קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית:   התובע הגיש נגד הנתבעת (להלן: "העירייה") תביעה, ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית. התובע טען כי העירייה גבתה ממנו עבור שעת חנייה סך של 3.5 ₪, בעוד שבהתאם לחוק העזר להוד השרון (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א - 1991, היה עליה לגבות 1.5 ₪ בלבד עבור שעת חנייה.   ביום 6.5.09 הגישה העירייה בקשה לפי ס' 9ב' לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006. היא טענה כי מדובר היה ב"פיילוט" של העירייה, במסגרתו הוצבו רק 4 מדחנים, ונגבה בסך הכול סך של 14,254 ₪. העירייה הודתה כי היא גבתה בטעות סך של 3.5 ₪ והודיעה כאמור כי החל מיום 4.5.09 היא הפחיתה את החיוב לשעה ל-1.5 ₪.   התובע הסכים כי התביעה תידחה, אך עתר כי ייפסק לו גמול, ושכר טרחה לעורכי דינו. לטענתו, הגשת התביעה היתה כרוכה בסיכון לא מבוטל מצידו, שהתביעה תידחה. עוד נטען כי אף שעד הגשת התביעה נגבה סכום לא גבוה על ידי העירייה, הרי אלמלא הגשת התביעה, היתה העירייה מוסיפה וגובה סכומים ניכרים נוספים. הגשת התביעה מנעה זאת, בעוד שאלמלא הגשת התביעה - היה הציבור ממשיך לשלם את הסכומים הלא חוקיים. התובע טען כי לתביעה יש גם אפקט הרתעתי וחינוכי.   העירייה השיבה לבקשה לתשלום גמול ושכר טרחה. היא טענה כי היא החלה בהליך לתיקון חוק העזר, וזאת עוד לפני הגשת התביעה הנוכחית. כשיתוקן החוק, תהיה העירייה רשאית להצמיד את אגרת החניה למדד המחירים הכללי.   העירייה טענה כי התובע לא פנה לעירייה בטרם הגיש את התביעה, ואף לא בירר את כל הנתונים הרלוונטיים. עוד נטען כי התובעת גבתה ביתר סכום של 8,264 ₪, כשבמקביל היא פעלה כאמור לתיקון חוק העזר. העירייה מנעה קיום של הליך משפטי ארוך כאשר הודיעה על חדילת הגבייה. מבחינת החשיבות הציבורית, לטענת העירייה אין מדובר בתביעה חשובה, שכן מדובר בפיילוט מצומצם של העירייה, כאשר העירייה פעלה באופן זהיר והציבה רק 4 מדחנים באזור מצומצם.   התובע טען כי העובדה שמדובר ב"פיילוט" איננה מכשירה את הגבייה הבלתי חוקית. העירייה אף המשיכה בגבייה הבלתי חוקית 3 חודשים לאחר שנודע לה כי מדובר בגבייה שאינה חוקית, ולא תיקנה את התנהגותה מייד. העובדה כי העירייה פעלה לתיקון חוק העזר, מעידה על כך כי היא היתה מודעת לכך שהגבייה לא היתה חוקית. עוד נטען כי מתן האפשרות לעירייה להודיע על חדילת גבייה, אינו נותן לרשות אינטרס לתקן טעויות, והדבר יוחמר אם ייפסקו נגד רשויות הוצאות נמוכות.   דיון לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי התביעה נדחית בהתאם לסעיף 9ב' לחוק תובענות ייצוגיות.   באשר לגמול התובע ושכר טרחת עורכי דינו - התובע אכן הביא בהגשת התביעה לשיפור ולתיקון טעות אצל העירייה. על כך הוא זכאי לגמול, שכן הוא פעל בכך לשיפור מצבם של רבים, שלא היו מודעים לעובדה שנגבית מהם אגרת חנייה בשיעור גבוה מהמותר.   יחד עם זאת, בקביעת הגמול ושיעור שכר הטרחה, יש להביא בחשבון גם את שאלת סכום התביעה. אכן, ניתן להביא בחשבון לא רק את הסכום שנגבה על ידי העירייה קודם להגשת התביעה, אלא גם את הסכומים שהעירייה היתה גובה אלמלא הגשת התביעה - ואלה סכומים גבוהים יותר. יחד עם זאת, לו היתה התביעה נדונה ומתקבלת, הרי הסעד שהיה ניתן לקבוצה היה סעד של השבה בשיעור של כ-8,000 ₪ בלבד, וענין זה הוא רלוונטי לשאלת ההוצאות להן זכאי התובע.   יש להביא בחשבון גם את העובדה כי מעמדת העירייה עולה, כי היא היתה מודעת ככול הנראה לכך שהגבייה של האגרה לא היתה חוקית - משום שהיא עצמה טוענת כי היא פעלה לתיקון חוק העזר. ענין זה צריך אף הוא להילקח בחשבון בקביעת ההוצאות והגמול. כן יש לקחת בחשבון כי העירייה לא חדלה לגבות את האגרה מייד לאחר הגשת התביעה, אלא 3 חודשים מאוחר יותר.   בהביאי את כל העניינים הללו בחשבון אני קובעת כי העירייה תשלם גמול לתובע בסך 4,000 ₪, ושכר טרחה לעורכי דינו בסך 12,000 ₪ + מע"מ.  פסיקת הוצאותתביעה ייצוגית