קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסיקת הוצאות בגין אי התייצבות לדיון בפני רשם: השופט שמואל צור 1. לפנינו ערעור על מספר החלטות של רשמת בית דין זה (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה; בר"ע 747/08; להלן- הרשמת), בכל הנוגע לחיובו של המערער בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח, שהושתו עליו בשל העדר התייצבותו לדיון מוקדם שהתקיים בפני הרשמת ביום 3.3.09. הרקע 2. המערער עבד במשיבה, חברה העוסקת באבטחה, מיום 4.6.2006 ועד ליום 28.8.2006, מועד בו התפטר מעבודתו. בבית הדין האזורי בירושלים התבררה, בהליך של דיון מהיר, תביעה שהגיש המערער נגד המשיבה לזכויות שונות מכוח יחסי העבודה שהתקיימו ביניהם. 3. בית הדין האזורי (דמ 5022/07; , סגנית הנשיאה (כתוארה דאז) דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' רבקה לוי ומר נוח רפפורט) קיבל את תביעת המערער בחלקה לעניין פדיון חופשה שנתית וגמול על עבודה בשעות נוספות בהיקף שנתבע על ידו בצירוף פיצויי הלנה בשיעור של 40% מיום 1.9.2006 ועד התשלום בפועל. עם זאת, קבע בית הדין כי המערער לא נתן הודעה מוקדמת לפני התפטרותו וחייב אותו בתשלום הודעה מוקדמת בת יומיים (להלן- פסק דינו של בית הדין האזורי). 4. המשיבה הגישה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (בר"ע 747/08). 5. דיון מוקדם בבקשה לרשות ערעור נקבע בפני הרשמת ליום 3.3.09. בדיון זה הופיעו המשיבה ובא כוחה ואילו המערער לא התייצב. מרישומי בית הדין עלה כי ההזמנה לדיון נשלחה למערער לכתובת "רח' ויצמן 75 נהריה" וחזרה בציון "עזב ללא מען". בא כוח המשיבה הסביר כי המערער נוהג להחליף כתובות פעמים רבות. עוד ציין בא כוח המשיבה כי ההודעה על קביעת מועד הדיון נמסרה למערער בדואר רשום, לכתובת שמסר ברח' יעבץ 6 ירושלים, זאת לאחר שיחה שקיים עם פקידה במשרדו בחודש פברואר. 6. הרשמת החליטה להמשיך את הדיון בהעדר המערער. במהלך הדיון ביקשה המשיבה לקבל את הבקשה לרשות ערעור ולחייב את המערער בהוצאות על אי התייצבותו לישיבה. בהחלטה מאותו יום התבקש המערער לנמק מדוע לא התייצב לדיון בטרם תינתן החלטה בבקשה לפסיקת הוצאות על הישיבה. 7. בין לבין, בהחלטה מיום 1.4.09, נעתר השופט עמירם רבינוביץ בחלקה לבקשת המשיבה ונתן רשות ערעור בכל הנוגע לחיוב המשיבה בפיצויי הלנה, בחיובה בתשלום גמול על עבודה בשעות נוספות ובחיוב המערער בתשלום שני ימי הודעה מוקדמת בלבד (בר"ע 747/08). בעקבות מתן רשות ערעור נפתח תיק ערעור (עד"מ 31/09). 8. המערער לא הגיש תגובה בהתאם להחלטת הרשמת מיום 3.3.09 והמשיבה ביקשה לפסוק לזכותה הוצאות הן בשל התייצבותה לדיון והן בשל קבלת הבקשה לרשות ערעור. החלטות הרשמת 9. בהחלטה מיום 19.5.09 חייבה הרשמת את המערער בהוצאות המשיבה בקשר לדיון מיום 3.3.09 בסך 1,000 ש"ח. בקשת המערער לביטול ההחלטה נדחתה מאחר שהוא לא הגיש תגובה לעניין חיובו בהוצאות הישיבה, חרף העובדה שקיבל את הפרוטוקול הדיון וההחלטה (החלטה מיום 31.5.09). המערער הגיש בקשה נוספת לביטול חיובו בהוצאות שנדחתה אף היא על ידי הרשמת (החלטה מיום 24.6.09). המערער הגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 24.6.09 והרשמת הבהירה כי בידי המערער להגיש ערעור על החלטותיה בהתאם להוראות החוק (החלטה מיום 14.7.09). הערעור 10. על החלטות אלה של הרשמת הגיש המערער את הערעור שבפנינו. המערער שב וטוען כי לא היתה כל הצדקה לחייבו בהוצאות המשיבה. לטענתו, הוא לא ידע על קיום הדיון ליום 3.3.09, שכן ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת לא נכונה (רח' ויצמן 75, נהריה), בעוד כתובתו היא ברח' יעבץ 6 ירושלים. עוד טוען המערער כי אין ממש בטענת המשיבה שהודיעה לו על מועד הדיון. המערער טוען כי הוא מעולם לא קיבל את פרוטוקול הדיון, שכן הודעה על דבר דואר נשלחה לכתובת ברחוב יעבץ מס' 10 ולא באותו רחוב במס' 6. המערער טוען כי ביום 21.6.09, מועד בו הגיע למזכירות בית הדין, התברר לו כי אישור המסירה של הפרוטוקול מיום 3.3.09 לא חתום, דבר המעיד על כך שלא התקבל על ידו. המערער מוסיף וטוען כי הטלת הוצאות מהווה נטל כלכלי כבד עליו, במיוחד לאור העובדה שמעולם הוא לא ניסה להתחמק מחובתו להתייצב בפני בית הדין. 11. המשיבה תומכת בהחלטות הרשמת ומבקשת לסלק את הערעור על הסף ולחילופין לדחותו. לטענתה, הערעור הוגש באיחור, שכן ההחלטה ניתנה ביום 14.7.09 בעוד שהערעור הוגש ביום 26.7.09, שבעה ימים לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על "החלטה אחרת" של רשם. עוד טוענת המשיבה כי הערעור שהגיש המערער טעון קבלת רשות ואין מדובר בערעור בזכות. לטענתה, המערער אף זנח את ערעורו, שכן הוא לא הגיש סיכומים חרף הארכה שהוענקה לו. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי דין הערעור להידחות. לטענתה, בקשת המערער לבטל את חיובו בהוצאות נדונה בפני הרשמת שלוש פעמים ונדחתה. לטענתה, המערער התקשר בחודש פברואר למשרדי בא כוחה והבהיר בשיחה עם פקידת המשרד גב' נעים, כי לא הבין מדוע מתקיים הדיון בחודש מרץ, מאחר וזכה בתביעתו. לבקשת המערער, כך טוענת המשיבה, הזמנה לדיון בפני הרשמת נשלחה אליו בדואר רשום עם אישור מסירה לרח' יעבץ 6, ירושלים, המען לו הוא טוען בעצמו. עוד טוענת המשיבה כי עיון באתר בתי המשפט מעלה כי דבר הדואר נמסר למערער. בנסיבות אלה, כך טוענת המשיבה, יש מקום לדחות את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות. דיון והכרעה 12. לאחר עיון בכלל החומר שבתיק ובטענות הצדדים, נחה דעתנו כי החלטת הרשמת מיום 14.7.09 והחלטותיה הקודמות בבקשת המערער, בדין יסודן ולא נמצא טעם משפטי המצדיק היענות לבקשותיו של המערער לבטל את חיובו בהוצאות. 13. סמכותו של בית הדין לפסוק הוצאות על פי שיקול דעתו, נקבעה בתקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, לאמור:   "הכלל בדבר הוצאות בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון".   לאור האמור, מוסמך בית הדין להטיל הוצאות על צד שלא התייצב, בין אם הוחלט להמשיך את הדיון בהעדרו ובין אם הוחלט לדחותו למועד אחר. 14. ההזמנה לדיון בפני הרשמת נשלחה למערער לכתובת "רח' ויצמן 75, נהריה" אותה עזב. עם זאת, מפרוטוקול הדיון מיום 3.3.09 ומתגובת המשיבה עולה כי המערער יצר קשר טלפוני עם משרד בא כוחה של המשיבה עוד לפני הדיון והודיע כי אינו מבין על מה הדיון. בעקבות זאת בא כוחה של המשיבה שלח למערער בדואר רשום את ההודעה על קביעת מועד הדיון לכתובת שמסר. המערער לא הכחיש את קיום השיחה. המערער גם לא נתן הסבר ענייני כלשהו מדוע לא התייצב לדיון. 15. בתיק בית הדין קיים אישור מסירה לפיו נשלחו הפרוטוקול מיום 3.3.09 וההחלטה למערער לכתובת הנכונה, היינו- ברח' יעבץ 6 בירושלים והומצאו לו ביום 26.3.09. בנסיבות אלה לא מתקבלת טענת המערער כי פרוטוקול הדיון וההחלטה נשלחו לרח' יעבץ מס' 10. גם טענת המערער כי הטלת הוצאות מהווה עבורו נטל כלכלי כבד נטענה בעלמא, בלא כל פירוט או ראשית ראיה לדבר. 16. לטעמנו, סכום ההוצאות שנפסק לחובת המערער אינו חורג מן המקובל. בנסיבות אלה החלטת הרשמת בדבר חיובו המערער בהוצאות בדין יסודה ויש לדחות את הערעור. למעלה מן הצורך יאמר, כי החלטת בית הדין מיום 19.5.09 לחייב את המערער בהוצאות הינה בבחינת "פסק דין", שכן שהערעור עליה הוא בזכות, תוך פרק הזמן הקבוע להגשת ערעור. 17. סוף דבר - הערעור נדחה. בתוך 30 יום מהיום ישלם המערער למשיבה שכר טרחת עו"ד בקשר לערעור זה סך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.דיוןאי התייצבות לדיוןרשם