קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פקיעת מעמד קבע: 1. בפני עתירה להורות למשיב לבטל את החלטתו לבטל את פקיעת מעמד הקבע של העותר ולחילופין להחזיר לו את מעמדו כתושב קבע. הרקע העובדתי 2. העותר נולד בירושלים בשנת 1975 והוא בעל תעודת זהות ישראלית (נספח ב' לתשובת המשיב - להלן התשובה) . 3. בחודש אוקטובר 1993 ביקש העותר וקיבל מהמשיב תעודת מעבר לצורך לימודים. ב - 19.12.93 יצא המשיב לארה"ב .במהלך התקופה הנ"ל חזר העותר למספר ביקורים בשנים 1996,1998,1999,2000 ו-2001, שארכם בין שבועיים לחודשיים.העותר נכנס לארץ ויצא ממנה בכל אותם ביקורים באמצעות תעודת המעבר הישראלית. 4. במהלך ביקוריו דלעיל ,פנה העותר וביקש וקיבל הארכות חוזרות של תעודת המעבר שניתנה לו בשנת 1993 כשהאחרונה שבהם הייתה בשנת 2001. (נספחים ה', ו', ז' וט' לתשובה ). 5. כמו כן ניתנה למשיב תעודה חדשה במקום זאת הבלויה בתאריך 27.4.2000. על גבי אותו טופס הצהיר העותר כי אין לו אזרחות אמריקאית .(נספח ח' לתשובה) 6. העותר נישא על פי הצהרתו לאזרחית ארה"ב בשנת 1996 .לדבריו לא עלה בידו להשלים את לימודיו בארה"ב מסיבות כלכליות והוא עבד לפרנסתו בסופרמרקט בארה"ב .מכוח נישואיו קיבל העותר ביום 21.6.2000 אזרחות של ארה"ב.(נספח א' לעתירה) 7. לדברי העותר התגרש מאשתו הראשונה בשנת 2002 , ממנה יש לו ילדה משותפת המתגוררת עם אמה בארה"ב ובאותה שנה (11.7.02) התחתן עם אשתו השנייה הנושאת ת.ז. פלסטינאית. 8. בשנת 2002 חזר העותר לישראל בהסתמך על תעודת המעבר שניתנה לו ולא באמצעות דרכונו האמריקאי . לדבריו, הוא גר בבית השייך לו בירושלים ומשפחתו המורחבת גרה שם.גם מקום עבודתו הוא בירושלים .לעותר ולאשתו השנייה שני בנות .בנותיו ואשתו גרות עמו בירושלים (בית חנינה ) , ככל הנראה ללא מעמד מוסדר. 9. בחודש אוגוסט 2004 הגיש העותר בקשה חדשה לקבל תעודת זהות חדשה במקום זאת שהתבלתה .בקשה שלא טופלה (נספח י' לתשובה ). בחודש אפריל 2005 הוא הגיש בקשה נוספת ללשכת המשיב במזרח ירושלים לרישום ילדים "כשאחד ההורים אינו אזרח ישראלי" (נספח י"א לתשובה ). ב-30.6.05 פנה העותר בבקשה חוזרת להנפקת תעודת זהות במקום תעודה בלויה. באותו מועד נערך לו בירור (נספח י''ג לתשובה ) שבו סיפר בתמצית את קורותיו מאז שנת 1993 .הוא ציין כי עד שנת 2002 התגורר בארה"ב וכי קיבל דרכון אמריקאי מתוקף נישואיו לאשתו הראשונה. העותר ציין כי ב 2002 חזר לארץ וכי מאז נישואיו לאשתו השנייה באותה שנה, הוא מתגורר בבית חנינה עם אשתו השנייה ועם בנותיו . 10. ב- 5.7.05 שלח העותר מכתב ללשכת רישום האוכלוסין (נספח י"ד לתשובה) שבו פירט בהרחבה את השתלשלות האירועים מבחינתו.לדבריו, יצא לארה"ב למטרת לימודים ונרשם לאוניברסיטה של מינסוטה שם למד למשך שנתיים.לדבריו פגש שם את אשתו הראשונה ,אזרחית ארה"ב ונולדה להם בת משותפת . לאחר נישואיו נקלע לקשיים כלכליים והפסיק ללמוד .העותר הדגיש במכתב כי לא ניתק את זיקתו לארץ והמשיך לבקר בה מפעם לפעם.לדבריו ,לאחר הגירושין , חזר סופית ארצה, נישא לאשתו השנייה ונולדו להם שתי בנות .הוא מדגיש שמאז חזר לארץ לא נסע ואין בכוונתו לנסוע לחו"ל וכי את אזרחותו האמריקאית קיבל רק מפני שהיה נשוי לאשתו הראשונה.הוא מציין כי מאז חזר ארצה, מרכז חייו הוא בירושלים שבה הוא גר עם אביו בביתו. 11. באותו יום (5.7.05) יצא מכתב מטעם הלשכה למינהל אוכלוסין של המשיב המופנה לעותר ,ללא ציון כתובתו (נספח ט"ו לתשובה ) בחתימת פקידה בשם "טלי כהן- ראש ענף" (להלן - מכתב ההפקעה ). בטופס נכתב בסעיף 1, כי "מהנתונים שבידינו עולה כי תוקף ישיבת הקבע שלך בישראל פקע וכי חדלת מלהיות תושב". בסעיף 2 ,שהרישה שלו נפתחת במילים "הנתונים שבידינו מראים כי" ,מופיעות מתחת לרישה שלוש אפשרויות שלצד כל אחת מהן קובייה לסימון : האחת ,עוסקת בהעברת מרכז החיים של הנמען אל מחוץ לישראל לתקופה העולה על שבע שנים. השנייה , מתייחסת לקבלת רישיון לישיבת קבע במדינה כלשהי והשלישית מתייחסת לקבלת אזרחות של מדינה אחרת בדרך של התאזרחות.לגבי העותר סומנה בX- רק הקובייה השלישית, שעניינה קבלת אזרחות אחרת (של ארה"ב) .סעיפי ה האחרים מורים לנמען לפנות לכותב ולהביא בפניו בתוך 45 יום בפניו "כל טענה וראיה לסתור", שאם לא כן ייראו אותו כמי שחדל להיות תושב והיה עליו לעזוב את ישראל בתוך 30 יום ולהחזיר את תעודת הזהות/המעבר שבידו ללשכה למינהל אוכלוסין. העותר טוען כי המכתב הנ"ל לא נמסר לידיו. 12. בטיפול בנושא חל פסק זמן עד לחודש מרץ 2008 שבו פנה עו"ד ג'וני שחאדה מטעם העותר למשיב במכתב (נספח כ"א לתשובה) ,שבה צוין כי "התברר בניגוד לבדיקות מוקדמות כי רישיון ישיבתו פקע עוד בשנת 2005 "והכוונה למכתב ההפקעה . ב"כ העותר טוען כי משלא ידע העותר על החלטה זו לא פעל בעניין.ב"כ העותר חוזר במענה למכתב ההפקעה על עיקרי הדברים שנכללו במכתב העותר למשיב (נספח י"ד לתשובה ) ומוסיף עליהם ,כי מאז התקבל דרכונו האמריקאי של העותר בשנת 2000 הוא לא חודש על ידו . 13. במענה נשלח לעותר ע"י המשיב ב - 9.4.08 מכתב ,נספח י"ז לתשובה שכותרתו "בקשה לרישיון ישיבת קבע בישראל".במכתב נקבע כי נמצא לאחר בדיקה שרישיון ישיבת הקבע שלו פקע כדין וכי לצורך טיפול בבקשתו להוצאת רישיון חדש ,עליו להמציא שורה של ראיות ומסמכים. 14. ביום 16.11.08 הגיש העותר בקשה לרישיון ישיבת קבע נספח ג' לעתירה וביום 29.12.08 נשלח לבא כוחו מכתב דחייה (להלן-מכתב הדחייה) החתום בידי הגב' נעמה וקנין מלשכת רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים (נספח ב' לעתירה) שבו נכתב "לאחר בחינת התיק לא מצאנו מקום לאשר בקשתו של מרשך .הפקיעה נעשתה כדין מאחר ורכש אזרחות אמריקאית." (הדגש שלי -מ.ה.) 15. ביום 8.1.09 הגיש העותר ערר על החלטה זו (נספח ד' לעתירה) שבו ביקש להורות על החזרת מעמדו של העותר מהטעמים שהעלה ומהמסמכים שצרף "ולחילופין ורק לחילופין" ואם יימצא שאין מקום להיעתר לבקשה מבוקש להעביר את עניינו של העותר לוועדה הבינמשרדית . 16. ביום 19.1.09 נשלחה לעותר תגובת המשיב לערר (נספח ה' לעתירה ) שבה צוין כי בקשתו של העותר לישיבת קבע נדחתה מהטעמים הבאים: "הנ"ל שהה בארה"ב מאז שנת 1993 ,נישא לאזרחית אמריקאית ורכש את הדרכון האמריקאי באקט של התאזרחות.התגורר בארה"ב עד שנת 2002 בסמוך לגירושיו מאשתו הראשונה." בהמשך המכתב צוטטו שלושת סעיפי המשנה של תקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל והוסף כי לבקשת העותר יועבר עניינו לוועדה הבינמשרדית ולצורך כך עליו להתייצב לשימוע. 17. ב- 21.4.09 נערך לעותר שימוע מטעם המשיב (נספח י"ט לתשובה) שבו נשאל שאלות לגבי שהותו בחו"ל וקבלת הדרכון חזר על עיקרי סיפורו במסמכים הקודמים .בעניין שהייתו בארה"ב הדגיש העותר כי הייתה עם "לסה פסה" (תעודת מעבר -מ.ה.) בנוסף, ציין העותר שאין לו קשר עם בתו שנולדה בארה"ב. 18. ב 21.6.09 התקיים דיון בעניינו של העותר בוועדה הלשכתית הפועלת מתוקף "נוהל וועדה בינמשרדית לקביעת ומתן מעמד בישראל" מיום 1.8.2005 של המשיב .(נספח כ"ב לתשובה).בפתיח לדיון תחת הכותרת "תמצית הבקשה" נכתב כי "מדובר בתושב ישראלי אשר תושבותו פקעה ב-7.4.08"(הדגש שלי-מ.ה.). בהמשך המסמך פורטו נתוני העותר שהובאו לעיל .בגוף החלטת הוועדה הלשכתית נכתב: " ההחלטה נבחנה בוועדה בהיבט הפקיעה עצמה ומצאה כי הפקיעה נעשתה כדין .מדובר בתושב שעזב את הארץ בשנת 1993 חי כ-9 שנים בארה"ב רכש דרכון אמריקאי במהלך שהותו בארה"ב נישא לאזרחית ארה"ב ונולדה לו ילדה אחת.בשנת 1995 הגיע ללשכה במז' י-ם בבקשה לחידוש ת.ז.במסגרת הטיפול בבקשה נמסר למר סופיאן כי בקשתו נבחנה והוחלט לראות בי כמי שפקעה תושבותו וביום 5.7.05 נמסרה לו הודעתנו על כך.ב-2008 הגיש בקשה להחזרת תושבות אשר סורבה .במסגרת הבקשות עלו טענות כי מר ווזווז שוהה כאן כבר 9 שנים נישא בשנית לתושבת שטחים ולהם שני ילדים.לאור האמור לא מצאנו לנכון לשנות החלטתנו וזוהי המלצתנו לוועדה הבינמשרדית." 19. ביולי 2009 נשלחה לעותר הודעה על החלטת הוועדה הלשכתית החוזרת על תוכנה ומסכמת במשפט " לאור האמור ,לא מצאה טענה הומניטארית להעלות את הבקשה לדיון בוועדה הבינמשרדית ובקשתו מסורבת".זוהי למעשה ההחלטה המסכמת את ההליכים בעיינו של העותר אצל המשיב ובעקבותיה הוגשה העתירה. טענות הצדדים 20. העותר זנח בטיעוניו בע"פ את עתירתו שבכתב לבטל את הוראת תקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל .טענותיו המרכזיות הן כי העותר הגיע לארה"ב למטרת לימודים וזנח אותם רק מסיבות כלכליות .מאז 1995 נכנס ויצא מן הארץ רק באמצעות תעודת המעבר הישראלית שניתנה לו עד שחזר אליה באופן קבוע בשנת 2002 ולא יצא ממנה מאז ועד היום ובכך שמר על זיקותיו לישראל .העותר מדגיש כי המשיב הנפיק ושב והנפיק לו תעודות מעבר לאורך כל התקופה ואף הונפקה לו בשנת 2000לבקשתו, תעודת זהות חדשה. העותר טוען כי מאז גירושיו מאשתו הראשונה ושובו ארצה אין לו כל קשר וזיקה לארה"ב.העותר הוסיף כי הוא מוכן לוותר על דרכונו האמריקאי ואף הודיע על כך למשיב. 21 . העותר מוסיף כי בין קבלת האזרחות האמריקאית לבין שובו ארצה לצמיתות חלף פרק זמן קצר בלבד.הוא מדגיש כי שובו ארצה נעשה כדין על סמך תעודת המעבר שהונפקה לו מבלי שהסתיר כל מידע מהרשויות.סמוך לאחר שובו נישא בשנית ,נולדו לו ילדים ואין חולק עוד שירושלים היא מרכז חייו.העותר טוען כי את מועד ההחלטה הראשונה על הפקעת התושבות יש לייחס ל-7.4.08 ,שנרשם בנספח כ"ב לתשובה כמועד הפקעת התושבות ,כלומר כשמונה שנים לאחר ששב לארץ . אך לדבריו ,גם אם נייחס אותה למסמך מ- 5.7.05 (נספח ט"ו לתשובה), הרי שהעותר שהה כבר במועד זה בארץ כתושב ישראל לכל דבר פרק זמן של כשלוש שנים ומטעם זה אין להפקיע את תושבותו. 22. מבחינה משפטית טוען העותר ,כי הוראות תקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל אינן בגדר חזקה שאינה ניתנת לסתירה ומצטט שורת פסקי דין שבהם במקרים דומים, לשיטתו, נסתרה החזקה ונהפכה החלטת המשיב להפקיע את התושבות. 23. המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים בהגשתה הנוגע להסתרת עובדות מבית המשפט והן לגופה משום שהעותר רכש אזרחות אמריקאית על דרך של התאזרחות והשתקע מחוץ לגבולות המדינה לתקופה העולה על שבע שנים ובכך נשללה מניה וביה תושבותו . 24. המשיב טוען כי העותר נמנע מלגלות לבית המשפט בעתירתו את דבר קיומם של ההליכים שהתקיימו בעניינו והמפורטים בסעיפים 17-19 לעיל ,כולל השימוע שנערך לו ב-21.4.09 ובכך חטא באי ניקיון כפיים על דרך של העלמת עובדות מהותיות מבית המשפט ודי בכך כדי לדחות את עתירתו על הסף . 25. עוד טוען המשיב ,כי לגוף העניין התקיימו בעותר לפחות שתיים מן החלופות של תקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל, דהיינו קבלת אזרחות של מדינה אחרת על דרך של התאזרחות והעתקת מרכז חייו אל מחוץ לתחום המדינה לתקופה העולה על שבע שנים,חלופות המקימות חזקה עובדתית של פקיעת התושבות.העותר עזב לדבריו את הארץ מרצונו , שהה בארה"ב במשך כ-8 שנים ,נשא לאישה אזרחית של ארה"ב ,נולדה לו שם בת והוא קיבל אזרחות של ארה"ב בדרך של התאזרחות, פעולה שהיא מעשה רצוני המחייב מאמץ מצידו של מבקש האזרחות. המשיב מוסיף בהסתמך על בג"ץ 7603/96 מלעבי וופא ( מיום 15.12.04), כי בהתקיים החזקות העובדתיות שבתקנה התושבות פוקעת מאליה ואין צורך בהודעה רשמית על כך.המשיב מוסיף וטוען בהסתמך על האמור בבג"ץ 282/88 עווד נ' ראש הממשלה ,פ"ד מ"ב (2) 424 (להלן- עניין עווד), כי ניתן להגיע למסקנה על פקיעת תוקפו של רישיון לישיבת קבע גם ללא צורך בחזקות הקבועות בתקנות הכניסה לישראל וזאת מכוח פירושו של חוק הכניסה לישראל עצמו. הרישיון נסמך על מציאות של ישיבת קבע ומשזו אינה קיימת פוקע הרישיון מעצמו ללא צורך במעשה ביטול פורמאלי. 26. לדברי ב"כ המשיב העותר קיבל במשך השנים תעודות מסע ישראליות ותעודת זהות חדשה (באפריל שנת 2000) משום שלא גילה למנפיק התעודות את דבר קבלת האזרחות הזרה.גם לאחר קבלת האזרחות הזרה (ב- 21.6.2000) הוא לא גילה את אוזנו של מנפיק תעודת המעבר (נספח ט' לתשובה), שהונפקה לו ב-18.4.01 , בדבר עובדה זו ובשל כך הונפקה לו תעודת המסע האחרונה שבאמצעותה נכנס לישראל לאחרונה. 27. המשיב טוען עוד כי מאחר שהעותר שוהה בישראל שלא כדין לא תועיל לו לעניין החזרת תושבותו שהייה ארוכה בישראל ואפילו ארוכת שנים. זאת משום שרק למשיב הסמכות מכוח החוק להעניק רישיונות ישיבה בישראל ומציאות החיים בישראל , ממושכת ככל שתהיה, אין בכוחה לייצר רישיון ישיבה. המשיב מוסיף וטוען , כי העותר אינו עומד בתנאי "נוהל שרנסקי" העוסק בהשבת תושבות לאחר פקיעתה כדין משום שהנוהל מחיל עצמו רק על מי שתושבותו פקעה בשל השתקעות מחוץ לישראל לתקופה העולה על 7 שנים ואין הוא חל על מי שרכש גם אזרחות זרה בדרך של התאזרחות כמו העותר. 28. המשיב מסכם וטוען כי לא נפל פגם גם בהחלטת הוועדה הלשכתית שלא להעביר את עניינו של העותר לוועדה הבינמשרדית משום שלא התקיימו בה טעמים הומניטאריים המצדיקים העברה כזו. דיון והכרעה 29. בעתירה זו מתבקשת תחילה הכרעה בשאלה האם כטענת המשיב אכן פקעה תושבותו של העותר או הופקעה כדין או שמא היא שרירה וקיימת .רק אם השאלה לתשובה זו תהיה שלילית יתעורר הצורך לדון בשאלה אם ראוי להתערב בהחלטת המשיב שלא לחדש את תושבותו או להעניק לו מעמד של תושב קבע מטעמים הומניטאריים .דיון דו -שלבי זה משליך גם על הדיון בטענת הסף . 30. לצורך זה אני קובע כבר עתה ,כי המועד הרלבנטי על ציר הזמן לבחינת השאלה אם פקעה תושבות הקבע של העותר ומאיזו עילה הוא חודש יולי 2005 ,שבו ניתן מכתב ההפקעה (נספח ט"ו לתשובה ) לפיו תוקף רישיון ישיבת הקבע של העותר פקע בשל קבלת אזרחות ארה"ב ולא מטעם אחר מאלה המפורטים כאפשרויות במסמך .זאת לאחר שנערך לעותר התחקיר בלשכת המרשם ( נספח י"ג לתשובה ונכתב מכתבו למינהל האוכלוסין הפועל מטעם המשיב (נספח י"ד לתשובה). בשניהם , פורטו מפיו ,בהרחבה, הקורות אותו ,כולל משך שהותו בארה"ב,לימודיו והפסקתם מסיבות כלכליות ,נישואיו לאזרחית ארה"ב והולדת בתו ,קבלת אזרחות ארה"ב,גירושיו ושובו לישראל. על אף כל אלה התמקדה הטענה כלפי העותר בנקודה אחת והיא קבלת האזרחות האמריקאית.גישה זו קובעה במכתב הדחייה (נספח ב' לעתירה) מיום 29.12.08 שבא במענה למכתב ב"כ העותר (נספח ט"ז לתשובה). במכתב זה ,שהתייחס לבקשת העותר לבטל את ההחלטה מ-2005 ולנימוקים שפורטו בה ,נאמר כי "הפקיעה נעשתה כדין מאחר ורכש אזרחות אמריקנית" כנימוק יחיד לפקיעת התושבות. רק בהמשך הדרך, במענה לפניות הנוספות של ב"כ העותר בשנת 2009, נעשה "שינוי חזית" ע"י הרשות והוספה העילה של העתקת מרכז החיים לארה"ב כעילה נוספת לטענת הפקיעה (נספחים ה' לעתירה; כ"ב וכ"ג לתשובה ).בתשובה שנמסרה לבית המשפט מטעם המשיב הוספה גם העילה של פקיעה הנובעת "משינוי מציאות החיים למעשה" לפי הלכת עווד ,שאיננה תלויה,לכאורה, בהוכחת פרק זמן מסוים של שהות בחו"ל . 31. ל"שינוי החזית" האמור בגישתו הראשונה המשיב כלפי העותר לא ניתן כל טעם ממשי .לפיכך נוצר בעיני מעין "השתק דיוני" החוסם את המשיב מלטעון כעת לטעם אחר או נוסף לביטול התושבות ,זולת הטענה בדבר קבלת האזרחות האמריקאית שנטענה במכתב ההפקעה וקובעה במכתב הדחייה. יודגש כי הצגת קבלת האזרחות הזרה כעילה יחידה להפקעת התושבות במכתב ההפקעה לא הוצגה ע"י המשיב בשום שלב כטעות בתום לב שניתן לייחסה לטעות בסימון החלופות האפשריות שבסעיף 2 למכתב. ולא בכדי, המשיב הרי המשיך לדבוק בעמדה זו גם למעלה משלוש שנים אחר כך במכתב הדחייה ,שניתן לאחר קבלת הסברי העותר ושבו צוין במפורש כי "הפקיעה נעשתה כדין מאחר ורכש אזרחות אמריקאית".(הדגש שלי -מ.ה.). מכאן,שנוצרה אצל העותר אינטרס הסתמכות על עמדת הרשות המקורית ,שנדרש אינטרס ציבורי כבד משקל כדי לפגוע בו ואינטרס כזה לא ניתן לאתר בטיעוני המשיב . כדברי בית המשפט העליון בבג"ץ 159/84 שאהין נ' מפקד כוחות צה"ל באזור רצועת עזה ,פ"ד ל"ט (1) 309,885-336 : "היציבות, הנדרשת מן ההחלטה המנהלית, איננה באה לשרת את פעולתו התקינה של המינהל דווקא. עיקרה ההגנה על זכויות שהוקנו לפרט, ואף אם לא הוקנו זכויות, חיוני להגן על הפרט מפני שינויים שרירותיים של הגישה, הנעה ונדה ללא סיבה סבירה." להסתמכות הפרט על עמדת הרשות ועל המניעות לשינויה בהעדר אינטרס ציבורי ממשי המצדיק את שינוי העמדה, ראה גם י.זמיר,הסמכות המנהלית (נבו הוצאה לאור, תשנ"ו- 1996) כרך ב', עמ' 983-984 וכן דפנה ברק- ארז,"הגנת הציפייה במשפט המנהלי" ,עיוני משפט כז(1) 209,246 . 32. חיבורה של קביעה זו לעילות הסף הנטענות כלפי העותר מתבטא בעובדה שהעותר לא העלים בשום שלב מן הרשויות (וגם לא מבית המשפט) כל מידע רלבנטי, לא בעניין משך שהותו בארה"ב,לא בנוגע לנישואיו לאזרחית ארה"ב , לא בנוגע להולדת בתו ולגירושיו ולא בעניין קבלת האזרחות האמריקאית מהרגע שנדרש למסרו .למשיב ולבאי כוחו לא היה כל מקור מידע נוסף בעניין. זאת מאחר שהעותר לא עשה שימוש בדרכונו האמריקאי לצורך נסיעותיו ולא הציג אותו בפני שום רשות רשמית וגם עובדת נישואיו לאזרחית ארה"ב והולדת בתו בארה"ב לא תועדו בשום מאגר מידע שלמשיב יש נגישות אליו . אין גם חולק, כי בעת שהונפקה לו תעודת הזהות (נספח ח' לתשובה) ב-27.4.09 הצהיר העותר כי אין ברשותו אזרחות אמריקאית ,עובדה שהייתה נכונה באותה עת והוצלבה עם רישומי המשיב ואילו בעת קבלת תעודת המסע האחרונה באפריל 2001 ,לאחר קבלת האזרחות, כלל לא נדרש העותר לשאלה זו. בפני המשיב עמד כל העת גם פלט רישום היציאה והכניסה של העותר (נספח ג' לתשובה ) ממנו ניתן ללמוד ,ללא צורך בניתוח מעמיק, מה היה משך שהותו מחוץ לתחומי המדינה ולהסיק מכך מסקנות או, למצער, לשאול את העותר שאלות לגביו. 33. העובדה שהעותר לא צרף מידע ומסמכים בנוגע לשימוע המאוחר שנערך לו באפריל 2009 ותוצאתו אכן תמוהה ,בעיקר משום שלא מופיע בהם כל מידע מהותי העלול פוטנציאלית להזיק לו או להשפיע על החלטה שיפוטית בעניינו והסברו של בא כוחו בדבר טעות איננו משכנע. אך, כאמור, אין בכך כדי להשפיע על קטע הדיון המתייחס לעצם פקיעת התושבות, במובחן מההחלטה שלא להעניק תושבות מחודשת לעותר וניתן במקרה זה להפריד בין הדבקים. 34. כאמור, הסוגיה המרכזית העומדת לדיון בנקודה זו היא פקיעת תושבותו של העותר מתוקף רכישת אזרחות של ארה"ב כפי שנקבע במכתב ההפקעה ובמכתב הדחייה. אכן המשיב ,כנטען על ידו ,אינו נדרש להכרזה פורמאלית כדי לטעון שתושבות הקבע של פלוני פקעה מכוח תקנות הכניסה לישראל או מכוח נסיבות אחרות המלמדות על הפקיעה שאינן מפורטות בתקנות .אך מאידך, אין חולק כי החזקות האמורות בתקנה 11 א לתקנות הכניסה לישראל אינן חזקות חלוטות וככל שהמשיב טוען במפורש לקיומן של אחת או יותר מהן כבסיס להחלטתו, רשאי מי שטוענים נגדו כי רישיונו פקע לבקש להפריך את החזקה. בג"ץ 7023/94 שקאקי נ' שר הפנים, . בעניין זה נקבע עוד בעת"מ (י-ם) 457/06 אבו חאג' ואח' נ' שר הפנים ( ,החלטה מיום 4.5.07) כי : "משמעותה של סתירת החזקה הינה הצגת הוכחה משכנעת מצד בעל הרישיון לכך שחרף התקיימות אחד או יותר מהאירועים המנויים בתקנה 11א ,מרכז חייו נותר בישראל, שהלוא "המבחן המכריע הינו מציאות החיים ,כפי שהתרחשה הלכה למעשה" (בג"ץ 282/88 עווד נ' ראש הממשלה ,פ"ד מב(2) 424,433).(הדגש במקור מ.ה.)" על סמך גישה זו נשלח לעותר מכתב ההפקעה ,שבו ניתנה לו הזדמנות "לסתור את הנתונים...ולהראות שרישיונו לא פקע". זאת ועוד, משנתן המשיב לעותר הזדמנות להסביר את עניין הדרכון אין הוא יכול להתעלם כליל מהסבריו ולהסתפק בציטוט התקנות ,כפי שנעשה בענייננו, אלא עליו להתייחס אליהם באופן ענייני (ראה עניין אבו חאג' הנ"ל בסעיף 5 של פסק הדין ). 35. כאמור, בעניינו, הסתמך המשיב בעת ההודעה על הפקיעה וגם במכתב הדחייה, שנכתב למעלה משלוש שנים אחר כך, רק על העובדה שהעותר רכש אזרחות אמריקאית ולא על נתונים אחרים לצורך הקביעה בדבר פקיעת תושבותו. זאת על אף שהיה נהיר לו בעת כתיבת מכתב הפקיעה ובודאי בעת כתיבת מכתב הדחייה, כי העותר שהה בארה"ב תקופה ממושכת יחסית לא רק לצורך לימודים ואף הקים בה משפחה ,שפורקה לאחר עת לא ארוכה. מכאן, שנחה דעתו שאותם נתונים ,שמסר לו העותר עצמו, אינם מקימים חזקת הפקעה אחרת. העותר הצהיר בעניין קבלת האזרחות הזרה, כי רכש אותה בשלהי שהותו בארה"ב ורק על סמך נישואיו לאזרחית ארה"ב ,נישואין שהסתיימו זמן לא רב אחר כך. לדבריו,שלא נסתרו על יד המשיב, הוא לא עשה כל שימוש בדרכון שקיבל מעת קבלתו והוא מוכן לוותר עליו. לא זו אף זו, הוא אינו מקיים מעת שובו ארצה זיקה כלשהי לארה"ב . פרק שהותו בארה"ב , שהתגלגל לא כפי שהתכוון אליו, תם ונשלם וכעת מרכז חייו הברור הוא בישראל, שבה הקים משפחה חדשה וממנה לא יצא מאז שובו אליה בשנת 2002 ועד היום. 36. זאת ועוד, בניגוד לנטען ע"י ב"כ המשיב, אין באמור במסמך המכונה "תצהיר שרנסקי" כדי לחסום את דרכו של העותר מלטעון להפרכת החזקה הכלולה בתקנה 11א (3) לתקנות הכניסה לישראל .המשיב מבסס עמדתו על כך שהנוהל מחיל עצמו רק על מי שהעתיק את מגוריו לישראל לתקופה של שבע שנים ומחריג ממנו את שאר חלופות התקנה. אולם באותו מסמך עצמו מסמך נכתב במפורש, כי אין באמור בו כדי" לגרוע מהוראות הדין בכל הנוגע להתאזרחות ולרכישת רישיון ישיבת קבע מחוץ לישראל ומשיקול דעת משרד הפנים בנוגע ליישומן ,לאור נסיבותיו האישיות ומכלול זיקותיו של הפונה". מכאן , ששיקול דעתו של המשיב אינו מסויג על ידי המסמך בנסיבות עניינינו.(ראה גם עניין אל חאג' לעיל) . בוודאי שיש למסמך תוקף בכל האמור לעילה של העתקת מרכז החיים מחוץ לישראל ,טענה הנטענת כיום כלפי העותר ולא נטענה כלפיו בזמן אמיתי.ייתכן אגב, שהמשיב נמנע ,בזמנו, מלנקוב כלפי העותר בחלופה של "העברת מרכז החיים" שבתקנה 11א(1) לתקנות הכניסה לישראל דווקא בשל קיומו של הנוהל אך זוהי רק השערה.אולם מאחר שהדיון כיום מצומצם לסוגיית רכישת האזרחות הזרה, אינני מוצא מקום להידרש לכך. 37. דעתי היא כי הסברי העותר בעניין סיבת רכישת הדרכון ואי השימוש בו יש בהם כדי לסתור את החזקה העובדתית הנטענת כלפיו בדבר ניתוק זיקתו לישראל מטעם זה ומכל מקום ,לא ניתן על ידי המשיב כל נימוק ממשי לאי קבלתם ,למעט החזרה במכתב הדחייה על העובדה הטכנית, שהעותר קיבל אזרחות של ארה"ב . לפיכך ,החלטת המשיב ,ככל שהיא נשענת על אדן זה בלבד , אינה יכולה לעמוד. 38. משכך פסקתי, אין עוד צורך להידרש לכל ההליכים שעניינם בקשת העותר ,מאוחר יותר להעניק לו מחדש רישיון לישיבת קבע ,שבסיומם באה החלטת הוועדה הלשכתית של המשיב שלא להיעתר לה גם מטעמים הומניטאריים , כולל הטענות הדיוניות שהעלה המשיב כלפי העותר בעניין זה. 39. עם זאת מאחר שהעותר עודנו מחזיק בדרכון הזר ,על אף הנכונות המוצהרת לוותר עליו , נראה לי שהדרך המאזנת במקרה זה היא להתיר לעותר לשהות בישראל במהלך השנתיים הקרובות וזאת במעמד זמני שסיווגו ייקבע ע"י המשיב וכך אני מורה. בתום תקופה זו ובהתאם להתרשמות המשיב ממידת הזיקה של העותר לישראל במהלכה יחליט המשיב האם לחדש לעותר את הרישיון לישיבת קבע. בהתחשב בתוצאה אין צו להוצאות .תושב קבע / מעמד קבעמשרד הפנים