רקע עובדתי 1. התובע, מאיר עמרם, היה הבעלים של טרקטור - מפלסת (להלן "הטרקטור"). התובע עבד עם הטרקטור כמפעיל ציוד כבד בחברת "מוטוגריידר" (להלן "החברה" או "חברת מוטוגרידר"). הטרקטור בוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת 1, "אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ" (להלן "הנתבעת" או "חברת הביטוח"). מר יואב קוטאי, הנתבע 2, (להלן "הנתבע") הינו סוכן ביטוח אשר שימש בזמנים הרלונטיים סוכן ביטוח מטעמה של חברת הביטוח ובאמצעותו בוטח הטרקטור.   2. בתאריך 11.2.98 נגנב הטרקטור, בעת שחנה במסגריה בבני עטרות לצורך תיקון. מיד עם היוודע לתובע דבר הגניבה פנה והודיע על כך למשטרה ולנתבעים. ימים אחדים לאחר גניבת הטרקטור קיבל התובע הודעה ממשטרת ארז כי הטרקטור נמצא בחולות ארז כשהוא מפורק לחלוטין. התובע התבקש על ידי משטרת ארז לבוא ולקחת את הטרקטור. משהודיע התובע לנתבע על מציאת הטרקטור, הורה הנתבע לתובע להעמיס את הטרקטור במצבו על גבי גרר, ולהביאו לאתר עליו סוכם מראש (חצרו של מר פלוטניק) בראשון לציון.   למקום הוזמן שמאי מטעם חברת הביטוח אשר בדק את הטרקטור ושרידיו. הנתבעת שלחה חוקר מטעמה אשר חקר את התובע ואף הודיע לו כי במידת הצורך הוא ידרש להיבדק בפוליגרף.   3. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לגבי שוויו של הטרקטור, 312,000 ש"ח נכון ליום הארוע.   גירסת התובע 4. לטענת התובע פנה אליו הנתבע מספר ימים לאחר שנמצא הטרקטור וביקש ממנו שלא יגיש תביעה לחברת הביטוח, תוך שהוא מבטיח לו כי הוא יתקן עבורו את הטרקטור ואף ישפה אותו בגין ירידת ערכו. לטענת התובע נאמר לו שהתיקון והשיפוי יעשו בתאום עם שמאי הנתבעת מר אורי נוימן (להלן "השמאי"). בטרם שקל התובע את ההצעה שלח אליו הנתבע את מר יעקב בסן, מנהל בחברת מוטוגרידר, על מנת שזה ישכנעו להסכים להצעה.   5. התובע טוען כי הופעל עליו לחץ להסכים להצעה. בסופו של דבר הוא נענה והודיע לנתבע טלפונית על הסכמתו. בהמשך הוזמן התובע להיפגש עם הנתבע והשמאי, במשרדי מוטוגריידר, וכשהגיע לפגישה גילה כי הגיעו אליה גם חברי הנהלה נוספים מטעם חברת מוטוגרידר. התובע מציין כי באותו מעמד הופתע לגלות שהנתבע חזר בו מהצעת תיקון הטרקטור, אך יחד עם זאת הודיע לו כי יאות לעזור לתובע בדרכו שלו כדי שיפוצה על מלוא נזקיו אם יכתוב לנתבעת מכתב, בכתב ידו בנוסח שיורהו הנתבע. התובע טוען כי בשל העובדה שהוא מוכר כפגוע הלם קרב, במשרד הבטחון, והוא נוטל תרופות באופן קבוע, ובשל דברי שכנוע של הסובבים אותו, נאלץ בלית ברירה ומבלי להבין את מהות מעשיו, לכתוב מכתב על פי נוסח שהוכתב לו ע"י הנתבע, תוך כדי הבטחות חוזרות ונשנות כי רק לאחר כתיבת המכתב יקבל את הפיצוי המתאים.   להלן נוסח המכתב נ/1: "הריני להודיעכם שאיני תובע את חברת הביטוח בגין נזק גניבה זה, מכיוון שמצאתי את האחראים על המעשה והכלי ישוקם על חשבון גורמי הנזק ואין לי שום תביעות בגין נזק זה".   המכתב נחתם על ידי התובע תוך שהוא מציין את שמו, מס' ת.ז., ואת העובדה שהעתקים מהמכתב נמסרו לחברת מוטוגרייד ולנתבע.   התובע מאשר כי המכתב נכתב על ידו ונחתם על ידו.   המכתב צולם וחולק בקרב הנוכחים בפגישה, ומיד לאחר מכן נאמר לתובע כי השמאי והנתבע אינם מתכוונים לשלם לו כמובטח. פניה בשלב מאוחר יותר (כעבור כחודשיים), לנתבעת סורבה אף היא בטענה שהתביעה חוסלה עם חתימת התובע על המכתב (נ/1). פניתו של התובע לעיין בדו"ח השמאי סורבה אף היא.   6. ביום 18.3.98 הופקד ע"י הנתבע בחשבונו של התובע המתנהל אצל מוטוגריידר סכום של 5,000 ש"ח, מבלי שהודע לתובע על כך. פרט לסכום זה לא הועילו כל פניותיו של התובע בדרישה לפיצוי.   בלית ברירה ועל פי הוראת שמאי הנתבעת מכר התובע את שרידי הטרקטור למר אבי לנדאו בסכום של 30,000$, סכום זה הועבר ישירות לבנק אשר לטובתו היה הטרקטור משועבד.   7. משלא פוצה התובע על ידי הנתבעים פנה לבית המשפט, והוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח על פי הפוליסה ואת הנתבע לשלם את את שוויו של הטרקטור בהתאם להתחייבותו שלא קויימה.   גירסת הנתבעים 8. הנתבעים טוענים כי לא בכדי חתם התובע על המכתב (נ/1) לפיו הוא מוותר על תביעתו. לטענתם מדובר בנסיון הונאה של חברת הביטוח. כבר בסמוך למועד בו התגלה הטרקטור כשהוא מפורק, עלו חשדות לכך שאירוע הגניבה בוים ובוצע ביוזמתו או בידיעתו של התובע או מי מטעמו.   בפני בית המשפט הובאו עדויות לפיהם התובע הודה בביום הגניבה, וזו הסיבה האמיתית שהביאה אותו לחתום בסופו של דבר על מכתב הויתור נ/1.   לטענת הנתבעים, לאור העדויות שהוצגו בפני בית המשפט אין המדובר בארוע של גניבה, אלא בהתנהגות בכוונת מרמה בניגוד לסעיפים 25 ו - 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981. על כן יש להגיע, לדעתם, למסקנה המתבקשת שהנתבעים פטורים מלשלם את תגמולי הביטוח.   הגירסה העולה מן העדויות 9. בשלוש הזדמנויות שונות הודה התובע כי הוא העלים את הטרקטור. מנהל חברת מוטוגריידר מר יעקב בסן המכונה ג'קי, (להלן "ג'קי") העיד כי מיד לאחר שהנתבע העלה בפניו את השמועות בדבר החשדות הוא פנה לתובע והעלה בפניו את עובדת קיומם של החשדות. ג'קי הציג בפני התובע את השמועה לפיה ידוע מי הנהג שלקח את הטרקטור מהמוסך ובתגובה התוודה בפניו התובע כי הוא זה שביצע את המעשה (עמ' 41 ש' 5). מיד לאחר ששמע ג'קי את וידויו של התובע הלכו התובע וג'קי לביתו של הנתבע. שם, בנוכחות הנתבע וג'קי, חזר התובע על הוידוי, כי הוא זה שגנב את הטרקטור, תוך הוספת פרטים כיצד הוזז הטרקטור ממקומו, הטרקטור נמכר לערבי תמורת 20,000$, מתוכם כבר קיבל התובע 10,000$ והיתרה אמורה להשתלם לידיו (עמ' 41 ש' 16). בפעם השלישית חזר התובע על ההודאה כי הוא היה מעורב בגניבת הטרקטור וכי כבר קיבל עבורו סך של 10,000$, במהלך הישיבה שכונסה בחברת מוטוגריידר, על פי דרישת הנתבע והשמאי, בנוכחות חברי הנהלת החברה, ובהמשכה של אותה ישיבה חתם התובע על המסמך נ/1.   10. התובע אינו מכחיש את שלושת המפגשים, אלא שלטענתו בשום מפגש לא הודה כי היה מעורב בגניבת הטרקטור. לטענתו בפגישה הראשונה שהתקיימה בינו לבין ג'קי, בביתו, ניסה ג'קי לשכנע אותו להסכים לתיקון הטרקטור על חשבון הנתבעת. פניה זו של ג'קי נעשתה לאחר שהנתבע פנה לתובע, מספר ימים לאחר שהטרקטור נמצא, וביקש ממנו לא להגיש תביעה לחברת הביטוח, תוך שהנתבע מבטיח לו כי הוא יתקן את הטרקטור ואף ישפה אותו על מלוא ירידת הערך.   התובע טוען כי בשיחה שקיים אתו ג'קי הוא הבין כי קיימת מערכת יחסים מסובכת בין חברת מוטגריידר לבין הנתבע. ניתן היה להבין, לטענתו, כי קיימות עיסקאות אפלות, בין מוטוגריידר לבין הנתבע וכי עדיף שתביעתו של התובע לא תגיע אל חברת הביטוח כדי לא לעורר דברים אחרים שהסודיות והשקט יפים להם. עוד מוסיף התובע וטוען בתצהירו (סעיף 8) כי ידוע לו על תביעות פיקטיביות שדווחו לחברת הביטוח באמצעות הנתבע בשיתוף פעולה של השמאי נוימן. באמצעות תביעות פיקטיביות אלה הוצאו כספים רבים מחברת הביטוח למבוטחים. על דברים אלה חזר התובע בעדותו, אך הם נותרו ללא בסיס ונאמרו בעלמא. בחקירתו הנגדית התבקש התובע ליתן פרטים על תביעות פיקטיביות, או על מעשי התרמית הידועים לו אך סירב לכך. התנהגות הנתבע, במקרה זה, אכן מעוררת מספר תמיהות (ועל כך בהמשך) אך אין בהתנהגות זו כדי לאשש את טענות התובע בדבר מעשים אפלים ותביעות פיקטיביות.   את הפגישה השניה לא הזכיר התובע בתצהירו אך בחקירתו הנגדית אישר כי פגישה כזו התקיימה. הוא הכחיש כי חזר באותה פגישה באזני הנתבע וג'קי על מעורבותו בגניבת הטרקטור ועל התמורה הכספית אותה היה צריך לקבל (ראה עמ' 22 ש' 7 - 18).   גם את קיומה של הפגישה עם חברי הנהלת מוטוגריידר, ועם הנתבע והשמאי נוימן במשרדי החברה מאשר התובע. הוא מכחיש כי הודה באזני המשתתפים כי הוא מעורב בגניבת הטרקטור אך, הוא כאמור מאשר את כתיבת המכתב נ/1 . לטענתו, המכתב הוא תוצאה של לחץ שהופעל עליו על ידי חברי ההנהלה, למרות שבאותה ישיבה ולפני שחתם על המסמך נ/1 כבר נאמר לו על ידי הנתבע, כי הוא חוזר בו מהצעתו (לתקן את הטרקטור ולשפות את התובע בגין ירידת הערך). התובע מציין כי הנתבע הבטיח לו באותו מעמד כי הוא יעזור לו בדרכו שלו לפצות אותו על מלוא נזקיו , אך זאת אך ורק אם הנתבע יכתוב את המכתב נ/1. ראוי להדגיש כי כל חברי הנהלת מוטוגריידר שהיו נוכחים באותה פגישה העידו בבית המשפט. על אף נסיונו של ב"כ התובע להראות כאילו נתגלו סתירות בדבריהם לא נתגלו סתירות כאלה ועדויותיהם תאמו זו את זו. הסתירות הלכאוריות עליהן הצביע ב"כ התובע בסיכומיו הם בענינים של מה בכך הנובעים מזכרון שונה של כל אחד את הארועים. סתירות של ממש לא היו בעדויות.   מצבו הרפואי של תובע 11. התובע טוען כי הוא פגוע הלם קרב וכי הוא נוטל תרופות הרגעה באופן קבוע. הוא ידוע במשרד הבטחון כנפגע הלם קרב והדבר היה ידוע לנתבע. עוד הוא טוען כי שעה שחתם על המכתב נ/1 היה תחת השפעת כדורים, ולאחר שכל הסובבים אותו לחצו אותו ושכנעו אותו חתם על המכתב נ/1 מבלי שהבין את תוכן המכתב ולא התכוון לאף מילה מהנאמר שם.   על אף שניתנה לתובע הזדמנות הוא לא הוכיח כי הוא פגוע הלם קרב, כי הוא נוטל כדורים באופן קבוע בכלל ומהי השפעת הכדורים הללו על מצבו הנפשי בפרט.   לתצהירו לא צירף התובע חוות דעת רפואית אלא פירט בתצהיר את מצבו הרפואי, על פי טענתו. התובע זימן רופא למתן עדות לישיבת ההוכחות. ב"כ הנתבעים כבר בפתח שמיעת הראיות התנגד להשמעת עדות רופא ללא הגשת חוות דעת תחילה. סברתי כי מאחר ועסקינן בעדות מומחה אין להתיר את העדתו אלא בכפוף להגשת חוות דעת. על אף שחוות דעת כזו לא הוגשה טרם תחילת פרשת התביעה התרתי לתובע לצרף חוות דעת מטעמו. חוות דעת כזו לא הוגשה. לפיכך עדותו של התובע בדבר מצבו הרפואי והנפשי היא עדות סתמית ללא ראיה בצידה. צד הנמנע מלהזמין לעדות עד שיכול היה לאשש את טענותיו אות היא כי העדות לא היתה תומכת בגירסתו (ראה בספרו של השופט י. קדמי "על הראיות" בעמ' 1391). לפיכך אני קובעת כי התובע לא הוכיח כי שעה שחתם על המכתב נ/1 היה במצב נפשי שלא איפשר לו להבין את הכתוב במכתב, וכי בעקבות מצבו הנפשי הוא נכנע ללחציהם של חברי הנהלת מוטוגריידר. עוד אני קובעת כי התובע הודה בשלוש הזדמנויות שונות כי היה מעורב בגניבת הטרקטור.   מעורבות הנתבע 12. לדעתי, היה הנתבע (ואף השמאי במידה חלקית) מעורב במקרה זה מעבר למעורבות רגילה של סוכן ביטוח. על פי עדות הנתבע משהגיעו אליו שמועות בדבר היותו של התובע מעורב בגניבת הטרקטור הוא פנה לג'קי, שהוא מנהל בחברת מוטוגריידר ועידכן אותו בעניין. אם התנהגות זו עדיין ניתנת להסבר מאחר ופוליסת הביטוח הוצאה על שם התובע ועל שם מוטוגריידר הרי שהמשך ההתנהגות אינה מובנת כלל וכלל.   13. לאחר שהתובע "הודה" בפני ג'קי במעורבותו בגניבת הטרקטור וחזר ו"הודה" בפני ג'קי והנתבע במעורבותו בגניבת הטרקטור, ביקשו הנתבע והשמאי לכנס את חברי הנהלת מוטוגריידר על מנת שהתובע ישוב ויודה בפניהם בדבר מעורבותו ויחתום על המכתב בו הוא חוזר בו מתביעתו. תמוה כי היה צורך לכנס את כל חברי ההנהלה לאותה ישיבה ולא ניתן היה להסתפק בכתיבת המכתב נ/1 בנוכחות הנתבע וג'קי בלבד. תמוהה ביותר השתתפות השמאי באותה ישיבה. תפקידו של השמאי איננו בתחום החקירות אלא בתחום הערכת הנזק ולא ברור לי לאיזה צורך זומנה אותה ישיבה ומתוקף איזה תפקיד ביקש לזמן את כל חברי הנהלת מוטוגריידר. לא זו בלבד אלא שהם דאגו כי ירשם פרוטוקול מאותה ישיבה דבר שלא היה נהוג בחברת מוטוגריידר (ראה עדותו של ג'קי עמ' 42 ש' 1). קשה להשתחרר מהתחושה כי הנתבע ניסה ל"ייצר" הוכחות מעל ומעבר לדרוש. אני סבורה כי משעה שהתובע הודה בפני ג'קי והנתבע כי היה מעורב בהעלמת הטרקטור ניתן היה להסתפק בהחתמתו על המכתב נ/1 ללא צורך בזימון ישיבת ההנהלה. נותרה בי תחושה קשה של עשיית/ הוכחת יתר, שאין לה כל הסבר הגיוני.   14. מעבר לכך, אין כל הסבר מדוע הופקד סכום של 5,000 ש"ח בחשבונו של התובע. התובע צירף לתצהירו את דף החשבון שלו המתנהל אצל מוטוגריידר (נספח ד' לתצהיר). מתוך דף חשבון זה עולה כי נתקבל עבור התובע במוטוגריידר סכום של 5,000 ש"ח, מהנתבע, ביום 18.3.98. לטענת התובע איש לא אמר לו כי התקבל הסכום, והוא סבר כי סכום זה הוא חלק מהתחייבות הנתבע לפצות אותו. לא נשמע כל הסבר אחר לגירסתו זו של התובע. הנתבע בתצהירו לא התייחס לסכום זה וב"כ התובע לא חקר אותו בחקירה הנגדית לפשרו של הסכום. גם בסיכומיו לא התייחס ב"כ התובע לסכום זה ונראה כי זנח טענתו זו. על אף זאת נותרו בי תמיהות לגבי סכום זה שהופקד בחשבונו של התובע בסמוך לארועים בתביעה זו ללא הסבר.   15. בנוסף לכך, הוברר כי הנתבע נטל חלק פעיל (אם לא יחידי) במכירת שרידי הטרקטור. על פי גירסת מר אביגדור לנדאו, מי שרכש בסופו של דבר את שרידי הטרקטור, אדם בשם ספיר התקשר אל אביו שהוא מכונאי לציוד מסוג הטרקטור הנידון, וביקש ממנו הצעת מחיר לתיקון הטרקטור. משנודע הדבר למר לנדאו הוא פנה לנתבע לברר פרטים על עיסקת המכר. הנתבע סיפר לו כי אותו ספיר ביקש לקנות את הטרקטור אך התחרט ברגע האחרון והבהיר לו כי שרידי הטרקטור עומדים למכירה במחיר של 30,000$. מר לנדאו הודיע לנתבע כי הוא מבקש לקנות את השרידים במחיר זה. עוד באותו יום אירגן הנתבע פגישה בין התובע למר לנדאו במשרדו של מר לנדאו והטרקטור נמכר למר לנדאו, בנוכחות הנתבע במחיר שהנתבע נקב. מר לנדאו לא העיד על מו"מ בקשר למחיר הטרקטור. מר לנדאו העיד "ואז מאיר הגיע וסגרנו מה שדיברנו" (עמ' 3 ש' 6 -7).   הנתבע לא העיד כי הסכום אותו נקב נמסר לו על ידי התובע כסכום אותו הוא דורש עבור השרידים. הנתבע לא העיד כי בירר עם התובע, לאחר שחתם על המכתב נ/1 האם בכוונתו למכור את השרידים או לשפץ את הטרקטור. מאידך, העיד הנתבע באופן מעורפל כי היו מספר מעוניינים בטרקטור בסכום של 25,000$ והוא אמר להם "שלא ילך בשום פנים ואופן (בסכום של 25,000$ - ז.ב.) כיוון שיש לו חוב על הכלי של 30,000$" (עמ' 44 ש' 17). תמוה בעיני מדוע הנתבע לא הפנה את המעוניינים לתובע עצמו כדי לברר את המחיר. תמוה בעיני כיצד זה יום לאחר שנחתם המכתב נ/1 נמצא קונה, שהספיק לשוחח עם הנתבע והנתבע טרח והגיע בעצמו על מנת להיות נוכח בעיסקת המכר ולא הסתפק בהפנית הקונה למוכר. על תמיהות אלה לא מצאתי תשובות בחומר הראיות.   הוכחת התביעה 16. השאלה העולה בתביעה שבפני היא האם הצליח התובע להוכיח את מקרה הביטוח. לדעת ב"כ התובע במקרה הנידון אישור המשטרה (שצורף לתצהיר התובע כנספח ב') המעיד כי התובע הגיש תלונה למשטרה על גניבת הטרקטור. מקום המצא הטרקטור עובר לגניבה (במסגריה בבני עטרות) , דרך ההודעה לתובע על גניבת הטרקטור (באמצעות קרוב משפחה של ג'קי), מקום מציאת הטרקטור ומצב הטרקטור בזמן מציאתו, וכן עדות התובע מהווים ראיה על קרות מקרה הביטוח, ומכאן עובר נטל הראיה על הנתבעת להוכיח כי הגניבה בוימה. 17. ב"כ התובע מתעלם בסיכומיו מהמכתב נ/1 עליו חתם התובע וטוען כי הנתבעים, בדחותם את תביעת התובע לתגמולי ביטוח, התבססו על חשדות ושמועות בלבד לפיהם הטרקטור נגנב על ידי התובע.   אכן, וכפי הנחזה, עד להודאתו של התובע כי היה מעורב בגניבת הטרקטור התבססו הנתבעים על שמועות בלבד. אלא שבנוסף לשמועות אלה "הודה" התובע בשלוש הזדמנויות שונות כי היה מעורב בגניבת הטרקטור ואף ביקש לבטל את תביעתו לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת "מאחר ואותרו גורמי הנזק".   18. כנגד עדותו של התובע, המכחישה את הודאותיו בדבר גניבת הרכב קיימות עדויותיהם של ג'קי (לגבי כל ההודאות) של הנתבע (לגבי ההודאה בביתו וההודאה בישיבת ההנהלה במוטוגריידר) וכל משתתפי ישיבת ההנהלה במוטוגריידר (לגבי ההודאה בישיבת ההנהלה במוטוגריידר). גם אם היו אלה הראיות היחידות בפני הייתי דוחה את התביעה שכן עסקינן בעדות יחידה של בעל דין במשפט אזרחי. בשתיים ממהודאות של התובע נכחו יותר מאדם אחד וכל הנוכחים בכל אחת מההודאות הללו העיד בבית המשפט. כפי שציינתי לא נמצאו סתירות בין עדויות העדים ולא מצאתי כל נימוק להעדיף את עדותו של התובע על עדותם (ראה סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971).   בע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (1) 837 אמרה כב' השופטת נתניהו: "בטוח פריצה, גניבה, שוד וכו' הוא בטוח של סכון הנגרם מטבעו במעשה מכוון בידי אדם. באין הגדרה אחרת בפוליסה, יש לתת למונחים אלה את המובן המקובל שלהם ולפיו אין אדם גונב או שודד מאת עצמו ואינו פורץ אצל עצמו, או את התוכן שלהם בחוק העונשין (ראה Macgillvray & Parkington שם בפסקא 1931 ע' 867). גניבה על פי הגדרתה בסעיף 383 לחוק העונשין תשל"ז- 1977, מכילה את האלמנט של "בלי הסכמת הבעל". כך גם שוד ופריצה, שהגניבה היא אחד [851] מהיסודות להם לפי הגדרתם בסעיף 402 ובסעיף 407. הם אינם מתיישבים לכן עם מעשה שנעשה בידי בעל הנכס עצמו. לפיכך על בעל הנכס המבוטח להוכיח לא רק את החיוב - את המעשה הנחזה, אלא גם את השלילה - שהמעשה לא נעשה בידיו הוא או בהסכמתו". ובהמשך דבריה: "השלילה היא מרכיב של "מקרה הביטוח", שהוא עילת התביעה של המבוטח, ואותו עליו להוכיח".   התובע לא הצליח במקרה שבפני להזים את שכתב במכתב הויתור נ/1 ואת העדויות מטעם הנתבעים לפיהם הודה בפניהם על מעורבותו בגניבת הטרקטור וזאת על אף התהיות שהתעוררו אצלי ואותן פרטתי בפסק הדין.   19. אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. המזכירות תשגר עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום. ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ג (26 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.   ז. בוסתן, שופטת  פוליסהציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מפלסתטרקטורחברת ביטוח