תיקון חוות דעת ללא אישור בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון חוות דעת ללא אישור בית המשפט: זוהי בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. התביעה נשוא הבקשה הינה להשבת כספי ארנונה אשר נגבו, על פי הטענה, ביתר ובניגוד לחוק. השאלה המשפטית העומדת להכרעה במסגרת בקשה זו, היא האם במסגרת הסדר התשלומים הקבוע בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם - 1980 (להלן: "חוק הריבית"), נדרש, כעמדת המבקש, לעדכן את תשלום הארנונה הדו-חודשי גם כאשר המדד הקובע להצמדת התשלום פוחת לעומת מדד הבסיס, או שמא, כעמדת המשיבה, במקרה שכזה יש להשוות את המדד הקובע למדד הבסיס כך שההצמדה היא אפס. עובדות 1. המבקש הנו הבעלים והמחזיק של דירת מגורים ברח' יעבץ 19/7 א' המצויה בתחום שיפוטה המוניציפלי של המשיבה. 2. בגין החזקת דירתו, משלם המבקש למשיבה מסי ארנונה. תשלום הארנונה על ידי המבקש נעשה מדי שנה, בששה תשלומים, בהתאם להודעות החיוב של המשיבה הנשלחות אליו מדי חודשיים. 3. ביום 9.1.07 הגיש המבקש את התביעה והבקשה שבכותרת. בתביעה ובבקשה נטען כי המשיבה גבתה מהמבקש מסי ארנונה ביתר, מאחר והתעלמה מהמדדים השליליים לצורך הצמדתם של תשלומי הארנונה המשולמים בהסדר התשלומים (סעיף 10 לכתב התביעה). 4. התביעה אשר הגיש המבקש והבקשה לאשרה כייצוגית, הן נשוא החלטה זו. דיון 5. לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות, בין היתר, מחמת התנהלות דיונית לקויה וחוסר תום לב. 6. בכותרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ציין התובע כי הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה הוא "פסק דין הצהרתי והשבה בסך 870,000 ₪". בסעיף 3.26 לבקשה פורט כדלקמן: "על פי הדוחות הכספיים המבוקרים של המשיבה, המתפרסמים ע"י משרד הפנים, כפי שמובאים בחוות הדעת, גבתה המשיבה בשנת 2005 מכל נישומיה עבור ארנונה כללית סך של 213,434,000 ₪. בהנחה שמרנית כי בשנת 2006 גדלה גביית הארנונה ב-5%, ובהנחה, המוסברת בחוות הדעת, כי אחוז הגבייה ביתר לכל הנישומים זהה לאחוז הגביה ביתר למבקש יוצא כי הגביה ביתר לשנת 2005 מסתכם ב-0.3% מסך של 213,434,000 שהם כ-660,000 ₪. למחצית שנת 2006 הגביה ביתר הנה כ - 210,000 ₪ (0.2% מכלל אומדן הגביה באותה התקופה כפי שהוערך בחוות הדעת). עולה אפוא כי סך הגביה ביתר מכל נישומי המשיבה לשנות המס 2005 ו - 2006 עומד על כ - 870,000 ₪". נתונים אלה, אשר פורטו בבקשה, התבססו על הפירוט והחישובים במסגרת חוות הדעת מומחה, אשר צורפה (כנספח ד') הן לתביעתו האישית של המבקש, והן לבקשה לאישור התביעה כייצוגית (ר' סעיפים 18 ו- 23 לכתב התביעה וכן סעיפים 2 ו-6 לבקשה לאישור). 7. המשיבה מצידה הגישה כתב הגנה ותגובה לבקשה, אשר כללו, אף הם, חוות דעת מומחה מטעמה. בתגובה לבקשה טענה המשיבה, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה מאחר והוגשה בחוסר תום לב, תוך שהמבקש העלים מבית המשפט, במתכוון, נתונים. לטענתה, למרות שהבקשה הינה ביחס לשנים 2005-2006, פרט המבקש חישובים הנוגעים רק למחציתה הראשונה של שנת 2006. עוד לטענתה, אילו היה המבקש מתייחס למלוא הנתונים של שנת 2006, הרי שגם לשיטתו היתה מתקבלת תוצאה שנתית שמשמעה גביית חסר ולא גביית יתר (ר' סעיפים 148-156 לתגובה). 8. המבקש השיב לתגובת המשיבה לבקשה. בסעיף 19 לתשובתו טען כי "גרסתו המתוקנת של המבקש הכוללת עדכון הנתונים לשנת 2006 כולה, עומדת על 526,000 ₪" (בהבדל מ- 870,000 ₪, כנטען בבקשה). לתמיכה בגרסתו "המתוקנת" צרף המבקש לתשובתו (כנספח ז') "חוות דעת משלימה", וזאת מבלי שנתבקש על כך אישור מביהמ"ש ומבלי שניתן על כך אישור כאמור. בסעיף 38 לחוות הדעת המשלימה ציין המומחה מטעם המבקש כי "עולה מהטבלה (אשר פורטה בסעיף 37 לחוות הדעת המשלימה - ש.ג), ובהשוואה לגביה ביתר של 870 אלפי ₪ אליה הגעתי בחוות דעתי, שהסתמכה על פי נתונים חלקיים לשנת 2006, כי הגביה ביתר על פי תחשיב מעודכן, לגרסתי עומדת על 526 אלפי ₪ והיא נעה בין 350 ל-640 אלפי ₪ על פי הגרסאות והחלופות השונות כניתן בטבלה". 9. מחוות הדעת המשלימה עולה כי היא כוללת תיקונים של חוות הדעת המקורית מאחר, ולמעשה, נתוני חוות הדעת המקורית הינם חלקיים. התיקונים הכלולים בחוות הדעת המשלימה נבעו מהתייחסות למלוא נתוני הגבייה בשנת 2006, בעוד שחוות הדעת המקורית "התבססה על נתונים חלקיים ל-2006" (ר' סעיפים 32-33 לחוות הדעת המשלימה). התייחסות למלוא הנתונים לשנת 2006 שינתה, על פי חוות הדעת המשלימה, את אחוזי גביית היתר אשר חושבו בחוות הדעת המקורית. כך, בעוד שבחוות הדעת המקורית צוין כי אחוזי גביית היתר הם 0.31% בשנת 2005 ו-0.19% בשנת 2006 (סעיף 2 לחוות הדעת), הרי שבחוות הדעת המשלימה התברר כי אחוזי גביית היתר הם 0.314% בשנת 2005 ו- 0.055%- בשנת 2006 (היינו, גביית חסר בשנת 2006). בעקבות שינוי אחוזי גביית היתר, תוקן גם סך הגבייה ביתר. בעוד שבחוות הדעת המקורית צוין כי סך הגבייה ביתר (הוא הסכום נשוא התביעה הייצוגית), הוא 870,000 ₪, הרי שבחוות הדעת המשלימה סך הגביה ביתר לשנים 2005-2006 הוא 526,000 ₪. לגבי שנת 2005 צוין בחוות הדעת המשלימה, כי סך הארנונה אשר נגבתה ביתר הוא 648,671 ₪. בשנת 2006 לעומת זאת, לא נגבה סכום ביתר ואף נעשתה גבייה בחסר בסך של 122,649 ₪, כך על פי חוות הדעת המשלימה. היינו, על פי הנתונים המלאים של שנת 2006, ועל פי שיטת התחשיב של המומחה מטעם המבקש, בשנת 2006 כלל לא נעשתה גביית יתר, אלא להיפך (ר' סעיף 37 לחוות הדעת המשלימה). 10. מהאמור לעיל עולה כי, לגרסת המבקש, חוות הדעת המקורית, אשר היוותה בסיס לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הינה חלקית והסכומים אשר ננקבו בה (870,000 ₪) אינם עוד הסכומים נשוא התביעה הייצוגית דנן, שהם 526,000 ₪. 11. חוות הדעת המתקנת והמשלימה מרחיבה את חזית המחלוקת ומתייחסת לשנת 2006, בעוד חוות הדעת המקורית התייחסה ל-6 חודשים בלבד. חוות הדעת המשלימה משנה גם את סכום התביעה ואף כוללת הודאה בדבר טעות לפיה לא נכללה בחישוב גם שנת 2000 (ר' סעיפים 25-26 לחוות הדעת המשלימה). חוות דעת מפורטת ומשלימה, כמו זו שצרף המבקש לתשובתו לבקשה, לא ניתן להגיש כחלק מתשובה לתגובה לבקשה, ללא בקשה לתיקון חוות העת המקורית וללא בקשה להגשת חוות דעת משלימה. צירוף חוות הדעת המשלימה, כפי שנעשה ע"י המבקש במסגרת סעיף 27 לתשובה, איננה ראויה ועל כן הגיבה המשיבה בפתח סיכומיה כדלקמן: "בפתח הדברים מבקשת המשיבה להביע את מחאתה החריפה על נסיון המבקש להגניב לסיכומיו מסמכים שזכרם לא בא בבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובכלל זה צירופם של נספחים ז', ח' ו-ט' לסיכומיו. יש בכך גם כדי להצביע על חוסר תום ליבו של המבקש ונימוק נוסף לדחיית בקשתו לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. ביהמ"ש יתבקש להתעלם מהנספחים האמורים ולחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא בגין התנהגותו זו". 12. זאת ועוד. כפי שפורט לעיל, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה ביום 9.1.07 והיא מתייחסת לשנים 2005-2006. אף על פי כן, החישובים אשר פורטו על ידי המבקש התייחסו רק למחציתה הראשונה של שנת 2006. המבקש לא הבהיר בבקשה או בחוות הדעת מדוע הוגשו התביעה והבקשה באופן שהן מתבססות על נתונים חלקיים בלבד משנת 2006. רק לאחר שהוגשה תגובת המשיבה, אשר הפנתה את תשומת הלב לפגם זה בבקשה ובחוות הדעת, טען המומחה מטעם המבקש, בחוות דעתו כדלקמן: "מדוע התייחסתי בחוות דעתי רק למחצית הראשונה של 2006? התשובה לשאלה זו היא פשוטה. חוות דעתי נכתבה, הושלמה ונמסרה ליעדה כבר בחודש יולי 2006, שלושה חיובים דו-חודשיים בלבד" (ר' סעיף 21 לחוות הדעת). טענה זו, לא נכללה בתשובת המבקש לתגובה, אלא בחוות הדעת בלבד, היא לא נתמכה בתצהיר, ולכן אינה יכולה להועיל למבקש. התאריך אשר נרשם על חוות הדעת בסמוך לחתימת המומחה עליה הוא 31.12.06 ומשום כך ניתן היה לצפות כי היא תכלול את מלוא הנתונים של שנת 2006. ראוי גם להפנות לסתירה, לכאורה, בין העובדות: המומחה מטעם המבקש ציין כי חוות הדעת נכתבה, הושלמה ונמסרה ליעדה כבר בחודש יולי 2006, בעוד התאריך המופיע על חוות הדעת הוא 31.12.06. 13. כעובדה, גם לדעת המומחה מטעם המבקש, לאחר שתיקן את חוות הדעת המקורית, בשנת 2006 כלל לא נעשתה גביית יתר, אלא גביית חסר. אי לכך ראוי להתייחס לטענת המשיבה המופיעה בסעיף 23 לסיכומיה, כדלקמן: "נימוק נוסף לדחיית הבקשה הוא חוסר תום ליבו של המבקש. בין היתר, בא לידי ביטוי חוסר תום ליבו של המבקש בכך שלמרות שהבקשה הינה ביחס לשנים 2006-2005, פירט המבקש באופן תמוה חישובים הנוגעים רק למחציתה הראשונה של שנת 2006. השמטת הנתונים ע"י המבקש לא נעשתה בשוגג או מבלי משים כי אם מתוך ידיעה ברורה שהצגת הנתונים המלאים מורה כי אף לחישוביו השגויים של המבקש, הפערים החשבונאיים בין הצדדים מצטמצמים עד מאד. המשיבה סבורה כי העלמת נתונים עובדתיים מבית המשפט על מנת ליצור ערפול עובדתי עולים לכדי חוסר תום-לב קיצוני מצד המבקש" (ההדגשות במקור - ש.ג). וראה גם סעיף 6.6-6.4 לחוות דעת מטעם המשיבה: "6.4. ... אני תוהה מה גרם למר לוי (המומחה מטעם המבקש - ש.ג) להתייחס למחצית שנת 2006 ולא לנתוני שנה שלמה, הרי חוות דעת לוי נחתמה ב - 31.12.06, כאשר כל המדדים הרלוונטים לשנת 2006 כבר פורסמו על ידי הל.מ.ס. האם הדבר נעשה בתום לב? ... 6.6. ... לו היה ממשיך מר לוי וממדד באותו אופן את תשלומי הארנונה עד סוף 2006 הן לפי שיטת המידוד שלו (למדד הלא נכון) והן תוך התחשבות במדדים שנמוכים ממדד הבסיס, היתה מתקבלת תוצאה שנתית שמשמעה גביית חסר ולא גביית יתר ... ... ... הטבלה דלעיל עונה באופן ברור על השאלה שהוצגה בסעיף 6.4 לחוות דעתי ביחס לחוסר תום הלב שבהתייחסותו של מר לוי לחלק מהתקופה בלבד!" (ההדגשות במקור - ש.ג). 14. ניתן לקבוע ולסכם כי בעוד שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה בינואר 2007 היא התייחסה לשנים 2005-2006, אך התבססה על נתונים חלקיים בלבד לשנת 2006. רק לאחר שהמשיבה התייחסה לעובדה זו בתגובתה, עדכן המומחה את חוות דעתו אשר צורפה, ללא רשות, לכתב התשובה, וכלל בה את מלוא הנתונים לשנת 2006. תיקון חוות הדעת ע"י המבקש, באופן שתכלול את מלוא נתוני 2006, נעשה מבלי שנתבקש אישור בית המשפט, מבלי שנתקבל אישור כזה ואף מבלי שניתן הסבר ראוי מדוע לא נכללו מלוא נתוני שנת 2006 בחוות הדעת המקורית. בתיקון חוות הדעת יש משום הרחבת חזית המחלוקת אשר במקור כללה חישוב של 6 חודשים בשנת 2006 ולאחר התיקון התייחסה לשנת 2006 כולה. חוות דעת מסוג חוות הדעת המשלימה אינה יכולה להיות מוגשת, כך סתם, במסגרת תשובה לתגובה לבקשה. על חוות דעת מסוג זה להוות חלק מהבקשה. כאמור, הסברי המומחה מטעם המבקש בחוות הדעת המשלימה, כשאלה אינם מופיעים בכתב התשובה או בבקשה נפרדת לתיקון חוות הדעת, וכשהם אינם נתמכים בתצהיר, הם חסרי כל משקל ודינם להידחות. 15. התנהלות זו של המבקש, כפי שפורטה לעיל, איננה התנהלות ראויה, והיא אף מטילה ספק בהיותו של המבקש תובע הולם. 16. אשר על כן ולאור כל האמור - דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות. 17. לאור המסקנה אליה הגעתי לא מצאתי צורך לדון ביתר טענות הצדדים. 18. המבקש יודיע לבית המשפט, תוך 15 ימים, אם הוא מבקש להמשיך בתביעה האישית ואם כן - לאיזה בית משפט הוא מבקש להעביר את התביעה. 19. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תיקון חוות דעתחוות דעת