אספקת תכנים לאתר אינטרנט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת התחייבות אספקת תכנים לאתר אינטרנט:


הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה

1. התובעת הינה חברה המאוגדת באנגליה. שמה הקודם היה NNL Business Development Ltd. , כששינוי השם לשמה של התובעת נעשה ביום 10/7/06. הנתבעת 1 (להלן : "הנתבעת") הינה חברה המאוגדת בישראל , כשהנתבע 2 (להלן : "הנתבע") הינו בעל המניות ומנהל הנתבעת.

2. ביום 27/12/05 נחתם הסכם בין התובעת, בשמה הקודם, לבין הנתבעת (להלן : "ההסכם", צורף כנספח ב' לכתב התביעה). במבוא להסכם זה הצהירה הנתבעת כי היא מנהלת אתר לצפייה בסרטים אירוטיים באמצעות כרטיס קוד הידוע בשם "קליקארד"; התובעת הצהירה כי ברצונה להקים באנגליה אתר זהה לזה של הנתבעת, בשפה האנגלית; לפיכך סוכם בין הצדדים, בין השאר, כי הנתבעת תקים עבור התובעת אתר זהה לאתר בישראל בשפה האנגלית (סעיף 4.1 להסכם); כי באתר התובעת, לכשיוקם, יעשה שימוש בסרטים המסופקים על ידי הנתבעת (סעיף 4.2); כי הנתבעת תאפשר לתובעת לעשות שימוש בשם Clickcard במשך תקופת ההסכם (סעיף 4.4 להסכם); כי הנתבעת תסייע לתובעת בעיצובים הכרטיסים, תסייע לה בהליך ההטמעה ותיתן לה תמיכה טכנית לאתר (סעיפים 4.5-4.8 להסכם).

3. תקופת ההסכם הוגדרה ל – 36 חודש, כשבתום התקופה תעמוד לתובעת ( המכונה בהסכם NNL ) האופציה להאריך את תקופתו ב – 36 חודשים נוספים, תמורת תשלום סך של 20,000$ (סעיפים 6.1-6.3 להסכם). הנתבעת ( המכונה בהסכם: "החברה") התחייבה להקים את האתר תוך 45 יום מיום חתימת ההסכם, ותמורת "הספקת האתר", כפי שהוגדרה בסעיף 8.1 להסכם, התחייבה התובעת לשלם סך של 20,000$. בסעיף 8.2 להסכם נקבע: " בנוסף לתמורה עבור האתר תשלם NNL לחברה סך השווה ל – 2$ עבור כל קוד לתקופה צפייה של חודש. NNL תהיה רשאית לחלק את הקוד לתקופה של פחות מחודש על פי שיקול דעתה". בסעיף 8.3 התחייבה התובעת לרכוש במעמד חתימת ההסכם קודים (כרטיסים) בסך של 10,000$ לפחות. בסעיף 8.6 הוסכם כי תמחור חודש צפייה מתייחס להזמנות של לא פחות מ – 10,000$. עוד נקבע כי אם ההזמנה תהיה קטנה מ – 10,000$ יש להוסיף 20% על המחיר, וההזמנה לא יכולה להיות קטנה מ – 5,000$.

4. נדבך חשוב נוסף בהסכם הינו אספקת התוכן לאתר, ולמעשה זוהי נקודת המחלוקת העיקרית בתיק שלפניי. לכן, אסקור בקצרה את סעיפי ההסכם הנוגעים לאספקת התוכן לאתר: בסעיף 2.1 להסכם הצהירה הנתבעת שאספקת התכנים לאתר שלה בישראל נעשית " ע"י ספק התוכן וזאת מכח הסכם שבין החברה לספק התוכן וכי ספק התוכן נתן הסכמתו להתקשרות החברה עם NNL בהסכם זה במכתב שהעתקו מצ"ב כנספח א' להסכם זה". ואכן, נספח א' להסכם הינו מכתב מספק התוכן המכונה AEBN (להלן : " AEBN"). סעיף 2.4 להסכם נאמר: " הפעלת אתר NNL וניצול הקודים שעל הכרטיסים לא יעשו על ידי NNL ישירות מול ספק התוכן (או ספקי התוכן בעתיד) אלא באמצעות החברה. ההתחשבנות של ספק התוכן תהיה מול החברה בלבד ול – NNL לא תהיה כל זכות ו/או מעמד בהתחשבנות זו אלא בקשר שבינה לבין החברה על פי הוראות הסכם זה בלבד". בסעיף 3.2 להסכם התחייבה התובעת כי לא תיצור קשר ישיר עם ספקי התכנים אלא תסתמך על התכנים המוצגים על ידי הנתבעת בלבד; בסעיף 5 להסכם נאמר בין השאר כי "לספק התוכן הנוכחי של החברה קיים נציג בבריטניה... אולם ל – NNL כאמור בלעדיות בשימוש ובהפעלת האתר בדומה לאתר החברה בישראל וכן בתכנים נוספים אשר יתווספו בעתיד לאתר החברה בישראל".

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 5/1/2006 שילמה התובעת לנתבעת סך של 10,000$ כמקדמה ע"ח בניית האתר; אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 12/5/06 שולם סך נוסף של 13,000$ המהווה לשיטת התובעת השלמת התמורה עבור בניית האתר וכן מקדמה בסך 3,000$ בגין הזמנת כרטיסים; ביום 28/6/06 שילמה התובעת סך של 12,170$ עבור השלמת כמות הכרטיסים עליו התחייבה בהסכם (10,000$), ואף מעבר לכך. סך הכול עד ליום 28/6/06 שילמה התובעת לנתבעת סך של 35,170$.

6. לגרסת התובעת, בתחילת חודש דצמבר 2006 חתמה היא על הסכם הפצה ראשון לכרטיסים ובתחילת חודש פברואר 2007 הוצבו כרטיסים למכירה באמצעות משווקים שונים והחלה בפועל המכירה (סעיף 10 לכתב התביעה); אין מחלוקת בין הצדדים שבחודש פברואר 2007 שילמה התובעת לנתבעת סכום נוסף של 3,250$ עבור הכרטיסים, אם כי קיימת מחלוקת מדוע נדרש תשלום זה – בעוד שהתובעת טוענת שהתשלום נעשה לדרישת הנתבע, לנוכח טענתו שהתגלתה טעות בחישובים במכירה של הכרטיסים לדוגמא ואיומו כי אם לא יבוצע תשלום זה יופסקו היחסים לאלתר, אזי הנתבעים טוענים כי תשלום זה סוכם עוד חודשים רבים לפני תשלומו, לנוכח הגדלה לא סבירה של כמות כרטיסי הדוגמא שדרשה התובעת , הגדלה אשר גרמה לנתבעת הוצאות שלא נלקחו מראש בחשבון.

7. בין כך ובין כך, אין למעשה מחלוקת שהתובעת שילמה את חיוביה על פי ההסכם – אם לצורך בניית האתר, אם לצורך רכישת הכרטיסים המוגדרת בהסכם. למרות תשלום התמורה המוסכמת, טוענת התובעת שבתחילת חודש מאי 2007 הופסקה אספקת התכנים והזנת אתר התובעת ללא כל התראה. הפסקת אספקת התכנים גרמה לכך שרוכשי הכרטיסים לא יכלו לבצע שימוש באתר, ואלה התלוננו בפניי התובעת. לפיכך, התובעת, באמצעות מנהלה, מר יוחאי ניר (להלן: "יוחאי"), פנתה אל הנתבע, תחילה בדרישה לחדש את אספקת התכנים (ראה מייל מיום 5/5/07, עמ' 21 לנספח ה' לתצהיר יואב ניר, להלן : "יואב", סומן כת/1).

8. בתגובה למייל הנ"ל של יוחאי, השיב הנתבע לתובעת בזו הלשון : "PLEASE CONTACT AEBN DIRECTLY SINCE WE ARE NOT WORKING WITH THEM ANYMORE"
למייל זה של הנתבע הגיב יוחאי ביום 5/5/07, כשעתיים מאוחר יותר. במייל זה נאמר, בין השאר, כי אין זו הפעם הראשונה שנפסקת אספקת התכנים לאתר; שמן הסתם אם הנתבעת חדלה לעבוד עם AEBN, היא ידעה זאת במועד מוקדם יותר ולא טרחה לעדכן את התובעת, דבר המהווה הפרה של ההסכם והתנהגות חסרת תום לב; לפיכך, רואה התובעת בהתנהגות הנתבעת הפרה של ההסכם. לפיכך, הודיעה התובעת לנתבעת על ביטול ההסכם; התובעת הודיעה כי היא תפנה ישירות ל AEBN לצורך אספקת התכנים; הנתבעת נדרשה להשיב את הסך של 10,000$ ששולם לה מראש עבור הכרטיסים וכן הודיעה כי תראה בנתבעת אחראית לפצות אותה על כל הנזקים שיגרמו לה בשל ההפרה. מייל זה יוחאי יכונה להלן : "הודעת הביטול".

9. בסמוך למועדים המתוארים לעיל, הוחלפו בין הצדדים עוד מספר מיילים, אשר ידונו להלן. במקביל, החלה התובעת לשאת ולתת ישירות מול AEBN. לטענת התובעת AEBN דרשה מהתובעת תעריפים גבוהים לאין שיעור מאלה שסוכמו עם הנתבעת. התובעת סיכמה עם AEBN על המשך אספקת התכנים לאתר לחודש ניסיון, במהלכו בדקה התובעת את העלויות החדשות אשר נדרשו על ידי AEBN. לאחר חודש הגיעה התובעת למסקנה שהפעלת האתר בתעריפים אשר נדרשים על ידי AEBN יהפכו את הפעלת האתר על ידי התובעת לעסקה בלתי כלכלית.

10. לפיכך, ומאחר והנתבעת לא סיפקה לתובעת כל פתרון אחר לאספקת התכנים בעלויות שסוכמו בין הצדדים, הושבתה למעשה פעילות האתר ולטענת התובעת האתר כיום הינו בחזקת "אבן שאין לה הופכין חסר כל ערך" (סעיף 17 לכתב התביעה). לטענת התובעת, כל השקעותיה בהקמת האתר ירדו לטימיון ולפיכך דורשת היא בתביעה שבפניי את השבת כל הסכומים אשר שולמו על ידה במסגרת ההסכם ומתוך הסתמכות על ביצועה של העסקה, והכל כמפורט בסעיף 22 לכתב התביעה. באופן כללי, תובעת התובעת את השבת הסכומים ששולמו על ידה עבור בניית האתר; עבור רכישת הכרטיסים, בהפחתת אלו שנוצלו; החזר הוצאות השיווק והפרסום; הוצאות משפטיות. סך הכל הועמדה התביעה על הסך של 37,779 ליש"ט, שווי ערך לסך של 322,000 ש"ח ביום הגשת התביעה. התביעה הופנתה כנגד הנתבעת, מכוח היותה המתקשרת בהסכם שהופר, והן כנגד הנתבע באופן אישי – מכוח דיני הרמת מסך, לאור מחדליו ומעשיו כמנהל, לאור מצגיו המטעים והשקריים בעת ניהול המו"מ עובר לכריתת ההסכם וחוסר תום הלב. אי לכך, עתרה התובעת לחייב הן את הנתבעת והן את הנתבע במלוא סכום התביעה.

גרסת התובעת וטענותיה, בתמצית

11. התובעת הגישה מטעמה תצהירי עדות ראשית של יוחאי (ת/1) ושל שותף נוסף בחברה בשם אלון שמואל (להלן : "אלון", תצהירו סומן ת/2). יוחאי פירט בתצהירו את המו"מ אשר התנהל בין הצדדים עובר לכריתת ההסכם (סעיפים 1-15 לתצהיר), כשבין השאר מציין יוחאי שההתעניינות בכרטיסים מצד התובעת לא נבעה דווקא כאמצעי לצפייה בסרטי מבוגרים אלא כאמצעי תשלום. יוחאי תיאר בתצהירו כיצד הציג הנתבע את קשריו ויחסיו עם AEBN , ואף הזכיר את חזונו של הנתבע להפיק סרטים באופן עצמאי ואת יכולתו הנטענת להרחיב את מעגל הספקים, מלבד AEBN .

12. בהמשך מפרט יוחאי שהקמת האתר לוותה בקשיים, שחלקם רובצים לטענת התובעת לפתחי הנתבעת; התובעת הודתה שגם היא נתקלה בעיכובים בשיווק הכרטיסים, אולם לטענתה העיכובים שנגרמו בהקמת האתר חפפו את העיכובים בשיווק, ולכן למעשה התובעת לא גרמה לעיכוב כלשהו בהשקת האתר. בין השאר תיאר יוחאי שבשל כשלים טכניים שהתגלו באתר, החליט המפיץ הראשון איתו נחתם הסכם הפצה ("jacey") שלא לשתף פעולה, וכך נדחתה ההשקה לאחר חג המולד בשנת 2006. בפועל טוען יוחאי שההשקה בוצעה במועדון לילה ביום 27/3/2007.

13. יוחאי מדגיש בתצהירו שעיקר ההתקשרות נסב סביב אספקת התכנים – לשיטת התובעת, הנתבעת התחייבה לספק תכנים בעלות של 2$ לכרטיס לחודש; התובעת לא התחייבה על מספר מינמאלי של רכישות, למעט מינימום הכרטיסים שנקבע בהסכם. לפיכך טוענת התובעת שניתוק אספקת התכנים בעלות המובטחת הפכה למעשה את העסקה כולה לבלתי כלכלית. התובעת ממשיכה וטוענת כי רק לאחר ניתוק התכנים ע"י הנתבעת ויצירת הקשר העצמאי עם AEBN , על פי הנחייתו של הנתבע, התברר לתובעת שהמחיר אותו נקב הנתבע הינו בלתי הגיוני: לטענת התובעת הסתבר לה שהמחיר אשר הוצע לנתבע ע"י AEBN נקבע לפי רוחב פס ולא כפי שהוצג ע"י הנתבע, כאילו כביכול המחיר נקבע על בסיס זמן.

14. התובעת טוענת כי עשתה כל אשר לאל ידה על מנת להקטין את נזקיה – לאחר הודעת הביטול, ניסתה התובעת להפעיל את האתר במשך חודש ובמהלכו ערכה תחשיב כלכלי – נספח ט'1 לתצהיר יוחאי. בדיקות התובעת העלו שהעלויות אשר הוצעו ישירות מספק התוכן לא תאמו את המחירים והתמחירים איתם יצאה לשוק בהתאם למצגי הנתבעים ועל כן המשך הפעלת האתר במחירים החדשים היה גורם להפסד גבוה יותר מהשבתת האתר.

15. לעניין ההפסדים מציינת התובעת כי מבקשת היא לחייב את הנתבעים אך ורק בהחזר הוצאותיה בפועל, לא בנזקים עקיפים ולא בפיצויי קיום. הפסדים אלו פורטו בטבלה בסעיף 69 לתצהיר יוחאי ונתמכו באסמכתאות נספח י' לתצהיר יוחאי.

16. בסיכומיה טוענת התובעת שההסכם עם הנתבעת בוטל כדין, לנוכח כישלונם של הנתבעים לספק את התכנים בעלות המובטחת; התובעת טוענת כי חרף הזדמנויות שניתנו לנתבע לספק את אותם תכנים בעלות המובטחת, הוא כשל מלהציג ולו פיתרון אחד אותו ניתן היה ליישם בסמוך למתן הודעת הביטול; התובעת טוענת כי אי אספקת התכנים סיכלה למעשה את העסקה כולה, והתובעת לא הייתה בונה כלל אתר אינטרנט ומשלמת את עלותו, אם הייתה יודעת מראש שלא ניתן לספק תכנים בעלות המובטחת. לפיכך טענה התובעת שיש לשפותה על כל ההוצאות שנגרמו לה, ובכלל זה הקמת האתר. בעניין זה אציין שבתצהיר אלון מתייחס הוא לאיכות האתר שסופק על ידי הנתבעת, וטענתו היא שהאתר שסופק לא תאם את הדרישות ואת המחיר שסוכם.

גרסת הנתבעים וטענותיהם, בתמצית

17. ראשית טוענים הנתבעים כי דין התביעה כנגד הנתבע להדחות: לדידם, ההתקשרות נערכה בין התובעת, בשמה הקודם, לבין הנתבעת והנתבעת בלבד. אין כל מקום להשית על הנתבע חיוב אישי, בוודאי לא לאחר שנשמעו העדויות והראיות והסתבר, לטענת הנתבעים, כי הנתבע לא הציג כל מצג שווא כנטען, לא הטעה ולא פעל בחוסר תום לב. לטענת הנתבעים, חוסר תום הלב הינו דווקא נחלת התובעת, כשכל מטרת הגשת התביעה היא לכסות על מחדל עסקי ועל זניחת הפרויקט מטעמים פנימיים של התובעת, על רקע הצטרפות שותף לחברה התובעת.

18. לגופו של עניין טוענים הנתבעים שבטרם התקשרו הצדדים בהסכם, נוהלו משאים ומתנים עם גורמים אחרים, בין השאר לנוכח הבטחות של אנשי AEBN לקידום מכירות של אתר אנגלי, ככל שזה יוקם. לטענת הנתבע (סעיף 27 לתצהיר) הובטחו לנתבעת שלושה חודשי צריכה חינם; הוזלה משמעותית מעבר לגידול הצפוי במכירות כשהיעד בהתאם לתחזיות שהושמעו על ידי יואב מהתובעת תאם מחיר מוצע של 1$ לחודש. לאור התחזיות האופטימיות הנ"ל, נחתם ההסכם אשר כלל כאמור התחייבות לרכישת כרטיסים בסך של 10,000$ מינימום. בסעיף 32 לתצהירו ציין הנתבע כי עפ"י התחזיות של יואב, רכישות בהיקף שכזה אמורות היו להתרחש תוך חודשיים עד שלושה מיום כריתת ההסכם, ובוודאי שהנתבעים לא לקחו בחשבון אפשרות שהתובעת תנצל כרטיסים שווי ערך ל – 17 ליש"ט, כפי שאירע בפועל.

19. הנתבעים טוענים שהעיכובים בבניית האתר נבעו כל כולם על רקע מחדלי התובעת וחילוקי דעות פנימיים בין השותפים; לטענת הנתבעים, העיכובים הללו גרמו להם הפסדים ניכרים ודרשו מהנתבעת לשלם ל- AEBN סך חודשי של 400$ מדי חודש, כל זאת כשהתשלומים על חשבון ההסכם מתבצעים באיחור רב. עוד טוענים הנתבעים שדחיית השקת האתר גרמה לכך שחודשי החינם אשר הובטחו על ידי AEBN "התמסמסו".

20. הנתבע מודה בתצהירו שבתחילת שנת 2007 , כאשר הסוכן מולו עבדו הנתבעים ב AEBN התחלף, טענה הסוכנת החדשה כי היא אינה מודעת לסיכומים הקודמים שבין הצדדים ואכן החלו להתגלע חילוקי דיעות בין הנתבעת לבין AEBN . באותו מועד, החלה AEBN לדרוש את העלאת התעריפים, והטיחה בנתבעת שזו האחרונה אינה עומדת בתחזיות הצריכה אשר שימשו בסיס למחירים שסוכמו. AEBN סירבה להעניק לנתבעת את שלושת חודשי החינם במועד נדחה, ובין הצדדים התנהל משא ומתן לגבי משך תקופת חודשי החינם. הנתבעים מודים כי בסופו של דבר ניתקה AEBN את אספקת התכנים בתחילת חודש מאי, לנוכח חוסר הפעילות שהייתה באתר (סעיף 76 לתצהיר הנתבע).

21. הנתבע אינו מכחיש את פניית יוחאי אליו ביום ה – 4/5/07 – לטענתו, מועד זה חל ביום שישי ולפיכך ביקש הנתבע מיוחאי להמתין לתחילת השבוע עד למציאת פתרון. הנתבע מציין כי מספר פתרונות היו קיימים ואף הוצעו ליוחאי אולם זה האחרון התעקש לעבוד רק מול AEBN ולפיכך, ולמרות האיסור הקבוע בהסכם, הסכימו הנתבעים שהתובעת תיצור קשר ישיר עם AEBN ואף נתנו לה את שמה של אשת הקשר לצורך כך.
22. מבחינה משפטית טוענים הנתבעים שהודעת הביטול שנשלחה אינה כדין: הנתבעים מכחישים שהפרו את ההסכם ולטענתם אין הם מחויבים לספק תכנים מספקים שאינם עובדים איתם; הנתבעים מפנים להוראות ההסכם המאפשרות אספקת תכנים מספקים שונים; לטענתם, הודעת הביטול לא ניתנה בימי עסקים רגילים והפתרונות שניתנו נדחו על ידי התובעת; לחלופין טוענים הנתבעים שאין מדובר בהפרה יסודית והיה על התובעת לתת לנתבעת הזדמנות לתקן את ההפרה.

23. הנתבעים טוענים בנוסף שההסכם הופר עוד בטרם מתן הודעת ביטול על ידי התובעת עצמה; הנתבעים הכחישו את הנזקים הנטענים על ידי התובעת וטענו כי אלה לא הוכחו כלל וכלל. הנתבעים טענו שהתובעת היא שגרמה לקריסתה של הנתבעת, ולא להיפך. מבחינה משפטית טוענים הנתבעים שהודעת הביטול ניתנה על רקע אי אספקת התכנים, ועל רקע זה בלבד. הנתבעים טוענים שעניין המחיר עלה רק יומיים לאחר שניתנה הודעת הביטול. עוד טוענים הנתבעים שהם נתנו מענה מיידי לטענה שהופנתה נגדם בעת מתן הודעת הביטול, והציעו ספקי תוכן אחרים. משנדחו הצעותיהם ומשבחרה התובעת לבטל את ההסכם, ככל הנראה מסיבותיה היא, אין לה אלא להלין על עצמה.

דיון

24. בטרם אדון לגופו של עניין בשאלות המתעוררות בתיק זה, אציין כי בתיק זה התנהל קרב עיקש בכל הנוגע לגילוי מסמכים ועיון בהם, הן בשלב המקדמי והן בשלב לאחר שמיעת העדויות, כאשר הנתבעים ביקשו לצרף מסמכים נוספים לסיכומים. בית המשפט לא נעתר לבקשות הנתבעים, מהנימוקים אשר נרשמו בהחלטתי מיום 21/4/09. לפיכך, הכרעה זו תינתן על סמך המסמכים שהוצגו במהלך הראיות, אם כי אתייחס בקצרה גם למסמכים אותם ביקשו הנתבעים לצרף, הכל כפי שיפורט להלן.

25. לגופו של עניין – תיק זה דורש הכרעה בין השאר בשאלות הבאות: האם הנתבעים הפרו את ההסכם? האם ביטול ההסכם על ידי התובעת נעשה כדין? מהם הנזקים הנובעים מההפרה והביטול? האם נזקים אלו הוכחו? האם התובעת עמדה בחובתה להקטין את הנזק? האם יש מקום להטיל חיוב אישי על הנתבע? אציין כי למרות שמדובר במספר שאלות מצומצמות, והגם שהפרוטוקול לא התפרס על פני מספר רב של עמודים (כארבעים בלבד), אזי הצדדים, ובמיוחד הנתבעים, בחרו להאריך בסיכומיהם, כפי שאף עשו עת הגישו תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע, הכולל 102 סעיפים על פני 30 עמודים, אך מאידך ללא כל צרופה. אין בכוונתי לדון בכל הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים; יש בדעתי להתייחס אך ורק לאותן טענות הנוגעות למחלוקות אותן הזכרתי לעיל, וגם זאת יעשה בצמצום. על מנת לבסס את הרקע להכרעות המשפטיות, להלן מסקנותיי העובדתיות והמשפטיות כפי שעלו מהראיות.
פרשנות ההסכם ומהותו

26. סבורני כי ההסכם הינו ברור ומפורש וכוונת הצדדים עולה בו מפורשות מתוך מילותיו, לכן אין לקרוא בו תנאים שלא נזכרו בו במפורש ואין התעלם מלשונו הברורה, ראו ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ (2008), [פורסם במאגרים], , וע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון- סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ (2008), [פורסם במאגרים] . עוד יש לזכור שהסכם זה נוסח על ידי בא כוחו של הנתבעת, עו"ד נטר, ראה סעיף 13 להסכם, על כל המשתמע מכך.

27. מקריאת ההסכם עולה מפורשות שהצדדים ביקשו לשתף פעולה ביניהם בדרך של הקמת אתר אינטרנט באנגליה, הזהה במהותו לאתר הישראלי המופעל על ידי הנתבעת. בהסכם זה יש הוראות רבות לעניין בניית האתר; לוחות הזמנים לכך; התמיכה הטכנית שתינתן לאתר; הזכויות הקניינות והשימוש בשם האתר. התמורה עבור האתר נקבעה לסך של 20,000$, ראה סעיף 8.1 להסכם.

28. בנוסף, נקבעה תמורה של 2$ עבור כל קוד לתקופת צפייה של חודש (סעף 8.2 להסכם), כשיש התחייבות לרכישה של 10,000$ במעמד חתימת החוזה (סעיף 8.3 להסכם). יש לקרוא גם את הוראת סעיף 8.6 להסכם המבהיר שתמחיר חודש צפייה מתייחס להזמנות של לא פחות מ – 10,000$.

29. מסקנתי מלשון ההסכם היא כי בנוי הוא משני נדבכים – האחד, בניית האתר והשימוש בשם "קליקארד"; השני – אספקת התכנים במחיר המוסכם. אציין כי לעניין הנדבך השני שוכנעתי מקריאת סעיפי ההסכם וכן מהעדויות שנשמעו בפניי, שאסור היה לתובעת ליצור קשר ישיר עם ספק תוכן כלשהו, וכל הקשר אמור היה להיות באמצעות הנתבעת. עוד שוכנעתי כי אכן בעת חתימת ההסכם ספק התוכן היה AEBN, אולם לא נאמר בהסכם כי זהו הספק היחיד, ההיפך הוא הנכון, הנתבעת הבהירה בהסכם כי בעתיד יתווספו תכנים נוספים (ראה למשל סעיף 5 להסכם) והוזכרו ספקי תוכן בעתיד (סעיף 2.4 להסכם). למעשה, יואב אישר מסקנה זו בעדותו: " ש.  השאלה לגבי AEBN , אנחנו התחייבנו לתת לכם אותה כספק יחידי מה שלא יהיה? ת. עד כמה שזכור לי לא. אתם הדגשתם את איכות התכנים" (עמ' 24 שו' 11-13).

30. מסקנתי זו לגבי הפרשנות של ההסכם מתיישבת גם עם עדויות הצדדים: יואב בתצהירו (סעיף 2) הצהיר כי העסקה נראתה לתובעת אטרקטיבית בין השאר: "תוך הסתכלות כפוטנציאל רחב יותר של אמצעי תשלום ופחות כאתר צפייה בסרטי מבוגרים", דהיינו, לעצם קיומה של הפלטפורמה (האתר בשיטת הכרטיסים), יש ערך; כך גם ניתן ללמוד מתצהירו של אלון , אשר כל כולו נוגע לבניית האתר ועיצובו – מסקנתו של אלון היא שהאתר שסופק "לא היה תואם לדרישות ולמחיר" – גם מכאן ניתן ללמוד שהתובעת בעצמה התייחסה לאתר כבעל ערך עצמאי. חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן לראות בהודעת הביטול – אז הודיעה התובעת על כוונתה להמשיך להפעיל את האתר באופן עצמאי ודרישתה להחזר כספי עמדה על סכום הכרטיסים בלבד (10,000$) ולא לסכומים ששולמו עבור בניית האתר.

31. אמנם טוענת התובעת בתצהיריה, וביתר שאת בסיכומים, שעניין העלאת התעריף על ידי ספק התוכן לא היה ידוע לה בעת מתן הודעת הביטול, ועובדות אלו התבררו רק מאוחר יותר, בעקבות המגעים שניהלה ישירות עם AEBN. לכן, לכאורה, ורק משנודע לה כי לא תוכל להפעיל את האתר בעלויות המובטחות, החליטה להשביתו, והנזק הנדרש על ידה, קרי גם מחיר הקמת האתר, נופל בגדר "פיצויי הסתמכות" אותם היא זכאית לדרוש כתוצאה מההפרה של הנתבעים לספק את התכנים במחיר המוסכם. טענה זו של התובעת אכן דורשת התייחסות, אשר תינתן להלן. התייחסות זו תינתן על רקע מסקנתי בפרק זה – קובעת אני כי סך של 20,000$ שולם עבור בניית האתר והעמדתו לרשות התובעת. הנתבעת ביצעה את חלקה זה בהסכם ולא הפרה אותו. כעת יש לבחון האם הופרה ההבטחה לספק תכנים בתעריף הקבוע בסעיף 8.2 להסכם.

האם הופרה ההבטחה לספק תכנים בתעריף הקבוע בסעיף 8.2 להסכם?

32. דומני שהתשובה על שאלה זו ברורה וחיובית. הנתבע פירט בתצהירו את מגעיו עם AEBN והסביר כי כבר בתחילת שנת 2007 החלו להתגלע מחלוקות עם ספק זה (ראה סעיפים 75 עד 77 לתצהיר); הנתבע התייחס לכך גם במסגרת תצהיר התשובה לשאלון (ראה סעיפים 17-20 לת/3) וחזר על כך גם בעדותו (עמ' 38 שו' 19-24). מעדות הנתבע עולה שהייתה מחלוקת כספית בין הנתבע לבין AEBN, הנתבעים נדרשו לשלם סך של 400 לחודש והם סירבו לעשות כן: "ש.   למה בעצם AEBN ניתק את ההזנה? ת.   בשל מחלוקת כספית. ש. האם היה חוב כספי שלא שילמת? ת. חוב נטען על ידם. הם טענו שאני חייב כספים שלטענתי אני לא חייב. הם דרשו לחייב על האתר שלהם, לאתר של התובעת סכומים שאני לא הסכמתי לשלם כשהאתר לא היה פעיל. נתבקשתי לשלם 400 דולר לחודש כשהאתר בכלל לא זז, והיתה מחלוקת כמה הנתבעת צריכה לשלם ל AEBN עבור הצריכה שלה בישראל בין היתר" (עמ' 38 שו' 17-24). ואכן, בעת שיואב פנה אל הנתבע במייל מיום 5/5/07, השיב לו ה האחרון כי "PLEASE CONTACT AEBN DIRECTLY SINCE WE ARE NOT WORKING WITH THEM ANYMORE"

33. מסקנתי עד כה היא שביום 5/5/07 הנתבעים לא יכלו לספק תכנים מהספק AEBN, וזאת על פי הודאתם הם. עם זאת, לא די במסקנה זו כדי לבסס הפרה וזאת ומכיוון שכפי שכבר ציינתי בסעיף 29 לעיל, הנתבעת לא התחייבה לספק תכנים דווקא מ AEBN: הנתבעת התחייבה לספק תכנים העומדים בתקנות 2257 של משרד המשפטים האמריקאי, מכל ספק שהוא עימו היא עובדת, בעלות של 2$ עבור כל קוד לתקופת צפייה של חודש. לפיכך, היה על הנתבעת להניח את דעתי שבמועד מתן הודעת הביטול יכולה הייתה היא לעמוד בחיוביה. בכך לא עמדו הנתבעים, ולכן מסקנתי היא שההסכם הופר והודעת הביטול ניתנה כדין. להלן טעמיי.

34. ראשית אציין כי מהעדויות עלה כאמור שכבר בראשית שנת 2007 ידעה הנתבעת על המחלוקות עם AEBN; הקו נותק ככל הנראה בתחילת חודש מאי 2007. מכאן, שלנתבעת היה די והותר זמן על מנת להתארגן על חלופה הולמת במחיר החוזי המוסכם, ואם הייתה עושה כך, כלל לא היה נגרם מצב של ניתוק קו ההזנה. לא שוכנעתי שהנתבעת והנתבע עשו דבר מה על מנת למצוא חלופה הולמת לאספקת התכנים בעלות המובטחת: לא שוכנעתי שהנתבע עשה את הדבר האלמנטרי הראשון המתחייב, והוא מתן הודעה לתובעת בדבר הקשיים וחילופי הספקים הצפויים: "ש: האם הודעת שאתה עומד להחליף את הספק הזה? ת. דיברנו על זה. ש.   למה לא חקרת את יואב בנקודה הזאת? ת. אין צורך. ש.  אתה יכול להפנות אותי בתצהיר שלך הארוך, שדיווחת להם לחב' AEBN ? ת.   לא דיווחתי להם, אלא דיברתי עם יואב על זה, וממילא לא היתה חובה לדווח להם" (עמ' 38 שו' 7-15). נקל להבחין בתשובותיו המתחמקות של הנתבע בנקודה זו, ולא שוכנעתי כלל ועיקר שנערכה פנייה כלשהי לתובעת, לא בעל-פה ובוודאי שלא בכתב, שהרי הנתבע לא צירף מאום לתצהירו.

35. מסקנתי היא כי הנתבעים לא הודיעו לתובעת על החלפת הספקים הצפויה ו/או על ההפרה הצפויה. ניתן היה לצפות שעם קבלת ההודעה על הפסקת קבלת התכנים מ AEBN יעשו הנתבעים כל שביכולתם על מנת לספק פתרונות בזמן אמת. כפי שכבר ציינתי מספר פעמים לעיל, הנתבע לא צירף מסמך כלשהו לתצהירו ממנו ניתן ללמוד על החלופות שהוצעו לתובעת בזמן אמת. בתשובתו הראשונית של הנתבע הודיע הוא כאמור שהנתבעת אינה עובדת יותר עם AEBN ואף צוינה אשת הקשר לפנייה. אין מילה וחצי מילה בקשר לספק אחר, אלא ניתן להבחין בהתנערות מצד הנתבעים ואולי אף בתחושת "הקלה" מסוימת, שהתובעת תפתור את הבעיה שנוצרה בעצמה.

36. אמנם בעדותו נשאל הנתבע: " אתה מוכן לפרט לי עכשיו שמות של ספקים, והצעות מחירים אלטרנטיביים? " והשיב:   "אני יכול עכשיו לתת שמות, ובשבוע הבא אני יכול להמציא .. אין לזה תיעוד במייל. אני יכול לנקוב בשמות של ספקים שהוצעו להם והם סירבו". או אז הקשה בית המשפט ושאל: "האם באיזה שהוא שלב הצעת להם שימצאו איזה ספק שהם רוצים או ספק AEBN ושאתה תישא בהפרש הוא 2 דולר?" והשיב:  "אני לא זוכר שזה הגיע לקונקרטיות הזאת. הם דחו כל הצעה. התחייבתי לספק להם תכנים של ספקים אחרים במחיר הזה" (עמ' 46 שו' 21-25, עמ' 47 שו' 1-5). ב"כ התובעת לא הרפה ושאל:"כתבת תצהיר מעל 100 סעיפים, מדוע לא פירטת את שמות הספקים?" והמענה: "אז לא פירטתי את שמות הספקים?! אני יכול לפרט עכשיו ולהביא תיעוד שהמחירים של ספקים אחרים הם שונים וזולים בהרבה". דומה שהשאלה והתשובה הבאה סותמים את הגולל על ניסיונות ההתחמקות של הנתבע: " ש. אני אומר לך שהסיבה שאתה בעצם ניתקת את האתר בגלל שהגעת בעצם למסקנה שאם תקיים את ההתחייבות שלך לתובעת אתה פושט רגל? ת.   לא הייתי מחוייב למחירים שלא יכולתי לעמוד בהם" (הדגשה שלי, עמ' 47 שו' 8-13).

37. מסקנתי מן המקובץ הינה שהנתבעים ידעו גם ידעו על הקשיים עם AEBN חודשים לפני הניתוק; הנתבעים לא הודיעו דבר לתובעת ולא התארגנו מראש על חלופות; בזמן מתן ההודעה של התובעת בדבר הניתוק, לא עשו הנתבעים דבר מעבר להפניית התובעת ישירות ל AEBN ; גם אם נזרקו הצעות כשלהן מצד הנתבעים ("הצעת לי איזה שהיא תכנה, משהו שאני יכול לצרף לאתר שיקפיץ את המכירות, אני אפילו לא יודע לומר מה זה היה", יואב בעמ' 29 שו' 14-15), אזי בוודאי שאין מדובר בהצעות מבוססות המהוות את תיקון ההפרה. לא שוכנעתי שלאחר מתן הודעת הביטול יכולים היו הנתבעים לספק תכנים ממקור כלשהו בעלות המובטחת (ושוב ראוי להזכיר את דברי הנתבע: "לא הייתי מחוייב למחירים שלא יכולתי לעמוד בהם", עמ' 47 שו' 13). למעלה מן הצורך אציין כי עיינתי מסמכים אשר הנתבעים ביקשו את צירופם לאחר שלב בראיות. מסמכים ד' וה' היו אמורים להוות את ההוכחה לכך שהנתבעים יכולים היו לספק תכנים בעלות המובטחת. אין במסמכים הללו כל ממש, ואם אלה ראיות הנתבעים לכך שהציעו בזמן אמת חלופות הולמות, טוב שאלה לא התקבלו כראיה. מסמכים אלו הם מסמכים שנשלפו מאתר האינטרנט של הספקים נכון יום הגשת הבקשה – אין בהם דבר כדי ללמד על המחירים בזמן ההפרה; אין בהם דבר כדי ללמד על נכונות אותם ספקים לספק לנתבעת תכנים; אין בהם דבר כדי ללמד על פניה של הנתבעים או מי מהם לתובעת. לכן, גם אם היו מתקבלים כראיה לא היו מסייעים לנתבעת, אלא ההיפך הוא הנכון.
מכל הנימוקים הללו קובעת אני כי הנתבעת הפרה את ההסכם באי אספקת תכנים לאתר במחיר המוסכם.

האם הפרת הנתבעת מהווה הפרה יסודית? האם הודעת הביטול ניתנה כדין?

38. גם על השאלה שבכותרת יש להשיב בחיוב. אמנם ההסכם אינו מונה מהן ההפרות היסודיות של הנתבעת, אלא מייחס אותן לתובעת בלבד (ראה סעיף 11 להסכם), אולם לאור הניתוח שהוצג לעיל בדבר פרשנות ההסכם, ולאור העדויות של הצדדים בדבר המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים והמצגים שניתנו גבי המחירים (יואב בעמ' 30 שו' 8-12', אלון בעמ' 34 שו' 4-5, שו' 15, הנתבע בעמ' 36 שו' 1-3; הנתבע בעמ' 40 שו' 15-17) אין ספק בעייני כי נושא אספקת התכנים, במחיר בו הובטחו, מהווה נדבך מרכזי בהסכם שהפרתו מהווה הפרה יסודית.

39. אמנם, יואב הודה כי גם בעבר היה מקרה של הפסקת הזנת האתר, דבר שטופל (יואב בעמ' 31 שו' 23-24) אולם מטבע הדברים, והיות ומדובר באתר אינטרנט בעל מתחרים באותו פלח שוק, אזי הפסקת תכנים לאתר, ולו לשעות בודדות, עלולה לגרום לנזקים ומצריכה מתן פתרונות מיידים. שוכנעתי כי התובעת נתנה לנתבעים התראה ביום 5/5/07; הנתבעים כאמור לא עשו דבר מעבר להפניית התובעת לAEBN , ולכן התובעת הייתה זכאית לבטל את ההסכם שבין הצדדים על רקע אותה הפרה ובלשונו של יואב: " דרשנו ממך לחדש את האספקה של התכנים, ומבחינתו אי-עמידה בחידוש אספקת התכנים, ולא עמדנו על זהותו של הספק, היא מבחינתו הפרת הסכם". (עמ' 27 שו' 22-24). אציין כי הנתבעים אינם יכולים להסתמך על העובדה שהתובעת המשיכה להפעיל חודש את האתר לאחר מתן הודעת הביטול באמצעות AEBN– הדבר לא נעשה הודות למאמציהם של הנתבעים אלא כתוצאה מהקשר הישיר שנוצר בין התובעת לבין AEBN.

נזקי התובעת הנובעים מההפרה, עליה ניתנה הודעת הביטול

40. ביום מתן הודעת הביטול ביקשה התובעת להמשיך ולתפעל את האתר בכוחות עצמה; כמו כן דרשה את השבת הסכומים אשר שולמו על ידה בגין הכרטיסים שלא נוצלו. לאור המסקנות אליהן הגעתי עד כה, אין ספק כי התובעת רשאית לדרוש ולקבל חזרה את הסכומים ששולמו על ידה, בגינם לא נתנה הנתבעת תמורה – קרי, תמורת הכרטיסים. לכן יש לחייב את הנתבעת בהשבת הסך של 15,170$ (ראה ההסבר בסעיף 55 להלן) ואחריותו של הנתבע להשבת סכום זה תידון בהמשך.

41. עולה השאלה האם כתוצאה מההפרה רשאית התובעת לדרוש את השבת הסכומים ששולמו על ידה עבור הקמת האתר ( 20,000$), והוצאות נוספות, כגון הוצאות שיווק, הוצאות משפטיות וכו',כשאין מחלוקת שהאתר הוקם וסופק לתובעת, וראה הודאת יואב כי התביעה אינה מתייחסת לבעיות הטכניות באתר (עמ' 32 שו' 1-2).



42. הסעיפים הרלוונטים לניתוח המשפטי הינן סעיפים 9 ו-10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970. ע"פ סעיף 9 לחוק הנ"ל, אזי משבוטל החוזה קמה חובת השבה הדדית בין הצדדים לחוזה; והפיצויים לנפגע יהיה : "בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה." כפי שכבר ציינתי לעיל, במועד מתן הודעת הביטול התובעת- הנפגעת כבר קיבלה לידיה את האתר, ולכן לכאורה קמה לה החובה להשיב את שקיבלה או לשלם את שווי האתר. על מנת לדרוש את מלוא הסכומים ששילמה במהלך ההסכם, היה על התובעת לשכנע את בית המשפט שהשבתת האתר והפיכתו ל"אבן שאין לה הופכין" היא תוצאה מסתברת של ההפרה. עוד היה על התובעת לשכנע את בית המשפט כי עמדה בחובתה לפעול להקטנת הנזק שהוביל להשבתת האתר- ראה סעיף 14 (א) לחוק הנ"ל.

43. לא שוכנעתי שהשבתת האתר הינה תוצאה שהתבקשה לנוכח ההפרה של הנתבעים לספק תכנים במועד מתן הודעת הביטול; בנוסף ולחלופין, לא שוכנעתי שהתובעת עמדה בחובתה לפעול להקטנת הנזק לאחר מתן הודעת הביטול. משכך, הגעתי לכלל מסקנה שאין לחייב את הנתבעים או מי מהם בהוצאות הקמת האתר והוצאות נלוות, עליהן אעמוד להלן.

44. בעניין הוכחת הנזק של התובעת, יש מקום לציין את העובדה שהתובעת בחרה להעיד את יואב דווקא ולא את יוחאי. אמנם הערה זו נכונה גם לפרקים הקודמים, אולם המסקנות אליהן הגעתי לעיל התבססו ברובן על דברים שנאמרו על ידי הנתבע עצמו, לכן לזהות המצהיר מטעם התובעת נודעה חשיבות פחותה. אולם, לעניין הוכחת הנזק ותוצאתו המסתברת יש חשיבות רבה למגעים שנוהלו בין הצדדים; לפעולות שננקטו על ידי התובעת; לתכתובות שהוחלפו בין הצדדים ובין התובעת ל AEBN. שוכנעתי כי דווקא יוחאי היה הדמות הדומיננטית בהתקשרות: על כך מעידים המיילים הרבים שנשלחו בין יוחאי לבין הנתבע (נספחים ה' וז' לתצהיר יואב); המיילים שנשלחו מיוחאי ל AEBN (נספח ח' לתצהיר יואב). ואכן, עדות יואב הייתה לפרקים עדות שמועה טהורה: "הם (AEBN) אמרו את זה ליוחאי, ואני יודע מזה בעקבות מה שיוחאי דבר איתם. יוחאי דיבר עם בחורה בשם קתרין". (עמ' 25 שו' 19-20) ועוד: "אין לי תשובה. אני רק יכול לשאול את יוחאי שחתם איתו" (במענה לשאלה על הסכם עם המפיץ ג'סי, ראה עמ' 19 שו' 6).

45. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע יואב הוא זה שנתן תצהיר ולא להיפך,בה בשעה שיוחאי היה נוכח בזמן הדיון! גם כשבחר יוחאי להעיד (עמ' 19 שו' 16-23), התייחס הוא לעניין מועדי החתימה על חוזי ההפצה, וזו בלבד. סבורני כי בנסיבות אלה אי העדת יוחאי, אשר יודע מכלי ראשון את העובדות, התכתובות ושיחות הטלפון כהוויתם , פועלת לרעת התובעת.

46. מעבר למחדל הנ"ל, התרשמתי שבזמן מתן הודעת הביטול ראתה התובעת את עצמה כחופשית לפנות לכל ספק אחר, ראה הודאת יואב במענה לשאלתו המפורשת של הנתבע (עמ' 28 שו' 8). אם כך הדבר , בעת מתן הודעת הביטול ידעו הנתבעים שהדרישות המופנות אליהם מסתכמות בהחזר עבור הכרטיסים שלא נוצלו. באותו מועד לא הודע לנתבעים על השבת האתר ולא הועלתה דרישה להשבת כל הסכומים שהושקעו בפרויקט. הנתבעים היו יכולים להניח, על סמך מצגי התובעת, שעניין ספקי התוכן "הופקע" מהם ומטופל על ידי התובעת.

47. נוכחתי לדעת שהתובעת לא עשתה די על מנת לנסות ולאתר ספקי תוכן ו/או להפעיל את האתר, גם אם במחיר גבוה יותר, או אף לפעול למכירתו. יואב הודה מספר פעמים במהלך חקירתו כי התובעת לא פנתה לספק אחר מעבר ל AEBN , ראה עדותו בעמ' 27 שו' 20, עמ' 28 שו' 10. דבריו לגבי המגעים עם קתרין מ AEBN מהווים כאמור עדות שמועה; לא הוכחה טענת התובעת שהנתבע נתן לה מחירים נמוכים מהתעריפים שמשולמים לסטודיו (עמ' 25 שו' 18-26), או שהמחיר ששולם ל AEBN ע"י הנתבע היה גבוה מ – 2$ (עמ' 30 שו' 22); המגעים עם AEBN התנהלו זמן רב יחסית לאחר מתן הודעת הביטול (לפחות חודש וחצי), במהלכם ניתנו לתובעת הצעות שונות לשיתוף פעולה.

48. בסעיף 68 לתצהירו טען יואב שבמשך חודש נעשה ניתוח עלויות , לנוכח השימוש שנעשה עם ספקית התוכן AEBN , ואז התקבלה המסקנה שהפעלת האתר אינה כדאית. כראיה צירפה התובעת את נספחים ט'1 לתצהיר. יואב נחקר על הטבלה שצורפה כנספח ט'1: " ש. האם זה התחשיב שלכם שמבוסס על הניסוי שעשיתם באותו חודש? זה נספח ט' 1 לתצהירך. ת. כן. ש.   האם הניסוי הזה מתועד באיזה שהיא צורה? ת. אני לא יודע, כי אני לא עשיתי אותה. אני לא צריך לעשות תיעוד, אלא יכול להראות לך חשבון. ש. בוא נבהיר. אנחנו מדברים על ניסוי מעשי ולא על תחשיב? ת.  כן, ניסוי מעשי שבו הפעילו כמה מחשבים, לראות אונליין כמה צרכנו בפועל. ש. יש תיעוד איך הניסוי הזה נעשה? ת.. לא יודע. אני לא מומחה לכלום. ש. אני שואל שאלה פשוטה. הניסוי המעשי האם הוא תועד? ת. פה הוא לא מתועד. יש פה רק את המסקנות והטבלה שלנו" (עמ' 31 שו' 1-9). אמת נכון הדבר, גם הטבלה שהכין הנתבע אינה נקייה מרבב, וזאת בלשון המעטה (עמ' 43 שו' 2-14), אולם אין בחומר שהונח בפניי כדי לבסס את המסקנה שלא ניתן היה להפעיל את האתר במחיר החוזי או קרוב לכך, ולא הוכח כי נעשו מאמצים לתור אחר ספק תוכן אחר – ולו כדי לצאת ידי החובה להקטין את הנזק.

49. בנוסף, איני יכולה להתעלם ממחדלי התובעת לאורך תקופת ההתקשרות עם הנתבעת וללוחות הזמנים שהתארכו: יואב פרט בתצהירו את המגעים עם המפיצים ודחיית מועדי ההשקה של האתר (סעיפים 32-36). יואב נחקר על סעיפים אלו, ותשובותיו חשפו בלבול רב, הן לעניין המועדים , הן לעניין זהות המפיצים עימם התקשרו לכאורה בחוזי הפצה (עמ' 18-19). התרשמתי ששיווק האתר נתקל בקשיים, שאינם נובעי ממחדלי הנתבעת, כפי שניסתה התובעת לטעון. עוד התרשמתי שבין גורמים שונים בתובעת התעוררו חילוקי דעות, טיעון אשר הועלה על ידי הנתבעת ואושר למעשה על ידי יואב בחקירתו: "ש. מתי דיוויד עזב את החברה? ת.  אין לי מושג. ש.    אני מוכן להגיד לך. הוא עזב את החברה בפבר' 2007? ת. יכול להיות. ש.  למה דיוויד יעזוב את החברה חודש לפני שהיא הולכת להרוויח את המיליונים? ת. דיוויד עזב משיקוליו הוא. א) מהתארכות ההליכים ב) מעסקיו הפרטיים. ש. אני רוצה לחדד את העניין הזה שבתצהירך דייויד יוצא מהחברה בדיוק לפני המיליונים. חוץ משיקוליו הוא, יש הסבר נוסף? למה שאיש עסקים בר דעת יעזוב לאחר שהוא רואה הצלחה? ת. כנראה שקרה לו מקרה שהוא איבד את האימון בפרוייקט. יכול להיות, אני לא נכנס לראשו של הבן אדם" (הדגשות שלי,עמ' 14 שו' 7-15). כל אלה מובילים אתי למסקנה שיתכן ונטישת הפרויקט לא נעשתה רק על רקע הפרת הנתבעת, כנטען, אלא במרוצת הזמן מחתימת ההסכם ועד להשבתת האתר גילתה התובעת כי שיווק הפרויקט אינו עובר "חלק" וכי יתכן אינו רווחי כלל , ולכן העדיפה , משיקוליה היא, להפוך את האתר ל"אבן שאין לה הופכין" ולדרוש את ההשבה כולה מהנתבעת.

50. עוד אציין כי במסגרת החובה להקטין את הנזק היה על התובעת לשכנע את בית המשפט שהאתר כשלעצמו הינו מחוסר כל ערך כלכלי, שלא ניתן למכור אותו לצד ג' ו/או לעשות בו שימוש לצרכים אחרים, ע"י ביצוע ההתאמות הנדרשות. יש לזכור כי בסעיף 2 לתצהירו העיד יואב שהתובעת ראתה באתר פוטנציאל עסקי מההיבט של אמצעי תשלום (הכרטיסים בצירוף הקודים) ולאו דווקא כאתר תוכן למבוגרים. אם כך, מי מנע מהתובעת לעשות שימוש שכזה באתר? האם נעשה ניסיון שכזה והוכח שגם הוא אינו רווחי? התשובות לשאלות אלה ברורות ומחייבות את המסקנה שלא ניתן לקשור בין הנזק הנטען של השבתת האתר והפיכתו כביכול ל"אבן שאין לה הופכין", לבין ההפרה המוכחת של הנתבעת.
מכאן, שאין לחייב את הנתבעת בהשבת הסכומים ששולמו עבור הקמת האתר, שיווקו והוצאות נלוות.







האחריות האישית של הנתבע 2

51. כנגד הנתבע הופנו שלל טענות וביניהן מרמה והטעייה. טענות אלו נשללו על ידי מחוסר הוכחה, ראה סעיף 47 לעיל. כמו כן איני סבורה כי נסיבות המקרה מצדיקות חיוב הנתבע מכוח תורת המת מסך. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה כדי להוכיח שהנתבעת התנהלה במטרה להתחמק או להונות את נושיה, וכן לא הוכיחה כי נטלה על עצמה חיובים בלתי סבירים, דהיינו שהתנהלה ב"מימון דק". בנוסף, סעיף 373 לפקודת החברות אינו רלוונטי כלל ועיקר, באשר עוסק הוא בחיוב מנהל חברה הנמצאת בהליכי פירוק.

52. עם זאת, סבורני כי יש מקום לחייב את הנתבע באופן אישי בנזק הנובע מהפרת הנתבעת את ההסכם, וזאת מכוח היותו מנהל הנתבעת, המוציא והמביא בה, הנושא והנותן עם התובעת, כל זאת מכיוון שהתנהגותו כמנהל הייתה רשלנית בעליל, אם לא גבלה בעצימת עיניים של ממש לעניין התוצאה העגומה. אפרט קביעתי זו.

53. "נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית כזו, היא כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין בגין עוולות להן אחראי התאגיד. עם זאת, אין למנהל חסינות מאחריות נזיקית בגין פעולות שעשה בכהונתו כמנהל. הוא ישא באחריות כזו כאשר מתקיימים בו כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות על פי דיני הנזיקין", ראה ע"א 95 /4612 איתמר מתתיהו נ' יהודית שטיל, פד"י נ"א (4) 769, בעמודים 789-791.

54. במקרה הנדון הוכח כאמור שהנתבע ידע עוד בראשית שנת 2007 שקיימת מחלוקת כספית עם AEBN ; ניתן היה לפתור מחלוקת זו ולהבטיח את המשך אספקת התכנים לתובעת בדרך של תשלום הסך של 400$ לחודש בלבד: "נתבקשתי לשלם 400 דולר לחודש כשהאתר בכלל לא זז, והייתה מחלוקת כמה הנתבעת צריכה לשלם ל AEBN עבור הצריכה שלה בישראל בין היתר" (עמ' 38 שו' 17-24).! : יש לזכור כי באותו מועד התובעת כבר שילמה יותר מ – 10,000$ מראש עובר הכרטיסים! דהיינו, בכיסה של הנתבעת הופקד כספה של התובעת עבור שירות שטרם ניתן לה; עוד יש לזכור שהתובעת הייתה למעשה הלקוח היחיד של הנתבעת באותה עת, ראה חקירת הנתבע בעמ' 44 שו' 17-26, עמ' 45 שו' 1-11.

55. חרף זאת קיבל הנתבע, כמנהל, החלטה מושכלת שלא לשלם סך של 400$ לחודש, תשלום שיכול היה להבטיח את מתן השירות האמור; לאותם – 400$ היה מימון מכספי התובעת שבידי הנתבעת; לא רק שהתשלום לא בוצע, אלא הגעתי לכלל מסקנה שהנתבע, כמנהל הנתבעת, ידע או היה עליו לדעת על הפסקת היחסים הקרבה עם AEBN, והוא לא דאג להודיע על כך לתובעת ולהתארגן למציאת חלופה הולמת. סבורני כי התנהגות זו חורגת מהתנהלות סבירה של מנהל; סבורני שהתנהגות זו אף גובלת בחוסר תום לב, מכיוון שהנתבע בחר להעדיף את האינטרסים הצרים והמיידים של הנתבעת (אי ביצוע תשלום חודשי) על פני אלו של התובעת ובלשונו של הנתבע: " לא הייתי מחויב למחירים שלא יכולתי לעמוד בהם" ( עמ' 47 שו' 8-13), דהיינו הנתבע ביודעין החליט להתנער מהמחויבות החוזית המוטלת על הנתבעת כלפי התובעת, עקב כך שההסכם הפך להיות בלתי כלכלי לנתבעת. אלו נסיבות המצדיקות לדידי חיוב אישי בנזק שנגרם כתוצאה מאותה הפרה.

סוף דבר

56. התביעה מתקבלת בחלקה. מתוך הסכומים ששולמו לנתבעת (38,420$) אני מורה על החזר הסך של 15,170$ אשר שולמו עבור הכרטיסים – ראה סעיף 9 לתצהיר יואב. איני מורה על השבת הסכום ששולם עבור בניית האתר ואספקתו (20,000$) מהטעמים שפורטו בסעיפים 40-50 לעיל; איני מורה על השבת הסך של 3,250$, היות ולא שוכנעתי שגרסת התובעת עדיפה בעניין זה; איני מורה על החזר ההוצאות הנלוות בטבלה המופיעה בסעיף 69 לתצהיר יואב, מהטעמים שפורטו בסעיפים 40-50 לעיל. הסכומים על השבתם הוריתי יתורגמו לשקלים ביום ביצוע העברה לנתבעת וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם ועד למועד השבתם בפועל. הנני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום אשר הושת לעיל. בנוסף ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
כל הסכומים הנזכרים לעיל ישולמו לתובעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.


5467831



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטרדות באינטרנט

  2. חשיפת זהות אימייל

  3. חשיפת זהות שולח מייל

  4. מצג כוזב באתר אינטרנט

  5. הגשת ראיה מאתר אינטרנט

  6. פוליסת ביטוח באינטרנט

  7. פרסום שם קטין באינטרנט

  8. הונאת אינטרנט איפוס חוב

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. העתקת תוכן מאתר אינטרנט

  11. תביעה על השמצות באינטרנט

  12. אספקת תכנים לאתר אינטרנט

  13. אחריות על מכירות באינטרנט

  14. חשיפת פרטי גולש באינטרנט

  15. חשיפת פרטים אישיים של גולש באינטרנט

  16. העתקת מאמרים לאתר אינטרנט

  17. איתור בעלים של אתר אינטרנט

  18. העתקת מודעות מאתרי אינטרנט

  19. סמכות שיפוט מקומית אינטרנט

  20. זנות באינטרנט - עבירה פלילית

  21. פיצוי על תקלה זמנית באינטרנט

  22. פרסום תמונה ללא רשות באינטרנט

  23. תביעה בגין אחסון אתר אינטרנט

  24. תביעה להסרת אתר מרשת האינטרנט

  25. חובת עירייה להקים אתר אינטרנט

  26. תביעת לשון הרע בפורום באינטרנט

  27. העלאת תמונות לאינטרנט ללא רשות

  28. תביעה נגד גולש אינטרנט אנונימי

  29. לשון הרע באינטרנט נגד עובד ציבור

  30. העלאת צילומים לאינטרנט ללא אישור

  31. סגירת אינטרנט לעובדים במקום העבודה

  32. הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט

  33. העלאת תמונה לאתר אינטרנט ללא אישור

  34. זכויות יוצרים על תמונה באתר אינטרנט

  35. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט

  36. פיטורים בגלל שיתוף דף אינטרנט בפייסבוק

  37. העברה בנקאית באינטרנט - תביעה נגד בנק

  38. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  39. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  40. אחריות מפעיל אתר אינטרנט לפרסום לשון הרע

  41. תביעת פיצויים על העתקת תוכן לאתר אינטרנט

  42. חשיפת זהות גולש באינטרנט עקב חשיפת שחיתות

  43. חוסר יכולת טכנית לחשוף פרטי גולש אינטרנט

  44. חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

  45. הפצת תמונות עירום באינטרנט ע''י החבר לשעבר

  46. תביעה בגין שימוש במילות חיפוש בגוגל אדוורדס

  47. לכידת פדופילים ע''י התחזות לקטינים באינטרנט

  48. תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

  49. האם מותר לפרסם שמות חשודים בפלילים באינטרנט ?

  50. תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

  51. פיצויים על השמצת עורך דין באינטרנט - 30,000 ש''ח

  52. גילה אחרי 3 שנים שהוא משלם על שירותי אינטרנט ללא ידיעתו

  53. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא פרסום ''מטעה'' באינטרנט

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון