קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אשראי למסחר במט''ח באינטרנט: בפניי תביעה לתשלום הסכום של 120,942 ₪. בתיק זה נדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן על ידי, ולאחר דיון בערעור, ניתנה לנתבעים האפשרות להגיש כתב הגנה, והתיק הוחזר לשמיעה לגופו של עניין. מטעם התובעת העיד מר שלמה יושאי, ומטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), בעצמו. באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו של עניין. טענות התובעת: התובעת טוענת, כי הינה חברה העוסקת בתחום מסחר במט"ח, באמצעות הענקת פלטפורמת מסחר ללקוחותיה לביצוע פעולות במט"ח באמצעות האינטרנט. התובעת טוענת, כי הנתבעים, באמצעות הנתבע מס' 1, קיבלו אשראי בסכום של 27,000 דולר, ביצעו פעולות מסחר, כאשר פעילותם העסקית הסתיימה בהפסד, והום נותרו חייבים את הסכום של 27,000 דולר. התובעת טוענת, כי הנתבעים מסרו שיק ביטחון בסכום של 20,000 ₪, כאשר, ניסתה לממש סכום השיק, חולל השיק בהודעת "אין כיסוי מספיק". התובעת טוענת, כי על הנתבעים לשלם את מלוא סכום התביעה. טענות הנתבעים: הנתבעים טוענים, כי לא ביקשו , לא אישרו מתן אשראי בסכום של 23,000 דולר. הנתבעים טוענים, כי ביקשו , אישרו וקיבלו אשראי סכום של 4,000 דולר, וכנגדו מסרו שיק בסכום של 20,000 ₪. הנתבעים טוענים, כי התובעת לא העניקה להם כל אשראי בסכום של 23,000 דולר, כי הטענות לעניין העמדת אשראי כזה אינן נכונות ולא הוכחו. הנתבעים טוענים, כי המסמך, המכונה "דף חשבון" על ידי התובעת, אינו כזה כלל ועיקר, בשום בנק ידוע, לאומי דיסקונט פועלים וכיוצא באלה, לא בוצעה הפקדה של סכום בגובה 23,000 דולר, וכי התובעת לא הוכיחה כי ביצעה שילמה לגורם כלשהו סכום כזה. הנתבעים מכחישים, כי אשראי כספי, וטוענים כי לכל היותר, ניתנה להם האפשרות לבצע פעולות מסחר, במט"ח כנגד הפקדת עירבון. משלא הופקד על ידם כל עירבון, הרי על התובעת לשאת באחריות לפעולותיה. לגרסתם, לכל היותר ניתנה להם האפשרות, להשתתף במעין עסקה למול גורמים פיננסיים שלישיים. לפיכך נטען, כי דין התביעה להידחות. דיון: אי מתן אשראי; טענת הנתבעים הינה, כי התובעת לא נתנה להם כל אשראי. מה פירוש? הנתבעים מפנים להסכם שבין הצדדים, סעיף 4 בו נאמר: "א. טרם ביצוע כל עסקה, או ביצוע שינוי בתנאי עסקה קיימת, יפקיד הלקוח כספים בסך שלא יפחת מהסכום שיספיק לכיסוי הפסדים פוטנציאלים של הלקוח בעסקה, כפי שיקבע על ידי החברה מעת לעת, ("עירבון"). ב. במידה ונוצר ללקוח רווח בגין העסקה, או שהלקוח זכאי לכל זיכוי אחר מאת החברה, יתווסף הרווח או הזיכוי האמור אל העירבון ויחשב כחלק ממנו. ג. במידה ונוצר ללקוח הפסד בגין ביצוע העסקה, או שהלקוח חייב בעמלה או כל ניכוי אחר, ינוכה הפסד הלקוח בגין העסקה וכל חיוב ועמלה מהעירבון ויועבר לחברה." על פי מנגנון זה, לא ייתכן שייווצר חוב לחובת הלקוח, משום, שהלקוח בטרם ביצוע העסקאות מפקיד עירבון, ועירבון זה אמור להבטיח את עמלת החברה ואת ההפסדים במידה ויהיו. בענייננו, אין מחלוקת, והנתבעים מסכימים, ובא כוחם מאשר זאת, כי ביקשו וקיבלו אשראי בדמות, 3,000 דולר שהועמדו לטובת הנתבעים ביום 9.4.06, וסכום של 1,000 דולר שהועמדו לטובת הנתבעים ביום 20.4.06, סה"כ 4,000 דולר. פעולות אלה אינן מוכחשות על ידי הנתבעים. הנתבעים מכחישים כי הועמד לטובתם אשראי בסכום של 23,000 דולר. לטענתם, כנגד הסכום של 4,000 דולר, מסרו שיק בסכום של 20,000 ₪ שאמור היה להוות כיסוי, לסכום. בעניין זה נטען, כי הנתבעים מודים במה שביקשו בפועל וקיבלו, וכן הנתבעים טוענים, כי מסרו שיק לכיסוי סכום זה, (המדובר בשיק שחולל). התובעת טוענת, כי אין כל הבדל בין הפעולות. אומנם, על פי ההסכם, אמור הלקוח להפקיד ערובה להבטחת הפסדים, אולם התובעת, רשאית אם תחפוץ בכך, לתת לו אשראי, להבטחת אותו עירבון. למה הכוונה. התובעת הינה חברה המעניקה ללקוחותיה את האפשרות לבצע פעולות של עסקאות מט"ח בחו"ל, באמצעות האינטרנט.. על מנת לבצע זאת התובעת קשורה לבנק בבלגיה, בנק saxo bank. על פי גירסת העד מטעם התובעת, העירבון ניתן לטובת הבנק שבו מבוצעות הפעולות, היינו הבנק בבלגיה, ובדף החשבון של התובעת מפורטים כל הפעולות החשבונאיות שנעשו בחשבונו של הלקוח אצלה. לעמדת התובעת, אין כל הפקדה בחשבון בנק של הלקוח של העירבון, אלא, התובעת נותנת ללקוח אשראי, ומאפשרת לו למעשה לבצע את העסקאות. ב"כ הנתבעים ביקש מביהמ"ש למעשה להתעלם לחלוטין מעדותו של הנתבע,בפניי מיום 21.12.06, שם הודה בקבלת האשראי, וביקש כי ביהמ"ש יתייחס לעובדה , כי לעמדתו התובעת לא הוכיחה כי נתנה אשראי בפועל. האומנם? לדעת ב"כ הנתבעים על מנת שהתובעת תוכיח כי נתנה אשראי היה עליה להציג מסמך המוכיח הוצאת כסף מחשבון, והכנסתו לחשבון אחר. פעולות רישומיות אינן בגדר העמדת אשראי. הטיב לתאר זאת הלקוח בעצמו, הנתבע, בחקירתו הנגדית : "אני מפנה אותך עמוד 2 פרוטוקול קודם שורות 17-18, אמרת שעשית מסחר באשראי שנתנו לך. ת.        אני חוזר עוד פעם. כשאתם אמרת שהזרמתם לי כסף, אני רוצה להסביר, זה מערכת שעובדת על "כאילו". ברגע שהם אמרו לי לשיטתם שהם הזרימו לי 23,000$, גם את ה-1,000$ וגם את ה-3,000$, אז העסקאות מתבצעות. אני חייב להסביר איך עובד העסק. המערכת הזו עובדת כל העסקאות של מט"ח... טוב, המערכת עובדת הרבה על "כאילו". אין לך כסף בפועל, הם אומרים לך שיש לך כסף, ואתה עובד. לדוגמא: כמו קזינו. אתה משחק בפלסטיקים ולא בכסף אמיתי. זה בערך שיהיה מושג על מה מדובר. זה נקרא שוק. יש מקרים שיש כסף באמת. אבל רוב העסקאות אין כסף. כך החברות חיות מאנשים. כאשר הוא אמר לי שהוא העביר לי, לשיטתו, 23,000$ נעשו פעולות, על ידי, לשיטתו שהוא העביר לי כסף, לא בדקתי אם הוא העביר לי, אני יכול לבצע עסקאות גם בלי כסף, הוא העביר לי לשיטתו 23,000$ ואני על סמך האמירה הזו ביצעתי עסקאות. מתברר, שלא היתה העברה של 23,000$ זה היה אויר. לא יודע. כל הפעולות שנעשו שנובע מזה וכביכול הפסדתי, את ה-23,000$ ולכן הם באו בתביעה שאני אחזיר להם את ה-23,000$ הם לא נתנו, וממילא אין לי מה להחזיר להם. זהו. ש.       כדי לחדד: אתה אומר שהם כאילו נתנו לך כסף ועל ה"כאילו" שלהם אתה באמת ביצעת עסקאות מט"ח? ת.        לשיטתכם. ש.       לא לשיטתנו. נתת הוראות בטלפון? ת.        כן. אבל הם עושים מה שהם רוצים. אני לא באמת הולך לבנק. עשיתי זאת ב"כאילו". ש.       נתת הוראות בטלפון וביצעת עסקאות. אתה. אתה עשית עסקאות? ת.        על "כאילו" שהעברתם 23,000$ על סמך שהם ב"כאילו" העבירו את הסכום הזה, אז "כאילו" עשיתי פעולות על ה"כאילו" שלהם. ש.       נכון שהפעולות שעשית על ה"כאילו" שלהם, גרמו להפסד והפסדת את כל ה-23,000$. ת.        לא. כי לא קיבלתי את ה-23,000$. אתם "כאילו" נתתם ואני "כאילו" הפסדתי. " (פרוטוקול מיום 15.9.09 עמוד 15 שורות 11-31, ועמוד 16 שורות 1-4). מדבריו אלה עולה, באורח ברור, כי הגרסה, על פיה לא הועמד לנתבעים כל אשראי, אינה נכונה, והיא מבוססת, למעשה, על משאלות ליבו של הנתבע, אשר על פי עדותו, גם מיום 21.12.06, וגם מיום 15.9.09, אישר, כי על יסוד אותו אשראי, שעל פי הטענה, כעת לא ניתן לו בפועל, ביצע עסקאות והפסיד. עוד השווה את העסקאות האמורות לקזינו, ואומנם, כפי עדותו, בקזינו אין שחקים בכסף מזומן, אלא ב"פלסטיקים", אלא שבסופו של יום, ה"פלסטיקים" הללו, מומרים לכסף ממשי. האידך גיסא, של ההפסד הינו הרווח, הנתבע אינו טוען , כי לו עסקאותיו במט"ח היו נושאות רווחים, היה מותירם בידיה של החברה, משום שהאשראי שניתן לו לשם ניהול אותם עסקאות היה ב"כאילו". יותר מכך, הנתבע בעצמו, מפנה לנתוני רווח בכרטיס הלקוח שלו, כהוכחה לאי מתן האשראי. עוד יש להפנות לעדותו מיום 21.12.06, שם העיד בפניי, כי קיבל את האשראי, אלא שלא בהסכמה, ואף ביקש להחזירו והתובעת היא שסירבה: "ש. זה נכון שהחברה העמידה לרשותך אשראי שנקוב בסעיף 3.1 לכתב התביעה ובמועדים הנקובים שם? ת. כן. זו הייתה הפקדה בלי שביקשתי זאת. כל עסקה שעשיתי אתם מרוויחים. יש להם עניין שאני אעשה עסקאות. אני רציתי להחזיר את הכסף ולא נתנו לי." (פרוטוקול הדיון מיום 21.12.06 עמוד 2 שורות 13-16). ב"כ הנתבעים טוען, כי למעשה כל ההוכחה שיש בידי התובעת הינה הודאתו של הנתבע בחקירתו, שאותה נתן משום שהתבלבל, ואילו התובעת מצידה לא הוכיחה דבר. הנתבע בחקירתו הנגדית בשנת 2006, הודה ואישר כי קיבל את האשראי, שכיום טוען שלא קיבל, משום שאין המדובר בכסף אמיתי, אלא ב"כאילו". אי אפשר להתעלם מהודאה מפורשת זו של הנתבע, בחקירתו, אשר גם כיום למעשה לא נסוג ממנה לחלוטין, משום שכפי שניתן לראות מהציטוטים לעיל, הנתבע אישר כי התובעת, העמידה לו פלטפורמת מסחר, כאשר הסכום של 23,000 דולר, שימש כביטחון לאותו מסחר של הנתבע, בעסקאות שבוצעו על ידו. כלומר, לא רק הודאת הנתבע בישיבה הקודמת עומדת בפני ביהמ"ש, אלא אישורו גם כעת, וגם בתצהירו, כי הוא ביצע עסקאות על יסוד אותו אשראי שכיום מוכחש. התובעת צירפה, לדפי החשבון מטעמה, גם רשימה של עסקאות שבוצעו על ידי הנתבעים, לא היה כל הכחשה לביצוע העסקאות, והנתבע בתצהירו אומר, בסעיף 18, בנסותו להסביר, את ההבדל בין אשראי לבין פעולות שנעשו על ידי התובעת בענייננו, אומר כך: "18. ויובהר, כאמור לעיל, אין המדובר בכסף שהוצא על ידי התובעת בפועל כפי שהיא מנסה לטעון ובוודאי שלא היתה לנו האפשרות להשתמש ב"אשראי כספי" האמור ככל אשר נחפוץ, כמשמעותה הלשונית של המילה "אשראי", אלא לכל היותר המדובר על כך שניתנה לנו האפשרות להשתתף במעין עסקה למול גורמים שלישיים פיננסיים saxo bank בקופנהגן." הנתבע עורך הבחנה, בין מתן אפשרות לנהל עסקאות למול גורמים פיננסיים, לבין הענקת אשראי. הבחנה זו, אין לקבלה, אני סבורה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה, ובין הגרסאות, אני מעדיפה ללא ספק את גרסת מר יושאי, לנוכח, העובדה, כי אין למעשה כל מחלוקת, שהנתבע טוען, במפורש שהוא חוזר בו מעדותו בפניי מיום 21.12.06. כלומר, הנתבע מאשר כי הוא העיד בפני עדות התומכת בגרסת התובעת, וכעת הוא מבקש שלא אתייחס לעדותו, למול עד התובעת, אשר עדותו, הייתה קוהרנטית, והבהירה, את שדומני היה ברור מאוד, התובעת העניקה לנתבעים אשראי במובן זה, שנתנה לה את האפשרות לנהל עסקאות במט"ח למול הגורמים השלישיים, העסקאות הסתיימו בהפסדים, ועל כך אין כל מחלוקת. יש לדחות את גרסת הנתבעים כי לא קיבלו אשראי. הנתבעים טענו, כי לא ביקשו את האשראי; הנתבעים טוענים, כי לא ביקשו את האשראי. למעשה טענה זו עלתה על ידם במסגרת הדיון בבר"ל, שם טענו, כי לא ביקשו את האשראי, וכי הסכום הועמד לרשותם בלא שביקשו זאת. בעדות בפניי, למעשה אישר הנתבע, כי היה מודע שהכסף הוזרם לחשבונו, וכך הוא אומר: "ש. עם האשראי שהועמד לך עשית עסקאות במט"ח ? 17 ת. אני עשיתי מסחר באשראי שנתנו לי. אני הגעתי למשרד שלהם , כשהייתי בדרך אמרו לי שהפקידו לי 23,000 $ שאלתי למה הם עשו את זה והם אמרו לי שאני אסחור בכסף והם מסכימים. 23,000 $ יכול להעלם ב- 3 שניות. הם הפקידו לי את הכסף מאחר והיו הפסדים ובגלל לא לסגור לי את העסקאות הם הפקידו לי כסף שלא ביקשתי". (פרוטוקול הדיון מיום 21.12.06 עמוד 2 שורות 17-21). עדות זו תומכת בגרסת מר יושאי אשר העיד, כי הנתבע ביקש את האשראי, משום שהיה בהפסד בעסקאות פתוחות, וכי לא רצה לסגור את העסקאות בהפסד, והיה זקוק לאשראי כדי להותירן פתוחות, (ראה עדותו מיום 15.9.09 עמוד 3 שורות 30-32). למעשה, הנתבע חזר בו מהודאתו, כי לא קיבל את האשראי, משום שלדעתו אין לתובעת אסמכתא להוצאת כסף בפועל, אלא שלאור כל האמור לעיל, אין ספק כי הנתבע קיבל אשראי ועשה בו שימוש בעסקאות שלא הכחיש, בשום שלב של הדיון, ובשום שלב של הדיון לא הכחיש כי הפסיד. לפיכך, לנוכח כל האמור לעיל, אני סבורה , כי דין התביעה להתקבל. במסגרת הדיון בערעור, נקבע, הכספים ששולמו על ידי הנתבע במסגרת תיק ההוצל"פ שככל הנראה נפתח בתקופת הביניים, יישארו בידי התובעת, אלא שלביהמ"ש אין כל מידע באשר לכספים אלה. לפיכך, אני מקבלת את התביעה כפי שהוגשה, וקובעת כי על הנתבעים לשאת במלוא סכום התביעה, לרבות הוצאות. הנתבעים ישאו בהוצאות בסכום של 12% + מע"מ, מסכום התביעה נכון להיום. ככל ששולם סכום כלשהו בתקופת הביניים, (ממועד הגשת התביעה ועד למועד ההחלטה בערעור), וסכום זה לא יקוזז, על ידי התובעת, יהיו הנתבעים רשאים להעלות טענת פרעתי בפני ראש ההוצל"פ.מחשבים ואינטרנטאשראי