1. המשיב, רופא וטרינר במקצועו, עבד אצל כל אחד מן המערערים וכן בגופים ציבוריים אחרים בתקופות הבאות: 16.11.1951 - 21.7.1954 - בעיריית תל-אביב 8.1954 - 7.1956 - בחברת אינקודה (חברה ממשלתית). 6.8.1956 - 10.12.1956 - במשרד המסחר והתעשייה 1.5.1957 - 1.11.1958 - בעיריית חיפה 9.11.1958 - 4.5.1960 - בעיריית נתניה 5.5.1960 - 31.12.1993 - באגוד ערים לשירותים וטרינרים - גוש דן עם תום שירותו של המשיב באגוד ערים, הוא פרש לגמלאות. הואיל והמשיב צבר ותק פנסיוני של למעלה מ-35 שנות שרות, הוא פרש לגמלאות בזכויות מרביות של 70%. 2. בבית הדין האזורי בתל-אביב הגיש המשיב תביעה נגד המערערים בשני התיקים לתשלום מענק עבור שנות שירותו שמעל 35 שנות שרות. תביעה זו מבוססת על סעיף 31 להסכם מיום 18.12.89, בו נקבעה זכאות למענק על תקופת עבודה שמעבר ל-35 שנות שרות. לעניין הזכויות לפי אותו הסכם, נקבע בו (בסעיף 31) כי הוא יהווה חלק בלתי נפרד מהסכם קודם, מיום 24.3.1975, בו נקבעו הוראות לעניין רציפות זכויות לגמלה בין עובדים העוברים לעבוד מרשות מקומית למקום עבודה הקשור באחת מקרנות הפנסיה שהן צד להסכם (להלן - הסכם הרציפות). 3. ואלו ההוראות הרלבנטיות מהסכם הרציפות הנוגעות לענייננו: ראשית - הגדרת "עובד עובר" בסעיף 1: "עובד עובר" - עובד שעזב את השרות באחת מהרשויות המקומיות המופיעות ברשימה המצורפת להסכם זה/ או אשר חתמו על הסכם זה והחל לעבוד בשירות גוף או עובד שעזב את שירותו בגוף והחל לעבוד בשירות רשות מקומית כנ"ל". שנית - פירוט התנאים לקיומה של הזכות לרציפות 29 (א) הסכם זה יחול על עובד אשר עבר ממוסד למוסד לאחר 1.4.1971, אולם הוא יחול גם על עובד אשר עבר מרשות מקומית לגוף לפני התאריך הנ"ל אם שירת ברשות מקומית 5 שנים לפחות ועבר לגוף תוך שנתיים מיום עזיבתו את השירות ברשות מקומית ולא קיבל כל הטבת פרישה כגון פנסיה ו/או פיצויי פיטורים בגין עזיבת השירות הנ"ל והוא מבוטח במוסד ביום חתימת הסכם זה, וכן על עובד אשר עבר מגוף לרשות מקומית לאחרי תקופת חברות בקרנות של 5 שנים לפחות (בהן צבר מינימום של 100 ימי עבודה לפחות בכל שנה מחמשת השנים), ולאחר הפסקה שלא עלתה על שנתיים והוא משרת ברשות מקומית ביום חתימת הסכם זה. על אף האמור לעיל מוסכם כי עובד אשר עבר כנ"ל לפני 1.4.1971 ופרש ממוסד לאחר 1.11.1979 ועד 1.7.1981 יהיה רשאי להגיש בקשה לרשות מקומית או לקרן הכל לפי העניין להחיל עליו את הוראות סעיף זה. נדחתה בקשתו של עובד כנ"ל ע"י רשות מקומית תובא זו להכרעת ועדה פריטטית בהתאם לחוקת עובדי הרשויות המקומיות. 4. בבית הדין האזורי טען המשיב כי הסכם הרציפות חל עליו ומכוחו יש לראותו כמי שעבד ברציפות מעל 35 שנים. בית הדין האזורי (השופט מאיר נחתומי ונציגי ציבור ד. יהלום וי. סופינסקי - תיק ע"ב 2416/97-3) קיבל את תביעתו של המשיב, בעיקרה, ופסק כי יש לראות את תקופת שירותו בעיריית תל-אביב, בעירית נתניה ובעירית חיפה כתקופות שרות רצופות ומצטרפות לשרותו של המשיב באגוד ערים. בית הדין האזורי חייב את המערערות לשלם למערער מענק על 4.33 שנים עודפות, בחלקים יחסיים לתקופות שירותו של המשיב אצל כל אחת מן המערערות. על פסק דין זה הגישו כל אחת מן המערערות ערעור משל עצמה. 5. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, החלטנו לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי. נפרט להלן את עיקר טעמינו. 6. המשיב עבד בשרותם של מספר מעסיקים, חלקם מעסיקים ציבוריים. כל אחד מן המעסיקים הוא גוף העומד בפני עצמו והזכויות הצומחות משרות אצל מעסיק פלוני אינן חלות על שרות אצל מעסיק אלמוני אלא אם קיימת הוראת רציפות בחוק (למשל - סעיף 1 (ב) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1963) או הוראת רציפות בהסכם קיבוצי או הסדר אחר הדומה לו (השווה דב"ע נד/1--4 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פד"ע כט, 601, 615 - 617). 7. בענייננו קיים הסכם הקובע הוראות לעניין רציפות זכויות בין רשויות מקומיות ועיריות, הוא הסכם הרציפות. אף שקיימת מחלוקת בין מקצת המערערים לגבי תחולת ההסכם על אגוד ערים, הודתה באת כוחו של האיגוד, בהגינותה, כי האגוד רואה עצמו כפוף להוראות ההסכם. די לנו בכך כדי לראות את המשיב כמי שחל עליו ההסכם, לצורך הדיון שבפנינו. 8. התנאים לקיומה של הרציפות מצויים בסעיף 29 להסכם הרציפות שצוטט לעיל ועיקרם הוא: 1. עובד העובר ממוסד למוסד לאחר 1.4.71 - יחול עליו ההסכם ללא תנאי. הוראה זו לא חלה על המשיב, אשר עבר למקום עבודתו האחרון (אגוד ערים) לפני התאריך הקובע. 2. לגבי עובד שעבר ממוסד למוסד לפני התאריך הקובע, יחול עליו ההסכם בהתקיים כל אחד מתנאים אלה: (א) אם שירת ברשות מקומית 5 שנים לפחות. (ב) אם עבר לגוף תוך שנתיים מיום עזיבתו את השרות. (ג) אם לא קיבל הטבות פרישה (פנסיה או פיצויי פיטורים) בגין עזיבת השרות. נתייחס להלן לכל אחד מתנאים אלה. 9. 5 שנים: טוענות המערערות כי התנאי בדבר 5 שנות שרות ברשות מקומית מתייחס לשרות ברשות מקומית אחת ולא בכל הרשויות המקומיות שקדמו לגוף האחרון בו שירת העובד וממנו יצא לגמלאות. לעומתן טוען המשיב כי התנאי בדבר 5 שנות שרות מתייחס לשנות שרות בכל הרשויות בהן עבד המשיב לפני תקופת עבודתו באגוד ערים. לכאורה, יש טעם בטיעון לפיו לשון הסכם הרציפות ומטרתו מתיישבים יותר עם פרשנות לפיה על עובד העובר ממעסיק למעסיק לצבור "תקופת אכשרה" של 5 שנים אצל כל מעביד: ראשית - לשון ההסכם נוקטת לשון "רשות מקומית" ביחיד ויש לתת משמעות ותוכן לניסוח זה. שנית - בהגדרת "עובד עובר" שבהסכם הרציפות יש התייחסות לעובד שעזב את השרות "באחת מהרשויות המקומיות", ניסוח המתיישב עם לשון "רשות מקומית" בסעיף 29 להסכם. ושלישית - הדעת נותנת שחיובה של רשות מקומית לגבי עובד תעשה רק אם עבד אצלה תקופת זמן קצובה ומשמעותית ולא תחול על כל עובד "חולף-עובר" המועסק תקופה קצרה יחסית. מנגד, יש לתת את הדעת לכך שמדובר בהסכם המבקש ליצור רציפות בזכויות של עובדים העוברים ממקום עבודה אחד למשנהו, כאשר קיימים מאפיינים דומים ואף משותפים בין מקומות העבודה. הסדרי רציפות זכויות הם הסדרים חיוביים אשר נועדו לשמור על זכויות שנצברו במקומות עבודה שונים ופרשנות מצמצמת שלהם תביא לאבדן זכויות שנצברו. 10. בענייננו, אין לנו צורך להכריע בסוגיה זו וניתן להשאירה בצריך עיון, זאת מן הטעם שהמשיב לא צבר 5 שנות שירות רצופות אצל מעסיקיו הקודמים לפני תקופת שירותו באגוד ערים: גם אם נצרף את תקופת עבודתו של המשיב בעיריית חיפה לתקופת עבודתו בעיריית נתניה, אין הוא מגיע לכלל שרות של 5 שנים אצל שני מעסיקים אלה. המצב היחיד בו עולה שירותו של המשיב על 5 שנים הוא אם מצרפים לתקופת שרות ובעיריית חיפה ובעירית נתניה את תקופת השרות בעיריית תל-אביב, אלא - כפי שנראה להלן - שלא ניתן לצרף תקופה זו בשל פער הזמן של למעלה משנתיים ימים בין תקופת חיפה לתקופת תל-אביב. לפיכך, ואפילו ניטה לפרש את ההסכם לפי שיטת המשיב, לא ניתן לראות בו כמי שעבד 5 שנים לפני תקופת עבודתו באגוד ערים. 11. עבר לגוף תוך שנתיים: טוענות המערערות כי בין תקופת עבודתו של המשיב בעיריית תל-אביב לבין תקופת עבודתו בעיריית חיפה, חל ניתוק של למעלה משנתיים ימים, בהן עבד המשיב אצל מעסיקים אחרים ולפיכך אין להביא בחשבון את תקופת עבודתו בעיריית תל-אביב. לעומתן טוען המשיב כי ההוראה בדבר מעבר תוך שנתיים ימים מתייחסת למעבר בין המעסיק שלפני האחרון (בענייננו - עיריית נתניה) לבין המעסיק האחרון (אגוד ערים), בו לא היה כל פער של זמנים. אנו סבורים שהתנאי בדבר מעבר תוך שנתיים, נועד לגשר על פני מעבר בין מעסיקים לבין עצמם, על מנת ליצור תקופת שרות רצופה. פרשנות זו עולה גם מהגדרת "גוף" המצויה ב"הואיל" האחרון להסכם הרציפות. יחד עם זאת, מעבר תוך פחות משנתיים בין מעסיק א' למעסיק ב', אינו יכול לגשר על פני פער של יותר משנתיים במעבר בין מעסיק ג' למעסיק ד'. ככל שהמעבר הוא רצוף, כך יובאו בחשבון תקופות השרות הקודמות (אם הן עונות כמובן גם על התנאי של 5 שנות שרות). לפי זה, בענייננו, לו היו למערער 5 שנות שרות בעיריית נתניה ובעיריית חיפה, יחדיו, כי אז ניתן היה (לפי הפרשנות המקילה) להביא בחשבון שנים אלה, אך לא לגשר בכך על פני הפער של למעלה משנתיים ימים בין השרות בעיריית חיפה לבין השרות בעיריית תל-אביב. דא-עקא, למערער לא היו 5 שנות שרות בעיריית חיפה ובעיריית נתניה - גם לא יחד - ועל כל פנים, סמיכות המעבר בין השרות אצל מעסיקים אלה לבין אגוד ערים, אינו יכול לגשר על פני הפער של למעלה משנתיים ימים בין השרות בעיריית חיפה לשרות בעיריית תל-אביב. 12. לא קיבל כל הטבת פרישה: המשיב שירת בעיריית חיפה משך שנה וחצי ועזב מרצונו. עם סיום שירותו הוא קיבל פיצויי פיטורים חלקיים, מכוח נוהג הקיים בעירייה לפיו משלמים פיצויי פיטורים גם לעובדים העוזבים את השרות מרצונם. על רקע זה טוענת עיריית חיפה כי לא התקיים במשיב התנאי שלא קיבל הטבת פרישה. לעומתה טוענת באת כוח המשיב כי בית הדין האזורי קבע כי הסכום ששולם למשיב לא היה בבחינת "פיצויי פיטורים". 13. לפי הוראת סעיף 29, אין להביא בחשבון תקופה עליה שולמו פיצויי פיטורים. הטעם לכך ברור שהרי המענק לשרות מעל 35 שנים הוא מעין תחליף לפיצויי פיטורים עבור שנות שרות שאינן נושאות זכויות לפנסיה, ולכן אין להביא בחשבון תקופה עליה שולמו פיצויי פיטורים שאם לא כן יהווה הדבר תשלום כפל עבור אותה תקופה. סעיף 29 להסכם הרציפות מדבר על "הטבת פרישה, כגון - פנסיה ו/או פיצויי פיטורים..." והדעת נותנת שהכוונה היא למי שמקבל פיצויי פרישה מלאים. אין הסעיף מתייחס למקרה בו עובד - כמו המשיב - פורש ומקבל פיצויים חלקיים. אפשר שניתן להתגבר על מצב שכזה אם -לצורך חישוב המענק - תובא בחשבון תקופת שרות קצרה מן התקופה בה שירת העובד בפועל, יחסית לשיעור הפיצוי החלקי שקיבל (למשל - עובד שקיבל פיצויי פיטורים בשיעור 60% תובא בחשבון, לצורך מענק, תקופה השווה ל-40% מתקופת השרות אצל אותו מעסיק). אין לנו צורך להכריע בעניין זה שהרי, כפי שקבענו, לא מתקיימים במערער תנאי הזכאות . מאותו טעם אין לנו צורך להיזקק לקביעתו של בית הדין האזורי כי המשיב כלל לא קיבל מעיריית חיפה "פיצויי פיטורים" (סעיף 56 - 57 לפסק הדין). 14. סוף דבר - אנו מחליטים לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין של בית הדין האזורי. אנו מצהירים כי המשיב זכאי לכל הטבה המגיעה לו - אם בכלל - לפי תקופת שירותו באגוד ערים בלבד. בנסיבות העניין, אין אנו פוסקים הוצאות. ניתן היום, ח' בכסלו תשס"ד (3 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים. הנשיא סטיב אדלר סגנית הנשיא אלישבע ברק השופט שמואל צור נציג עובדים מר דניאל יעקבסון נציג מעבידים מר חיים קמיניץ חוזהפנסיהרצף בעבודה / רצף זכויותרציפות זכויות פנסיההסכם רציפות זכויות פנסיה