ביטוח אובדן תכשיטים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח אובדן תכשיטים:

השאלה העומדת לדיון האם על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין תכשיטים שאבדו לו, לטענתו?

כללי:
בעלי הדין:
התובע הינו סוכן למסגרות למשקפיים, ובמסגרת עבודתו הוא מסתובב בין החנויות לממכר משקפיים.

הנתבעת הינה חברה ביטוח הרשומה בישראל כדין, ובין היתר, עוסקת בביטוח רכוש.

מערכת היחסים החוזית בין בעלי הדין:
התובע מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח דירה ותכולה "כל הסיכונים" החל מיום 1.1.04. הפוליסה חודשה בכל פעם ובאותם תנאים, ובכלל זאת במהלך שנת 2006.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת פוליסה זו בוטח התובע בגין תכשיטים במסגרת פרק ה' שבפוליסה "ביטוח כל הסיכונים לתכשיטים ודברי ערך" בסך של כ- 65,000 ₪, וזאת לאחר שסוקר מטעם הנתבעת בדק את התכשיטים ביום 8.1.04, לפני כריתת חוזה הביטוח, וביום 4.7.04, לאחר שהתובע החליף את מקום מגוריו. סעיף 1 לפרק ה' לפוליסה מגדיר את מקרה הביטוח כדלקמן:
"נזק מלא או חלקי שנגרם בתאונה לרכוש המבוטח (כהגדרתו להלן) בעת הימצאו בדירה המבוטחת, או באופן ארעי מחוצה לה בתוך השטח הגיאוגרפי. בתנאי מפורש שאותו נזק אינו מוצא מכלל ביטוח בסייגים להלן, אינו נכלל במקרה הביטוח לפי פרק ב' "ביטוח תכולת הדירה לפי תנאי "מקיף" ואינו נכלל בסייגיו.
את סכומי הביטוח בעבור פריטים המבוטחים לפי פרק זה יש לכלול בסכום הביטוח לתכולת הדירה. אחריותה של הפניקס לפי כל פריט ופריט מוגבלת לערך השוק של הפריט ביום קרות מקרה הביטוח, או לסכום הנקוב לגביו הרשימה או בהערכה, הנמוך מביניהם."

מקרה הביטוח:
ביום 4.10.06 ביקש התובע לקבל הצעת מחיר לניקוי וחידוש התכשיטים נשוא כתב התביעה. לצורך כך נסע לחנות התכשיטים "עודד קאשי" בתל-אביב. התובע קיבל הצעת מחיר לניקוי התכשיטים, אותה צירף לראיותיו שהוגשו לבית המשפט. לאחר קלת הצעת המחיר הכניס התובעת את התכשיטים לכיס מכנסיו.
במהלך היום ביקשה רעייתו של התובע את עזרת התובע בשל תקלה ברכבה. התובע נחלץ לעזרת רעייתו. להערכת התובע, במהלך ניסיונותיו לתקן את התקלה ברכב, נפלה השקית עם התכשיטים מכיס מכנסיו. בעוד התובע מנסה לתקן את רכב רעייתו, נסעה רעייתו של התובע עם רכב התובע. התובע הצליח להתניע את רכב רעייתו, נסע עמו לביתו, ושם לא הצליח להתניע את הרכב בשנית. לכן הזמין התובע גרר שיגיע לביתו למחרת בבוקר. הקבלה על התשלום לשירותי הגרירה צורפה לראיותיו של התובע.
בעת שהגיע התובע לביתו (עם רכבה של רעייתו) הבחין בהיעלמות התכשיטים. התובע שב למקום האירוע, חיפש את התכשיטים ולא מצאם. התובע שאל עוברים ושבים האם מצאו את התכשיטים, אך תשובתם הייתה שלילית.
בהמלצת סוכן הביטוח שלו, דיווח התובע על האבידה למשטרת ישראל. מאוחר יותר דיווח התובע לנתבעת, באמצעות סוכנו, על מקרה הביטוח.

תביעת התובע:
התובע פנה את הנתבעת בדרישה לשלם לו את תגמולי הביטוח בגין אבדן התכשיטים. ביום 14.12.06 דחתה הנתבעת את דרישתו של התובע. במכתב הדחייה נימקה הנתבעת את עמדתה כדלקמן:
"ממצאי הבדיקה מעלים חשד כי התכשיטים הנתבעים שבארוע מתאריך 4.10.06 נתבעו בעבר בשנת 2003 בעקבות ארוע נטען של אובדן. כמו כן מרשך לא דיווח לשמאי מטעמנו בעת בדיקתו על הארוע הקודם.
למרות בקשת החוקר והשמאי מטעמנו המבוטחים לא המציאו חשבוניות קנייה או אסמכתאות כל שהן לרכישת התכשיטים לאחר הארוע הקודם.
במידה וימציאו מסמכים המוכיחים רכישה לאחר הארוע הקודם נמשיך טיפולנו בתביעה.
בשלב זה לאור הממצאים העומדים לנגד עיננו אנו דוחים התביעה."

לאור מכתבה זה של הנתבעת, הגיש התובע את תביעתו זו.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שתי טענות מרכזיות, והן:


בעת כריתת חוזה הביטוח לא גילה התובע לנתבעת על מקרה הביטוח משנת 2003, על היה מבוטח בחברת ביטח אחרת;
תביעה התובע היא תביעה בטענת מרמה.


העדויות והסיכומים:
מטעם התובע העידו התובע וסוכן הביטוח דרכו נעשה הביטוח בשנת 2004. שני עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.

מטעם הנתבעת העידו חוקר ושמאי שנשלחו ע"י הנתבעת לאחר אבדן התכשיטים. גם עדים אלו נחקרו חקירה שכנגד.

לאחר תום פרשת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
הדיווח על מקרה הביטוח משנת 2003:
טוענת הנתבעת שהתובע לא דיווח לה בעת כריתת חוזה הביטוח על מקרה הביטוח משנת 2003, ועל כן פטורה היא מתשלום תגמולי הביטוח.

סבור אני שיש לדחות את טענתה זו של הנתבעת מהסיבות כדלקמן:


מוסכם על הצדדים שלפני כריתת חוזה הביטוח מילא התובע הצעת ביטוח, בה ענה על השאלות שהיו בהצעת הביטוח. הנתבעת לא צירפה את הצעת הביטוח לראיותיה, למרות שלפי הראיות, הצעת הביטוח נמצאת במשרדיה. כלל הוא שכאשר בידי בעל דין נמצאת ראיה שיכולה לסייע בעדו, והוא אינו מביאה לבית המשפט, פועל מחדל זה לרעתו. ראה לעניין זה בספרו של יעקב קדמי, "על הראיות" מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003, חלק שלישי, עמ' 1650. במלים אחרות: הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היפר את חובת הגילוי כהגדרתה בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן-חוק חוזה הביטוח");




סוכן הביטוח, מר דניאל עמית, העיד שהוא ידע על מקרה ביטוח של התובע משנת 2003. במקרה של כריתת חוזה הביטוח, סוכן הביטוח הוא שליח של המבטחת, וידיעתו היא ידיעת המבטחת. לעניין זה ראה את הוראות סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח הקובע כדלקמן:

"(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.
(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח."
ובמקרה זה אין כל ראיה שמר עמית פעל כשלוחו של התובע על פי דרישתו בכתב. יתירה מכך, מר עמית היה באותה עת סוכן ביטוח שהיה מוסמך להפיק פוליסות ביטוח מטעם הנתבעת, דהיינו מעין חתם של הנתבעת. אמנם במקרה זה העביר מר עמית את ההצעה לנתבעת, כי סכומי הביטוח היו מעבר לסמכותו, אך אין הדבר גורע מהיותו שלוח של הנתבעת.

אוסיף ואציין שהחוקר מטעם הנתבעת ידע על מקרה הביטוח רק מפיו של התובע, והתובע לא ניסה כלל להסתיר את המקרה משנת 2003.

לאור האמור לעיל, דוחה אני את טענת הנתבעת בדבר אי גילוי מקרה הביטוח עובר לכריתת חוזה הביטוח.

זהות בין התכשיטים שנתבעו בשנת 2003 לבין התכשיטים שאבדו:
טוענת הנתבעת שהתכשיטים, שאת תגמולי הביטוח בגינם תובעת עתה התובע, הם אותם התכשיטים שהתובע תבע בגינם תגמולי ביטוח בשנת 2003. חיזוק לטענה זו מוצאת הנתבעת בכך שאין לתובע קבלות על רכישת התכשיטים.

סבור אני שיש לדחות את טענתה זו של הנתבעת מהסיבות כדלקמן:


מהשוואת תיאור התכשיטים בדו"ח הסוקר לגבי הפוליסה משנת 2003 לתיאור התכשיטים בדו"חות הסוקר לגבי הפוליסות מהשנים 2004 עד 2006 רואים הבדלים בתיאור התכשיטים ובנתונים הטכניים שלהם. בכך גם הודה בחקירתו הנגדית השמאי מטעם הנתבעת;




השמאי מטעם הנתבעת הסביר את השוני בתיאור התכשיטים בכך שכל מעריך או סוקר מתאר מעט אחרת את התכשיטים. מדובר בהערכה בלבד של השמאי, בלי שדיבר או שוחח עם המעריכים או הסוקרים שמסרו את הערכותיהם לגבי שווי התכשיטים;




הנתבעת לא הביאה לעדות את הסוקרים או המערכים שתיארו את התכשיטים והעריכו אותם, על מנת שיאמרו את דברם בעניין זה, ועל מנת שבית המשפט יתרשם מהם באופן בלתי אמצעי;




התובע העיד שלאחר שקיבל את תגמולי הביטוח של המקרה משנת 2003, קנה לאשתו תכשיטים דומים לאלו שאבדו;




אמנם אין לתובע קבלות על רכישת התכשיטים, אך התובע הסביר שאין לו קבלות מכיוון שרכש את התכשיטים בבורסה באמצעות חבר, על מנת להוזיל עלויות;




הסוקרים מטעם הנתבעת ראו בעיניהם את התכשיטים, והחשוב הוא שהתכשיטים המבוטחים היו בעין בעת כריתת חוזה הביטוח, ולא קבלות הרכישה.


אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר זהות התכשיטים והיעדר קבלות רכישה.

הוכחת מקרה הביטוח:
התובע העיד שהתכשיטים אבדו לו, וניסה לשער היכן ובאילו נסיבות אבדו לו התכשיטים.

בעת שהנתבעת ביטחה את התכשיטים בביטוח "כל הסיכונים", מטבע הדברים לקחה בחשבון גם אבדן התכשיטים בעת שיהיו מחוץ לדירה באופן ארעי. מטבע הדברים אבדן של חפץ נגרם בהיסח הדעת, ועל כן עדותו של אדם על אבדן החפץ צריכה להיות על כך שהחפץ אבד לו. את נסיבות האבדן הוא יכול לשער, אך השערות אלו אינן פוגעות בעובדה שהחפץ אבד. עדותו של התובע די בה כדי להוכיח שתכשיטים אכן אבדו.

התובע הסביר את נסיבות הוצאת התכשיטים מהבית, והוכיח שאכן היה מדובר בהוצאתם באופן ארעי מהבית.

תביעת מרמה, האמנם?
הנתבעת מעלה בסיכומיה מספר תהיות על גרסתו של התובע, ולטענתה תהיות אלו מוכיחות שמדובר בתביעה בטענת מרמה.

סבור אני שיש לדחות את טענתה זו של הנתבעת מהסיבות כדלקמן:


טענת התרמית אינה מופיעה במכתב הדחייה ששלחה הנתבעת לתובע;
התהיות אותן מעלה הנתבעת בסיכומיה מעלים לכל היותר חשד כלפי התובע, כפי שציינה הנתבעת במכתב הדחייה. המרחק בין חשד לבין תרמית הינו גדול מאד. מוטב היה לנתבעת אילו הייתה נשארת בהגדרת התהיות כחשד ולא כמרמה;




מאחר ומדובר על טענה של מעשה פלילי, נטל הראיה המוטל על הנתבעת הוא גבוה מזה המוטל על בעל דין במשפט אזרחי שצריך להוכיח את טענתו. בנטל זה לא עמדה הנתבעת. ראה לענין זה בספרו הנ"ל שלכב' השופט קדמי עמ' 1554 – 1559;




הנתבעת מסתמכת בתהיותיה על דו"ח החוקר ודו"ח השמאי ועדויותיהם. התובע העלה טענות קשות כנגד שני אלה. יש להתייחס בכובד ראש לטענות אלו של התובע, לאחר שהנתבעת לא המציאה לבית המשפט את ההקלטות של השיחות שביצעו שני עדים אלה בעת ששוחחו עם התובע לפני הוצאת השמאות ובעת ביצוע החקירה.


שווי התכשיטים:
התובעת הגישה לבית המשפט את חוו"ד השמאי מטעמה אודות שווי התכשיטים. השמאי הסכים לדעת הסוקר מטעם הנתבעת לשווי רוב התכשיטים, אך חלק עליו בקשר להערכת שווי טבעת 14 קראט 10 גר' זהב לבן משובצת יהלום 75 נק'. הסוקר מטעם הנתבעת העריך את שווי הטבעת ב- 18,468 ₪ ואילו השמאי העריך את שווייה ב- 15,000 ₪.

מעדיף אני את חוות דעתו של הסוקר על פני חוות דעתו של השמאי, שכן הסוקר ראה את הטבעת במו עיניו, ואילו השמאי לא ראה את הטבעת במו עיניו, אלא רק קרא תיאור שלה. טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים.

בהתאם לדו"ח הסוקר, שווי התכשיטים שאבדו מגיע לסך 61,807 ₪. התובע תבע בגין התכשיטים את הסך 60,100 ₪.

רבית לפי סעיף 28א לחוק חוזה ביטוח:
בסיכומיו עתר התובע לחייב את הנתבעת ברבית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. התובע לא ביקש זאת בכתב התביעה, והנתבעת לא יכלה להתגונן כנגד דרישה זו. על כן אין מקום לחייב את הנתבעת ברבית זו.

פיצויים בגין עגמת נפש והוצאות:
בכתב התביעה תבע התובע פיצויים בגין אבדן הנאה ועגמת נפש, הוצאות ואובדן ימי עבודה.

התובע לא הוכיח נזקים אלו, ועל כן אין לפסוק לו כל סכום שהוא בגין ראשי נזק אלו.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:


את הסך 60,100 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 4.10.2006 ועד ליום התשלום בפועל;
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון