קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם רכישה מכונס נכסים: סיפור המעשה עניינו ברכישת בית מגורים ביישוב ליבנה (להלן: "הבית") ע"י תובעים שהינם אזרחי ארה"ב (להלן: "ברשדצקי") לפי הסכם מיום 31.1.02 (להלן: "ההסכם") שנכרת באמצעות כונס נכסים (להלן:"הכונס") במסגרת מימוש שנעשה בהליכי הוצאה לפועל לגביית חובם של נתבעים 3-4 כלפי משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (להלן:"הבנק"). לטענת ברשדצקי הפר הכונס את התחייבותו כלפיהם לרישום זכויותיהם בבית ולפיכך עותרים הם לביטול ההסכם להשבה ולפיצוי כספי בסכום כולל של 388,000 ₪ הן כנגד הבנק והן אישית כנגד הכונס. ההכרעה בתביעה המוכחשת על כל רבדיה תעשה לפי הסכמה דיונית שתועדה לפרוטוקול 29.1.09 ועל בסיסה הוגשו סיכומי הצדדים. הכל הפנו בסיכומיהם לתיק המוצגים המשותף שנערך על ידם (להלן:"תיק המוצגים") באופן כרונולוגי ומשקף את ההיבט המתועד של יחסי הצדדים למן יום חתימת ההסכם, ועד למועד הגשת התביעה ואף לאחריה. אי השלמת רישום הזכויות בבית על שם ברשדצקי אינו שנוי במחלוקת אלא שהצדדים ניצים ביחס לסיבת המחדל ומכאן לזיהויו של הגורם האחראי. הכונס טוען, כי האחריות להעברת הזכויות על שם ברשדצקי הוטלה עליהם בהסכם ומילוי חובתו התמצה בפעולות המפורטות להלן: המצאת האישור לפי סעיף 34 א' לחוק המכר תשכ"ח - 1968 (להלן:"חוק המכר") - מוצג ח' מתאריך 30.9.03. מסירת החזקה שבוצעה ביום 29.10.02 - מוצג ד'. תשלום חובות לתקופת כהונתו ככונס ועד למסירת החזקה - מוצגים לד' ולח' מתאריכים 20.6.05 ו- 27.6.05 בהתאמה. המצאת אישור מאת המועצה האזורית בדבר סילוק החובות לתקופת החזקתו - מוצג ה' לתביעה. השגת פטור מתשלום דמי השבחה - מוצג מ"א. הכונס מוסיף ומייחס את הפרת ההסכם לברשדצקי עצמם בהימנעותם מתשלום חובותיהם למועצה האזורית הן ממועד קבלת החזקה והן לתקופה שקדמה למינויו ומפנה בתוך כך למוצגים נה' , יח' , כב' , כט' , לז', ל', לב'. עוד מסתמך הוא על החלטות שנעשו בהליכים משפטיים שונים שביטויים במוצגים לג', לט', כו' , כט' , לה' , לו' , מ', מז'. במובן זה של הדברים מאוחד קו הגנתו של הכונס עם זה של הבנק הטוענים במשותף למחדליהם של ברדשצקי ברישום הזכויות בבית. על כך, מוסיף הבנק וטוען להיעדרה של עילה ויריבות בינו לבין ברדשצקי שעה שאין הוא כלל צד להסכם ומדגיש את אישיותו המשפטית הנפרדת של הכונס שאת תקינות פעולתו יש לבחון עצמאית. ברקע נתונים אלה המשקפים את ליבת הסכסוך, הכבירו הצדדים בטענות ובמענות שאינן רלוונטיות לעניין ואינן מבוססות כלל אם לנקוט לשון עדינה. כך לדוגמא, טענת ברדשצקי לאי קבלת החזקה בבית וכן טיעוניו הסבוכים והנפתלים של הכונס ביחס לתשלום התמורה עבור הבית ונסיבותיו שהיו מיותרים לחלוטין. את מסלול הטיעון של שני הצדדים בהקשר זה, הייתי מגדירה כמסרבל ומשהה שלא לצורך וכמגונה מבחינת תקינות ניהול ההליך המשפטי. נתעלם, איפוא, מההפרזה שלקו בה טיעוני הצדדים ונבהיר את מצב הדברים שבו מחד לא הושלם רישום הזכויות בבית על שם הרוכשים (ברשדצקי) ומאידך קיים חוב כספי שבחלקו מתייחס לתקופה שלפני צו הכינוס, (חובות הנתבעים 3-4) ובחלקו לתקופה שלאחר 29.10.02 (שהיחס ביניהם לא הוברר מתוך טיעוני הצדדים) , כמניעה הראשית להשלמת רישום הזכויות. ברשדצקי טוענים, כי גם לו הוסרה המניעה הנובעת מאי תשלום החובות, לא היה בכך כדי לאפשר את רישום הזכויות היות והסכמת האגודה השיתופית, הנדרשת אף היא לשם כך, מותנית בתנאי סף הנוגע לאזרחותם ובכך נעוצה לשיטתם המניעה המישנית/הראשית והבלתי פתירה למימוש ההסכם. בעניין זה מסתמכים ברדשצקי על נוסח תקנון היישוב סעיף 4 נספח כג' לכתב התביעה: "לא יתקבל אדם כחבר באגודה אלא אם הוא: א. אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל. ב. אדם הגר דרך קבע ובפועל ביישוב . ג. בן 18 שנה לפחות וסיים את שירות החובה שלו בצה"ל.." עדיין, חומר הראיות שהוצג לי באמצעות תיק המוצגים אינו מאפשר את בחינת תוקפו של המכשול הלכאורי הנעוץ באזרחותם הזרה של ברדשצקי מן ההיבט המעשי ולו מן הטעם ולפיו לא נקטו אלה בכל הליך שנועד לבחון את תקפותו. יתכן אמנם, כי טרם בשלה העת לבחינת משמעותם המעשית של מגבלות האזרחות וזאת בשל קיומם של חובות שפרעונם הינו תנאי לכל התקדמות בתהליך הרישום. עם זאת, חוששתני, כי בכל מקרה מנועים ברשדצקי מלהעלות טענה מסוג זה וזאת לנוכח גידרי התחייבותם ההסכמית בה הצהירו קבל עם ועדה על ידיעתם בדבר טיב הזכויות הנרכשות (זכויות בר - רשות) הכפופות באופן מובנה להסכמת המרשה: "הואיל וX בוריס ת.ז....וX ברוניה ת.ז. ... (להלן:"החייב ) הינו בעל זכויות בר רשות במגרש מס' 11 בישוב ליבנה (להלן:"הנכס") ... והואיל וברצון הקונה לרכוש מהמוכר את זכויות החייב בנכס..." ואף הוסיפו וציינו, כי בדקו את מצבו הרישומי של הבית: "הקונה מצהיר ומאשר בזה כי ראה ובדק את הנכס מבחינה פיזית. בדק את רישום הנכס בלישכת רישום המקרקעין לרבות (אם בכלל) , בחברה המשכנת , בסוכנות ציונית לארץ ישראל ובכל מוסד ורשויות אחרים שיש להם נגיעה לרישום הנכס והזכויות לגביו ...בדק את תוכניות בניין עיר החלה על הנכס, את היתר הבניה לגבי הנכס ואת כל יתר התכניות והמפרטים בתכניות התכנון והבניה הנוגעים לנכס לרבות כל הקשור בפתוח הנכס בסביבתו וכל הדרישות והתנאים הקשורים והנוגעים לנכס". (ס' 2 להסכם הדגשה שלי י.א). ומשכך היתה עליהם בין היתר החובה לבדיקת תנאי כשירותם לרישום זכויותיהם. הגבלות הרישום ובהם הסכמת האגודה והתנאים הכרוכים בה ניתנים היו, איפוא לגילוי מראש והם חלק עיקרי מתהליך בדיקת הזכויות טרם החתימה על ההסכם שהיה צריך להיעשות על ידם או על ידי מי שנטל על עצמו את ייצוגם המשפטי. בכך סבורתני, כי ראוי להסיר מעל סדר היום את טענת ברשדצקי להפרה בשל המניעות האינהרנטית הקיימת כביכול ביחס לרישום זכויותיהם. נותרה, אם כן, להכרעה שאלה מצומצמת בלבד, הנוגעת לחובות המוטלים על הבית כלפי הרשויות לשתי תקופות: זו שלפני מתן צו הכינוס, וזו שלאחריה לפי מוצג עא'. גם בחלק זה של הדיון הרחיבו הצדדים בטיעונים שלא לצורך שכן, הכלל הוא, כי פלוני המקבל חזקה בנכס אחראי לפרעון כל התשלומים השוטפים החלים עליו ולפיכך, אחראים ברשדצקי לכל היקף החובות שנוצרו למן מסירת החזקה בבית ואילך. הוא הדין כשמדובר בחובות החלים על נכס לתקופה שקדמה לצו הכינוס. חובתו של הכונס מוגבלת לפירעון החיובים שנוצרו בתקופת הכינוס כל עוד אין די במימוש הנכס עליו הוטל צו הכינוס, לגביית החוב שלשמו מונה. בהסכם עצמו נקבע (ס' 8), כי חובתו של הכונס מצומצמת לפירעון החובות "החלים על פי כל דין על המוכר בתפקידו ככונס נכסים". חלק החובות שנוצר קודם למתן צו הכינוס מוטל על הנתבעים 3 ו-4 וככל שאלה דווחו כמחזיקים ממילא חבים הם אישית בניטרול הזיקה לנכס כלפי המועצה האזורית. אין בדעתי להתייחס בהקשר זה, למיגוון ההליכים שהתנהלו בין הצדדים בנושא, לפרטיהם הופניתי בסיכומים שכן, אין הדבר נדרש כלל ועיקר לצורך הכרעתי כאן. מסקנתי, אם כן, הינה, כי לא הוכחה הפרת ההסכם מצד הכונס ואילו התנהלותם של ברשדצקי אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם. בנסיבות אלה נראית לי דרישתם לביטול ההסכם, כבלתי מוצדקת. התוצאה היא, כי התביעה נדחית. אשר להוצאות - הצדדים כולם ניהלו הליך נוקשה, מכביד ומשהה שלא לצורך, לפיכך יישא כל צד בהוצאותיו הוא. חוזהביטול חוזהכינוס נכסים