קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה זמני נגד הפסקת עבודה של מנהלת בית ספר: זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיב להפסיק את עבודתה של המבקשת כמנהלת בית-הספר היסודי "אחד העם" בחדרה, עד להכרעה בתביעתה העיקרית, וכן למתן סעד הצהרתי בדבר זכאותה של המבקשת לקבל קביעות בתפקידה כמנהלת בית הספר הנ"ל. להלן עובדות המקרה: 1. המבקשת עובדת במשרד החינוך מזה 14 שנה, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, וכן תואר שני ושלישי בחינוך מאוניברסיטת חיפה. 2. במשך כ-9 שנים עבדה המבקשת בבי"ס "נחמיה תמרי" באור עקיבא ושימשה שם כיועצת בית-הספר. לאחר מכן מונתה כסגנית המנהלת. 3. בתאריך 16.8.2006 מונתה המבקשת כמנהלת ביה"ס היסודי "נחמיה תמרי" באור עקיבא לשנת הלימודים החל מ- 1.9.06 ועד 31.8.07, 4. בתאריך 24.6.2007 התקיימה ישיבת ועד ההורים המרכזי בביה"ס "נחמיה תמרי". בסיום הישיבה הצביעו 9 מחברי הועד נגד המשך כהונתה של המבקשת כמנהלת ביה"ס הנ"ל לשנה הבאה ורק הורה אחד תמך במועמדותה של המבקשת להמשך כהונתה. בסיום הישיבה החליט ועד ההורים המרכזי לפנות לראש העיר מר שמחה יוסיפוב לפעול בדחיפות כדי שימונה מנהל חדש לביה"ס, לקראת שנת הלימודים הבאה. 5. על פי מכתבו של מר שמעון אמויאל מיום 14.6.2009, אשר כיהן כמנהל מינהל החינוך העירוני באור-עקיבא התברר כי, לכאורה, תקופת עבודתה של המבקשת בביה"ס "נחמיה תמרי" התאפיינה בבעיות בלתי פוסקות במערכות היחסים של המבקשת עם ההורים ועם חלק מצוות המורים והעובדים. לדבריו- לבקשת המפקחת גב' יעל סלומון, הוא נמנע מלדרוש בכתב את הפסקת עבודתה על מנת לתת למבקשת את האפשרות להתמודד על משרת ניהול בי"ס אחר מחוץ ליישוב. להלן קטע ממכתבו הנ"ל: "... הדברים התבטאו בהתנהגות מתנשאת כלפי הסובבים אותה מחד ויחס מתנשא מצד שני. הגיעו אלי לא אחת תלונות של יחס מפלה של רותי כלפי חלק מן המורים וכן העובדים אשר התלוננו בפני על יחס של "הפרד ומשול". הטענה העיקרית שלהם הייתה שהתנהגות זו גרמה במישרין ליצירת "קליקות" בחדר המורים ובעצם כמעט להתפרקותו. חלק מן המורים היא קרבה אליה ואחרים היא דחתה וכך כמעט המיטה חורבן על ביה"ס. היו תלונות על כך כי שינתה כל מיני סיכומים והחלטות ללא הסבר ברור. גם העובדים וכן חלק מן המורים העידו לפני על אוירה עכורה ולא נעימה, בלתי צפויה ולא יציבה של קבלת החלטות. ... הורים רבים פנו אל העירייה בתלונות דומות וכתוצאה מכך הגיעו ההורים לקראת סוף שנת הלימודים אל ראש העיר ודרשו באופן נחרץ את הפסקת עבודתה של רותי בביה"ס "נחמיה תמרי" מייד בסוף השנה. ... ראש העיר, דרש אף הוא את הפסקת עבודתה של גב' בן זאב. נמנעתי אז מלהוציא מכתבים בעניינים אלו שעלו במהלך השנה מאחר ומפקחת ביה"ס דאז, גב' יעל סלומון, ביקשה לתת לרותי את האפשרות להתמודד על משרת ניהול בית ספר אחר מחוץ ליישוב אור עקיבא". 6. בהמלצתה של המפקחת גב' יעל סלומון, אשר שימשה כמפקחת גם על בתי הספר היסודיים בחדרה מטעם המשיב, ניגשה המבקשת למכרז ניהול ביה"ס "אחד העם" בחדרה וזכתה בו. בתאריך 15.8.07 אושר מינויה של המבקשת כמנהלת ביה"ס הממלכתי "אחד העם" בחדרה החל מיום 1.9.07. 7. עם כניסתה של המבקשת לתפקיד מנהלת בית הספר "אחד העם", היא זכתה לקבל ליווי אישי מטעם המשיב בהיקף של 50 שעות מגב' אילנה שני בשנת הלימודים תשס"ז. בשנת הלימודים תשס"ח היא קיבלה ליווי אישי ממר דרור בן מרדכי בהיקף של 30 שעות. בנוסף, קיבלה התובעת גם ליווי אישי צמוד מהמפקחת גב' יעל סלומון. 8. כבר באוקטובר 2007 נשלח מכתב תלונה ממורות בית הספר "אחד העם" למר נפתלי כהן יו"ר סניף הסתדרות המורים בחדרה, עם העתקים לכל מי שקשור למערכת החינוך באזור, כולל מנהל המחוז מר אהרון זבידה. במכתב התלוננו המורות, על יחסה של המבקשת כלפיהן והתעלמותה מצרכיהן. כך למשל הן התלוננו על כך שהמבקשת שינתה את המבואה של ביה"ס, ששם עמדו דגלי ביה"ס: דגל אחד בן למעלה מ-80 שנה, שהוא מוצג מוזיאוני שנשמר בביה"ס בקפדנות במשך שנים רבות. הדגל השני הוא כבן 30 שנה, מעשה ידיהן של תלמידות ביה"ס והדגל הנ"ל עובר ממחזור למחזור בסוף כל שנה. כמו כן היה במבואה מעגל הערכים של ביה"ס, "האני מאמין" שלו, המנון ביה"ס ודברים על אחד העם. השינוי במבואה שבוצע ע"י המבקשת היה "ניקוי השטח" מכל האביזרים הללו, ללא כל התייעצות עם מורות ביה"ס. כן התלוננו המורות על התנהגות המבקשת כלפיהן, כגון: מתן הנחיות סותרות, בלתי ברורות ובהירות, התבטאויות מזלזלות על טיב עבודתן הקודמת, השפלות והעלבות בוטות, ומצד שני חביבות יתר של "נופת צופים". כך למשל אחת המורות ביקשה להעדר מישיבה בגלל קיום טקס אזכרה לאביה המנוח שנפטר שנה קודם לכן והמבקשת לא אפשרה לה להיעדר מהישיבה וכדומה. 9. במהלך חודש מרץ 2008 נשלחו מספר מכתבי תלונה של הורים למנהל המחוז מר אהרון זבידה וגם למפקחת גב' יעל סלומון, על יחסה של המבקשת כלפי תלמידים והורים. המבקשת נדרשה להשיב על כל אחת מהתלונות הללו והיא אכן עשתה זאת. 10. בתאריך 8.7.08 פנתה גם מורה בשם לאה אירמסקו במכתב תלונה נגד המבקשת למר אהרון זבידה, על הלנת שכר ואי תשלום שכר בגין שעות עבודה בפועל כממלאת מקום. במכתב טענה המתלוננת כי מורות שאת מקומן היא מילאה בהיעדרן, נדרשו לשלם למתלוננת מכיסן את שעות מילוי המקום שהנ"ל ביצעה וכן נטען כי המבקשת טענה שהמתלוננת דורשת שכר בגין שעות שעבדה "בהתנדבות." מכתב התגובה של המבקשת מיום 2.11.08, למכתבה של לאה אירמסקו הפך, לכאורה, למכתב התקפה אישית על המתלוננת, כאשר בסיומו היא כותבת בזו הלשון: "לסיום הערה אישית. מזה חצי שנה אני נאשמת על לא עוול בכפי, באשמות שונות שהמרכזית ביניהן היא הלנת שכר. כעת ברור לכל שזו היא אשמת שווא. מעולם לא היתה הלנת שכר. אף ההכפשות האחרות הן חסרות בסיס. האשמות אלה גרמו לי עוגמת נפש רבה ואיבוד שעות עבודה יקרות. על כולנו לחשוב כיצד יכולה המערכת להתמודד עם תופעות אלה, שאפילו אם בסוף הצדק יוצא, הרי המחיר ששולם בגללן הוא יקר ביותר. " 11. בתאריך 16.7.08 סיכמה המפקחת סלומון את הערכת שנת הניהול השניה של המבקשת כמנהלת, והראשונה בבית הספר "אחד העם" בחדרה: כי למרות ששנת הלימודים נפתחה עם קשיים רבים בתקשורת בין המבקשת לבין הצוות החינוכי עם הזמן ניכר, כי חל שיפור בתחום. המפקחת סברה כי יש להרחיב את הפעילות בתחום הקהילתי ונחוצה התבוננות מערכתית - קהילתית - חברתית של כל השותפים בביה"ס. לכן היא הציעה למבקשת לדון עם הצוות בקשיי הטבעת הסטנדרטים בתחומי ההוראה השונים ולגבש יחד תכנית פעולה. מהדוח נראה כי הביקורת של המפקחת היתה בגדר "ביקורת בונה". להלן דבריה: "לסיכום, חלק ניכר מזמן תפקודך כמנהלת ביה"ס "אחד העם" הוקדש השנה ללמידה של התרבות הארגונית המקומית. רצונך, רותי, לקיים שינויים במהלך השנה צלח חלקו. למידותיך את הארגון השנה יסייעו בהטמעת השינויים בתשס"ט. המנהיגות החינוכית שלך היא המצפן לבית הספר על כל המשמעויות ועל כן, אני מצפה כי תשכילי להתבונן סביבך ברגישות ותמשיכי לקיים דיאלוג עם השותפים למען תלמידי ביה"ס. שנה"ל תשס"ט, תהא שנת ניסיון שלישית שלך בניהול, ובטוחני כי ניסיונך משנתיים שחלפו יעמוד לך לממש בהצלחה את ניהול ביה"ס "אחד העם" בשנה הקרובה." 12. לאור קשייה של המבקשת עם חלק מהמורות הוותיקות בביה"ס, ותלונותיה עליהן, אפשרה המפקחת לשלוש מורות וותיקות לפרוש לגמלה מוקדמת בסוף שנת הלימודים ב- 31.8.08. ומורה רביעית ביקשה לעבור לעבוד בבי"ס אחר ובקשתה נענתה בחיוב. כל זאת נעשה במטרה ברורה להקל על השתלבותה והמשך עבודתה של המבקשת במקום. 13. עם פתיחת שנת הלימודים ב- 1.9.08, שוב החלו להגיע מכתבים אנונימיים למר אהרון זבידה - מנהל המחוז ביחס לתפקודה הלקוי של המבקשת וכן על מערכת היחסים הלקויה של המבקשת עם המורים והכפופים לה. 14. בתאריך 21.12.08 נשלח מכתב מטעם מורות ביה"ס למר אהרון זבידה. במכתב טענו המורות כי המבקשת מאשימה אותן בכך כי מספר התלמידים בביה"ס הולך ופוחת. המורות התלוננו על חוסר מנהיגות של המבקשת, אי שיתופן בתהליך קבלת החלטות, תפקוד לקויי כמנהלת והחמור מכל לטענתן כי "אינה דוברת אמת", בזו הלשון: "הדבר החמור ביותר בתפקודה של המנהלת הוא שאינה דוברת אמת. כל החלטה שלה היא מגבה כהחלטת הפיקוח, בניסיון לכפות את דעתה, ללא שיתוף המורות בהחלטה. במקרים רבים היא טוענת שההחלטה נעשתה בישיבת הצוות. מורות ביה"ס נדהמות מעזות המצח בה נאמרים הדברים, דברים שהן יודעות שלא היו מעולם." לסיום הן כותבות במכתבן הנ"ל: כי ביה"ס מתנהל כמו "ספינה ללא קברניט" ללא כל חזון לעתיד. "ביה"ס מתנהל כספינה ללא קברניט. לא קיים חזון לעתיד, ואין ביכולתה של המנהלת למנף אותו. היא מנסה לשמור על עמדתה בשיטת "הפרד ומשול": מסכסכת בין המורות, מדברת מאחורי גבן, מערערת את סמכותן ופוגעת ביכולתן להנהיג כיתה... אי לכך לא נוכל לראות את המשך עבודתנו בביה"ס תחת ניהולה של הגב' רותי בן-זאב. 15. המורות לא הסתפקו רק בפניה למר אהרון זבידה, אלא 20 מתוך הצוות של 40 מורות בביה"ס נפגשו אישית עם המפקחת יעל סלומון במרכז פסג"ה בחדרה ביום 22.12.08. בפגישה הנ"ל העלו המורות את טענותיהן בפני המפקחת, כשהן מסבירות, כי הן חוששות לקיים שיחה גלויה עם המבקשת מחשש לנקמה מצידה. 16. בתאריך 23.12.08 קיימה המפקחת הגב' יעל סלומון פגישה עם המבקשת ביחס לתלונת המורות על העדר שיתוף פעולה עמן בקבלת החלטות, יצירת סכסוכים בין המורים, חוסר מנהיגות, אי אמירת אמת, העדר עקביות ועוד. המפקחת הדגישה בפגישה הנ"ל כי שנת הלימודים הנוכחית היא שנת ניסיון של המבקשת ועליה לנצלה היטב. להלן סיכום הפגישה בכתב של המפקחת" "ה. העליתי 2 שאלות: כיצד ניתן להסביר את הפער בתפיסת העשייה החינוכית בבית הספר בינך כמנהלת לבין צוות המורים. מדוע שצוות מורים ילין על מנהלת ביה"ס, באם מתקיימים יחסים תקינים. … ח. לסיכום, ציפיתי ממך, אף אם חלק מן הדברים נכונים, לפעול לשיפור ולשינוי מידיי. לא אסכים לקיומם של אף לא סוגיה אחת שעלתה וברור כי דרך ניהול כזו אינה מקובלת. תקופה זו עד תום שנה"ל הנוכחית, תהווה תקופת מבחן להצלחתך כמנהלת, בפרט לאור העובדה כי זוהי שנת ניסיון שלך, ועלייך לנצלה עד תום. עבודת הצוות ושיתוף הפעולה של חדר המורים באשר לפעולות ועשיות חינוכיות למען תלמידי ביה"ס "אחד העם" יהוו החלק המשמעותי מפעולותייך הניהוליות. " 17. בתאריך 2.1.09 פנה יו"ר ועד ההורים של ביה"ס, מר איציק סינטוב במכתב תלונה למר אהרון זבידה על תפקודה הלקוי של המבקשת בתפקידה כמנהלת ביה"ס וביקש להחליפה במנהלת בעלת שיעור קומה עם כישורי ניהול, ארגון ויחסי אנוש טובים. לדבריו - המבקשת התלוננה על בעיה כספית קשה הנובעת מקושי בגביית כספים מהורי התלמידים. כשביקש הועד לקבל את הדו"חות הכספיים בגין השימוש בכספים שנגבו מההורים, הוא לא הצליח לקבלם מהמבקשת, אך למרות זאת טענה המבקשת, כי הדו"חות הללו הועברו לועד ההורים שלטענתו מדובר בטענה "שקרית לחלוטין". לעומת זאת המבקשת השקיעה אלפי שקלים מכספי ביה"ס באלמנטים עיצוביים ראוותניים, שלא היתה להם כל הצדקה, בבי"ס הסובל מבעיות כספיות, יחד עם זאת, המבקשת התנגדה לקניית סופגניות לתלמידים במסגרת חגיגות החנוכה, בנימוק כי קניית הסופגניות תבוא על חשבון צרכים חיוניים של ביה"ס... בסעיף 11 למכתבו הוא מתלונן על שתלטנותה של המבקשת וחוסר יכולה להתמודד עם דעות המנוגדות לשלה. לדבריו: "...שתלטנותה המגובה ביכולת דמגוגית ובשקרים ללא הנד עפעף וחוסר היכולת שלה להתמודד עם דעות המנוגדות לשלה, אינן מאפשרים לצוות המורות ולועד ההורים להוות גורם יוזם ומאזן השומר על האינטרסים של ביה"ס והתלמידים. אני מקווה שמכתבי זה ומכתבם של המורות יביאו להחלפתה המהירה של המנהלת... 18. ב"כ המבקשת הגישה לביתה הדין מכתב מיום 09.05.09 של מר סינטוב בו היא מבקשת למשוך ולבטל את מכתבו בנושא תפקודה הלקוי של המבקשת. מן הראוי לציין, כי בכל שנה מחובתה של המפקחת לבצע ביקור פיקוח בכל בי"ס . בתאריך 2.11.08 דיווחה בכתב המפקחת- גב' יעל סלומון ל-17 בתי הספר היסודיים אשר בפיקוחה, על מועדי הביקורים שאמורים היו להתקיים בבתי הספר השונים בין התאריכים 7.12.08 - ל- 4.2.09. מועד הביקור בביה"ס "אחד העם" נקבע מראש לתאריך 14.1.09 (ראה מסמך יד3, נספח 18). בתאריך 14.1.09 ביצעה המפקחת גב' יעל סלומון ביקור פיקוח מקצועי בביה"ס אחד העם כפי שכאמור מחובתה ומתפקידה לעשות. 19. בדו"ח הפיקוח מיום 14.1.09 ציינה המפקחת, כי בתכנית הפעילות הבית ספרית- במבנה הארגוני היו חסרים - המורים! וכי יש לפרוט קשרי עבודה והיררכיה ארגונית. על המבקשת לקיים מערך מסודר ועקבי של מפגשים עם הרכזות בתחומים השונים לשם מעקב רצוף והבניית תהליכים בהמשך. כמו כן להמשיך בפעילות ביחס ליצירת "שביל בונה אמון" עם צוות המורים:" שיחות אישיות, שיחה עם כלל הצוות ליישור ההדורים. יש להמשיך ולעבות תהליכים אלו ועוד. המפקחת ביקשה לקבל את פירוט מפגשי ההשתלמות של צוות חדר המורים והנושאים שהיו ללמידה. לסיכום, ציינה גב' סלומון כי לא ראתה את היישום של הצהרות הרכזות בפועל בכיתות. ולכן, החליטה לבצע ביקור פיקוח נוסף ב- 18.2.09 לצורך צפייה בשיעורים. להלן דבריה בדו"ח עצמו: "עשייה רבה לפנייך בתחום צוות ההוראה, בתחום הפדגוגיה ובתחום קידום בי"ס "אחד העם". רוצה לקוות כי תצליחי להביא זאת לידי ביטוי ממשי עד תום שנה"ל הנוכחית. צר לי, כי בסיום השיחה, לא קבלת חלק מן המשוב שלי ואף לא טרחת להיפרד בברכת שלום ממני עת עזבתי את חדרך. אני מצפה ממנהל ומנהיג לדעת לקבל משוב ולצנוח עמו הלאה וקדימה. יחד עם זאת, אני עדה לימים הקשים אותם את עוברת ואני אמשיך בתמיכתי בך". 20. ביום 20.01.09 שלחו חלק ממורות בית הספר מכתב תלונה שלישי, לא חתום, לשרת החינוך יולי תמיר וביקשו את התערבותה המיידית להפסקת עבודתה של המבקשת כמנהלת בית הספר. 21. בתאריך 2.2.09 התקיימה ישיבה עם צוות המורים, העובדים והנהלת ביה"ס בנוכחותה ובהשתתפותה הפעילה של המפקחת גב' יעל סלומון. המפקחת התייחסה לרצף מכתבי המורות המביעות אי אימון במבקשת והבהירה כי המורות "חצו את הגבול" בדרישתן הנ"ל וכן בפנייתן למנהל המחוז. המפקחת הדגישה כי המבקשת הינה מנהלת ביה"ס ומחובתן של המורות לשתף עימה פעולה וכי היא מצפה לסיום המשבר החריף ביחסי האימון בין הצדדים ולפתיחת דף חדש בין צוות המורים והמבקשת. המפקחת דיווחה על הישיבה הנ"ל למר אהרון זבידה ביום 3.2.09. 22. עוד באותו יום, ב- 2.2.09 בשעות הערב, טלפנה המבקשת למפקחת והאשימה אותה, לדבריה, תוך צעקות בחוסר מתן גיבוי למבקשת ובפגיעה בה. אח"כ התנצלה המבקשת לדברי המפקחת על הדברים שנאמרו בשיחה. 23. לאחר שהתברר למפקחת עומק המשבר במערכת היחסים שבין המבקשת לבין צוות המורים, היא פנתה למרכז פסג"ה חדרה בבקשה לאתר תקציב ולאפשר למבקשת ליווי אישי נוסף, ובקשתה אושרה. המבקשת קיבלה הפעם כמלווה את גב' סימונה אלונה- לוי ממכון "פירם" לליווי אישי בהיקף של 30 שעות, כאשר בו זמנית גם המפקחת המשיכה בלווי האישי. 24. בנוסף, לאחר שהמבקשת קיימה פגישה עם מר אהרון זבידה ועם גב' רוזנהימר מרכז הפיקוח היסודי במשיב, השיג המשיב תקציב חריג לצורך קיום הליך גישור בין המבקשת לבין הצוות החינוכי בביה"ס, כאשר מר אלון נוימן נבחר להוביל את תוכנית הגישור. 25. בנוסף - המפקחת גב' יעל סלומון- ביקשה את עזרת חברותיה למקצוע על מנת לסייע למבקשת וכך נכנסו לתמונה גם המפקחת על היועצות גב' אירית לוויתן וכן המפקחת על החינוך המיוחד גב' דוברת עיני וזאת במטרה לתכנן מהלך של סיוע משולב למבקשת על מנת שתצליח בתפקידה. שלושת המפקחות נפגשו פעמיים עם המבקשת והציעו לה הצעות ודרכי פעולה שונות. בסיום הפגישה השניה, הביעה המבקשת, לדברי המפקחת גב' סולומון, את הסתייגותה מהמהלך ולכן הופסקה הפעילות הנ"ל. 26. בתאריך 9.2.09 שלחה גב' סמדר ביטקובר סגנית וממלאת מקום יו"ר ועד ההורים, מכתב לגב' גב' גב' יעל סלומון ביחס למכתבי ההכפשות על המבקשת, כשהיא מאשימה את גב' אורנה קהלון יו"ר ועד המורות בהפעלת כח ו"הרעלת" כל הסובבים את המבקשת, דרך הסתה והפחדה בוטה של המורות בביה"ס וכן ההורים. המכתב הנ"ל הועבר לידיעתו ולטיפולו של מר אהרון זבידה. 27. בתאריך 18.2.09 נפגשה המפקחת עם יו"ר ועד המורות בביה"ס גב' אורנה קהלון והבהירה לה כי התנהלותה כיו"ר ועד המורות בביה"ס "חצתה גבולות של יחסי מורים - מנהלת" בדרישתה לפטר את המבקשת מעבודתה וכי אין זה מתפקידה או מתפקיד הצוות החינוכי להעלות דרישה ואולטימטום שכזה. המפקחת דרשה מגב' קהלון לפעול להרגעת הרוחות בקרב חברי צוות המורים למען המשך תפקוד תקין של המערכת כולה (ראה מכתבה של גב' סלומון מיום 2.3.09 לגב' קהלון). 28. בתאריך 18.2.09 ביצעה המפקחת גם ביקור פדגוגי בביה"ס, שהיה למעשה ההמשך לביקור הפיקוח מיום 14.1.09 , וזאת במטרה לבחון את ההוראה והלמידה בכתות לעומק. המפקחת העירה למבקשת על הליקויים שמצאה כשהעיקרית ביניהם, היא חוסר הרצון של המבקשת להפיק לקחים ולעבוד בהרמוניה עם צוות המורים למען טובת ביה"ס והתלמידים. להלן דבריה בנדון: "בשיחת הסיכום עמך, עברנו על הנקודות הפדגוגיות החיוביות ואלו הדורשות שיפור. הדגשתי בפנייך כי ההתבוננות הייתה על תהליכי הוראה ולמידה של המורים ולא על הניהול שלך כמנהלת ביה"ס את הפדגוגיה הבית ספרית. ביום 2.2.09 נתבקשת להגיש את תכנית הפעולה שלך של "שביל בונה אמון" למחצית ב'. לצערי, זו לא היתה ברשותך ולא הוצגה בפני. הינך מתבקשת להציג את התכנית לאלתר. ... רותי, מנהל טוב יודע לסחוף אחריו את הכפופים לו, לרתום אותם הן כפרטים והן כצוות לעשייה ולגרום להם לנסוק בביצועיהם כל העת בכל תחומי הארגון. צוות המורים הוא "חיל החלוץ" ובלעדיהם אין למנהל זכות קיום. צר לי שהדבר לא בא לידי ביטוי עד היום. יתרה מכך, בהתנהלותך את מגלה סימנים של חוסר רצון להפיק לקחים לביצוע ולעבוד בהרמוניה עם צוות המורים למען ביה"ס ולמען התלמידים, אף כי כל העת את מצהירה כי זו כוונתך. שוב, אני מצרה על כך מאוד." גם הפעם הדגישה המפקחת בפני המבקשת, כי האחריות הבלעדית לארגון משאבי ההדרכה, הליווי וההנחיה של צוות המורים מוטלת על כתפי המבקשת. 29. בתאריך 24.2.09 נפגשה המבקשת עם מר אהרון זבידה על פי בקשתה האישית. בפגישה הנ"ל טענה המבקשת כי 18 מורות ובראשן יו"ר ועד המורים אינן משתפות פעולה איתה ועוד לפני הגעתה לביה"ס ניסו למנוע את מינויה. לטענתה גם המפקחת גב' יעל סלומון אינה נותנת לה גיבוי מלא בעבודה. המבקשת אישרה לדבריו, כי ביצעה שתי טעויות מרכזיות: " 1. הכנסת שינויים בכח והאצת תהליכים. 2. אי הערכת כוחה של גב' אורנה קהלון יו"ר ועד המורים". באותה פגישה מר זבידה הבהיר למבקשת כי אם לא יחול שינוי משמעותי במערכת יחסי העבודה בין המבקשת לצוות המורים- לא ניתן יהיה להמשיך כך ולכן גם החזיר את המגשר- מר אלון נוימן להמשך גישור בין המבקשת למורים, במטרה לסייע לה. מר זבידה כתב למבקשת במכתבו מיום 10.3.09 על סיכום הפגישה בזו הלשון: "... הודעתי לך כי במצב עניינים זה, אם לא יחול שינוי משמעותי במערכת יחסי העבודה בינך לבין צוות המורים, לא ניתן יהיה להמשיך בדרך זו. כבקשתך החלטתי להחזיר את המגשר מר אלון נוימן לצורך עבודת גישור בינך לבין המורים. כמו כן יו"ר ועד המורים תזומן ללשכתנו בהקדם לשיחה בנושאים שהעלית. אני מקווה כי אומנם יחול שינוי מהותי במערכת היחסים בביה"ס, על מנת שניתן יהיה לקיים סדר יום חינוכי, שלא יפגע בתלמידים, וישפר את האקלים הבית ספרי, עם כל גורמי הקהילה (מורים, הורים, תלמידים)." 30. בתאריך 16.3.09 כתב מר אהרון זבידה לגב' ביטקובר כי קיימות בעיות אמון קשות בין המבקשת לבין צוות המורים וכי הנושא מטופל בצורה מקצועית ע"י המשיב, בזו הלשון: "משרד החינוך מודע לכך כי בבית הספר אחד העם בחדרה יש בעיות אמון קשות בין מנהלת ביה"ס ובין צוות המורים. משרד החינוך ומפקחת ביה"ס פועלים בצורה אינטנסיבית ומעמיקה למצות את הענין ולהביאו לידי פיתרון, על מנת לא לפגוע בתהליכים חינוכיים ולימודיים בביה"ס. לראיה, הועמדו לרשות מנהלת בית הספר באופן אישי ולצוות המורים, אנשי מקצוע מהדרגה הגבוהה ביותר ללוות ולקיים תהליכים לפתרונות איכותיים של הנושאים במחלוקת..." 31. בביקור פיקוח נוסף מיום 17.3.09 שערכה המפקחת, נתברר לה כי דבר לא השתנה בהתנהלות המבקשת בביה"ס. בדו"ח הסיכום מיום 18.3.09 כתבה המפקחת לסיכום: "ההתנהלות המנהלת בינונית ומטה. חסרה אמירה מנהיגותית ברורה. לא היה ברור מהו סדר היום. לא ניכר כי למדה ושינתה את אשר נדרשת לשנות ולתקן בהמשך להערותיי מביקורי הקודמים ביחס לניהול המערך הפדגוגי. 32. ביקור פיקוח רביעי ביצעה המפקחת ביום29.3.09. שוב התברר למפקחת כי תמונת המצב בביה"ס נשארה דומה לקודמותיה. קשיי התקשורת בין המבקשת למורות הכביד על ניהול תקין של ביה"ס. ביום 30.3.09 כתבה המפקחת דו"ח בנדון בזו הלשון: "סיכום: בדומה לסיכום הביקור הקודם, לא התרשמתי כי מנהלת ביה"ס עמדה בתכנון סדר היום שלה. ראיתי בפועל כי סדר היום "זרם" עפ"י האירועים. המנהלת השתדלה והתנהלה בנימוס עם המורות, והן השיבו לה יחס דומה. קשיי התקשורת הבינאישית מכבידים על ניהול תקין ומהווים גורם מרכזי בחוסר יכולתה של המנהלת לרתום את המורות לעבודת צוות מתוך אמונה כנה ביכולתן. התנהלות המנהלת בהקשר לכך בינונית ומטה. ציינתי בפני המנהלת כי בכל מקרה, תהא אשר תהא ההחלטה באשר לעתידה, אני אמשיך לתמוך בה וללוות אותה." 33. בתאריך 19/4/09 הודיע מנהל המחוז למבקשת כי הוא מבקש לערוך ביקור בבית הספר בתפקידו כמנהל המחוז, לאור חוות הדעת הבעייתיות ביחס לתפקודה של המבקשת ולאור היותה מנהלת בשנת נסיון שלישית. להלן נוסח המכתב: "במענה למכתבך הנ"ל וגם בהמשך לשיחתנו בנדון שהתקיימה בלשכתי ביום 24/2/09, אני חוזר ומבהיר, כי בהיותך מנהלת בשנת ניסיון שלישית ומחמת חוות דעת בעיתיות על תפקודך כמנהלת בי"ס, מטרת ביקור מנהל המחוז או מי מטעמו בבית ספרך ביום 26/4/09, היא להתרשם באופן אישי-מקצועי כדי לגבש דעה באשר להתאמתך/אי התאמתך לשמש בתפקידך כמנהלת בי"ס. לאחר ביקור זה תתקבל ההחלטה לגבי המשך/הפסקת עבודתך כמנהלת בי"ס. הביקור יכלול מראה עיניים ומשמע אוזניים, ובכלל זה שיחות אישיות אתך וכן עם כל הגורמים המעורבים בעשייה הבית ספרית. הליך זה הינו בהתאם להנחיות ונוהלי משרד החינוך בנדון. המבקשת הגיבה בכתב על ההודעה וביקשה לדעת מה מטרת הביקור, האם כדי לבחון את האיכויות הפדגוגיות של ביה"ס, או את תהליך ההבראה או האם מדובר בשימוע לפני הדחה. 31. בתאריך 24.4.09 פנו חברי ועד ההורים של ביה"ס "אחד העם" בתלונה לגב' יעל סלומון, כי המכתב של גב' סמדר ביטקובר נשלח ללא ידיעתם וללא הסכמם וכי הנ"ל אינה ממלאת מקום יו"ר הועד. במכתב האשימו חברי הועד את הגב' ביטקובר בניהול מערכת יחסים קרובה עם המבקשת, הגובל בניגוד אינטרסים לצורך קבלת החלטות בנושאים הנוגעים לועד ההורים, תוך מידור ועד ההורים והעומד בראשו, ותוך התערבות ותמיכה גלויה של המבקשת בסמדר ביטקובר. שיתוף הפעולה הנ"ל גרם להתפטרות יו"ר ועד ההורים של ביה"ס. ועד ההורים ציין בסיכום מכתבו כי הפתרון היחיד למצב הקיים הוא החלפת מנהלת ביה"ס בהקדם האפשרי בזו הלשון: "כמו כן אנו רוצים לציין כי סמדר אינה מביעה את עמדת ועד ההורים כאשר היא כותבת ש"אנו מרוצים מאוד מתפקודה של המנהלת". אמירה זו אינה על דעתנו ומנוגדת לעמדתנו! איננו רואים פיתרון אחר למצב אלא בהחלפתה של מנהלת ביה"ס בהקדם האפשרי". 32. מפקח עורסאן עיאדאת - מפקח המחוז לחינוך הערבי, ערך ביקור פיקוח ביום 26.4.09 בביה"ס והגיש דו"ח בנדון ביום 29.4.09. המפקח התרשם כי אי למבקשת יכולות מנהיגות וכישורים להוביל ולהנהיג צוות מורים וכי המבקשת נכשלה בכך שלא הצליחה לגבש סביבה את צוות ביה"ד. גם מבחינה מקצועית טהורה הוא לא הצליח להבחין בדרכי עבודה מסודרים אצל המבקשת. המפקח מצא לנכון שלא להליץ על המשך העסקתה ועבודתה כמנהלת בי"ס. להלן דבריו בעמודים 10-11 בדו"ח: ... "סיכום אף כי המנהלת הצהירה בפני על רצונה העז והמוטיבציה הגבוהה שלה בעבודת הניהול שלביה" - המנהלת לא הצליחה לגבש סביבה את צוות ביה"ס שהוא עמוד התווך בעשייה של כל מוסד חינוכי. קיומם של יחסי אנוש בלתי נסבלים ומצב משברי נמשך בגין חוסר אמון בין הצוות לבין המנהלת - הוזכר ע"י כל הגורמים הבית ספריים הישירים והעקיפים עמם דברתי, כולל מנהלת ביה"ס. מצב זה מעיד על היעדר יכולות מנהיגות והעדר כישורים של הובלת והנהגת צוות... גם מבחינה מקצועית, המצב אינו מזהיר.יתכן כי השכלתה הגבוהה וידע התיאוטי של המנהלת יכולים להוות נכס של ממש בתפקידים ובתחומים שונים הנוגעים לתחומי הידע וההתמחות שלה. אולם בפועל אין להשכלה / לידע הספציפי בו התמחתה, ביטוי ו/או ערך מוסף בעבודתה כמנהלת בי"ס. המנהלת לא הצליחה לנהל תהליכים בסיסיים באופן מסודר (מתוכננים, כולל תכנית ורציונל, יעדים, דרכי עבודה, דרכי מדידה וכו') בתחומים של פדגוגיה ומינהל, כמו גם בתחומים של תקשורת בין אישית… ו"פיענוח" וניתוח של הדינמיקה של בית הספר אשר בניהולה, ולו רק כדי לנסות ולבסס את האספקט הפדגוגי כחלק מרכזי בזהות הניהולית שלה. במצב עניינים זה ולאור הממצאים של הביקור והדו"ח לעיל, אני מעריך את המנהלת מבחינה מקצועית בהערכה בינונית ומטה ולא ממליץ להמשיך את עבודתה כמנהלת בי"ס". 33. בתאריך 30.4.2009 מר זבידה נפגש עם המבקשת ועם בעלה, פרופ' אהרן בן זאב, כאשר בפגישה השתתפו גם מנהלת אגף החינוך בעיריית חדרה, הגב' חני וייצמן (שבעברה היתה מנהלת בית-ספר ומנהלת אגף החינוך בעיריית תל אביב), וכן המפקחת על בית-הספר, הגב' יעל סלומון (ראה פרוטוקול הישיבה נספח ב' לתצהיר). פגישה זו היתה הליך שימוע למבקשת. 34. בפגישה זו הבהיר מר זבידה למבקשת כי על פי דו"חות המפקחת גב' יעל סלומון, הדו"ח של הגב' חני ויצמן וכן הדו"ח של מר עורסאן עיאדאת- המפקח המחוזי במגזר הערבי - אין המלצה להאריך את המשך העסקתה כמנהלת ביתה ספר אחד העם. באותה פגישה טענה המבקשת כי מתנהלת נגדה "מלחמה" בחדר המורים, אך למרות זאת בית הספר מתופעל ברמה גבוהה ביותר וכי לא נותנים לה זמן ללמוד מטעויות ולשפר אותן. לדבריה: "חזית אחת זו המפקחת והחזית השניה המורים. קשה למנהל בי"ס לתפקד ללא גיבוי. יש בעיה בביה"ס ובמקום לבדוק את כל הצוות זה מתנהל רק נגדי ורק אני משלמת את המחיר. זו התנהגות על בסיס קרימינאלי המלווה באיומים וסחיטות" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול). בסיכום הפגישה דרש בעלה של המבקשת כי לפני קבלת החלטה בעניינה, הם מבקשים לקבל עותק מחוות דעת המפקח עורסאן עיאדאת, על מנת להגיב עליו בכתב ובקשתם נענתה בחיוב. 35. ביום 30.4.2009 שלח מר זבידה למבקשת מכתב נוסף, אליו צרף את חוות דעתה של הגב' חני ויצמן וכן את הדו"ח של עורסאן עיאדאת מתאריך 29.4.09. במכתב נאמר במפורש כי הפגישה מיום 30.4.09 היתה בגדר הליך שימוע וכי המבקשת נדרשת להגיב בכתב לדו"ח ההערכה השני של מפקחת ביה"ס וכן לדוח"ות הנוספים עד לתאריך 7.5.09. להלן נוסח המכתב: "בהמשך לפגישתנו הנ"ל ולאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית במשרדנו, אבקש להודיעך כדלקמן: א. בפגישתנו הועלה המושג "שימוע" ואני הבהרתי את עמדתי בנדון. לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית במשרדנו הובהר לי כי למעשה פגישה זו נחשבת כשימוע לכל דבר ועניין, אשר במהלכו הועלו הטענות על תפקודך כמנהלת ביה"ס "אחד העם" בחדרה ואת, כמו גם בעלך, השבתם ופירטתם את טענותיכם הנגדיות (פרוטוקול הישיבה יישלח אליך בנפרד). ... " 36. ביום 12.5.2009 שלח מר זבידה למבקשת מכתב זימון לשימוע בנושא, הערכת עבודתה כמנהלת בי"ס בשנת ניסיון (שנה שלישית), וכי בהליך השימוע ישתתפו מנהלת אגף החינוך בעיריית חדרה, מפקחת בי"ס מפקח המחוז במגזר הערבי שביקר בביה"ס. הנושאים שיועלו בשימוע יהיו תפקודה של המבקשת כמנהלת בי"ס וההיבטים השונים ומערכת היחסים הבינאישיים שלה עם באי בית הספר. למבקשת ניתנו שני מועדים לבחירה למועד השימוע, ה- 17.5.09 או 19.5.09. כן ניתנה למבקשת האפשרות, במקום להגיע להליך שימוע, להגיב בכתב עד ליום 19.5.09. המבקשת הסכימה להתייצב להליך השימוע ב- 19.5.09 ומר זבידה זימן את כל הנוגעים בדבר. 37. ביום 18.5.2009 הודיעה באת כוחה של המבקשת בכתב למר זבידה, כי המבקשת לא תגיע לשימוע זה, אם לא תקבל לידיה גם את התרשומות הפנימיות שעשו המפקחים עם המורים והעובדים שעמם נפגשו בביקוריהם בבית-הספר. עוד באותו היום שלחה המבקשת את תגובתה בכתב למר זבידה ביחס לחווה"ד של גב' חני ויצמן, כשהיא מכנה אותה כחוות דעת "בעייתית, בלתי מקצועית ומגמתית בעליל". 38. למרות זאת, ביום 19.5.2009 הופיעה המבקשת במשרדו של מר זבידה בלווית באת-כוחה, וכן מר זאב דורות - יו"ר תא המנהלים בהסתדרות המורים, וביקשו לקיים את הליך השימוע (ראה פרוטוקול השימוע מיום 19.5.09) השימוע התקיים בפורום מצומצם של מר זבידה, המבקשת, באת כוחה עו"ד גילת ויזל-סבן ומר זאב דורות. בסיום הליך השימוע ביקשה המבקשת לבדוק את האפשרות ללכת לפשרה לשנת ניסיון נוספת והתשובה שניתנה לה היתה, כי הדבר יבדק עם היועצת המשפטית של משרד החינוך. 36. לאחר פנייה נוספת של באת כוחה של המבקשת, שלח מר זבידה ביום 25.5.2009 את עיקרי התרשומות מן השיחות שערכו המפקחים יעל סלומון ועורסאן עיאדאת עם גורמי בית-הספר, ללא ציון שמותיהם של המורות והעובדים המינהליים. 39. ביום 24.5.2009 שלח מר זבידה מכתב למנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני ובו המליץ לפטר את המבקשת מניהול בית-הספר וגם לא להעניק לה שנת ניסיון נוספת (ראה נספח ט' לתצהיר). להלן קטעים ממכתבו של מר זבדה לד"ר שושני: "לאחר קבלת דו"חות פיקוח מפורטים הן בכתב והן בע"פ, לאחר מספר פגישות עם מנהלת ביה"ס, בהמשך לחוו"ד הרשות המקומית והסתדרות המורים ולאור משבר האמון והמתמשך בין המנהלת והצוות החינוכי, אני מבקש לקבוע, כי ד"ר רותי בן זאב, מנהלת ביה"ס "אחד העם" בחדרה, אינה מתאימה לתפקידה כמנהלת בית ספר. ... אחד הקשיים המרכזיים שעולים מתפקודה של ד"ר בן זאב, הוא בתחום ניהול יחסי האנוש בכל הקשור בתקשורת בינאישית, עבודת צוות, ניהול הצוות והובלת צוות על בסיס יחסי אמון הדדיים. המנהלת המתקשה ביותר ברתימת הסגל החינוכי לעבודת צוות ולשיתוף בתהליכים וקיים ניכור רב ביחסים בינה ובין כמחצית מבין חברי הצוות החינוכי (19 מורים מתוך 40!). צוות המורים והעובדים מתלונן קשות על קשיי תקשורת עם המנהלת, על בעיות קשות של אמינות ועל אי עמידה בסיכומים ובהחלטות, חוסר הקשבה וחוסר התייחסות מעשית להערות, הצעות ותלונות. גם המנהלת עצמה מציינת, כי היא מתקשה לעבוד עם כמחצית מאנשי הצוות. פועל יוצא מכך הוא כי המנהלת אינה נתפסת ע"י הסגל החינוכי והמנהלי וכן ע"י חלק מן ההורים כסמכות הניהולית והפדגוגית בבית הספר. ... המנהלת פועלת מתוך מיקוד שליטה חיצוני תוך הטלת האחריות לכשלים בהתנהלות הבית ספרית על גורמים פנים וחוץ בית ספריים. היא מתקשה לקבל ביקורת הקשורה בתיפקודה ולעולם תחפש ותמצא את הגורמים האשמים באי הצלחותיה. במצבים רבים המנהלת אינה מקבלת מרות וסמכות הממונים עליה ועסוקה לא אחת בהתנצחויות ובניסיונות להדיפת משוב וביקורת לשם צמיחה. התנהלות זו מהווה גורם משמעותי בחוסר יכולתה של המנהלת להטמיע תרבות של שיפור מתמיד המבוסס על מודעות לתמונת המצב, וכן על תהליכי הערכה ומשוב מתמידים. ... כאן המקום לציין, כי עוד לפני הגיעה לתפקידה הנוכחי כמנהלת בי"ס "אחד העם" בחדרה, עבדה הגב' בן זאב במשך שנה אחת כמנהלת בי"ס "תמרי" באור עקיבא. עבודתה שם התאפיינה בסממנים דומים לאלו הבאים לידי ביטוי ב"אחד העם" והסתיימה על רקע דומה. הן הרשות המקומית של אור עקיבא, הן חדר המורים של ביה"ס "תמרי" והן ההורים של תלמידי ביה"ס "תמרי" הביעו את התנגדותם להמשך עבודתה כמנהלת ביה"ס "תמרי", על אף שמשרת הניהול בביה"ס היתה פנויה וזמינה להמשך (לאחר סיום שנת הניהול של ד"ר בן זאב - הופנתה לביה"ס "תמרי" מנהלת חדשה). יצוין עוד כי מתוך כוונה לאפשר לד"ר בן זאב הזדמנות להוכיח שיפור ולמידה מנסיון עבודת הניהול בשנה זו, הוחלט במחוז להעניק לה הזדמנות נוספת במקום אחר והתחלה חדשה "ברגל ימין", וזאת גם לאור בקשתה. לאור זאת התאפשרה בחירתה כמנהלת בי"ס "אחד העם" בחדרה, בשנה"ל התשס"ח. קושי מרכזי נוסף של ד"ר בן זאב הוא ניהול הפדגוגיה. תפיסת העולם החינוכית שלה בלתי ממוקדמת, וחזון בית הספר קיים "על הנייר", למראית עין בלבד והוא הצהרתי בעיקרו. המנהלת מצהירה על החזון שלה, אך לא קיימה תהליכי גיבוש של החזון עם הצוות, כולל הצבת יעדים ברורים והגדרת מדדי הצלחה ממוקדים. גם אחרי שנה וחצי של ניהול אין בנמצא תיעוד של תהליכי הפיתוח המוצהרים על ידה בע"פ, אין בנמצא תכניות לטווח קרוב ולטווח ארוך ואין תכניות ברורות למעקב אחר ביצוע. בנוסף, המנהלת לא השכילה לאגם את משאבי הלמידה של המורים לכלל תרבות ברורה של התפתחות וצמיחה. גם תחום זה לוקה וחסר כל תיעוד מסודר. ... תקופת עבודתה של ד"ר בן זאב בשני בתי"ס, אשר כאמור נמשכה על פני תקופה של שנתיים וחצי ואשר מתאפיינת בעקומת למידה שאינה מצליחה להתרומם - מחייבת אותנו, המופקדים על מערכת החינוך, להסיק את המסקנות המתבקשות במסגרת אחריותנו על חינוכם ולימודם המיטבי של התלמידים, לקבל החלטה אחראית, להימנע מגרירת רגליים (ומשיכת זמן) להפסיק באחת את עבודתה כמנהלת בי"ס. אשר על כן, לא נכון יהיה אף לשקול את הארכת תקופת הנסיון של ד"ר בן זאב לשנה נוספת, מאחר ועל פי מהלך העניינים בשנתיים וחצי האחרונות, שנה נוספת לא תהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, ביחס לדפוסים הבעייתיים בתפקודה של המנהלת בתחומי התקשורת הבין אישית, בתחומי המנהיגות וניהול הצוות, בתחומים הפדגוגיים והמנהליים ובתחום התובנות הבסיסיות של מנהיגות וניהול בית ספר. לאור כל זאת, אני קובע כי ד"ר רות בן זאב אינה מתאימה לתפקיד מנהלת בית ספר וממליץ להפסיק את עבודתה כמנהלת בי"ס בתקופת ניסיון בסוף שנה"ל הנוכחית. " 40. ביום 26.5.09 החליט מנכ"ל משרד החינוך - ד"ר שמשון שושני לקבל את המלצתו של מר זבידה ולפטר את המבקשת מטעמים פדגוגיים בעבודתה כמנהלת ביה"ס ולהורות על שיבוצה מחדש כעובדת הוראה. להלן נוסח מכתבו: "הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך כמנהלת בתקופת ניסיון במוסדות חינוך רשמיים. אנא פני למפקחת על ביה"ס, גב' יעל סלומון, על מנת להסדיר את שיבוצך כעובדת הוראה לקראת שנה"ל תש"ע. אני מאחל לך הצלחה בעבודתך החינוכית. שמורה לך הזכות לערער על החלטתי בפני שר החינוך, תוך 30 יום." 41. המבקשת ניצלה את זכותה לערער לפני כב' שר החינוך מר גדעון סער בתאריך 17.6.2009. בתאריך 19.7.09 לאחר שכב' השר עיין בתיקה האישי של המבקשת, קרא את הדו"חות ואת הנימוקים, ואף בקש וקבל מסמכים נוספים הוא החליט לאשר את פיטורי המבקשת מעבודתה כמנהלת בי"ס. גם הפעם הופנתה המבקשת למפקח הישיר על מנת שתשובץ מחדש במערכת החינוך המחוזית לשנת הלימודים הקרובה. להלן נוסח מכתבו של כב' שר החינוך מר גדעון סער: "לאחר עיון בתיקך האישי וקריאת הדו"חות והנימוקים לפיטורייך, החלטתי לדחות את הערר ולאשר את פיטורייך. פיטורייך הפדגוגיים מניהול נעשו כדין, ולאחר בדיקות ענייניות של מערכת הפיקוח המחוזית. אנא פני למפקח הישיר על מנת שידאג לשבצך לעבודה לקראת שנה"ל תש"ע. אני מודה לך על תרומתך למערכת החינוך ומאחל לך הצלחה בעתיד." לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלהלן: 42. אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת כיהנה במשך כ-9 שנים לפחות כיועצת חינוכית וכסגנית מנהלת ביה"ס "נחמיה תמרי" באור עקיבא בהצלחה מקצועית. 43. הבעיות התעוררו מהרגע שהמבקשת מונתה כמנהלת לשנת ניסיון בביה"ס "נחמיה תמרי" באור עקיבא וזאת החל מיום 1.9.06. במהלך שנת כהונתה במקום התעוררו בעיות תקשורת בינה לבין ועד ההורים של ביה"ס וכנראה גם עם חלק מצוות המורים והעובדים במקום. שנת הניסיון הראשונה של המבקשת כמנהלת בי"ס הסתיימה בדרישה של ראש העיר מר יוסיפוב ושל ועד ההורים, להפסיק את עבודתה במקום. 44. המבקשת קיבלה הזדמנות נוספת לעבוד כמנהלת בי"ס בסיועה הפעיל ובעידודה של המפקחת גב' יעל סלומון מטעם המשיבה והיא זכתה במכרז ומונתה כמנהלת בי"ס "אחד העם" בחדרה. 45. זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד כמנהלת ביה"ס "אחד העם" בחדרה, ביום 1.9.07 החלו העימותים בין המבקשת והמורים, כאשר כ-19 מורים מתוך צוות של 40 מורים, יצאו כנגדה בגלוי. באוקטובר 2007 כבר נשלח מכתב תלונה ממורי ביה"ס למר נפתלי יו"ר סניף הסתדרות המורים בחדרה, על יחס מתנשא, בוטה, משפיל של המבקשת כלפי המורות, קבלת החלטות ללא התייעצות מוקדמת וכו'. 46. למרות מערכת היחסים העכורה שהתפתחה בין המבקשת לבין צוות המורים במקום, המשיך המשיב לתת לכאורה גיבוי מלא למבקשת ואף החליט להאריך את תקופת הניסיון שלה בשנה נוספת וזאת למרות מכתבי התלונה שהיו רבים יחסית, הורי תלמידים שהתלוננו על תפקודה הלקוי של המבקשת כמנהלת ביה"ס. בו זמנית גם ניתן סיוע מקצועי מתוגבר, וכן גם לווי והדרכה על מנת לסייע למבקשת להשתלב בצורה מוצלחת בתפקידה כמנהלת. בנוסף משרד החינוך אפשר ל-3 מורות וותיקות לפרוש לפנסיה מוקדמת ולמורה רביעית אושרה בקשתה להעברה לבי"ס אחר, וזאת במטרה להקטין את מספר המורות הוותיקות הנמצאות בעימותים עם המבקשת. 47. במהלך שנת הלימודים השניה שנפתחה בביה"ס אחד העם ב-1.9.08 נשלחו למר אהרון זבידה מכתבים אנונימיים על תפקודה הלקוי ויחסה הגרוע של המבקשת עם הסובבים אותה. כל התלונות הועברו למבקשת והיא נדרשה להגיב עליהן אחת לאחת. 48. המפקחת של ביה"ס, גב' יעל סלומון ערכה 26 ביקורים בבית הספר וכן קיימה פגישות מקצועיות עם המבקשת, עם צוות המורים וגורמים נוספים בתקופה שבין 11.8.08 - 4.5.09. וזאת בנוסף לשיחות טלפון רבות, התכתבויות אס.אם. אס וכן תכתובת אלקטרונית עניפה. מטרת כל הביקורים הללו היתה על מנת לסייע למבקשת לפתור את בעיותיה עם צוות המורים על מנת שתוכל להצליח בתפקידה כמנהלת. 49. כל ניסיונותיה של המפקחת לשנות את מערכת היחסים בין המבקשת לבין צוות המורים וועד ההורים, נכשלו. המשיב אישר למבקשת תקציב נוסף ללווי אישי צמוד למבקשת ממרכז פסג"ה חדרה וכן גם פתח בהליך גישור במטרה לפתור את הסכסוכים בין המבקשת לצוות המורים, אך גם הניסיונות הללו לא צלחו. 50. היות והמבקשת היתה בשנת ניסיון שלישית, במסגרת עבודתה כמנהלת בי"ס, מחובתו של המשיב היה להחליט עד סוף חודש מאי 2009 האם להעניק למבקשת קביעות בעבודתה כמנהלת בי"ס או לאו. 51. במסגרת תפקידה כמפקחת ביה"ס ערכה גב' יעל סלומון ביקור פיקוח בביה"ס ביום 14.1.09 כאשר מועד הביקור היה ידוע מראש. המפקחת החליטה לערוך ביקור פיקוח נוסף כדי להתרשם מהתהליכים הפדגוגים בכיתות עצמן והביקור נקבע מראש ובתיאום ליום 18.2.09. בשני ביקורי הפיקוח הללו הושם דגש על המערכת היחסים הבינאישית והבעיתית של המבקשת מול צוות המורים וכן גם על תכנים פדגוגים נוספים כגון מיפוי שליטת התלמידים במיומנויות המחשב, יישום פערים וכשלים בתחום המתמטיקה, קיום מערך מסודר ועקבי של מפגשים עם הרכזות וכו'. 52. המפקחת גב' יעל סלומון הגיעה למסקנה כי המבקשת אינה מסוגלת לקבל ביקורת ואינה מסוגלת ליישם הצעות והערות מקצועיות וכמו כן אינה מקבלת אחריות על עצמה ואינה מודעת לליקוים בתפקודה ומשליכה את האשמה על אחרים. להלן דבריה של גב' יעל סלומון בתצהירה בנדון: "101. התנהלות של המבקשת מאופיינת במיקוד שליטה חיצוני ובמקרים רבים היא אינה מוכנה לקבל ביקורת. קיימת חוסר התאמה בין הצהרת הכוונות של המבקשת, לבין תפקודה בפועל, את תפקודה של המבקשת לאורך כל הדרך מאפיינים: אי-קבלת ואי-הפנמת הדרכה ויעוץ מקצועי המוענקים לה, אי-קבלת ביקורת, היעדר מודעות לליקויים בתפקודה, אי-קבלת אחריות והשלכת האשמה על האחרים. במצב זה - אין כל בסיס לתקווה, ואין כל סיכוי לשינוי. ... 103. המבקשת בעצמה מעידה על חוסר תקשורת עם כמחצית מצוות המורים (19 מורים מתוך 40 מורים), עובדה אשר אינה מאפשרת ניהול מסודר לאורך זמן. המבקשת עסוקה חלק ניכר מזמנה במענה למכתבים ולאירועים אלו. ראוי היה לו הפנימה את אי-הצלחתה בניהול בבית-הספר "נחמיה תמרי, וממנפת אותה לתהליכי ניהול ומנהיגות סוחפת בבית-הספר "אחד העם". ... ... 106. אף שבית-הספר נראה כמתפקד באופן חלקי, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. המבקשת לצערי אינה נתפסת כמנהיגה פדגוגית בחדר המורים ולמרות הגיבוי, הליווי וההדרכה האינטנסיביים שקבלה במהלך שלוש שנות הניהול, היא לא השכילה להטמיע את השינויים הנדרשים מכוח מנהיגותה הנדרשת בחדר מורים. ... המפקחת יעל סלומון דיווחה על התרשמויותיה המקצועיות והאישיות מתפקודה הלקוי של המבקשת למר זבדה מנהל המחוז. 53. גם המפקח- מר עורסאן עיאדאת הגיע למסקנה דומה מביקור הפיקוח שערך בביה"ס ביום 26.4.09 (ראה דו"ח פיקוח מיום 29.4.09). לדבריו למבקשת אין הגדרת חזון מתועדת כתובה על פיו היא עובדת. היא לא הציגה תוכנית עבודה מפורטת וכתובה המתארת את התהליכים ואיך לממש קדימויות כגון העצמת תלמידים מצוינים בעיקר במתמטיקה ואנגלית, או טיפול בילדי "החצר". לדעתו- גם אם התנגדות צוות המורים היתה בתחילת הדרך, הוא היה מצפה ממנהלת מנהיגה למצוא את הדרך לעבודה משותפת המושתתת על אמון וכבוד הדדי. וכדבריו בנדון: "המצב הקיים לאחר שנה וחצי של עבודה, מלמד כי המנהלת חסרת תכונות מנהיגות ואת הכישורים הדרושים להנהלת צוות ולהנהגתו. גם המפקד בצבא אינו יכול להוביל את פיקודיו על בסיס הפעלת מרות בלבד. על אחת כמה וכמה לא הצלח הדבר במערכת חינוכית! ... גם מבחינה מקצועית טהורה לא הצלחתי להבחין בדרכי עבודה מסודרות, מתוכננות, המתבססות על תיאור מצב נתון, מטרות קצרות טווח/ארוכות טווח, ניהול דרכי עבודה... ... במהלך תקופת היותה מנהלת בבית ספר זה לא נעשה תהליך של בניית חזון באון שישקף את מעגלי העשייה השונים בתוך בית הספר. המנהלת קבעה לעצמה את החזון ופעלה למימושו במנותק מחלק מהצוות. ... במצב עניינים זה ולאור הממצאים של הביקור והדו"ח לעיל, אני מעריך את המנהלת מבחינה מקצועית בהערכה בינונית ומטה ולא ממליץ להמשיך את עבודתה כמנהלת בית ספר." מן הראוי לציין כי מר עורסאן עיאדאת שהינו מפקח המחוז לחינוך הערבי לא פגש לפני מועד ביקורו אף אחד מהצדדים בביה"ס והתרשם לראשונה מכל מערך היחסים בביקור החד פעמי שערך ביום 26.4.09 כביקור פיקוח. 54. גב' חני וויצמן, מנהלת אגף החינוך בעיריית חדרה, שהיתה בעברה מנהלת בי"ס, וכן גם מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ת"א, ביקרה בביה"ס פעמים אחדות וקיימה פגישות עם הורים, מורים ועובדי מנהלה וכן גם קיימה פגישה אישית עם מנהלת ביה"ס. גם גב' וויצמן המליצה על הפסקת עבודתה של המבקשת כמנהלת בית הספר. גב' ויצמן הדגישה במכתבה בנדון מיום 23.4.09 למנהל המחוז מר זבידה את יחסי העבודה העכורים בין המבקשת לצוות העובדים והמורים אשר ציינו כי בכוונתם לבקש העברה מביה"ס עקב יחסיהם עמה. הרושם שנוצר אצל גב' ויצמן ביחס למבקשת היה כי היא "לא קוראת את המפה נכון" וחסרה ראיה מערכתית. להלן דבריה בנדון: "לאחר המפגשים הללו גיבשתי עמדה מוצקה כי מנהלת ביה"ס לא השכילה לרתום את צוות העובדים ואת המורים בביה"ס לעשייה חינוכית משמעותית ואין הם רואים בה מובילה חינוכית משמעותית. בנוסף יחסי העבודה בעייתיים והתנהגות לא מכבדת כלפי הצוות, מקשה על הפעילות היום יומית והאווירה בבית הספר קשה ביותר. חלק מהעובדים אף ציינו בפני כי בכוונתם לבקש העברה מבית הספר עקב יחסים עכורים עם מנהלת בית הספר. בשיחות עם המנהלת התרשמתי שמיקוד השליטה שלה הוא חיצוני, את האצבע המאשימה היא מפנה כלפי חוץ ויש לה ציפיות כי הפיקוח והרשות יפתרו בעיות שהם בסמכותה ובאחריותה. כמו כן לא התרשמתי "שהיא קוראת את המפה נכון", היא חסרה את הראייה המערכתית הדרושה למנהלת בי"ס ואת המחוייבות להתמודד עם תלמידים מאתגרים ועם מורכבות האוכלוסיה של ביה"ס. יחסיה עם ההורים שונים ושמעתי מחלקם שביעות רצון מתפקודה. יחד עם זאת שאר הנושאים שהעליתי הינם כבדי משקל והם אשר הביאו אותי להמלצה כי יש להפסיק את העבודה." 55. בכל ההליכים הקשורים להעסקתה של המבקשת ובתפקודה המקצועי בביה"ס "אחד העם", היה מר אהרון זבידה מנהל המחוז מכותב ישיר, בין אם הדבר נעשה ע"י המורים או ההורים, או בגין פניות ישירות של המבקשת אליו, או של המפקחת גב' יעל סלומון. מן הראוי להעיר כאן כי המבקשת זכתה, לכאורה, לאוזן קשבת, הרבה מעבר למקובל, אצל הדרגים השונים במשרד החינוך אשר ניסו לסייע לה להשתלב ולהצליח בתפקידה כמנהלת בית הספר ולעמוד בשלושת שנות הניסיון הנדרשות לתפקיד. 56. במהלך כל תקופת כהונתה של המבקשת כמנהלת, דלתו של מר זבידה היתה פתוחה בפניה, והוא התריע בפניה פעם אחר פעם, כי אם המבקשת לא תשכיל לפתור את בעיית יחסי האנוש שלה עם מורי ביה"ס, לא יהיה מנוס מהסקת מסקנות שליליות ביחס לתפקודה האישי והמקצועי. 57. רק לאחר שכלו כל הקיצין ולאחר קיום פגישות אחדות עם המבקשת נשלחה לבסוף ההמלצה על הפסקת עבודתה כמנהלת בי"ס בזו והלשון: "למען הסר ספק, אבקש להבהיר, כי המלצתי בפני המנכ"ל להפסיק את עבודתה של ד"ר רותי בן זאב מניהול בלבד ואף לא להעניק לה שנת ניסיון ריביעית. לצערי, מכל המפגשים שקיימתי עם מרשתך ומן החומר שהועבר אליכן וכן מן החומר שאתן העברתן אלי, לא השתכנעתי לגבש עמדה לביטול הליך הפסקת עבודתה של ד"ר בן זאב בניהול." מר זבידה הדגיש בביה"ד כי אין הוא מבקש להפסיק את עבודתה של המבקשת כיועצת חינוכית וכמורה אלא רק כמנהלת וכי המשרה של מנהלת ביה"ס לא תאויש בשלב הנוכחי באופן קבוע עד למתן החלטה בנושא ע"י בית הדין. מר זבידה הציעה לשבץ את המבקשת לעבודה בכל בי"ס שתבחר במחוז. 58. גם מנכ"ל משרד החינוך מר שמשון שושני, וכן כב' שר החינוך מר גדעון סער קבלו את כל המסמכים הקשורים לתקופת העסקתה של המבקשת כמנהלת והשתכנעו לאחר בדיקה יסודית, כי אין מקום להמשיך ולהעסיקה כמנהלת בית ספר ומן הראוי להפסיק את עבודתה בגין אי עמידה בתקופת הניסיון. מנכ"ל משרד החינוך החליט לפטר את המבקשת מטעמים פדגוגים מעבודתה כמנהלת בתקופת ניסיון בבית ספר. שר החינוך החליט ביום 19.07.09 לדחות את הערר ולאשר את פיטוריה של המבקשת מעבודתה כמנהלת וזאת לאחר שביקש וקיבל הבהרות ומסמכים שונים לעיונו בטרם גיבש את החלטתו הסופית בנדון. 59. על פי פרק 7.6.4 לתקנון השירות של עובדי הוראה (שצורף כנספח א' לתצהירה של המבקשת), סעיף 1 כי תקופת הניסיון לתפקיד מנהל/ת בית ספר הוא של שלוש שנים ושלושת שנות העבודה הראשונות נחשבות כשנות ניסיון בתפקיד. סעיף 6 בפרק הנ"ל קובע כי בתום כל שנה משנת הניסיון המפקח הכולל יגיש הערכה מפורטת על עבודתו של המנהל. סעיף 8 בפרק הנ"ל קובע כי לקראת גמר תקופת הניסיון יבקר מנהל המחוז בבית ספרו של המנהל לשם הסתכלות בעבודתו, ויסכם את הערכתו בכתב. סעיף 12 בפרק הנ"ל קובע כי רשות החינוך המקומית תעביר למנהל המחוז הערכה על עבודתו הארגונית - מנהלית ומשקית של המנהל. סעיפים 13 ו- 14 בפרק הנ"ל קובעים כי במקרה שבו ניתנה הערכה מקצועית לעבודתו של המנהל למטה מבינוני, או נתגלו ליקויים בעבודתו בתקופת הניסיון, יקבל על כך המנהל הודעה בכתב ממנהל המחוז. סעיף 15 בפרק הנ"ל קובע, ככל שההערכות על המנהל הן חיוביות, מנהל המחוז יעביר הצעה מסכמת למזכירות הפדגוגית. סעיף 17 בפרק הנ"ל קובע כי הסמכות למתן קביעות בניהול או לפיטורים מניהול היא בידי המנהל הכללי, והוא יחתום על ההודעה אל מנהל בית הספר. 60. תקנון שירות עובדי הוראה קובע הליך מפורט ביחס להענקת קביעות למנהל בתום תקופת הניסיון, הכולל בדיקת הערכות של המפקח הכולל ומנהל המחוז, קבלת עמדת הרשות המקומית, דיון במזכירות הפדגוגית והחלטת מנכ"ל. כל ההליך הנ"ל הקבוע בתקנון השירות של עובדי ההוראה נראה, לכאורה, כי בוצע בפועל על ידי המשיב, ובסיומו הוחלט שלא להעניק למבקשת קביעות בתפקיד מנהלת. 61. המבקשת טוענת, כי המלצה להפסיק את עבודתה כמנהלת הינה בלתי סבירה בעליל ולוקה בפגמים קשים ומהותיים שיורדים לשורשו של עניין כמו אי המצאת מלוא מסמכים הרלוונטיים, או צירוף מסמכים חדשים מאוחרים יותר להליך השימוע על ידי המשיב ואשר לא הובאו לידיעת המבקשת ולא הוצגו בפניה קודם לכן. לטענתה קיימת הפרה בוטה של זכות הטיעון של המבקשת. באת כוח המבקשת טוענת כי שנת הניסיון הראשונה של המבקשת כמנהלת בבית ספר "נחמיה תמרי" - הייתה מוצלחת וכראיה לכך ה"המלצה החמה" שנתנה המפקחת למינויה של המבקשת כמנהלת בבית הספר "אחד העם". לטענתה, המשיב לא נתן גיבוי מספיק למבקשת ולא התמודד עם האלימות המילולית של מחצית המורות מבית הספר "אחד העם" והמכתבים האנונימיים שהן שלחו להנהלת המשיב. למרות זאת הודיעה ב"כ המבקשת, כי המבקשת מוכנה לעבוד שנת ניסיון נוספת כשנה רביעית, יש לה מוטיבציה גבוהה ורצון ויכולות מקצועיות, אך מבקשת גיבוי מלא של המערכת כלפי מורות בית הספר. אם גם הפעם המבקשת לא תצליח, שנת הניסיון הנוספת לא תצלח, אזי המבקשת תסיים את תפקידה בבית הספר. 62. ב"כ המשיב מתנגד בכל תוקף למתן שנת ניסיון רביעית למבקשת - כמנהלת. לדבריו, הבעיה היא לא במשרד החינוך אלא במבקשת עצמה, אשר נמצאת "במערכת יחסים מלחמתית" עם מחצית ממורות בית הספר וכי לא ניתן לפתוח את שנת הלימודים הבאה באווירה עכורה כזו כשבית הספר אינו מסוגל לתפקד כראוי. טובת התלמידים מחייבת את המשיב יותר מכל. המבקשת נכשלה בתפקידה כמנהלת בית הספר, אינה מסוגלת להוביל ולהנהיג צוות מורים כאשר מחצית מצוות המורים יוצאים בגלוי נגדה. מערכת הפיקוח והנהלת המחוז עשו מאמצים מעל ומעבר לסייע למבקשת להצליח בתפקידה במהלך שלושת שנות הניסיון שהוענקו לה, אך הניסיון נכשל לאחר שהמבקשת לא הצליחה בעבודת הניהול ובמערך יחסיה עם המורות וההורים בשני בתי הספר אותם ניהלה בתקופה הנ"ל. כיום לא ניתן לאחות את הקרע הקיים בין הצדדים ולכן החליט המשיב, כי בנסיבות אלה המבקשת - נכשלה בעבודתה כמנהלת בית ספר בתקופת ניסיון. על כן הוחלט להפסיק את עבודתה של המבקשת בתפקידה כמנהלת בתקופת ניסיון, אך לא להפסיק את עבודתה כעובדת הוראה במערכת החינוך. 63. ציינו לעיל, בפירוט רב, את כל השתלשלות האירועים והתכתובות הרבות בעניינה של המבקשת במהלך שלושת שנות עבודתה כמנהלת בתקופת ניסיון במערכת החינוך, הן בבית ספר "נחמיה תמרי" והן בבית ספר "אחד העם". התמונה העולה מכל המסמכים הללו מצביעה, לכאורה, על העובדה כי למבקשת קיים קושי בניהול מערכות יחסים מורכבות במסגרת תפקידה כמנהלת בית הספר. בשני בתי הספר, נוצרו עימותים בינה לבין הסובבים אותה, בין אם המדובר היה בעימותים בין המבקשת לבין וועד ההורים כמו למשל בבית ספר " נחמיה תמרי", ובן אם המדובר היה בעימותים עם מחצית המורות, וועד ההורים, המפקחת וכן גם עם הורים בודדים אשר טרחו להגיש תלונות בכתב נגדה בתקופת עבודתה בבית הספר "אחד העם". 64. קשה לקבל את טענת המבקשת כי "כל העולם הוא נגדה". הרושם שהתקבל מקריאת מאות העמודים בתיק זה הוא שדווקא המשיב פעל, לכאורה, מעל ומעבר למקובל, על מנת לסייע למבקשת להצליח בתפקידה כמנהלת. המבקשת, לכאורה, לא השכילה לבנות מערכת יחסים תקינה עם צוות המורים שעימם היא עבדה בבית הספר וכנראה גם המורות "לא טמנו את ידן בצלחת". אין זה מתפקידנו לקבוע בשלב זה על מי מוטלת האשמה להתדרדרות במערכת היחסים בין המבקשת למורות בבית הספר, אך אין להתעלם מהעובדה כי המצב כיום בין הצדדים הוא בלתי ניתן לאיחוי וכי הדבר עלול לפגוע ו/או פגע בתלמידים של בית הספר כשקיימת אווירה עכורה כל כך במקום. 65. גם אם נפלו פגמים בדרך ההתנהלות של המשיב כטענת המבקשת למשל באי חשיפת מסמכים מסוימים לפני הליך השימוע, המבקשת הייתה מודעת, לכאורה, לאורך כל התקופה לטענות המקצועיות ו/או האישיות שהועלו כלפיה, הן על ידי המורות, הן על ידי ההורים והן על ידי צוות הפיקוח. נעשו אין ספור שיחות ופגישות עם המבקשת וכל תלונה וכל דו"ח הובא לידיעתה הן בע"פ והן בכתב. לכן גם אם נפלו לכאורה פגמים בהליך השימוע לפי טענת המבקשת, אין בו בהכרח כדי להביא לביטול ההחלטה המנהלית על הפסקת עבודתה כמנהלת. 66. בע"ע 344/08 משה דדוט נ' מ"י - משרד החינוך, שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי, נדון עניינו של המערער, מורה אשר הגיש תביעה לביטול פיטוריו, שנקבעו בתום שנת ניסיון עליה הוסכם במסגרת הליך משפטי קודם, לאחר שמשרד החינוך החליט על פיטוריו עוד בתום שנת הלימודים הקודמת. במהלך תקופת הניסיון עליה סוכם, נבחן תפקודו של המערער וההתרשמות ממנו היתה שלילית. ביה"ד האזורי קבע כי השיחות אשר קוימו עם המערער לא השפיעו עליו ולא נלקחו לתשומת ליבו. ביה"ד האזורי אף דחה את טענתו של המערער כי לא היתה המלצה מפורשת לפיטוריו וקבע כי דו"ח מפקחת עם ציון כה נמוך, בצירוף הערות בע"פ מהווה המלצה לפיטורים בנסיבות האמורות וכי אם נפל פגם טכני ביישום הנהלים אין בו כדי לשלול את מעשה הפיטורים. ביה"ד האזורי אף קבע כי בנסיבות המקרה נתקיימה חובת השימוע. ביה"ד הארצי דחה את הערעור, קיבל את הכרעות ביה"ד האזורי ולעניין שימוע הוסיף את הדברים הבאים (ההדגשות שלי - ע.ו): "המשיבה היא גוף ציבורי ועליה לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי ולנהוג בתום לב ביחסי העבודה. בדבר תכליתו של הליך שימוע בהליך הפיטורים, הסברתי, לאמור:   "החובה להקפיד על הגינות ועל סדרי מינהל בהליך פיטורים הינה חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב (ראה: מאמרו של הנשיא (בדימוס) מנחם גולדברג, "תום לב במשפט העבודה", בספר בר ניב, ע' 139 בע' 145 וגם בג"צ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לה (2) 649). לעניין תכליתו של הליך שימוע נאמר כי "מטרתו העיקרית של השימוע הוא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגירסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן כצעקתה" (ראה דב"ע נו/31-3 מדינת ישראל נ' ארנון בונה, לא פורסם). מעבר לכך הליך השימוע נועד להביא לקבלת החלטה נכונה ומושכלת על ידי בעל הסמכות להחליט, לאחר בחינת כל המידע והשיקולים הנוגעים לעניין". ובהמשך -   "תכליתו של הליך השימוע הוא לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בטרם מתקבלת החלטה בעניינו וחשיבותו לא רק בעצם מתן הזדמנות להשמיע טענות אלא גם כדי לגרום למעסיק לגבש החלטה נכונה ומושכלת בנסיבות כל עניין. עם זאת, פגם בהליך השימוע - כשלעצמו - אין בו בהכרח כדי להביא לביטול ההחלטה המינהלית. הדבר תלוי בעוצמת הפגם, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לעניין הנדון ובמציאת נקודת האיזון הנכונה בנסיבות כל עניין".   (ע"ע 269/06 X עיריית בת-ים; לא פורסם , וניתן ביום 15.5.2007).   נשאלת השאלה האם, בנסיבות המקרה, ניתנה למערער הזדמנות אמיתית להביא את טענותיו בדבר אפשרות פיטוריו. אכן, למערער לא נערך הליך רשמי של שימוע. עם זאת, בית הדין האזורי בדק ומצא כי לאחר מתן פסק הדין הקודם, המערער היה מעורב לאור כל הדרך בתהליך ההתרשמות ממנו. בקשר לכך נקבע כי המפקחת ביקרה בשלושה שיעורים שהעביר המערער והתרשמותה נמסרה לו באורח מפורט בשתי שיחות משוב שקיימה עימו, האחת לאחר השיעור הראשון והשניה לאחר שני השיעורים הנוספים.   יש לזכור שהעניין שבפנינו הוא מיוחד. אין מדובר בהחלטה רגילה על פיטוריו של עובד. בעניינו של המערער קיים רקע של הליך קודם בו הוגש הסדר של פשרה אשר קבע מסלול של ניסיון תפקודי על פני שנה שלמה עם מעקב מקצועי הדוק. המערער ידע על מעמדו תחת פיקוח ובחינה והוא אינו יכול לטעון שהופתע. ההחלטה על פיטוריו של המערער לא הייתה רגעית או ספונטאנית. מדובר בהחלטה שהתקבלה על יסוד בדיקה מקצועית של יכולות המערער ועל מציאות מובהקת של אי עמידה בניסיון. למערער נערך משוב. הוא ידע בפני מה הוא עומד והייתה לו הזדמנות לא רק להשיב על הטענות אלא גם לשפר את תפקידו. זאת הוא לא עשה. למעשה נערך למערער שימוע על פני שנת לימודים שלמה. בנסיבות אלה, גם אם לא נערך למערער "אירוע" מוגדר של שימוע, לא תישמע טענתו כי נפל פגם בהחלטת פיטוריו בשל כך. " (שם, פסקאות 16-19). 67. המבקשת אינה מפוטרת מעבודתה במשרד החינוך כיועצת ו/או כמורה, אלא רק מתפקידה כמנהלת בבית הספר "אחד העם". הפררוגטיבה הניהולית של המשיב כמעביד, מאפשרת ומתירה לו להעביר עובדי הוראה, כולל מנהלי בתי ספר מתפקידם. מותר למעביד ציבורי לשנות את מקום עבודתו של העובד או להעביר עובד מתפקידו כאשר הדבר נעשה משיקולים עניינים, בתום לב ובהגינות (ראה בנדון את פסקי הדין דב"ע נ"ה 3-186 משה שמעון נ' מדינת ישראל, עמ' 16 לפס"ד מיום 12.12.95; דב"ע נד/ 15-3 אליהו שבילי נ' מדינת ישראל, פד"ע כד' 311; דב"ע מד/ 3-7 יצחק גיא - עיריית תל-אביב-יפו, פד"ע כרך טו' 410; דב"ע לב/3-1 עיריית רמת גן - לייבו מרצ'ל, פדע' ו' 337; דב"ע נו/ 3-127 אוריינט קולור ייצור והפקה (1989) בע"מ - פנחס מזרחי (לא פורסם)). 68. ככלל - בית הדין לא יתערב בהחלטה של רשות מנהלית, אלא אם נמצא כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין ( ראה ע"ע בית הספר כי"ח בת"א נגד יצחק צויזנר, פד"ע לו' 457). 69. כמו כן בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, כל עוד מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה, לכאורה, כדין. בפסק הדין ע"א 311/57 י"מ נגד מ. דיזנגוף ושות' (שיט) בע"מ, פד"ע יג' (2) 1026, 1029 נפסק בזו הלשון: "דבר אחד נעלה מכל ספק והוא שבית המשפט לא ינסה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולא יכפה את דעתו על אלה שהמחוקק נתכוון לסמוך על תבונתם והגיונם, על ידיעתם ועל ניסיונם בחי המעשה; בקיצור - על שיקול דעתם הם המבוסס על ידיעת המצב לאשרו מכל הבחינות והתנאים..." 70. לאור כל האמור לעיל נראה, לכאורה, כי החלטת המשיב להפסיק את עבודתה של המבקשת נבדק ונשקל היטב לפני קבלת ההחלטה בנדון. גם אם נפלו, לכאורה, פגמים כלשהם ביחס לשימוע ו/או בדרך קבלת ההחלטה אין הם מצדיקים בשלב זה את התערבות בית הדין לביטול ההחלטה להפסקת עבודתה של המבקשת כמנהלת בית הספר "אחד העם". 71. אשר על כן, הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להפסיק את עבודתה של המבקשת כמנהלת בית הספר היסודי "אחד העם" בחדרה, נדחה בזאת. כמו כן נדחית הבקשה למתן סעד הצהרתי בדבר זכאותה של המבקשת לקבל קביעות בתפקידה כמנהלת בית הספר "אחד העם" בחדרה. 72. הוצאות משפט יפסקו רק בסיום ההליך העיקרי. צו מניעה זמניהפסקת עבודהצוויםצו מניעה