תצהיר כוזב במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תצהיר כוזב במכרז: 1. העתירה מתייחסת למכרזים שפרסמה המשיבה 1 (להלן: "הרכבת") ביום 2.6.08 שעניינם פיקוח במפגשי מסילה - כביש, פיקוח וביקורת על פעילות מפקחים במפגשים, והפעלת שני מוקדים מנהלתיים ומוקד מבצעי אחד עבור חטיבת הבטיחות של הרכבת - מכרז אחד לאזור הצפון והמרכז, ואחד לאזור הדרום והשפלה, שיכונו להלן "המכרז הצפוני" ו"המכרז הדרומי" בהתאמה. 2. העותרת והמשיבה 2 (להלן: "מודיעין אזרחי") הגישו הצעה הן למכרז הצפוני והן למכרז הדרומי, ואילו המשיבה 3 (להלן: "רשף") הגישה הצעה רק למכרז הדרומי. כן הוגשו הצעות נוספות על ידי מציעים נוספים, ביניהם המשיבה 4 שצורפה לעתירה לבקשתה רק לאחר הגשת הבקשה לצו ביניים. ביום 6.10.08 בחרה ועדת המכרזים בהצעת מודיעין אזרחי כזוכה במכרז הצפוני, ובהצעת רשף כזוכה במכרז הדרומי. ביום 2.11.08, הודיעה ועדת המכרזים על הזכייה. כפי שיובהר - בהמשך בחנה ועדת המכרזים פעם נוספת את הצעתה של מודיעין אזרחי, לאור טענות שהועלו על ידי העותרת ביחס לתצהיר שצורף להצעה. 3. בעתירה הנוכחית, עתרה העותרת כי בית המשפט יורה על פסילת ההצעה שהגישה מודיעין אזרחי למכרז הצפוני, ויורה על ביטול החלטתה של ועדת המכרזים העליונה של הרכבת לבחור בהצעתה של מודיעין אזרחי כהצעה הזוכה; כן עתרה העותרת כי בית המשפט יורה על פסילת ההצעה של רשף במכרז הדרומי. ולחלופין היא עתרה כי בית המשפט יורה על ביטול ההחלטה של ועדת המכרזים של הרכבת לראות בהצעתה של רשף כהצעה הזוכה במכרז הדרומי; עוד עתרה העותרת כי בית המשפט יקבע כי ההצעות שהגישה העותרת למכרז הצפוני והדרומי הן ההצעות שקבלו את הציון המשוקלל המרבי, וכי הוא יורה לוועדת המכרזים של הרכבת לקבוע את הצירוף של שתי ההצעות הזוכות במכרז הצפוני והדרומי, או לחלופין - כי הוא יורה על ביטול המכרזים בשל הפגמים המרובים שנפלו בהם. במקביל להגשת העתירה, הגישה העותרת גם בקשה לצו ביניים שימנע מהרכבת לבצע כל פעולה בנוגע למכרזים, בקשה שהתקבלה בהחלטה מיום 30.12.08 (בש"א 33209/08) . טענות העותרת 4. העותרת העלתה מספר טענות עיקריות כנגד זכייתן של מודיעין אזרחי ורשף במכרזים. ראשית, נטען כי מודיעין אזרחי צירפה להצעתה במכרז תצהיר כוזב - היא צירפה תצהיר על פיו ב-3 השנים האחרונות לא נכתבה עליה חוות דעת שלילית או דו"ח ביקורת שלילי של אחד ממשרדי הממשלה בכול הנוגע לזכויות עובדים. בפועל בסוף שנת 2006 ובתחילת שנת 2008 נכתבו דוחות שליליים כאלה. העותרת טענה כי תצהיר כוזב פוגע באמינות המציע, ובנוסף יש לתצהיר הכוזב השלכה על רכיב שביעות הרצון של לקוחות מודיעין אזרחי - שכן הלקוחות שהיו לכאורה שבעי רצון הם משרדי הממשלה. עוד נטען כי הרכבת שינתה שלא כדין את הניקוד בגין הרכיב המקצועי במכרז. לטענת העותרת, מלכתחילה ניתן ניקוד ברכיב זה שלקח בחשבון את מיהות הלקוח הממליץ על המציע, ואת האופי וההיקף של העבודות שבוצעו עבורו. לטענתה של העותרת, לאור התערבות היועץ המשפטי של הרכבת - שלטענת העותרת היתה שלא כדין, שונה הניקוד באופן שלא ניתן משקל לאופיו של הלקוח, לטיב השירות שניתן לו ולמספר העובדים שהועסקו אצלו. 5. באשר לרשף, טענה העותרת כי נפל פגם מהותי בהצעתה - משום שלהצעה צורפה ערבות בנקאית מותנית. כך, בערבות נוסף תנאי לפיו הערבות תיפרע אם תודיע הרכבת לבנק כי תנאי המכרז לא קוימו. לכן - כך נטען, היה כתב הערבות פגום, ודי בכך כדי לפסול את ההצעה. 6. העותרת טענה עוד, כי לאחר שמודיעין אזרחי זכתה בציון הגבוה ביותר הן במכרז הצפוני והן במכרז הדרומי, היה על הרכבת לקבוע כי מודיעין אזרחי תזכה במכרז הדרומי, וכי העותרת, שהיא בעלת ההצעה השנייה באיכותה - תזכה במכרז הצפוני, משום שהשילוב של הצעות אלה מביא לתוצאה הזולה ביותר עבור הרכבת. העותרת העלתה מספר טענות נוספות בעתירה, שבא כוחה הסכים לחזור בו מהן בדיון שהתקיים ביום 28.1.09. טענות המשיבות 7. המשיבות השיבו לטענות העותרת, הן במסגרת תשובותיהן לצו הביניים והן במסגרת תשובותיהן לעתירה. לטענתן, העותרת השתהתה בהגשת העתירה. עוד נטען כי לא ניתן לקבל את העתירה משום שמדובר כבר ב"מעשה עשוי". בנוסף נטען כי העותרת לא צירפה לעתירה את ההצעה שלה - ודי בכך כדי לדחות את העתירה. לאחר שהמשיבות העלו את טענותיהן בהקשר זה במסגרת התשובה לבקשה לצו הביניים, הגישה העותרת לתיק בית המשפט את הצעתה ללא הצעתה הכספית, ובלא בקשת רשות מבית המשפט לתקן את העתירה. לאחר מכן הוגשה ההצעה הכספית - גם אז ללא קבלת רשות, ורק בישיבת יום 28.1.09, בקש ב"כ העותרת לצרף את נוסח הערבות הבנקאית שצורף להצעתה של העותרת. עוד נטען כי היה מקום לצרף כמשיבים נוספים גם את מציעי ההצעות האחרים במכרזים. 8. באשר לתצהיר מודיעין אזרחי - נטען כי התצהיר היה נכון ולא היה שקרי. מודיעין אזרחי והרכבת טענו כי יש לפרש את האמור בס' 7 לתצהיר נספח A2 עליו היו המציעים אמורים לחתום, באופן שונה מזה בו פירשה אותו העותרת. לשיטת המשיבים, לא היתה חובה על המציעים לפרט קיומם של חוות דעת וביקורות שליליות, אלא הם הסכימו בהצהרתם כי אם קיימים דוחות כאלה, ניתן יהיה לפסול את הצעתם. המשיבים אף טענו כי המציעים שהיו ביחס אליהם חוות דעת שליליות, לא היו יכולים להגיש אותן לרכבת, ולכן הם חתמו על התצהיר, תוך הנחה כי הרכבת תוכל לפנות לחשב הכללי המרכז את דוחות הביקורת של משרדי הממשלה, ולקבל מידע על דוחות וחוות דעת, ככל שקיימים כאלה ביחס למציעים. לטענת מודיעין אזרחי, מטרת הדוחות של החשב הכללי היתה תיקון הליקויים, והליקויים שנזכרו בחוות הדעת השליליות אכן תוקנו על ידי מודיעין אזרחי. בנוסף, משרדי ממשלה אחרים לא הפסיקו את ההתקשרות עם מודיעין אזרחי חרף האמור בדוחות. עוד נטען כי החשב הכללי מסר כי נערכו דוחות ביקורת גם לעותרת שחתמה על תצהיר זהה. 9. לאחר פניית העותרת לרכבת ביחס לתצהיר מודיעין אזרחי, התכנסה הוועדה העליונה של הרכבת פעם נוספת, והחליטה כי קיימת בעיה עם ניסוח הסעיף. היא קבעה כי המציעים הבינו כי ניתן לחתום על התצהיר ללא שינוי בו, אף אם נערכו דוחות ביקורת שליליים לחברה המציעה. באשר לניקוד שניתן ביחס לשביעות הרצון של הלקוחות, נטען כי הוועדה סברה כי לא היה מקום לתת משקל לגודל הגוף הממליץ ולהיקף הפעילות בו, שכן ניתן משקל לגודלו של המציע ברכיבים אחרים של דירוג ההצעות. הוועדה ביקשה לפעול בשוויון בין המציעים. באשר להצעת רשף, נטען כי הפגם בערבות הבנקאית הוא פורמאלי, שכן התנאי מציין את המובן מאליו, ומשום שכל התוספות נדחות מפני ההתחייבות לשלם על פי דרישה ראשונה, שהיא הנותנת לערבות את אופייה האוטונומי. 10. באשר לצירוף ההצעות שנבחר, נטען כי מאחר שהיקף המכרז הצפוני היה גדול יותר, ובמסגרתו אמור היה לפעול המוקד המבצעי, ומשום שהחברה שזכתה במכרז הדרומי היתה כפופה להנחיות ולדיווחים של החברה שזכתה במכרז הצפוני, היה מקום לבחור בהצעת מודיעין אזרחי כהצעה הזוכה למכרז הצפוני. שני המכרזים היו מכרזים נפרדים, ושיקול המחיר לא היה השיקול היחידי שניתן היה להביאו בחשבון במסגרת החלטתה של ועדת המכרזים. להלן יידונו בפירוט כל טענות הצדדים. הטענות ביחס לתצהיר השיקרי של מודיעין אזרחי 11. המציעים במכרז נדרשו לחתום על התצהיר 2A שצורף כנספח י"א לעתירה, שזו לשונו של סעיף 7 בו: "הנני מצהיר כי בשלוש השנים האחרונות לא נכתבה עלי חוות דעת שלילית או דוח ביקורת של אחד ממשרדי הממשלה לגבי הספק או בעל זיקה אליו בקשר להסכמי התקשרות שעניינם זכויות עובדים המנויות בחוקי העבודה המפורטים בנספח המצ"ב לתצהיר זה, ואם כן, רשאי עורך המכרז לפסול את ההצעה". מר מלכה, מטעם מודיעין אזרחי, חתם על התצהיר, ובכלל זה הצהיר את ההצהרה שלעיל ביחס למודיעין אזרחי. 12. אין מחלוקת כי בשנת 2006 בצעה יחידת הביקורת באגף החשב הכללי במשרד האוצר ביקורת בנושאי תשלומי שכר למאבטחים במודיעין אזרחי שהתקשרה בהסכמים עם מספר משרדים ממשלתיים. הדו"ח נזכר במכתב שצורף כנספח י"ב לעתירה, וכן במכתב נספח י"ג לעתירה - ממנו עולה כי בעקבות הביקורת, מחזירה מודיעין אזרחי מיליוני שקלים לעובדים שהועסקו על ידיה. בשנת 2008 התקבלה החלטה נוספת של החשב הכללי בעקבות בדיקה של יחידת הביקורת של אגף החשב הכללי באשר לאי עמידתה של מודיעין אזרחי בהסכמי התקשרות שונים בנושאי שירותי אבטחה בפרויקטים של משרדי הממשלה. כך עולה מהודעת דוברת משרד האוצר מיום 4.2.08 שצורפה כנספח י"ד לעתירה. כאמור, הן הרכבת והן מודיעין אזרחי לא חלקו על קיומם של הדוחות הללו. 13. כדי להכריע בטענות הצדדים בהקשר זה, יש לבחון את השאלה האם הצהיר המצהיר מטעם מודיעין אזרחי הצהרה שקרית כאשר חתם ללא כל הסתייגות על התצהיר נספח 2A למכרז, וזאת לאור הדוחות שציינו לעיל. לצורך מענה על שאלה זו, יש מקום לפרש את האמור בס' 7 לתצהיר 2A לאור כללי הפרשנות החלים בדיני המכרזים. במקביל יש לבחון את השאלה האם גם העותרת הצהירה הצהרה שקרית, כאשר היא עצמה חתמה ללא הסתייגות על ס' 7 הנ"ל - שאם כן, העלאת הטענה על ידיה ביחס לסעיף זה, היא התנהגות שלא בניקיון כפיים, ואין מקום לאפשר לה להעלות את הטענה הזו. 14. האם ההצהרה של מודיעין אזרחי בס' 7 לתצהיר היתה הצהרה שיקרית? כאמור, טענו ב"כ מודיעין אזרחי והרכבת, כי ההצהרה של מודיעין אזרחי בס' 7 לא היתה שקרית. ב"כ מודיעין אזרחי הדגיש בהקשר זה את הדברים האמורים בסיפא של ס' 7 הנ"ל. לטענתו, המצהיר מצהיר בסעיף כי לא נכתבו עליו דוחות שליליים ב-3 השנים האחרונות, וכי "אם כן, רשאי עורך המכרז לפסול ההצעה". מודיעין אזרחי השוותה בין הנוסח של ס' 7 הנ"ל בתצהיר, לבין נוסחם של ס' 5 ו-6, בהם לא נתון שיקול דעת כלשהו לעורך המכרז, אם מתקיימים התנאים המנויים בהם. 15 ב"כ מודיעין אזרחי טען בישיבת יום 28.1.09, כי כל המציעים במכרז הבינו את האמור בסעיף 7 כמאפשר להם לחתום על התצהיר גם אם קיימים דוחות שליליים לתקופה הרלוונטית. הוא הפנה להנחיה של החשב הכללי ממנה עולה כי החשב הכללי הוא המרכז את דוחות הביקורת מול חשבי משרדי הממשלה, והוא הגורם שדרכו עוברים דוחות הביקורת. מכאן עולה - לטענת מודיעין אזרחי, כי הרכבת היתה יכולה לקבל את כל המידע הדרוש לה ביחס לדוחות וחוות דעת של משרדי הממשלה, שנכתבו ביחס לכול אחד מהמציעים, ולא היה צורך כי המציעים עצמם יַפנו לדוחות אלה. עוד נטען כי אף החשב הכללי עצמו כתב כי אין מניעה כי מודיעין אזרחי תשתתף במכרזי הממשלה השונים. החשב הכללי אישר וממשיך לאשר את השתתפותה וזכייתה של מודיעין אזרחי במכרזי הממשלה השונים, בהם מופיעה הוראה כדוגמת הוראת ס' 7 לתצהיר. מודיעין אזרחי אף זכתה בארבעה מכרזים שונים של משרדי ממשלה, וזאת בעקבות תיקון של מודיעין אזרחי את כל הליקויים שהתגלו בעבר בביקורות שנערכו לה. 16. מודיעין אזרחי אף טענה כי כוונת ס' 7 הנ"ל איננה למנוע השתתפותם של מציעים שניתנו כנגדם ביקורות או חוות דעת כאלה ואחרות, אלא לאפשר גם למציעים אלה להתמודד במכרזים, בכפוף לאפשרות כי הצעתם תיפסל. עוד נטען כי לא הוכח כי מודיעין אזרחי פעלה בכוונת זדון. בפרוטוקול השימוע שנערך למודיעין אזרחי על ידי הרכבת (נספח ב' לתשובת הרכבת), ציין מר מלכה כי מעולם לא נאמר על ידיו כי לא היו ביקורות. הוא טען כי הליך ביקורת על ספק שירותים הוא הליך רגיל, ואין סַפָּק של המדינה שלא נערכות לו ביקורות במהלך עבודתו. הוא ציין כי להבנתו אם תיקנת את האמור בביקורות, אתה רשאי להמשיך לתת שירות, ולזכות במכרזים על אף הביקורות. ב"כ הרכבת טענה בהקשר זה כי 3 מתוך 6 החברות שהגישו הצעות למכרז, חתמו על אותו תצהיר. לטענתה, יש בכך כדי לחזק את הטענה הפרשנית לה טוענת מודיעין אזרחי. עוד נטען כי ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי יש להעדיף פרשנות המקיימת הצעה במכרז, על פני פרשנות הפוסלת אותה. ב"כ הרכבת הוסיפה כי לו אכן היתה הרכבת סבורה כי מודיעין אזרחי הגישה תצהיר כוזב, היא לא היתה מקבלת את ההצעה. 17. כפי שצוין בראשית הדברים, כדי לקבוע אם תצהיר מודיעין אזרחי היה תצהיר שקרי, יש לפרש את האמור בס' 7 לנספח 2A. אני סבורה כי חרף ההלכה הפסוקה לפיה יש להעדיף את הפרשנות המקיימת הצעה במכרז, אין מקום במקרה זה לקבל את פרשנותה של מודיעין אזרחי לס' 7, שכן לטעמי הפרשנות המוצעת על ידי מודיעין אזרחי עומדת בסתירה לאמור בס' 7 לתצהיר 2A. 18. כך, ס' 7 לא קבע - כפי שיכול היה לקבוע - כי הרכבת רשאית לבחון דוחות שליליים קודמים ככל שהיו כאלה ביחס לכול אחד מהמציעים, וכי כל מציע מודע לכך כי קיומם של דוחות כאלה בתקופה של 3 שנים לפני המכרז, מקנה לרכבת את האפשרות לפסול את ההצעה. זוהי למעשה הפרשנות אותה מציעה מודיעין אזרחי, אולם אין ספק כי היא איננה עולה מהאמור בסעיף עצמו. בסעיף נקבע כי המצהיר מצהיר כי ב-3 השנים האחרונות לא נכתבה עליו חוות דעת שלילית. כאמור, מדובר בהצהרה של המצהיר - ולא בהפניה של הרכבת לחשב הכללי או לגורם אחר כלשהו, לבדיקה האם קיימים דוחות שליליים על המציעים. אין ספק כי המידע בדבר חוות דעת שליליות ביחס למציעים היה מידע שהיה חשוב לרכבת לצורך ההחלטה בדבר הזוכים במכרז, גם אם (ועל כך אין מחלוקת) מידע כזה לא היה בו בהכרח כדי לפסול הצעה של מי שהיו עליו חוות דעת שליליות. טענתה של מודיעין אזרחי לפיה הרכבת יכלה לקבל את המידע הזה ישירות מהחשכ"ל, היא נכונה ככל הנראה. אולם, כפי שהובהר לעיל, התצהיר לא בחר בדרך של הפניית הרכבת לחשכ"ל לצורך עריכת הבירור, אלא התצהיר נקט בשיטה לפיה המציע צריך להצהיר בעצמו בענין זה כי לא קיימים דוחות כאלה. הצהרה כזו של המציע מייתרת את הצורך בפנייה לחשכ"ל לצורך בירור האם קיימות חוות דעת שליליות אם לאו. 19. ואכן, מדבריה של ב"כ הרכבת בישיבת יום 28.1.09, עולה לטעמי באופן ברור כי כך הבינה גם הרכבת את האמור בסעיף זה, חרף טענותיה השונות בתשובתה לעתירה דנן. ב"כ הרכבת ציינה בדיון כי "כשקבלנו את ההצעות של המציעים לא פנינו מייד לחשכ"ל. אנו הנחנו כי התצהיר הוא נכון" (ר' עמ' 5 לפרוטוקול ישיבת 28.1.09 שורה 4). לו היתה פרשנותה של מודיעין אזרחי לתצהיר נכונה - הרי חזקה על הרכבת שהיתה פונה ביחס לכול אחד מהמציעים לחשכ"ל, כדי לברר האם קיימים לגביו דוחות שליליים מהתקופה של 3 השנים לפני המכרז, ובמקרה שהיו דוחות כאלה, היא היתה שוקלת האם מן הראוי לפסול את ההצעה בשלהם. משהרכבת לא עשתה כן, פירוש הדבר כי היא אכן סמכה על האמור בתצהירי המציעים, והניחה כי אין חוות דעת שליליות בתקופה הרלוונטית, אם כך הוצהר. לכן, הטענה לפיה הרכבת היתה יכולה לפנות לחשכ"ל כדי לקבל את המידע, איננה משנה את המסקנה הפרשנית, שכן בפועל הרכבת לא פנתה ולא התכוונה לפנות חשכ"ל. לכן היא הוטעתה - ולא ידעה - עד למועד בו הוגשה העתירה, כי ביחס למודיעין אזרחי אכן קיימות חוות דעת שליליות לתקופה הרלוונטית. 20. עוד יצוין כי הרכבת טענה שרוב המציעים במכרז הבינו את האמור בס' 7 לתצהיר כפי שהבינה אותו מודיעין אזרחי, ובכך יש כדי לחזק את הפרשנות לה טוענת מודיעין אזרחי. לענין זה יש לציין כי ב"כ רשף הצהיר בבית המשפט כי חברת רשף הבינה את הצהיר כלשונו, והיתה סבורה כי לו היה דוח שלילי נגדה, כי היה עליה להצהיר עליו. (ר' עמ' 5 שורות 22-23 לישיבת יום 28.1.09). כלומר, לפחות מציע אחד נוסף הבין את האמור בתצהיר כפי שהבינה אותו העותרת. גם בכך יש כדי לחזק את טענתה הפרשנית של העותרת בהקשר זה. 21. אחזור ואדגיש כי העובדה שמודיעין אזרחי זכתה במספר מכרזים של משרדי ממשלה ואף של החשכ"ל חרף הדוחות השליליים הללו, איננה רלוונטית בהקשר הנוכחי. זאת משום שהטענה כנגד מודיעין אזרחי והרכבת איננה כי לא היה נכון לקבוע כי מודיעין אזרחי תזכה במכרז בשל קיומם של חוות דעת שליליות ביחס אליה. טענה כזו לא נטענה, וסביר להניח שלו היתה נטענת - לא היה מקום לקבלה, לאור שיקול הדעת שהותירה לעצמה הרכבת, שלא לפסול הצעות גם במקרה שקיימות חוות דעת שליליות ביחס למציע מסוים. אין גם רלוונטיות לענין זה לשאלה האם לאחר הדוחות תיקנה מודיעין אזרחי את מה שהיה טעון תיקון על פי הדוחות. הרכבת היתה יכולה לשקול ענין זה במסגרת שיקוליה אם לפסול את הצעת מודיעין אזרחי בהתאם לדוחות אם לאו, אולם אין בתיקון הנטען כדי להכשיר את ההצהרה לפיה לא היו כנגד מודיעין אזרחי חוות דעת או דוחות שליליים בשלוש השנים לפני חתימת התצהיר - הצהרה שכעולה מהאמור לעיל, איננה נכונה. כאמור, הטענה איננה מתייחסת לעצם קיומן של חוות הדעת השליליות ולהשלכתן על זכיית מודיעין אזרחי, אלא לעובדה כי חוות דעת אלה לא נזכרו בתצהיר, וכי המצהיר מטעם מודיעין אזרחי לא הצהיר אמת כאשר הצהיר כי חוות דעת כאלה אינן קיימות. 22. מודיעין אזרחי הפנתה לאמור בס' 15.5 להזמנה להשתתף במכרז. באותו סעיף נקבע כי: "כל שינוי או תוספת שייעשו ב'טופס למילוי על ידי המציע' או בטופס ההצעה הכספית, או בתנאי ההסכם ונספחיו, או כל הסתייגות לגביהם, בין על ידי תוספת בגוף המסמכים ובין במכתב לוואי או בכול דרך אחרת, עלולים לגרום לפסילת ההצעה". מודיעין אזרחי טוענת כי לאור האמור בסעיף זה, היא לא היתה יכולה להוסיף את דוחות הביקורת השליליים שנערכו לגביה להצעת המכרז שלה, ולא היתה יכולה להסתייג מהאמור בס' 7 לתצהיר 2A. 23. כפי שציינתי בהחלטה במסגרת צו הביניים, אינני סבורה כי ישנה אי בהירות בניסוח ס' 7 לתצהיר. האמור בסעיף הוא ברור - המציע מתבקש ליידע את הוועדה האם נכתבו עליו דוח ביקורת או חוות דעת שליליים של אחד ממשרדי הממשלה שעניינם זכויות עובדים על פי חוקי העבודה המפורטים בנספח. מאחר שאין חולק כי היו דוחות ביקורת שליליים ביחס למודיעין אזרחי, הצהרת אמת היתה חייבת לציינם, יהיה אשר יהיה ההסדר שנקבע במסמכי המכרז ביחס להוספות או הסתייגויות. 24. אוסיף ואציין כי לו היתה מודיעין אזרחי מבקשת להצהיר הצהרת אמת בנוגע לדוחות השליליים, היה על המצהיר מטעמה להוסיף את דוחות הביקורת השליליים להצעתו, ולסייג את חתימתו על ס' 7 בתצהיר, או - אם חשש כי תוספת כזו תביא לפסילת ההצעה - היה עליו לפנות לרכבת בבקשת הבהרה. הגשת התצהיר כמות שהוא היא הגשה של תצהיר שאינו אמת, ואשר בפועל גרם להטעיה של הרכבת, שלא היתה מודעת למידע שהיה חשוב בעיניה - כי על מודיעין אזרחי אכן נכתבו דוחות שליליים בתקופה הרלוונטית. 25. ההלכה הפסוקה קבעה כי צירוף תצהיר כוזב עשוי להביא לפסילת ההצעה. כך נקבע בהקשר זה בפסה"ד רע"א 3343/00 מפעלי תחנות בע"מ נ. רשות שדות התעופה, : "בנסיבות רגילות על ועדת המכרזים לפסול הצעה המבוססת על טעות ועל הנחות בלתי נכונות... בוודאי שכך כאשר מבוססת ההצעה על מירמה. מקום בו המדובר במתן תצהיר כוזב עשויה להתעורר שאלת אמינותו של המציע והתאמתו לביצוע המיזם נשוא המכרז... עובדת צירופו של תצהיר מוטעה להצעה מהווה שיקול ענייני ששומה על הוועדה לקחתו בחשבון שיקוליה". עוד נפסק בעת"מ (ת"א) 1587/02 קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נ. רשות שדות התעופה בישראל (מפי כב' הנשיא גורן) כי: "תצהיר כוזב להצעה במכרז פוגם באמינותו של המציע, ומקום שאין בפי מגיש התצהיר טענה כי הפרט המוטעה לא היה ידוע לו... הרי שיש בדבר כדי לפסול את כשרותה של ההצעה". 26. כפי שהובהר לעיל, גם מדבריה של ב"כ הרכבת עולה כי לו היתה הרכבת סבורה כי היה מוגש "תצהיר כוזב עם סימן קריאה" - הרכבת לא היתה מקבלת את ההצעה (ר' עמ' 5 שורות 9-10 לפרוטוקול 28.1.09). אני סבורה כי תוצאה זו היא נכונה, ומבטיחה כי מציעים במכרז לא ינסו להצהיר הצהרות שאינן אמת, תוך תקווה שענין זה לא יתגלה, ותוך שהם יודעים כי אף אם הענין יתגלה- הם יהיו עשויים לזכות במכרז. כדי לתת תמריץ ברור לאמירת אמת במסגרת הצהרות במכרזים, דבר שהוא חשוב כמובן לצורך קיום אפשרות לערוך מכרזים אמינים, שוויוניים ויעילים, יש לקבוע שמציע שהצהיר הצהרה שאינה נכונה- הצעתו תיפסל. 27. סיכומה של נקודה זו - אני סבורה כי יש לפרש את ס' 7 לתצהיר כך שמציע שבשלוש השנים האחרונות נכתבו עליו חוות דעת שלילית או דוח ביקורת שלילי של אחד ממשרדי הממשלה בקשר להסכמי התקשרות שעניינם זכויות עובדים המנויות בחוקי העבודה המפורטים בנספח לתצהיר, לא יכול היה לחתום על התצהיר כפי שהוא. משנחתם על ידי מודיעין אזרחי תצהיר כוזב, ומשאין חולק כי מודיעין אזרחי היתה מודעת לקיומם של דוחות ביקורת שליליים לגביה, יש לפסול את הצעתה. האם גם העותרת הצהירה הצהרת שקר בס' 7 לתצהיר 2A? 28. כפי שצוין לעיל, המשיבות טענו כי הצהרתה של העותרת בס' 7 לתצהיר נספח 2A היתה אף היא הצהרה שיקרית - אם תתקבל הטענה הפרשנית של העותרת. המשיבות טענו בהקשר זה כי גם כנגד העותרת נכתבה חוות דעת שלילית בקשר עם הסכמי התקשרות שעניינם זכויות עובדים המנויות בנספח לתצהיר. ואכן, גם בהקשר זה אין מחלוקת כי בעניינה של העותרת נכתב דוח ביקורת על פיו היא נמנעה מלתת לעובדיה תוספת ותק ותוספת משפחה (ר' נספח ד' לתגובת הרכבת, ס' 79 לתשובת העותרת לתגובת המשיבות לצו המניעה הזמני ודברי ב"כ העותרת בעמ' 3 שורות 15-16 לפרוטוקול יום 28.1.09). 29. העותרת טענה בהקשר זה כי חרף האמור לעיל, התצהיר אותו היא הגישה לא היה תצהיר שיקרי. זאת משום שתוספות אלה (תוספת ותק ותוספת משפחה) קבועות בצו ההרחבה לענף השמירה, ולא בחוקי העבודה המנויים בנספח לתצהיר 2A למכרז, שאליהם ורק אליהם הפנה ס' 7 לתצהיר. 30. מודיעין אזרחי התייחסה בתשובתה לעתירה לטענה זאת. היא טענה כי הדרישה לתשלום תוספת ותק ותוספת משפחה מופיעה בחוקים המנויים בנספח לתצהיר. בס' 35 לתשובתה, היא פירטה את סעיפי החוק השונים בחוקים שנזכרו בנספח לתצהיר, שבהם קיימת הדרישה לתשלום תוספת ותק ותוספת משפחה. 31. ב"כ העותרת לא חלק על כך כי קיימת חובה לתוספת ותק ותוספת משפחה ביחס לתשלומים האמורים בחיקוקים אליהם הפנה ב"כ מודיעין אזרחי - קרי כי יש לשלם תוספת ותק ומשפחה כאשר משולמים דמי מחלה, כאשר משולם שכר לחייל משוחרר, בהתאם לחוק שכר מינימום, לענין פיצויי פיטורין ועוד. אולם, לטענתו, דוח הביקורת בעניינה של העותרת לא התייחס להפרה של חוקים אלה - לא נטען כי העותרת לא הוסיפה תוספת ותק לדמי מחלה או לפיצויי פיטורין, אלא כי היא לא הוסיפה תוספת ותק ומשפחה לשכר עצמו, בניגוד לחובתה מכוח ההסכם הקיבוצי. כאמור, הסכם זה איננו אחד מהחיקוקים שנזכרו בנספח לתצהיר 2A. לכן, לטענת ב"כ העותרת התצהיר שהוגש על ידי העותרת היה תצהיר אמת. השאלה האם העותרת הצהירה הצהרת אמת כאשר חתמה על ס' 7 לתצהיר, היא שאלה פרשנית. הכלל הנהוג בהלכה הפסוקה הוא כי במסגרת מתן פרשנות לתנאים מקדימים במכרז, יש, ככל שהדבר ניתן, להעניק משקל יתר לפרשנות המקיימת את הצעתו של המציע ולא את זו הפוסלת אותו. בע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נ"ה(1) 1, בעמ' 9 נפסק: "לדעתי, ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז מחייבת, כי מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן". אני סבורה כי הפרשנות שהוצעה על ידי העותרת בהקשר זה היא פרשנות אפשרית מבחינה אובייקטיבית. הספֵק שהציבה העותרת ביחס לשאלה הפרשנית בפירושו של ס' 7 הוא ספק ממשי. השאלה האם היה מקום להצהיר על דוח שעניינו הפרה של הסכם קיבוצי, כאשר מהדוח עצמו לא עולה במפורש הפרה של אחד החיקוקים שנמנו בנספח לתצהיר, היא שאלה עמומה בנוגע לאופן שבו יש לפרש את הוראות המכרז. פרשנותה של העותרת עולה בקנה אחד אם לשון המכרז ועם תכליתו, ופרשנות אחרת איננה עדיפה עליה (ר' פס"ד אלישרא שנזכר לעיל). זאת, בניגוד לשאלה ביחס להצהרה על אי קיומם של דוחות ביקורת שליליים, שלגביה אינני סבורה כי ישנה אי בהירות בניסוח ס' 7 לתצהיר, בנוגע לחובת המציע ליידע את הוועדה האם נכתבו עליו דוח ביקורת או חוות דעת שליליים. לכן, אינני סבורה כי יש מקום לפסול את הצעתה של העותרת - חרף חתימתה על התצהיר בנוסחו הקיים. הטענה ביחס לס' 5 לתצהיר 33. בבש"א 30317/09, עתרה חברת מודיעין אזרחי לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 28.1.09. היא בקשה כי לפרוטוקול תתווסף טענה של בא כוחה, לפיה העותרת הורשעה בעבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בניגוד לאמור בס' 5 לתצהיר 2A. 34. העותרת התנגדה לבקשה. ראשית, היא התנגדה להעלאת טענה חדשה בדרך של בקשה לתיקון פרוטוקול. היא טענה עוד כי יש לדחות את טענתה של מודיעין אזרחי גם לגופה. לטענתה, הרכבת שינתה את מסמכי המכרז בכך שחייבה את המציעים לחתום על תצהיר 2A שהוא מפורט יותר מהתצהיר המקורי. לטענתה, נספח חוקי העבודה שצורף לתצהיר 2A זהה לחלוטין ל"נספח חוקי העבודה" שצורף כנספח כ"ו לחוזה, ושניהם אינם כוללים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לטענת העותרת, הנספח אליו הפנתה מודיעין אזרחי - נספח ו' לחוזה, עניינו בחובה המוטלת על הזוכה במכרז לנהוג בתקופת החוזה בהתאם לחוקי העבודה המופיעים בנספח זה. ההצהרות בתצהיר 2A מתייחסות על פי הנטען לחוקי העבודה המפורטים בנספח לתצהיר 2A, הזהה לנספח כ"ו לחוזה. עוד טענה העותרת כי הצהרתה לא היתה שקרית גם משום שהיא לא הורשעה בפסק דין חלוט - שכן ניתנה בעניינה הכרעת דין של ביה"ש לעבודה, אך טרם נגזר עונשה, והיא מתכוונת לבקש כי יוטל עליה עונש ללא הרשעה. 35. בתשובת מודיעין אזרחי לתגובת העותרת, טענה מודיעין אזרחי כי קיים הבדל בין ניסוח ס' 4, 6 ו-7 לתצהיר 2A, לבין ניסוחו של ס' 5 בו. כך - בעוד סעיפים 4, 6 ו-7 מפנים ל"נספח המצ"ב לתצהיר זה" מפנה סעיף 5 לחוקי העבודה המפורטים בחוזה. החוזה כולל גם את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, כעולה מנספח ו' לחוזה, שהוא על פי הטענה הנספח הרלוונטי לסעיף 5 לתצהיר. עוד נטען כי סעיף 5 לתצהיר איננו מציין כי יש להצהיר רק על הרשעה בפסק דין חלוט, ולכן לטענת העותרת בהקשר זה אין כל יסוד במסמכי המכרז. 36. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי גם בהקשר זה קיימת עמימות בנוסח מסמכי המכרז, אשר די בה כדי לקבוע כי הפרשנות שהוצעה על ידי העותרת בהקשר זה היא פרשנות אפשרית. הספֵק שהציבה העותרת ביחס לשאלה הפרשנית בפירושו של ס' 5 הוא ספק ממשי, כפי שהיה הספק ביחס לפרשנות ס' 7 לתצהיר ספק ממשי. השאלה האם ההפניה בס' 5 לתצהיר 2A ל"חוקי העבודה המפורטים בחוזה", היתה הכוונה לחוקי העבודה המפורטים בנספח לתצהיר ובנספח כ"ו לחוזה - או שמא לחוקי העבודה המפורטים בנספח כ"ו לחוזה, היא בעיני שאלה עמומה. 37. הספק נובע משום שקיים הבדל בין הנוסח של ס' 5 לתצהיר, לבין נוסחם של סעיפים 4,6 ו-7 לתצהיר 2A מחד גיסא. הבדל זה תומך לכאורה בגישתה הפרשנית של מודיעין אזרחי. מאידך גיסא, סעיף 5 מפנה לחוקי העבודה המפורטים בחוזה, כאשר כפי שצוין, ישנם בהקשר זה שני נספחים לחוזה (ו' וכ"ו) בהם מפורטים חוקי עבודה שונים. זאת ועוד, כעולה מהאמור בנספח ו' לחוזה, עניינו הוא בהתחייבות של המציע "לקיים בכול תקופת החוזה", לגבי העובדים שיועסקו על ידיו לצורך ביצוע השירותים נושא החוזה, "אחר האמור בחוקי העבודה המפורטים להלן". כלומר, מהאמור בנספח ו' עצמו עולה כי הוא מתייחס להתחייבות עתידית של המציע, לקיים את החוקים המפורטים בו במשך תקופת החוזה. לעומת זאת, מסעיף 5 לתצהיר 2A עולה כי הוא מתייחס להרשעה של המציע בעבר, ב-3 השנים שקדמו להגשת ההצעה. 38. מכול הטעמים הללו, אני סבורה כאמור כי לא ניתן לקבוע שהפרשנות המוצעת על ידי העותרת היא בלתי סבירה, ולכן ולאור הכלל הנהוג בהלכה הפסוקה לפיו יש להעדיף פרשנות המקיימת את ההצעה, אינני סבורה כי יש מקום לפסול את הצעתה של העותרת - חרף חתימתה על ס' 5 לתצהיר בנוסחו הקיים. אני סבורה כי קיים ספק פרשני בקשר לנוסח מסמכי המכרז בהקשר זה , בניגוד לנושא של ההצהרה על כך שלא קיימים דוחות ביקורת שליליים, שביחס אליו אינני סבורה כי קיים ספק המצדיק את החלת הכלל הנ"ל. סיכומו של דבר - אני סבורה כי היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של מודיעין אזרחי, ומאחר שהצעתה של העותרת היתה ההצעה השנייה במכרז הצפוני - היה מקום לקבל אותה. 39. לכאורה די באמור לעיל. כפי שהובהר, תנאי המכרז לא איפשרו כי אותו זוכה יזכה בשני המכרזים, הצפוני והדרומי. לכן, מאחר שיש לקבוע כי העותרת זכתה במכרז הצפוני - היא ממילא לא יכולה לזכות גם במכרז הדרומי. אף על פי כן, ולמען שלמות התמונה, יתבררו להלן גם יתר הטענות של הצדדים שעלו במסגרת כתבי הטענות שלהם. ניקוד שביעות הרצון 40. העותרת התייחסה לשני עניינים הקשורים לניקוד שביעות הרצון במכרז. טענתה הראשונה בהקשר זה היתה כי לא ניתן היה להתייחס לשביעות הרצון הלכאורית של הלקוחות של מודיעין אזרחי שהם משרדי ממשלה, כאשר התברר, כעולה מדוח הביקורת השלילי שמודיעין אזרחי לא גילתה אודותיו לרכבת, כי מודיעין אזרחי לא כיבדה את זכויות העובדים. לטענת העותרת ברכיב של שביעות הרצון, היה על ועדת המכרזים להביא בחשבון גם את הנושא של שמירה על זכויות עובדים, ובפועל הדבר לא נעשה, גם לא לאחר שהסתבר כי התצהיר שהגישה מודיעין אזרחי היה כוזב, וכי היא הפרה זכויות עובדים. עוד נטען על ידי העותרת כי היה על ועדת המכרזים לבחון את דירוג ההמלצות של המציעים לאור אופי השירות שניתן והיקפו. העותרת טענה כי הקריטריון של אופי השירות והיקפו איננו זהה לקריטריון של גודל הגוף הממליץ. נטען כי יתכן מצב בו לגוף גדול ניתן שירות בהיקף קטן, או שלגוף קטן ניתן שירות בעל אופי רגיש שטיבו מורכב יותר. לעניינים אלה עשויה - כך נטען - להיות השלכה על משמעות ההמלצה של אותו לקוח. יוער כי טענה זו התייחסה למכרז הצפוני, כאשר העותרת טענה כי לו היה הניקוד מביא בחשבון את היקף השירות שניתן על ידי העותרת לממליצים, הדבר היה מביא לכך כי הצעתה של העותרת היתה זוכה במכרז הצפוני. 41. בהחלטת הביניים קבעתי כי קיים סיכוי כי טענה זו תתקבל. אולם, אני סבורה כי חרף האמור בהחלטת הביניים בהקשר זה, אין מקום לקבל את הטענה במסגרת פסק הדין. אני סבורה כי אופן הדירוג של שביעות הרצון של הממליצים על מציעי ההצעות במכרז, הוא ענין שבשיקול הדעת של ועדת המכרזים. כידוע, ככלל בית המשפט נוהג להימנע מלהתערב בהחלטות של ועדת המכרזים, כל עוד הן התקבלו משיקולים עניינים, הן אינן שרירותיות, וכל עוד הן מצויות ב"מיתחם הסבירות" (ר' למשל ע"א 334/01 מדינת ישראל נ. אבו שינדי פ"ד נ"ז (1) 883, 895). בית המשפט איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות אלה, והוא איננו מתערב בהן, אף אם הוא סבור שקיימת החלטה סבירה אחרת שניתן היה לקבלה (ר' למשל בג"ץ 389/80 דפי זהב נ. רשות השידור פ"ד ל"ה(1) 421,449). בפסה"ד נשיץ נ. עשת (ע"א 4964/92, פ"ד נ(3) 762, בעמ' 768- 769 נקבע על ידי כב' השופט (כתוארו דאז) אור כי: "בצד עילות ההתערבות שבמשפט המנהלי, חל על ההתערבות בהחלטותיה של ועדת המכרזים הכלל שלפיו בבוחנו את החלטת רשות מנהלית, בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות. בית המשפט אינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל באותן נסיבות. הוא בוחן אם החלטת הרשות היתה כדין. הוא בוחן אם ההחלטה שקיבלה הוועדה, תוך הפעלת שיקול דעתה, נופלת למיתחם הסבירות. כלל זה יפה גם כשמדובר בוועדת מכרזים". 42. אני סבורה כי ההחלטה של ועדת המכרזים שלא להביא בחשבון את דו"ח הביקורת השלילי לצורך שינוי הניקוד ברכיב שביעות הרצון, גם לאחר שהסתבר לה כי קיים דו"ח כזה, איננה החלטה בלתי סבירה במידה כזו המחייבת את התערבות בית המשפט. גם העובדה כי הוועדה החליטה בסופו של דבר (ובניגוד להחלטתה הראשונית), שלא להביא בחשבון ברכיב שביעות הרצון את גודלו של הגוף הממליץ ואת אופי השירות שניתן לו, מצוייה לטעמי בתוך "מיתחם הסבירות", ואיננה מצדיקה לכן את התערבותו של בית המשפט. הפגם בערבות הבנקאית בהצעת רשף 43. ס' 9 למסמכי המכרז שכותרתו "תנאים מקדמיים להשתתפות במכרז". קובע לעניין הערבות הבנקאית שעל המציעים לצרף כך: "להבטחת הצעתו יצרף המציע ערבות בנקאית אוטונומית או ערבות אוטונומית מחברת ביטוח... על סך 600,000 ₪ לפקודת 'רכבת ישראל בע"מ' בתוקף עד 31.12.08". במפגש מציעים מיום 10.6.08 ניתן הסבר למשתתפים במכרז, בו הוסבר למציעים כי יש להקפיד על מספר כללים ביחס לערבות, ובין היתר על כך כי הערבות תהיה "לא מותנית" (ר' ס' 2.5.4 לסיכום מפגש מציעים נספח י"ט לבקשה). 44. בכתב הערבות שצורף על ידי רשף לטובת הרכבת נכתב: "אנו נשלם לכם תוך שבעה ימים מיום קבלת דרישתכם הראשונה בכתב, כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות, וזאת בלי להטיל עליכם כל חובה להוכיח או לבסס את דרישתכם או לדרוש תחילה את תשלומו מאת החייב, ובתנאי שתודיעו לנו במכתב הדרישה כי תנאי המכרז לא קוימו". 45. העותרת הפנתה בענין זה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט דר), שהתייחס לתנאי זהה לזה שצורף לערבות דנן. באותו ענין קבע בית המשפט כי: "אין ספק שתוספת זו, שזכרה אינו מצוי בנוסח שבנספח לתנאים, מהווה תנאי נוסף והופכת את הערבות לערבות מותנית שאינה ערבות אוטונומית כנדרש. גישת הפסיקה לענין ערבויות והצורך בהקפדה בהן מוכרת וידועה והיא עוגנה לאחרונה בפסיקה נוספת לפיה די בפגם כזה כדי לפסול את ההצעה על הסף" (ר' עת"מ (חיפה) 2301/04 ורד ו. מ. בע"מ נ. מועצה מקומית כפר יסיף, ). כאמור, הרכבת טענה כי מדובר בפגם פורמאלי, שכן ה"תנאי" מציין את המובן מאליו. רשף טענה כי העיקר בהקשר זה הוא בהתחייבות לשלם על פי דרישה ראשונה, שהיא ההופכת את הערבות לאוטונומית. 46. בהחלטת הביניים נקבע, בהתייחס לטענה זו, כי קיים סיכוי שהיא תתקבל. אף על פי כן, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בהקשר זה, אינני סבורה כי יש לקבל את טענה. הטעם לכך הוא כי התנאי שנוסף לכאורה לערבות הבנקאית, לא היה תנאי לפיו הבנק צריך להיווכח שתנאי המכרז לא קוימו. התנאי דרש רק כי הרכבת תודיע לבנק במכתב הדרישה כי תנאי המכרז לא קוימו. ואולם - אם הרכבת שולחת לבנק מכתב דרישה לשלם את סכום הערבות, הרי חזקה עליה כי היא סבורה כי תנאי המכרז לא קוימו. או להיפך - לולא היתה רכבת סבורה כי תנאי המכרז לא קוימו, היא עצמה לא היתה פונה כלל לבנק בדרישה לשלם את סכום הערבות. לכן, התנאי אכן איננו מוסיף לערבות הבנקאית דבר. 47. במילים אחרות, הערבות קובעת כי הרכבת צריכה לדרוש מהבנק לשלם את סכום הערבות, ולהודיע לו כי היא דורשת את התשלום, שכן לגישתה שלה היא זכאית לסכום (כי תנאי המכרז לא קוימו). שיקול הדעת היחיד הוא אם כן של הרכבת, שיקול דעת שממילא קיים בידיה - להחליט האם לפנות לבנק לדרוש את קיום הערבות אם לאו. 48. מעבר ל"תנאי" הזה, הערבות הבנקאית מנוסחת כפי שיש לנסח ערבות בנקאית אוטונומית, קרי צוין בה כי הבנק ישלם את סכום הערבות בלי להטיל על הרכבת כל חובה להוכיח או לבסס את דרישתה. לכן, אני סבורה כי לא היה מקום לפסול את הצעתה של רשף בשל ניסוחה של הערבות הבנקאית. האם היה על הרכבת להתייחס למחיר הכולל של צירוף ההצעות 49. העותרת העלתה טענה נוספת - שלאור התוצאה שלעיל אין עוד צורך לדון בה, ונתייחס אליה רק למעלה מן הצורך. כאמור, כלל המכרז שני מכרזים - המכרז הצפוני והמכרז הדרומי. אין מחלוקת כי מציע אחד לא יכול היה לזכות בשניהם. לכן, לאחר שהרכבת קבעה כי הצעתה של מודיעין אזרחי היתה ההצעה הטובה ביותר בשני המכרזים, היה עליה להחליט על הזוכים בשני המכרזים. אין חולק כי הצירוף הזול ביותר עבור הרכבת, היה זיכוי של העותרת במכרז הצפוני, ושל מודיעין אזרחי במכרז הדרומי. הרכבת טענה כי למרות האמור לעיל, היא החליטה להכריז על מודיעין אזרחי כזוכה במכרז הצפוני, משום שהמכרז הצפוני היה בהיקף גדול יותר, וכי הזוכה במכרז הדרומי היה אמור להיות כפוף להנחיות של הזוכה במכרז הצפוני. 50. גם בהקשר זה נקבע בהחלטת הביניים כי ישנו סיכוי לכאורה כי הטענה תתקבל. גם בהקשר זה אני סבורה כי במסגרת פסק הדין אין מקום לקבל את הטענה. זאת, משום שהעותרת לא הוכיחה ברמה הנדרשת כי החלטתה של הרכבת לקיים דיון קודם כל במכרז הצפוני, ורק לאחר הכרזת הזוכה בו - לקיים דיון במכרז הדרומי, היתה בלתי סבירה במידה כזו המצדיקה את התערבות בית המשפט. טענות נוספות של המשיבות 51. המשיבות העלו מספר טענות סף כנגד העותרת, טענות שדי היה בכול אחת מהן כדי להביא לדחיית העתירה. אני סבורה כי אין מקום לקבל את הטענות הללו, כפי שיובהר להלן. המשיבות טענו כי מלכתחילה לא צירפה העותרת לעתירה את הצעתה במכרז, וכי הצירוף של ההצעה היה לשיעורין, ללא שהעותרת בקשה לתקן את עתירתה לצורך כך. המשיבות טענו כי נוסח הערבות הבנקאית שבהצעת העותרת לא צורף כלל לעתירה, והן התנגדו לצירופו במהלך ישיבת 28.1.09. העותרת לא כפרה בכך כי היה עליה לצרף את הצעתה במלואה. היא טענה כי ההצעה במלואה לא צורפה שכן היא בקשה מהרכבת לצלם את ההצעה המקורית כפי שהוגשה על ידיה, והרכבת העבירה לה רק חלק מההצעה. ב"כ העותרת הודה כי מדובר בתקלה, שמקורה גם בעותרת עצמה. 52. אף על פי שמדובר בתקלה, אינני סבורה כי מדובר בתקלה שיש בה כדי להצדיק את דחיית העתירה. ישיבת יום 28.1.09 נקבעה לדיון מקדמי בעתירה. לו היה ב"כ העותרת מבקש לקראת הדיון המקדמי, לתקן את העתירה, כדי להוסיף את הצעת העותרת במלואה, ובכלל זה את נוסח הערבות הבנקאית, סביר להניח כי בשלב המקדמי של הדיון - בקשה כזו היתה מתקבלת. ב"כ העותרת טען בישיבת יום 28.1.09, כי הוא איננו מבקש להגיש בקשה נפרדת לתיקון העתירה, בשל החשיבות של לוח הזמנים הקצר, ומשום שהמשיבות טענו כנגד העותרת כי היא מבקשת "למשוך זמן". בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן להיעתר גם לבקשה בעל פה לתקן את העתירה ולהוסיף את ההצעה על כול חלקיה, כאשר לעובדה כי ההצעה לא הוגשה מלכתחילה כנספח לעתירה, יינתן ביטוי בשלב פסיקת ההוצאות. העובדה כי ההצעה כולה לא צורפה מלכתחילה לא פגעה ולא היה בה כדי לפגוע במי מהמשיבות, ומשצורף בסופו של דבר נוסח ההצעה במלואו, כולל נוסח הערבות הבנקאית שצורף בישיבת 28.1.09, ניתן להכריז על העותרת כזוכה במכרז. 53. המשיבות טענו עוד כי יש לדחות את העתירה על הסף, משום שהעותרת השתהתה בהגשתה. אינני מקבלת את הטענה. זאת, לאור לוח הזמנים כפי שצוין על ידי העותרת בס' 8-29 לתגובתה לתשובת המשיבות במסגרת בקשת הביניים, ולאור העובדה כי הרכבת הודיעה לעותרת ביום 19.11.08 כי היא בודקת את טענותיה. הרכבת אף הודיעה לעותרת כי היא הקפיאה את הליכי המכרז לצורך בדיקת הטענות, וכך אף עולה מהודעת הרכבת לבית המשפט מיום 8.12.08. עוד יוער כי כעולה מתגובת הרכבת, נערך שימוע למודיעין אזרחי ביום 24.11.08, בו נבחנו טענות העותרת ביחס לתצהיר הכוזב של מודיעין אזרחי. לכן, לא ניתן לקבוע כי קיים שיהוי במועד פנייתה של העותרת לבית המשפט. באשר לטענות מודיעין אזרחי בתשובתה, לפיהן נהגה העותרת בחוסר תום לב כאשר הסתירה פרטים מהותיים במסמכי המכרז אותם היא הגישה, אני סבורה כי אין בטענה זו כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי. אינני סבורה גם כי ניתן לקבוע כי העותרת "כבשה" טענותיה - שכן העותרת לא היתה יכולה לדעת כי מודיעין אזרחי צירפה לבקשתה תצהיר בלא לפרט את קיומם של דוחות שליליים ביחס אליה. 54. יצוין כי לבקשת המשיבה 5 (להלן: "מיקוד"), היא צורפה כמשיבה נוספת בעתירה. בישיבת יום 28.1.09, בקש ב"כ מיקוד כי בית המשפט יורה במסגרת פסק הדין כי הדיון יוחזר לוועדת המכרזים כדי שהיא תקבע מי הזוכה הבא במכרז לפי הדירוג במכרז. ב"כ מיקוד טען כי אם ישתנה סדר הזכייה, יתכן כי יהיו למרשתו טענות לפיהן היא היתה אמורה לזכות, והיא תבקש מהרכבת מסמכים ביחס למיקומה בכול אחד מהמחוזות ואת מחירי ההצעות שבמיקום גבוה יותר משלה. אינני סבורה כי יש לקבל את הבקשה. אני סבורה כי לאחר שהצעתה של למודיעין אזרחי נפסלה, ומאחר שאין מחלוקת כי ההצעה השנייה בדירוג במכרז הצפוני היא זו של העותרת, ניתן לתת פסק דין לפיו העותרת תזכה במכרז הצפוני. אם למיקוד יש טענות כאלה או אחרות - היא תוכל לפנות לרכבת, או על פי הצורך לבית המשפט לצורך בירורן, אולם אין מקום לאור מצב הדברים כפי שהתברר בעתירה דנן, לדחות את מתן פסק הדין בעתירה הנוכחית, רק כדי לאפשר למיקוד פנייה כזו. 55. סוף דבר - אני קובעת כי יש לפסול את הצעתה של מודיעין אזרחי משום שהיא הגישה תצהיר כוזב. לכן, העותרת תזכה במכרז הצפוני. אין מקום לפסול את הצעתה של רשף, והיא תיוותר הזוכה במכרז הדרומי. אני מחייבת את מודיעין אזרחי בהוצאות העותרת בסך 20,000 ₪ + מע"מ. אני מחייבת את העותרת בהוצאות רשף בסך 30,000 ₪ +מע"מ. ביחס ליתר המשיבות - אינני עושה צו להוצאות. מכרזמסמכים