פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע:

1. העותרת ביקשה לקבוע כי החלטת המשיבות 1 ו-2 לפסול את הצעת העותרת במכרז לפרוייקט "רמות חכמות" בטלה, כי החלטת המשיבות הנ"ל לקבוע את משיבה 2 כזוכה במכרז בטלה, וכי העותרת הינה הזוכה במכרז.
כמו כן, ביקשה העותרת ליתן צו קבוע וצו ביניים, המורים למשיבות 1 ו-2 להימנע מכל התקשרות עם משיבה 3 בהקשר למכרז.
בתאריך 3.5.09 ניתן צו זמני במעמד צד אחד כמבוקש.

2. לטענת העותרת:


משרד החינוך פרסם בחודש 12/08 הנחיות למימוש התקציב לאמצעי מיחשוב, לפיהם ניתן לרכוש מחשבים מזכייני מפעל הפיס על פי מכרז 99/2006, של מפעל הפיס, בתצורה והרכב שלא יפחתו מהמפרטים של מכרז מפעל הפיס הנ"ל, המפורטים בקובץ שצורף להנחיות.
ביום 5.2.09 נשלחה לעותרת, כמו לזכיינים אחרים של מכרז מפעל הפיס, על ידי משיבה 1, הודעה בכתב לפיה יש להגיש הצעות מחיר לפי כתב כמויות ומפרט המצורפים ובהתאם למפרט של מפעל הפיס.
בתאריך 9.2.09 הגישה העותרת את הצעתה במחיר של 786,055 ₪ בעוד שהצעתה של משיבה 3 היתה בסכום של 204,695 $.

ביום 11.2.09 התכנסה הוועדה (משיבה 2) ואישרה את הצעת משיבה 3 כזוכה, לאחר שתרגמה את הצעתה בדולרים לפי שער 3.89, ולפי חישוב זה עמדה הצעתה על 774,589 ₪ והיתה זולה מהצעת העותרת.


בתאריך 19.2.09 פנתה העותרת במכתב למשיבות 1 ו-2 בו הלינה על כך כי לא היה כל בסיס לחישוב הדולר על פי השער הנ"ל וכי בחישוב לפי השער היציג בעת חישוב ההצעה, עמד הדולר על 4.061 ₪, דבר שהיה מעמיד את הצעת משיבה 3 על 806,565 ₪, בסכום גבוה מהצעת העותרת.

לאור זאת, התכנסה ועדת המכרזים שוב והחליטה לבטל את החלטתה מיום 11.2.09 שקבעה את משיבה 3 כזוכה.
בתאריך 29.3.09 התכנסה שוב ועדת המכרזים והחליטה לפסול את הצעת העותרת ולקבוע את הצעת משיבה 3 כזוכה מהנימוקים הבאים:


הצעת העותרת הוגשה בערך שקלי ולא בערך דולרי, בהתאם להוראות סעיף 5.5.1 למכרז של מפעל הפיס מס' 99/2006, ובכך נמנעה האפשרות לערוך השוואה בין הצעה זאת ובין הצעות שניתנו לפי ערך דולרי.
הואיל ולא ידוע השער היציג שעל פיו ניתן לחשב את ההצעה, לא ניתן לבחון אם ההצעה השקלית עומדת מול המחירון של מכרז 99/2006 של מפעל הפיס.
היו רכיבים בהצעת העותרת, כגון השרת, שמחירו היה גבוה מהמחירון של מכרז 99/2006.
העותרת הודיעה לועדה כי בהצעתה נכללו רכיבים בעלות "0", אך הודעה זאת התיחסה רק לחלק מהרכיבים כפטורים מתשלום, ואילו רכיבים אחרים, כגון עגלות טעינה שגם הם תומחרו ב"0", לא נזכרו במכתב של העותרת.
מדובר בפגם מהותי שלא ניתן לרפאו על ידי תיקון הפגם, ולא בפגם טכני.
המחלקה המשפטית של העירייה פנתה למנהלת מחלקת מבני חינוך מחשוב וסביבה במפעל הפיס, וקיבלה את עמדתה, לפיה הצעת העותרת הוגשה בניגוד להוראות המכרז.
לאור זאת נפסלה הצעת העותרת.
ההחלטה לפסול את הצעת העותרת, רק מפני שהוגשה בערך שקלי, לא עלתה על דעת הוועדה בשתי ישיבותיה הראשונות והינה בלתי סבירה.

בהנחיות משרד החינוך ובמכתב הזמנת ההצעות של העירייה מיום 5.2.09, לא היתה כל התיחסות לכך שיש להגיש את ההצעה בערך דולרי, ולא נקבע בשום מקום בהזמנה כי תנאי המכרז של מפעל הפיס יחולו על מכרז זה.
אין מדובר במכרז של מפעל הפיס, אלא במכרז של עיריית ערד, בו איפשר משרד החינוך לעירייה לרכוש את המחשבים מזכייני מפעל הפיס.


הצעת העותרת לגבי השרת היתה יותר גבוהה מהמחירון של מכרז מפעל הפיס, הואיל והעירייה הוסיפה מוצרים נוספים.

טענת העיריה לגבי רכיבים בעלות "0" אינה ברורה.


הצעת המשיבה 3 אינה עומדת בדרישות המכרז, ויש לפסול אותה מהנימוקים שלהלן:
משיבה 3 הגישה בהצעתה רכיבים שאינם מאושרים במכרז 99/2006, שהיוו תנאי מהותי במכרז, ביניהם "חל הפסק לשרת" שהוגש אינו אל פסק לשרת, אלא אל פסק לתחנת עבודה. המשב הנייד, מדגם בינוני שהופיע בהצעה אינו מתאים לדרישות מפעל הפיס מק"ט MHCAOI הדורש דיסק קשיח במהירות 7200, תחנת העבודה המאושרת למשיבה 3 במכרז מפעל הפיס הינה מתוצרת LENOVO מק"ט MHAOI , בעוד שמשיבה 3 הסבה את המחשבים הניידים לתוצרת DELL
משיבה 3 הגישה במהלך התקופה הרביעית של מכרז מפעל הפיס בקשה למפעל הפיס לשנות את הדגמים שלה לציוד HP ונענתה בשלילה.
הצעת משיבה 3 לא כללה מע"מ, בעת שהמחירים היו צריכים לכלול מע"מ על פי המכרז של מפעל הפיס.
אין יסוד לעמדת הוועדה כי יש קושי להשוות בין הצעה שקלית ובין הצעה דולרית.
בהתאם לתקנה 24 לתקנות הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים) תשל"ג – 1973, ותקנה 22(ב) לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח – 1987, יש לקבל את ההצעה הזולה ביותר, כאשר המחירים המוצעים הוגנים וסבירים, בהתחשב באמדן, כאמור בתקנה 14 (בג"ץ 292/61, בית אריזה רחובות נ' שר החקלאות, פ"ד טז(1) 20), בעוד שהצעת משיבה 3 היתה גבוהה יותר ב-20,510 ₪.
החלטת המשיבה 1 שגויה ולוקה באי סבירות קיצונית ובנסיבות הענין יש להתערב בהחלטתה.


3. לטענת משיבות 1 ו-2:
א. יש לדחות את העתירה בשל אי צירוף חברת טלקוד מחשבים בע"מ (להלן – חברת טלקוד) שהגישה אף היא הצעת מחיר, בשל העובדה כי העותרת התחייבה במכרז מפעל הפיס להימנע מלעכב ביצוע המכרז, ובשל העדר סמכות עניינית, לאור העובדה שאין מדובר במכרז אלא בהצעת מחיר של זכייני מכרז של מפעל הפיס, כפי שנקבע בעת"מ 256/09 טלקוד מחשבים בע"מ נ' עיריית באר שבע ואח', , בבית משפט זה.
ב. בהתאם להנחיות משרד החינוך למימוש התקציב לאמצעי מיחשוב והחלטת הממשלה בענין, נערך מטעם מרכז השלטון המקומי ומפעל הפיס מכרז משותף (מס' 99/2006) כמשמעו בסעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים) תשל"ב – 1972, לפיו רשאית רשות מקומית באישור שר הפנים להתקשר בחוזה עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם ארגון או מוסד ציבורי.
בקשר לכך, על הרשות המקומית לפעול בהתאם לתקנות שהותקנו על פי החוק הנ"ל, לקבלת הצעות מחיר מאת הזכייניות של המכרז המשותף.
בהתאם לכך פנתה משיבה 1 לזכייניות של המכרז של מפעל הפיס וביקשה הצעות מחיר "לפי כתב הכמויות ומפרט המצורפים ובהתאם למפרט של מפעל הפיס".
לאור זאת, הוגשו הצעות של שלוש זכייניות, ביניהן העותרת, משיבה 3, וחברת טלקוד מחשבים.
ג. המשיבות 1 ו-2 הגיעו למסקנה לאחר דיונים והתייעצויות עם הגורם האחראי במפעל הפיס כי הצעת העותרת אינה עונה על תנאי המכרז של מפעל הפיס, הואיל והוגשה בערך שקלי ולא ניתן לערוך השוואה ממצה, שוויונית ומדויקת עם כתב ההצעות שהוגשו בערך דולרי ולכן נפסלה.
אין מדובר במכרז של עיריית ערד.
הצעת העותרת נפסלה רק בשלב השני הואיל ולאחר השלב הראשון הועלתה מצד העותרת טענה ביחס לאופן קביעת שער החליפין הקובע לענין הבדיקה, ורק אז נבדק הענין באופן מעמיק ונתבקשה עמדתו של מפעל הפיס בקשר לכך.

4. לטענת משיבה 3:
א. יש לדחות את העתירה מנימוקי משיבות 1 ו-2 בטענותיהן המקדמיות.
יש רלוונטיות לטענות שיכולה להעלות חברת טלקוד, שכן במסגרת הסעדים המבוקשים יש אפשרות להחזרת הענין לוועדה שבה יכולה לעלות שוב שאלת זכייתה במכרז.
כמו כן, לא הציגה העותרת גילוי מלא ונאות ביחס לכל ההוראות, מהן עולה שהיתה צריכה להגיש את הצעת המחיר בערך דולרי.
ב. מסמכי המכרז של מפעל הפיס על כל נספחיהם והפטור ממכרז הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר שהוגשה על ידי הזכיינים למשיבה, שניתנה בהתאם לאישור שר הפנים לפטור ממכרז בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים) תשל"ב – 1972, בכפוף לקיום תנאי המכרז של מפעל הפיס ותנאי הפטור ממכרז. אין יסוד לטענת העותרת כי ההתקשרות עם המשיבות מנותקת מהמכרז של מפעל הפיס.
בסעיף 3 לאישור משרד הפנים נקבע כי הזוכים "יתבקשו להציע מחיר למוצר או השירות הנדרשים על פי יחידת המידה שנקבעו במכרז המסגרת, ובלבד שהמחיר שיציע הזוכה לא יעלה על המחיר שנקבע בהצעו במכרז המסגרת".
מהדברים הנ"ל משתמע שהצעת המחיר צריכה להיות באותו מטבע של מכרז המסגרת, שאם לא כן, לא ניתן לקבוע אם מחיר ההצעה אינו עולה על מחיר מכרז המסגרת.
תנאי זה מופיע גם בהנחיות משרד החינוך כפי שצויין בסעיף 5 לעתירה ובנספח ב' לעתירה.
בהצעת מחיר שקלית יש כדי לפגוע בשוויון ובשלילת היכולות להשוות בין ההצעות השונות.
שער הדולר שנקבע במכרז המסגרת הינו השער הידוע במועד החתימה של ההזמנה על ידי הספק (סעיף 10.2 להסכם המסגרת), כאשר שער זה אינו ידוע בשלב הגשת ההצעות, ועל כן לא ניתן להשוות ביניהן.
ג. יש למחוק את העתירה הואיל ומשיבה 3 הסתמכה על זכייתה במכרז והחלה להתארגן לצורך ביצוע ההתקשרות.
ד. אין לקבל את טענת העותרת ביחס לפגמים הנטענים בהצעתה של משיבה 3.
הנחיות משרד החינוך קבעו בעמ' 4 לנספח ב' לעתירה, כי בכל מקרה יתבצע הרכיב בתצורה, בהרכב ובאיכות שלא יפחתו מהמפרטים של מפעל הפיס, כך שלא היתה מניעה לכלול בהצעת המחיר רכיבים העולים באיכותם על הרכיבים של מפעל הפיס.
ה. העותרת לא הוכיחה כי הצעתה היתה זולה יותר.
ו. הצעת המחיר של העותרת לקתה בתכסיסנות ומניפולטיביות, בכך שהגישה
הצעה שקלית במקום הצעה דולרית.
ז. באשר לטענת העותרת כי הצעת משיבה 3 לוקה בכך שנכללו בהצעתה רכיבים שאינם מאושרים במכרז מפעל הפיס, נאמר בהנחיות משרד החינוך, עליהן הסתמכה העותרת, כי הרכש יתבצע בהרכב ובאיכות "שלא יפחתו מהמפרטים של מפעל הפיס", ובכך עמדה המשיבה 3.
ח. אין לפסול את הצעת משיבה 3 משום שהוגשה ללא מע"מ. מדובר בענין של חישוב אריתמטי שאותו ניתן לחשב, ואין בכך כדי לפסול את ההצעה. (ה"פ (י-ם) 419/98, יגאל אלמי ושות' בע"מ נ' מ"י ואח' (נבו); בג"ץ 47/68, א. שרמן ובנו 1954 בע"מ, חברה פרטית נ' שר העבודה, פ"ד כב(1) 496, 500 (מול האות א').
דיון
5. השאלות העומדות לדיון הן:
א. האם מוסמך בית משפט לדון בענין, ואם יש לדחות את העתירה עקב טענות מקדמיות אחרות.
ב. אם התשובה לשאלה הסמכות חיובית, ולא תידחה העתירה עקב טענות סף, האם פסילת ההצעה של העותרת היתה כדין? אם לא – האם יש לקבוע את העותרת כזוכה או שיש להחזיר את הענין לועדה על מנת לשקול אם יש מקום לשקול אפשרות לקבוע את העותרת כזוכה. בקשר לכך – אין ספק שיש לעותרת זכות עמידה.
ג. אם התשובה לשאלות האחרונות שלילית – האם יש לבטל את זכייתה של משיבה 3. גם בקשר לכך יכולה להיות לעותרת זכות עמידה, הואיל וביטול זכייתה של משיבה 3 יכול להביא לביטול בקשת העיריה לקבלת הצעות, ובמקרה כזה יוכל להיפתח לפני העותרת סיכוי נוסף לזכות בבקשה לקבלת הצעות באותו ענין.

6. ביחס לשאלת הסמכות, נראה לי שבית משפט זה מוסמך לדון בענין.
אף שאין מדובר בפרסום של מכרז רגיל, מדובר בבקשה לקבלת הצעת שמושתתת על פטור מחובת מכרז, שלגביה מתחרים זכיינים במכרז משותף של מפעל הפיס. בקשר לכך נראה לי שגם ההתמודדות של הזכיינים על הבקשה לקבלת הצעות מחיר, עומדת כשלעצמה בהגדרה של "מכרז", וגם העובדה שקיומו התקין של הליך זה משמש כבסיס לפטור מחובת מכרז, מעמידה את הנושא בתחום של "ענייני מכרז", הנתון לסמכותו של בית משפט זה.

7. באשר לטענה שיש לדחות את העתירה עקב אי צרופה של חברת "טלקוד", נראה לי כי לאור מסקנתי שיש להחזיר את הענין לועדת המכרזים, אין בכך כדי לפגוע באינטרס של חברת טלקוד, שכן לאור העובדה שחברת טלקוד לא הגישה כל עתירה על אי זכייתה במכרז, יכול דיון נוסף בועדת המכרזים רק להיטיב איתה, ואין בו כדי לפגוע בכל ענין שיש לה בהליך, ובנסיבות הענין אין הצדקה לדחיה על הסף מסיבה זאת.

8. באשר לטענה שיש לדחות את העתירה בשל ההתחייבות העותרת במכרז מפעל הפיס להימנע מלערער על תוצאות המכרז, נראה שהסכמה כזאת מעוררת שאלות הנוגעות ליחס בין ההסכמה ובין כללים קוגנטיים של המשפט המנהלי, ואין מקום להימנע בכל מקרה בו נופל פגם מהותי בהליך המכרז מביטול החלטה של גוף ציבורי רק משום שהיתה הסכמה להימנע מלערער על תוצאות המכרז.
כמו כן, לא ברור אם חלה בנסיבות הענין הסכמה זאת גם על הצעת המחיר.
מכל מקום, יש לפרש הסכמה כזאת בדרך הצמצום ולהימנע מלאמצה בנסיבות בהן לא ניתן ולא ראוי לאמץ הסכמה כזאת.
בנסיבות הענין, נראה לי שאין בכך כדי למנוע דיון לגוף הענין – אם יש הצדקה לביטול החלטת המשיבות.

9. האם היתה פסילת הצעת העותרת כדין
ביחס לשאלה אם היתה פסילת הצעת העותרת כדין, נראה לי כי בנסיבות הענין לא היה מקום לפסילה על הסף של הצעת העותרת, רק מסיבה זאת, ומכל מקום לא היתה רשאית הועדה לפסול על הסף רק את הצעת העותרת ולהכשיר את הצעת משיבה 3.
מקובלת עלי עמדת המשיבות כי יש קשר אינטגרלי בין הצעת המחיר ובין המכרז המשותף של מפעל הפיס, הן על פי הנחיות משרד החינוך, ובעיקר משום שהאפשרות שניתנה לעירייה להגיש בקשה להצעות מחיר כתחליף למכרז רגיל היתה מושתתת על העובדה שקדם להצעה פרסום המכרז המשותף של מפעל הפיס, שבגינו ניתנה האפשרות לקבל הצעות מחיר מהזכיינים בלי לפרסם מכרז רגיל על פי הפטור של שר הפנים, שאף הוא התנה את הפטור ממכרז בכך שהזוכים יתבקשו להציע מחיר למוצר או לשרות הנדרשים על פי יחידות המידה שנקבעו במכרז המסגרת, ובלבד שהמחיר לא יעלה על המחיר שננקב בהצעתו במפעל הפיס (נספח ח' לתגובת משיבות 1 ו-2).
בנוסף, גם בהצעת המחיר של משיבה 1 ישנה התיחסות מפורשת לכך כי הצעות המחיר צריכות להיות לפי כמויות ומפרט המצורפים ובהתאם למפרט של מפעל הפיס..." .
בכך נוצר קשר אינטגרלי בין הצעות המחיר ובין המכרז של מפעל הפיס.
מאידך גיסא, לא ניתן לקבוע באופן מוחלט, שקיימת חפיפה מלאה, ממצה ומוחלטת בין המכרז של מפעל הפיס ובין הצעת המחיר, שהרי גם משיבה 3 עצמה טענה בתשובתה לטענות העותרת כי הצעתה אינה עונה על תנאי המכרז של מפעל הפיס, כי די בכך שהרכש בתצורה בהרכב ובאיכות לא יפחתו מהמפרטים של מפעל הפיס, ולו היה מדובר בחפיפה מלאה וממצה של הצעת המחיר ושל מכרז מפעל הפיס, צריך היה לפסול גם את הצעת משיבה 3 מסיבה זאת.
כמו כן, נראה לי כי המכרז מהווה תשתית ובסיס להצעת המחיר, לפרשנות של מושגים, להשלמת חסרים, ובהעדר הוראה מפורשת סותרת בהצעת המחיר, יש לפעול על פי המכרז של מפעל הפיס.
בנוסף יש לפעול על פי תנאי הפטור והוראות הצעת המחיר המפנים בענין למכרז של מפעל הפיס.
בקשר לכך, נראה לי סביר והגיוני כי בהעדר הוראה סותרת בהצעת המחיר, צריך היה להגיש את המכרז בסוג המטבע שנזכר במכרז של מפעל הפיס, שנקב בכל הנספחים בשווי של דולר, למעט נספח ו' שעניינו התקנות ושירות, שנקב במטבע שקלי (נספח 5 לתגובת משיבות 1 ו-2).
מאידך גיסא, נראה לי שבענין זה יצרה הבקשה להגשת הצעת המחיר שנמסרה לזכיינים על ידי משיבה 1, מצב לא ברור בענין זה, בכך שציינה בטופס המחירים על פיו יש להגיש את הצעות המחיר, אפשרות להגיש את הצעת המחיר ביחס לכל אחד מהמפרטים גם בערך דולרי וגם בערך שקלי. בכך נראה לי שיש כדי להצביע על אופציה להגיש הצעת מחיר ביחס לכל המפרטים בין בערך שקלי ובין בערך דולרי, ולפחות, יש בכך כדי להטעות וכדי לאפשר למציע להבין שיכול הוא להגיש את הצעה ככל אחד משני סוגי המטבעות הנ"ל.
הטענה כי המציע צריך היה לרשום בכל משבצת רק את סוג המטבע המתאים גם כשלצידו יש משבצת המתיחסת לסוג מטבע אחר, אינה נראית לי סבירה, ומכל מקום יש בה כדי להטעות.
כאמור, לא היתה חפיפה מלאה וממצה בין המכרז של מפעל הפיס ובין הצעות המחיר פרט להוראות בהן היתה הפניה מפורשת למכרז מפעל הפיס שאינן עומדות בסתירה להצעת המחיר, ובנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כי היה בכך שהמחיר הוצע בשקלים משום סטיה מהותית מתנאי הסף של המכרז, שחייבו את פסילתה של הצעת העותרת רק מסיבה זאת.
חיזוק לכך יש גם בעובדה שוועדת המכרזים בשתי ישיבותיה הראשונות בהן החליטה לקבל את הצעתה של משיבה 3 שנמצאה זולה יותר על בסיס חישוב שנקבע על ידיה להשוואת שער הדולר לערך השקלי, לא סברה שלא ניתן להשוות בין השניים ולא סברה שיש לפסול את הצעת העותרת על הסף מסיבה זאת, ואף החליטה לבטל את קביעת משיבה 3 כזוכה, משהוברר לה כי הצעת העותרת על בסיס מועד הגשת ההצעות היתה זולה יותר.
הטענה שלאחר התיעצות עם מפעל הפיס הוברר לועדה שיש לפסול את ההצעה, יכולה לתמוך בעמדת המשיבות מבחינת הפרשנות של מכרז מפעל הפיס, לו עמד בפני עצמו או שהיתה חפיפה מלאה וממצה בין מכרז מפעל הפיס ובין הצעת המחיר, אך בנסיבות הענין לאור הכפילות שיש בטופס הצעת המחיר המאפשר להבין שהוא מתייחס לכל אחד משני סוגי המטבעות הנ"ל ביחס לכל אחת מהמפרטים, לא ניתן להסתמך על פרשנות מפעל הפיס על ידי גורמי מפעל הפיס, המתיחס למסמך זה באופן בלבד ובפני עצמו בלי קשר למסמך הצעת המחיר שהוכן על ידי משיבה 1.
על זאת יש להוסיף כי העובדה ששתי הצעות הוגשו בשני סוגי מטבעות שונים, אינה מונעת כשלעצמה אפשרות להשוות בין שתי ההצעות או לקבוע כי המחיר שנוקב לא יעלה על המחיר שננקב בהצעה במכרז המסגרת.
בקשר לכך נראה לי שמוסמכת ועדת המכרזים לקבוע קנה מידה סביר והגיוני שישמש בבסיס להשוואה ובלבד שבסיס זה ייקבע באופן בלתי תלוי מזהות המציעים באופן שאין בו כדי לתת עדיפות לאחד המציעים משיקולים בלתי עניינים.
אכן יש קושי כאשר מדובר בהצעה שקלית לעומת הצעה דולרית כאשר הערך של הדולר נקבע בעת הספקת המוצר, הואיל ולא ניתן לדעת מראש מה יהיה מחירו השקלי של המוצר בעת הספקת המוצר, אך אין בכך כדי לפגוע באפשרות לקביעת קריטריונים להשוואה כזאת.
מבחינת עקרון השוויון בין המציעים נראה לי כי בתנאים בהם ערך דולרי משתנה לשני הכיוונים, ועסקאות יכולות להתבצע על בסיס שקלי או דולרי באותה מידה, הגיוני להתחשב בשער הדולר במועד הגשת ההצעה שמשקף את הערך הצפוי במועד הגשת ההצעה, אך אין זה בלתי סביר לקבוע מראש שההשוואה תיעשה לפי שער הדולר במועד קבלת ההחלטה, שכן מבחינת הערכת העלות וכדאיות ההצעה, ההערכה הנעשית ביום קבלת ההחלטה קרובה יותר להערכת השווי במועד הספקת המוצר או השירות. על כן נראה לי שכל קביעת קריטריון סביר לכך במועד מוקדם מראש שאינו מושפע משיקולים של העדפת הצעה אחת על פני הצעה קודמת יכול להיות סביר.
על האמור יש להוסיף כי מתן פרשנות דווקנית, המחייבת חפיפה מלאה וממצה בין הצעות המחיר ובין מפעל הפיס, היתה מחייבת גם את פסילת ההצעה של משיבה 3, ועל כן לא ניתן היה במצב כזה לפסול את הצעת העותרת ולהכשיר את הצעת המשיבה.
למסקנה כזאת ניתן להגיע לאור טענות העותרת בעתירה ביחס לאי התאמות בין הבירור של הצעת העותרת ובין הצעת משיבה 3, ואם להיות דווקנים הרי שגם הצעת משיבה 3 הוגשה כולה בדולר בעת שהמפרט ביחס להתקנות ושירות היה שקלי.
על כך יש להוסיף שבקשר לכך גם לפי הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים לא היתה התיחסות, מצד משיבות 1 ו-2, לטענות העותרת ביחס לאי התאמת הרכיבים של משיבה 3 למכרז של מפעל הפיס, שכן בענין זה, בהעדר אי התאמה בין הצעת המחיר ובין המכרז של מפעל הפיס, יש לפעול גם על פי האמור בהצעת המחיר. מכל מקום, ענין זה נתון לבדיקה מקצועית והתיחסות של ועדת המכרזים, ולא היה מקום להכשיר את הצעת משיבה 3 בלי שהוועדה תתייס לכך.
במצב האמור, נראה לי שמצד אחד אין מקום לקבוע את העותרת כזוכה, הואיל והדבר מחייב התיחסות הערכה והפעלת שיקול דעת של הוועדה כאמור לעיל, אך אין מקום להותיר את החלטת משיבות 1 ו-2 הפוסלת את הצעת העותרת וקובעות את משיבה 3 כזוכה על כנה, ועל כן אני קובע שהחלטת המשיבות 1 ו-2 הקובעות את משיבה 3 כזוכה בטלה, ויש להחזיר לועדת המכרזים את הענין מחדש, אשר תקבע מראש קריטריון סביר להשוואה בין הערך השקלי והדולרי, אם על פי מועד ההצעה, אם על פי מועד קבלת ההחלטה הקונקרטית ביחס לזוכה או על פי קריטריון סביר אחר, שייקבע מראש ותימסר לגביו הודעה לצדדים זמן סביר לפני קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז ותחליט בענין במסגרת שיקול הדעת הנתון לו.

10. בהתחשב בתוצאות הדיון, אני נמנע בשלב זה מחיוב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
מאידך גיסא, ככל שיוגש הליך נוסף באותו ענין, לאחר החלטת הועדה תהא אפשרות לשקול גם חיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה, בהתחשב בתוצאות הדיון.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון