שווי יום חופשה

שווי יום חופשה
1. בפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות המגיעות לו כתוצאה מיחסי עובד ומעביד בינו ובין הנתבעת בתקופה מ- 6/98 ועד 30.6.01.
התובע תובע יתרת פיצויי פיטורין, דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות, תשלום עבור ימי חג, פדיון חופשה, תשלום עבור שעות קיץ ופיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל.


הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי שכרו של התובע הינו כמפורט בתלוש השכר, כי שכרו כלל דמי הבראה, כי שולמו לתובע תשלומים עבור 28 ימי חופשה במהלך כל תקופת עבודתו, כי בחודשי הקיץ עבד התובע 7 שעות וקיבל תשלום עבור 8 שעות וכי אין התובע יכול לתבוע פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל.

חישוב פיצויי הפיטורין שעשתה הנתבעת בכתב הגנתה אינו בהתאם להוראות החוק, התקנות והפסיקה.

באשר למועד תשלום הפיצויים הודתה הנתבעת כי לא שילמה את הפיצויים במועד אולם טענה כי הסיבה לכך הינה קשיים כלכלים מהם סבלה הנתבעת.


2. זכאות התובע להפרש פיצויי פיטורין:

א. תקופת עבודת התובע אצל הנתבעת איננה שנויה במחלוקת והינה מ- 6.98 ועד 30.6.01, במשך 37 חודשי עבודה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע פוטר מעבודתו.נ

ב. בסיס שכרו של התובע אמנם היה שנוי במחלוקת, אולם התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו על מנת להוכיח כי השכר שקיבל שונה מהשכר המפורט בתלושי השכר, מה גם שהתובע הודה בעדותו בפנינו כי השכר הרשום בתלוש הוא השכר ששולם לו עבור ימי עבודה בפועל (עיין עמ' 6 סיפא לפרוטוקול).ב

אשר על כן הננו קובעים כי הבסיס לעריכת החישוב הינו השכר האחרון שהשתכר התובע בסך של 158 ₪ ברוטו ליום עבודה.

סכום זה אינו כולל את מרכיב הנסיעות והאש"ל אשר אין לקחתם בחשבון בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורין והפסיקה על פיו, וטענות הנתבעת בעניין אי היות מרכיב האש"ל ומרכיב הנסיעות חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורין מקובלות עלינו. אף באשר לחודשים בהם שולמו תשלומים עבור חופשה, ברור כי שווי יום חופשה הינו כשווי יום עבודה רגיל (בלא החזר הוצאות) אולם אין מקום להוסיף את שווי ימי החופשה לחישוב בסיס השכר לעניין פיצויי פיטורין וטענות התובע לעניין זה בסיכומיו אינן ברורות לבית הדין.ו

ממוצע ימי עבודתו של התובע במהלך השנה האחרונה לעבודתו עמד על 22 ימים ועל כן הבסיס לחישוב זכאותו לפיצויי פיטורין עומד על סך של 3,476 ₪ ברוטו.

לעניין זה מופנים הצדדים לדב"ע נ"ז 3/57 סנונית הדגמות וקידום מכירות בע"מ נ. שולמית פרץ, פד"ע ל' 364.נ

אופן החישוב של פיצויי הפיטורין כפי שנעשה על ידי הנתבעת בסיכומיה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הפסיקה באשר לעובד על בסיס שכר שעתי או יומי שמספר שעות עבודתו או ימי עבודתו משתנה ועל כן יש לערוך ממוצע של 12 החודשים האחרונים.ב

נציין כי גם לא ברור לנו מדוע הנתבעת סבורה שעובד העובד במשרה מלאה עובד 365 ימי עבודה בשנה כפי שעולה מן הנוסחה שהציבה הנתבעת בסעיף 2 ו', ואף עובד במשרה מלאה העובד גם בימי ו' בשבוע, אינו אמור לעבוד יותר מ - 25 - 26 ימי עבודה בחודש.ו

ג. לאור האמור לעיל זכאי התובע לסך של 10,717.6 ₪ ברוטו כפיצויי פיטורין מתוכם קיבל רק סך של 7281 ₪ בתאריך 15.1.02 דהיינו באיחור של למעלה מחצי שנה, ועל כן נותרה יתרה של 3436.6 ₪ המגיעים לתובע.

ד. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי הלנה מופחתים אותם הננו מעמידים על סך של 15% משווי פיצויי ההלנה בהתאם להוראות החוק, על הסך של 7,281 ₪ לתקופה
מ - 1.7.01 ועד 15.1.02 וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ - 15.1.02 ועד התשלום המלא בפועל.נ

בהתאם לפס"ד בע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נ. גוליה מימון יש לבית הדין שיקול דעת לבחון את תום הלב של המעסיק לעובד ואת קיומן של הנסיבות בגינן היה איחור בתשלום פיצויי הפיטורין או שכר העבודה.ב

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את ההפרש בסך 3,436.6 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ - 1.7.01 ועד התשלום המלא בפועל.ו
באשר לסכום זה לא פסקנו פיצויי הלנה שכן לגבי סכום ההפרש היתה מחלוקת בין הצדדים תוך שהנתבעת שוגה בחישוביה.נ

3. זכאות התובע לדמי הבראה:

א. בתלושי השכר של התובע לא מופיע רישום על תשלום דמי הבראה וטענת הנתבעת כי תשלום דמי ההבראה נכלל בשכרו היומי של התובע, לא הוכחה בפנינו ואינה מהימנה עלינו.

בעקרון שכרו של עובד יכול לכלול מרכיבים שלגביהם לא חל סעיף 5 לחוק הגנת השכר, האוסר שכר כולל, אלא שהסכמה כזו צריכה להיות ברורה ומפורשת וחד משמעית, ולא זה המקרה שבפנינו. (עיין
והשווה לענין מרכיב הנסיעות בדב"ע 3/63/98 גדי בובליל נ. א.א.צ. שירותים משפטים בע"מ, פד"ע לב'
91).ב
הנתבעת לא הוכיחה לבית הדין כי אכן סוכם עם התובע ששכרו יכלול מרכיב של דמי הבראה או כי השכר היומי אותו קיבל, כמפורט בתלושי השכר, חרג באופן בולט מהמקובל בפועל בשטח בענף בו עבד התובע עד כדי להביא את בית הדין למסקנה כי אכן המדובר בתוספת של דמי הבראה לשכר היומי.ו

ב. התובע יכול לקבל פדיון של דמי הבראה רק עבור השנתיים האחרונות לעבודתו שהינן השנים השניה והשלישית לעבודתו ולאור זאת זכאי התובע לפדיון דמי הבראה עבור 12 ימי הבראה כאשר שווי יום הבראה נכון לתקופה הרלוונטית היה 276 ₪.

בסה"כ זכאי התובע לפדיון דמי הבראה בסך 3312 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.7.01 ועד התשלום המלא בפועל.

4. זכאות התובע לפדיון חופשה:

א. התובע עבד עבור הנתבעת במשך 3 שנים.נ

ממוצע ימי עבודתו של התובע היה כ- 22 ימי עבודה בחודש.ב

התובע זכאי ל- 14 ימי חופשה בתשלום עבור כל אחת משנים אלה, כאשר בימי החופשה נכללת מנוחה שבועית אחת לכל 7 ימי חופשה, כמפורט בהוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית.

ב. בפועל קיבל התובע תשלום עבור 28 ימי חופשה בלבד, כעולה מתלושי השכר, וכפי שאף מודה הנתבעת בכתב הגנתה, ועל כן זכאי התובע לפדיון חופשה עבור 9 ימים נוספים, כנתבע על ידו בסיכומיו.ו

יום עבודה של התובע, כמפורט בתלוש השכר, עמד על סך של 158 ₪ ברוטו ועל כן זכאי התובע לסך של 1422 ₪ ברוטו כפדיון חופשה.
הנתבעת בסיכומיה מודה בזכאות לפדיון חופשה ובגובה הסכום.נ
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ- 1.7.01 ועד התשלום המלא בפועל.

אין פיצויי הלנה על פדיון חופשה.

5. זכאות התובע לתשלום עבור חגים:

א. בהתאם לצו ההרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניה והעבודות הציבוריות זכאים עובדים ל- 10 ימי חג בשנה.

הפירוט בצו ההרחבה מופיע לגבי החגים היהודים ובנוסף לכך מתייחס לאחד במאי וליום העצמאות, אולם אין ספק כי גם עובד שאינו יהודי זכאי ל- 10 ימי חג בתשלום בשנה.ב

עובדתית התובע לא קיבל תשלום עבור ימי חג, לא עבור ימי חג של היהודים ולא עבור ימי חג של המוסלמים.

בתלושי השכר של התובע מופיע פירוט של שכרו היומי מוכפל בימי העבודה בפועל, ואין כל פירוט נפרד על תשלום עבור ימי חג.ו

לו רצתה הנתבעת להוכיח כי שילמה לתובע תשלום עבור חגים במהלך תקופת העבודה, היתה, צריכה להמציא לתיק בית הדין את כרטיסי העבודה של התובע ולהוכיח כי בפועל שולם לתובע שכר על ימים מעבר לימי העבודה שעבד בפועל וכי תוספת זו מכסה ימי חג.

הוכחה כזו לא המציאה הנתבעת ומהימנה עלינו גירסת התובע כי התשלומים שקיבל היו עבור ימי עבודה בפועל.

ב. לאור האמור לעיל זכאי התובע לתשלום עבור 30 ימי חג בסך של 4740 ₪ ברוטו.נ
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.7.01 ועד התשלום המלא בפועל.

6. בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף הבנין היה על הנתבעת להפריש עבור התובע לקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין אחוזים כמקובל.

בהתאם להסכם הפנסיה בענף הבניה והעבודות ציבוריות (עיין פסטרנק, הסכמים קיבוצים, כרך שלישי בעמ' 18.1.3) היה על הנתבעת להפריש כמעסיק 6% על חשבון התגמולים.

משלא בוצעה הפרשה כזו בפועל, ומשלא ניתן כיום להשלים רטראוקטיבית את ההפרשה לקרנות, לאור הוראות תקנות מס הכנסה, זכאי התובע לפיצוי כספי בגין אי הפרשה זו.ב

עיין לעניין זה בע"ע 300001/98 בוריס שוסטר נ. רמי חרושת מרצפות בע"מ (פס"ד מיום 6.11.00).ו

התובע בתצהירו ערך תחשיב של כלל שכרו והכפיל שכר זה ב- 6%.

הנתבעת לא ערכה תחשיב שונה.

לאור האמור לעיל הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9350 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.7.01 ועד התשלום המלא בפועל.

7. בצו ההרחבה על ההסכם הקיבוצי בענף הבניה והעבודות הציבוריות, מופיע חיוב על פיו בחודשי הקיץ מ- 16.6 בכל שנה ועד ערב ראש השנה, יונהג יום עבודה מקוצר בו יעבדו העובדים 7 שעות ליום בתשלום עבור 8 שעות.

עובדתית טען התובע כי עבד 8 שעות ולא עבד 7 שעות ומנגד טענה הנתבעת כי התובע עבד בחודשי הקיץ 7 שעות וקיבל תשלום עבור 8 שעות כפי שמחייבות הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה.

באשר לסעיף זה הננו סבורים כי לאור טענות הנתבעת כמפורט בכתב הגנתה ובתצהיר העד מטעמה, היה התובע צריך להביא עד על מנת להוכיח כי אכן המשיך לעבוד 8 שעות במקום לעבוד 7 שעות וזאת כאשר אין מחלוקת כי התשלום בפועל שקיבל היה עבור יום עבודה רגיל. (בדומה לנטל המוטל על התובע המגיש תביעתו לגמול עבור עבודה בשעות נוספות).

משלא הוכיח התובע ענין זה ומשטענותיו מוכחשות עובדתית על ידי הנתבעת, מה גם שברור לנו שהתובע לגבי עצם השכר להבדיל מהזכויות הסוציאליות היה בודק את הסכומים שקיבל ופונה לנתבעת באם לא קיבל את המשכורת היומית המגיעה לו, הגענו למסקנה כי דין התביעה בעילה זו להדחות.

8. לאור האמור לעיל מתקבלת תביעת התובע באשר להפרש פיצויי פיטורין, פדיון חופשה, הבראה, חגים ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן ונדחית תביעת התובע לגמול עבור תוספת שעה בחודשי הקיץ.



הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום ט"ז בתמוז, תשס"ג (16 ביולי 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

עפרה ורבנר - שופטת משה ערמוןנציג ציבור דורון מתתיהונציג ציבור                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון