קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תחולת הסכם קיבוצי על עובדי קבלן כוח אדם: בשלב זה - בהתאם להחלטה מיום 24.12.07, העומד לדיון הוא הפירוש שיש ליתן לביטוי "עובדי קבלן" בהסכם הקיבוצי משנת 1996 המסדיר, בין היתר, את יחסי הצדדים. נציין כי חרף פרק יישוב חילוקי הדיעות באותו הסכם שבמסגרתו היה על הצדדים לברר את המחלוקת נשוא הליך זה, בחרו הצדדים לבררם לפנינו. אין לנו אלא להצר על כך שהצדדים ליחסי העבודה לא השכילו לממש את הסכמתם לגבי אופן בירור חילוקי הדיעות - הסכמה שהיא דרך המלך ביחסים קיבוציים ואבן יסוד בהם. הצדדים וההסכמים החלים המשיבה היא חברה בע"מ, אשר בעבר היתה שייכת לקבוצת הקשר של חברת תדיראן בע"מ (להלן - החברה האם או תדיראן). בעקבות שינוי מבני ותאגידי בוטלה הזיקה בין המשיבה וחברות נוספות בקבוצה לבין החברה האם. הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה, ולפי חוקתה - הגוף המטפל בעובדי המשיבה הוא מרחב חולון - המבקש 1. המבקש 2 הוא ועד העובדים של עובדי המשיבה (המבקש 1 והמבקש 2 יכונו 'ההסתדרות' ו'הועד', בהתאמה). על הצדדים חלים מספר הסכמים קיבוציים, שנפרטם להלן: הסכם קיבוצי מיוחד מיום 2.2.96 (להלן - הסכם 1996), אשר צורף כנספח הסתדרות/1 לבקשת הצד. להלן ההוראות הרלוונטיות מתוך ההסכם: פרק ב' שענינו "סדרי קבלת עובדים" קובע בסעיף 5 שענינו "קבלת עובדים" כדלהלן: "א. עם קבלת עובד חדש לעבודה תמסור ההנהלה על כך הודעה לוועד. ב. אין לגייס עובדים בחוזה אישי למעט דרג 3 ומעלה, מדענים, מומחים (בהתאם לנוהל מדענים ומומחים הקיים בקבוצה במועד חתימת הסכם זה). ג. העסקת עובדי קבלן מספרם של עובדי קבלן המועסקים בקבוצה לא יעלה על 7% ממספרם של העובדים תחת ההסכם הקיבוצי. עובדי קבלן יתקבלו לעבודה לתקופה מירבית של 6 חודשים. ההנהלה תמסור לוועד דו"ח על מצבת עובדי קבלן בקבוצה עם קבלת עובד קבלן חדש לעבודה. בתום תקופת העסקת עובד קבלן תדון ההנהלה עם ועד העובדים על אפשרות החלפת עובד קבלן בקבוע או בהמשך העסקתו." הסכם קיבוצי מיוחד מיום 30.5.00 (להלן - הסכם 2000), אשר צורף כנספח הסתדרות/2 לבקשת הצד. הסכם זה הסדיר את הפרדת הסכם העבודה במשיבה מיתר חברות קבוצת הקשר של תדיראן. בהתאמה נקבע בסעיף 6.4 להסכם 2000 כי "בכל מקום בהסכם העבודה מיום 2.2.96 שבו מוזכרים 'הקבוצה', 'הנהלת הקבוצה', 'עובד/י הקבוצה', או'הוועד' - הכוונה היא אך ורק לחברה, להנהלת החברה, לעובדי מפעל תדיראן ספקטרלינק בחולון, ולוועד עובדי מפעל תדיראן ספקטרלינק בהתאמה". עוד נקבע בהסכם 2000, במסגרת סעיף 5 שענינו "חוזים אישיים ועובדי קבלן", כדלהלן: "5.1 מוסכם בזה כי החברה תהיה רשאית להעסיק בחוזים אישיים עד 25% ממספר העובדים המועסקים על פי ההסכם הקיבוצי (בנוסף ל- 10 חברי הנהלה), והוראות ההסכמים הקיבוציים לא יחולו על העסקתם. 5.2 ההנהלה מתחייבת שלא להעביר עובד כלשהו המועסק על פי ההסכם הקיבוצי להעסקה בחוזה אישי. 5.3 ההנהלה תמסור אחת לחודש לועד העובדים רשימת דיווח על מספר העובדים המועסקים בחוזים אישיים ורשימת דיווח על עובדי קבלן. 5.4 ביצעה החברה מהלך של פיטורים משמעותיים, בין מטעמי צמצום ובין מכל טעם אחר, יצומצם מספר העובדים באופן יחסי בין העובדים המועסקים על פי ההסכם הקיבוצי לעומת העובדים המועסקים בחוזים אישיים ועובדי קבלן." הסכם קיבוצי מיוחד מיום 17.10.05 (להלן - הסכם 2005), אשר צורף כנספחהסתדרות/3 לבקשת הצד. סעיף 6 להסכם 2005 שענינו "חוזים אישיים ועובדי קבלן", קובע כך: "6.1 מוסכם בזה כי החברה תהיה רשאית להעסיק בחוזים אישיים עד 35% ממספר העובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים (בנוסף ל-10 חברי הנהלה), והוראות ההסכמים הקיבוציים לא יחולו על העסקתם. 6.2 ביצעה החברה מהלך של פיטורי עובדים, בין מטעמי צמצומים ובין מכל טעם אחר, יבוצעו הצמצומים באופן הבא: היה ומכסת העובדים המועסקים בחוזים אישיים תעלה על 25% ממספר העובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים (בנוסף ל-10 חברי הנהלה), יצומצמו תחילה עובדים המועסקים בהסכמים אישיים שמעל למכסה של 25% כאמור. היה ומכסת העובדים המועסקים בחוזים אישיים לא תעלה על 25% ממספר העובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים (בנוסף ל-10 חברי הנהלה), יצומצם מספר העובדים באופן יחסי שווה בין העובדים המועסקים על פי ההסכמים הקיבוציים לעומת העובדים המועסקים בחוזים ועובדי קבלן". טענות הצדדים לטענת ההסתדרות המשיבה החלה מפתחת דפוס העסקה המנוגד להסכם 1996 שקבע מכסה של "עובדי קבלן" אותם רשאית המשיבה להעסיק (לא מעבר ל- 7% ממספרם של העובדים תחת ההסכם קיבוצי), וכן את תקופת העסקתם המקסימלית (שישה חודשים). לטענת ההסתדרות את מגבלת ההעסקה המתייחסת ל"עובדי קבלן" יש לפרש כמתייחסת ל"כל עובד חיצוני במשיבה, המבצע עבודה במפעל ואשר אינו שכיר של המשיבה" (סעיף 19 לסיכומי התשובה) ובכלל זה עובדי חברות כח אדם, עובדים של קבלני שירותים וקבלן עצמאי (לרבות באמצעות חברת 'אני בע"מ'). בתשובת הצד טענה המשיבה כי הוראת הסכם 1996 מתייחסת אך ורק להעסקת עובדי קבלני כוח אדם שמכונים בהסכם הקיבוצי כ"עובדי קבלן". מסגרת הדיון כאמור, ביום 24.12.07 הוחלט כי הדיון בבקשת הצד יפוצל "כך שבשלב הראשון תתברר השאלה של פרשנות ההסכם והיא: האם בין 'עובדי הקבלן' יש למנות רק עובדי חברות כ"א (כטענת המשיבה) או שמא כל מבצע עבודה במפעל שאינו שכיר ונהוג לכנותו, בין היתר, כ'עובד קבלן כ"א' או כ'עובד קבלן' או כקבלן עצמאי (כטענת ההסתדרות)". הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מעבר לתצהירים שתמכו בבקשה ובתשובת הצד, ואף הוגשו עדויות הזמה מטעם המבקשים. העדים נחקרו ביום 31.8.08 ובעקבות בקשת ההסתדרות להשלמת ראיות - גם בדיון מיום 18.1.09. מטעם ההסתדרות העידו: מר יורם וולונובסקי - מי ששימש מאז ראשית שנות השמונים בתפקידים שונים בועד העובדים של קבוצת הקשר והיה שותף למשא ומתן על הסכם 1996. מר וולונובסקי פרש מעבודתו בתדיראן בשנת 1997; מר בנימין נורני - אשר משנת 1997 כיהן בועד העובדים של קבוצת הקשר ומאז שנת 2000 מכהן כיו"ר ועד עובדי המשיבה; מר מוטי רינגוולד - חבר ועד העובדים של תדיראן קשר בע"מ ובשעתו מעורב במשא ומתן על הסכם 1996. מר רינגוולד פרש מהועד בשנת 1997. מטעם המשיבה העידו: מר משה גולדשטיין - אשר במועדים הרלוונטיים לבקשה כיהן כסמנכ"ל משאבי אנוש של תדיראן בע"מ קבוצת הקשר והיה מעורב אף הוא במשא ומתן על הסכם 1996; מר יהודה רון-רוכמן - אשר במועדים הרלוונטיים לבקשה כיהן כמנהל משאבי אנוש של תדיראן בע"מ קבוצת הקשר והיה מעורב אף הוא במשא ומתן על הסכם 1996; מר אבי לחיאני - סמנכ"ל משאבי אנוש של המשיבה בתקופה 8/04 - 12/06. לאחר שתמה פרשת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם. עתה נותר להכריע במחלוקת הפרשנית. פרשנות הסכם קיבוצי - בקליפת אגוז סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, שענינו "פירוש של חוזה" קובע: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים." סעיף 25 לחוק החוזים חל גם על פרשנות הסכם קיבוצי. לפי הסעיף "פרשנות הסכם תעשה לפי אומד דעת הצדדים (ראה ג' שלו דיני חוזים (תשנ"ה) 301; ע"א 832/81 רלפו (ישראל) בע"מ נ' נורוויץ יוניון פיי אינשורנס סוסייטי בע"מ, פ"ד ל"ט (1) 38, 43; דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ). התחקות אחר אומד דעת הצדדים תעשה בראש ובראשונה לפי לשון ההסכם העולה מתוכו וכן מן הנסיבות האחרות האופפות את ההסכם". הצדדים לא נחלקו לגבי העקרונות הפרשניים הבאים: א) הסכם - ובכלל זה הסכם קיבוצי, צריך לפרש פרשנות תכליתית לפי אומד הדעת המשותף של שני הצדדים, ובהעדר יכולת לאתר אומד דעת שכזה - לפי התכלית האובייקטיבית של החוזה - דהיינו, את אותה תכלית המשקפת את אומד דעתם של בעלי חוזה סבירים והגונים הפועלים על-פי אמות-מידה ראויות, כפי שהן נדרשות מבעל חוזה הפועל בתום-לב; ב) נקודת המוצא בפרשנות היא לשון החוזה, אך תוך התייחסות והבנת ה'נסיבות' הרלוונטיות לכריתת ההסכם (ההקשר התעשייתי) - הן המפעליות והן הענפיות והמשקיות. ג) כלי פרשני נוסף בפירוש הסכם קיבוצי הוא האופן בו נהגו הצדדים ביישום הסכם. עקרונות פרשניים אלה סוכמו בענין אורי קצירי לאמור - הסכם קיבוצי, ככל הסכם אחר: "יפורש על פי לשונו, על פי תכליתו, על פי הזיקות שבין הוראותיו להוראות אחרות שבו או להוראות שבדין, ועל פי אומד דעת הצדדים הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי. הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין לפרש הסכם קיבוצי בזיקה לאומד דעת הצדדים, יכול הוא לתת דעתו גם לדרך יישומו וביצועו של ההסכם במרוצת השנים ולתת לכך משקל". בהתאם לעקרונות אלה הביאו הצדדים את ראיותיהם במטרה להצביע על "אומד הדעת המשותף" בעת המשא ומתן על הסכם 1996 ובמהלך יישומו של הסכם 1996 עם השנים. להלן נבחן את הראיות ואת השלכותיהן על פירוש הביטוי 'עובדי קבלן' המופיע בהסכם 1996. קודם לכן נעיר כי מאחר שהסכם 1996 הוא למעשה הסכם קיבוצי מיוחד פלורלי החל על עובדי כל החברות בקבוצת הקשר, הרי שלאופן בו התנהגו כלל חברות הקבוצה יהיה משקל בפירוש הסכם 1996. אם כן איננו שוללים כי מעת שחברות הקבוצה 'התנתקו' מבחינת הסכמי העבודה (שנת 2000) כל חברה פיתחה לעצמה את הכללים שלה. לשון ההסכם כאמור נקודת המוצא היא לשון ההסכם. על מנת להבינה יש להזקק למשמעותן של המילים הן במעגל הכללי והן במעגל המיוחד לצדדים הרלוונטיים. טוענת המשיבה כי למונח 'עובדי קבלן' יש "משמעות טבעית ורגילה" הנודעת בשפה העברית ולפיה מדובר בעובדים של קבלן כח אדם דווקא. אין בידינו לקבל טענה זו חרף ההסכמה של המבקשים לפיה "אין מחלוקת כי פרשנות מקובלת כיום למונח 'עובדי קבלן' מתייחסת לעובדי קבלני כוח אדם" (ס' 5 לסיכומי התשובה, הדגשה במקור - א.א.), ואלה טעמנו: א) אכן המונח 'עובד קבלן' מצביע בלשונו הרגילה על העסקה בתבנית משולשת: ה'משתמש' (המשיבה), ה'קבלן' (המעביד הפורמלי) והעובד. בתבנית העסקה שכזו (בהנחה של העדר פיקטיביות) ניתן לאתר - בהקשר של משפט העבודה - שני סוגים בסיסיים של התקשרויות בין 'המשתמש' (המפעיל) לבין 'המעביד הפורמלי' (הקבלן): הראשונה, התקשרות שתכליתה הספקת כח אדם ובהקשר זה יכונה הקבלן כ'קבלן כח אדם'; השניה, התקשרות שתכליתה מתן שירותים (ביצוע עבודה מסויימת) ובהקשר זה יכונה הקבלן כ'קבלן שירותים'. העובדים של אותם 'קבלנים' מכונים 'עובדי קבלן כח אדם' ו'עובדי קבלן שירותים', בהתאמה. דהיינו, הלשון הטבעית והרגילה יכולה לכלול את שני המובנים. ב) חרף ההפניות בסיכומי המשיבה לויקיפדיה, מילון חילן טק, לפסיקה ולחקיקה, אין ניתן להסיק מהמקורות הנ"ל באופן חד משמעי כי הכוונה הטבעית של הביטוי 'עובדי קבלן' היא לקבלן כח אדם דווקא, להבדיל מקבלן השירותים. קל וחומר משהטענה מסוג זה היא טענה עובדתית הטעונה ולו ראיה של מומחיות - וזו לא הובאה. בית הדין בתוך עמו יושב, והניסיון המצטבר של המותב היושב בדין אינו עולה בקנה אחד עם טענה זו. כך למשל, בחלק מן ההפניות אליהן הפנתה המשיבה הוגדרו 'עובדי הקבלן' כעובדי קבלן כח אדם. אם הביטוי הוא ברור וחד משמעי, לכאורה מדובר בהגדרה מיותרת שלא היה בה צורך. ג) יחד עם זאת ניתן לציין שנראה שהפירוש הטיבעי של הביטוי 'עובד קבלן' אינו מכוון להעסקה של קבלן עצמאי (מבלי להכנס בשלב זה לסוגיית החברות מהסוג של 'אני בע"מ'). אך כאמור אין משמעות הדבר שלא ניתן לגרוס שביטוי זה אינו מכוון למקרים נוספים של העסקה משולשת כגון במיקור חוץ. דהיינו, לטעמנו הפירוש "הטיבעי" אינו מכוון לגרסת המבקשים דווקא או לגרסת המשיבה דווקא. ד) בסיכומיה נתלית המשיבה בסעיף 12 לתצהיר מר וולונובסקי ובאמור בפרק ד/1 לסיכומי המבקשים. את האמור שם יש לפרש על רקע טענת המבקשים כי המונח 'עובדי קבלן' יכול להיות יותר רחב מאשר עובדי קבלן כח אדם. לכן, לא ניתן לראות באמור שם משום 'הודאת בעל דין'. משבחנו לעיל את המשמעות הכללית של הביטוי 'עובד קבלן' יש לבחון האם ניתן לאתר מן הראיות מהו המובן המשותף שהצדדים נתנו לביטוי זה, ובלשונה של המשיבה - מהו "הז'רגון המפעלי". הצדדים מבקשים ללמוד - כל אחד לשיטתו, ממנשר של ועד עובדי "קבוצת הקשר" מחודש 3/98 (נספח ד' לתצהיר מר גולדשטיין). להלן החלקים הרלוונטיים ממנו: "הועד מדווח מחריפים את העיצומים מונעים כניסת עובדי קבלן במפעלים שונים לסירוגין "במסגרת מאבקנו לניהול מו"מ אחד על הסכם עבודה אחד לכל עובדי הקשר והחברות, החרפנו השבוע את העיצומים. ידוע לכם שזה זמן רב אנו מתריעים בפני ההנהלה על כך, שלמרות המוסכם בהסכם הקיבוצי האחרון, שהיקף המועסקים החיצוניים לא יעלה על 7% מקרב העובדים, מועסקים בחברות למעלה מ20% עובדי קבלן ועובדים חיצוניים. ....... ביום ג' בשבוע שעבר מנענו את כניסתם של 35 עובדי קבלן ו'אאוט סורסינג' למפעל ספקטרלינק. למחרת, ביום ד', מנענו את כניסת העובדים החיצוניים למפעל טלמטיקס. ....... היום, יום א', מנענו את כניסתם של 70 עובדי קבלן במפעל הקשר. ........" (הדגשות בקו כפול הוספו - א.א.) המבקשים נתלים במשפט "היום, יום א', מנענו את כניסתם של 70 עובדי קבלן במפעל הקשר". לטענתם - משאין חולק כי בתקופה זו לא הועסקו 70 עובדי קבלן כח אדם, הרי שהדבר מצביע על כך שב"ז'רגון המפעלי" - עובד קבלן הוא כפי הפירוש לו הם טוענים. המשיבה לעומתם נתלית בחלקים אחרים של המנשר מהם ניתן ללמוד כי הועד עורך הבחנה בין 'עובדי קבלן' לבין 'עובדים חיצוניים' וכן הבחנה בין 'עובדי קבלן' לבין עובדי "אאוט סורסינג". לטענת המשיבה הבחנה זו מצביעה על כך שהביטוי 'עובדי קבלן' "בהקשר המפעלי" של קבוצת הקשר התייחס לעובדים של קבלן כח אדם דווקא. בכל הכבוד, לא ניתן לקבל את עמדות הצדדים. עיון במנשר כולו מצביע על כך שמחד יש מקומות בהם נערכת ההבחנה הנטענת ע"י המשיבה ויש מקומות בהם לא נערכת הבחנה כאמור (למשל במשפט אליו הפנו המבקשים, כמו גם בכותרות של המסמך), ולכאורה נכללים בתוך מונח זה לא רק עובדים בתבנית משולשת אלא גם עובדים אחרים. הדבר מלמד על כך שבמונח 'עובדי קבלן' לא נעשה שימוש עקבי ממנו ניתן להסיק על קיומו של "ז'רגון מפעלי'" המצביע על כך שהשימוש בביטוי 'עובדי קבלן' בהסכם 1996 כוון דווקא לגרסה של צד זה או אחר. לסיכום, מהביטוי 'עובדי קבלן', לכשעצמו לא ניתן להגיע למסקנה לפיה יש לפרשו דווקא כשיטת המשיבה או דווקא כשיטת המבקשים. כוונת הצדדים במסגרת המשא ומתן על כוונת הצדדים במסגרת המשא ומתן על הסכם 1996 העידו מטעם הצדדים גורמים שהיו מעורבים במשא ומתן. א) מר וולונובסקי טוען כי במסגרת המשא ומתן על הסכם 1996 היה ברור כי בכוונת ההנהלה להכניס למפעל "עובדים חיצוניים" (שבהמשך הגדירם כעובדים "העוסקים בתחומים שבליבת העסקים של החברה ולא לעובדי ניקיון, שמירה, ייעוץ חיצוני (משפטי, תקשורת) וכיוצ"ב") "במקום עובדים שכירים של החברה, בתפקידים אשר מולאו על ידי עובדי החברה". לאור כוונה זו שועד העובדים התנגד לה עמד על כך הועד שתהיה מגבלה להכנסתם של עובדים חיצוניים כאמור, ולאו דווקא של עובדי כח אדם. מוסיף מר וולונובסקי וטוען כי בשעתו הועד לא ערך כל הבחנה בין עובדי כח אדם לבין 'עובדים חיצוניים אחרים'. בתמיכה לגרסתו מפנה מר וולונובסקי למסמך שנערך ע"י ההנהלה ביום 19.6.95 במהלך המשא ומתן על הסכם 1996 ואשר מרכז את "אי ההסכמות בנושא הסכם העבודה" (נספח הסתדרות/21 לתצהירו). מר וולונובסקי מפנה להצעת הועד בנוגע לסעיף 5 להסכם שעסק בקבלת עובדים. לפי ההצעה - שלא היתה מוסכמת על ההנהלה: "אין לגייס עובדי קבלן. במקרים מיוחדים שעובדי הקבוצה הקבועים לא יכולים מבחינת מומחיותם המקצועית למלא תפקיד נדרש יסכים הועד לקליטת עובד קבלן לתקופה מוגבלת של עד 3 חודשים, תקופה שלא ניתנת להארכה. מספרם המירבי של עובדי הקבלן לא יעלה על 5% ממספר עובדים העובדים תחת ההסכם הקיבוצי." ב) גרסתו של מר רינגוולד כמעט זהה לגרסתו של מר וולונובסקי, וגם הוא כמו עמיתו מדגיש כי עד אז לא הסכים הועד לביצוע עבודה במפעל באמצעות מי שאינו עובד המשיבה (הקבוצה). ג) מאידך העדים מטעם המשיבה - מר גולדשטיין ומר רוכמן, העידו כי במסגרת הדיונים על היקף העסקתם של 'עובדי קבלן' ההתייחסות היתה רק לעובדי כח אדם, וכי הטרמינולוגיה של הצדדים היתה ברורה - לעובדי כח אדם קראו 'עובדי קבלן' או 'עובדי חוץ', זאת להבדיל מ'יועצים חיצוניים' או 'קבלנים' "שהם גורמים עצמאיים שהתקשרו חיצונית עם החברה ולא היו עובדי חברות כח אדם". אין בידינו לקבוע כי יש לאמץ דווקא את גרסת המשיבה לגבי "תוכנו" של המשא ומתן, וכך גם לגבי גרסת המבקשים. בניגוד לטענת המבקשים, איננו סבורים כי מלשון מסמך 'אי ההסכמות' ניתן להסיק כי למונח 'עובדי קבלן' יש ליתן את הפירוש הרחב הנטען לו כעת. התנהגות הצדדים לאחר המשא ומתן - כללי כאמור התנהגות הצדדים באשר ליישום ההסכם, יכולה לשמש ראיה לכוונתם המשותפת. ההתייחסות הראשונה להתנהגות הצדדים מועלית ע"י מר גולדשטיין ומר רוכמן והיא נוגעת לדין ודברים בין ועד העובדים לבין ההנהלה בחודשים יוני - יולי 1997. מדובר במסמכים חשובים ביותר הקרובים ביותר בזמן למועד חתימת הסכם 1996 (כשנה וחצי מאוחר יותר), ואשר יכולים ללמד - אולי יותר טוב ממסמכים אחרים ומאוחרים, על האופן בו פרשו הצדדים את הסכם 1996 בהקשר של 'עובדי קבלן'. ובמה דברים אמורים: א) מפרוטוקול ישיבת ההנהלה עם הועד ביום 2.6.97 (נספח א'1 לתצהיר מר גולדשטיין) עולה כי הועד העלה את הסוגיה של "עובדי קבלן משך העסקה מעל שישה חודשים" ונרשם כי תשובה תנתן בישיבה הבאה. ב) בישיבה מיום 9.6.97 מעלה מר גולדשטיין "את נושא עובדי החוץ שעובדים מעל חצי שנה" ומבקש הארכת העסקה לעובדים שונים כפי שמפורט בפרוטוקול (נספח א'2 לתצהיר מר גולדשטיין). ג) בישיבה מיום 14.7.97 מסכמים ההנהלה והועד ש"עובדי קבלן מעל 1/2 שנה טיפול גיוס או פיטורים עפ"י נספח רצ"ב" (נספח א'3 לתצהיר מר גולשטיין). לפרוטוקול צורפה רשימת עובדים, חלקם החלו להיות מועסקים בשנים 90 - 95, ואשר כותרתה "עובדי חוץ מ- 6 חודשים ומעלה - נכון ל- 1.7.97". בצד כל עובד נרשמה ההחלטה לגביו (גיוס, פיטורים או פתרון אחר). ד) כאמור רשימה זו חשובה ביותר לפירוש ההסכם, שכן היא הראיה האובייקטיבית הקרובה ביותר מבחינת הזמן למועד חתימת הסכם 1996 (כשנה וחצי מאוחר יותר). לגבי רשימה זו טוענים מר גולדשטיין ומר רוכמן כי היא הורכבה אך ורק מעובדי קבלני (חברות) כח אדם. נציין כי מתוך הרשימה לא ניתן ללמוד זאת, ו"הראיה" היחידה בענין זה היא עדותם של מר גולדשטיין ושל מר רוכמן. בחקירתו הנגדית הבהיר מר גולדשטיין כי להערכתו "מעסיקם" של העובדים שנמנו ברשימה היתה חברת מנפאואר. המבקשים כלל לא סתרו את טענות המשיבה לגבי הרשימה ואף לא טענו אחרת - קרי, שהרשימה אינה מורכבת מעובדי קבלני כח אדם בלבד , ואף לא טענו שהמשיבה לא הוכיחה עובדה זו. ה) לא זאת אף זאת, מעיון בפרוטוקול נספח א'3 עולה כי בצד הנושא של "עובדי קבלן" הועלה הנושא של מר אלכס גרבויס. לגביו נרשם בפרוטוקול כך: "מועסק באמצעות חברה חיצונית של נחום נתן בספקטרלינק". דהיינו, הצדדים ערכו הבחנה בין מי שמועסק באמצעות 'קבלן כח אדם' לבין מי שמועסק באמצעות גורם אחר - לכאורה 'קבלן שירותים'. בהקשר של מר גרבויס מעלים המבקשים טענות מטענות שונות אודות היותה "דוגמא" לכך שהמשיבה "ניצלה" את 'תבניות ההעסקה' וניידה את אותו עובד מ'תבנית' ל'תבנית'. יאמר כבר עתה - טענות ממין אלה אינן רלוונטיות לשלב הפירוש של ההסכם, אלא לשלב הדיוני הבא הנוגע ליישומו - בתום לב ואם לאו, ע"י המשיבה. עם זאת יש לזכור כי המשיבה כלל לא הביאה את ראיותיה בענין זה שהתמקד בפירוש ההסכם הקיבוצי, ולכן- לא ניתן ולא נכון להגיע אפילו לא למסקנות לכאוריות. ההתייחסות הבאה, וגם היא ממועד סמוך וקרוב להסכם 1996, היא דרישת הועד מיום 22.7.97 ל"שינויים, תיקונים ותוספות בהסכם העבודה" (נספח ג' לתצהיר מר גולדשטיין). בין יתר ה'שינויים, תיקונים ותוספות' להסכם העבודה שהתבקשו ע"י הועד נמצאה הדרישה להוסיף להסכם העבודה הגדרה ל"עובדי קבלן" ולפיה 'עובד קבלן' הוא "כל עובד הנותן עבודה לקבוצה (או לאחת מן החברות) שלא על פי ההסכם הקיבוצי, באופן סדיר ו/או יומיומי, ואינו מועסק ע"י מי מן החברות". א) צודקת המשיבה כי ה"תיקון" שהתבקש בשנת 1997 להסכם 1996 זהה כמעט לנוסח הסעד ההצהרתי שהתבקש כעשור לאחר מכן. חזקה כי העלאת דרישה לשינוי בהסכם עשויה ללמד כי לדעת המציע אין ההסכם כולל את השינוי המבוקש - דהיינו, כי מדובר בהצעה לשינוי 'כלכלי' בהסכם. אמנם יש והשינוי המבוקש רק 'להבהיר' נועד, אך הנטל להוכיח אפשרות זו ולהפריך את החזקה הנ"ל מוטל על הטוען. ב) מר נורני התייחס בעדותו לטעם שהתבקש אותו שינוי, זאת משלטענתו הוא זה שביקש את השינוי. וכך מסביר מר נורני בחקירתו הראשית את הטעם שבהצעתו: "הסיבה שבקשתי להוסיף את ההגדרה אנו היינו אמורים לחתום על הסכם אחד לכל 4 החברות בקבוצה. היה לנו חשש שחברת תדיראן הקשר שהיא הגדולה ביותר, בעקבות הסכם התאגוד שאפשר להעברת עובדים מחברה לחברה, רצינו שלא יהיה סחר בהעברת העובדים ורצינו שאותם עובדים שעוברים מתדיראן קשר יחשבו במשיבה כעובדי קבלן. ..... בגלל שהמשיבה כמות העובדים שיש שם היא קטנה מאוד. היו כמאה עובדים. ובתדיראן כ-1000 עובדים ומספיק שיעברו 100 עובדים מצד לצד כדי שירוקנו את העבודה המאורגנת." ג) אלא שבהמשך חקירתו הנגדית מבהיר מר נורני שללא התוספת המבוקשת - ההסכם הקיבוצי כפי שהוא לא יכול היה "לפתור את הבעיה". דהיינו, גם לשיטתו של מר נורני המונח 'עובדי קבלן' אינו מכסה העסקתם של עובדים המועסקים עבור המשיבה בכל תבניות ההעסקה המשולשת, כנטען כיום. מכאן, שהמבקשים לא הרימו את הנטל להפריך את החזקה לפיה הדרישה הנ"ל לשינוי ההסכם הקיבוצי מלמדת כי לדעת המציע אין ההסכם כולל את השינוי המבוקש ולפיכך כי עסקינן בדרישה 'כלכלית' במשא ומתן. ד) חיזוק נוסף לכך שעסקינן בדרישה כלכלית גם ניתן למצוא בדברי העדים מר וולונובסקי ומר נורני לפיהם המשיבה לא נהגה לפי הפרשנות המוצעת ע"י המבקשים "מאז ומתמיד" או במקום אחר "במשך שנים". דהיינו, השינוי לא בא להבהיר את ההסכם אלא נועד לשינוי ההתנהגות על פיו. זאת ועוד, אופן ביצוע ההסכם במשך שנים ואי נקיטת צעדים משפטיים ע"י מי שסבור שהצד האחר סוטה ממנו עשויים ללמד על פרשנותו מלכתחילה. כאמור - מדברי מר וולונובסקי עולה כי המשיבה "לא נהגה לפי מה שכתוב בהסכם מאז ומתמיד". לסיכום ביניים - מהתנהגות הצדדים לאחר חתימת הסכם 1996 עולה כי הפירוש לו טוענים כעת המבקשים אינו הפירוש שיש לייחס להסכם, ודווקא פירושה של המשיבה הוא העולה בקנה אחד עם ההתנהגות במשך השנים שלאחר חתימת ההסכם. התנהגות הצדדים לאחר המשא ומתן - "הדיווחים" אחד המאבקים הראייתים שהתנהל נסב סביב דיווחי ההנהלה לועד העובדים. אין חולק כי הוראת סעיף 5 ג. 3) להסכם 1996 בדבר החובה להעביר לועד דו"ח על מצבת "עובדי קבלן" בקבוצה יושמה וכי הועברו מדי חודש בחודשו דיווחים כאמור. כל צד 'נתלה' בדיווחים מסויימים המצביעים לשיטתו על האופן בו פרשו הצדדים את הביטוי 'עובדי קבלן'. טוענת המשיבה (תצהיר מר גולדשטיין למשל) כי במשך השנים הועברו לועד העובדים ע"י המשיבה רשימות של עובדי קבלני כח אדם (או כפי שכונו לשיטתו גם כ'עובדי חוץ') "ומעולם לא העבירה את רשימות היועצים החיצוניים לועד, ואף לא התבקשה ע"י הועד לעשות כן". כדוגמא בלבד צרפה המשיבה רשימה של עובדי חוץ (עובדי קבלני כח אדם) שהועברה לועד (נספח ב'1) ורשימה של מועסקים 'אחרים' (שאינם 'עובדי קבלן כח אדם', ובלשונו מכונים 'יועצים') שלא הועברה לועד (נספח ב'2). מנגד צרפו המבקשים לבקשה ולתצהירי העדים מטעמם מספר רשימות אשר נושאות בכותרת את שמה של המשיבה. להלן כותרות הרשימות: א) "רשימת קבלנים נכון ל- 1.9.2002" (נספח הסתדרות/5 לבקשה); ב) "רשימת ספקים בתחום הייעוץ נכון ל- 1.1.2003" (עמ' שני בנספח הסתדרות/22 לתצהיר מר וולונובסקי); ג) "רשימת ספקים בתחום הייעוץ נכון ל- 30.4.2006" (נספח הסתדרות/6 לבקשה); ד) "רשימת עובדי קבלן נכון ל- 31.5.2006" (נספח הסתדרות/10 לבקשה); שלושת הרשימות הראשונות (א' - ג' לעיל) מונות רשימת מועסקים עבור המשיבה המועסקים כעצמאיים או דרך צד ג' שאינו קבלן כח אדם. שם הקובץ של שתי הרשימות הראשונה (א' ו- ב') הוא "רשימת עובדי חוץ לועד", ואילו של הרשימה השלישית (ג') שם הקובץ הוא "רשימת יועצים לועד". ברשימה הרביעית (ד') נמנו עובדים המועסקים באמצעות קבלני כח אדם. המבקשים טוענים כי העברתן של רשימות של מועסקים אשר אינם בבחינת עובדי קבלני כח אדם (הסתדרות/5, הסתדרות/22, הסתדרות/6), נעשתה מכח החובה שהוטלה על המשיבה בסעיף 5 ג. 3) להסכם 1996. לשיטתם הדבר מלמד על כך שהמשיבה כמו גם נציגות העובדים ראו בכלל המועסקים - לרבות מי שאינו עובד קבלן כח אדם, כבאים בגדרם של 'עובדי הקבלן'. חיזוק לכך רואים המבקשים גם בשם הקובץ שנבחר לאותן רשימות. המבקשים טוענים כי שינוי המינוח שנעשה בכותרות הרשימות מ- "קבלנים" ל- "ספקים" נועד 'לשפר מצב' ע"י המשיבה ואין בו ממש. כאמור המבקשים הגישו במסגרת ההיתר שניתן להגשתן של ראיות מפריכות את הראיות הבאות: א) העתקים של עוד 8 רשימות מאת המשיבה שכותרתן "חוץ חברת ספקטרלינק - רשימת קבלנים נכון ל- ...." המתייחסות למועדים הבאים: 1.10.98, 1.4.99, 1.5.99, 1.6.99, 1.7.99, 1.9.99, 1.12.99, 1.1.00 ואשר מהן עולה כי שם הקובץ שלהם הוא "רשימת עובדי חוץ" (נספח הסתדרות/25 לתצהיר מר נורני). גם רשימות אלה פורטו מועסקים עבור המשיבה המועסקים כעצמאיים או דרך צד ג' שאינו קבלן כח אדם. ב) העתקים של 12 רשימות מאת חברת תדיראן קשר שכותרתן "יועצים קשר - ..." המתייחסות למועדים הבאים: 1.7.98, 1.8.98, 1.11.98, 1.1.99, 1.3.99, 1.4.99, 1.5.99, 1.6.99, 1.7.99, 1.9.99, 3.1.00, 1.2.00 (נספח הסתדרות/26 לתצהיר מר נורני). מרשימות אלה לא ניתן ללמוד האם המועסקים הם כאלה המועסקים כעצמאיים או דרך צד ג' שאינו קבלן כח אדם או שמא דווקא עובדי קבלני כח אדם. על גבי חלק מהרשימות מופיעה חתימתו של מר רון בצירוף המילים "לועד" או "O.K. להעביר לועד" או רק "O.K.". ג) רשימת עובדים שהעבירה חברת תדיראן טלמטיקס בחודש יוני 1999 ובהם נכללה רשימה שכותרתה "עובדי קבלן" והמנויים בה אינם עובדי קבלן כח אדם (נספח הסתדרות/27 לתצהיר מר נורני). המשיבה חולקת על טענת המבקשים כאילו הוכיחו שרשימות הללו בכלל התקבלו. אין לנו צורך להכריע בכך, והדבר אינו דרוש. שכן לטעמנו אין ברשימות הנ"ל - אפילו נניח כעובדה מוגמרת כי הן נמסרו לועד ע"י הנהלות החברות בקבוצת הקשר ובהמשך ע"י המשיבה עצמה כדי להועיל וזאת מן הטעם שהעברתן של הרשימות אינה מוכיחה, לכשעצמן, כי הן הועברו לועד במסגרת חובתן של המשיבה ויתר החברות בקבוצת הקשר מכח סעיף 5 ג. 3) להסכם 1996 להעביר רשימות של 'עובדי קבלן'. לא נסתרה טענת המשיבה כי הרשימות הועברו (אם הועברו) במסגרת הליך של 'שקיפות' ותו לא. זאת ועוד, אם כטענת המבקשים הרשימות הועברו במסגרת חובתן של המשיבה ויתר חברות הקבוצה להעביר רשימת 'עובדי קבלן'. הכיצד עובדה זו מתיישבת עם טענתו של מר וולונובסקי כי המשיבה "לא נהגה לפי מה שכתוב בהסכם מאז ומתמיד"?!!! שהרי, אילו המשיבה ויתר החברות בקבוצה התייחסו למועסקים שאינם עובדי קבלני כח אדם כאל עובדי קבלני כח אדם, כי אז המשיבה ויתר החברות צריכות היו להתפס כמי שכן ממלאות אחר ההסכם. שכן, חזקה על נציגות העובדים שהיא הסכימה להמשך העסקתם של מועסקים כאמור שהועסקו מעל 1/2 שנה כעולה מהרשימות. כך או כך, 'סוגיית הרשימות' היא רק סוגיה אחת מיני רבות הנוגעות ומסייעות לפירוש ההסכם הקיבוצי. ובמכלול הראיות שנפרסו לנגד עיננו איננו סבורים כי יש בהן כדי לגבור על יתר הנסיבות שאינן תומכות בטענתם הפרשנית של המבקשים. לסיכום מלשון ההסכם לא עולה הפרשנות הרחבה שניתנה לה ע"י המבקשים. חולשתו של פירושם מחזק דווקא את הפירוש שניתן ע"י המשיבה. התנהגות הצדדים מצביעה גם היא על כך שהפירוש שניתן ע"י המשיבה משקף את האופן בו תפסו הצדדים את ההסכם בזמן אמת. נוסיף שלטעמנו פירוש המשיבה מתיישב יותר עם הגיונו של ההסכם. שכן, מגבלת הזמן שקבועה להעסקתם של 'עובדי קבלן' לא מתיישבת עם קבלן שירותים כיוון שמלכתחילה אין הגיון כלכלי בהוצאות פונקציה לזמן קצוב או להוצאתה לזמן לא קצוב אך תוך הגבלת משך העסקת עובדי קבלן השירותים. גם לא שייך להעסיק עובד חברה במקום עובד הקבלן כאשר עוסקים בקבלן שירותים. מכאן שהשילוב של לשון ההסכם הרגילה יחד עם התכלית וההגיון של ההסכם תומך דווקא בפירוש של המשיבה. סוף דבר אנו קובעים כי את הביטוי "עובדי קבלן" המופיע בסעיף 5 להסכם 1996 יש לפרש כטענת המשיבה, קרי כמתייחס לעובדים של קבלן כח אדם בלבד, ולא כטענת המבקשים. משעסקינן בסכסוך קיבוצי - אין צו להוצאות. חוזהקבלןהסכם קיבוציחברות כוח אדםעובדי קבלן