הקלדה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד

הקלדה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד  
1. התובעת, קלדנית במקצועה, עבדה במקצועה 25 שנים , מבקשת בתביעה שלפני להכיר
במחלה ממנה היא סובלת בשורש כף היד (Carpal tunnel synd), בשתי הידיים (בעיקר בידה
הימנית) כ"מחלת מקצוע", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995,
או לחילופין כפגיעה בעבודה, על דרך המיקרוטראומה.
 
התובעת טוענת כי המחלה נגרמה לה כתוצאה מעבודה בהקלדה, במשך שנים רבות.
 
בתמיכה לטענתה מסתמכת התובעת על אישור של ד"ר סלטי מיום 22.5.00, שבו ציין האורטופד כי "מאחר ומדובר בקלדנית, יש לראות במחלה מחלת מקצוע".
 
2. הנתבע דחה את התביעה, בטענה שאין קשר סיבתי-רפואי, בין עבודתה של התובעת
כקלדנית, לבין המחלה (תסמונת C.T.S), משטען הנתבע במכתב הדחייה כי "תסמונת זו
נובעת ממצבך הרפואי הטבעי – תת פעילות של בלוטת התריס…".
 
3. העובדות הצריכות לעניין נקבעו, בהסכמת הנתבע, בהחלטת בית הדין מיום 26.12.2001
(להלן-"ההחלטה") , המהוה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.
 
 
 
בהחלטה נקבע, בין השאר, כי התובעת עבדה 23 שנים בחברת "תנובה" כקלדנית (משנת
1972 עד 1996).
בשנים הראשונות, עד 1980, היא עבדה על מכונת כתיבה מסוג ישן, בעלת מקשים "קשים",
כך שההדפסה היתה כרוכה במאמץ פיזי, בכל נקישה של האצבעות על מקשי מכונת
הכתיבה, ובשנים שלאחר 1980, היא עברה להקלדה במקלדת, הדורשת פחות מאמץ.
לאחר שפוטרה, בשנת 1996, היתה התובעת מובטלת במשך כשנה, ולאחר מכן היא חזרה
לעבוד כקלדנית, במקומות עבודה אחרים, במשרה חלקית, עד 1999.
 
4. בשאלות הרפואיות הדרושות לצורך ההכרעה המשפטית, אם מדובר ב"מחלת מקצוע" או בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה – מינה בית הדין את ד"ר אבנר קרב, מומחה לכירורגיה של כף היד, כמומחה רפואי מטעם בית הדין.
 
5. בחוות דעתו מיום 14.1.2002 השיב המומחה לשאלות בית הדין, בקובעו כי התובעת אכן סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (C.T.S).
בתשובה לשאלות בדבר קשר סיבתי בין המחלה, לבין עבודתה של התובעת כקלדנית, השיב המומחה הרפואי בשלילה, בצורה נחרצת, כדלקמן:
”אין קשר סיבתי בין התופעה ובין עבודתה.
 
תסמונת התעלה הקרפלית – מוכרת כמחלה מקצועית – במקרים של
עבודה עם מכשירים רוטטים, עם עבודה בחומרים קפואים, או
בתנוחות קיצוניות חוזרות ונשנות של שורשי כפות הידיים.
אצלה – אף אחד מהתנאים האלו אינו מתקיים".
 
 
המומחה השיב בשלילה – הן לאפשרות שמדובר ב"מחלת מקצוע" והן לאפשרות של פגיעה
בדרך של מיקרוטראומה, מה גם שהתופעה, לדבריו, אינה אי-רוורסיבילית "ובכל מקרה –
ניתוח פשוט אמור לפתור את הבעייה".
 
עולה מחוות דעתו של ד"ר קרב, כי המומחה מקבל את דעתו של רופא המוסד, היינו
שתסמונת התעלה הקרפלית התפתחה אצל התובעת כתהליך תחלואי, שאינו קשור
לנסיבות עבודה, ואף לדעתו, העובדה שהתובעת סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס
(היפותירואידיזם) יכולה להחמיר את התופעה.
 
המומחה הרפואי הסתייג מהאישור של האורטופד, ד"ר סלטי, המציין כי "מאחר ומדובר
בקלדנית יש לראות במחלה מחלת מקצוע" – כדבריו:
"הצהרתו הגורפת של ד"ר סלטי, שהקלדנות גורמת לתסמונת התעלה
הקרפלית, כמחלת מקצוע - לא מקובלת עלי".
 
6. על פי בקשת ב"כ התובעת – הועברו למומחה הרפואי שאלות הבהרה, עליהן השיב המומחה
בחוות דעת משלימה מיום 22.5.02.
 
בתשובה לשאלות ההבהרה, הסביר ד"ר קרב כי עבודה בתנועות חוזרות ונשנות של כיפוף
ויישור של פרק כף היד יכולה אמנם, בנסיבות מסוימות, לגרום לתסמונת התעלה
הקרפלית, גם אם העבודה אינה כרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים, אלא שזאת רק במצב
של "כפיפה ויישור קיצוניים", ולא זה המצב, בעבודת הקלדנות, כפי שהסביר המומחה:
"אצל קלדניות – אין מצב כזה. התנוחה היא בדרך כלל
בעמדה נויטרלית, או של מעט יישור".
 
משביקש ב"כ התובעת מהמומחה להתייחס לעובדה שמדובר בקלדנית שעבדה עשרות
שנים – חזר המומחה על עמדתו:
"כבר ציינתי שלא מקובל עלי שקלדניות סובלות מתסמונת התעלה
הקרפלית עקב עבודה.
יש מספר עצום של נשים, עקרות בית וכו', שסובלות מן התסמונת
ללא קשר לתנוחות ועבודות ממושכות".
 
בהתייחס לעובדה שהתובעת עבדה במשך שנים רבות על מכונת כתיבה ישנה, בעלת מקשים
"קשים", וכל נקישה על מקשי מכונת הכתיבה היתה כרוכה במאמץ פיזי, כפי שהדגיש ב"כ
התובעת בשאלות ההבהרה – חזר המומחה על חוות דעתו, כי אין קשר סיבתי כלשהו בין
עבודתה של התובעת, כקלדנית, לבין תסמונת התעלה הקרפלית, אשר התפתחה, לדברי
המומחה, כתהליך תחלואי, ולא בדרך של מיקרוטראומה.
 
7. לאחר שקיבל את חוות הדעת המשלימה, הגיש ב"כ התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי

נוסף, משהפנה לפסק דין שניתן בתיק אחר (דב"ע מז/ 21-0 מרים זוהר נ' המוסד לביטוח
לאומי, פד"ע יט 91) , שם הוכרה תסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה, שנגרמה
לקלדנית, עקב נסיבות עבודתה, בדרך של מיקרוטראומה.
 
בית הדין דחה את הבקשה, מהנימוקים שפורטו בהרחבה, בהחלטה מיום 2.7.02 (בתיק בש"א 1796/02), בין השאר משאיבחן את העובדות בפסק הדין בעניין מרים זוהר, מעובדות המקרה של התובעת, ואיבחן גם את המצב הרפואי, כפי שנקבע שם על ידי המומחה הרפואי, לעומת מצבה של התובעת, כפי שהוגדר על ידי ד"ר קרב, בתיק שלפנינו.


 
משנדחתה הבקשה למינוי מומחה נוסף - הגישו הצדדים סיכומים בכתב.נ
 
8. התובעת מבקשת לקבל את התביעה, בהסתמך על האישור הרפואי של ד"ר סלטי, והיא
מבקשת להחיל עליה את הפסיקה בעניין מרים זוהר הנ"ל, משטוען ב"כ התובעת בסיכומיו,
בין השאר, כי התובעת עבדה כקלדנית שנים רבות יותר משנות עבודתה של גב' זוהר, וחוזר
על העובדות שצויינו בתצהירה (ונקבעו גם בהחלטת בית הדין) כי היא עבדה שנים רבות על
מכונת כתיבה ישנה, בעלת מקשים "קשים" שההקשה עליהם דורשת מאמץ פיזי של היד
והאצבעות, והוא חוזר על תיאור פעולות ההקלדה, שיש בהן לטענתו תשתית עובדתית
למיקרוטראומה.
ב"כ התובעת מבקש בסיכומיו להעדיף את האישור הרפואי שהוגש מטעם התובעת, על פני
חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, והוא מפנה לפסיקת בית הדין הארצי, כי בית
הדין, הוא הפוסק, ואין הוא חייב, בכל מקרה, לאמץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי
מטעמו.ב
 
ב"כ הנתבע מבקשת בסיכומיה להעדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית
הדין, על פני האישור הרפואי שהמציאה התובעת – ולדחות על פיה את התביעה.
 
9. דיון והכרעה:
בשאלת קיומה של פגיעה בעבודה (תאונת עבודה, מחלת מקצוע, או פגיעה בדרך של מיקרוטראומה) כרוכות קביעות עובדתיות ורפואיות, השלובות זו בזו.ו
ברי כי לא די בקביעה שהתובעת עבדה שנים רבות בקלדנות, וביצעה פעולות חוזרות ונישנות של הידיים והאצבעות, ולקתה במחלה של תסמונת התעלה הקרפלית, כדי לקבוע שמדובר בפגיעה בעבודה.נ
לצורך קביעה כזאת דרושה גם הכרעה בשאלות רפואיות, ובאלה נזקק בית הדין לחוות דעת של מומחה רפואי.
10. משקבע המומחה הרפואי, כי אין קשר סיבתי בין התופעה של תסמונת התעלה הקרפלית
לבין עבודתה של התובעת, והמומחה נימק את קביעותיו ומסקנותיו, בהתייחס גם לשאלות
ספציפיות של ב"כ התובע – מתבקשת המסקנה, כפי שציין המומחה בחוות דעתו, כי
המחלה לא נגרמה עקב העבודה.ב
להזכירך, שהמומחה שלל, בצורה נחרצת, הן את האפשרות שמדובר במחלת מקצוע והן את
האפשרות של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, בין השאר בקביעה כי התופעה איננה
אי-רוורסיבילית.ו
11. מקובלת עלינו טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, כי ההכרעה בגורל התביעה נתונה, בסופו של
דבר, לבית הדין – ולא למומחה הרפואי. אלא, שבשאלות הרפואיות, ובמיוחד בשאלת
הקשר הסיבתי, נעזר בית הדין בחוות דעת של מומחה רפואי, ונוטה לייחס חשיבות
מיוחדת לחוות דעת של מומחה המתמנה מטעמו, ולהעדיפה על פני חוות דעתו שהוגשה
מטעם צד, לא כל שכן אישור רפואי שאיננו חוות דעת, כפי שנאמר בדב"ע נא/ 191-0
המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף נחתום, פד"ע כ"ד 89, בעמ' 99:
"לגבי משקל חוות הדעת של המומחה נאמר ב-דב"ע לו/8-0, דוידוביץ,
המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, 383:
 
"אין המומחה-יועץ הרפואי בא במקום בית-הדין לפסיקה.נ
הפסיקה הוא בית-הדין וחוות הדעת אינה באה אלא להדריך
בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, אך הינו
בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא.
לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת
ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך.
השוני העיקרי שבין חוות דעת רפואית מטעם מומחה יועץ רפואי
הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד
להתדיינות, הוא נבמשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות-הדעת.ב
אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים".ו
 
על המדיניות של בית הדין, להעדיף חוות דעת של מומחה המתמנה מטעמו, על פני חוות
דעת של מומחים מטעם הצדדים, נאמר גם בעב"ל 341/96, שמעון מליחי נ' המוסד לביטוח
לאומי, פד"ע ל"ד 377, 382:
”אין מקום להעדיף את חוות הדעת של ד"ר ג'רסי (שהוגשה שם מטעם
התובע – נ.ו) על שתי חוות דעת של מומחים שהתמנו מטעם בית הדין.נ
המדיניות של בית דין זה היא להכריע בשאלות רפואיות על סמך חוות
דעתם של מומחים–יועצים שמתמנים על ידי בית הדין, שכן הם
ניטרליים ואינם מקבלים את שכרם מאחד מבעלי הדין (ראה: ס' אדלר
"מומחים-יועצים רפואיים בבית דין לעבודה")".ב
 
 
בענייננו, משביסס המומחה הרפואי את חוות דעתו על התשתית העובדתית שקבע בית
הדין, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובעת, ומשהשיב המומחה, בצורה עניינית, ברורה
ומפורטת לכל שאלות בית הדין ולשאלות ההבהרה של ב"כ התובעת - לא מצאנו
בטענות התובעת, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, כל נימוק המצדיק לפסוק
בניגוד לחוות דעתו של המומחה הרפואי, גם אם במקרה אחר, בתיק אחר, ובנסיבות
אחרות, מצא בית הדין כי תסמונת התעלה הקרפלית נגרמה לקלדנית עקב נסיבות
עבודתה.
 
12. משנשלל הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחהבגינה הוגשה
התביעה - נשמט הבסיס להכיר במחלה האמורה (תסמונת התעלה הקרפלית) כתוצאה
של "פגיעה בעבודה".ו
 
13. אשר על כן - התביעה נדחית.נ
 
14. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן עבודה

  2. החסרת ימי עבודה

  3. הירדמות בעבודה

  4. הפחתת ימי עבודה

  5. מכה בפנים בעבודה

  6. עבודה כעוזר הוראה

  7. ויכוח חריג בעבודה

  8. יחסי עובד מעביד מבחנים

  9. זניחת מקום העבודה

  10. שאיפת אדים בעבודה

  11. הרעלת כספית בעבודה

  12. עלות עבודות מחפרון

  13. מחיר יום עבודה שופל

  14. פידיון ביגוד בעבודה

  15. פיקדון ביגוד בעבודה

  16. יחסי עבודה משולשים

  17. הרמת 30 קילו בעבודה

  18. עבודה בסביבה רועשת

  19. עבודה תמורת אופציות

  20. עבודה אצל שני שותפים

  21. גידופים במקום העבודה

  22. ניגוד עניינים בעבודה

  23. החלקה על שמן בעבודה

  24. צירוף נכויות מעבודה

  25. הידבקות בנגיף בעבודה

  26. עבודה עם חומרים כימיים

  27. התעלמות מצו הפסקת עבודה

  28. עבודה ליד קווי מתח גבוה

  29. עבודות מתח נמוך בפרויקט

  30. סעיף 82 לחוקת העבודה קובע:

  31. הרמת משאות כבדים בעבודה

  32. סחיבת דברים כבדים בעבודה

  33. סוס טרויאני במקום העבודה

  34. חדירת גוף זר לעין בעבודה

  35. מצלמות אבטחה במקום העבודה

  36. מחלוקת לגבי משך זמן העבודה

  37. יחידת המיקוח במקום העבודה

  38. תחושת חולשה כללית בעבודה

  39. עבודה לא רצופה באותו מקום

  40. חילופי בעלים במקום עבודה

  41. תביעה בגין עבודות עץ בדירה

  42. שינוי חד צדדי בסדרי עבודה

  43. אי ביצוע עבודות על פי מפרט

  44. תנועות חוזרות ונשנות בעבודה

  45. שחיקה במפרק הירך עקב עבודה

  46. שאיפת חומרים רעילים בעבודה

  47. התארגנות ראשונית במקום עבודה

  48. תביעה לתשלום על עבודות ריתוך

  49. המשך עבודה של אישה עד גיל 67

  50. הגבלה בינונית של כושר העבודה

  51. עקירת עצים עקב עבודות חפירה

  52. פגיעה בכלי דם עקב תנאי עבודה

  53. מותב בית הדין האזורי לעבודה

  54. הרמת משאות כבדים במהלך העבודה

  55. סיום עבודת מנכ''ל רשות השידור

  56. פגיעה בעבודה ברמנית בבית קפה

  57. טענה כי הזמנת העבודה לא מחייבת

  58. דימום תוך מוחי עקב מתח בעבודה

  59. סמיכות זמנים התקף פאניקה בעבודה

  60. מלתחה להחלפת בגדים במקום העבודה

  61. פדיקוריסטית - פגיעה בכף היד בעבודה

  62. מניעת רווח עקב השבתת כלי עבודה במוסך

  63. תביעה כספית בגין ביצוע עבודות גבס וצבע

  64. תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות מעבודה

  65. שיבושי עבודה פתאומיים ללא התראה מוקדמת

  66. תאונת דרכים במהלך העבודה של קטין בן 16

  67. הקלדה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד

  68. תביעה לתשלום שכר עבודה בגין שלושה ימי עבודה

  69. חולשה ברגל ימין עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  70. פגיעה בעבודת נקבעות - הדפסה במכונת ניקוב

  71. תביעה נגד שיפוצניק בגין עבודות פיצול דירה

  72. נטען בכתב ההגנה כי כל העבודות שבוצעו היו לקויות

  73. פגיעת מחפרון בצינור מים אשר התפוצץ, במהלך עבודות

  74. באיזו עיר מגישים תביעה נגד מקום עבודה עם סניפים ?

  75. תביעה כספית לתשלום יתרת חוב נטענת בגין עבודות נגרות

  76. במחלוקת לגבי התמורה שסוכמה ביניהם בגין ביצוע העבודות

  77. תביעה כספית לתשלום יתרת התמורה בגין עבודות בפרויקטים

  78. טען כי פוטר לאחר ש"התלונן" על הפחתה בהיקף שעות עבודתו

  79. תביעה במסגרת יחסים עסקיים - אספקת ברזל ועבודות כיפוף ברזל

  80. פיצויים בגין תאונה (פגיעת רכב) שארעה במהלך עבודה בחניון קניון

  81. טען כי לא ניתנה לו בת 45 דקות ביום עבודה שעלה על 6 שעות עבודה

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון