ביטול מכרז למינוי מנהל


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז למינוי מנהל:

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר ע. נחום ומר ד. אפלבוים; עב 8359/07) , בו נדחתה תביעתו של המערער בה עתר להורות למשיבה 1, עיריית טירה (להלן גם העירייה) לבטל את מינויו של המשיב 2 (להלן גם המשיב) לתפקיד מנהל מחלקת החינוך בעירייה, לאחר שהלה זכה בתפקיד בעקבות מכרז שפרסמה העירייה.

התשתית העובדתית הרלוונטית ופסק דינו של בית-הדין האזורי:
2. מפסק דינו של בית הדין האזורי ומטענות הצדדים, עולה התשתית העובדתית הבאה: בחודש ינואר 2007 פרסמה העירייה מכרז לתפקיד מנהל מחלקת החינוך (להלן גם המכרז), לאחר שהתפקיד נותר בלתי מאויש במשך כשנתיים. למכרז ניגשו, בין היתר, המערער והמשיב. ועדה מטעם העירייה (להלן גם הוועדה) קיימה ראיון עם כל המועמדים למכרז ביום 3.5.07, ועל פי טענת המערער בבית הדין האזורי הוא קבל בפניה במהלך הראיון על כך שחלק מהמועמדים לא עומדים בתנאי הכשירות לתפקיד.
ביום 24.5.07 נשלח מכתב למערער בו הודע לו כי הוא לא נבחר לתפקיד. המועמד שנבחר על ידי הוועדה הינו מר דאוד מנסור, מנהל בית ספר תיכון טכנולוגי בטירה, אך המינוי לא יצא לפועל מסיבות שונות. משכך, נבחר המשיב על ידי הוועדה לכהן בתפקיד מנהל מחלקת החינוך, והוא מכהן בתפקיד זה מחודש יולי 2007 עד היום. על פי טענת העירייה, שלא נסתרה (והובאה לידיעתו של המערער, לטענתו, רק לאחר שהחל ההליך בבית הדין האזורי), הוועדה בחרה את מר דאוד מנסור ככשיר ראשון לתפקיד, את המשיב ככשיר שני, ואת המערער ככשיר שלישי.
ביום 19.8.07, לאחר כניסת המשיב לתפקיד, פנה המערער במכתב לעירייה על מנת לברר כיצד המשיב נבחר לתפקיד כשהוא אינו עומד בתנאי הכשירות לכהן בתפקיד, אולם פנייתו לא נענתה.
המערער טען בתחילה בבית הדין האזורי, כי העירייה ניסתה לבצע מחטפים באיוש המשרה גם טרם פרסום המכרז, ונפלו פגמים בהליך המכרז כך שחלק ניכר מהמועמדים למכרז לא עמדו בתנאי הכשירות, ובחירתו של המשיב לתפקיד בוצעה משיקולים זרים ומטעמים פסולים, משום שגם הוא איננו עומד בתנאי הכשירות לתפקיד. מנגד טענו העירייה והמשיב כי התביעה הוגשה בשיהוי ובחוסר ניקיון כפיים, ולא נפל כל פגם בהליך המכרז או בבחירתו של המשיב לתפקיד.

3. על פי פסק דינו של בית הדין האזורי, המערער חזר בו מכל טענותיו לעיל, מלבד הטענה לפיה נפל פגם במינויו של המשיב למשרה, הואיל ואין הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בתקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות), תשס"ג-2003 (להלן גם התקנות).
להלן נביא את הוראת תקנה 2 לתקנות שכותרתה "כשירות", הרלוונטית לענייננו כלשונה:
"לא ימונה אדם למנהל מחלקת חינוך, ולא יכהן ככזה, אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה לפחות:
(1) הוא בעל תואר אקדמי מוכר של מוסד מוכר או של מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל שהכיר בו השר לענין זה, או מי שנתקיימו בו כל אלה:
(א) בידו שתי סמיכות לרבות מרבנים שהכירה בהם לצורך זה הרבנות הראשית בישראל;
(ב) בידו אישור שלמד תוכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה;
(ג) עבד שלוש בחינות לפחות מתוך מכלול הבחינות שמקיימת הרבנות הראשית לישראל.
(2) הוא בעל תעודת הוראה, תעודת הסמכה, או רישיון הוראה קבוע;
(3) הוא בעל ניסיון מקצועי כמפורט להלן:
(א) במבקש להתמנות למנהל מחלקת חינוך במועצה מקומית או במועצה אזורית – שלוש שנים, כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך (להלן – תפקיד ניהול חינוכי);
(ב) במבקש להתמנות למנהל מחלקת חינוך בעיריה –
(1) שבה לא יותר מ-100,000 תושבים – ארבע שנים, כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהול חינוכי;
(2) שבה יותר מ-100,000 תושבים – חמש שנים, כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהול חינוכי".

אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב עומד בתנאים הקבועים בתקנה 2(1) ו-2(2). המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם המשיב עמד בתנאי הקבוע בתקנה 2(3)(ב)(1), קרי: בעל ניסיון מקצועי של ארבע שנים כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהול חינוכי, כאשר תפקיד ניהול חינוכי מוגדר כ"תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך".
על פי טענת המשיב והעירייה, המשיב עבד בין השנים 1995 ו-2003 כמנהל מחלקת החינוך הסביבתי באיגוד ערים לאיכות הסביבה במשולש הדרומי (להלן גם איגוד הערים), בין השנים 1998 ו-2005 עבד כמורה ללימודי סביבה בבית ספר תיכון בטייבה ובין השנים 2003 ו-2006 שימש כמנהל עמותת "לינק" לאיכות הסביבה בגליל (להלן גם העמותה). הייתה מחלוקת בין הצדדים בדבר שנות העבודה של המשיב באיגוד הערים ובשאלה האם אכן שימש המשיב כמנהל החינוך הסביבתי באיגוד הערים.

4. בית הדין האזורי נדרש לשאלת הפרשנות שיש ליתן ל"מוסד חינוך", בהיעדר הגדרה למונח זה בתקנות. בית הדין האזורי קבע כי יש לפרש מונח זה באופן רחב במסגרת תכלית מכלול החקיקה בנושא החינוך. בית הדין האזורי דן בהגדרתו של איגוד הערים ובסמכויותיו, ומצא כי אחד מתפקידיו, כפי שהוגדרו בצו איגוד ערים לאיכות הסביבה (איזור המשולש הדרומי), התשנ"ו-1996 (להלן גם צו ההקמה), הינו "הקמת מרכז לחינוך סביבתי". בהסתמך על תעודת עובד ציבור מטעם מנכ"ל איגוד הערים, מר כאמל גזאוי, ועדויותיהם של המערער והמשיב, קבע בית הדין האזורי כי איגוד הערים עוסק בחינוך, גם אם בתחום הצר של איכות הסביבה, ועל פי הפרשנות הרחבה המונח "מוסד חינוך" כולל בתוכו את איגוד הערים.
באשר לתפקידו של המשיב באיגוד הערים, קבע בית הדין האזורי כי המשיב היה מופקד על פיתוח תוכניות ופרויקטים סביבתיים וארגון קורסים למורי ומנהלי בתי ספר, ועמד בקשר רציף עם בני נוער, מורים, מנהלי בתי ספר וגורמים במשרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה. לכן, למרות ששמו של המשיב נכלל ברשימת רכזים לחינוך סביבתי ביחידות לאיכות הסביבה ברשויות, הוא עבד בפועל בניהול מחלקת חינוך באיגוד הערים. מכאן, קבע בית הדין האזורי כי הוכח שהמשיב מילא תפקיד ניהול חינוכי.
בנוסף, קבע בית הדין האזורי כי המשיב הינו בעל ניסיון של 6 שנים כמנהל מחלקת החינוך הסביבתי באיגוד הערים, ועל כן הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בתקנה 2(3)(ב)(1) לתקנות. כן קבע כי המשיב עומד בתנאי של בעל ניסיון מקצועי של 4 שנים בתפקיד ניהול חינוכי במוסד חינוך או במערכת החינוך לאור אופי תפקידו באיגוד הערים, וכן נקבע כי הוא עומד בתנאי גם בשל תפקידו בעמותת "לינק", אשר עוסקת בניהול פרויקטים חינוכיים בנושא איכות הסביבה.

5. מכל הטעמים לעיל, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המשיב עמד בתנאי הכשירות לתפקיד, ולא היה פסול במינויו. בשולי פסק הדין הוער כי טענתו של המערער בדבר תנאי הכשירות של המועמדים למכרז צריכה הייתה לעלות טרם כינוסה של הוועדה או לכל היותר בעת כינוסה. תביעתו של המערער נדחתה והוא חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.
מכאן הערעור שבפנינו.
לאור מסקנתו של בית הדין האזורי, לפיה המשיב עמד בתנאי המכרז באופן שמילא תפקיד ניהול חינוכי במוסד חינוך, ביקש היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך.

עיקר טענות הצדדים בערעור:
6. המערער טוען בפנינו כי יש לתת לתקנות פרשנות מצמצמת, הואיל ומטרת המחוקק הייתה להכביד בתנאים לכהונה במשרת מנהל מחלקת חינוך בעירייה ולשדרג את הכישורים של המועמדים לתפקיד ולהבטיח כי ימונו בעלי ניסיון מתאים בלבד. כן טוען כי לא הוכח שהמשיב כיהן בתפקיד ניהולי באיגוד הערים, ומדגיש כי תפקידו הוגדר כרכז חינוך סביבתי.
באשר לפרשנות "מוסד חינוך", טוען המערער כי יש להשתמש בהגדרה המופיעה בסעיף 149ז לפקודת העיריות [נוסח חדש], המפנה להגדרה בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949. עיקר תפקידו של איגוד הערים אינו בחינוך אלא בהגנה על הסביבה, והוא כפוף מקצועית למשרד לאיכות הסביבה, וכפוף אדמיניסטרטיבית למשדר הפנים. כמו כן, גם העמותה אינה בגדר מוסד חינוך.
7. המשיב, מנגד, סומך את ידו על פסק דינו של בית הדין האזורי על נימוקיו. לשיטתו, פרשנות צרה של המונח "מוסד חינוך" תחטיא את תכלית החקיקה בנושאי חינוך ותפגע באנשי חינוך רבים המועסקים במערכת החינוך הרחבה. כן טוען המשיב כי מחלקת החינוך באיגוד הערים מקבילה למחלקות החינוך ברשויות המקומיות באותו תחום שיפוט.

8. העירייה, בניגוד לעמדתה בבית הדין האזורי, הודיעה כי לאחר ששקלה שוב את עמדתה היא מסכימה לכך שבית הדין האזורי הרחיב יתר על המידה בפרשנות המונח "מוסד חינוך" ובכך החטיא את תכלית החקיקה. לטענת העירייה, המחוקק התכוון להעניק מעמד מיוחד למנהל מחלקת החינוך, ויש לקבוע תנאי כשירות שיביאו לבחירת מנהל מחלקת חינוך שצמח או צבר ניסיון במערכת החינוך הממלכתית ויש לו ניסיון בניהול מוסדות חינוך לרבות לימוד שיטתי. העירייה הודיעה, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה משקפת את הפירוש הראוי של החוק והתקנות.

9. היועץ המשפטי לממשלה (להלן גם היועמ"ש) הודיע כי הוא מצטרף להליך לאור ההשלכות הרחבות שיש לפרשנות התקנות על כלל המכרזים בעניין מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות. על פי עמדת היועמ"ש, בהתחשב בתכלית החקיקה בנושאי החינוך, איגוד הערים אינו בא בגדר "מוסד חינוך" לצורך התקנות, ותפקידו של מנהל מחלקת חינוך ברשות אינו מקביל לתפקידו של מנהל או רכז מחלקת חינוך סביבתי באיגוד הערים. להלן עיקרי חוות דעתו של היועמ"ש:
א. על פי הפרשנות התכליתית של "מוסד חינוך", יש לפרש את המונח כך שעיקר תכליתו של המוסד הינו חינוך ומאפייניו דומים למוסדות חינוך רשמיים ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים המספקים את דרישות לימוד החובה או דרישות לקבלת רישיון לפי חוק הפיקוח על בתי ספר בהתאם לדיני החינוך.
ב. מוסדות העוסקים בחינוך, אשר כפופים בהיבט הארגוני למשרדי ממשלה אחרים (מלבד משרד החינוך) יכולים להיחשב בגדר מוסד חינוך לצורך התקנות, ובלבד שמתקיימת בהם פעילות של למידה וחינוך שיטתיים בתוך מבנים יעודיים לשם כך בצורה מאורגנת הכוללת תוכניות לימודים ומערכת שעות סדורה המפוקחת על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד הממשלתי הרלוונטי.
ג. לפי סעיף 3 לצו, חינוך סביבתי הינו רק אחד מני תפקידים רבים המצויים בתחום אחריותו של איגוד הערים. איגוד הערים הינו תאגיד סטטוטורי שהוקם לצורך קידום נושא איכות הסביבה, והוא מיישם רק חלק ממטרותיו באמצעות הסברה והרצאות, ועל כן הוא אינו עונה להגדרת "מוסד חינוך".
ד. מנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית הוא תפקיד סטטוטורי בעל סמכויות רבות ומגוונות והוא פועל מול גורמים רבים במשרד החינוך. מנהל/רכז מחלקת חינוך סביבתי באיגוד אינו מבצע אותו סוג של פעילות ועבודה מול משרד החינוך, וקיים שוני ברור בין שני התפקידים בתחומי הסמכות, אופי התפקיד, מטרותיו והגדרותיו. בתעודת עובד הציבור מטעם מנכ"ל איגוד הערים לא הייתה התייחסות לתוכן התפקיד שמבצע מנהל מחלקת חינוך סביבתי באיגוד הערים.
ה. המשרד הממשלתי הרלוונטי המופקד על פעילות איגוד הערים הוא המשרד לאיכות הסביבה, יש הבדל בהרכב ועדת המכרזים בין תפקיד באיגוד לבין תפקיד מנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית.
ו. המשיב אף איננו נכלל בגדר "בעל תפקיד ניהולי במערכת החינוך". מקל וחומר לא ניתן לראות בניהול העמותה שעוסקת ב"ניהול פרויקטים חינוכיים בנושא איכות הסביבה", ניסיון הנדרש בהתאם לתקנות.
ז. יש לפרש את "בעל ניסיון ניהולי במוסד חינוך" כך שבעל התפקיד הניהולי יעסוק הן בהיבטים פדגוגיים והן בהיבטים ניהוליים של ניהול המערכת החינוכית הרלוונטית.
דיון והכרעה:
10. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, כך שייקבע כי המשיב לא עמד בתנאי הכשירות לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בעירייה, על פי התקנות. להלן הנימוקים להכרעתנו זו.

11. המחלוקת בערעור עוסקת בשאלה האם המשיב עומד באחד מתנאי הכשירות לפי תקנה 2(3)(ב)(1) לתקנות, כבעל ניסיון מקצועי של 4 שנים באחת מהחלופות הבאות:
א. מנהל מוסד חינוך;
ב. בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך;
ג. בעל תפקיד ניהולי במערכת החינוך.
עיקר המחלוקת, כאמור, נעוצה בשאלה האם איגוד הערים בו עבד המשיב בא בגדר המונח "מוסד חינוך" לצורך התקנות. ככל שהתשובה לכך תהא חיובית, עלינו לבחון האם מילא המשיב "תפקיד ניהולי" או שימש כ"מנהל" באיגוד הערים. כן חלוקים הצדדים, אולם כשאלה משנית, בדבר התפקיד שמילא המשיב בעמותה כעומד בתנאי הניסיון המקצועי לצורך כשירותו לעניין התקנות.

פרשנות המונח "מוסד חינוך" לצורך התקנות:
12. מאחר שהמונח "מוסד חינוך" אינו מוגדר בתקנות, יש לפרש אותו בהתאם לתכלית החקיקה בנושא החינוך, ובכלל זה בהתאם לתכלית קביעת כללי הכשירות בתקנות, ותכליתו של חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), תשס"א-2001, אשר מכוחו הותקנו התקנות.
אין בידינו לקבל את עמדת המערער, לפיה יש לאמץ את הגדרת "מוסד חינוך" המופיעה בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, אליה מפנה פקודת העיריות, ולפיה "מוסד חינוך" פירושו – "מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים". זאת משום שההגדרה בסעיף 149ז(ב)(6) לפקודת העיריות מוגבלת לעניינו המצומצם של אותו הסעיף, העוסק בנציג ארגון מורי אגודת ישראל בוועדה לקידום מעמד הילד אשר נבחרת על ידי מועצת עירייה. על כן, אין להקיש מהגדרה זו ישירות על פרשנות "מוסד חינוך" לצורך התקנות, העוסקות בנושא אחר בתכלית.
אנו מסכימים לעמדת המערער והיועמ"ש, לפיה בית הדין האזורי העניק פרשנות רחבה מדי למונח "מוסד חינוך" לצורך התקנות. לאור החקיקה הרלוונטית בנושא החינוך, ותכלית קביעת תנאי הכשירות למשרת מנהל מחלקת חינוך ברשויות המקומיות, אין הצדקה למתן פרשנות כה רחבה, אשר כתוצאה ממנה כל גוף אשר בין תפקידיו ותחומי עיסוקיו מנוי בין השאר תחום החינוך, ייחשב ל"מוסד חינוך" אשר כהונה כמנהלו או בעל תפקיד ניהול חינוכי בו ימלאו את דרישת הניסיון המקצועי לתפקיד.

13. מקובלת עלינו חוות דעתה של ב"כ היועמ"ש, לפיה יש לפרש את המונח כך שעיקר תכליתו של מוסד חינוך הינו חינוך, ועליו להיות בעל מאפיינים דומים למוסדות חינוך רשמיים ולמוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, המספקים את דרישות לימוד החובה ו/או הדרישות לקבלת רישיון המופיעות בחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, בהתאם לדיני החינוך. יודגש כי אין מדובר בפרשנות מצומצמת יתר על המידה, הואיל ויוכלו להיחשב כמוסדות חינוך לצורך התקנות גם מוסדות העוסקים בחינוך אשר כפופים למשרדי ממשלה אחרים מלבד משרד החינוך, כל עוד הם עומדים בתנאים כגון למידה וחינוך שיטתיים, בתוך מבנים מיועדים לשם כך, ותוכנית לימודים מאורגנת ומפוקחת על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים. במסגרת זו, מובאות בחוות הדעת מטעם היועמ"ש דוגמאות רבות למוסדות שונים העוסקים גם בחינוך אשר עונים לכאורה על התנאים הנ"ל, כגון כפרי נוער, פנימיות, מעונות לקטינים ולחוסים, מרכזים חינוכיים בבתי חולים, בסיסי הדרכה של צה"ל ומכינות קדם צבאיות. ברי כי אין מדובר ברשימה סגורה של "מוסדות חינוך", אלא יש לבחון כל מוסד לגופו, על פי אמות המידה האמורות לעיל.
יודגש, כי אין מדובר במספר מצומצם ומוגבל יתר על המידה של מוסדות שייחשבו כמוסדות חינוך לצורך התקנות, ואין בדחיית פרשנותו הרחבה של בית הדין האזורי למונח זה כדי לפגוע בצורה העולה על הנדרש באנשים העובדים במוסדות שעוסקים גם בחינוך, ומעוניינים להגיש מועמדותם לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בעירייה. בהקשר זה יש להדגיש את האינטרס הציבורי בשדרוג אמות המידה לכהונה בתפקיד מנהל מחלקת חינוך, ולהבטיח כי רק המתאימים באמת לתפקיד יימצאו כשירים על פי התקנות לכהן בו. במקרה זה, האינטרס הציבורי גובר על האינטרס של אדם המעוניין להגיש מועמדות לתפקיד, אך אינו עומד בתנאי הכשירות לפי הפרשנות אותה אימצנו כאן. גם כאשר מדובר בפרשנות תנאי סף למכרז, אין לתת להם פרשנות רחבה מדי, אשר תחטיא את תכלית החקיקה ותביא לכך שימונו לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בעיריות מועמדים אשר אין בידם ניסיון מקצועי מתאים לכהונה בתפקיד אשר חשיבותו מתבטאת בין השאר בכך שהמחוקק ראה לנכון לעגן את מעמדו בחקיקה ראשית.

14. הפרשנות אשר אותה הציע היועמ"ש, ואשר לה אנו מסכימים, עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק לעגן את מעמדו של מנהל מחלקת חינוך בחקיקה הראשית, ובפירוט תנאי הכשירות בתקנה 2 לתקנות. עיון בתקנה 2 מלמד, כי לא הייתה למחוקק כוונה להקל בתנאי הכשירות. זאת ניתן ללמוד מכך שהתנאים הקבועים בתקנה הינם תנאים מצטברים, וכוללים דרישות לתואר אקדמי או רבני מתאים, תעודת הוראה, וניסיון מקצועי אשר רלוונטי לתפקיד, על פי הפירוט בתקנות.
כמו כן יש לתת את הדעת לכך, שהעירייה שינתה את עמדתה בערעור לעומת העמדה בה החזיקה בבית הדין האזורי, ואף היא טוענת כי יש לקבל את הערעור ולפרש את המונח "מוסד חינוך" באופן מצומצם יותר מפרשנותו של בית הדין האזורי.

האם איגוד הערים הינו בגדר "מוסד חינוך" לצורך התקנות?
15. כעת, לאחר שקבענו מהי הפרשנות הראויה למונח "מוסד חינוך", נותר לבחון האם איגוד הערים בו עבד המשיב בא בגדר מוסד חינוך. ניתוח תפקידיו וסמכויותיו של איגוד הערים מוביל אותנו למסקנה כי התשובה לכך שלילית.
איגוד ערים מוגדר בסעיף 1 לחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955 כ"איגוד רשויות מקומיות סמוכות זו לזו, אף אם אינן גובלות זו בזו".
כפי שציין בית הדין האזורי בפסק דינו, על פי סעיף 10 לחוק איגודי ערים העניינים הניתנים לטיפולו של איגוד ערים מוצאים מסמכויותיהן ומתפקידן של הרשויות המקומיות שבתחומי עניינו, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים.
איגוד הערים בו עבד המשיב, הוקם מכוח צו ההקמה בו נקבע כי איגוד הערים יהיה בשטח שיפוטן של עיריית טירה והמועצות המקומיות כפר קאסם, קלנסואה, ג'לג'וליה, זמר וכפר ברא. מסקנתו של בית הדין האזורי, לפיה איגוד הערים יבוא בגדר "מוסד חינוך" על פי פרשנותו המרחיבה, מבוססת בין היתר על סעיף 1ב(5) לצו, לפיו אחד מתפקידיו של איגוד הערים הינו "הקמת מרכז הדרכה לחינוך סביבתי". אולם, עיון כולל בסעיף 3 לצו ההקמה מלמד אותנו כי התפקיד האמור הינו חלק קטן בלבד ממכלול תפקידיו של איגוד הערים. להלן נוסח סעיף 3 לצו ההקמה, המונה את תפקידי איגוד הערים:
"(1) ייעוץ סביבתי לרשויות המקומיות ולמחלקות השונות ברשויות העוסקות בנושאים סביבתיים, כגון: מחלקות לתברואה, פיקוח ורישוי עסקים ולוועדות התכנון והבניה המקומיות;
(2) תיאום וביצוע פעילות סביבתית עם גורמי חוץ, ובכלל זה משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ומוסדות כגון קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים וכן ארגונים אחרים שעיסוקם בתחום איכות הסביבה;
(3) ייעוץ, פיקוח, הדרכה, תכנון וביצוע בנושאים אלה:
(א) פסולת מוצקה וסילוקה;
(ב) תכנון סביבתי;
(ג) ביוב והשימוש בקולחין;
(ד) חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת וסילוקה;
(ה) ניטור ופיקוח על תעשיות ובקרת אזורי תעשיה;
(ו) מפגעי רעש;
(ז) מפגעי זיהום אוויר;
(ח) מפגעי המגזר החקלאי;
(4) ייעוץ, פיקוח, הדרכה, תכנון וביצוע בכל נושא אשר לו נגיעה לתחום איכות הסביבה;
(5) הקמת מרכז הדרכה לחינוך סביבתי;
(6) הקמת מרכז מידע סביבתי אזורי;
(7) הכנת דוח שנתי על פעילות האיגוד".

16. עינינו הרואות, איגוד הערים מופקד על מגוון של פעולות ובידו סמכויות נרחבות בכל הקשור לנושא איכות הסביבה בתחום עליו הוא מופקד. בית הדין האזורי מצטט בפסק דינו מתעודת עובד הציבור מטעם מנכ"ל איגוד הערים, ולפיה "החינוך הסביבתי מהווה אחד הנושאים העיקריים בפעולות האיגוד ומטרותיו ומחלקת החינוך הסביבתי באיגוד מקבילה למחלקות החינוך ברשויות המקומיות ועובדים בתיאום ושיתוף פעולה מלא לקדם את החינוך הסביבתי בבתי הספר והקהילה ברשויות המקומיות".
גם אם נקבל את האמור בתעודת עובד הציבור, אין בכך כדי להחשיב את איגוד הערים כ"מוסד חינוך" לצורך התקנות. לפי גרסתו של מנכ"ל איגוד הערים, החינוך מהווה את אחד מהנושאים העיקריים בפעולות האיגוד, ואילו כדי שמוסד ייחשב למוסד חינוך, עיקר תכליתו צריכה להיות חינוך. איגוד הערים הוקם לצורך קידום נושא איכות הסביבה וקידום המודעות אליו, והוא ממלא חלק ממטרותיו על ידי מתן הרצאות וארגון פעולות הסברה, אך אין מדובר במוסד בו מתבצע לימוד שיטתי לפי מערכת שעות מאורגנת ומוסדרת.
על כן, מקובלות עלינו טענות המערער, העירייה, והיועמ"ש, לפיהן איגוד הערים איננו בגדר "מוסד חינוך" לצורך התקנות.

17. לאור מסקנתנו זו, ברור כי גם עמותת "לינק" לאיכות הסביבה בגליל אינה בגדר "מוסד חינוך". גם אם העמותה עוסקת "בקידום החינוך והדו קיום למען הסביבה" (כפי שנכתב באישור מטעם העמותה שצוטט בפסק דינו של בית הדין האזורי), ובמסגרת פעילויותיה היא מנהלת פרויקטים חינוכיים בנושא, אין היא עומדת בתנאים לפרשנות "מוסד חינוך" כפי שעמדנו עליהם לעיל.

18. משהגענו לכלל מסקנה כי גם איגוד הערים וגם העמותה אינם באים בגדר "מוסד חינוך" לצורך התקנות, מתייתרת המחלוקת בדבר אופי תפקידו של המשיב באיגוד הערים (האם הוא "מנהל" או "בעל תפקיד ניהולי"). יצוין, כי לא נטען כי איגוד הערים או העמותה הינם בגדר "מערכת החינוך", לצורך החלופה השלישית לתנאי הכשירות בנושא הניסיון המקצועי הנדרש, ומכל מקום ברי כי איגוד הערים והעמותה אינם מהווים חלק ממערכת החינוך.
במאמר מוסגר יצוין, כי מקובלת עלינו טענתו של היועמ"ש, לפיה תפקידו של מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית אינו מקביל לתפקידו של מנהל או רכז מחלקת חינוך סביבתי באיגוד הערים, אולם כאמור אין אנו נדרשים להכריע בטענה זו לצורך ערעור זה.

19. כן ראינו לנכון לציין, כי אין בידינו לקבל את טענותיו של המערער בדבר פגמים נוספים שנפלו בהליך המכרז בכך שרואיינו מועמדים שלא עמדו בתנאי הכשירות, וטענות בדבר ניסיונות מצד העירייה "לתפור" את התפקיד עבור מקורבים וניסיונות לבצע "מחטפים", וזאת לאור קביעתו של בית הדין האזורי לפיה המערער חזר בו מכל הטענות הללו, והתמקד בטענה בדבר אי עמידתו של המשיב בתנאי הכשירות על פי התקנות.
20. אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי נפל פגם בהליך המכרז, מאחר שהמשיב לא עמד בתנאי הכשירות לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בעיריית טירה, כפי שהם קבועים בתקנה 2 לתקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות), תשס"ג-2003.
כעת, נפנה לבדוק את הסעד הראוי לאור מסקנתנו זו.

הסעד הראוי לאור הפגם שנפל בהליך המכרז:
21. בית הדין מוסמך לתת מגוון של סעדים בשל הפרה של דיני המכרזים, אשר עשויים להיפסק בכל שלב ושלב – הן בשלב הקודם למכרז, הן במהלך המכרז והן לאחר שנודעו תוצאותיו. בשלב שבו המכרז כבר התקיים, הסעד הרלוונטי האפשרי הוא צו מניעה או צו הצהרתי לביטול תוצאותיו של המכרז או הכרזה על בטלות המכרז, או מתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיהם וחובותיהם של הגורמים הרלוונטיים, הצהרה על זכיית משתתף במכרז, הצהרה על פגם בהליכי מכרז וכו'. הלכה פסוקה היא, כי ככלל לא ייטה בית המשפט לבטל תוצאותיו של מכרז, במיוחד כן כאשר המועמד הנבחר מכהן במשרה. עם זאת, פגם היורד לשורשו של עניין יביא לביטולו של מכרז (לעניין ביטול מכרז והסעדים ראו בהרחבה עע 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה ואח' (, 25.4.2001)).
במסגרת מתן הסעד יש לשקול שיקולים רבים, והכל לפי אופיו ומטרתו של המכרז והנסיבות המתאימות לכל מקרה ומקרה. במקרה שלפנינו יש להביא בחשבון במסגרת מערכת השיקולים, בין השאר, את חומרת הפגם שנפל בהליך המכרז, מאזן הנוחות, אינטרס הציבור בקיום המכרז לאחר שהתפקיד שהוצע בו כבר מאויש לאורך תקופה, האם נפל שיהוי בפנייתו של התובע לבית הדין בעתירה לביטול המכרז ואם כן מהן תוצאותיו, האינטרס של הזוכה במכרז אשר הסתמך על זכייתו וכבר נכנס לתפקידו, והאינטרס של המפסיד במכרז, אשר אלמלא הפגם סביר היה להניח כי הוא זה שהיה זוכה בו.
בפסק הדין בעניין עע 621/07, עע 66/08 שמואל גונן נ' רות זוארץ (, 21.9.2008) דובר על פגמים שנפלו בהליך בחירת מועמדים במכרז פנימי של נציבות שרות המדינה, ויפים דבריו של חברי השופט שמואל צור לענייננו:
"ועדת הבוחנים היא גוף מינהלי. בתור שכזה, על הוועדה לפעול בגדר סמכויותיה, עליה לשקול שיקולים ממין העניין ולכלכל את צעדיה בשוויון, בהגינות, בסבירות ובשקיפות. בכל המרכיבים הללו נתונה הוועדה לביקורת של נציב שירות המדינה ולביקורת של בית הדין. הפעלת ביקורת זו אינה דבר של מה בכך שכן היא נעשית בדרך כלל לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה על הזוכה במכרז. לפיכך, ביקורת זו צריכה להביא בחשבון לא רק את הטענות על פגמים שנפלו בהתנהלות המכרז אלא גם את משקלם של פגמים אלה אל מול הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של העובד שנבחר לתפקיד... מכאן, שלא כל פגם שנפל בהליך המכרז מצדיק את ביטול ההחלטה וביטול בחירת הזוכה לפיה. מקובלת עלינו הנוסחה שפגם "היורד לשורש העניין" מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. אך מהו פגם שכזה? נדמה שאת התשובה לכך יש לחפש במטרת המכרז. כפי שראינו, הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן, שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם "מהותי" היכול להביא לבטלות ההחלטה וביטול בחירת הוועדה. לא יהא זה נכון לקבוע כאן רשימה מדויקת של פגמים הנחשבים כפוגעים במטרות המכרז. דוגמה לכך יכול להיות פגם הפוגע בשוויון בין המועמדים, כגון – קיומו של מועמד "מוסכם" או "מועדף", מצב המכונה בלשון העממית "מכרז תפור"... כך גם טעם הנעוץ בכך שלא ניתנה למועמד מסויים הזדמנות מספקת להציג את עצמו או שנתון רלבנטי הנוגע אליו לא הובא בחשבון... לעומת אלה, יכולים להתקיים במסגרת הליך המכרז פגמים כאלה ואחרים, שאין בהם משום פגיעה במטרות המכרז. אלה פגמים שאנו מתייחסים אליהם כאל פגמים "טכניים" שאינם מצדיקים את ביטול החלטת הבחירה תוך פגיעה בזכותו של המועמד הנבחר. בבחינת פגמים אלה תישאל לעולם השאלה האם באופן אמיתי נפגעו מטרות המכרז, אף אם לא נשמרו כל כללי המכרז כלשונם ודקדוקם".
כן התייחסה פרופ' שלו לעניין הגישה הרצויה בבואו של בית המשפט ליתן צו מניעה בדבר ביטול המכרז ותוצאותיו (גבריאלה שלו, חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית, 196 (1999):
"גם צו מניעה לביטול תוצאות המכרז ולביטול החוזה שנכרת בעקבותיו לא יינתן בקלות. במקרים רבים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו ולא ייתן צו מניעה מפאת נטיית מאזן הנוחות אל עבר אינטרס הציבור הטמון בקיום המכרז והחוזה שכבר נכרת".

22. אשר לענייננו – המערער ביקש בתחילת ההליך בבית הדין האזורי לבטל את מינויו של המשיב לתפקיד מנהל מחלקת החינוך בעירייה ולהחזיר את העניין שוב לוועדה על מנת שתשקול את מינויו של המערער לתפקיד, ולאחר שהתברר כי המערער נבחר ככשיר השלישי לתפקיד, עתר בסיכומיו להורות לעירייה למנותו לתפקיד.
בנסיבות העניין שבפנינו, לאחר שקילת מכלול השיקולים ולאור הפגם שנפל במינויו של המשיב לתפקיד על אף שאין הוא עומד בתנאי הכשירות, הגענו לכלל מסקנה כי תוצאתו של המכרז דינה להתבטל כך שמינויו של המשיב לתפקיד מנהל מחלקת החינוך בעיריית טירה – בטל, ויש מקום להורות לעירייה למנות את המערער לתפקיד, בשל היבחרו ככשיר 3 על ידי הוועדה. להלן הנימוקים לתוצאה אליה הגענו.

23. אנו סבורים, כי הפגם שנפל במכרז הינו פגם שיורד לשורשו של עניין, הואיל והמשיב לא עמד בתנאי הכשירות להתמנות לתפקיד כפי שנקבעו בתקנות. אשר על כן, היה על הוועדה לפסול את מועמדותו של המשיב משום שלא היה בידו את הניסיון המקצועי המתאים על מנת להתמנות לתפקיד. יש בפגם שנפל במכרז כדי לגרום לעיוות דין ולפגיעה בעקרונות התחרות ההוגנת ובעקרונות הסבירות שמחובתה של רשות מקומית לנקוט בקיום מכרזים להם היא מחויבת על פי חוק.
ערים אנו לעובדה כי המשיב מכהן בתפקידו מתוקף זכייתו במכרז מאז חודש יולי 2007, אולם אין בחלוף הזמן כדי להכשיר מינוי אשר נפל בו פגם מלכתחילה. האינטרס הציבורי, לפיו יש למנות לתפקידים בכירים ברשויות המקומיות רק את המועמדים העומדים בתנאי הכשירות לכך, גובר בעינינו על האינטרס של המשיב, אשר התמנה לתפקיד וממלא אותו מזה למעלה משנתיים ימים. אמנם, לא עלתה כל טענה נגד תפקודו של המשיב כמנהל מחלקת החינוך בעירייה, אולם סבורים אנו כי האינטרס הציבורי מחייב את ביטול מינויו לתפקיד, לאחר שהתברר כי לא היה בידו הניסיון המתאים לכהונה בתפקיד על פי הנדרש בתקנות.

24. משקבענו כי דין מינויו של המשיב להתבטל, התוצאה המתבקשת היא כי יש למנות את המערער לתפקיד, הואיל והעירייה הצהירה כי הוא נבחר על ידי הוועדה ככשיר השלישי לתפקיד, אחרי המשיב. לא ראינו בנסיבות העניין הצדקה בקיומו של מכרז נוסף לתפקיד, מקום שהעירייה הביעה נכונות למנות את המערער לתפקיד כאשר ייקבע כי נפל פגם במינוי המשיב, ולא עלתה כל טענה בדבר שינוי בנסיבות אשר יחייב קיומו של מכרז נוסף. כן יש להביא במכלול השיקולים את דברי ב"כ העירייה בדיון שהתקיים בפנינו לפיהם קיימת אפשרות להעביר את המשיב לתפקיד אחר כמורה בבית ספר בתחום עיסוקו – איכות הסביבה.

25. בשולי הדברים נתייחס לטענת המשיב לפיה המערער השתהה בפנייתו לבית הדין האזורי ונאמר כי אין בכך כדי לשנות ממסקנתנו זאת מאחר שהמערער פנה במכתב מייד לאחר שנודע לו כי המשיב התמנה לתפקיד למרות שאין הוא עומד בתנאי הכשירות ומשנענה בשלילה לפנייתו זו פנה לבית הדין האזורי. המערער הסביר את השתלשלות האירועים שהביאו אותו להגיש את תביעתו ומהם עולה כי לא היה זה בגדר שיהוי בלתי סביר המצדיק השארת המשיב בתפקיד כה בכיר מבלי שהוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בתקנות.
סוף דבר:
26. הערעור מתקבל כך שמינויו של המשיב, מר ראיד פדילה, למנהל מחלקת החינוך בעיריית טירה – בטל, וזאת תוך 90 יום מהיום.
העירייה תציע למערער, ד"ר ח'אלד מטר לכהן בתפקיד במקום המשיב לאור העובדה כי נבחר ככשיר שלישי במכרז ולגביו אין מחלוקת כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים בתקנות.
אנו רושמים בפנינו את הצהרת בא כוח העירייה במהלך הדיון בפנינו על נכונותה להעביר את מר פדילה לתפקיד אחר בבית ספר בעיר בתחום עיסוקו.
ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בבית הדין האזורי מבוטלות בזאת.
בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו בערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון