פיצוי בגין שבר באף

פיצוי בגין שבר באף בתאונת דרכים:   התובע, יליד 1974, בתאריך 13/3/1995 הוא נפגע בתאונת דרכים בהיותו בן כ - 21 שנים.   אין חולק בין הצדדים בשאלת החבות והמחלוקת נסבה סביב שאלת גובה הנזק בלבד.   התובע אשר נהג ברכב, איבד שליטה על רכבו, סטה מנתיב הנסיעה ופגע בקונטיינר שחנה בשולי הכביש.   בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, נפגע התובע בראש ובצוואר, נחבל בפניו, איבד את הכרתו, אושפז בבית החולים העמק בעפולה, שם התגלה שבר באף.   מטעם בית המשפט מונו מומחים רפואיים לבדיקת התובע וקביעת דרגת נכותו בעקבות התאונה בתחומים של א.א.ג. ונוירולוגיה.   פרופ' יואכימס אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום א.א.ג. קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום זה בעקבות התאונה.   בפרק ה"אנמנזה" מציין פרופ' יואכימס:   "בן 24, ... נפגע בראשו ובצווארו, איבד הכרתו והתעורר בבית החולים עפולה, אושפז למשך שבוע, היה גם שבר באפו שתוקן ללא הצלחה. לאחר מכן עבר עוד 4 ניתוחים באפו באופן פרטי אך עדיין סובל מקשיי נשימה אפית והוכר כנכה ע"י המל"ל. לא היו לו שום בעיות בנשימה לפני התאונה".   התובע התלונן בפני פרופ' יואכימס על כי "אינו נושם טוב, האף סתום לרוב".   בפרק "הדיון" מציין פרופ' יואכימס:   "... בבדיקה נמצאה צורת האף החיצוני בתחום התקין, בתוך האף נמצאו הדבקויות מצד שמאל, שהינם תוצאה של הפעולות שנעשו באפו והן מהוות הפרעה קלה למעבר אוויר בנחיר השמאלי, הפרעה זאת אינה גורמת לנכות ולא קשה לתיקון".    בתחום הנוירולוגי מונה כמומחה מטעם בית המשפט ד"ר אלדד מלמד.   וכך מציין ד"ר מלמד בהקדמה בחוות דעתו:    "... לדבריו איבד את הכרתו והתעורר רק בבית החולים. הוא זוכר את התאונה רק חלקית. נבדק בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה. בתעודת השחרור שם מצויין שלדבריו היה מעורב היום בתאונת דרכים ושנחבל באף ובכתף ימין ושלא זכר את פרטי הארוע, התלונן על כאבי ראש, וכאבי אף, בצוואר ובכתף ימין. בבדיקתו נמצא פצע קרוע באזור קצה האף ונפיחות קלה באזור כתף ימין. האורטופד מצא גם רגישות במישוש על עמוד השדרה הצווארי, ללא הגבלה בתנועתיות מבחינה נוירולוגית, הכח הגס, התחושה והרפלקסים היו שמורים. צלומי הרנטגן של עמוד השדרה הצווארי וכתף ימין לא הראו שברים. נמצא שבר באף, הוא שוחרר ואושפז לאחר מספר ימים במחלקת א.א.ג. בשל כאבים ונפיחות שהיו קשורים לשבר באף. מאוחר יותר בשנת 1996 עבור ניתוחי רינופלסטיקה".   באשר לתלונות התובע מציין ד"ר מלמד:   "מתלונן שמאז התאונה סובל מכאבי ראש סרוגיים, ערפיים וקדמיים הפוקדים אותו בעיקר בשעות הערב ובתדירות משתנה. קיימות בעיות בנשימה דרך האף שנשבר בתאונה והן לא השתפרו לאחר שלושה ניתוחים. חש בסחרחורת רגעית, בעיקר בקשר לשינוי תנוחה כמו קימה או התכופפות, מתקשה להרדם, ישן לא טוב ויש לו קפיצות לא שקטות מתוך שינה. כאחת לשבוע, כשיש תנאים של לחות או וכשמנסה להתמקד, כל הדברים נראים לו פתאום יותר קטנים, התופעה נמשכת מספר דקות וחולפות. בדיקות אצל רופא עיניים לא העלו ממצא, יש לו גם מתח ועצבנות. הוא ככלל בלתי רגוע ובשל כך מקבל טיפול תרופתי קבוע באלטרולי. בלא האלטרולי לא יכול להרדם, היה גם טיפול ומעקב פסיכיאטרי. טרם התאונה היה תמיד בריא. התאונה ארעה לפני גיוסו (?) התגייס לשרות סדיר בצה"ל עם פרופיל 97 אשר הורד ל 65 בשל התאונה. היה במשך שרותי בבדיקות ומעקב מרפאות מומחים צהליות כולל בתחומי הנוירולוגיה, אורטופדיה, פסיכיאטריה וא.א.ג לאחר כשנתיים וחצי קיבל פטור מצה"ל בשל הפרעות נפשיות שהיו קשורות לדבריו לתאונה".       בסיכום חוות הדעת, לאחר בדיקת התובע ומעיון בחומר הרפואי שהומצא לעיוני, מציין ד"ר מלמד כדלקמן:   "מר מימון נפגע בתאונת דרכים בתאריך 13/3/95 בה נחבל בין היתר בפניו וסבל ככל הנראה מזעזוע מח קל, תלונותיו מאז כוללות כאבי ראש סרוגיים, סחרחורות אפיזודית תנוחתית, תחושת עצבנות, מתח ואי רוגע, קשיי שינה ולעיתים מיקרופסיה. נראה שהוא פיתח תסמונת שלאחר זעזוע מוח במעורב עם אלמנטים של נוירוזה פוסט-טראומטית קלה ועל רקע זה יש לראות את תלונותיו. בדיקתו הנוירולוגית על ידי היתה תקינה ולא מצאתי בה כל עדות לנזק אורגני שרידי במערכת העצבנים כולל המוח, עצבי הראש, חוט השדרה הצווארי ושרשיו העצביים, בדיקות העזר כולל רישום ה- EEG ו - CT מוח היו תקינות אף הן".   ד"ר מלמד קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה לפי סעיף 34ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 הקובע 10% נכות בגין מצב של:   "ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה".   כותרת הסעיף הנ"ל הינה "הפרעות פסיכונוירוטיות".   אין חולק כי מדובר בתאונה קשה, והשאלה היא מה היו השפעותיה והשלכותיה על התובע ותפקודו בהמשך לרבות כושר ההשתכרות.   במועד התאונה, התובע היה בתקופת שרותו הצבאי הסדיר.   מאז התאונה ועד היום עבר פרק זמן של כ - 8 שנים כך שניתן ללמוד על מצבו של התובע, הסתגלותו לבעיותיו הרפואיות שהם תולדה של התאונה, והאם אכן כושרו להשתכר נפגע בעקבות אותה תאונה.   למעבר הזמן מאז התאונה ועד היום קיימת חשיבות כדי ללמוד על הפגיעה האמיתית בכושר ההשתכרות של התובע במועד התאונה היה כאמור חייל בשירות סדיר. התפתחות הדברים במצבו של התובע, יכולה כאמור ללמד על מצבו האמיתי של התובע, ומשפיעה על ההנחות שבית המשפט מתבסס עליהן במצבים כמו של נפגע קטין שלצורך הערכת הפגיעה בכושר השתכרותו, מקבלים כנתון את השכר הממוצע במשק.   כך גם לגבי התובע שכאמור במועד התאונה היה חייל בשרות סדיר וכל החיים עוד לפניו, הוא טרם רכש מקצוע וטרם ידע לאן מועדות פניו לצורך השתלבותו בחיים וחיפוש מקור פרנסה.   על פי הנתונים שהתבררו לפניי, התובע סיים 12 שנות לימוד ללא בגרות, לא היה לו נתונים מיוחדים המצביעים על יכולת ההשתכרות מעל לממוצע, וגם לא לפי הממוצע.   התובע עבר קורס בספרות וכיום הוא מועסק כספר/עוזר ספר ומשתכר כ - 4,500 ₪ ברוטו לפי תלושי שכר שהוצגו ובנוסף להם הוא מקבל כ - 2,500 ₪ כטיפים מלקוחות המספרה, הכנסה שאיננה מדווחת ואיננה כלולה בתלוש השכר.   התובע טען בתצהירו כי לאחר שחרורו משרות צבאי הוא עבד כעוזר ספר במספר מקומות לרבות במלון יערות הכרמל מספרה בקרית אתא, ומספרה ברמת ישי, בה הוא עובד גם כיום.   התובע טוען כי הוא היה עובד לתקופות קצרות אך לא מתמיד באותו מקום עבודה בשל מגבלותיו.   עוד טען התובע בתצהירו כי אלולא התאונה הוא היה עובד נמרץ, מתאמץ יותר כך שהיו נפתחות לפניו הזדמנויות רבות במקומות עבודה רבים אך בשל מגבלותיו כתוצאה מהתאונה, הוא נאלץ כאמור לעבוד כספר לתקופות קצרות ומשתכר כ - 6,000 ₪ לחודש.   יש להזכיר כי רמת ההכנסה של התובע בפועל, כפי טענתו, הינה בגובה השכר הממוצע במשק ואף למעלה מכך.   לפניי העיד, נוסף לתובע, מעבידו, מר אילן סויסה שהנו חברו הקרוב.   מר סויסה העיד כי התובע מוכשר בתחום עבודתו אך לפי דבריו, קצב עבודתו איטי, כי הוא חייב לנוח במהלך עבודתו בשל סחרחורת וכן כי הוא סובל מבעיות באף, דברים שאף הם פוגעים ביעילות עבודתו.   על אף תיאור זה של מר סויסה, הוא עדיין מעסיק את התובע בשכר לא נמוך בכלל בהתחשב בתאור התפוקה שהוא משיג ממנו. התובע אף זוכה לקבל טיפים מלקוחות בסכום המעיד בעיניי על רמת עבודה ואיכות עבודה מעולים, ודבר זה איננו עולה בקנה אחד עם הטענה כי מדובר בעובד לא יעיל או במי שאיכות עבודתו, ואורך הזמן שהוא משקיע לצורך השלמת תספורת או כל טיפול אחר בשיער, אם טובים או אינם יעילים.   לקוח לא מרוצה, לא ישאיר טיפ למי שביצע עבורו שרות או עבודה ברמה לא נאותה.   אינני אומרת כי איכות חייו או יכולתו של התובע לעבוד לא נפגמו, אך נראה לי כי הנ"ל עשה נכון בחר לעצמו מקצוע שמתברר כי הוא מוכשר לבצעו והוא מסוגל לממש את פוטנציאל ההשתכרות שלו ממנו, אם כי לא בלי קשיים.   בפניי לא נפרסה תמונה מלאה של מקומות העבודה בהם השתלב התובע לאחר שחרורו משרות הצבאי, כמה מקומות עבודה הוא החליף, מהן התקופות בהן הוא עבד בפועל ובאילו תקופות הוא היה מובטל.   התובע ומר סויסה ציינו בעדויותיהם לפניי, כי התובע עבד אצל מר סויסה תקופות מסויימות בעבודה לא סדירה וכי החל מחודש 8/02 הוא עובד במשרה מלאה.   יחד עם זאת, בתלושי השכר שצורפו, צויין כי תחילת עבודתו של התובע אצל מר סויסה היתה בחודש 8/02 ולא לפני כן, אך לא הצלחתי לשמוע מפי התובע או מפי מר סויסה הסבר לסתירה זו בין הדברים.   יש לציין שהתובע ציין עוד בתצהירו מחודש 7/02 כי הוא עבד בין היתר במספרה של מר סויסה אך שוב, אין לפניי תמונה מלאה באשר למקומות העבודה בהם עבד התובע מאז שחרורו מהצבא ועד היום, אך יחד עם זאת כפי תלושי השכר שצורפו, ניתן ללמוד כי השתכרותו איננה פחותה.   במצב דברים זה, לא יהיה זה נכון להעריך את אב הנזק של אבדן כושר ההשתכרות לפי חישוב אקטוארי כפי רמת השכר, אחוזי הנכות ושנות העבודה הצפויות של התובע, וחישוב כזה יהיה בו משום עיוות, איננו משקף נאמנה את הנזק האמיתי של התובע ויש בו משום החטאה של המטרה של עקרון השבת המצב לקדמותו ופיצוי הניזוק על נזקו האמיתי.   במצב דברים זה ניתן לפסוק פיצוי בסכום גלובלי בגין אב נזק זה.   לאחר עיון בחוות הדעת, טיעוני הצדדים, עדותו של התובע ומר סויסה לפניי, ובהתחשב בבעיותיו הרפואיות של התובע ומגבלותיו בעקבות התאונה, נראה לי כי פיצוי של 60,000 ₪ יש בו כדי לבטא את נזקו של התובע בגין אב נזק זה.   לעניין הפסד השכר בעבר, בהעדר הוכחה להפסד שכר בפועל ובהנתן עבודתו בפועל ורמת השתכרותו של התובע, אין מקום לפסוק פיצוי בגין אב נזק זה.   כאב וסבל: בהנתן ימי האשפוז ואחוזי הנכות ותוספת ריבית סך של 21,931 ₪.   עזרת צד ג': לא הובאו לפניי ראיות לעניין עזרת צד ג' שהתובע נזקק להם בעקבות התאונה.   בהתחשב בחומרת הפגיעה, היקף הטיפולים והנתוחים שהנ"ל עבר בעקבות התאונה, ניתן לפסוק סכום גלובלי בגין אב נזק זה בסכום של 500 ₪.   הוצאות על נסיעות: גם בעניין זה דוגמת עזרת צד ג', ובהתחשב באמור שם, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 500 ₪.   הוצאות וטיפולים: אין חולק בין הצדדים בדבר ההוצאות על נתוחים שהוא עבר, ניתוחים פלסטיים, בשל הפגיעה באף. מדובר בסכום של 8,500 ₪.   לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומו על ידי התובע (מדובר במספר תשלומים).   נוסף לסכום הנ"ל, טוען התובע כי יש לפסוק לו פיצוי בגין תרופות אותם הוא נוטל, לרבות תרסיס לאף, דרך קבע.   לא ברור אם תרופות אלו אינן כלולות בסל הבריאות, על פי ההוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי ועל כן אין לפסוק פיצוי בגין אב נזק זה.   לסיכום: סכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובע הינו כפי שפורט לעיל.   לסכום הנ"ל יש לצרף שכ"ט עורך דין בשעור 13% + מע"מ כחוק וכן החזר האגרה ששולמה.  פיצוייםאףשבר