צירוף צד להליך סכסוך קיבוצי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף צד להליך סכסוך קיבוצי: בפנינו בקשה לצירוף משיבה - מדינת ישראל - לבקשת צד. בהחלטה מיום 22.2.09 התקבלה הבקשה, ונקבע כי הנימוקים לכך יימסרו בהמשך. להלן הנימוקים. ביום 24.1.07 הוגשה בקשת הצד בתיק זה, על סמך הרקע כדלקמן: בין המבקשת (להלן - "ההסתדרות") לבין המשיבה (להלן - "טלרד") נחתם ביום 14.6.00 הסכם קיבוצי מיוחד, המסדיר פרישת עובדים מהמשיבה תוך מתן תנאי פרישה מיוחדים (להלן - "ההסכם הקיבוצי"). בין היתר קובע ההסכם הקיבוצי - לחלק מהעובדים - זכאות לפנסיה מוקדמת, על חשבון טלרד, לתקופה מירבית של 120 חודשים ו/או עד שהעובד או שאריו יהיו זכאים לפנסיה מקרן הפנסיה "נתיב" (להלן גם "הקרן"), לפי המוקדם. בתקופת הפנסיה המוקדמת אמורה טלרד להמשיך להפריש ל"נתיב" את חלקה בדמי הגמולים, כמתחייב מתקנון "נתיב". נספח ג' להסכם הקיבוצי, אשר תוקן ביום 30.10.00, קובע הוראות לעניין "פנסיית רשות", ולפיו - "עובד/ת הזכאי/ת לפרוש לפנסיה ברשות (30/55, 30/60) במהלך תקופת הפנסיה יעשה זאת וטלרד תשלם לנתיב עבור הפנסיה עד לפרישה על פי תקנון נתיב או עד מיצוי 10 שנות הפנסיה הנמוך מבין השניים". משמעות המונח "פנסיה ברשות" היא כי עמיתי "נתיב" אשר היו חברים בקרן משך 30 שנה לפחות, היו רשאים - לפי סעיף 20 לתקנון "נתיב" - לפרוש לפנסיית זקנה כבר בגיל 55 (לנשים) או 60 (לגברים). מתוך כ - 255 עובדים אשר פרשו לפנסיה מוקדמת מכוח ההסכם הקיבוצי, כ - 164 מתוכם נכללו ב"מסלול 30/60". אותם עובדים הצהירו, במסגרת הסכם הפרישה האישי שנחתם מולם, כי יממשו את זכותם לפרוש לפנסיית זקנה ברשות עם הגיעם לגיל 60. החל מיום 1.7.03 בוטלה תקנה 20 לתקנון הקרן על ידי המנהל המורשה של הקרן (ביטול לגביו נקבע, על ידי בית הדין האזורי במסגרת עב' (ת"א) 6725/03, כי נעשה שלא כדין; במסגרת הסכם פשרה שהוגש לבית הדין הארצי בוטל פסק הדין האמור). החל מיום 1.10.03 הוחלף תקנון הקרן בתקנון האחיד, שאינו מתיר עוד יציאה ל"פנסיית רשות". כל זאת, בהתאם לרפורמה בקרנות הפנסיה והשינויים החקיקתיים שחלו בתחום זה, לרבות העלאת גיל הפרישה והעלאת דמי הגמולים. בשל העלאת גיל הפרישה נוצר פער בין הגיל בו אמורים היו הגמלאים המוקדמים לקבל פנסיה מ"נתיב" לפי המצב טרם הרפורמה, לבין הגיל בו יכולים היו לקבל את הפנסיה בפועל, כאשר המדינה היא שלקחה על עצמה את העלות הנוספת הכרוכה בכך. לפי האמור בבקשת הצד, "טלרד מתעלמת מביטול התקנה האמורה ומתייחסת לעובדים אשר פרשו לפנסיה מוקדמת וטרם הגיעו לגיל פרישה "החדש" או מיצו 10 שנות פנסיה מוקדמת, כאילו יצאו לפנסיית (זקנה) ברשות בקרן במסגרת התקנה האמורה, הגם שהתקנה האמורה אינה בתוקף עוד" (סעיף 21 לבקשת הצד). המחלוקת בקשר לכך אינה נוגעת לתשלום הפנסיה המוקדמת גופה - אותה ממשיכה טלרד לשלם גם לגמלאים המוקדמים שיכולים היו לקבל פנסיית רשות לו תקנה 20 היתה קיימת - אלא להפרשת דמי הגמולים ל"נתיב" במהלך תקופה זו, לפי השיעור המוגדל ובכלל. לטענת ההסתדרות, אי העברת דמי הגמולים פוגעת בצבירת הזכויות עבור הגמלאים המוקדמים ב"נתיב" ומנוגדת להסכם הקיבוצי. לגישת טלרד, נקודת המוצא של כל הצדדים בעת החתימה על ההסכם הקיבוצי והסכמי הפרישה האישיים היתה כי העובדים אשר יכולים לעשות זאת יפרשו לפנסיית רשות בהגיעם לגיל 60, ולכן לעובדים הללו לא נוצרה כל ציפייה כי יופרשו בגינם דמי גמולים ל"נתיב" לאחר הגיעם לגיל זה. לגישתה, פעלה כלפי העובדים הפורשים לפנים משורת הדין תוך תשלום הפנסיה המוקדמת על חשבונה גם לאחר גיל 60, והעלאת דרישה נוספת כיום מצד ההסתדרות נעשית שלא בתום לב ושלא כדין. הסעד המבוקש בבקשת הצד הינו מתן צו המחייב את טלרד להפריש ולנכות מהפנסיה המוקדמת את דמי הגמולים, החל מהיום שהופסקו ועד תום מיצוי 10 שנות פנסיה מוקדמת או מועד קבלת הפנסיה התקנונית, לפי המוקדם, וככל שלא תהא קיימת אפשרות להעבירם ל"נתיב" - לשלמם במישרין לגמלאים המוקדמים או שאיריהם. במהלך דיון מוקדם מיום 13.3.07 הודיעה טלרד כי תבדוק "אם אנו מבקשים את צירופם של נתיב והמדינה". לאחר דיון זה פנו הצדדים להליך גישור בפני מר מאיר שביט, וכן חתמו בסוף חודש 10/07 על הסכם ביניים, ולפיכך עוכב הדיון במסגרת תיק זה. במהלך דיון נוסף מיום 24.11.08 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור עדיין לא הסתיים אך ככל שיידרש דיון - מבקשת טלרד לצרף את המדינה כצד נוסף. בהתאם, הוגשה בקשת טלרד מושא החלטה זו, ביום 3.12.08. כאמור, טלרד מבקשת לצרף את המדינה כצד נוסף להליך. להלן נימוקיה: הסיבה היחידה להגשת הבקשה הנה ביטול תקנה 20 לתקנון "נתיב" על ידי המדינה ואורגניה השונים, תחילה במסגרת החלטת המנהל המורשה ולאחר מכן במסגרת התקנון האחיד. זאת, תוך ביצוע שינוי דרסטי בלא שמיעת עמדתה של טלרד טרם לכן, בלא שניתנה לה האפשרות לכלכל מעשיה, ובלא שהמדינה ניסתה לנקוט בצעדי ביניים כלשהם (דוגמת תקופת מעבר מדורגת) על מנת לרכך את הפגיעה בגמלאים המוקדמים אשר תכננו לנצל את תקנה 20. כבר נקבע, כי הצדדים הרלוונטיים לסכסוך שעניינו קיום הוראות הסכמים קיבוציים על רקע שינויים בחקיקה הנם ההסתדרות, ארגון המעסיקים הרלוונטי והמדינה (ס"ק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - התאחדות התעשיינים, , מיום 16.7.03; עתירה לבג"צ נדחתה - בג"צ 6871/03, פ"ד נח(2) 943; דב"ע נז/16-4 מרכז השלטון המקומי - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לב 1). כיוון שהסכסוך המועלה בבקשת הצד נובע כולו ממעבר משק קרנות הפנסיה למודל של רגולציה ופיקוח ממשלתי, המדינה הינה צד נכון וראוי הדרוש לפתרון הסכסוך. 4. ההסתדרות התנגדה לבקשה, מהנימוקים הבאים: אין לכפות עליה נתבע נוסף שאינה חפצה בו ואשר לא נדרש ממנו כל סעד. נוכחותה של המדינה בהליך אינה דרושה כדי לפסוק ולהכריע בשלמות וביעילות בשאלות שבמחלוקת. אין צורך לבחון במסגרת ההליך מדוע בוטלה תקנה 20 לתקנון "נתיב" והאם הביטול נעשה כדין. הצדדים בוודאי חייבים היו לקחת בחשבון אפשרות כי תקנון "נתיב" יתוקן (ואף לקחו אפשרות זו בחשבון בפועל) וממילא טלרד לא יכולה לטעון לסיכול. פסקי הדין אשר הוזכרו על ידי טלרד אינם רלוונטיים, שכן לא דנו כלל בשאלת צירוף צד להליך אלא בשאלת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בסכסוך, אשר תקף באופן ישיר את פעולות המדינה. 5. בתשובתה לתגובת ההסתדרות חזרה טלרד על טענותיה. הכרעה 6. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת כי בכל שלב משלבי הדיון ניתן לצוות על "הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". תקנה זו אינה חלה באופן ישיר בסכסוך קיבוצי אך ניתן לאמצה ככל שהדרך הדיונית הקבועה בה מתאימה גם לסכסוכים קיבוציים (דב"ע מט/27-4 ההסתדרות הכללית - רשות הנמלים בישראל בע"מ ואח', פד"ע כ 484). 7. לאחר שקילת הטיעונים שהעלו הצדדים, אנו סבורים כי צירוף המדינה כצד להליך וכמשיבה נוספת נדרש על מנת לאפשר לנו להכריע בסכסוך באופן היעיל ביותר. זאת, שלא על מנת לדון בטענות טלרד כנגד המדינה בכל הנוגע לביטול תקנה 20 (שאם היתה רוצה להעלותן - אמורה היתה לפתוח הליך מתאים מיוזמתה לצורך כך), אלא על מנת לשמוע את עמדת המדינה - כמי שפעולותיה יצרו בפועל את השינוי שהוליד את המחלוקת מושא הליך זה - הן בסוגיות המשפטיות השונות שבמחלוקת והן בדרכים האפשריות לסיומה. ללא שמיעת התייחסותו ועמדתו של אגף שוק ההון במשרד האוצר, איננו סבורים כי ניתן להכריע בשלמות וביעילות בשאלות העומדות להכרעתנו. בנסיבות מסוג זה, כבר נקבע כי ניתן לצרף נתבע נוסף גם "על אפו ועל חמתו של התובע", שכן המטרה הינה "למנוע, ככל האפשר, החלטה המסיימת את המשפט באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה את המחלוקת מן העולם" (דב"ע תש"ן 4-61 המוסד לביטוח לאומי - קופת חולים מכבי, פד"ע כב' 3). 8. בהתבסס על האמור לעיל, ניתנה ההחלטה מיום 22.2.09, המדינה צורפה כמשיבה נוספת, והתבקשה להגיש את עמדתה לבקשת הצד תוך 21 יום (מועד שהוארך לבקשתה עד ליום 30.4.09). בהקשר זה יובהר כי המדינה לא התבקשה להגיש את התייחסותה לבקשה לצירופה, מהטעם שעדיין לא היתה צד בתיק. עם זאת, לאחר שצורפה, וככל שהיא סבורה שלא ראוי היה לצרפה/ ראוי למחקה, הינה רשאית להגיש בקשה מתאימה בקשר לכך, אשר תידון כמקובל. עוד יובהר כי על אף שההחלטה מיום 22.2.09 התקבלה על ידי ראש המותב, במסגרת סמכותה מכוח סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, החלטה זו התקבלה על ידי כל חברי המותב המאשררים למען הסדר הטוב את ההחלטה מיום 22.2.09. סכסוך קיבוציצירוף / החלפת בעלי דיןהסכם קיבוציסכסוך