קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רדיו באוטובוס בווליום גבוה מדי: לאחר ששמעתי את המתלונן, הרי קבלתי את גרסתו על כל פרטיה . אין חולק שתוכן השיחה או השירה ברדיו לא נשא חן בעיני המתלונן. אולם, ברור שמה שלא מצא חן בעיניו היה גובה הקול. שכן אם היה מונמך השידור לא היו לו תלונות. תקנה 422 (א') לתקנות התעבורה אומרת במפורש כי על הנהג להנמיך את קול הרמקול שלידו ולהפסיק את פעולת הרמקול המיועדת לנוסעים, לפי דרישת אחד הנוסעים. ברור לי כי הנאשם מס' 2 התבקש להנמיך את הקול ולא עשה כן ועל כן עבר את העבירה המיוחסת לו. לגבי אי מתן תשובה נאותה לנוסע הרי לאור עמדת התביעה כי אולי הייתה טעות בכך , אני מזכה אותו מחמת סעיף זה. לגבי הסעת נוסעים שלא בבטיחות או בנוחות הרי ברור שמי שנאלץ לשמוע מוסיקה או כל קול שאיננו חפץ בו , הרי נסיעתו איננה בנוחות. לסיכומו של דבר לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר במעין עדות יחידה , החלטתי להרשיע את הנאשם בשתי הוראות החיקוק אותן הזכרתי. היות ונאשמת מס' 1 היא המעסיקה הרי לאור סעיף 39 לחוק הפיקוח היא מורשעת גם כן בעבירות אלה. ניתנה היום ב' באייר, תשס"ט (26 באפריל 2009) במעמד הצדדים. שופט תעבורה גזר דין מדובר בתחבורה ציבורית שהנוסעים בה אינם מהמגזר החזק של האוכלוסייה ויש להגן עליהם. מדובר בטיעונים שחזרו על עצמם פעמים רבות בפסקי דין שניתנו על ידי, על ידי בתי משפט אחרים, על ידי בתי המשפט של ערעור , ואין טעם להיכנס אליהם. לאור הפסיקה המקובלת בעבירות מעין אלו אני דן את הנאשמים כדלהלן: א. דן את נאשמת מס' 1 אגד תשתית בע"מ קנס בסך 15,000 ₪ , הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום. ב. דן את נאשם מס' 2 מר דוידוף יוסף בקנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 4 תשלומים הראשון בתאריך 15.6.2009 . ג. נאשמת מס' 1 תשלם פיצוי למתלונן בסך 400 ₪ הפיצוי ישולם תוך 90 יום ויופקד למזכירות בית המשפט ותשלח זאת למתלונן מר חביב X X ת.ז. X . זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.אוטובוס