קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושאפיצוי על הצפת מכונית / אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם: השאלות העומדת לדיון הן: האם הנתבעת אחראית לקרות הנזק אשר נגרם לרכב אשר היה מבוטח ע"י התובעת? אם כן; מהו הסכום שעל הנתבעת לשפות את התובעת בגין תגמולי הביטוח ששילמה הנתבעת למבוטחת? האם צד ג' אחראי כלפי הנתבעת לקרות הנזק? אם כן; מהו הסכום שעל צד ג' לשלם לנתבעת בגין אחריותו זו? כללי: בעלות הדין: התובעת הינה חברה לביטוח הרשומה כחוק בישראל ובמסגרת עסקיה ביטחה בביטוח מקיף את השימוש ברכבה של לודמילה קורמישוב ( להלן: "המבוטחת"). הנתבעת הינה רשות מקומית האחראית לתחזוקתם של מערכות הניקוז העירוני בתחום שיפוטה ו/או לאחזקתם של הכבישים והדרכים וכן לתיקונים של מפגעים המצויים בשטח שיפוטה. צד ג' הינה חברה אשר התקשרה עם הנתבעת בהסכם למתן שירותי אחזקת מערכות ביוב וניקוז במועד הרלוונטי לאירוע. האירוע התאונתי: ביום 21.11.04 חנה רכבה של המבוטחת ברחוב אלי כהן, אשר מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת. בליל שבין 21-22.11.04 ירדו גשמים אשר כמותם לא ברורה, והגשמים שירדו נקוו ברחוב בו חנה רכבה של המבוטחת. ברחוב זה היו פתחי ניקוז שתפקידם ותכליתם הינה לנקז ולאסוף את המים מהרחוב, אולם בשל העובדה כי פתחי הניקוז נחסמו ע"י עלים וע"י ניילונים, מי הגשמים לא נוקזו והדבר גרם להצפת רכבה של המבוטחת במים. נזקי הרכב כתוצאה מאותה הצפה הוערכו ע"י שמאי בסך של 48,581 ₪. על פי תנאי הפוליסה, שילמה התובעת למבוטחת ביום 26.12.04 את הסך 48,581 ₪ ושילמה לשמאי מטעמה שכ"ט שמאי בסך 450 ₪. התביעה שבפני היא תביעת שיבוב, מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981. טענות התובעת: טוענת התובעת שהנתבעת התרשלה בכל הכרוך והקשור בתחזוקתם וניקיונם של פתחי הניקוז שהיו מותקנים ברחוב בו חנה הרכב המבוטח אשר הוצף במים. בהיות הרחוב בו חנה הרכב המבוטח שהוצף במים בתחום שיפוטה של הנתבעת, היא נושאת באחריות ובחבות לפצות את התובעת, משלא דאגה לתחזוקתם התקינה של אותם פתחי ניקוז ובכך אף הפרה את חובתה על פי דין כרשות מקומית. התובעת מפנה בסיכומיה לע"א 2906/01 עיריית חיפה ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, , לע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, לת"א (חיפה) 18517/03 ענתבי יהושע ואח' נ' עיריית חיפה, , ולת"א (ת"א) 17335/04 הראל חברה לביטוח נ' עיריית ת"א יפו, . טענות הנתבעת: טוענת הנתבעת כדלקמן: היא פעלה בכל הכרוך והקשור בתחזוקתם של פתחי הניקוז כרשות מקומית סבירה, ועשתה כל אשר נדרש מרשות מקומית בתחזוקתם ותקינותם של אותם פתחי ניקוז; אין לה אחריות מוחלטת לכל המתרחש בתחומה ועל התובעת להוכיח שהנתבעת התרשלה; הנזק אשר נגרם לרכב לא נגרם באירוע נשוא התביעה, כי אם במיקום שהינו מחוץ לתחום שיפוטה של העירייה; הנזק שנגרם לרכב המבוטח הינו מוגזם ומופרז; הנזק שנגרם לרכב המבוטחת לא היה מכוסה על פי תנאי פוליסת הביטוח של התובעת ולכן תשלום תגמולי הביטוח, נעשה בהתנדבות ולא בשל חבותה החוזית של התובעת כלפי מבוטחה מכח ועל פי תנאי פוליסת הביטוח; לחילופין, אם יוכח כי אכן נגרם נזק לרכב המבוטחת , הרי שהנזק נגרם כתוצאה מכוח עליון; לצורך ביצוע חובותיה כרשות מקומית בתחזוקתם התקינה של פתחי הניקוז ברחובות העיר, כמו גם רחובותיה ומתקנים אחרים בתחום שטח שיפוטה, היא התקשרה באמצעות מכרז עם חברה קבלנית בי.או.טי בניה וניהול בע"מ ( להלן:" צד ג'") ולכן באם יוכח כי הנזק ארע כתוצאה מרשלנותה היא, כי אז צריכה וחייבת צד ג' לשפותה בגין כל הסכומים שהיא עשויה לחוב בהם בתביעת התובעת נגדה ולצורך כך הגישה הנתבעת הודעת צד ג'. בסיכומיה הפנתה הנתבעת לע"א 73/86 שטינברג נ' עיריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343, לע"א ( י-ם) 4344/97 כהן נ' עיריית רמת גן ( ) וכן לת"א (ת"א) 58997/93 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית חולון ( ). טענות צד ג': טוענת צד ג' כדלקמן: בהתאם להסכם האחזקה מבצעת צד ג' "עבודות שירותי אחזקה למערכת הביוב והניקוז הכוללת בחובה שירותי אחזקה מונעת ושירותי תיקונים לפי קריאה". במסגרת עבודות האחזקה השוטפות מבצעת צד ג' פעילות מניעתית הכוללת, בין היתר גם את "ניקיון קולטני ניקוז וצביעתם כהערכות לחורף... למשך תקופה של שלושה חודשים... ובמשך כל השנה על פי הוראות המנהל". צד ג' טוענת כי על פי הוראות ההסכם, ובמיוחד, על פי התנהלות העבודה הלכה למעשה בשטח "ההחלטה אילו מן העבודות הדחופות ו/או האחזקה השוטפת תתבצע במקום או באירוע מסויים, נתונה לשיקול דעתו המוחלט של המנהל"; מחומר הראיות עולה כי צד ג' פעלה בהתאם למתחייב על פי ההסכם, ביצעה את עבודתה על פי ההסכם וקיבלה את שכרה עבור עבודתה זו לאחר שהעבודה נבדקה ואושרה ע"י העירייה. לכן מתחייבת המסקנה כי הקולטנים נוקו ע"י החברה בטרם האירוע וכי הנזק שנגרם אינו קשור לניקוי הקולטנים ואינו מצוי בתחום אחריותה; היא חברה העוסקת בתחום הביוב, ולצורך כך נשכרה ע"י הנתבעת לשם ניקוי וניקוז חלקם הפנימי של הקולטנים. צד ג' טענה כי היא איננה חברת ניקיון כללית והיא איננה אחראית על ניקיונם של רחובות העיר - תחום אשר מצוי באחריות מחלקות אחרות אצל הנתבעת - ובוודאי שאינה אחראית לניקוי עלים או שקיות או כל מפגע אחר שהנתבעת לא דאגה לסילוקו מבעוד מועד; החברה לא נקראה לבצע תיקון כלשהו בקולטנים באזור אירוע ההצפה ועד למועד התנהלותם של ההליכים בתיק דנן היא לא ידעה על ההצפה ועל הנזקים שנגרמו לכלי הרכב; הגורם לאירוע ההצפה אינו בעיה במערכת הניקוז ומשכך האירוע אינו באחריותה. העדויות: מטעם התובעת העידו מר ניסים רביע, השמאי אשר ערך את חוו"ד, ( להלן: "מר רביע"), הגב' לודמילה קורמישוב, בעלת הרכב שניזוק, (להלן: "לודמילה" או "המבוטחת"), מר שי פייר, נציג חברת הביטוח, ( להלן: "מר פייר"), מר אסף חלה, החוקר מטעמה של התובעת, ( להלן: "מר חלה"), גב' אברג'יל ניצה, שכנה של המבוטחת ( להלן: "ניצה") ומר אברג'יל אליהו, בעלה של ניצה ושכן של המבוטחת ( להלן: "אליהו"). מטעם הנתבעת העידו מר מאיר כהן, מנהל מח' ביוב וניקוז של הנתבעת, ( להלן:"מר כהן"), הגב' לאה מסינגר, מנהלת מח' ביטוח בנתבעת ( להלן: " הגב' מסינגר"), הגישו את תצהירו של מר ראובן רובין, מנהל אגף לוגיסטיקה אצל הנתבעת ( להלן: " מר רובין"), וכן העידו את מר שמואל לוי, הבעלים והמנכ"ל של חברת בי.או.טי בנייה וניהול בע"מ, ( להלן: " מר לוי"). דיון ומסקנות: מקום האירוע: התובעת טענה כי הנזק אשר נגרם לרכבה נוצר ברחוב אשר מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת. הנתבעת טענה כי הנזק אשר נגרם לרכב לא נגרם באירוע נשוא התביעה, כי אם במיקום שהינו מחוץ לתחום שיפוטה של העירייה. לאחר ששמעתי את העדויות סבור אני כי התובעת הוכיחה כי הנזק אשר נגרם לרכבה נגרם ברחוב אשר מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת. המבוטחת, המתגוררת ברחוב אלי כהן 18 בעיר לוד, העידה בחקירתה כי ערב לפני שגילתה שרכבה הוצף במי גשמים, החנתה את רכבה בחניה הציבורית שליד ביתה. בבוקר הגיעה לרכבה, נכנסה לתוכו והרגישה שיושבת בתוך מים. ראה לענין זה עמוד 10 לפרוטוקול ש' 10- 14, עמוד 11 לפרוטוקול ש' 8- 11, עמוד 11 לפרוטוקול ש' 17- 20. גם העדה ניצה העידה, המתגוררת ברחוב אלי כהן 18 בלוד העידה כי ביום 22.11. קמה בבוקר ומצאה את רכבה מלא במים. ראה לענין זה עמוד 20 לפרוטוקול ש' 10- 11, ש' 14- 16). גם מר אליהו העיד שבחודש 11/04 התגורר ברחוב אלי כהן 18 בלוד, וכי בליל ההצפה היה מזג אוויר סוער וגשום, המים עלו על גדותם, וכל השכונה הוצפה. מקום החניה הינו במקום הנמוך ביותר בשכונה, וכי בבוקר קם ונוכח לדעת שרכבו ורכב המבוטחת הוצפו במי גשמים. ראה לענין זה עמוד 24 לפרוטוקול ש' 6- 11, עמ' 24 לפרוטוקול ש' 17- 23, עמ' 25 לפרוטוקול ש' 15- 18, עמ' 26 לפרוטוקול ש' 5- 6. גם עד ההגנה , מר כהן העיד כי במועד המדובר, ברחוב אלי כהן בלוד היתה הצפה של מי גשמים, וכי גם בית הכנסת עליו הוא אחראי הוצף במי גששמים.: ראה לענין זה עמ' 30 לפרוטוקול ש' 17- 24, עמ' 32 לפרוטוקול ש' 20 עד עמ' 33 לפרוטוקול ש' 4. לאור העדויות הללו סבור אני שרכב המבוטחת ניזוק שעה שחנה ברחוב אלי כהן בלוד, המצוי בתחום שיפוטה ואחריותה של הנתבעת. סיבת קרות הנזק: התובעת טענה כי הסיבה בגינה הוצף רכבה של המבוטחת עת חנה ברחוב הינה אותם גשמים שירדו בלילה ולא זרמו אל פתחי הניקוז שהיו בקירבת מקום חניית הרכב, שכן אלה היו סתומים מלכלוך, עלים ושאריות ניילונים שמנעו זרימה חופשית של מי הגשם שנקוו ברחוב. כך עולה מעדותה של המבוטחת אשר העידה כי: " ... שאלתי מה קרה, אז אמרו לי שהיה גשם, היה ביוב סתום מהלכלוך שהיתה רוח חזקה והמים עלו" ( עמוד 10 ש' 13- 14). העד מר חלה, נחקר חקירה נגדית על תצהירו ולא עלה בידי ב"כ הנתבעת וצד ג' לסתור את תצהירו. מתצהיר העד עולה במסגרת חקירתו, נפגש עם ה"ה אברג'יל אליהו וניצה המתגוררים בבניין בו מתגוררת המבוטחת. לדבריהם, הם ראו את ההצפה שהיתה ברחוב ביום 22.11.04 ברחוב אלי כהן. כתוצאה מההצפה גם רכבם ניזוק ממים. לדבריהם, ההצפה נוצרה מסתימת פתח הניקוז שהיה סתום עם עלים ושקיות ( סעיף 4 לתצהיר העד). בעדותו בבית המשפט אמר שאת דברים אלו שמע מהמבוטחת ומהשכנים שכנראה פתחי הניקוז היו סתומים, נעולים בניילון. אף אחד לא יכול היה להצביע או להסביר לו, וכי זכותם להגיד מה שהם רוצים. ( עמ' 17 לפרוטוקול ש' 3- 5). סבור אני כי מדובר בעדות שמיעה, שכן עד זה לא נכח במקום הארוע בסמוך לאחר קרות הנזק וכל אשר העיד והצהיר עליו העד הינו לפי מה ששמע מהמבוטחת וממר וגב' אברג'יל. אולם, על אף העובדה כי אין אני יכול להיסמך על עדות מפי שמועה, סבור אני כי התובעת הצליחה להוכיח כי הנזק אכן ארע כתוצאה מסתימתם של הקולטנים על ידי עלים וניירות. מסקנתי זו עולה מעדותו של עד ההגנה מר כהן אשר העיד כדלקמן: "ש. כשהגעת למקום הרחבה הזאת היתה עם מים? ת. לא המים היו באזור הזה( מסמן בעיגול ע"ג התמונה, איפה שכתוב קולטן מס' 1). ש. למה פה הצטברו מים? ת. הצטברו פה מים בגלל שהיו עלים על הקרקע. הצטברו עלים כתוצאה מהעלים הקולטן נסתם והיה מכוסה בעלים, ניירות. יש הבדל בין קולטן סתום לבין רשת חסומה. לא היה מעבר לתוך הקולטן. ש. כמו שיש כיור והוא סתום המים נשארים. ת. המסננת סתומה. ש. מה שמנע את זרימת המים לתוך הקולטן. ת. כן. ש. אלה היו מי גשם? ת. מי גשם " (עמוד 35 לפרוטוקול ש' 8 - 19). לגבי פתיחת הסתימה העיד העד כדלקמן: "ת. אני, הקבלן, היה איתנו מנהל תלונות הציבור מר אריה לוי, היינו במקום בבוקר, היה הרב אליהו ממן במקום גם. הקבלן הביא את הכלים. הבעיה היתה של העלים. ברגע שהוצאנו את העלים זו היתה פעולה של 2 דקות לא יותר. הזזנו את העלים, פינינו את העלים מהרשת וכל המים התחילו לזרום. אם העלים לא היו קיימים לא היתה סתימה" (עמוד 36 לפרוטןקול ש' 1- 4). משכך, לאור עדותו של עד ההגנה מר כהן, מגיע אני למסקנה כי ההצפה נבעה מחסימת הקולטן ע"י עלים וניירות. לכן בהיות רשת הקולטן חסומה, לא נוקזו מי הגשמים, וחסימה זו גרמה להצפת הרחוב במי גשמים. אחריות הנתבעת לנזק: התובעת הצליחה להוכיח כי בלילה שבין ה- 21 ל-22.11.04 ירדו גשמים אשר גרמו להצפתו של הרחוב בו היא מתגוררת המבוטחת ובו גם החנתה את רכבה. הגשמים אשר ירדו והיו אמורים להתנקז לקולטנים, לא נוקזו וזאת משום שהקולטן נחסם מעלים ולכלוך אחר. הנתבעת טענה כי היא דאגה לתחזוקת תשתיות הניקוז וכי היא פעלה באופן סביר ואף מעבר לכך. עוד טענה הנתבעת כי לצורך תחזוקת תשתית הביוב היא התקשרה עם קבלן חיצוני, צד ג' בהסכם. בנוסף טענה הנתבעת כי היא גם דאגה לניקיון העיר, כך שאין מקום לטענה כי פתחי הניקוז נסתמו עקב חוסר ניקיונה של העיר. לאור זאת, טענה הנתבעת כי אין היא אחראית לנזק אשר נגרם לרכבה של המבוטחת. הנתבעת הגישה מטעמה את תצהירו של מר רובין אשר נכתב בו בסעיפים 3 ו-4 כדלקמן: "בניגוד לאמור בסעיף 14 לתצהיר מר שמואל לוי מטעם החברה, בתקופה בה אירע הנזק הנטען העסיקה העירייה קבלן ניקיון וקבלן גינון, כך שטענת החברה כאילו בשל אי ניקיון העיר נסתמו קולטני הניקוז ולכן קרתה ההצפה, דינה להידחות מכל וכל.... אבהיר , כי מאחר שההצפה הנטענת נגרמה באזור מסויים בלבד ולא בכל תחומי העירייה ברור, כי הבעיה והסתימה אירעו בקולטן/ים המצויים במקום ו/או בסמוך לו, ולא נגרמו כתוצאה מאי- ניקיון של העיר" ( סעיפים 3 ו- 4 לתצהירו של מר רובין). העד צירף לתצהירו חשבונית מי.ב. שיא משאבים בע"מ ממנה עולה כי העירייה שילמה לחברת הניקיון עבור ניקיון מה- 21-30.11.04 לפי הסכם. אלא שהנתבעת לא הציגה בפני את ההסכם עם חברת הנקיון, על מנת להיווכח מה היו פעולות הנקיון שהיה על קבלן הנקיון לבצע, באילו מקומות בעיר ומספר הפעמים בשוע בהן מבוצעות פעולות הנקיון בכל אזור. מר לוי העיד בחקירתו הנגדית כדלקמן: "ש. אני מפנה אותך לסעיף 13 לתצהירך. אתה אומר כי מערכת הניקוז והביוב היא במצב עגום. אתה בסור שהאירוע כפי שנטען פה וכפי ששמעת מהעדויות היא תוצאה של מערכת ביוב במצב עגום או פשוט הצטברות של עלים? ת. הארוע הזה לדעתי כאיש מקצוע מה שקורה לפני הגשמים יש רוחות ולכלוך שמצטבר במדרכות ובכבישים. והגשם הראשון שוטף את הכל ומביא אותם לקולטנים. מה שלא נכנס לרשת נשאר מעל הקולטן. ז"א יתכן מצב שיש מערכת תקנית וחדשה שאתמול הרכיבו אותה, ואם יש סתימה מהקולטנים למעלה אז גם תהיה הצפה בלי קשר למערכת עצמה. ש. במצב דברים הזה אין צורך בביצוע טיפול מיוחד בקולטן לאחר שבאתם למקום והזזתם את העלים. ת. אין צורך. המערכת פועלת. אחרי שהזיזו את העלים כל המים התנקזו. המערכת היא תקינה. היתה לה חסימה עליונה". (עמוד 46 לפרוטוקול ש' 25 עד עמוד לפרוטוקול 47 ש' 9). לגבי מצב ניקיונה של הנתבעת העיד העד כדלקמן: "ש. תאשר לי שאתה מידיעתך האישית לא בקיא בפרטי התקשרויות של העיריה , אתה לא יכול לדעת האם לעיריה יש קבלן ניקיון, התקשרה עם קבלן ניקיון. ת. אני לא נכנס להתקשרויות של העיריה . אבל מתוקף עבודתי בעיר, אני רואה את מצב העיר, נאמר שהניקיון של העיר בתקופה הזאת לא היה גולת הכותרת. אם היה קבלן אין לי מושג. אבל העיר לא היתה נקיה" (עמוד 47 ש' 5- 9). אציין , כי התרשמתי מאמינותו של העד במהלך עדותו בפני ולכן אני מקבל את עדותו . סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש ] קובע: "בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה: (1) ... (2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט; (3) ... (4) ... (5) ..." בע"א 2906/01 עיריית חיפה ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, נכתב כדלקמן: " הסמכות הסטטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטטוטורית, מהוות, כאמור, אינדיקציה משמעותית לעניין סטנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצדו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום נזק. משהוטלה על העירייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לניקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להינזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תדאג להקמת תשתית ניקוז התואמת את הצרכים במקום... חובה סטטוטורית זו יש בה כדי לשמש בסיס לחובת הזהירות הקמה ביחסים שבין הציבור ובין הרשות המקומית, כמי שהופקדה על פי דין לדאוג לרווחתו ולבטיחותו בתחום השיפוט שנמסר לאחריותה. על הקשר שבין חובות וכוחות סטטוטוריים ובין חובת הזהירות ברשלנות עמד השופט א' ברק ( כתוארו אז) בעניין עיריית חדרה , באומרו: הסמכויות הסטטוטוריות יוצרות תפקיד ציבורי ומעניקות מעמד של שליטה ופיקוח. כל אלה יוצרים תשתית עובדתית, אשר ממנה ניתן להסיק, כי הגוף השלטוני צריך לצפות, ששימוש או אי- שימוש רשלני בכוחותיו עשויים לגרום נזק מהמבנים המסוכנים לאנשים המצויים בקרבתם ( שם,766). אכן המידע, השליטה והפיקוח באשר לאיכותה ולמצבה של תשתית הניקוז העירונית מצויים בידי העירייה מתוקף סמכויותיה על פי דין. היא, אפוא, הגורם שבידיו האמצעים הטובים ביותר להכרת צורכי הניקוז בשטח המצוי בתחום שיפוטה והיא מונעת הנזק היעילה ביותר. בשל כל אלה, יכולה וצריכה עירייה סבירה לצפות כי התרשלות מצידה בביצוע הפעולות הנדרשות להקמה, לתחזוקה ולהתאמה של תשתית הניקוז העירונית, לרבות על דרך של מחדל, עלולה לגרום נזקים למבנים ולתושבים כתוצאה מהצפה." מאחר והנתבעת לא דאגה לנקיונה הסביר של העיר באותה עת, אזי צפוי היה שכל הלכלוך והניירות יתנקזו למקום הנמוך ביותר, שכן מי הגשמים יסחפו אותם למקומות אלו, וגם היה צפוי שלכלוך זה והניירות שהיו מעורבים בו יגרמו לסתימת הקולטנים. אשר על כן, סבור אני שהנתבעת אחראית לסתימת הקולטנים, עקב מחדלה לדואג לנקיון סביר של הרחובות בסביבת מגורי המבוטחת. אחריותה של צד ג': הנתבעת טענה כי לצורך ביצוע חובותיה כרשות מקומית בתחזוקתם התקינה של פתחי הניקוז ברחובות העיר, כמו גם רחובותיה ומתקנים אחרים בתחום שטח שיפוטה, היא התקשרה באמצעות מכרז עם חברה קבלנית בי.או.טי בניה וניהול בע"מ ( להלן:" צד ג'"), ולכן באם יוכח כי הנזק ארע כתוצאה מרשלנותה היא, כי אז צריכה וחייבת צד ג' לשפותה בגין כל הסכומים שהיא עשויה לחוב בהם בתביעת התובעת נגדה ולצורך כך הגישה הנתבעת הודעת צד ג'. צד ג' טענה כי הגורם לאירוע ההצפה אינו בעיה במערכת הניקוז ומשכך האירוע אינו באחריותה. בחקירתו של מר כהן, נשאל העד מתפקידו של מי לנקות את סחף העלים, והעד השיב: "הקבלן תפקידו לנקות את מערכת הניקוז הפנימית גם מלמעלה את החיצונית. אם ירדו בלילה עלים, אי אפשר להסתובב בכל הקולטנים ולחפש אחד אחד. בבוקר אנחנו נותנים מכה של נקיון כשאנו יודעים שעומד להיות מזג אויר סוער. אבל עם הסחף של המים מספיק חתיכת ניילון, שתשב על הקולטן למעלה וגמרנו" (עמוד 38 לפרוטוקול ש' 9- 12). ובהמשך העיד עד זה כדלקמן; "ש. זה נכון שפתחי הקולטנים המסננת ממתכת, ממוקמים על הכביש, על פני השטח? ת. בגובה פני השטח. ש. תאשר לי שחברת בי.או.טי לא אחראית על ניקיון כבישים, מדרכות, גנים. ת. זה לא התפקיד שלה. ש. הקולטנים נמצאים על פני השטח בכביש. האם בי.או.טי אחראית לנקות כבישים? ת. לא" (עמוד 39 לפרוטוקול ש' 30 עד עמוד 40 לפרוטוקול ש' 4). לאור עדותו של מר כהן, ולאור העובדה כי קבעתי כי ההצפה נבעה מחסימת פתח הקולטן ע"י עלים וניירות שנספחו עם מי הגשמים, וכי מיד לאחר הסרת החסימה מפתח הקולטן זרמו המים באין מפריע לתוך מערכת הניקוז, סבור אני שצד ג' מילאה את התחייבויותיה החוזיות כלפי הנתבע, ולכן אינה אחראית להצפה ולקרות הנזק. . הנזק: להוכחת הנזק שנגרם לרכב המבוטח, הוגשה חוות דעת שמאי וכן תמונות הנזק (מוצג ת/1). מר רביע נחקר על חוות דעתו ועדותו לא נסתרה ע"י מי מהצדדים. הנתבעת והצד השלישי לא הגישו חוות דעת נגדיות לחוות דעתו של השמאי. מר רביע המליץ בחוות דעתו כי לאור היקף הנזקים ואופיים וירידת הערך הצפויה לאחר התיקון לסלק את התביעה על בסיס אובדן להלכה (קונסטרוקטיבי). השמאי קבע בחוות דעתו כי ערך הרכב נכון ליום התאונה הינו 74,740 ₪ וכי גובה הנזק לרכב הינו 33,462 ₪. השמאי נחקר על חוות דעתו והעיד כי אם היו נכנסים לתיקון הרכב, עלות התיקון היתה גבוהה יותר. זאת מכיוון שלפי נסיונו בתיקון מכוניות לאחר נזקי מים יש הבדל של עשרות אחוזים בין הערכת השמאי לבין עלות התיקון בפועל, שכן יש נזקים שלא ניתן לראות אלא במהלך תיקון הרכב בפועל. הרכב עובר למגרש מכוניות, ובעל מגרש המכוניות משמיש את הרכב. לבעל הרכב לא מתקנים את הרכב. ראה לעניין מזה עמוד 28 לפרוטוקול שורות 8- 21. מר פייר, אשר טיפל אישית בתביעה של המבוטחת הגיש גם הוא את תצהירו ממנו עולה כי על פי תנאי הפוליסה ומכוחה שילמה התובעת למבוטחת ביום 21.12.04 סך של 74,740 ₪ וכן נשאה בדמי שמאות בסך 450 ₪. בעבור שרידי הרכב התקבל הסך של 26,159 ₪" ( סעיף 5 לתצהירו של מר פייר), ואת ההפרש בין שני סכומים אלו תובעת התובעת מאת הנתבעת. מר פייר צירף לתצהירו את רשימת הפוליסה של המבוטחת וכן את הוראות התשלום של התובעת למבוטחת. משכך, ולאור האמור לעיל, הצליחה התובעת להוכיח כי הנזק אשר נגרם לרכבה של המבוטחת היה מכוסה על פי תנאי פוליסת הביטוח וכי התובעת אכן שילמה למבוטחת את תגמולי הביטוח, מכוח חובתה החוזית כלפיה. התוצאה היא שהתובעת הצליחה להוכיח את תביעתה. סוף דבר: לאור האמור לעיל תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתיק אז' 4447/05: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 50,395 ₪ בתוספת הפרשי הצמד ורבית מיום הגשת התביעה (22.12.05) ועד ליום התשלום בפעול; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. בתיק אז' 4447.1/05: אני דוחה את ההודעה לצד ג', ומחייב את הנתבעת לשלם לצד ג' כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. רכבנזקי מיםגשםאחריות העירייה בנזיקיןהצפהעירייה