קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד פתיחת גשר מעל מסילת רכבת: 1. העותרים הגישו נגד המשיבים עתירה מינהלית ובה ביקשו להורות על ביטולה ובטלותה של החלטת המשיבה מס' 1 (הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז חיפה (להלן: "הועדה המחוזית")) מיום 26.5.09 בכל הקשור לתכנית ש/ד/1272 ואשר קבעה כי : "יש להורות על פתיחת הגשר לתנועה מייד לאחר שיושלם ביצועם של הסדרי תנועה...הסדרי התנועה המפורטים ייקבעו סופית על ידי משרד התחבורה, לאחר תיאום נוסף עם הרשות המקומית". וכן להורות על ביטול החלטת הועדה המחוזית מיום 10.3.09 , אשר קבעה כי: "יש להורות על פתיחת הגשר לתנועה, אולם זאת רק לאחר שיושלמו הליכי המכרז לבחירת הקבלן המוצע , ולאחר שיחלו בשטח העבודות לסלילת הכביש המחבר את ההפרדה המפלסית עם כביש 4". 2. בד בבד עם הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה ליתן צו מניעה זמני, האוסר על פתיחת הגשר לתנועה עד להשלמתו הסופית של כביש החיבור לכביש 4, בהתאם לתכנית מאושרת ש/ד/1311. החלטה זו עניינה בבקשה לצו המניעה הזמני, כאשר בדיון בבקשה במעמד הצדדים ביום 14.6.09 ניתן על ידי צו מניעה זמני האוסר על פתיחת הגשר עד החלטה זו. לאחר שמיעת חלק מטיעוני הצדדים בדיון הנ"ל, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב, וכן מסמכים שנדרשו כאמור בהחלטתי מאותו מועד. יוער כי לעתירה הצטרפו כמשיבים ברשות, על פי בקשתם, "תושבי בנימינה", שגם הגישו "טיעונים מטעם הציבור" בתגובה לבקשה. 3. העותרים הינם 99 תושבי שכונת "כרמי בנימינה", הנמצאת בצידה המערבי של מסילת הרכבת החוצה את בנימינה מצפון לדרום ( בין דרך עירונית מס' 652 מצפון, רחוב טחנה ומסילת הרכבת ממזרח , כביש מס' 4 ממערב). 4. מפאת חשיבות רקע הדברים להחלטה זו, אביא בהרחבה את תאור הרקע לעתירה(מתוך רקע הדברים שמופיע בבקשת העותרים). 5. תוכנית ש/ד/1272 (להלן: "התוכנית) פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 28/6/07. עיקריה של התוכנית הינה ביצועה של הפרדה מפלסית בדרום בנימינה, בין מסילת הרכבת לבין מעבר כלי רכב, החוצים את בנימינה ממזרח למערב ולהיפך. עובר להכנת התוכנית, נעה התנועה החוצה את בנימינה, על שני כבישים בין עירוניים (652 ו - 653), כאשר התנועה חצתה את מסילת הברזל במעבר דרך מסילה (אשר כונה "מעבר 18"). המעבר נסגר בשנת 2205 בעקבות תאונה קטלנית באופן שניתק החיבור בין כביש 652 לכביש 653. בכל הקשור לרכבים פרטיים עד לגובה 2.50 מ' התנועה החלה זורמת לאלטרנטיבה היחידה הקיימת שהינה מעבר תת קרקעי בודד, המצוי בפתחו של דרך ניל"י בבנימינה, שהינו עורק מרכזי של מבני ציבור ובתי מגורים בצפון מערב בנימינה, דבר שהוביל לפקקי תנועה ולפגיעה קשה בציבור המשתמשים בדרך. בשל כל אלה תלויות ועומדות עתירות לבג"צ שהוגשו על ידי המשיבה 2 ותושבים שהתאגדו לצורך כך (בג"צ 5303/06 ובג"צ 5374/06). 6. לאור המצב שנוצר, הוגשו לוועדה המחוזית שתי תוכניות, שמטרתן ליצור הפרדה מפלסית בין מסילת הרכבת לכביש הבין עירוני החוצה את בנימינה. התוכניות הן : ש/ד/1270 - הפרדה מפלסית במרכז בנימינה (במיקום מעבר 18). ש/ד/1272 - הפרדה מפלסית בדרום בנימינה. 7. התוכניות אושרו להפקדה והוגשו להן התנגדויות רבות מצד תושבי שכונת "כרמי בנימינה" ואח'. בעקבות ההתנגדויות מינתה הוועדה המחוזית חוקר מטעמה בשם מאיר גרון, אשר לאחר ששמע, חקר ובדק ונעזר במומחי תחבורה נוספים, קבע, כי יש לראות את התכנית להקמת הגשר הדרומי (ש/ד/ 1272 ) כנדבך אחד בתוך פתרון כולל שחייב לכלול דרך עוקפת החל ממוצאו המערבי של הגשר ועד לכביש 4, דרך אשר תאפשר לתנועה לזרום באופן ישיר לכביש 4 ולא דרך שכונת המגורים של כרמי בנימינה. וכך נכתב, בין השאר, בהחלטת החוקר : "לא סביר להסב תנועה עוברת דרך בנימינה... .. לא צוין בתכנית הקשר עם דרך מס' 4 ודרכים מתוכננות ממזרח. הדרישה התכנונית המינימאלית חייבת להיות קשירת התכנית אל דרך שתעבור מכיוון מזרח מערב ותתחבר אל דרך מס' 4. תכנון דרך זו צריך להיות תנאי מוקדם לאישור תכנית הגשר בדרום. אישור התכנית במתכונתה כפי שהיא ללא תכנית קודמת - או במקביל - של הדרך הנ"ל תשרת רק מטרה עיקרית אחת - הוצאת התנועה מדרך המסילה במזרח בנימינה והזנתה אחרי סיבוב לדרך הטחנה מערבה מהדרך, לאמור תחליף לא יעיל למעבר מצד מזרח של הישוב למערבה. המלצתי היא לא לאשר תכנית זו במתכונתה הנוכחית... יש להכין ולקדם תכנית מפורטת לחיבור מהגשר המתוכנן בדרום אל כביש מס' 4 ואף לקדם את שתי התכניות במקביל". (ההדגשות אינן במקור) 8. בעקבות המלצות החוקר, החליטה הועדה המחוזית בישיבה מיום 7.11.06 בין היתר כי: "... 4. בד בבד עם הכנת התכנית במתכונת החדשה למעבר דו מפלסי, תוכן ותוגש תכנית אשר תאפשר חיבור המעבר לכביש 4...". 9. ואכן, לצד הפקדתה המחודשת של תכנית ש/ד/272ג, הופקדה גם תכנית ש/ד/1311 שמטרתה לסלול דרך מחברת בין מוצאו המערבי של הגשר מדרום לשכונת כרמי בנימינה אל כביש 4 . 10. ביום 28.3.07 התקבלה החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית, ואושרה תכנית ש/ז/ 1272 , לאחר תיקונה, בה נקבעה הזיקה ההדוקה ביו התכניות, כדלקמן: "יצויין כי עיקר ההתנגדויות נבע מחשש התושבים ממעבר של תנועה בהיקפים גדולים, כולל תנועה איזורית, בתוך שכונות המגורים שלא תוכננו לכך מלכתחילה, וזאת בהעדר חיבור מוסדר וישיר לכביש מס' 4 והצורך בחיבור כזה לקבלת התנועה העוברת... מספרן הרב של ההתנגדויות שעסקו בסוגיה זו של הבטחת החיבור של ההפרדה הדרומית לכביש מס' 4 מעיד על חשש אמיתי וכן, בעיקר של תושבי כרמי בנימינה, מההשפעה שתהיה לפתיחת המעבר על חיי תושבי השכונה. 6. ואכן, הועדה השתכנעה כי יש לקבל את ההתנגדויות הרבות שהוגשו בנושא זה. הועדה השתכנעה כי יש לראות בהפרדה המפלסית המוצעת בתכנית חלק מהפתרון הכולל הנדרש להסדרת בטיחות מעברי המסילה, בטיחות התנועה בתוך הישוב והוצאת התנועה העוברת מתחום הישוב, וזאת במשולב על הדרך המיועדת לחבר בין הגשר המוצע בתכנית זו לבין כביש מס' 4 (והמוצעת בתכנית (ש/ד/ 1311 שהוחלט להפקידה ביום 21.2.07. 7. לאור כל האמור...החליטה הוועדה לקשור בין שתי התכניות לאור הזיקה הברורה וההדוקה ביניהן, וזאת בדרך של קביעת שלבי ביצוע.. 8. הועדה סבורה כי יש כורח לקשור ביו פתיחת הגשר לבין ביצוע הדרך, כפי שיפורט בהמשך, מאחר שכאמור הועדה רואה את שתי התכניות כמערכת משולבת אחת מבחינה תחבורתית ובהיבט האורבני ויש להבטיח שגם יתפקדו במשולב. ... לאור כל האמור, הועדה החליטה לקבל המלצות החוקר בעיקרן ולאשר את התכנית באישור שר הפנים ובתנאים הבאים: 10. כאמור, הועדה סבורה כי יש לקשור בין שתי התכניות ...וליצור ביניהן זיקה ברורה והדוקה ע"י קביעת שלבי ביצוע, כלהלן; 10.1 תנאי למתן הרשאה להקמת מבנה הדרך (לגשר) יהיה הפקדת תכנית ש/ד/ 1311 לחיבור לכביש מס' 4. 10.2 תחילת השימוש ופתיחת הגשר לתנועת כלי רכב יותנו בסיום ביצוע כביש החיבור לדרך מס' 4 ע"פ תכנית ש/ד/ 1311. 10.3 על אף האמור בסעיף 10.2 לעיל, לאחר אישורה של תכנית ש/ד/ 1311 הועדה המחוזית תהיה רשאית לאשר את תחילת השימוש בגשר אף בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש המחבר את המעבר כביש 4, אם היא שוכנעה כי ביצוע הכביש יושלם בתוך מועד סביר וכי ננקטו כל האמצעים התחבורתיים והבטיחותיים לצמצום המטרדים שעלולים להגרם לתושבי השכונות הגובלות בתקופת הביניים שבין פתיחת הגשר לבין סיום ביצוע החיבור לדרך 4 10.4 ...". ועדת המשנה התייחסה בהחלטתה גם להתנגדות משרד התחבורה ליצירת אותה זיקה הדוקה בין שתי התוכניות, ודחתה התנגדות זו על הסף בקובעה כי: "יצויין כי נציגי משרד התחבורה סבורים שאין לקשור את פתיחת הגשר בביצוע הדרך המקשרת, מחשש להתמשכות ההליכים והחשש כי עבודות ההקמה יסתיימו זמן רב לפני ביצוע הדרך. לעניין זה משיבה הוועדה כי עמדתה היא שבהחלטה נעשה האיזון הראוי בין הצורך הבטיחותי והתחבורתי בהפרדה המיפלסית והפרדת תנועות מקומיות ותנועות איזוריות לבין הצורך בשמירת בטיחות תושבי השכונות ואיכות חייהם. הוועדה מוצאת כי לא ניתן להפריד בין ביצוע הגשר לבין ביצוע הדרך, שמהווים יחד מערכת אורבנית ותחבורתית כוללת שנותנת מענה הולם הן בהיבט המקומי והן בהיבט האיזורי, ולכן נדרשת הזיקה התכנונית והתפקודית ההדוקה ביניהם" (ההדגשה שלי - ב.ב). 11. הוראות אלה שבהחלטת הוועדה הוכנסו כחלק מהוראות תוכנית הגשר בסעיף 21 הקובע כדלקמן: 21 א) תחילת השימוש ופתיחת הגשר לתנועת כלי רכב יותנו בסיום ביצוע כביש החיבור לדרך מס' 4 ע"פ תוכנית ש/ד/1311 שהוחלט להפקידה ביום 21.2.07 חלופה אי בהחלטת ההפקדה לש/ד/ 1311 לעניין הדרך במלואה). ב) על אף האמור בסעיף א' לעיל, לאחר אישור תוכנית ש/ד/ 1311 הועדה המחוזית תהיה רשאית לאשר את תחילת השימוש בגשר אף בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש המחבר את המעבר לכביש 4, אם היא שוכנעה כי ביצוע הכביש יושלם בתוך מועד סביר וכי ננקטו כל האמצעים התחבורתיים והבטיחותיים לצמצום המטרדים שעלולים להיגרם לתושבי השכונות הגובלות בתקופת הביניים שבין פתיחת הגשר לבין סיום ביצוע החיבור לדרך 4". ג) מיד לאחר אישור התכנית תאושר ע"י המפקח על התעבורה במשרד התחבורה תוכנית להסדרי תנועה, אשר תבטיח ככל האפשר את מזעור המפגעים התחבורתיים והבטיחותיים בשכונת המגורים כרמי בנימינה ובאזור התעשייה, עקב פתיחת הגשר. ביצוע הסדרי התנועה שיאושרו יהיה תנאי לתחילת השימוש בגשר ופתיחתו לתנועת כלי רכב. ד) התוכנית תבוצע במלואה ובשלב אחד, כולל השיקום הנופי והשלמת הטיפול הנופי יהיה תנאי לתחילת השימוש בגשר ופתיחתו לתנועת כלי רכב. 12. חרף האמור, פנו תושבי שכונת כרמי בנימינה ליו"ר הועדה המחוזית מר יגאל שחר, בשל חששם מניצול לרעה של סעיף 21 ב הנ"ל (10.3 להחלטת ועדת המשנה), בבקשה להתיר להם לערור בפני המועצה הארצית. בבקשתם טענו התושבים/המבקשים כי הם חששו מניצול לרעה של הסמכות שניתנה לועדה המחוזית בס"ק 21(ב) לתכנית, ומיצירת פתח להפעלת לחצים ע"י משרד התחבורה, רכבת ישראל וגורמים ברשות המקומית על הועדה המחוזית, בדרישה לפתוח את הגשר לתנועה מייד עם השלמת בנייתו ובמנותק מסלילת כביש החיבור לכביש 4. 13. בפועל, לאחר אישור התוכניות הסתיימה בניית הגשר הדרומי לפי ש/ד/1272 ואילו דרך החיבור (שבאחריותו של משרד התחבורה ומע"צ) ממוצא לגשר ועד לכביש 4 לפי תוכנית ש/ד/1311 לא בוצעה כלל. 14. עם השלמת ביצועו של הגשר, פנו רכבת ישראל ומשרד התחבורה אל הוועדה המחוזית וביקשו להתיר את פתיחת הגשר לתנועה מייד וללא קשר עם סלילת החיבור לכביש 4, וזאת בשלל נימוקים: א. עלות בניית הגשר עלתה כ - 65 מיליון ₪ שעתה עומדים ללא הופכין או שימוש. ב. פתיחת הגשר תשרת את התנועה בבנימינה והחוצה אותה, ותפחית מעומס התנועה המוטל על המעבר בדרך ניל"י ותקל על התושבים הגרים בסמיכות או העושים שימוש במעבר תחת מסילתי. ג. פתיחת הגשר תאפשר לכלים חקלאיים ולאוטובוסים ורכבים כבדים לחצות את המסילה במקום לנסוע בצירים עוקפים מזיכרון יעקב או פרדס חנה על מנת לחצות את המסילה. בדיון שנערך בפני הוועדה המחוזית הבהירו נציגי הרכבת ומשרד התחבורה כי שאיפתם לפתיחת הגשר לתנועה באופן מיידי, נעוצה גם בכספים רבים המשולמים על ידי הרכבת למועצה המקומית בנימינה, מידי חודש, לאור סגירת מעבר 18, לצורך מימון הסעות תלמידים. 15. ביום 10/3/09 דנה הוועדה המחוזית בבקשת משרד התחבורה ורכבת ישראל להורות על פתיחה מיידית של הגשר לתנועת כלי רכב, והחליטה (ברוב של 7 נגד 4) לאשר את הבקשה והורתה על פתיחה מיידית של הגשר לתנועה, לאחר שתתחלנה בפועל עבודות סלילת הדרך העוקפת המובילה לכביש 4, בסביבות חודש 8/09 וזאת על פי לוחות הזמנים המוערכים שניתנו על ידי מע"צ. הוועדה קבעה כי עקב החשש כי פתיחה מיידית של הגשר לתנועה תביא לאי קידום סלילתו של כביש החיבור - הרי שהפתיחה תידחה עד לתחילת עבודות הסלילה בשטח. בדרך זו, קבעה הוועדה, יצטמצם המטרד לתושבי כרמי בנימינה, כך שהתנועה החולפת שתעבור דרכם, כגון סמיטריילרים, משאיות, אוטובוסים, כלים חקלאיים וכל מי שחפץ לעבור לכיוון כביש 4 או ממנו לכיוון ישובי אלונה - תעשה כן בתקופה של 16 חודשים "בלבד". 16. בעקבות ההחלטה, ביקשו משרד התחבורה וראש המועצה המקומית את כינוסה הדחוף של מליאת הוועדה לדיון חוזר בסוגיה ובדרישתם לפתיחה מיידית של הגשר. ביום 30/4/09 החליט יו"ר הוועדה המחוזית לקיים דיון נוסף בסוגיה. 17. בעקבות החלטה זו, עתרו 50 משפחות משכונת כרמי בנימינה לביהמ"ש זה במסגרת עת"מ 7749-04-09 וביקשו צו ביניים למניעת התכנסותה המחודשת של הוועדה המחוזית. 18. לאחר שניתן צו ארעי שמנע את התכנסות הוועדה המחוזית לדיון נוסף, נערך ביום 26/4/09 דיון במעמד הצדדים בסיומו הסירו העותרים את בקשתם למניעת קיומו של הדיון הנוסף, כפוף לקבלת התחייבות הוועדה המחוזית שלא ליישם כל החלטה בלתי הפיכה לפתיחת הגשר, אלא בחלוף 10 ימים ממועד מסירת ההחלטה לידי העותרים באמצעות העותר 99 לעיל וזאת על מנת שיתאפשר להם להגיש בקשה מתוקנת לצו ביניים במסגרת עתירה מתוקנת או חליפית. 19. ביום 25/5/09 פרסם מע"צ מכרז לבחירת קבלן ביצוע לכביש ש/ד/1311. 20. ביום 26/5/09 התכנסה הוועדה המחוזית לדיון נוסף. בדיון הודיעה נציגת מע"צ כי צפוי שבחודש 8/09 יעלה קבלן על הקרקע ויחל בעבודות הסלילה. במהלך הדיון הופיע בפני הוועדה המחוזית גם נציג רשות העתיקות, אשר הפנתה לעובדה כי יש צורך בקיום חפירות הצלה באיזור הבורג' שעל תוואי הכביש לפי ש/ד/1311, דבר שיעכב תחילת עבודות הסלילה. 21. בהחלטה שקיבלה הוועדה המחוזית בישיבתה הנ"ל היא קבעה כי ניתן לפתוח את הגשר באופן מיידי בכפוף להשלמת ביצועם של הסדרי תנועה שנקבעו בהחלטה. 22. החלטה זו של הוועדה היא נשוא העתירה והבקשה שבפניי. בבקשתם טוענים המבקשים כי החלטות הועדה המחוזית מיום 26.5.09 ומיום 10.3.09 סותרות הוראות תכנית תקפה , שהועדה המחוזית עצמה אישרה ונתנה לה תוקף, ולכן יש להורות על ביטולן ולמנוע פתיחת הגשר עד השלמת סלילת הכביש המחבר עם כביש 4, כאמור בתכנית. עוד טענו העותרים כי מדובר בהחלטה בלתי מידתית, בלתי סבירה אשר התקבלה בשל שיקולים לא ענייניים , בהליך פגום ותוך ניצול פרשני לרעה של הוראה בתכנית, אשר לא נועדה לאפשר עקיפה ואיון אחת מההוראות המרכזיות של התכנית. 23. המשיבים 1 ו- 2 הועדה המחוזית ומשרד התחבורה ,טענו בתגובתם כי העתירה עניינה פרשנות תכנית ש/ד/1272 ("תוכנית הגשר") וסבירות האמצעים התחבורתיים שננקטו או ינקטו מכוח תכנית הגשר במטרה למזער מפגעי תחבורה ובטיחות לתושבי שכונת כרמי בנימינה. לטענת המשיבים מס' 1 ו- 2 סעיף 21(א) לתוכנית הגשר קובע ברירת מחדל - דהיינו כי פתיחת הגשר תעשה בסיום ביצועו של כביש החיבור בין מבנה הגשר לדרך מס' 4 וכאשר סעיף 21(ב) הינו סעיף "גמישות", הקובע כי חרף ברירת המחדל רשאית הוועדה המחוזית לאשר גם תחילת השימוש בגשר , אף בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש , ובלבד ששוכנעה כי ביצוע הכביש יושלם בתוך זמן סביר וכי ננקטו אמצעים תחבורתיים ובטיחותיים לצמצום מטרדים שעשויים להגרם לתושבי השכונות הגובלות בתקופת הביניים. המשיבים 1 ו- 2 מרחיבים באשר לפרשנות כל אחת מהוראות הסעיף וטוענים כי יש לקרוא את הסעיף כמסמיך פתיחת הגשר בכל נקודת זמן ממועד אישור תכנית הגשר ואף בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש. לטענתם הפרשנות הנכונה של המילים "ביצוע הכביש" הינה כבר מהשלב של פעולות ההפקעה לתוואי הכביש , בחירת קבלן מבצע וכל עבודות שקודמות לשלב עבודות הסלילה הפיזית וכאמור בטיעונים: " משעה שהוחל בפעולות שתכליתן קידום אפקטיבי של ביצוע הכביש". לטענת המשיב 2 על פי דיווח שהתקבל מהמשיבה מס' 4, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן "מע"צ") כבר פורסם מכרז לבחירת קבלן מבצע לכביש וכי "הושלמה למעשה תפיסת מרבית תוואי הכביש המתוכנן" (כפי שנאמר בנימוקי החלטת הועדה המחוזית). המשיבים מס' 1 ו- 2 טוענים כי פרשנות זו של הוראות סעיף 21 לתכנית הולמת את תכליתה של תכנית הגשר וכן מדגישים את ההיבטים הבטיחותיים המחייבים פתיחת הגשר. בסיכום טוענים המשיבים 1 ו- 2 כי החלטת הועדה המחוזית הינה ללא דופי ובכל מקרה הינה החלטה מינהלית סבירה שאינה מצריכה התערבות שיפוטית. לטענתם, מדובר בהחלטה המגלמת פרשנות ראויה ומאוזנת של נורמות תכנוניות מתחייבות - שהתקבלה בהליך מינהלי תקין ונאות - בה ימנע ביהמ"ש המינהלי מלהתערב. 24. המשיבה מס' 3, המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה (להלן "המועצה") טענה כי החלטת הועדה המחוזית הינה ברת תוקף ואין להתערב בה. לטענתה, ההחלטה התקבלה לאחר שהועדה המחוזית קיימה דיון בנושא, שמעה את כל הגורמים המקצועיים הנוגעים לנושא , את התושבים המתנגדים לפתיחת הגשר ואלה המצדדים בכך , שמעה את מתכנני התכנית ומבצעיה והחליטה על תנאים לפתיחה, אשר מולאו כולם ובמלואם. המועצה הוסיפה וטענה כי העתירה אינה מעלה טענות משפטיות ו/או טענות בגינן נוטה ביהמ"ש המינהלי להתערב בהחלטות הרשות אלא מדובר בתקיפת החלטה תכנונית שהינה בסמכות הועדה - ואין להתערב בה. המועצה גם טענה לחוסר תום ליבם של העותרים , המבקשים באמצעות צו ביניים לדחות את מועד פתיחת הגשר, תוך שלילת שיקול הדעת של גורמי התכנון וכי במאזן הנוחות יש להעדיף את האינטרס של הציבור הרחב על פני שיקולי הנוחות של העותרים. 25. מע"צ טענה גם היא כי החלטת הועדה המחוזית התקבלה בסמכות, מכוח הוראות התכנית, לאחר שקילת כלל השיקולים הרלבנטיים , לאחר שהתמלאו כל דרישות משרד התחבורה הנוגעות להסדרי התחבורה , ותוך מתן דגש לאינטרס הציבורי וכי בנסיבות אלה אין מקום להתערבותו של ביהמ"ש בהחלטות מקצועיות של ועדות התכנון. 26. תושבי בנימינה, בטיעוניהם "מטעם הציבור", טענו לחשיבות הבטיחותית שבפתיחת הגשר ולמצוקתם נוכח המצב הקיים בשטח. כן טענו לחוסר תום לב של המבקשים, אשר לא צרפו את תושבי בנימינה כמשיב ראוי לבקשה - דבר המחייב דחית העתירה על הסף. דיון: 27. שלא כמשיבים - איני סבורה כי השאלה העומדת לבחינה היא שאלה תכנונית שאל לו לביהמ"ש המינהלי להתערב בה. עסקינן בשאלת הפרשנות המשפטית שיש ליתן להוראת סעיף 21 לתכנית הגשר, כאשר השאלה התכנונית ויתר טיעוני הצדדים באשר לשיקולי הנוחות, המפגעים הבטיחותיים וכיו"ב , יהיו רלבנטיים רק במידה ויקבע כי אכן הפרשנות הראויה היא זו של המשיבים מס' 1 ו- 2 - פרשנות שאומצה על ידי המשיבים האחרים בטיעוניהם. 28. כמובא לעיל, קובע סעיף 21(א) לתכנית הגשר כי "תחילת השימוש ופתיחת הגשר לתנועת כלי רכב יותנו בסיום ביצוע כביש החיבור...." כאשר ס"ק (ב) קובע כי "על אף האמור בסעיף א' לעיל, לאחר אישור תוכנית ש/ד/1311 הועדה המחוזית תהיה רשאית לאשר את תחילת השימוש בגשר אף בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש המחבר את המעבר לכביש 4, אם היא שוכנעה כי ביצוע הכביש יושלם בתוך מועד סביר וכי ננקטו כל האמצעים התחבורתיים והבטיחותיים ...". 29. אין חולק כי לתכנית תוקף של דין בנסיבות אלה - אין הועדה המחוזית רשאית לשנות מהוראות התכנית , אלא בדרך של תכנית מתוקנת, בדרך הקבועה בסעיף 106 לחוק התכנון והבניה. באשר לפרשנות שיש ליתן להוראת התכנית ההלכה , כפי שהובאה בעע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון ואח' , מפי כבוד השופטת חיות, היא כי: "בהיות תכנית המתאר חיקוק מתפרשות הוראותיה כדרך שבה מתפרשים מונחים בכל דבר חקיקה אחר, דהיינו בהתאם לתכליתה של התכנית כפי שהיא מוצאת ביטוי בלשון הוראות התכנית (ראו ע"א 10213/03 מרחבי השרון בע"מ נ' מייזליק, פסקה 6 (לא פורסם, 30.1.2006)), במסמכים אחרים שבתכנית (כגון שרטוטים - ראו לדוגמא בג"ץ 10/00 עיריית רעננה נ' המפקחת על התעבורה מחוזות ת"א והמרכז, פ"ד נו(1) 739 (2001)) ובהקשרם של הדברים (ראו: ע"א 482/99 בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - יזרעאלים, פ"ד נו(1) 895, 910 (2001); עע"מ 6198/06 גולדשטיין נ' מעש כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פסקה ה' (טרם פורסם, 26.5.2008)). ודוק - אין מדובר בהתערבות בשיקול הדעת המסור למוסדות התכנון כגופים מקצועיים לקבוע את הוראות התכנית בהליך התכנוני הקבוע בחוק, התערבות אשר בה נוקטים בתי המשפט מידה של צמצום (ראו בג"ץ 11745/04 רמות למען הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פסקה 8 (טרם פורסם, 4.9.2008)). עניין לנו בשאלת פירושן הנכון של הוראות התכנית על מנת לבחון האם היתר בנייה שהוצא על-ידי רשות רישוי מקומית תואם את התכנית. על האבחנה בין התערבות בשיקול הדעת של מוסדות התכנון ובין מלאכת הפרשנות של הוראות התכנית שנועדה לבחון את שאלת חוקיות מימושה באמצעות אותו היתר, עמד בית משפט זה באומרו:   השקפתי היא שבתי-המשפט לערכאותיהם השונות הינם, לעולם, הפרשנים המוסמכים של הדין, לרבות תכניות בניין עיר שהן כאמור חיקוק... השאלה, לדעתי, איננה אם יש מקום להתערב בשיקול-הדעת של ועדות התכנון בפרשנות התכנית... השאלה הטעונה הכרעה היא מה פרשנותה הנכונה של התכנית החלה, וההכרעה בשאלה זו מסורה בידי בתי-המשפט [ההדגשה במקור] (ע"א 8797/99 אנדרמן נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, חיפה, פ"ד נו(2) 466, 474-475 (2001)).   דברים דומים אמר בית משפט זה גם בעע"מ 2834/05 לדרר נ' שיכון עובדים בע"מ (לא פורסם), בו עלתה שאלת התאמתו של היתר בנייה שהוצא להקמת "מבנה דרך גישה" לתכנית המתאר שעל-פיה הוצא אותו היתר. בקובעו באותו עניין כי התאמה כזו אינה מתקיימת שב בית המשפט והדגיש כי: "בית המשפט אומנם אינו נוטה להתערב בהפעלת שיקול דעת בענייני תכנון, אולם, הפרשן הסופי של התכנית הוא בית המשפט". בענייננו - תכלית התכנית כולה הינה מתן פתרון תחבורתי ובטיחותי לעורק התנועה, וכך גם נקבע בהחלטת הועדה אליה מפנים המשיבים מס' 1 ו- 2 בטיעוניהם ואולם לעניינו חשובה תכלית הוראת סעיף 21 לתכנית ולא תכלית התכנית בכללותה לצורך פרשנות הסעיף. אני סבורה כי המילים "בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש..." בסעיף 21(ב) לתכנית, הן חד משמעיות ומחייבות ולו התחלה של ביצוע עבודות הסלילה בפועל (עפ"י נוסח הסעיף העבודות צריכות להיות לקראת סיום) וההלכה במקרה כזה, כמו בפרשנות חוזים הינה כי : "כאשר לשון היא ההסכם ברורה וחד משמעית, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנותו של הסכם" [: ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ).   30. הפרשנות אותה מציעים המשיבים 1 ו- 2 בטיעוניהם - ולפיה יש לראות כאילו הוחל בביצוע הכביש גם את השלב הראשוני ממועד אישור התכנית הינה מלאכותית ואינה מתיישבת לא עם רוח הסעיף ולא עם הנסיבות שהביאו לקביעתו ותכליתו. כפי שעולה מהחלטת הועדה המחוזית עוד לא הופקעו כל המקרקעין בהם צריך הכביש לעבור, המכרז רק פורסם (ותמוה כי פורסם לאחר שמע"צ הגישה את הבקשה לפתיחת הגשר ורק יום אחד לפני ישיבת הוועדה המחוזית!) וטרם נקבע הקבלן הזוכה ומועד הסיום אינו ידוע (אלא רק צפוי כי העבודות יסתיימו תוך שנה). הלזה יקראה "בטרם הושלם סופית ביצוע הכביש"? 31. הסיפא להוראת סעיף 21(ב) לתכנית גם הוא מלמד על הפרשנות הראויה שיש ליתן להוראות הרישא - על הועדה המחוזית להשתכנע כי "ביצוע הכביש יושלם בתוך מועד סביר". אמנם הועדה המחוזית ציינה בהחלטתה כי היא שוכנעה כי הביצוע יושלם תוך מועד סביר ואולם מפרוטוקול הדיון עולה, כאמור, כי במועד קבלת ההחלטה רק פורסם המכרז, טרם נבחר קבלן , טרם הסתיימו הליכי הפקעת ופינוי הקרקעות בתוואי הכביש המתוכנן ומע"צ אפילו לא הציגה בפני הועדה תחזית מתי אמורה סלילת הכביש להסתיים. נאמר שם כי צפוי שבחירת הקבלן תעשה בחודש יולי וכי עבודות הסלילה יחלו בסמוך לאחר מכן ואמורות להסתיים תוך 12 חודש ועוד נאמר כי המכרז יערך בשיטת "קנס פרס" ויש לקוות כי הדבר ישמש תמריץ לזירוז העבודות. אני סבורה כי לאור דברים אלה, ולאור העובדה שלא ידוע מתי יוחל בביצוע העבודות ואף לא ברור אם ניתן יהיה לבצען כאשר הליך ההפקעות טרם הושלם - לא היתה הועדה המחוזית יכולה לקבוע כי ביצוע הכביש "יושלם" תוך זמן סביר - דבר המעיד כי לכאורה נפל פגם בהחלטתה. 32. חרף קביעתי לעיל כי הוראות סעיף 21 הן חד משמעיות ויש לפרשן כפשוטן , מפאת חשיבות "כוונת המנסח/עורך התכנית" לצורך פרשנות ההוראות, ביקשתי כי הועדה המחוזית תציג את הפרוטוקולים של דיוני הועדה המחוזית שעסקו בסוגיית הגשר וכביש החיבור. כפי שהובא ב"רקע הכללי" לעתירה, לאחר הגשת התנגדויות לתכנית מונה חוקר שהמליץ על פתרון משולב בין הגשר והתנועה בשכונת העותרים. בהחלטת הועדה המחוזית מיום 28.3.07 הוחלט לאשר את תכנית הגשר בתנאים , כאשר נאמר שם: "לאחר שמיעת המלצות החוקר ולאחר שקיימה דיון מעמיק החליטה הועדה .... לקשור בין שתי התכניות לאור הזיקה התכנונית הברורה וההדוקה בינהן, וזאת בדרך של קביעת שלבי ביצוע... הועדה סבורה כי יש כורח לקשור בין פתיחת הגשר לבין ביצוע הדרך, כפי שיפורט בהמשך, מאחר שכאמור הועדה רואה את שתי התכניות כמערכת משולבת אחת מבחינה תחבורתית ובהיבט האורבני ויש להבטיח שגם 0 יתפקדו במשולב" (ההדגשה שלי - ב.ב.). דהיינו הועדה עצמה ראתה חשיבות עליונה בשילוב ביצוע הגשר ופתיחתו בד בבד עם ביצוע הדרך המחברת. החלטת הועדה כיום מהוה הפרדה וניתוק בין שתי התכנית - בניגוד לתכליתן ובניגוד לקביעותיה של בעבר. ואם לא די בכל אלה לשם מתן הפרשנות הראויה הרי שהועדה ממשיכה ואומרת: "יצויין כי נציגי משרד התחבורה סבורים שאין לקשור את פתיחת הגשר בביצוע הדרך המקשרת, מחשש להתמשכות ההליכים והחשש כי עבודות ההקמה יסתיימו זמן רב לפני ביצוע הדרך. לענין זה משיבה הועדה כי עמדתה היא שבהחלטה נעשה איזון הראוי בין הצורך הבטיחותי והתחבורתי בהפרדה המיפלסית והפרדת תנועות מקומיות ותנועות אזוריות, לבין הצורך בשמירת בטיחות תושבי השכונות ואיכות חייהם. הועדה מוצאת כי לא ניתן להפריד בין ביצוע הגשר לבין ביצוע הדרך, שמהווים יחד מערכת אורבנית ותחבורתית כוללת שנותנת מענה הולם הן בהיבט המקומי והן בהיבט האזורית ולכן נדרשת הזיקה התכנונית והתפקודית ההדוקה בינהם ...". כאשר את שלבי ביצוע התכנית היא קובעת כאמור בסעיף 21 לאור קבלת המלצות החוקר והקשר בין התכניות. 33. בשלב זה איני נדרשת להחלטות נוספות של הועדה המחוזית, כאשר עסקינן בבקשת ביניים וכאשר ברור לי כי הוכחה זכות המבקשים לסעד המבוקש, וכאשר הוכח, ולו לכאורה, כי החלטת הועדה המחוזית ניתנה בחוסר סמכות. 34. לאור האמור - גם טענות המשיבים בדבר חוסר תום ליבם של העותרים ו/או מאזן הנוחות - דינן להדחות. יחד עם זאת, אציין כי לא מצאתי כל חוסר תום לב בהתנהגות המבקשים, שכל בקשתם לאכוף את הדין לאחר שעמדתם הושמעה משלבי התכנית הראשונים, עמדתם נתקבלה באופן ניסוח הוראות התכנית וכיום - כאשר התכנית הגיעה לשלב ביצוע והוצאה לפועל , מבקשים המשיבים לשים לאיל את הישגיהם של המבקשים וליצור עובדות בשטח שיפגעו במצב הקיים ויאיינו עתירתם של המבקשים. עוד אציין כי אני סבורה כי כעולה מפרוטוקול הדיון של הוועדה המחוזית שהובא לעיל, שאלת מאזן הנוחות כבר נבחנה על ידי הוועדה המחוזית, כאשר קבעה את השילוב בין התוכניות באופן שאין צורך לשוב ולדון בה במסגרת הבקשה שבפניי. אין גם ספק כי פתיחת הכביש תביא לשינוי המצב הקיים, ששימורו, בכפוף לתנאים , הינו לב ליבו ומטרתו העיקרית של צו המניעה הזמני וכן תביא ליצירת עובדות חדשות בשטח ולמצב בלתי הפיך. 35. אשר על כן אני מורה כי צו המניעה הזמני שניתן ביום 14.6.09 ימשיך לעמוד בתוקפו עד החלטה בעתירה לגופה. כמובן שבמידה ויוחל בביצוע עבודות סלילת הכביש וביצוען יגיע לשלב הקובע בסעיף 21 לתכנית, תוכל הועדה המחוזית לשוב ולהידרש לשאלת ההיתר לפתיחת הגשר קודם להשלמת ביצוע העבודות, בכפוף לתנאים הקבועים בורכבתגשרצוויםצו מניעה