קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף ערבות למסמכי מכרז: עניינן של העתירות שלפניי בפסילת הצעותיהן של העותרות למכרז שפרסם המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב), וזאת בגין פגמים בכתבי הערבות שצורפו להצעות. העותרות, עוז שירותי סיעוד בע"מ (להלן - עוז), ע.ל.ה. - עמותה למען הקשיש ברחובות (להלן - ע.ל.ה.) וחברת חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ (להלן - חג'אזי), מבקשת מבית המשפט להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיב לפסול את הצעותיהן למכרז להקמת מאגר של נותני שירותי סיעוד לטיפול בזקן בביתו לזכאים לגמלת סיעוד (להלן - המכרז). המכרז נועד להסדיר התקשרויות בהיקף כספי של כ- 2.8 מיליארד ₪ בשנה, שאותם משלם המשיב לנותני השירותים לצורך הענקת שירותי סיעוד לקשישים שנמצאו זכאים לגמלת סיעוד. השלמת הליכי המכרז התאפשרה בעקבות פסק דינו של בית משפט זה (כב' סגנית הנשיא השופטת יהודית צור) בעת"מ 1003/09 איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי, . זאת, לאחר שמזה כעשרים שנה מתנהלות ההתקשרויות שבין המשיב לנותני השירותים ללא מכרז ומספר ניסיונות שנעשו לפרסם מכרז לאספקת השירותים הנ"ל כשלו, דבר שגרם לפגיעה הן בקשישים מקבלי השירותים והן בעובדים המועסקים אצל נותני השירותים. המכרז נבנה כך שבשלב הראשון (הוא השלב שבו עוסקות העתירות שלפניי) מצוות המשיב את המציעות שעמדו בתנאי המכרז ל- 314 ועדות מקצועיות הפועלות ברחבי הארץ (לפי תנאי המכרז רשאי כל מציע, במגבלות מסוימות, להגיש הצעה למספר ועדות), ואילו בהמשך צפויים נותני השירותים שיצוותו לועדות להתחרות ביניהם על אספקת השירותים לאותה ועדה או ועדות שאליהן צוותו. בהקשר זה יצוין כי אין חולק שמדובר במכרז רב חשיבות עבור נותני השירותים. זאת, הואיל והעבודה מול המשיב מהווה נתח עיקרי מעבודתם וחלקם אף עובדים באופן בלעדי מול המשיב, ואילו מציע שלא יזכה במכרז (קרי, לא יצוות לעבוד מול הועדות) לא יוכל לספק למשיב את השירותים נשוא המכרז. יצוין כי בנוסף לעתירות דנן הוגשו שתי עתירות נוספות (עת"מ 1457/09 ועת"מ 1498/09) שעניינן פסילת הצעות למכרז בגין פגם בערבות. ביום 9.7.09 ניתן פסק דין לפיו נדחו העתירות. אשר לעתירות דנן, בתנאי סף של המכרז נקבע כי "על המציע לצרף לטופס ההצעה ערבות בנקאית/ביטוחית על שם המציע בסכום של 50,000 ₪, שתהיה בתוקף עד יום 10.2.09, וזאת בנוסח המצורף כנספח ג' למכרז, ובנוסח זה בלבד" (ההדגשות הופיעו במקור בחוברת המכרז). וזה נוסחו של נספח ג' הנ"ל: "1. עפ"י בקשת 2. אנו מתחייבים בזה לשלם לכם את סכום הערבות האמורה לעיל תוך עשרה ימים מעת שתגיע אלינו דרישתכם הראשונה בכתב, בלי תנאי כלשהו, מבלי להטיל עליכם חובה להוכיח את דרישתכם, ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת המבקש. ..." יש לציין - ועל כך יפורט להלן - כי משנדחה המועד האחרון להגשת הצעות למכרז הודיע המשיב למתמודדים במכרז כי עליהם לצרף להצעתם ערבות שתהיה בתוקף עד יום 14.4.09. למעשה, אין חולק כי אף אחת מהעותרות לא עמדה בדרישה לצרף להצעה ערבות בנוסח הנ"ל וכל אחת מהן צירפה להצעתה כתב ערבות בנוסח שונה מהנוסח המחייב שצורף למסמכי המכרז. עוז צירפה להצעתה כתב ערבות שבו צוין כי "הננו ערבים כלפיכם", וזאת מבלי לציין את שם מבקש הערבות כנדרש בנוסח המחייב שצורך למסמכי המכרז (לפי תנאי המכרז, שדרשו ערבות "על שם המציע", שם מבקש הערבות צריך להיות זהה לשם המציע). כמו כן, לכתב ערבות שצירפה עוז להצעתה הוספו, לצד התחייבות הבנק לשלם למשיב את סכום הערבות, התיבות "המגיע או העשוי להגיע לכם" ו"נשלם לכם מפעם לפעם", שלא הופיעו בנוסח המחייב שצורף למסמכי המכרז. ע.ל.ה צירפה להצעתה כתב ערבות שבו הופיעו אותן חריגות מהנוסח הנדרש שפורטו לעיל לעניין כתב הערבות שצירפה עוז להצעתה. בנוסף צוין בכתב הערבות שצירפה ע.ל.ה להצעתה כי הבנק מתחייב להעביר את סכום הערבות תוך 7 ימים מיום קבלת הדרישה לכך, וזאת בשונה מהאמור בנוסח המחייב שצורף למסמכי המכרז, שבו נאמר כי הבנק יעביר את סכום הערבות תוך 10 ימים מהמועד האמור. חג'אזי צירפה להצעתה כתב ערבות שנוסחו שונה מזה שנדרש, וזאת בכך שבדומה לכתב הערבות שצירפה עוז להצעתה, לא צוין בו מיהו מבקש הערבות, ובכך שבדומה לכתב הערבות שצירפה ע.ל.ה, צוין בו כי הבנק יעביר את סכום הערבות תוך 10 ימים ממועד הדרישה. בנוסף, תוקף הערבות שצירפה חג'אזי להצעתה היה עד יום 10.2.09 ולא עד יום 14.4.09 כפי שדרש המשיב מהמציעים לאחר שנדחה המועד האחרון להגשת הצעות (כפי שיפורט להלן חג'אזי טוענת בעתירתה כי מדובר בדרישה חסרת תוקף ושלא הודעה לה). נוכח האמור לעיל החליטה ועדת המכרזים של המשיב לפסול את הצעותיהן של העותרות בגין פגמים בכתבי הערבות שצורפו להן. לאחר שנפסלו הצעותיהן פנתה כל אחת מהעותרות למשיב בדרישה כי יבטל את ההחלטה שנתקבלה לגביה ויבחן את הצעתה לגופה. משסירב המשיב לעשות כן הוגשו העתירות שלפניי. הואיל ומדובר בעתירות שעניינן בטענות דומות המועלות בקשר עם אותו מכרז, החלטתי לדון בהן במאוחד. העותרות טוענות בעתירותיהן כי הפגמים שנפלו בכתבי הערבות שצורפו להצעותיהן הם פגמים טכניים בלבד, שאין בהן כדי לסכל את יכולתו של המשיב לחלט את הערבות. כמו כן, לטענתן, מדובר בפגמים שנפלו לא בשל העדר תום לב או קיומה של רשלנות מצדן אלא באשמת הבנק שהוציא את הערבות. זאת הואיל והבנק נתבקש על ידן להוציא ערבות בנוסח הנדרש ואילו הן מצדן סמכו על הבנק כי יוציא ערבות המקיימת את דרישות המכרז. כמו כן, לטענתן, הדרישה לפיה על הערבות להיות בדיוק בנוסח שצורף למכרז ולא בנוסח סביר אחר המוצא על ידי הבנק לא צוינה במסמכי המכרז באופן ברור מספיק. עוד טענו העותרות כי דרישת הערבות במכרז דנן אינה בעלת משמעות של ממש. זאת, הואיל ומדובר במכרז שהוא מבחינתן "להיות או לחדול" ולכן אין כל חשש כי יחליטו לסגת בהן מהצעותיהן והמשיב יידרש לחלט את הערבות. אשר לפגמים הספציפיים שנפלו בכתבי הערבות, לטענת העותרות, העדר ציון שם מבקש הערבות על גבי כתב הערבות אינו פוגע ביכולתו של המשיב לחלט את הערבות ולכן, ובשים לב לכך שצירוף ערבות שניתנה "לבקשת המציע" לא נדרש בתנאי המכרז עצמם אלא רק בנוסח כתב הערבות שצורף למכרז, יש לראות בכך פגם טכני בלבד. לגבי הפגם שעניינו התוספת "המגיע או העשוי להגיע לכם", טוענות עוז וע.ל.ה. כי מדובר בתוספת חסרת משמעות, שאין בה כדי לפגוע ביכולתו של המשיב לחלט את הערבות "ללא כל תנאי" ולכן בפגם טכני בלבד. אשר לפגם שעניינו הוספת התיבה "נשלם לכם מדי פעם בפעם" לכתב הערבות טוענות העותרות כי בפסיקת בית המשפט העליון בעע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (להלן - פסק דין ריהאב) נקבע כי מדובר בפגם טכני שאין בו כדי להוביל לפסילת הצעה. אשר לפגם שעניינו התחייבות הבנק להעביר למשיב את סכום הערבות תוך 7 ימים ממועד הדרישה ולא תוך 10 ימים כפי שנדרש בנוסח שצורף לתנאי המכרז, לטענת ע.ל.ה וחג'אזי מדובר בערבות טובה במעט מהנדרש ולכל היותר בפגם זניח שאין בו כדי לפסול את הצעותיהן. אשר לצירוף כתב ערבות שמועד פקיעתו 10.2.09 (פגם שנפל בהצעת חג'אזי בלבד), לטענת חג'אזי אין בכך כדי להביא לפסילת הצעתה. זאת, הואיל וההודעות שלפיהן נדרשת ערבות שתוקפה עד מועד מאוחר יותר לא נשלחו אליה ולא הובאו לידיעתה. לטענתה, ההודעות פורסמו, אם בכלל, רק באתר האינטרנט של המשיב, ואילו מנהלה של העותרת הוא אדם מבוגר שאינו מצוי ברזי האינטרנט ושחווה באותה עת טרגדיה אישית, ולכן לא עקב אחרי הודעות שפורסמו באתר האינטרנט. בנוסף, לטענתה, ועדת המכרזים לא קיבלה החלטה לדרוש ערבויות שיהיו בתוקף עד מועד מאוחר יותר מיום 10.2.09, ומדובר, כנראה, ביוזמה נעדרת כל תוקף מחייב של אחת מעובדות החברה שניהלה עבור המשיב את המכרז. לבסוף טענה חג'אזי כי הערבות במקרה הנוכחי נועדה, בהתאם לאמור בתנאי המכרז, להבטחת חתימה על החוזה בלבד. לטענת חג'אזי, מדובר במטרה שבנסיבות העניין ממילא לא ניתן להשיג גם באמצעות ערבות שתוקפה עד יום 14.4.09 כפי שדרש המשיב, שכן ההחלטה בדבר הזוכים במכרז התקבלה רק בחודש יוני, לאחר שפקעו כל הערבויות, ואילו המשיב לא דרש מהמציעות להאריכן מעבר למועד זה. סיכומו של דבר טוענות העותרות כי נוכח טענותיהן האמורות, לא היה מקום לפסול את הצעותיהן בגין הפגמים האמורים ויש להורות לועדת המכרזים של המשיב לבחון את הצעותיהן לגופן. המשיב מצדו טוען כי דין שלוש העתירות להידחות. אשר לעתירות עוז וע.ל.ה, הרי שדינן להידחות בגין אי צירוף משיבים נדרשים, שכן יתר המשתתפים במכרז לא צורפו כמשיבים לעתירות. לגופו של עניין מפנה המשיב לפסיקת בית המשפט העליון שלפיה פגם בערבות הוא, ברגיל, פגם מהותי המוביל לפסילת הצעה ושבה נקבע כי על המציע למלא את הצעתו באופן קפדני ולוודא כי היא אינה כוללת טעויות כלשהן, בפרט בכתב הערבות. לטענתו, דווקא נוכח חשיבות המכרז עבור העותרות היה עליהן להפקיד הקפדה מיוחדת בכל הנוגע להגשת הצעותיהן ובכלל זה לוודא כי כתבי הערבות עונים על דרישות המכרז. עוד טוען המשיב כי בכל אחת מההצעות נפלו מספר פגמים וכי גם אילו ניתן היה להכשיר הצעה שנפל בה רק אחד מהפגמים שפורטו לעיל (למעט הפגם שעניינו מועד תוקף הערבות שנפל בהצעת חג'אזי), הרי שהצטברות הפגמים אינה מאפשרת להכשיר את ההצעות. לטענת המשיב, הדרישה לציין את שם מבקש הערבות על גבי טופס הערבות, והדרישה כי תתקיים זהות בין מבקש הערבות למציע, שהופיעו בבירור על גבי נוסח הערבות המחייב שצורף למסמכי המכרז ובתנאי המכרז, לא היו מקריות ונועדו לוודא כי המציע עצמו הוא בעל יכולת לקבל ערבות מהבנק, ומשכך, אין לאשר את הצעתו של מציע שלא מילא אחר דרישה זו. לתמיכה בטענה זו הפנה המשיב לפסק הדין בע"א 248/97 איי.אף. אן. מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, שבו ביטל בית המשפט העליון את החלטת ועדת המכרזים להורות על פסילת הצעה מהטעם שכתב הערבות לא ניתן לבקשת המציע אלא לבקשת גורם אחר. החלטת בית המשפט העליון באותו עניין התבססה על כך שבתנאי המכרז שנדון שם, בשונה מהמקרה הנוכחי, לא נקבע כי מבקש הערבות צריך להיות המציע עצמו, ולכן, לטענת המשיב, מקום בו הדרישה האמורה נקבעה בתנאי המכרז, כמו במקרה הנוכחי, יש לפסול את אותן הצעות שאינן עומדות בה. אשר לתוספת "המגיע או עשוי להגיע לכם", לטענת המשיב מדובר בסייג ליכולתו לממש את הערבות ולכן אין לאשר הצעה שכתב הערבות שצורף לה כולל את התוספת הנ"ל. אשר לתוספת "נשלם לכם מדי פעם בפעם", לטענת המשיב מדובר בתוספת המאפשרת, לכאורה, לבנק להימנע משלם למשיב את כל סכום הערבות באופן מיידי, ולכן גם הכללתה בכתב הערבות אינה פגם טכני. לעניין זה ציין המשיב כי בפסק הדין ריהאב הנ"ל, אמנם קבע בית המשפט העליון (בדעת רוב ובניגוד לדעתה החולקת של כב' הנשיאה בייניש), לעניין פגם דומה, כי מדובר בפגם טכני שניתן להכשירו, אך באותו מקרה התבסס בית המשפט, בין השאר, על כך שמדובר ב"מכרז רשימה". כמו כן באותו עניין דובר בכתב ערבות שלא נפלו בו פגמים נוספים מלבד הפגם האמור. לעומת זאת, במקרה הנוכחי אין מדובר במכרז רשימה ובכתבי הערבות של העותרות נפלו פגמים נוספים. אשר למועד פקיעת תוקף הערבות שצירפה חג'אזי להצעתה, לטענת המשיב לא ניתן לחלוק על כך שצירוף ערבות להצעה שתוקפה הוא עד למועד מוקדם מהנדרש הוא פגם מהותי שתוצאתו היא פסילת ההצעה. המשיב מוסיף וטוען כי אין לקבל את טענת חג'אזי כי בנסיבות העניין דרישת הערבות במכרז הייתה חסרת משמעות, שכן תוקפן של הערבויות שצירפו כל המציעים פגו בטרם החתימה על החוזים. זאת, הואיל ולדרישת הערבות מספר תכליות, שרק אחת מהן היא להבטיח כי המציע לא ייסוג בו מהצעתו. כמו כן, לטענת המשיב, את בחינת עמידת הערבות בדרישות המכרז יש לבחון נכון למועד הגשת ההצעה ולא נכון למועד ההכרעה במכרז. עוד טוען המשיב כי יש לדחות גם את טענת חג'אזי כי לא הודע לה שינוי המועד לתוקף הערבויות. זאת, הואיל והשינוי פורסם בעיתונות ובאתר האינטרנט של המכרז וכן הודע למשתתפים, ביניהם חג'אזי, באמצעות הדואר האלקטרוני. לעניין זה מפנה המשיב להוראות המכרז שבהן נקבע כי מדובר ב"מכרז אינטרנטי", כי "תנאי מוקדם לבדיקת ההצעה הינו קיומה של כתובת אינטרנט פעילה, שבאמצעותה ניתן לשלוח למציע הודעות והמציע יכול להשיב על הודעות אלה", וכי "כל המידע והתוצרים הקשורים למכרז וכל הודעה בנושא המכרז תפורסם באתר האינטרנט שכתובתו ... באחריות המציע להתעדכן באופן שוטף בדבר התנהלות המכרז באתר זה". לדברי המשיב רק העותרת ושלושה מציעים נוספים, מתוך 150 המציעים במכרז, צירפה להצעתה ערבות שתוקפה עד יום 10.2.09. לבסוף טוען המשיב כי גם בטענת חג'אזי כי ועדת המכרזים לא קיבלה החלטה להאריך את תוקף הערבויות אין כדי להועיל לה. לדברי המשיב, החלטת ועדת המכרזים לעניין הארכת תוקף הערבויות אכן לא תועדה והמצהירה מטעמו אינה זוכרת האם שאלת הארכת תוקף הערבות נידונה בועדת המכרזים. ואולם, לטענתו, גם בהנחה כי לא התקבלה החלטה של ועדת המכרזים בעניין זה, הרי שמדובר בהחלטה טכנית, הנלוות להחלטת ועדת המכרזים בדבר הארכת המועד האחרון להגשת הצעות, שהחברה שניהלה עבור המשיב את המכרז הייתה מוסמכת לקבלה. המשיב מוסיף כי גם אם יסבור בית המשפט - בניגוד לדעתו - כי מדובר בפגם בהתנהלותו, הרי שמדובר בפגם שלא גרם לנזק למציעים (שכן הדרישה להאריך את תוקף הערבויות הודעה להם מראש) ולכן, בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית, אין להורות על ביטול ההחלטה. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי על פי ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון דין שלוש העתירות להידחות. כפי שצוין לעיל, במקרה הנוכחי אף אחת מהעותרות לא צירפה להצעתה כתב ערבות בנוסח שנדרש בתנאי המכרז ואשר צורף למסמכי המכרז. על פי פסיקת בית המשפט העליון, פגם שנפל בכתב הערבות שצירף מציע להצעתו הוא, ככלל, בגדר פגם מהותי בהצעה המחייב את פסילתה (ר' עע"מ 10064/04 מרגלית ש.א רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (להלן - פסק דין מרגלית)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף בנסיבות שבהן הפגם בכתב הערבות גורר גם אי עמידה בתנאי הסף של המכרז (ר' עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית ת"א-יפו). עוד נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי רק ב"מקרים נדירים" המהווים "חריג שבחריג", שבהם "האופי הטכני של הפגם ברור וגלוי", ניתן יהיה לראות בפגם בערבות פגם טכני ולהכשיר את ההצעה (ר' עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (להלן - פסק דין מ.ג.ע.ר); עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל; פסק דין מרגלית, לעיל, עמ' 502-503). בית המשפט העליון אף הוסיף וקבע לעניין זה, בפסק דינו הנ"ל בעניין מ.ג.ע.ר, כי מדובר בחריג שהרחבתו אינה רצויה. יתרה מכך, כפי שצוין לעיל (ור' גם עת"מ 1457/09 ועת"מ 1498/09 הנ"ל), במקרה הנוכחי המשיב לא הסתפק באפיון כללי של הערבות הבנקאית הנדרשת, אלא צירף למסמכי המכרז נוסח מחייב של הערבות. בפסקי הדין בעת"מ 1217/09 נסימיאן נ' שר האוצר ובעת"מ 121/07 טקטרנדס בע"מ נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה , נאמר כי צירוף נוסח ערבות מחייב למסמכי המכרז היא פרקטיקה ראויה, שיש לעודדה: "ככלל, צירופו למסמכי המכרז של נוסח כתב ערבות המחייב את המציעים, כפי שנהגה הועדה במקרה הנוכחי, הוא בגדר פרקטיקה ראויה שרצוי לעודדה. יתרונה של פרקטיקה זו, על פני מצב שבו מוגדרים תנאי הערבות הנדרשת בלא שמצורף נוסח מפורט של כתב הערבות שעל המציעים להמציא, הוא בכך שהיא מונעת מחלוקות שעלולות להתעורר בשאלה האם עמד נוסח הערבות שצירף מציע זה או אחר בתנאי המכרז. לאור זאת, משצורף למכרז נוסח כתב ערבות, ונקבע בתנאי הסף של המכרז כי על המציעים לצרף להצעותיהם ערבות בנוסח זה, לא ימהר בית המשפט להתערב בהחלטה הפוסלת הצעה שכתב הערבות שצורף לה אינו תואם את הנוסח הנדרש. רק בנסיבות מיוחדות, בהן נפסלה ההצעה בגין פגם שזניחותו ניכרת לכל עין, ניתן יהיה לומר כי החלטת הועדה לדקדק בבחינת תנאי הסף של המכרז, ובפרט בהשוואה בין נוסח כתב הערבות שצירף המציע להצעתו לבין הנוסח שצירופו נדרש מהמציעים כתנאי סף, היא בלתי סבירה באופן המחייב את פסילתה". במקרה הנוכחי הפגמים שנפלו בכתבי הערבות שצירפו העותרות להצעותיהן אינן נכנסות בגדר אותו "חריג שבחריג" שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ואין עילה להתערבות של בית משפט זה בהחלטות ועדת המכרזים להקפיד עם המציעים ולהימנע מלאשר כתבי ערבות בנוסח שונה מזה שנדרש במכרז וצורף לו. נתייחס תחילה לעתירות עוז וע.ל.ה. אשר לעתירת עוז, כתב הערבות שצירפה עוז להצעתה כולל, כאמור, שלוש חריגות מהנוסח המחייב. החריגה הראשונה עניינה בהוספת התיבה "המגיע או עשוי להגיע לכם" לכתב הערבות, לאחר התיבה שעניינה התחייבות הבנק לשלם למשיב את סכום הערבות. כפי שטען המשיב, מדובר בנוסח המסייג במידת מה את חובתו של הבנק לשלם לו את סכום הערבות ללא כל תנאי ולכן, ולו מטעם זה, אין מדובר ב"מקרה שבו האופי הטכני של הפגם ברור וגלוי". זאת ועוד, גם אם בסופו של יום יעלה בידו של המשיב לממש את הערבות חרף הפגם האמור, אין בכך כדי לחייב את המשיב להכשיר הצעה שצורף לה כתב ערבות שאינו בנוסח הנדרש. כפי שנפסק לא אחת "המזמין אינו חייב לקבל הצעה אם הערבות אינה מנוסחת כדבעי. אפילו תאמר שיש למזמין סיכוי סביר לזכות בתביעה נגד הערב, אין הוא חייב להשלים עם מסמך שיסבך אותו במשפטים עם נותן הערבות. מן הצורך, שכתב הערבות יהא חד וחלק, כך שניתן לאכוף את התשלום של ערב ללא בעיות" (בג"צ 134/72 "רמיר" חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית פתח תקווה). החריגה השנייה עניינה בהשמטת שם מבקש הערבות מכתב הערבות. זאת, חרף העובדה שציון שם מבקש הערבות נדרש בנוסח המחייב של כתב הערבות שצורף למסמכי המכרז וחרף העובדה שלפי תנאי המכרז (ר' סעיף 13 לתנאי המכרז) על הערבות להיות "על שם המציע" (קרי, מבקש הערבות צריך להיות המציע עצמו). משנקבעו דרישות אלה באופן מפורש במכרז, ונוכח הסבר המשיב שלפיו כוונתו הייתה להבטיח כי רק מציע המסוגל לקבל בעצמו ערבות מהבנק יעמוד בדרישות הסף של המכרז, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת המשיב לפסול הצעות שלא עמדו בדרישה האמורה ושבכתבי הערבות שצורפו להצעותיהם נפלו, מלבד הפגם האמור, פגמים נוספים. החריגה השלישית עניינה בהוספת התיבה "מדי פעם בפעם" לאחר התחייבות הבנק לשלם את סכום הערבות למשיב. לעניין זה אכן נקבע בפסק דין ריהאב הנ"ל (בדעת רוב ובניגוד לדעתה החולקת של כב' הנשיאה בייניש) כי מדובר בפגם טכני שאין בו כדי להביא, כשלעצמו, לפסילת הצעה. עם זאת, אין חולק כי מדובר בחריגה נוספת מהנוסח המחייב שנדרש במסמכי המכרז ובפגם נוסף - גם אם טכני - בערבות שצירפה עוז להצעתה. נוכח האמור לעיל, לא ראיתי מקום להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים לגלות הקפדה ביחס לדרישת הערבות ולפסול את הצעת עוז. אשר לעתירת ע.ל.ה, כפי שצוין לעיל, הערבות שצירפה ע.ל.ה להצעתה כללה את אותן חריגות מנוסח הערבות המחייב שכללה הערבות שצירפה עוז, בצירוף חריגה נוספת שעניינה הקביעה כי הבנק ישלם את סכום הערבות למשיב תוך 7 ימים ממועד הדרישה ולא תוך 10 ימים כפי שנקבע בתנאי המכרז. נוכח זאת, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של ע.ל.ה, וזאת אף מבלי להכריע באשר לעניין נפקותו של הפגם האחרון האמור. העותרות טוענות כאמור כי האשם בפגמים שנפלו בכתבי הערבות רובץ לפתחו של הבנק, שבניגוד לבקשתן, הוציא כתב ערבות בנוסח שונה מזה שנדרש במכרז. בטענה זו אין כדי לשנות מהתוצאה האמורה. כפי שנקבע בפסק דין מ.ג.ע.ר הנ"ל: "על מגישי הצעות במכרזים לבדוק בשבע עיניים אם מילאו אחד לאחד את התנאים למיניהם, ובבוא ועדות המכרזים לדון בהם, גישתן צריכה להיות קפדנית". במקרה הנוכחי, נאמר במפורש ובאופן מודגש בתנאי המכרז כי יש לצרף ערבות בנוסח המצורף "ובנוסח זה בלבד". לכן, במישור היחסים שבין העותרות לעל המכרז, היה על העותרות לבדוק בטרם הגשת ההצעה כי נוסח הערבות שקיבלו מהבנק עונה על דרישותיו הברורות של המכרז ואין בטענת העותרות כדי להכשיר את הפגמים שנפלו בכתבי הערבות שצורפו להצעותיהן. אשר לעתירת חג'אזי, דינה להידחות מהטעם שתוקף הערבות שצורפה להצעתה היה עד יום 10.2.09, ולא עד יום 14.4.09 כפי שדרש המשיב בהודעות העדכון מטעמו. אין חולק כי הצעה שצורפה לה ערבות שתוקפה מוקדם מהנדרש במכרז היא הצעה שנפל בה פגם מהותי ודינה להיפסל. טענת חג'אזי שלפיה במקרה הנוכחי גם הערבויות התקינות שצורפו להצעות היו ממילא חסרות משמעות, שכן גם תוקפן פג לפני המועד שנקבע לחתימה על חוזים עם המציעים, ולכן אין לראות בצירוף ערבות שתוקפה פג עוד קודם לכן פגם מהותי, דינה להידחות. כפי שציין המשיב, על מנת לשמור על השוויון בין המציעים (לרבות מציעים פוטנציאליים), יש לבחון את עמידת המציעים בדרישות המכרז בכל הנוגע לערבות נכון למועד הגשת ההצעות ולא ביחס למועד מאוחר יותר דוגמת המועד שבו מוכרזים הזוכים או המועד שנקבע לחתימה על חוזים עם הזוכים. גם טענת חג'אזי כי לא היה מקום לפסול את הצעתה, שכן לא הודע לה על הדרישה להאריך את תוקף הערבויות, דינה להידחות. כפי שצוין לעיל, ההודעה בדבר הדרישה האמורה פורסמה באתר האינטרנט של המכרז ונשלחה למציעים באמצעות הדואר האלקטרוני. מתן ההודעה למציעים באופן האמור עולה בקנה אחד עם תנאי המכרז שצוטטו לעיל ואשר חג'אזי לא השיגה עליהם במועד הרלוונטי. אין לקבל גם את טענת חג'אזי לפיה ועדת המכרזים לא קיבלה החלטה הדורשת להאריך את תוקף הערבויות, ולכן למעשה הערבות שצירפה להצעתה עומדת, מבחינת מועד תוקפה, בדרישות המכרז. אף אם נניח כי ההחלטה הראשונית לדרוש מהמציעים ערבות שתהיה שתוקפה מאוחר ביחס למועד שנקבע תחילה במסמכי המכרז התקבלה על ידי החברה שניהלה עבור המשיב את הליכי המכרז, וגם בהנחה - ואיני מכריעה בכך - כי החברה הנ"ל לא הייתה מוסמכת לקבל החלטה מעין זו, הרי שמדובר בהחלטה שהודעה כראוי ובזמן אמת למציעים השונים (שאף פעלו, ברובם המכריע, בהתאם לה) ושלמצער אושרה על ידי ועדת המכרזים בהחלטותיה המאוחרות יותר, שפסלו מציעים שלא עמדו בדרישה האמורה. נוכח כל האמור לעיל, שלוש העתירות נדחות. יצוין כי תוצאה זו מייתרת את הצורך לדון בטענת המשיב לפיה דין עתירות עוז וע.ל.ה להידחות על הסף גם בגין אי צירוף משיבים נדרשים וכן בשאלה אם היה מקום לפסול את הצעת חג'אזי גם בגין הפגמים הנוספים שנפלו בערבות שצירפה להצעתה. כל אחת מהעותרות תישא בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 ₪. מכרזמסמכיםערבות