קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור: לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (הנשיאה דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר קלינר ומר שפירא; בל' 13950/04), אשר ניתן ביום 21.5.08 ועל פי המערכת הממוחשבת הומצא לידי ב"כ המבקשת ביום 27.5.08, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור היה יום 26.6.08. המבקשת הגישה ביום 20.1.09 ערעור (עב"ל 98/09), אשר התקבל לרישום. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.4.09. רקע המבקשת הגישה בבית הדין האזורי תביעה כנגד המשיב, במסגרתה ביקשה ליתן פסק דין הצהרתי כי אינה חייבת דבר למשיב, לרבות חובה הנטען בסך של 245,081 ₪. החוב האמור נוצר בגין קצבת ילדים ששולמה למבקשת בתקופה בה לא היתה, לטענת המשיב, תושבת ישראל. בית הדין האזורי, על סמך הראיות שהיו בפניו והעדויות ששמע, דחה את התביעה וקבע כי המבקשת לא הייתה תושבת ישראל משנת 1994 ולפיכך אכן נוצר לה חוב בגין קבלת קצבת ילדים שלא כדין. המבקשת לא השלימה עם פסק הדין וביום 20.1.09 הגישה לבית דין זה ערעור ללא נימוקים. ביום 25.1.09 הוריתי על הגשת נימוקי הערעור בתוך 30 יום; ביום 5.3.09 הגישה המבקשת הודעה על ייצוג וביקשה ארכה של 30 יום להגשת נימוקי הערעור; בתגובה הבהיר המשיב כי הערעור הוגש באיחור של 8 חודשים ולפיכך לא אמור היה כלל להתקבל לרישום. בתשובה לכך טענה המבקשת כי מבירור עם בא כוחה בבית הדין האזורי, עו"ד ליאור איזנפלד, פסק הדין כלל לא הומצא למשרדו אלא ביום 30.12.08 הגיעה שליחה ממשרדו לבית הדין האזורי לבדוק מדוע לא ניתן פסק דין, ובמעמד זה הומצא פסק הדין לראשונה לידיו. ביום 26.3.09 ניתנה החלטתי לפיה "לפי המערכת הממוחשבת, פסק הדין נמסר במשרדו של עו"ד איזנפלד ביום 27.5.08, לידי "בן צבי". ב"כ המערערת יתייחס לכך, ובמידת הצורך יגיש בקשה להארכת מועד, תוך 10 ימים". בהתאם, ביום 12.4.09 הגיש ב"כ המבקשת בקשה זו להארכת מועד. טענות הצדדים ב"כ המבקשת טוען כי על פי מידע שנמסר לו מעו"ד איזנפלד, פסק הדין הומצא לידיו לראשונה ביום 30.12.08, ובכל מקרה המבקשת לא ידעה על פסק הדין קודם למועד זה; עם קבלת פסק הדין לידיה פנתה המבקשת לסיוע המשפטי ופעלה על פי הצעתם להגיש ערעור לא מנומק על מנת שלא לאחר את המועד להגשת הערעור; מייד לאחר מינוי מייצג למבקשת לצורך הערעור מטעם הסיוע המשפטי הגיש ב"כ המבקשת בקשה להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור; וככל שקרתה תקלה משרדית במשרדו של עו"ד איזנפלד הרי שהפסיקה הכירה בתקלה משרדית כטעם מיוחד להארכת המועד. עוד נטען כי סיכויי הערעור גבוהים שכן לא מדובר בערעור על ממצאים עובדתיים בלבד אלא בשאלות משפטיות לרבות סמכות המשיב להפעיל את סמכותו לביטול קצבת הילדים שבע שנים לאחר קיום החקירה בקשר לכך, ולרבות שאלת התיישנות החוב. המשיב טוען כי המבקשת לא הציגה כל טעם מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד; יש לתת משקל לאיחור הרב בהגשת הבקשה; עו"ד איזנפלד אישר כי במשרדו עבדה פקידה בשם רז'ין בן צבי ועל פי אישור המסירה היא שקיבלה את פסק הדין ביום 27.5.08; ככל שפסק הדין לא הגיע לידי עו"ד איזנפלד מדובר בתקלה משרדית ובבעיות שבין עו"ד ללקוחו שהפסיקה לא הכירה בהן כטעם מיוחד, כמו גם הטענה בדבר אי הידיעה שחלף המועד להגשת הערעור; המבקשת נמנעה במשך חודשים ארוכים לברר מה עלה בגורל תביעתה ואף לאחר שהגישה את כתב הערעור התעלמה מהוראת בית הדין ולא הגישה במועד את נימוקי הערעור או בקשה להארכת מועד להגשתם; סיכויי הערעור נמוכים שכן מדובר בקביעות עובדתיות ובהתרשמות בית הדין האזורי ממהימנות העדים ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בנושאים אלו. המבקשת בתשובתה שבה ומדגישה כי פסק הדין לא הגיע לידי עו"ד איזנפלד טרם יום 30.12.08; כי לא ידעה על פסק הדין קודם לכן; וכי סיכויי הערעור גבוהים כפי שפירטה בבקשתה. הכרעה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), שזו לשונה: "המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור". סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, , מיום 23.5.05: "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". 10. במקרה זה, על פי אישור המסירה הסרוק, פסק הדין הומצא למשרדו של עו"ד איזנפלד - אשר יצג את המבקשת בבית הדין האזורי - כבר ביום 27.5.08, כאשר על אישור המסירה חתומה הגב' רז'ין בן צבי אשר היתה פקידה במשרדו. בנסיבות אלו, מניין הימים להגשת הערעור מתחיל במועד מסירת פסק הדין במשרד בא כוחה דאז של המבקשת. לעניין טעות משרדית כבר נפסק בעא"ח 19/07 חיים גלעד- צים חברת השייט הישראלית בע"מ, , מיום 28.6.07: "ובהתייחס לטענת ה"טעות משרדית" כבר פסקתי בעניין אלו אור בטחון כי "יכול ובנסיבות המקרה, תותר הארכת המועד, למרות קיומה של 'טעות משרדית'. זאת אם הוכח שהטעות אינה נובעת מרשלנות, מהזנחה או מזלזול בסדרי דין, והסיבה לעיכוב בהגשת הערעור במועד, נעוצה ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור ושאינן בשליטת המבקש [עאח 34/06 אלו אור בטחון בע"מ - מראוון ראבייה, , ניתן ביום 9.11.06 והפסיקה המצוינת שם]". במקרה זה, לא נטען לנסיבות חיצוניות כלשהן ולכן הטעות המשרדית במשרד בא כוחה דאז של המבקשת - שהביאה לפי הנטען לאי הבאת פסק הדין לידיעתו ולידיעת המבקשת - אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת המועד. 11. על אף האמור, כבר נקבע כי "ההחלטה בבקשה להארכת מועד תיעשה על פי נסיבותיו של המקרה הנדון, תוך איזון האינטרסים בין הצדדים, כאשר לעיתים "חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה" (בש"א 6708/00 אהרון נ. אהרון, פ"ד נד(4) 702)" (עא"ח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי, , מיום 29.4.07). בנסיבותיו של מקרה זה, עסקינן בשלילת תושבות באופן רטרואקטיבי, על כל המשתמע מכך לגבי זכויותיה של המבקשת לרבות חוב נצבר של מאות אלפי שקלים כלפי המשיב. חשיבות העניין מבחינת המבקשת, ולו מבחינה סובייקטיבית, מצדיקה לפיכך את שמיעת טענותיה בפני ערכאת הערעור. קל וחומר, כאשר טענותיה אינן מתמצות בהכרעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, אלא נסבות (לפחות כפי הנטען על ידה בבקשה) גם על שאלות משפטיות. 12. סוף דבר - הבקשה להארכת מועד מתקבלת. הערעור, שכבר נפתח בפועל, יישאר על כנו. נימוקי ערעור מפורטים יוגשו עד ליום 15.9.09, שאם לא כן יימחק הערעור מחמת חוסר מעש. אין צו להוצאות. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור