אחריות הבנק כיועץ השקעות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות הבנק כיועץ השקעות:

כללי
1. שתי התובענות דנן, שהדיון בהן אוחד, סובבות סביב מערכת היחסים בין בנק ללקוח. השאלה העיקרית הטעונה הכרעה מתייחסת למידת האחריות שיש לייחס לבנק בגין אבדן כספי שנגרם ללקוח בעטיין של השקעות במסחר באופציות בשוק המעו"ף, אשר לא הניבו רווחים כמצופה.

2. התובע (להלן: אברמוב) זכה בשתי הזדמנויות שונות בפרקי זמן קרובים בהגרלות הטוטו המוסדרות על ידי מועצת הימורי הספורט בישראל. אברמוב הפקיד את כספי זכייתו בחשבון שפתח בבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: בנק המזרחי). כעבור זמן מה, פתח חשבון בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף פל-ים (להלן: הבנק או בנק דיסקונט) בו הפקיד סכומים מסוימים אותם השקיע בניירות ערך במסחר בשוק המעו"ף. זמן קצר לאחר מכן פתח חשבון נוסף בבנק דיסקונט והעביר אליו את יתרת הכספים שנותרו בבנק מזרחי והשקיע כספים אלה בניירות ערך, לרבות באופציות מעו"ף.

השקעותיו לא הניבו רווחים כמצופה וכספו של אברמוב, רובו ככולו, אבד. בעקבות זאת הגיש אברמוב תובענה נגד הבנק לפיצוי בסך 524,000 ₪ בגין הנזקים הממוניים והבלתי ממונים שנגרמו לו, לטענתו, עקב התנהגותו של האחרון והפרת חובותיו כלפיו (ת"א 26147/01, להלן: תביעת אברמוב).

3. הבנק מצדו הגיש נגד אברמוב תביעה נגדית בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת החוב בחשבון 138959 בסך 22,670.23 ₪ (ת"א 7961/02, להלן: תביעת הבנק).

הדיון בשתי התובענות אוחד, כאמור.

4. אברמוב אינו חולק על סכום תביעת הבנק. לטענתו, יש לקזז ממנו את הנזקים שנגרמו לו בעטייה של התנהגות הבנק, שנתבעו בתביעתו. מכאן, אין צורך בהתייחסות מיוחדת לתביעת הבנק, והתוצאה בה הנה פועל יוצא מההכרעה בתביעת אברמוב.

גרסת אברמוב
5. גרסתו בכתב תביעתו כמו גם בתצהיר אשר הוגש לתמיכה בבקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעת הבנק, שהיווה אחד מתצהירי עדות ראשית שהגיש (ת/1) הנה בתמצית, כי את חשבונו הראשון בבנק פתח הודות לשידוליו והמלצותיו של מר יהודה מצפה, מנהל מוקד ההשקעות (להלן: מצפה או מנהל מוקד השקעות) ולפי עצתו ביצע רכישות ומכירות של אופציות מעו"ף. מצפה זכה לטענת אברמוב, לתשורות שונות ממנו, ומן הסתם, גם מהבנק.

6. זמן מה לאחר מכן, שוב עקב שידוליו של מצפה, פתח חשבון נוסף בבנק והעביר אליו כספים שהיו מופקדים בחשבון בבנק מזרחי. כספים אלה שימשו אף הם לביצוע עסקאות בשוק המעו"ף, שבוצעו לפי יעוץ של מצפה. משנמחקו הרווחים שגרף נדרש על ידי מצפה להפקיד עוד ועוד כספים בחשבון, והוא נאלץ לעשות כן. לחצים אלה שהפעיל עליו הבנק באמצעות מצפה גרמו לו לחץ נפשי, שהביאו להפקיד בחשבון כספים לרבות שיק משוך על חשבונו בבנק הפועלים בע"מ בידיעה כי לא ייפרע.

לדבריו, כל פעולותיו אותה תקופה נעשו כתוצאה מלחץ וכפייה שהופעלו עליו, שאם לא יכסה את החוב ימומשו ניירות ערך שהחזיק באחד מחשבונותיו. במקביל חויבו חשבונותיו בעמלות גבוהות, שהופחתו רק לאחר פגישה עם מנהל הסניף.

7. בעטיה של התנהגות הבנק, ובעיקר של מנהל מוקד ההשקעות, נגרמו לו הן נזק ממון בהיקף גבוה והן נזק גוף. מעבר לכך, מחמת חסרון כיס בו היה שרוי לאחר אבדן כספו נאלץ לעכב את חגיגות האירוסין של בנו ובתו ונישואיהם נדחו, על כל המשתמע מכך; נישואיו שלו קרסו והוא עומד להתגרש. יתרה מכך, ההשפלה שסבל וכבודו שנרמס פגעו בתדמיתו בקרב קהילת יהודי קווקז, אליה הוא משתייך.

תביעתו מורכבת אפוא מתביעה כספית ומתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.

8. אברמוב לא תמך את טענותיו בעניין שברפואה בחוות דעת של מומחה או בתעודה רפואית כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לאחר שבא כוחו דאז הצהיר בישיבת קדם משפט כי אין טענת נכות וממילא אין כוונה להגיש חוות דעת של מומחה זנח אברמוב למעשה את תביעתו לפיצויים בגין נזקי גוף.

9. במהלך הבאת ראיותיו הגיש אברמוב תצהיר עדות ראשית הנושא תאריך 1.5.05 (ת/2) בו טען לראשונה כי מצבו הנפשי היה ידוע לעובדי הבנק וכי במצבו אסור היה להם לאפשר לו לבצע פעולות מסחר באופציות בשוק המעו"ף. לתמיכה בטענתו זו הגיש חוות דעת של פסיכיאטר מומחה ממנה עולה כי אברמוב סובל ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה.

הבנק התנגד להעלאת טענה חדשה זו בהיותה שינוי חזית אסור.

10. במהלך חקירתו הנגדית סתר אברמוב לא פעם את גרסאותיו שאף התבררו לעתים כהנחות בעלמא.

גרסת הבנק
11. גרסת הבנק הנה בתמצית, כי אברמוב פנה ביוזמתו למוקד ההשקעות ופתח חשבון לצורך פעילות בשוק המעו"ף. כעבור כחודש ביקש הלוואה בסך 50,000 ₪ שנועדה לכסות חוב בבנק מזרחי. הבנק אכן העמיד לזכותו הלוואה בסכום האמור ועם הפקדתה בבנק מזרחי העביר אברמוב ממנו לבנק דיסקונט ניירות ערך בשווי 300,000 ₪ בקירוב אשר שימשו בטוחה להחזר ההלוואה.

12. עם פתיחת החשבון הראשון חתם אברמוב על טופס יעוץ כולל פעילות באופציות מעו"ף ומשפתח את החשבון השני, חתם על טופס יעוץ נוסף, שלא כלל את תחום המעו"ף. כחודש לאחר מכן חתם על טופס יעוץ נוסף, שאפשר מתן יעוץ במעו"ף גם בחשבון השני.

אף כי לאחר חתימתו על טפסי יעוץ רשאי היה אברמוב להיוועץ עם מי מהיועצים במוקד ההשקעות נהג לבצע פעולות על דעתו לאחר שבילה שעות רבות מול מסכים המוצבים במוקד, בהם ניתן לצפות בנתוני הבורסה לניירות ערך.

13. הבנק מודה כי נגבו תחילה עמלות בסכום גבוה יותר ברם נוכח היקף פעילותו נאות הבנק לבקשת אברמוב והפחית מגובהן. לאחר שאושר החזר עמלות חשבונותיו אף זוכו בדיעבד. בשלב מסוים, כאשר הגדיל את פעילותו וביצע עסקאות בעלות סיכון רב בעטיין הפסיד כספים שגרמו ליתרת חובה בחשבון הראשון, נדרש אברמוב להפקיד כספים לכיסוי החוב והבנק אף השתמש בזכות הקיזוז העומדת לו ומימש ניירות ערך לכיסוי יתרת החוב.

14. אברמוב נהג כאמור לבלות שעות רבות במוקד ההשקעות ולא פעם הגיע בלוויית בנו. אין ממש בטענות אברמוב בנוגע לפעילותו של מצפה או לתשורות שקיבל כביכול, ממנו או מהבנק. לא זו בלבד שמצפה לא ביצע פעולות בחשבון אברמוב אלא שנהג להזהירו לבל ימשיך להשקיע באופן המסכן את כספו.

15. עוד הוסיף הבנק בכתב הגנתו, כי אברמוב נהג לקלל ולגדף את עובדי המוקד ואת מנהל סניף הבנק. אלה חששו מפניו ונאלצו להגיש נגדו תלונות למשטרה.

נוכח התנהגות אברמוב הועלו בשלב מסוים שוב העמלות, ניירות ערך שהיו משועבדים לבנק מומשו לכיסוי חובותיו, למעט אלה שהופסק המסחר בהם. כאשר לא נותרו כספים בחשבונותיו נאסר על אברמוב להשקיע בניירות ערך. היות שחרף פעולותיו להקטנת החוב ולמניעת היווצרות חוב חדש נותרה יתרת חוב, הוגשה תביעת הבנק.

שוק המעו"ף
16. מחומר הראיות שלפניי קשה לקבל תמונה ברורה בנוגע לאופן פעולת מסחר באופציות בשוק המעו"ף (ניתן למצוא בספרות המקצועית - ראה בין היתר ר' עדיני, "דיני ניירות ערך", תשס"ד-2004, בעמ' 685 ואילך - ובפסיקה - ראה בין היתר ת"א (מח-ת"א) 2425/01 שירי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ מפי כבוד השופטת ברון [פורסם באתר נבו]).

17. לענייננו, רלוונטית העובדה כי המסחר במעו"ף מתאפיין בתנודתיות גבוהה היוצרת אצל המשקיע רמת סיכון גבוהה. שיעור השינוי בשערי מניות המעו"ף בתום יום מסחר אחד בלבד עלול לעלות או לרדת בעשרות או אף במאות אחוזים, כך שלצד הסיכוי לגרוף רווחים גבוהים קיים גם סיכון של ממש לאבד לא רק רווחים שהופקו לא מכבר אלא גם את ההון המושקע.

השקעה מושכלת בשוק המעו"ף דורשת אפוא מיומנות וידע נרחב בשוק ההון, שיאפשרו להעריך נכוחה את מצב השוק במועד נתון כמו גם יכולת פיזור סיכונים בין נכסים פיננסים הנחשבים לסולידיים לבין אלה הנחשבים לספקולטיביים. לא סתם תיארו פקידי הבנק את המסחר בשוק המעו"ף כמעין "קזינו" בו ניתן בחסות החוק להמר באין מפריע.

נטל הראיה
18. עילת התביעה בתביעת אברמוב חוזית ונזיקית. בכתב התביעה מיוחסים לבנק מעשים ומחדלים רשלניים כמו גם הפרת החוזה שנכרת בין בעלי הדין. נטל הראיה במקרה זה מוטל על כתפי אברמוב, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

19. בסיכומיו טען בא כח אברמוב, לראשונה, כי חל על המקרה הכלל הנקוט בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) "הדבר מעיד על עצמו".

טענה זו לא תשמע אם לא נטענה בכתב התביעה (ראה ע"א 715/79 דניאלי נ' אורט ישראל, פ"ד לה(2), 764). אמנם נכון, בע"א 2501/97 מפעלי נייר אמריקאים ישראלים נ' סגיב חקלאות ומיכון בע"מ תק-על 99(1), 143, לאחר שנקבע כי בניגוד לטענת המערערת רשאית היתה המשיבה להסתמך על הכלל האמור שכן נטען בכתב תביעתה, הוספה אמרת אגב מפי כבוד השופטת שטרסברג-כהן, שיש בה כדי להעמיד בספק את הצורך לטעון בכתב התביעה את תחולת הכלל ("אם בכלל דרוש הדבר"). אמרת אגב אינה משנה הלכה, כך שזו שנקבעה בע"א 715/79 עודנה שרירה וקיימת.

20. מעבר לכך, אין די בהעלאת טענה בדבר תחולתו של הכלל לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין אלא יש צורך בהנחת תשתית עובדתית לביסוס יסודותיו (כי התובע לא ידע או לא יכול היה לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק, כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו וכי אירוע המקרה שגרם לו לנזק מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה). משלא עמד אברמוב בנטל המוטל עליו ולא הוכיח את יסודות הכלל, אין מקום ממילא להסתמך עליו, בין אם התבסס עליו בכתב תביעתו ובין אם לאו.

21. עדות אברמוב הנה עדות יחידה של בעל דין, שיש לה אמנם סיוע, כפי שיבואר בהמשך, ברם בהיות אברמוב בעל עניין מובהק בתוצאות ההליך, יש לבחנה במשנה זהירות. אברמוב בחר, מטעמיו הוא, שלא לזמן לעדות את רעייתו, בנו או פקידי בנק מזרחי אשר טיפלו בחשבונו טרם העברתו לבנק דיסקונט. עדותם היתה חיונית לבירור מצבו הבריאותי ויכולת פקידי הבנק לדעת עליו כמו גם מידת בקיאותו במסחר בניירות ערך, לרבות שוק המעו"ף.

הלכה מושרשת מימים ימימה כי הימנעות מהבאת ראיה המצויה בהישג ידו של בעל דין ללא הסבר למחדל זה פועלת לרעתו, ואין אלא להסיק כי לו הובאה הראיה היה בה כדי לאשש את גרסת יריבו.

ראה בסוגיה בין היתר ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1) 450 [1995].

22. דווקא בא כח אברמוב טען בסיכומיו, כי הבנק לא יצא ידי חובה שעה שלא הזמין עדים חיוניים שהיו בהישג ידו, כגון יועצי ההשקעות שהחתימו את אברמוב על טפסי בנק שונים או קיבלו ממנו פקודות ביצוע. אין לקבל טענה זו. נטל הראיה מוטל כאמור על כתפי אברמוב. רק אם עלה בידיו להניח תשתית עובדתית לביסוס טענותיו קמה חובת הבנק להביא ראיות לסתור. כפי שיפורט בהמשך, לא עלה בידי אברמוב להרים את הנטל המוטל עליו. מכאן, הימנעות הבנק מזימון עדים שיתכן כי היה בכוחם לשפוך אור על הנעשה, אינה פועלת בעוכריו.

העובדות
23. בשנת 1999 בהפרש של חודש בערך זכה אברמוב יחד עם בן אחותו בשני פרסים כספיים במשחקי מועצת הימורי הספורט בישראל (טוטו). חלקו בפרסים הסתכם בסך 800,000 ₪ בקירוב.

24. אברמוב פתח חשבון בבנק מזרחי והפקיד בו את רוב כספי הפרסים, אשר הושקעו בניירות ערך. ביום 12.11.00 פנה למוקד ההשקעות של בנק דיסקונט, הממוקם בקומה השנייה של סניף פל-ים ושוחח עם מצפה, מנהל מוקד ההשקעות. לאחר שיחת היכרות פתח אברמוב בסניף הבנק חשבון עובר ושב שמספרו 138673 ואשר שימש כחשבון התמורה הכספית בגין מסחר בניירות ערך (להלן: חשבון המעו"ף). אברמוב גם חתם על הוראה לביצוע פעולות טלפוניות ועל טופס "מסגרת מאושרת לביצוע עסקאות מעו"ף" לפיו מסגרת האשראי שהוענקה בחשבון הסתכמה בסך 1 ₪, כך שהחשבון פעל למעשה ללא מסגרת אשראי.

כן חתם על הסכם בדבר שירותי ייעוץ להשקעות פיננסיות המסדיר את סוג השירות הניתן על ידי הבנק, אופן נתינתו והתאמתו לצרכי הלקוח כמו גם את חובות הבנק בעת מתן שירותי יעוץ, כגון חובתו לערוך רישום של מה שנדון בשיחות יעוץ, מתן יעוץ מקצועי המציג ללקוח אפיקי השקעה שונים בשים לב להנחיותיו, טווח ההשקעה ומטרתה.
25. עם פתיחת חשבון המעו"ף הפקיד אברמוב שני סכומים במזומן - 8,000 ₪ ו-3,000 ₪. בו ביום ביצע פעולות רכישה של אופציות מעו"ף וזכה לרווחים נאים. כך גם היה בעסקאות שביצע בימים שלאחר מכן. מגמה זו השתנתה וכעבור זמן לא רב רווחיו ירדו לטמיון ובחשבון נוצרה יתרת חובה.

מעיון בדפי החשבון עולה כי ביום 19.11.00 עמדה יתרת החשבון על סך 18,238.50 ₪ בזכות, שהפכה ביום 28.11.00 ליתרת חובה בסך 465 ₪. ביום 21.12.00 שוב עמדה היתרה על סך 32,700 ₪ בזכות וביום 8.1.01 הפכה ליתרת חובה בסך 27,634 ₪.

26. ביום 30.11.00 פתח אברמוב חשבון נוסף שמספרו 138959 (להלן: החשבון ההלוואה). גם במקרה זה חתם על טופס ביצוע פעולות לפי הוראה טלפונית והסכם בדבר שירותי ייעוץ, אך הפעם צוין כי הייעוץ המבוקש "ללא השקעה באופציות על מדף מעו"ף/שקל-דולר"

27. ביום 11.12.00 העמיד הבנק לאברמוב הלוואה בסך 50,000 ₪, שהועברה בו ביום לבנק מזרחי. בדיעבד הסתבר, כי עם הפקדת סכום זה מחל בנק מזרחי לאברמוב על חוב בסך 180,000 ₪ בקירוב.

28. עם הפקדת סכום ההלוואה בבנק מזרחי הועבר לבנק דיסקונט תיק ניירות ערך שהחזיק שם אברמוב בשווי כ-330,000 ₪. ניירות הערך שועבדו לטובת הבנק כבטוחה להחזר ההלוואה. עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, אפשר הבנק לאברמוב ביצוע עסקאות בניירות הערך, ועשה כן כל אימת שההשקעות לא סיכנו את כספי הבנק ושווי ניירות הערך הבטיח את החזר ההלוואה.

29. ממועד פתיחת חשבון ההלוואה ועד ליום 14.1.01 ביצע אברמוב רכישות ומכירות של ניירות ערך ללא השקעות בשוק מעו"ף. ביום 22.1.01 חתם אברמוב על הסכם ייעוץ חדש אשר כלל גם פעילות בשוק המעו"ף בחשבון זה. עם זאת כבר ביום 15.1.01, קרי, עוד בטרם חתם על הסכם ייעוץ חדש, קנה גם בו אופציות מעו"ף.

30. מעיון בדפי חשבון זה עולה מגמה זהה לזו שבחשבון המעו"ף - תחילה זכה ברווחים נאים שירדו לטמיון ובהמשך החשבון צבר הפסדים.

31. משהתברר לבנק כי בחשבון המעו"ף נוצרה יתרת חוב בסך 27,634 ₪ דרש הבנק מאברמוב כיסוי החוב. ביום 17.1.01 הועבר סך של 10,000 ₪ מחשבון ההלוואה לחשבון המעו"ף; גם ביום 23.1.01 הועבר סך של 6,000 ₪ מחשבון לחשבון; באותו יום גם הפקיד אברמוב סך של 5,000 ₪ במזומן בחשבון המעו"ף. ביום 4.2.01 ביצע הבנק פעולת העברה בסך 11,000 ₪ לחשבון המעו"ף, לאחר שמכר ניירות ערך שהיו מופקדים בחשבון ההלוואה, ועל ידי כך נסגר החוב בחשבון המעו"ף.

32. בשלב זה וכאשר מצד אחד נותרה יתרת חוב בגין ההלוואה שהועמדה לטובתו ומצד שני עקב המסחר בניירות ערך ובעיקר בשוק המעו"ף כמו גם מימוש חלק מניירות הערך על ידי הבנק לשם כיסוי החוב בחשבון המעו"ף הצטמצם תיק ניירות הערך של אברמוב עד כדי שווי אפס (שכן נותרו בו רק ניירות ערך לגביהם הופסק המסחר) הודיע הבנק לאברמוב כי אינו מתיר לו המשך פעילות בו.

33. במהלך פעילות החשבונות התנהל משא ומתן בין אברמוב לבין הבנק בנושא עמלות. הראשון, שסבר כי חשבונותיו חויבו בעמלות גבוהות במיוחד שכרסמו בכספו, פנה למצפה ולאחר מכן גם למנהל הסניף, ניהל עמם משא ומתן בסיומו הופחתו העמלות ואברמוב אף זכה להחזר כספי בגין פעולות בעבר.

34. אין חולק כי ביום 1.2.01 החליט מנהל הסניף יעקב ארבל (להלן: ארבל) להעלות שוב את שיעור העמלות כך שחשבונו של אברמוב חויב בעמלה בסך 5% ומינימום 10 ₪ בגין כל פעולה. לפי עדות ארבל עשה כן על מנת להביא להפסקת פעילות אברמוב בסניף נוכח התנהגותו האלימה, אך בעיקר, על מנת להאדיר את רווחיו של הבנק (ראה עדותו בעמ' 70 ש' 11 - 27). יצוין, כי מצפה ראה באברמוב כמי שמתנהג כמהמר בקזינו (עמ' 60 ש' 17 - 27).

35. לעתים התלווה לאברמוב בנו והשניים ישבו במוקד ההשקעות והתבוננו במסכים. אברמוב העיד, כי מאחר שאינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית הסתייע ברעייתו, שבקרה באולפן ללימודי עברית, וזו נהגה להסביר לו את תוכן המסמכים עליהם חתם בבנק.

36. אברמוב סובל מבעיות רפואיות שונות, גם בתחום הנפשי. בעבר היה מאושפז תקופות שונות במוסדות לבריאות הנפש. לפי חוות דעת המומחה מטעמו, דר' רמי מירז, פסיכיאטר מומחה (להלן: המומחה) סובל מסכיזופרניה והתנהגותו מתאפיינת במצב בלתי יציב "עם מצבים אפקטיבים דכאונים. בנוסף קיים תהליך ליקוי קוגניטיבי הנובע ממחלתו המעצים את הקשיים שלו בהבנה ובהתמודדות". לאברמוב גם יתר לחץ דם וסכרת והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה במסגרת נכות כללית.

37. המחלוקת בעניין זה הנה האם ידעו פקידי הבנק שבאו במגע עמו כי אברמוב סבל ממחלת נפש או למצער כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו לקבל החלטות מושכלות אודות השקעותיו. כאמור, הבנק התנגד לטענות אברמוב בעניין זה בהיותן בגדר שינוי חזית אסור. כל מה שייאמר בהמשך בנושא אין בו כדי לפגוע בטענתו זו.

מצב בריאותו של אברמוב
38. בכתב התביעה טען אברמוב, כי התנהגות פקידי הבנק גרמה לו לנזק נפשי. טענה זו נזנחה כבר בשלביו הראשוניים של הדיון, שכן בא כוחו דאז הצהיר, כי אין טענת נכות וכי לא תוגש חוות דעת של מומחה לתמיכה בה. בתצהיר עדות ראשית, מוצג ת/1, אשר שימש כתצהיר לתמיכה בבקשת רשות להתגונן בתביעת הבנק והזהה לכתב תביעתו, חזר אברמוב על טענתו לפיה התנהגות פקידי הבנק היוותה גורם למצבו הנפשי הקשה.

39. בתצהיר עדות ראשית נוסף שהגיש, מוצג ת/2, טען אברמוב לראשונה, כי עת פנה לבנק לשם פתיחת חשבון המעו"ף והחל לעסוק במסחר באופציות מעו"ף, ניצלו פקידי הבנק את מצבו הנפשי הנובע ממחלת נפש ממנה סבל. אברמוב גם הגיש את חוות דעת המומחה (מוצג ת/3) ממנה עולה כי חולה סכיזופרניה וכי אושפז בעבר בבתי חולים לחולי נפש למשך תקופות שונות.

40. בא כח הבנק סבור כי תוכן התצהיר ת/2 כמו גם חוות דעת המומחה הנם בבחינת שינוי חזית אסור. ואכן, טענה זו לא נטענה בכתב התביעה – שם נטען כאמור כי התנהגות עובדי הבנק גרמה למצבו הנפשי.

41. כידוע, טענה שלא נטענה בכתב טענות אין בעל דין רשאי להעלותה בשלב הבאת ראיותיו או בסיכומיו, אלא אם נעתר בית המשפט לבקשתו לתיקון כתב טענותיו או אם הצד שכנגד נתן הסכמתו לשינוי, במפורש או מכללא.

ראה בסוגיה ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית, [2009] (פורסם באתר נבו) והפסיקה המובאת שם.

42. אשר על כן, כל טענות אברמוב בנוגע לניצול מצבו הנפשי, ואשר לא נטענו בכתב התביעה הנן בגדר שינוי חזית אסור ואין לקבלן. חרף זאת, אדון בהן ובתוך כך, האם הוכח שעובדי הבנק ידעו על מצבו הנפשי.

43. כאמור, מחוות דעת המומחה, אשר בדק את אברמוב ביום 1.12.05, כמו גם מעדותו לפניי עולה, כי אברמוב לוקה במחלת נפש מסוג סכיזופרניה שאובחנה בשנת 1985 אם כי אושפז לראשונה בשנת 1982 בשל הפרעות נפשיות. המומחה ציין כי "אני מניח בסבירות גבוהה שמצבו ללא טיפול בתקופה זו עד אשפוזו ב-2002 היה חמור יותר. באישיותו הבסיסית מדובר באדם פשוט דל וחלש המתקשה מול דמויות סמכות, מה עוד שמעמדם החברתי האינטלקטואלי והכלכלי גבוה בהרבה משלו. מחלת הנפש ממנה סבל וסביר להניח שהיה במצב לא יציב העצימה והחמירה את מצבו ופגע ביכולת ההתמודדות שלו".

44. חוות הדעת ניתנה בסוף שנת 2005 בעוד האירועים הרלוונטיים להליך דנן התרחשו בשנים 2000 ו-2001. פער זמנים זה, כשלעצמו, אינו מפחית מערכה, שהרי דרכן של חוות דעת כי ניתנות לאחר המעשה בגינו נתבקשו.

45. חוות דעת המומחה מושתתת, מצד אחד, על תיעוד רפואי אודות עברו של אברמוב, לרבות אשפוזים על רקע מצבו הנפשי. מצד שני, התרשמותו של המומחה על סמך סיפורו של הנבדק. המומחה התרשם כי אברמוב באופיו מתקשה להחליט בעצמו ונוטה להיות מושפע מדמויות סמכותיות, שפקידי הבנק נמנים עליהן.

46. התרשמות המומחה אינה עולה בקנה אחד עם התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט, שראה את אברמוב, שמע את עדותו והבחין בתגובותיו במהלכה. בעיניי הצטייר אברמוב כמי שידע לעמוד על דעתו. הראיה, לא היסס לדחות הצעת פשרה שהועלתה על ידי בית המשפט, אף שאין חולק, גם לדעת המומחה, כי שופט מהווה דמות סמכותית יותר מאשר פקיד בנק. קשה אפוא לקבל את הערכתו, כי אברמוב ביטל את עצמו אל מול דמות פקידי הבנק.

מעבר לכך, המומחה אישר בעדותו, כי יתכנו מצבים בהם מאפייני המחלה לא יהיו גלויים לעין. אין לשלול אפוא כי בביקוריו בבנק לא ניתן היה להבחין במחלתו.

47. על סמך חוות דעת המומחה לא ניתן אפוא לקבוע כי במועד הרלוונטי מחלתו של אברמוב היתה גלויה לעין ולא אפשרה לו לתפקד ככל אדם.

האם ידעו פקידי הבנק על מצבו הנפשי של אברמוב
48. המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הנה, כי לא הוכח שבמועד הרלוונטי היה ביכולתם של פקידי הבנק, הדיוטות בתחום רפואת הנפש, להבחין בתסמינים של מחלת הנפש ממנה סובל אברמוב. למותר לציין, כי אף לא הוכח שפסיכיאטר מומחה יכול היה לאבחן את מחלתו בלא שבדק את אברמוב וקיבל מידע אודות עברו הרפואי.

49. כמו-כן, לא הוכח כי אברמוב סיפר למי מעובדי הבנק על מצבו הנפשי. מעדות מצפה, שלא נסתרה, עולה כי שמע מאברמוב שהלה נהנה מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי בשל יתר לחץ דם וסוכרת, אך לא מסר לו בשום שלב שהוא, כי חולה בנפשו. עוד הוסיף מצפה, כי אברמוב גם סיפר לו שהוא שותף בחנות מכולת משפחתית ובמפעל ברומניה (ניתן להניח כי פעולות אלו מבוצעות על ידי מי שבריא בנפשו).

50. אברמוב יכול היה להוכיח על נקלה את טענתו כיום, לפיה ניתן היה להבחין במחלת הנפש ממנה סבל בעין בלתי מזוינת. מטעמיו הוא, בחר שלא להזמין עדים שהכירוהו היטב ויכלו לתמוך בגרסתו. הימנעות זו פועלת לרעתו.

51. לכן, טענתו כיום כי בשל מצבו הנפשי אסור היה לפקידי הבנק לאפשר לו לסחור בשוק המעו"ף לא זו בלבד שהנה בגדר שינוי חזית אלא שאף לא הוכחה כדבעי, שכן לא הונחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק שמחלת הנפש ממנה סובל היתה גלויה לעין או ידועה לפקידי הבנק.

כפי שיפורט להלן, מסקנתי זו אינה סותמת את הגולל על תביעתו.

אישיות אברמוב
52. לפי גרסת מצפה, טרם פתיחת חשבון המעו"ף נפגש עם אברמוב לשיחת היכרות במהלכה התרשם כי הלה מבין בשוק ההון. מעדות אברמוב לפניי עולה, כי מונחים כגון אופציות, מעו"ף, ניירות ערך, PUT ו-CALL אינם זרים לו, עובדה המתיישבת לכאורה עם גרסת מצפה. גם העובדה שלפני פתיחת החשבונות בבנק דיסקונט ניהל תיק השקעות בשווי מלוא זכייתו בהימורי ספורט (כ-800,000 ₪) בבנק מזרחי תומכת במסקנה, שאברמוב נחשף כבר בעבר לפעילות בשוק ניירות ערך, כולל מעו"ף.

עם זאת, אין חולק למעשה, כי אברמוב איש פשוט ואינו משכיל, אינו יודע קרוא וכתוב בעברית, וממילא חסר השכלה פורמאלית בנושא שוק ההון. אין גם חולק, כי היה ידוע למצפה שמצבו הבריאותי לקוי ובשל כך מקבל קצבת נכות כללית.

53. מעדות עובדי הבנק גם עולה, כי בסמוך לאחר פתיחת חשבון המעו"ף החל אברמוב לבקר במוקד ההשקעות כמעט מידי יום ולבלות שעות ארוכות מול המסכים. מידי פעם היה קם, ניגש למי מהפקידים ונתן הוראות רכישה או מכירה, לרוב ספקולטיביות שסיכנו את כספו (ובפועל הביאו להפסדים). התנהגותו העידה כי אברמוב התייחס למסחר במעו"ף כאל הימורים בקזינו וכך גם ציין בא כח הבנק בסיכומיו. התנהגותו אף הפכה לאלימה ונהג לגדף ולקלל את פקידי הבנק, שראו להגיש נגדו תלונות למשטרת ישראל.

54. במצב זה היה על פקידי הבנק, ומצפה בראשם, להתייחס בזהירות יתרה להצהרותיו של אברמוב ולשקול מחדש נכונות ההתרשמות הראשונית ממנו. גם אם בשלב ראשון סברו שמולם עומד איש עסקים בקי בשוק ההון היה עליהם להסיק מהתנהגותו ומשהייתו שעות רבות במוקד ההשקעות כי אמירותיו היו בגדר התרברבות גרידא.

55. בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: חוק ההשקעות) נדרש מי שעוסק במתן ייעוץ בשוק ההון לעמוד בבחינות מקצועיות ולהשלים תקופת התמחות. למותר לציין, כי נושאים אלה נלמדים בחוגים לכלכלה ולמנהל עסקים באוניברסיטאות. לפי עדות מצפה נוהגים יועצי ההשקעות בבנק לרענן את ידיעותיהם ולהתעדכן באמצעות קורסים והשתלמויות מקצועיים.

56. מכאן, אף כי לא ניתן לקבוע על סמך חומר הראיות שהונח לפניי, שפקידי הבנק ידעו על מחלת הנפש של אברמוב, ניתן לקבוע כי ידעו גם ידעו שמולם עומד איש פשוט, נכה, בעל אישיות בעייתית ולא משכיל, האוהב הימורים, אם לא מכור להם, שהכיר אמנם מונחים השגורים בפי ברוקרים ואנליסטים בשוק ההון ברם קשה להלום כי ידע אל-נכון את משמעותם.

תביעת אברמוב
57. בכתב התביעה נטען כי עילת התביעה חוזית ונזיקית. בסיכומיו הבהיר בא כח אברמוב כי אינו טוען לפגם בעת כריתת החוזה ואינו טוען כי "לא נעשה דבר" (Non est factum או "אפסות" כשמו של הכלל היום). מכאן, יש לקבל את מסמכי הבנק עליהם חתם אברמוב ככתבם וכלשונם.

58. במישור החוזי טענת אברמוב הנה כי הבנק הפר את החוזה עמו בכך שחרף הסכם הייעוץ שנחתם עם פתיחת חשבון ההלוואה, אשר לא כלל פעולות באופציות מעו"ף בחשבון זה, ביצעו בו פקידי הבנק עסקאות במעו"ף.
59. טענת הפרת הסכם הייעוץ דינה להדחות. המדובר בחוזה למתן ייעוץ, אשר נחתם בהתאם להוראות חוק ההשקעות ואשר נועד להסדיר את מסגרת הייעוץ המבוקש על ידי הלקוח – אברמוב במקרה דנן - אך אין בו כדי לשלול מהלקוח ביצוע פעולות בחשבונו ביוזמתו הוא ללא קבלת ייעוץ מהבנק. מכאן, ביצוע עסקאות באופציות מעו"ף בחשבון ההלוואה, כל אימת שבוצעו על ידי אברמוב וביוזמתו אינו מהווה הפרת חוזה מצד הבנק. ברי, כי המסקנה היתה משתנה לו הוכח שעסקאות אלו בוצעו על ידי פקידי הבנק על דעתם (שאז גם היה במעשיהם משום הפרת הוראות חוק ההשקעות האוסר על בנקים ניהול תיקי השקעות) או אף על ידי אברמוב על סמך ייעוץ שניתן לו על ידי פקידי הבנק.

במאמר מוסגר יצוין, כי לא מן הנמנע שהיוזמה להוציא את המסחר באופציות מעו"ף מתחום הייעוץ באה מצד הבנק דווקא, שהיה לו עניין לשמור על הבטוחה שקיבל להבטחת החזר ההלוואה. מן הסתם שינה הבנק את עמדתו בהמשך נוכח גובה ההלוואה (50,000 ₪) שהיה נמוך משמעותית משווי הבטוחה (ניירות הערך בסך כ-330,000 ₪). זמן קצר לאחר מכן אף נחתם הסכם ייעוץ חדש, שכלל גם ייעוץ באופציות מעו"ף.

60. טענותיו הנוספות של אברמוב לפיהן פקידי הבנק, ובעיקר מצפה, ביצעו פעולות בחשבון ללא הסכמה מצדו וכי האחרון אף זכה לתשורות מצדו ומצד הבנק תמורת ביצוע פעולות בחשבון לא הוכחו כלל ונותרו בגדר טענות בעלמא. בעניין זה ראוי להזכיר, כי אברמוב ייחס למצפה למעשה התנהגות פסולה, אם לא מעבר לכך, שהרי חוק ההשקעות אוסר כאמור על בנקים לנהל תיקי לקוחות. כמו-כן, ברי כי קבלת תשורה ממאן דהו בגין ביצוע פעולה פסולה אף היא. מכאן, נדרשה מאברמוב מידת הוכחה מוגברת. חרף זאת הסתפק באמירות סתמיות וכלליות, שאין די בהן כדי להוכיח את גרסתו בכלל, לא כל שכן בשים לב למהות טענותיו.

אברמוב לא הוכיח אפוא את טענותיו במישור החוזי.

61. במישור הנזיקי טען אברמוב, כי הבנק התרשל בכך שחרף נתוניו האישיים אפשר לו לסחור באופציות בשוק המעו"ף.

בתגובה לסיכומי הבנק (שהותרה לצורך התייחסות לתביעת הבנק, ונוצלה לשם חזרה על טענות שהועלו קודם לכן ולהרחבת היריעה) הוסיף בא כח אברמוב טענה לפיה פעל הבנק בניגוד להוראות חוק ההשקעות ועל ידי כך ביצע עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

62. דין טענתו זו להדחות. תקנה 74 לתקנות קובעת כי תובע הטוען שנתבע ביצע כלפיו עוולה של הפרת חובה חקוקה חייב לציין זאת במפורש בכתב התביעה וכן לפרט מהן ההוראות שהופרו על ידו. הדבר לא נעשה במקרה דנן.

63. נותרה אפוא הטענה כי הבנק התרשל כלפי אברמוב שעה שאפשר לו לסחור בשוק המעו"ף. אין חולק, כי הבנק חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו בכלל ואלה הפועלים בשוק ההון בפרט. ניתן לומר כי חובה זו מקבלת משנה תוקף שעה שהמדובר בפעילות בשוק ההון. זו דורשת מקצועיות מיוחדת שאינה נחלת הכלל וטומנת בחובה הבנה, ידע ונסיון בתחום. הראיה, חוק ההשקעות, הקובע אמות מידה מינימאליות המצופות ממי שעוסק בשוק ההון, מחייב את יועצי השקעות ומנהלי תיקים לעמוד בקריטריונים קפדנים ומטיל עליהם חיובים שונים שנועדו להבטיח עמידה באמות מידה אלו.

בהתאם לכללים שהותוו בחוק ההשקעות חייב הבנק לדאוג לא רק לאינטרסים הכלכליים שלו אלא גם, ואולי בראש ובראשונה, לאינטרסים של מי שפועל בתוך שעריו. בשל הסיכונים הכרוכים בעסקאות בשוק ההון וכפועל יוצא הנזק שעלול להגרם למי שנוטל חלק במסחר בו, לא כל שכן למי שאינו בקי בתחום, הטיל חוק ההשקעות חובה על הבנק להתערב ולהזהיר את לקוחו לבל יבצע פעולות העלולות לסכן את השקעותיו (ראה סעיפים 18 ו-20 לחוק ההשקעות).

64. העובדה שכבר בתחילת פעילותו הפגין אברמוב חוסר שיקול דעת שעה שביצע עסקאות ספקולטיביות שסיכנו את כספו תוך התייחסות למסחר באופציות מעו"ף כמעין קזינו, כפי שהגדירו זאת פקידי הבנק, שהמעיט, גם זאת לגרסתם, בערכו של הייעוץ בבצעו את רוב הפעולות בעצמו או תוך התעלמות מהייעוץ שניתן לו, היתה צריכה להדליק נורה אדומה אצל פקידי הבנק.

65. מצפה, שהעיד כי הזהיר את אברמוב לא פעם מפני ביצוע עסקאות ספקולטיביות, לא פירט באלו נסיבות נאמרו הדברים, האם אגב ביצוע עסקה לבקשתו של האחרון או כייעוץ כללי. נוכח גרסת פקידי הבנק, כולל מצפה, כי אברמוב נהג לבצע פעולות בלא להיוועץ עמם נראית החלופה הראשונה סבירה יותר. למותר לציין כי סעיף 25 לחוק ההשקעות מחייב רישום כל פעולת ייעוץ שניתן, ובמקרה דנן לא הוצג אישור בכתב על כך.

מעבר לכך, קשה להניח שיועץ השקעות, הנותן מידי יום מגוון ייעוצים בתחומים שונים ולמספר רב של אנשים, יהיה מסוגל לזכור תוכן ייעוץ שנתן, למי ומתי. העדר רישום אך תומך במסקנה שלא ניתן ייעוץ מסודר וכי האזהרה ניתנה כדרך אגב בלבד.

66. על כך ניתן להוסיף את התנהגותו האלימה בעטייה הוגשו נגד אברמוב תלונות למשטרה, רמת השכלתו הנמוכה, מצבו הבריאותי הלקוי ואף גילו הלא צעיר. גם כאשר התנהגות אברמוב נעשתה אלימה יותר והתקשורת בינו לבין פקידי הבנק הפכה למוגבלת למדיי בוצעו עסקאות באופציות מעו"ף. קשה להלום כי במערכת יחסים זו יכלו פקידי המוקד, ביניהם מצפה, להבהיר נכוחה לאברמוב מהן הסכנות הטמונות בהתנהגותו או כי הייעוץ, ככל שניתן, נפל על אוזניים קשובות.

67. זאת ועוד, מעדות פקידי הבנק עולה תמונה לפיה עמד לנגד עיניהם האינטרס של הבנק ולאו דווקא זה של אברמוב. מחומר הראיות עולה, כי הבנק אפשר לאברמוב לבצע פעולות בשוק המעו"ף גם כאשר ברי היה כי בכך מפסיד את כל יתרת כספו. ארבל אף העיד, כי העלאת שיעור העמלות (לאחר שנענה לבקשת אברמוב והפחיתן) נועדה בראש ובראשונה לזכות את הבנק ברווחים, ורק דרך אגב כאמצעי להניא את אברמוב מביצוע עסקאות. רק לאחר שהתברר להם כי לא נותרו כספים בחשבון וכי חלק מניירות הערך אבדו מערכן בשל הפסקת המסחר בהן החליטו לשים קץ להמשך פעילותו של אברמוב בשוק ניירות ערך.

68. בנסיבות אלו, אין הבנק יכול לצאת ידי חובה בטענה, כי אברמוב אדון לעצמו וכשיר לבצע עסקאות, ואם בחר להתייחס למסחר במעו"ף כאל מקום הימורים, עשה כן על אחריותו בלבד.

69. התנהגות הבנק מעידה כי פקידיו לא נהגו כפי שיועץ השקעות סביר ונבון היה נוהג בנסיבות העניין ומכאן, הפר הבנק את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי לקוחותיו בכלל ואברמוב בפרט. יש לבחון אפוא האם הוכח כי נגרם נזק לאברמוב בעטייה של הפרה זו.

הנזק
70. אברמוב טען כאמור כי נגרמו לו נזקים שונים, ממוניים ובלתי ממוניים. לאחר קבלת פטור מלא מתשלום אגרה תבע אברמוב נזק בסך 524,000 ₪. סכום התביעה נקבע ללא כל יחס לנזק האמיתי שנגרם לאברמוב, וזו מן הסתם הסיבה מדוע מצא בא כוחו שלא לנקוב בסיכומיו בסכום הפיצוי המבוקש.

71. סכום תביעת אברמוב מורכב כאמור מהפסדים בשני חשבונותיו בבנק, נזק הנובע מביטול אירוסין ונישואין של בנו ובתו, התערערות חיי נישואיו ונזק בלתי ממוני.

72. ייאמר כבר עתה, כי זולת ההפסדים הנטענים בשני חשבונות הבנק (בענייו זה הוגשה חוות דעת של מומחה) לא הביא אברמוב ראיות כלשהן להוכחת יתר הנזקים הממוניים הנטענים. לא הוכח כי ילדיו היו מאורסים ועמדו להנשא וממילא לא הוכח קשר סיבתי בין ביטול האירוסין והנישואין לבין מעשי הבנק.

התערערות חיי הנישואין של אברמוב לא הוכחה אף היא וממילא לא הוכח קשר סיבתי בינה לבין ההפסד הכספי הנטען.

73. בהתאם לחוות דעת הכלכלן, מר אברהם כהן, נגרם לאברמוב הפסד בסך 347,255.59 ₪ (לאחר ניכוי הסכום הנתבע בתביעת הבנק) בעטיין של פעולות בשני החשבונות שנוהלו בעבורו בבנק. אין צורך להכביר מילים כדי להגיע למסקנה כי לא ניתן להסתמך על חוות הדעת כדי לבסס ממצאים אודות הפסדי אברמוב.

74. המומחה נמנע מלציין מה היו הפרמטרים על בסיסם קבע את גובה ההפסדים הנטענים, המומחה בחר לבטל ללא הבחנה את כל הפעולות שנעשו בחשבונות, הן אלה שאין חולק כי נעשו בידיעת אברמוב ובהסכמתו והן אלה שנועדו לכסות את חובותיו. די בכך כדי להסיק כי אין לחוות דעת זו כל ערך.

כך לדוגמה, ביטל המומחה את ההלוואה שקיבל אברמוב, אף כי אין חולק כי זו נתקבלה על ידי אברמוב וכי הודות לה הגיע להסדר עם בנק מזרחי שעם קבלת סכום ההלוואה ויתר על חלק הארי של חובו אליו.

המומחה גם הוסיף ריבית זכות בשיעור 9% שלא זו בלבד שלא הוכח כי אברמוב היה מקבלה אלא שהשיעור הנקוב אינו מבוסס. אין להתעלם מהעובדה שאברמוב היה מעוניין לסחור בשוק המעו"ף, ולמצער, בניירות ערך. "הקמת" תיק השקעות סולידי שעה שאברמוב לא היה משקיע כזה אינה במקומה וחוות הדעת כולה מושתת למעשה על ספקולציות גרידא. עובדה היא שאברמוב השקיע בבנק מזרחי בניירות ערך ולא בשוק המעו"ף והפסיד שם למעלה ממחצית כספי הזכייה.

75. המומחה גם התעלם מהעובדה שחלק מהנזק נבע מאבדן ניירות ערך, שלא מומשו מכיוון שניירות הערך שרכש בבנק מזרחי איבדו מערכן לאחר הפסקת המסחר בהם. הפסד זה אין לזקוף לרעת בנק דיסקונט.

76. אברמוב לא הוכיח אפוא את נזקיו עקב הפסדים בחשבון. בנסיבות אלו, אין צורך להרחיב בסוגיה מהי שיטת הפיצוי בה דגל המומחה (ונראה כי התכוון לשיטת "פיצויים של ביטול" – ראה בסוגיה ע"א 3654/97 קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נג(3) 385 מפי כב' השופט אנגלרד).

77. חרף האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי הונחה תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע כי מעשיו ומחדליו של הבנק גרמו לאברמוב נזק בלתי ממוני. התנהגותו האלימה של אברמוב אשר התעצמה כל אימת שהפסדיו הכספיים גדלו מעידה על מצוקתו, וזו השפיעה ללא ספק על מהלך חייו. יתרה מכך, אובדן כספי משמעותי עלול לגרום לעוגמת נפש רבה, לא כל שכן במקרה דנן בו העביר אברמוב את יתרת כספי זכייתו לבנק מתוך כוונה להציל את מה שנותר ואף לזכות ברווחים. יש להניח שהחזרה למצב כלכלי קשה לאחר שהשתפר בעקבות זכייתו כמו גם הרקע החברתי של אברמוב והפגיעה בכבודו בעקבות ההפסד גרמה לתחושת חוסר אונים ותסכול.

78. בנסיבות אלו, יש מקום לפסוק לאברמוב פיצוי בגין נזק בלתי ממוני. בהערכת גובה הפיצוי יש להביא בחשבון את תרומת אברמוב לנזק שנגרם לו. הגעתי למסקנה כי סכום תביעת הבנק מהווה פיצוי הולם בנסיבות.

תביעת הבנק
79. סכום תביעת הבנק הסתכם בסך 22,670 ₪ נכון ליום 21.4.02 (מועד הגשת התובענה). כאמור לעיל, אברמוב לא הכחיש את סכום התביעה והגנתו הסתכמה בטענת קיזוז הנזקים שנגרמו לו בעטיה של התנהגות הבנק.

משהוחלט לעיל כי גובה הפיצוי לו זכאי אברמוב תואם ליתרת חובו לבנק הרי שדין תביעת הבנק להדחות.

סוף דבר
80. מאחר שגובה הפיצוי לו זכאי אברמוב זהה לחובו לבנק דין שתי התובענות להידחות.

אני מורה אפוא על דחיית התובענה נשוא ת"א 26147/01 ועל דחיית התובענה נשוא ת"א 7961/02.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון