קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ייצוגית הפרשות לקרן פנסיה בענף השמירה: 1. ראשיתו של ההליך, בתביעה שהגישו חבושה ארז ועוד ארבעה עובדים, כנגד יבטח, לתשלום זכויות המגיעות להם בגין תקופת העסקתם על ידי יבטח. 2. ביום 5/11/06 הוגשה בקשה להכיר בחלק מרכיבי התביעה, כתביעה ייצוגית (בש"א 9323/06). 3. יבטח הגישה בקשה לסילוק על הבקשה על הסף בטענה שחלות על הצדדים הוראות הסכם קיבוצי. על פי החלטתנו, סוגיית סילוק על הסף תידון ביחד עם הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. 4. ביום 9/4/08 הוגשה בקשת ההסתדרות להתייצב כטוענת. 5. בדיון מיום 9/4/08, לאחר שנשמעו עמדות הצדדים, הורינו על צירוף ההסתדרות כטוענת בהליך. 6. ביום 17/7/08 ניתנה החלטה ולפיה ההסתדרות, לבקשתה, אינה צד לדיון בתביעה הייצוגית. כמו כן ניתנת החלטה בסוגית גילוי המסמכים וכן החלטה המתירה זימון עדה מטעם ההסתדרות. 7. שמענו את עדות התובע. כמו כן שמענו עדויות מפי גב' סימה רמתי מזכירת חטיבה ארצית של עובדי השמירה והאבטחה והנקיון בהסתדרות וכן עדות הגב' סיגלית אשטמקר. 8. ביום 14/12/08 הוגשה בקשת יבטח להעיד עד נוסף, מר פיני שיף - מהארגון הארצי של מבעלי שמירה ואבטחה בישראל וכן עו"ד גורודיסקי. הבקשות נדחו. 9. מטעם יבטח העידו מר דודי מזרחי וכן מנכ"ל יבטח מר רזניק. בסיום עדותו קיבלה יבטח רשות להגיש תצהיר ובו פירוט של כל עובדי השמירה ביבטח, שנערכה להם פוליסת ביטוח מנהלים או הסדרי פנסיה בקרן פנסיה, תוך ציון שם העובד, תקופות עבודתו ומתי הונפקה הפוליסה. ביום 28.12.08 הוגש לתיק תצהירו של מר רזניק. 10. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. 11. לאחר הגשת הסיכומים, הוגשה בקשת יבטח לצרף לתיק תצהיר ופרוטוקול של מר פיני שיף בתיקים אחרים המתנהלים מול יבטח. בהחלטה מיום 25.3.09 הותרה הגשת תצהיר. 12. לאחר עיון בטענות הצדדים להלן החלטה בבקשה. 13. כתב התביעה הוגש ביום 10/4/06 על ידי חמישה עובדים, ביניהם המבקש חבושה ארז (להלן - "חבושה"). על פי טענות חבושה, עבד ביבטח מיום 1/9/92. בכתב התביעה נתבע תשלום תוספת ותק, הלנת שכר בגין איחור בתשלום שכר, השלמת שכר וכן דמי נסיעות, שעות נוספות, אש"ל, ימי חג, פדיון ימי חופש, דמי הבראה, אי תשלום הסדרים פנסיוניים. חלק מהתובעים תבעו בנוסף פיצויי פיטורים. חבושה הפסיק לעבוד ביבטח לאחר הגשת התביעה. בעניין זה הגיש תביעה לפיצויי פיטורים (עב 7214/07) התלויה ועומדת. 14. ברכיב אי תשלום הסדרים פנסיוניים נאמר בכתב התביעה: "אי תשלום הסדרים פנסיוניים: 10.1 בהתאם לצו ההרחבה בדבר הגדלת תשלומים לפנסיה מקיפה, החל על כל העובדים והמעסיקים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעסיקיהם, תשלומי המעסיקים לקרן פנסיה מקיפה הוגדלו לשיעור של 12% {י"פ 3596 תשמ"ט (27/11/88) ע' 367 ותוקן בי"פ 3672 (תשמ"ט) (25/6/89) ע' 3411}. צו זהה הוצא לגבי עובדים המבוטחים בקרן פנסית יסוד {י"פ 3672 (תשמ"ט) (25/6/89) ע' 3411}. 10.2 בהתאם לסעיף יב לצו ההרחבה בענף השמירה ולאור האמור לעיל, היה על המעסיק להפקיד לקרן הפנסיה בכל חודש, שיעור של 12% משכרו החודשי, ברוטו, של התובעים. 10.3 הנתבעת לא הפקידה עבור התובעים כספים בקרן פנסיה כפי חובתה בצו ההרחבה. 10.4 התובעים יטענו כי על הנתבעת לשלם להם את סכומי ההפקדה כפי שהיו צריכים להיות משולמים לקרן הפנסיה. 10.4.1 הסכום שעל הנתבעת היה להפקיד לקרן הפנסיה על שם התובעים והיא לא עשתה כן, הוא כדלקמן ... 10.4.2 אילו הייתה הנתבעת מפקידה כפי חובתה לקרן הפנסיה היו התובעים זכאים לזיכוי ממס בשיעור של 35% מההפקדה השנתית של הנתבעת לפי סעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה. 10.4.3 חישוב הזיכוי שהיה מגיע לתובעים בגין הפקדות הנתבעת אילו הופקדו, הינו כדלקמן ... 10.5 על סכומים אלה יתבקש בית הדין הנכבד להוסיף פיצויי הלנת שכר ולחלופין הפרשי הצמדה וריבית מיום שהיה אמור להשתלם כל מרכיב בכל תשלום ועד למועד התשלום בפועל. 10.6 בנוסף יתבקש בית הדין הנכבד להצהיר כי התובעים 3-1 זכאים כי הנתבעת תפקיד עבורם כספים בגין הסדרים פנסיונים ולחייב את הנתבעת לשלם את התשלומים הנגבים בגין ההסדר הפנסיוני בהתאם לחובתה". 15. ביום 6/11/06 הוגשה בקשה לאישור התביעה כייצוגית (בש"א 9323/06). אלה סעיפי התביעה כפי שכהוגדרו בפרק ח' לבקשה: "בהתאם לעילות הספציפיות שהוגדרו כמפורט לעיל, יתבקש בית הדין הנכבד לפסוק לחברי הקבוצה, בדרך של הליך ייצוגי, את הסעדים כדלקמן: ח-1. לחייב את המשיבה לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה את סכומי ההפקדה כפי שהיו צריכים להיות משולמים לקרן הפנסיה בשיעור של 6% מהשכר מדי חודש בחודשו לגבי כל תקופת עבודתם אצל המשיבה. ח-2. לחייב את המשיבה לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה שעבדו אצל המשיבה בתקופה הקובעת או חלק ממנה ואינם עובדים עוד אצל המשיבה במועד הגשת בקשה זו, בין שפוטרו ובין שהתפטרו, ובלבד שלא קיבלו מהמשיבה פיצויי פיטורים, שיעור של 6% נוספים מהשכר ובס"ה 12% מהשכר מדי חודש בחודשו לגבי כל תקופת עבודתם אצל הנתבעת. ח-3. בנוסף, כל אחד מחברי הקבוצה זכאי לסכום הזיכוי ממס בשיעור של 35% מההפקדה השנתית של הנתבעת לפי סעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה או לסכום מס ההכנסה כפי שנוכה בפועל משכרו או לתקרת סכום הזיכוי השנתי הנקוב בפקודת מס הכנסה בתקופה הרלוונטית, הכל לגבי התקופה הרלוונטית - לפי הנמוך מביניהם. ח-4. על המשיבה לגלם את כל הסכומים בפרק זה, דהיינו לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה סכום זה "נטו" ולשאת בעלות המס החלה על כל אחד מחברי הקבוצה בגין התשלום. ח-5. בנוסף יתבקש בית הדין הנכבד להורות למשיבה להפקיד עבור כל חברי הקבוצה, שעדיין עובדים עבור הנתבעת כספים בגין הסדר פנסיוני ולחייב את המשיבה לשלם את התשלומים הנדרשים בגין ההסדר הפנסיוני בהתאם לחובתה החל ממועד הגשת התביעה ולחילופין, ממועד תחילת עבודתם (לפי המאוחר) ועד למועד סיום עבודתם בפועל". 16. על הסוגיה שבפנינו חלות הוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. (להלן:"החוק"). 17. בסעיף 3 לחוק נקבע: "(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שיקבע בהוראת חוק מפורשת ...". בתוספת השניה מופיע סעיף 10 שבו נאמר: "(1) תביעה בעילה אשר לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה ... ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנה ... (2) ... (3) בפרט זה - "תביעה" - למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי". 18. עם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, הובעה עמדתם של המלומדים - ד"ר קלמנט וד"ר רבין-מרגליות, במאמר תובענה ייצוגית בדיני עבודה - האם השתנו כללי המשחק? במאמרם המליצו לפרש את הסייג שבסעיף 10(3), בפרשנות מצמצמת. לטענתם, רק כך ניתן יהיה להשיג אכיפה מלאה של זכויות המגן. חזרה על הדברים כב' סגנית הנשיא (כתארה אז) ברק, בעניין עע' (ארצי) 1154/04 נפתלי גרוס נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (מיום 9/1/07), בדעת המיעוט. 19. נדון תחילה בשאלה האם חל הסייג שבסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק - האם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של חבושה. 20. תחולת הסכם קיבוצי על מערכת היחסים בין הצדדים בסעיף 10.1 לכתב התביעה טען התובע לתחולת צו ההרחבה בדבר הגדלת תשלומים לפנסיה מקיפה. בסעיף 1.2 לכתב התביעה טען שעל הצדדים חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה וצו ההרחבה בענף מפעלי השמירה והאבטחה. 21. בסעיף 23 לכתב ההגנה נטען: "מוכחש האמור בסעיף 1.3 לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, מוכחשת תחולתו של הסכם העבודה הקיבוצי הכללי החל על ענף השמירה והאבטחה. מוכחש כי ההסכם הקיבוצי האמור חל במקביל לצו ההרחבה, אם וככל שחל, על ענף השמירה והאבטחה". בסעיף 11 לכתב ההגנה יש הכחשה גורפת של סעיף 10 לכתב התביעה, על כל סעיפיו. 22. לאחר שהוגשה הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, הגישה יבטח בקשה לסילוק הבקשה על הסף (בש"א 3516/07 מיום 22/1/07). בבקשה זו טענה יבטח לראשונה שחל עליה הסכם קיבוצי. 23. במקביל, חבושה הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 4116/07 מיום 18/2/07) בה עתר לתקן את סעיף 1.3 לכתב התביעה באופן שיכתב שההסכם הקיבוצי בענף השמירה אינו חל על הנתבעת. כן ביקש למחוק את הסעד לפיצויי הלנה ולכתוב במקומם הפרשי הצמדה וריבית. 24. בהחלטה להלן תינתן החלטה גם בסוגיה זו. 25. טענת השתק שיפוטי טוען חבושה כי לאור ההכחשה שבכתב ההגנה בדבר תחולתו של הסכם קיבוצי על יבטח, יבטח מנועה בהשתק שיפוטי, מלטעון כעת אחרת. 26. כלל השתק שיפוטי משמעו: "חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך השיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהגותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם". וכן: "...בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה" ע"א 513/89 S/ INTERLEGO נ' LINES BROS. S. A- EXIN ואח' (מיום 6/9/94). 27. כאמור, בכתב ההגנה הוכחשה הטענה לקיומו של הסכם קיבוצי. הטענה בדבר תחולת הסכם קיבוצי, עלתה לראשונה לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. בכל ההליכים שנוהלו נגד יבטח, בתיק זה ובתיקים אחרים, הוכחש קיומו של הסכם קיבוצי. 28. אנו סבורים שבמקרה הנדון, נכון יהיה ליישם את כלל ההשתק השיפוטי ולקבוע כי יבטח מנועה מלטעון לקיומו של הסכם קיבוצי. ראו לעניין זה בש"א (חיפה) 196/08 חברת השמירה בטחון לאומי (1992 ע.נ. בע"מ נ' ודים סבצ'קוב (מיום 24/7/08). 29. הסכם קיבוצי - שאלה של סטטוס בכך אין די. שאלת חלותו של הסכם קיבוצי, היא שאלה שבסטטוס. נקבע כי הסכם קיבוצי, מעמדו כשל הוראות החוק, במובן זה שהוא חל על הצדדים אף אם אין הם חפצים בכך וכי הדרך להשתחרר ממנו נקבעה בחוק. סוגיית קיומו של הסכם קיבוצי ביחסים שבין העובד למעביד, טעונה בירור מעמיק. 30. בל נשכח שהסכם קיבוצי בא להגן על העובדים במקום עבודה. לצורך תביעה ייצוגית, נוח לעובד לטעון שלא חל עליו הסכם קיבוצי. מאידך, יתכן שלצרכים אחרים, ירצה דוקא להבנות מהוראות ההסכם. כך, נניח שההסכם מסדיר סוגיית פיטורי עובדים וכי העובד מבקש לחסות תחת כנפי ההסכם בענין זה. כלום נטען בפניו כי הוא מושתק מלטעון לתחולת ההסכם, שעה שהוא מסתמך על התכחשות המעביד שבכתב ההגנה. 31. לפיכך, יש להוסיף ולדון בשאלה האם חלות על יבטח ועובדיה הוראות הסכם קיבוצי כלשהו. 32. יבטח טוענת לתחולת שתי מערכות הסכמים. האחת - הסכם קיבוצי מיוחד מיום 26/12/91 (להלן - הסכם 91). השניה - ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה משנת 1972, החל על יבטח מכח: א. היותה חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל. ב. היותה חתומה על ההסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1991. 33. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 26/12/91 (הסכם 91) נוסח ההסכם צורף נספח ג' לתגובת יבטח. בכותרת ההסכם נאמר שהצדדים לו הם מועצת פועלי תל-אביב יפו ומצד שני: חברת השמירה "יבטח" כח אדם ובטחון בע"מ. לפי הוראות ההסכם, יבטח מצטרפת להסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה, שנחתם בין ההסתדרות לבין מפעלי השמירה, מיום 12/7/72. כמו כן הוסכם לשנות את סעיף יב' של ההסכם הכללי באופן שבמקום פנסיית יסוד, תופעל פנסיה מקיפה. במקום המיועד לחתימה, מופיעה חתימה בכתב יד בצירוף חותמת: "יבטח בע"מ אבטחה ושמירה". 34. חבושה טוען שהמשיבה בתיק זה, אינה מי שחתומה על הסכם 91. מנכ"ל החברה מר רזניק, נשאל לגבי חברות נוספות בשם יבטח. מעדותו עולה שקיימות חברות נוספות הנושאות שם זה: א. מוקד יבטח 1994 בע"מ. ב. יבטח אבטחה ושמירה בע"מ. ג. יבטח (89) כח אדם ובטחון בע"מ. על פי עדותו, החברה המשיבה בתיק זה היא יבטח בע"מ ח.פ. 510871056 (תדפיס רשם החברות צורף מש/1). 35. באשר לחברה יבטח אבטחה ושמירה בע"מ, הוגש תדפיס מרשם החברות (מב/3). מהתדפיס עולה שהחברה נרשמה ביום 7/11/04. לדברי מר רזניק: "זו חברה שקשורה אליי. אינה פעילה. רצינו לעשות ... בתחום שלנו יש מספר תחומים, מוקד, אבטחה, רפואה, אירועים. המחשבה היתה לעשות חברה שעניינה ארועים, ארוע ספורט, כי יבטח גדלה ועסקה רבות בארועי ספורט ואבטחה ... החברה הזו לא פעלה. לא הפעלתי אותה". 36. העדה מטעם ההסתדרות, גב' סימה רמתי, לא יכולה היתה לשפוך אור על סוגיית החברה החתומה על ההסכם הקיבוצי. כך העידה: "אני לא יודעת מי מבין שני השמות שרשומים בהסכם הוא הנכון. בשבילי זה יבטח שרזניק הוא המנהל שלה. החברה שהצהירה שההסכם הזה חל עליה היא יבטח בע"מ. אני לא יכולה להגיד בוודאות שזה לא יבטח כח אדם ובטחון. מי שמצהיר שחל עליו ההסכם שיוכיח שהוא מקיים אותו ...". 37. העדה גב' סיגלית אשטמקר העידה שיבטח מעולם לא טענה שחל עליה הסכם קיבוצי, אלא רק לאחר שהוגשה בקשה להכיר בתביעה כייצוגית. עדה זו הגישה תצהיר מטעם יבטח וזה נמשך מהתיק לאחר שהעובדת פוטרה מעבודתה. העדה זומנה למתן עדות ע"י חבושה. 38. בעניין עב (ת"א) 3814/02 לבייב בוריס נ' שמיר י. איתן (1990) בע"מ (פסק דין חלקי מיום 30/10/07) התרעתי על כך שבעת רישום הסכמים קיבוציים, אין מוודאים מי האישיות המשפטית החתומה על ההסכם ומי המורשה לחתום מטעמה. כאמור, הסכם קיבוצי הוא הסכם בעל חשיבות רבה ומעמדו דומה למעמד של חוק. יש לצפות שהגורמים העוסקים ברישום הסכם קיבוצי, יוודאו כי בעת הרישום, מולאו הדרישות שבחוק להיותו של ההסכם בגדר הסכם קיבוצי. 39. לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הגיש המבקש מסמך מאת הארגון הארצי של מפעלי שמירה ואבטחה בישראל, מיום 18/9/06. במכתב נאמר: "הריני לאשר כי חברת יבטח אבטחה ושמירה בע"מ לא חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל". כאמור, בתום המסכת הארוכה של שמיעת הראיות, ביקשה יבטח להעיד את מר פיני שיף, מנכ"ל האיגוד הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, ובקשתה סורבה. 40. על פי תצהירו של מר שיף בתיק אחר (ע"ב (תא) 9528/07), ארגון מפעלי השמירה הוא צד להסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 1972. 41. משכך, עומד בפנינו הסכם קיבוצי (הסכם 91) שנחתם על ידי "יבטח בע"מ אבטחה ושמירה", הוגש לרישום ונרשם כדין. מאידך, עומדת בפנינו הודעת הארגון ולפיה יבטח אינה חברה בארגון. 42. גב' אשטמקר העידה לעניין תשלום דמי חבר לארגון: "לשאלתך מתי התחלנו לשלם להסתדרות דמי חבר עבור העובדים אני משיבה שאו בינואר או בפברואר 2008 …". "… בנושא דמי חבר להסתדרות, רזי היה בפגישה בהסתדרות וחזר ואמר להוריד לעובדים והתחלנו להוריד …. בשנים שאני הייתי אף שנה לא הורידו לעובדים. היתה לי הפסקה של שנתיים בין 99 ל- 2001. לגבי תשלומים לארגון מפעלי השמירה, אני הורדתי מהעובדים ושלחתי את השיק …". ובהמשך העידה שלמיטב ידיעתה, לא היה תשלום מיבטח ישירות לארגון מפעלי השמירה, כי אם רק תשלומים שנוכו משכר העובדים. 43. מר רזניק נשאל בנושא זה והעיד: "נושא הפנסיה בשנים שאנו מדברים עליהם היו מכח חוק אבל חברות האבטחה לא שילמו את זה, אף אחד לא אכף את זה, וגם לא דרשו את זה. בסיכום שלי עם ההסתדרות, עם גרשון גלמן, מאחר וזה היה חדשני ויוזמה שלנו, הוא נתן לנו אישור להתחיל להחיל את חוק הפנסיה אך ורק אחרי שלוש שנים שהעובד עבד בחברה. גם ההסתדרות אז הבינה וזה ההסכם שהיא חתמה. בתקופה הזו החברה גם העבירה דמי חבר לעובדים, להסתדרות, ובשלב מסויים גם זה הופסק ולא על ידינו, אלא ע"י ההסתדרות. לאור הערת בית הדין אני מסביר שהיתה בעיה כי העובדים לא רצו שיורידו להם ולכן אנו היינו משלמים ולא מורידים זאת מהשכר. לשאלתך אם יש לי אסמכתא בכתב שלא לשלם דמי חבר אני משיב שאין לי". 44. מתצהירו ומעדותו של מנכ"ל יבטח מר רזניק, עולה שהוא נמצא בקשר שוטף עם הארגון ועם העומד בראשו, ומקבל מיילים ועדכונים מהארגון. אין די בכך כדי להוכיח חברות בארגון. יבטח לא הוכיחה שהיא משלמת דמי חבר לארגון. כמו כן לא הוכיחה שיישמה את הוראות ההסכם הקיבוצי על עובדיה במועד כלשהו. 45. כל אלה מעמידים בספק רב את השאלה האם הסכם 91 קם בכלל לתחיה או שמא נחתם ונזנח תוך כדי חתימתו. 46. עיינינו הרואות, יבטח לא טענה ואף לא הוכיחה כי פעלה במישור היחסים שבינה לבין המבקש חבושה, על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף שמירה ואבטחה. הסכם 1991 הונח על ידי יבטח כאבן שאין לה הופכין. למעט החתימה על ההסכם והגשתו לרישום, לא פעלה יבטח על פי הוראותיו מעולם. הראיה הטובה ביותר לכך היא שבכתב ההגנה בתיק זה, כמו גם בתיקים אחרים, הכחישה קיומו של הסכם קיבוצי כלשהו החל עליה. 47. לתצהיר המאוחר של מר רזניק צורפו נתונים אודות שלושה עובדים שהועסקו בתפקידי שמירה ואבטחה ושבוטחו בביטוח מנהלים, שני עובדים שעסקו כמפקחים ובוטחו בביטוח מנהלים ובקופ"ג. 48. יבטח הוכיחה שלחלק מעובדיה ערכה פוליסת ביטוח מנהלים או הפרישה כספים לקופת גמל. יחד עם זאת, מדובר במספר מועט ביתר של עובדים באופן יחסי למספר הכולל של עובדי יבטח. לא ניתן להסיק מהמסמכים שצורפו כי יבטח פעלה על פי הסכם 1991. בל נשכח שהחובה לשלם פנסיה לעובדים חלה גם מכוח צו ההרחבה בענף השמירה. לכן, העובדה שחלק מועט מהעובדים בוטח בבטוח מנהלים, אין בה כדי להוות ראיה לכך שיבטח פעלה אי פעם על פי הסכם 1991. 49. בקביעת הסייגים שבחוק תובענות ייצוגיות, המחוקק לא הסתפק במילים "הסכם קיבוצי". המחוקק הבהיר שהסייג שבסעיף 10(3) יחול במקום בו קיים "הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו". מצאנו כי בהקשר של חוק תובענות ייצוגיות, הסכם 91 אינו יותר מהצהרת כוונות, אשר לא מומשה מעולם ואשר יבטח מעולם לא התיחסה אליו כמסדיר את זכויות עובדיה. 50. באשר לתחולת ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה משנת 1972, כאמור, לא הוכחה חברות יבטח בארגון, בין מכח הסכם 91 ובין באופן עצמאי. 51. זאת ועוד. עיון בתלוש השכר של חבושה מעלה כי נוכו משכרו "דמי טיפול". דמי טיפול מוסדרים בסעיף 33ד לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הקובע: " (א) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות ... הוראה בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה, לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב ..." על פי הוראות החוק, דמי טיפול משולמים לארגון היציג שעה שפעל להרחבת הוראותיו של הסכם קיבוצי, בצו הרחבה. ניכוי "דמי טיפול" משכר העובדים, הנו ראיה נוספת לכך שיבטח לא החילה על עצמה את הוראות הסכם 1991 או את הוראת ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. 52. עמדת ההסתדרות ההסתדרות הגישה בקשה להצטרף להליך של תביעה ייצוגית. בסעיף 39 לבקשה, נאמר: "מכל הטעמים האמורים לעיל מתבקש בית הדין הנכבד לאפשר למבקשת לטעון טיעוניה במסגרת בקשת התובעים ותביעתם העיקרית" (ההדגשה הוספה). 53. בשלב כלשהו חזרה בה מהבקשה וביקשה להצטרף לתביעה האישית בלבד ולא להליך הייצוגי. עובדה זו כשלעצמה, מעוררת תמיהה. 54. מעדותה של גב' סימה רמתי מההסתדרות, עולה כדלקמן: א. ההסתדרות בדיעה שההסכם הקיבוצי בענף השמירה חל על יבטח. ב. ההסתדרות מודעת לכך שיבטח אינה מקיימת את חובותיה מכח ההסכם הקיבוצי. 55. העדה נשאלה מה אמצעי האכיפה שנוקטת ההסתדרות ביחס לאי קיום הוראות הסכמים קיבוציים והשיבה: "... מגישים תביעות פרט אבל אין זה אומר שאנו לא מנסים לאכוף את ההסכמים במסגרות אחרות כמו להזמין את החברות שיבואו אלינו, להתדיין מול מזמיני השירות שלא יוצאו מכרזי הפסד, להסדיר את הענפים במסגרת טבלאות שלנו ושל חשב כללי ... . לטענתך שהמדיניות שלנו היא לעשות כל מה שניתן מחוץ לבית הדין כדי לכפות על המעביד לשלם את הזכויות אבל במקרה שאנחנו לא משלמים אז מוה"פ מגישה תביעות פרט אני משיבה שזה לא נכון. פרט זה לחוד ופעולה שלי באגף לאיגוד מקצועי זה שונה לחלוטין. לשאלתך מה קורה כאשר האגף לאיגוד מקצועי מגיע למסקנה שהמעביד ממשיך לא לקיים את ההסכמים על אף כל מאמצי השכנוע אני משיבה שיש לנו לשכה משפטית והם מחליטים יחד איתנו להגיש בקשות צד או סכסוכים קיבוציים, הכל בהתאם לסיטואציה. במקרה של יבטח זימנתי אותו כמה פעמים והוא אפילו לא התייחס אז הוצאנו את המכתב. זה שהוצאתי את המכתב זה אומר שהעברתי לטיפול משפטי". 56. המכתבים שבהם מדובר, נכתבו בתאריכים 27/11/07 ו- 5/3/08. כולם יצאו לאחר שהוגשה בקשה להכיר בתביעה כייצוגית ולאחר שהוגשה עמדת יבטח. במכתבים "מתרה" ההסדרות ביבטח על כך שאינה פועלת על פי הוראות ההסכם הקיבוצי ודורשת במפגיע שתקבע פגישה על מנת להסדיר הנושאים שבמחלוקת. 57. בכוחה של ההסתדרות לוודא שהחברים בארגון המסתמך על הסכם קיבוצי, ימלאו את הוראות ההסכם. בכוחה לפעול באמצעים שונים בעניין זה, עד כדי השבתה. ההסתדרות לא נקטה באף אחד מהליכים אלה. לכל היותר שלחה ליבטח מכתב, ואף זאת בשנת 2007, שנים רבות לאחר שנחתם הסכם 91. כל זאת, שעה שלשיטת ההסתדרות, על יבטח חל ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. 58. סוף דבר - תחולת הסייג שבסעיף 10(3) שעה שזה המצב, הרי שהרציונל שעמד בבסיס הסייג שבסעיף 10(3) לחוק, אינו מתקיים. העובד כפרט אינו יכול לכפות על ארגון העובדים שאליו הוא משתייך, להפעיל את כוחותיו הארגוניים והקיבוציים ולאכוף זכויות מכח ההסכם הקיבוצי. העובד כפרט, הריהו חלש אל מול המעביד - שיכול לפטרו בכל עת. העובד חלש גם אל מול ארגון העובדים - שיש לו אינטרסים שונים שלא תמיד נהירים לעובד. במקרה הנדון עולה מחומר הראיות שארגון העובדים לא דאג לעובדי יבטח על מנת שיקבלו את הזכויות המגיעות להם על פי ההסכם הקיבוצי. משמעות הקביעה שלא להתיר הגשת תביעה ייצוגית תהא שהעובד כפרט ישאר קרח מכאן ומכאן. מצד אחד, מעבידו אינו מקיים את הוראות ההסכם הקיבוצי. מצד שני, הארגון היציג שלו אינו עושה די על מנת לאכוף על המעביד את מילוי הוראות ההסכם. 59. במסגרת הראיות שהובאו בפנינו, קובעים אנו שאין להחיל את הסייג שבסעיף 10(3) לחוק. הסכם 91 אינו בבחינת הסכם "המסדיר את תנאי העבודה של העובדים" כמשמעו בחוק. קיומו של הסכם קיבוצי שאיש לא פעל על פיו ושאיש לא פעל לאכיפתו, אינם מונעים אישור התביעה כייצוגית. לצורך חוק תובענות ייצוגיות, ולצורך זה בלבד, אנו קובעים שלא חל הסכם קיבוצי על מערכת היחסים שבין חבושה לבין מעסיקתו יבטח. 60. הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית תידון, איפה, לפי הוראות צו ההרחבה בענף השמירה. 61. למען הסר ספק, אנו מתירים את תיקון כתב התביעה במפורט בתיק בש"א 4116/07. 62. האם התקיימו הדרישות שבחוק להכיר בתביעת העובד חבושה כתביעה ייצוגית. נדון להלן בכל יתר התנאים לאישור תביעה ייצוגית המפורטים בסעיף 8 לחוק והם: "(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. (ב)... (ג) (1) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא התקיימו בה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) (3) או (4), אם מצא כי ניתן להבטיח אף את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוחו מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת; אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בהתאם להוראות פסקה זו, יתן בהחלטתו הוראות לשם הבטחת ייצוג וניהול ענינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב כאמור באותו סעיף קטן. (2) מצא בית המשפט כי הקתיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4 (א)(1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג. (ד) החלטה לאשר תובענה ייצוגית לפי סעיף זה, ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור". 63. עילת תביעה אישית לחבושה פנסיה חבושה הגיש תצהיר ונחקר על תצהירו. על פי תצהירו, הועסק בחברה מיום 1/9/02. במועד הגשת התביעה עדיין עבד. לכתב התביעה צורף תלוש שכר לחודש 1/01 בו אין הפקדות לקרן פנסיה. 64. טוענת יבטח שהיה על חבושה להוכיח כי בכל חודש וחודש מחודשי עבודתו, לא הופרשו עבורו כספים לקרן פנסיה. טענה זו אין לקבל. העובד הצהיר שבמהלך העבודה לא הופרשו כספים לקרן פנסיה. העובד תמך תצהירו בתלוש שכר אחד. 65. די היה בתצהירו, כדי להוכיח לכאורה כי קיימת לו עילת תביעה אישית בעניין הפנסיה. התלוש שצורף, לא היה אלא כדי לחזק את עדותו ותצהירו. ממילא, לתצהיר התובע (מיום 10/5/07) צורפו תלושי שכר רבים נוספים שאף בהם אין הפרשה לפנסיה. 66. על יבטח היתה מוטלת החובה לסתור את תצהירו של התובע. יבטח לא הביאה כל ראיה בעניין זה. 67. המנכ"ל מר רזניק נשאל בעניין זה והשיב: "... לארז חבושה שעבד מעל 10 שנים, אני לא יודע אם שילמתי פנסיה, צריך לבדוק בקופות המרכזיות ... לאור דברי בית הדין לפיהם יש לתת תשובה ברורה אם יהיה לעובד חבושה פנסיה או לא, ובמיוחד שאינו עובד מזה זמן, אני משיב שהיו עובדים שלא היה להם פנסיה וישבנו ועשינו חישובים. לגבי חבושה, אני לא יודע להגיד ..." 68. כל אלה מוכיחים ברמת ההוכחה הנדרשת, שלחבושה זכות תביעה אישית כלפי יבטח לתשלום פנסיה. 69. עילת תביעה אישית לחבושה - זיכוי מס בסיכומים מפנה ב"כ המבקש להוראות סעיף 45 א(ב) לפקודת מס הכנסה, הקובעות זיכוי ממס ליחיד, בשיעור 35%, מן הסכומים ששולמו הוא או מי מטעמו, לקופת גמל לקצבה, במסגרת תוכנית לפנסיה מקיפה. נושא זה נתבע בכתב התביעה ומופיע גם בסעיף ח-3 לבקשה. 70. עיון בסעיף הרלבנטי מעלה כי הוא עוסק בסכומים ששילם העובד או בן זוגו או מי מטעמו לקופת הגמל. במקרה הנדון, הזכות הנתבעת היא לתשלום חלקו של המעביד ולא חלקו של העובד. כך, בכתב התביעה בסעיף 10.4.2 נאמר: " אילו היתה הנתבעת מפקידים כפי חובתם לקרן הפנסיה היו התובעים זכאים לזיכוי ממס בשיעור 35% מההפקדה השנתית של הנתבעת לפי סעיף 45 א (ב) לפקודת מס הכנסה". (ההדגשה הוספה). 71. נוכח האמור, שאלת זכוי מס טעונה בירור עובדתי לגבי כל עובד ועובד ואינה מתאימה להידון בהליך של תביעה ייצוגית. 72. טענות בעניין הרחבת חזית לטענת יבטח, במסגרת הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, הועלו עילות תביעה שלא נטענו בכתב התביעה. נדון בטענותיה להלן. 73. סעיפים ה-3, ה-4 לבקשה. הסעיפים עוסקים בחובה להפריש לפנסיה, לאחר חלוף תקופת נסיון. לא מצאנו כי מדובר בהרחבת חזית. התובע בתביעתו דורש תשלום פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה על כל תקופת העבודה. אין מניעה שבמסגרת התביעה הייצוגית יצמצם את הדרישה, עבורו ועבור כל חברי הקבוצה, כך שתחול רק לאחר חלוף תקופת נסיון. על התובע במסגרת הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, להוכיח זכאות לכאורה לרכיבי התביעה הנתבעים. לכן, אין מניעה שהתובע יצמצם את הגדרת העילה כך שיתאפשר לו ביתר בירור להוכיח את טענתו. 74. סעיף ה- 10 לבקשה. בסעיף זה נטען שהתובע דורש פיצויי בגין אי הפרשה לפנסיה, עקב הפרת הסכם על ידי המעסיק. עיון בכתב התביעה מעלה כי לא נתבע פיצוי על הפרת הסכם בגין אי הפרשה לפנסיה. בסעיף ריכוז הסעדים שבכתב התביעה (סעיף 16), צויין: "חישוב פנסיה וגמל - הפקדות חסרות". וכן: "חישוב פנסיה וגמל - הפסד זיכוי מס". בסעיף 10.4 לכתב התביעה נאמר: "התובעים יטענו כי על הנתבעת לשלם להם את סכומי ההפקדה כפי שהיו צריכים להיות משולמים לקרן הפנסיה". אף שהמילים "הפרת הסכם" או "פיצוי" לא נאמרו במפורש בכתב התביעה, הרי שהעילה מופיעה בסעיף 10.4 לכתב התביעה. מטעם זה, לא מצאנו הרחבת חזית בעובדה שבבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הוגדרה עילת התביעה כפיצויים על הפרת הסכם. 75. סעיף ה-11 לבקשה. בסעיף זה נאמר: "ה-11. סכום ההפקדה לקרן הפנסיה בסעיף פיצויי הפיטורים (בשיעור 6%) צריך להיות משולם למי מחברי הקבוצה שסיים עבודתו אצל המשיבה ולא קיבל פיצויי פיטורים, הואיל ואילו הייתה המשיבה מפקידה עבורו כספים לקרן פנסיה, לא הייתה רשאית להחזיר את הכספים שהופקדו לרשותה". ב"כ הצדדים ייחדו לנושא זה פרק ארוך בסיכומיהם, תוך הפניה להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים. דא עקא, שבכתב התביעה אין כל טענה בעניין זה. כל שנתבע ברכיב הפנסיה הוא 6% בלבד. כך במפורש בסעיף 10.4.1 לכתב התביעה וכן בסעיף 16. זאת ועוד, במועד הגשת התביעה, חבושה היה עדיין עובד יבטח. לכן, זכאותו לשחרור הכספים המופקדים ברכיב פיצויי פיטורים או לתשלום פיצויי בגין אי הפקדתם, כלל לא עמדה על הפרק. 76. לכך יש להוסיף את העובדה שסוגיה זו אינה מתאימה להידון בהליך של תביעה ייצוגית, הליך שמטבעו אין בו אפשרות לבחון לגבי כל עובד האם פוטר, התפטר, פוטר בנסיבות השוללות פיצויי פיטורים ועוד. 77. מטעמים אלה, אנו מקבלים את טענת הרחבת חזית בהתייחס לתביעה שעניינה פיצויי עקב אי הפקדת כספי פיצויים לפוליסה. 78. סעיף ה- 17. הדברים נכונים גם בהתייחס לסעדים שבסעיף ה- 17 לבקשה שעניינם "פיצויי נוסף" בשיעור 10% מהסכומים שלא הופקדו. 79. סעיף ה- 18. כמו כן סעיף ה-18 שעניינו גילום מס ותשלום סכום הפיצויי בערכי נטו. אף נושא זה לא נתבע בכתב התביעה. 80. סעיף ה- 19. כך נכונים הם ביחס לסעד ההצהרתי שבסעיף ה-19, שבו התבקש בית הדין להכיר בתביעה ייצוגית שעניינה סעד הצהרתי ולפיו חברי הקבוצה העובדים במועד פסק הדין אצל המשיבה, יהיו זכאים שהמשיבה תפקיד עבורם כספים בגין ביטוח פנסיוני. סעד זה לא נתבע בכתב התביעה. ממילא אין הוא רלבנטי לחבושה אשר סיים לעבוד ביבטח בסמוך לאחר הגשת הבקשה. 81. לסיכום האמור לעיל, מצאנו שחבושה הוכיח עילת תביעה המתאימה להידון בהליך של תביעה יצוגית והיא כמפורט בסעיף ח - 1 לבקשה, ובסייג של חלוף תקופת הנסיון ושל אי חתימה על כתב ויתור וסילוק. 82. סעיף 8(א)(1) - שאלות מהותיות של עובדה או של משפט שאלת הזכאות לפנסיה מכח צו ההרחבה בענף השמירה, משותפת לכל חברי הקבוצה. 83. טוענת יבטח לשונות בין חברי הקבוצה, באשר חלקם הועסקו כשומרים, ואולם הועסקו בחברה קבוצות שונות כגון: מאבטחים, סיירים, עובדי ניקיון, פקידים. 84. בצו ההרחה בענף השמירה נאמר: "על מנת להבטיח תנאים סוציאליים על פי תקנותיה של מבטחים ישלם המעביד לסניפי מבטחים בארץ בהתאם למקומות העבודה: כדלקמן: דמי מחלה 2.5% מהשכר היומי המלא פיצויים לעובדים חדשים 8.3% מהשכר היומי המלא פיצוים לעובדים יומיים 4.0% מהשכר היומי המלא פנסיה ותגמולים 5.0% מהשכר היומי המלא" 85. על פי הוראת צו ההרחבה, הוראותיו יחולו על: "כל חבר שכיר בעבודת שמירה ואבטחה וכן כל עובד שכיר המועסק בעבודות כפיים אצל מעביד בענף השמירה". 86. בעניין ע"ע 324/05 אצילדייב נ' עמישב שרותים בע"מ (מיום 27/3/06) נקבע כי צו ההרחבה שיחול במקום עבודה מסוים, הוא זה שחל על הרוב של העובדים במפעל. 87. במאמר מוסגר יצויין כי יבטח טוענת שחל עליה הסכם קיבוצי מכוחו מחוייבת היא להסכם הקיבוצי בענף שמירה ואבטחה. לשיטת יבטח, שנדחתה כאמור לעיל, ההסכם הקיבוצי המדובר חל על כל העובדים ללא אבחנה מה היה תפקידם. 88. ברי שקיים שוני בין חברי הקבוצה, בכל הנוגע לותקם בעבודה, היקף המשרה, תפקידם בחברה, שכרם ועוד. שוני זה אין בו כדי לאיין את הליך התביעה הייצוגית. ראו לעניין זה ע"ע 1537/04 גרוס נ' מדינת ישראל משרד הבטחון (מיום 1/9/07), רע"א 4556/94 רמי טצת נ' אברהם זילברשץ ואח', פ"ד מט (5). 89. באשר לטענת יבטח ולפיה חלק מהעובדים חתמו על כתבי ויתור וסילוק, אכן טענה זו ראויה להיבדק. לגבי עובדים שחתומים על כתב קבלה וסילוק, אנו סבורים שלא נכון יהיה לכלול אותם בתור הקבוצה המוגדרת בתביעה הייצוגית. הטעם לכך הוא שכל אחד מהם, לו יתבע כספים בניגוד לחתימתו, יהיה הכרח לדון בכתב הסילוק, בתוכנו ובנסיבות חתימתו. 90. כפי שקבענו לעיל, אין מניעה להגדיר את חברי הקבוצה כך שיהיו רק אלה שלא חתמו על כתב קבלה וסילוק. 91. מצאנו אם כן כי מתוך כלל עובדי יבטח, ניתן להגדיר קבוצה מוגדרת שלגביה, הסוגיה שבמחלוקת רלבנטית. השונות בין חברי הקבוצה, שבאה לידי ביטוי בתפקיד, בותק ובשכר, אין בה כדי לשנות מקביעתנו, באשר נתונים אלה ניתן להשיגם בנקל. 92. עוד מצאנו, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי חבושה הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית שלו, שעניינה פיצוי עקב אי תשלום פנסיה. לגבי העובד חבושה, נתבע ברכיב זה סך 18,983 ₪. משהקבוצה המוגדרת היא עובדים שעבדו במהלך שבע שנים קודם להגשת התביעה, הרי שמדובר בסכומים שניתן להכיר בהם במסגרת תביעה ייצוגית. ראו פסקי דין שהובאו בסעיף 23.10 לסיכומי חבושה, ובהם אושרו תובענות בסכומים גבוהים בהרבה. ב"כ יבטח מפנה לעניין ע"ע 339/07 רותי אורן נ' בנק הפועלים ואח' (מיום 18.1.09). שם דובר על תביעה אישית בסך 200,000 ₪. הסכום הנדון כאן, שונה לחלוטין. 93. ניהול התביעה הוא הדרך היעילה והצודקת טענה נוספת ליבטח, ולפיה קביעה לפיה ההסכם הקיבוצי אינו חל, תחסום דרכם של עובדים אחרים מלטעון לקיומו של הסכם קיבוצי ולזכויות מכוחו. טענה זו יש בה ממש. כאמור, מעמדו של הסכם קיבוצי הוא מעמד איתן ולא בקלות יתאפשר ביטולו. יחד עם זאת, קבענו במפורש לעיל כי קביעתנו לפיה לא חל הסייג שבסעיף 10(3) לחוק, היא קביעה לצורך חוק תובענות ייצוגיות, ולצורך זה בלבד. 94. ניהול התביעה וייצוג התובעים יבוצע בדרך הולמת ובתום לב בסוגיה זו נכתבו הדברים הבאים: "דרישה זו מחייבת שבית המשפט ישתכנע ש"התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה", והיא מופנית הן כלפי המבקש עצמו והן כלפי עורך דינו, המייצג אותו הלכה למעשה. א. ביחס למבקש עצמו נדרש כי הוא יהא בעל אינטרס אמיתי, ולא מדומה, בתובענה שהוא מגיש ... ב. ואילו ביחס לעורך הדין, נדרש כי הוא יהא בקיא בתחום המיוחד של תובענות ייצוגיות ויוכל לנהל את התביעה במומחיות ובאופן מקצועי, וזאת לא רק עבור המבקש עצמו אלא עבור הקבוצה כולה ..." ת.א. (ת"א) 3006/00 דני דנוש ואח' CHRYSLER CORPORATION ואח' (מיום 17/11/03) 95. כמו כן נאמר: "העובדה שבמסגרת התובענה הייצוגית מיוצג עניינם של כל חברי הקבוצה על ידי תובע אחד, מכתיבה את הצורך בייצוג הולם. דרישת הייצוג ההולם - המופיעה בלשון זו או אחרת בכל החוקים מכוחם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, לרבות חוק החברות, התפתחה עוד בדיני היושר (א' חביב-סגל, דיני חברות (כרך א', תשנ"ט), בעמ' 587). דרישה זו נועדה להבטיח כי עניינם של חברי הקבוצה - שאינם נוטלים חלק פעיל בניהול ההליך ולעיתים אף אינם יודעים כלל על קיומו - לא ייפגע כתוצאה מייצוג בלתי הולם. תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שפסק הדין בתובענה הייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה ..." רע"א 378/96 שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ ואח', פ"ד נד (3) 247. 96. באי כח חבושה מייצגים עובדים נוספים שהגישו תביעות כספיות נגד יבטח. עוד הובהר שתלויה ועומדת בקשה נוספת לתביעה ייצוגית, של עובד אחר שמיוצג על ידי עוה"ד גורודסקי, נגד יבטח. הובהר שב"כ חבושה הגישו בקשות נוספות לתביעות ייצוגיות כנגד חברות שמירה ואבטחה אחרות (קודקוד ועוד). 97. במהלך עדותו של מר רזניק, צירף הוא מסמך הנושא כותרת של משרד עוה"ד גורדוסקי. כותרת המסמך "הסכם להצטרפות לתביעה והתחייבות". המסמך פונה לעובדי יבטח המעוניינים להגיש תביעה נגד יבטח, שעניינה אי תשלום פנסיה ונוקב בשכ"ט עו"ד במקרה שיתקבל תקבול כלשהו מיבטח. 98. מהתיעוד שהובא בפנינו נחה דעתנו כי הפעולות שנוקט משרד ב"כ חבושה, לרבות בהליך זה, מטרתן לדאוג לקבוצת עובדי חברת יבטח, היא הקבוצה שמבוקש לייצגה בהליך זה. 99. לא מן הנמנע שלב"כ חבושה מניעים נוספים ובכללם שכר טרחת עורך דין שיזכו בו לו התביעה תאושר ותתקבל. דומה שאף ב"כ חבושה לא יכחישו זאת. 100. קיומו של מניע שעניינו שכר טרחת עו"ד, אינו מונע קיומו של מניע נוסף ועיקרי והוא דאגה לזכות עובדי יבטח על מנת שיקבלו זכויותיהם. אינטרס זה בא לידי ביטוי בבקשה שהוגשה, בהליכים הרבים שהתקיימו בתיק, בחומר הרב שהוגש, בכתבי הטענות הנרחבים והמקיפים ובאסמכתאות. כל אלה מניחים את הדעת כי טובתם של עובדי יבטח מונחת לנגד עיניהם של ב"כ חבושה. ראו לענין זה תא (ת"א) 117/92 זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (לא פורסם, , הובא ב- "תובענות ייצוגיות", כרך א', עו"ד לוטן ואיל רז, הוצאת תמר, בעמ' 131). 101. באשר לניסוח כתב התביעה, אף אם נפלו שגיאות בניסוח, לא מצאנו שמדובר בשגיאות מהותיות שלא ניתן לתקנן, במידת הצורך. 102. יבטח לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה שרק אינטרס או מניע זר הם העומדים בבסיס הבקשה להכיר בתביעה הייצוגית. כמו כן, לא הוכיחה שב"כ חבושה לא יוכלו לייצג את הקבוצה באופן הטוב והראוי. 103. באשר ליכולת של חבושה עצמו לייצג את הקבוצה. הוכח שמדובר בעובד ותיק שהועסק בחברה משנת 1992, כמאבטח. כאמור, חבושה הוכיח זכות תביעה אישית בכל הנוגע לפיצוי עקב אי הפרשה לפנסיה. חבושה נשאל כיצד יוכל לממן את הליך התביעה הייצוגית והשיב: "אני לא רואה לנכון לפרט מאיפה אביא את הכסף". כן אישר שביום העדות, 9.4.08, אינו עובד. 104. כל אלה אין בהם משום סיבה שלא לאפשר לחבושה לייצג את הקבוצה. אוכלוסית עובדי שמירה והאבטחה היא אוכלוסיה מוחלשת, המשתכרת סכומים נמוכים. ראו לענין זה "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט", יובל אלבשן, שצורף לסיכומי חבושה. הליך תביעה ייצוגית נועד לשמש פה לאותם אלה שאין ידם משגת להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בין מפאת חוסר במשאבים ובין מפאת חוסר מודעות לזכויותיהם. הסוגיה של העדר ביטוח פנסיוני, לאור היותה עקרונית וברורה, מצדיקה אישור התביעה כייצוגית, ללא קשר ליכולתו של חבושה לשאת בהוצאות. 105. סוף דבר נוכח כל האמור, שוכנענו כי ניהול ההליך של תביעה ייצוגית שעניינה תשלום פנסיה לעובדי יבטח, היא הדרך הנכונה והיעילה להביא לבירור זכויותיהם של עובדי יבטח שלא בוטחו בביטוח פנסיוני מכח צו ההרחבה בענף השמירה. באופן זה, יבוררו זכויות העובדים לאשורן, ללא צורך בהגשת תביעות פרטניות אשר יגרמו להכבדה ולריבוי הליכים. מצאנו כי ניתן להגדיר הקבוצה באופן כזה שיוצאו מתוכה קבוצות עובדים אשר לגביהם קיימת מחלוקת של ממש בשאלה האם זכאים הם לתשלום פיצוי עקב אי הפרשה לפנסיה. 106. להלן הגדרת הקבוצה בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק: עובדי יבטח, שעבדו ו/או עדיין עובדים אצל יבטח, במשך תקופה העולה על 6 חודשים (תקופת הנסיון), בתקופה שמיום 5/11/99 (7 שנים קודם למועד שבו הוגשה הבקשה), אשר לא חתמו על כתב ויתור וסילוק ואשר לא הופרשו בגינם כספים לקרן פנסיה או לביטוח פנסיוני אחר כלשהו, מכח צו ההרחבה בענף השמירה. 107. התובע המייצג יהיה מר חבושה ארז. 108. באי הכח שייצגו את הקבוצה יהיו עו"ד רם גורודסקי ועו"ד גל גורודסקי. 109. עילת התביעה תהיה פיצוי עקב אי הפרשה לקרן פנסיה מכח צו ההרחבה החל בענף השמירה. 110. הסעד הנתבע הוא פיצוי בסכום ההפרשות שהיו אמורות להיות מועברות לקרן פנסיה, בשיעור 6% מהשכר החודשי של כל אחד מחברי הקבוצה (רכיב תגמולים), לתקופה המוגדרת בהגדרת הקבוצה. 111. באי כח המבקש יודיעו למנהל בתי המשפט על החלטת בית הדין, תוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. 112. באי כח המבקש יגישו כתב תביעה מתוקן בתובענה הייצוגית, בהתאם להחלטה זו, תוך 30 יום מהיום. 113. באי כח המבקשת ידאגו לפרסום הודעה לחברי הקבוצה ועל החלטת בית הדין, בהתאם להוראות סעיף 25 (א) (1) לחוק. יש לקבל אישור בית הדין בדבר נוסח ההודעה, לפני פרסומה. נוסח ההודעה יוגש תוך 30 יום מהיום. 114. התיק יובא לעיוני ביום 1/10/09. 115. בשלב זה תשלם יבטח למבקש הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. סכום זה יבוא על חשבון הסכומים שיפסקו בתום ההליך, ככל שיפסקו. סכום ההוצאות ישולם תוך 30 יום מהיום. ענף השמירהפנסיהתביעה ייצוגיתקרן פנסיה