צירוף מסמכים חדשים בתצהיר עדות ראשית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף מסמכים חדשים בתצהיר עדות ראשית בית הדין לעבודה: 1. בפני בקשה מטעם הנתבעת חברת יבמ גלובל סרוויס (ישראל) בע"מ (להלן- המבקשת) להוצאת נספחים מתצהירו של התובע יורם שובל (להלן - המשיב) מהטעם שלא גולו במסגרת גילוי המסמכים ו/או בשל היותם מסמכים ערוכים ו/או חלקיים שאינם מקוריים ולכאורה אף לא נאמנים למקור. לחילופין מבוקש לקבוע כי המשיב הפר את צו גילוי המסמכים שניתן ע"י בית הדין ולחייבו להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי מלא מטעמו בצירוף כל המסמכים המקוריים או העתקם המלא והנאמן למקור. 2. המשיב מתנגד לבקשה. 3. טעמי הבקשה בתמצית - א. ביום 14.7.09 נתקבל במשרד ב"כ המבקשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב אליו צורפו, בניגוד לדין, מסמכים רבים אשר לא גולו במכתב גילוי המסמכים מטעמו ואשר לא הועברו לב"כ המבקשת. הנספחים שלא גולו ע"י המשיב הם כלהלן- ת/14,ת 22(1), ת/23, ת/26, ת/29, ת/30, ת/31, ת/33, ת/34, ת/36, ת/37, ת/39, ת/40, ת/41, ת/43; ב. כן צורף לתצהיר הדבקות של מסמכים ערוכים, חלקיים אשר נעשו בהם שינויים והם לכאורה אינם נאמנים למקור . הנספחים החלקיים ו/או הערוכים הם כלהלן-ת/3, ת/4, ת/5, ת/14, ת/15, ת/30, ת/37, ת/39, ת/40; ג. כך למשל ת/30 (2) ו(3) הן תרשומות לכאורה שערך המשיב לטענתו, ומהם עולה בבירור כי מדובר בהדבקות של צילומים חלקיים של "התרשומות". כמו כן ת/30 (3) לא נחזה להיות מסמך כלל אלא הדפסה, ובת/30 (2) עולה כי נעשו מחיקות. על פי הדין חייב היה המשיב לגלות ולצרף את המסמכים בשלמותם ללא כל שינוי בהם; ד. דוגמא נוספת- ת/37 הינו הדבקה של הודעת מייל לכאורה אשר המשיב מחק בה לטענתו את שם הנמען , דבר אשר היה אסור לו לעשות. השינוי נעשה באופן של עריכת מסמך (ולא מחיקה ידנית) והיות שלא צורף המסמך עצמו לא ניתן לדעת אילו עוד שינויים נעשו בו; ה. לתצהיר צורפו מסמכים אשר לא גולו על ידי המשיב קודם לכן, כמו גם מסמכים חלקיים וערוכים שלכאורה אינם נאמנים למקורם. בכך הפר המשיב את הוראות סדרי הדין, דיני ראיות ואת צו גילוי המסמכים אשר ניתן ע"י בית הדין. המשיב פעל בניגוד לחובות המוטלות על בעל דין בכל הנוגע לגילוי מסמכים, כקבוע בפרק ט' לתקנות בית הדין לעבודה (סידרי דין) , תשנ"ב- 1991 (להלן - התקנות) ובפרק ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984; ו. הפרת צו גילוי המסמכים על ידי המשיב מפרה את תכליתו של ההליך, פוגעת בעקרונות הצדק ומערערת את יכולתה של המבקשת להתגונן כראוי. משכך, מן הדין להורות על הוצאת המסמכים האמורים מתצהירו של המשיב; ז. הלכה ידועה היא כי בעל דין אשר לא גילה מסמך במועד המתאים לכך, דינו כי לא יוכל לעשות שימוש במסמך זה בהמשך ההליך; ח. אכן עם השנים הוסדרה גם קבילותם של "העתקים צילומיים" כחריג לכלל הראיה הטובה ביותר, אולם העתקים אלה צריכים לעמוד בתנאים שנקבעו לעריכתם והמבטיחים נאמנות למקור. מסמכים ערוכים, חלקיים אשר נעשו בהם שינויים , כפי שהוגשו על ידי המשיב, אינם יכולים להוות ראיות בהליך משפטי ויש להוציאם מתצהירו של המשיב. אכן על פי הוראתו של סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969, בית הדין לעבודה אינו כפוף לדיני ראיות אולם נקבע כי בית הדין קשור בעקרונות שבדיני הראיות; ט. לחילופין, עולה בבירור כי המשיב הפר את צו גילוי המסמכים שניתן על ידי בית הדין ולא גילה את כל המסמכים הרלוונטיים אשר נמצאו בידו. מהתנהלות המשיב עולה חשש ממשי כי מצויים בידו מסמכים נוספים הרלוונטים לתיקו אותם לא גילה; י. מטעמים קולגיאלים נערך גילוי המסמכים בתיק זה באמצעות מכתבים מטעם ב"כ הצדדים אולם לאור האמור אין למבקשת ברירה אלא לעמוד על חיוב המשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו. 4. מנגד טען המשיב - א. מסמכים רבים מתוך אלה המצוינים בבקשה הינם מסמכים שבחזקתה הבלעדית של המבקשת. כך לדוגמא ת/4 הינו העתק הזמנה ממוחשבת שנשלחה אל המשיב מאת נציגי המבקשת עצמה והיא בוודאי ידעה על קיומו; ב. נספחים ת/3; ת/33; ת/34, ת/36; ת/39 ו- ת/43 הנזכרים בבקשה הינם העתקי הודעות דואר אלקטרוני מתוך מחשבו של המשיב אצל המבקשת והמצוי בחזקתה . למבקשת נגישות למחשב המשיב ובהתאמה להודעות הדואר והיא בוודאי מחזיקה בידיה את כל תכתובות הדוא"ל והתכתובת הממוחשבות ממחשב המשיב אצלה, ולראיה, חלק מתכתובות הדוא"ל ששלח המשיב , צורפו לגילוי המסמכים של המבקשת; ג. משכך טענת המבקשת כאילו יש במסמכים אלו כדי להפתיעה או לפגוע ביכולתה להתגונן כראוי אינה אלא היתממות; ד. הצגת חלקם הרלוונטי של המסמכים נועדה על מנת שלא להכביד ולהעמיס במסמכים ולפיכך צורפו מספר מסמכים רלוונטיים לעמוד אחד במקום שכל אחד מהם יופיע על עמוד נפרד. ככל שהדבר מתייחס להעתק צילומי של מחברות המשיב , הרי שככל שיידרש לכך המשיב , יוצג המקור במהלך הדיון; ה. במקרה זה לא נגרם למבקשת כל נזק שכן תצהירה טרם הוגש והיא יכולה להתייחס למסמכי המשיב במסגרת תצהיריה ; ו. למסמכים שצורפו לתצהיר חשיבות רבה והם נועדו להביא בפני בית הדין את התמונה המלאה על מנת שבית הדין יוכל להכריע בשאלות הנתונות במחלוקת בין הצדדים כשבפניו מלוא הנתונים; ז. גם אם סבור בית הדין כי נפל פגם כלשהו בהליך, בית הדין מתבקש לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו בתקנה 124 לתקנות לפיה בית הדין רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בהליך וליתן הוראת בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שיראה לו צודק; ח. הלכה פסוקה היא כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן"; ט. בבקשתה מנסה המבקשת למנוע מהמשיב מלהביא בפני בית הדין את מלוא העובדות והמסמכים היכולים לתמוך בטענותיו וזאת בטיעונים פרוצדוראליים בעוד כאמור לא נגרם לא כל נזק, ובודאי לא כזה אשר לא ניתן לריפוי במסגרת תצהיריה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובנספחים מושא הבקשה הנני מורה כלהלן - 5. גילוי מסמכים הינו הליך הנדרש על מנת לסייע לבתי המשפט בכלל ולבתי הדין לעבודה בפרט, להגיע לחקר האמת והכל תוך שמירה על איזון האינטרסים של בעלי הדין. 6. סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 קובע כי בהליכים אזרחיים בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות. על דיני הראיות בבית הדין לעבודה נכתבו בפרשת דב"ע נז/268-3 ראדא תעשיות אלקטרוניות - אורי תדמור (עבודה ארצי, כרך ל (9), 245), וכן בע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך - רמי לוי, (עבודה ארצי כרך לב(2)365) בין היתר הדברים הבאים: "... הוראה זו נקבעה בחוק בשל האופי המיוחד של יחסי העבודה המתבררים בבית הדין לעבודה, המושתתים על נורמות משפטיות שונות, בעלות אופי כלכלי-חברתי: החוק; הסכם קיבוצי; צו הרחבה; חוזה אישי. מטרת המחוקק היתה להביא לאכיפה מירבית של נורמות אלה. להשגת מטרה זו בחר המחוקק לשחרר את בית הדין מהמסגרת של דיני הראיות, ואיפשר לבית הדין, וכן לצדדים להליך האזרחי, גמישות בעניין הסייגים והתנאים לקבלת ראיות... ברוח זו נפסק שבבית הדין לעבודה אין מקום ל 'משחק פורמלי' בסוגיית דיני הראיות (דב"ע לו/1-0 המוסד לביטוח לאומי - קרול שוורץ, פד"ע א 14, 16). יחד עם זאת, ההלכה מקדמת דנא היא כי 'בתי הדין לעבודה קשורים וקשורים בעקרונות הצדק לעניין ראיות בהליך שיפוטי' (דב"ע לא/8-0 פרלה נגד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 93, 98). בשל כך הודגשה חשיבותו של הדיון המוקדם בהליך, ונקבע כי 'חיוני הוא שימצו את האפשרויות שבסעיף 18(ד) לחוק גם על מנת להתוות את מהלך הדיון ולמנוע בכך הפתעות מהצדדים בתחום הראיות וסדר הדין' ... אין מקום להטיל נוקשות על הגמישות בדיני הראיות אשר המחוקק ציוה בסעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה. יש, על כן, לבחון כל עניין שבראיות המתעורר בבית הדין לעבודה, על- פי מטרת המחוקק וכן המטרה להשגת הצדק בסכסוך שבין הצדדים". 7. יחד עם זאת וחרף כל האמור לעיל לא נהיר מדוע במקרה מושא בקשה זו לא ציין המשיב את קיומם של הנספחים בתצהיר גילוי מסמכים או במכתב שהועבר בין הצדדים. אין לקבל את טענת ב"כ המשיב כי חלק מהמסמכים בגינם הוגשה הבקשה הינם העתקי הודעות דואר אלקטרוני מתוך מחשבו של המשיב אצל המבקשת והמצוי בחזקתה, כי למבקשת נגישות למחשב המשיב ובהתאמה להודעות הדואר, כי היא מחזיקה בידיה את כל תכתובות הדוא"ל והתכתובת הממוחשבות ממחשב המשיב אצלה ומשכך לא היה צורך בציון אותם מסמכים. אין כל "ערובה" לכך שכל המסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית, מצויים בידי המבקשת, ומכל מקום מטרת הליך גילוי המסמכים היא כי יגולו ע"י צד למשנהו המסמכים שיש לצד כוונה לעשות בהם שימוש ללא כל קשר אם הם נמצאים אם לאו בידי הצד השני, והכל במטרה לסייע לבית הדין להגיע לחקר האמת. 8. באשר לטענתה השניה של המבקשת כי לתצהיר צורפו מסמכים חלקיים וערוכים שלכאורה אינם נאמנים למקורם - אין צורך ומקום להיכנס לעובי הקורה של טענה זו נוכח עמדת המשיב כי הדברים נעשו על מנת שלא להכביד ולהעמיס במסמכים ולפיכך צורפו מספר מסמכים רלוונטיים לעמוד אחד וכי ככל שיידרש יגיש הוא לבית הדין את המקור . 9. נוכח האמור המסקנה העולה היא כי המשיב התרשל בגילוי מסמכיו ואין בנימוק כי המסמכים מצויים לכאורה בידי המבקשת כדי "להכשיר" צירוף מסמכים שלא גולו בשלב גילוי מסמכים. יחד עם זאת וחרף האמור, עיון בנספחים ובכתבי הטענות מלמד כי הנספחים רלוונטיים לפלוגתאות שהועלו בתיק זה. נוכח האמור ונוכח השלב המקדמי בו מצוי התיק (טרם הוגשו תצהירי המבקשת וטרם נשמעו ראיות) כמו כן נוכח המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה בנוגע לאופן הבאת ראיות והעדפת עקרון חשיפת האמת, לא מצאתי להורות על משיכת הנספחים מהתצהיר. 10. לאור האמור ועל מנת לייעל את ההליכים בתיק יפעלו הצדדים כלהלן- א. המשיב יגיש תצהיר גילוי מסמכים מלא מטעמו בתוף 20 יום מהיום, עם העתק ישירות לצד שכנגד. ב. המשיב יגיש מסמכים מקוריים ללא השמטות וכד' שבקשר אליהם נטענה הטענה שהם אינם נאמנים למקור בתוך 20 יום מהיום, עם העתק ישירות לצד שכנגד. ג. תצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת מוארך למועד שיחול בתוך 30 יום מקבלת המסמכים שבסעיפים א ו-ב לעיל. העתק יועבר ישירות לצד שכנגד. ד. נוכח כל האמור, התיק אינו בשל לישיבת קדם משפט במועד שנקבע (7.9.09) והנני נאלצת לדחות את מועד הדיון. 11. נקבע לקדם משפט, בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם ליום 22.11.09 לשעה 10:30. 12. חרף דחיית הבקשה למשיכת הנספחים מהתצהיר, נוכח התנהלות המשיב והתמשכות ההליכים הנגרמת כתוצאה מהתנהלות שהצריכה הגשת הבקשה ולאור ההלכה הנוהגת ישא המשיב בהוצאות הבקשה בסך 400 ₪ ובנוסף סך 2,250 ₪ בצירוף מע"מ כחוק כשכ"ט עו"ד שישולם בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת ההחלטה ועד לתשלום המלא בפועל. עדותדיוןמסמכיםצירוף מסמכיםתצהיר עדות