ביטול קניית רכב משומש בגלל בעיות במנוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קניית רכב משומש בגלל בעיות במנוע: עניינה של תביעה זו הוא עסקת מכר אשר נכרתה בין התובעים לבין נתבעת 1 לרכישת רכב משומש. התובעת 2 והתובע 1 הם אם ובנה, אשר ביקשו לרכוש רכב לצרכיהם הפרטיים. נתבעת 1, טל רכבים בע"מ, היא חברה פרטית אשר עיקר עיסוקה במסחר בכלי רכב משומשים. נתבעת 2, לי-קאר סנטר בע"מ, אף היא חברה העוסקת בקניית ובמכירת רכבים. נתבע 3, מכון גבאי, מורשה לבדיקות על ידי משרד התחבורה, הוא מכון לבדיקת רכבים לצרכי קניית ומכירה. נתבע 4 הוא נציג המכירות של נתבעת 2. התובעים פנו לנתבעים 1, 2 ו-4 לאחר שראו מודעה בעיתון, אשר פורסמה על ידי נתבעת 2 והציעה למכירה רכב מסוג מזדה לנטיס 1800 סמ"ק שנת ייצור 1997 (להלן - רכב המזדה). את הקשר הראשון יצרו התובעים עם נתבע 4, אשר הציג עצמו כבעלים של נתבעת 2. כמו כן, התלווה להליך המכירה נציג נתבעת 1, אדם בשם "דני". בטרם רכשו את הרכב, פנו התובעים לנתבע 3, על מנת לערוך בדיקה לרכב, על פי המלצת נציג נתבעת 1, "דני". בסיום הבדיקה הוצא על ידי הנתבע 3 דו"ח המפרט את ממצאי הבדיקה. לטענת התובעים, נתבע 4 הבטיח להם, כי רכב המזדה יילקח על ידי נתבעת 1 לצורך ביצוע תיקונים, על פי ממצאי הבדיקה. באותו יום, 12.10.2005, נחתם בין התובעים לבין נתבעת 1 זכרון דברים, על פיו מכרה נתבעת 1 לתובעים את רכב המזדה ורכשה מהם רכב מסוג הונדה אשר היה בבעלותם. על פי הסכמת התובעים ונתבעת 1, שילמו התובעים עבור רכב המזדה סך של 38,000 ₪ שהוא מחיר המחירון של הרכב (נספח 17 ב' לתצהיר התובעת 2). התמורה הייתה מורכבת מסך של 28,000 ₪ בשיק בנקאי ורכב ההונדה אשר שוויו הוערך על ידי נתבע 4 בסך של 10,000 ₪, על אף שמחיר המחירון שלה, ללא תוספות מיוחדות, עמד בעת הרלוונטית על סך של 16,500 ₪ (נספח 17א' לתצהיר התובעת 2). התובעים קיבלו עבור רכב ההונדה, סכום הנמוך ממחיר המחירון, שכן נתבע 4 לא הסכים לשלם את מחיר המחירון מהטעם שלטענתו, עבר הרכב תאונה קשה. עובדה זו מוכחשת על ידי התובעים. ביום 16.10.2005, שבו ונפגשו הצדדים על מנת לבצע העברת בעלות ברכב המזדה וההונדה. באותו מעמד, כך לטענת התובעים, שבו לנתבע 3 אל מנת שזה יאשר, כי כל התיקונים בוצעו כמובטח. לטענת התובעים, נתבע 3 אישר, שאכן בוצעו התיקונים על פי הדו"ח. מספר שבועות לאחר ביצוע הרכישה הבחינו התובעים, כי ממנוע הרכב יוצא עשן במהלך הנסיעה. ביום 24.11.2005, פנו התובעים למוסך מזדה בירושלים על מנת לבדוק את הרכב. הבדיקה העלתה חשד, שהמנוע שורף שמן. על פי המלצת המוסך, ערכו התובעים בדיקה נוספת לרכב במכון בשם "טסט-ליין" בירושלים. ממצאי הבדיקה הצביעו על בעיות נוספות במנוע וברכב, אשר לא נזכרו בבדיקה אותה ביצע נתבע 3 (נספח 3 לתצהיר התובעת 2). בהמשך לבדיקה זאת, ביקשו התובעים לבטל את ההסכם, אך נענו בשלילה והעסקה לא בוטלה. ביום 3.1.2006, פנו התובעים באמצעות עו"ד לנתבעים בכתב, הודיעו על ביטול העסקה ודרשו את התשלום עבור רכב המזדה וכן פיצויים והוצאות. הנתבעים מצידם הגיבו במכתב בו הם שוללים מכל וכל את טענות התובעים. מכאן התביעה. תמצית טענות התובעים לטענת התובעים, הונו אותם הנתבעים, הטעו אותה והסתירו עובדות מהותיות לגבי רכב המזדה ורכב ההונדה ועשו עושר שלא במשפט על חשבונם, כאשר גבו מהם סכום מופרז על רכב המזדה בהתחשב במצבו וגם הורידו את המחיר אותו שילמו עבור רכב ההונדה. הנתבעים הסתירו מפניהם מידע ועובדות מהותיות ביחס לעסקה, ומצבו המכני האמיתי של הרכב, כאשר הם מציגים בפני התובעים מצג שווא על מנת להטעות אותם ולרמות אותם. הנתבעים ידעו בכל שלבי המשא ומתן, כי רכב המזדה עבר תאונה חזיתית וכן ידעו על כל הליקויים שברכב המזדה ובמיוחד, שהיא שורפת שמן. הנתבעים הסתירו עובדות אלו מהתובעים בכוונה תחילה, פעלו במהלך המשא ומתן ולאחריו בחוסר תום לב, בנוכלות ובמרמה, מתוך כוונה להונות את התובעים ולפתות אותם. הנתבעים הציגו בפניהם מצג שווא, שכביכול הליקויים שיתגלו במזדה יהיו חסרי משמעות, מחד ופעלו להציג מצג על פיו הליקויים בהונדה הם בעלי משמעות גבוהה, מאידך. הכל נעשה תוך הטעיה ושיתוף פעולה בין הנתבעים, על מנת להוציא מהתובעים כספים במרמה. הנתבעים פעלו תוך מתן ייעוץ רשלני ו/או כוזב, כל אחד בתחומו כלפי התובעים. לטענת התובעים, לו היו יודעים את מצבה האמיתי של המזדה לא היו נקשרים בעסקה ובוודאי שלא היו משלמים את המחיר אותו שלמו עבורו. לאור כל האמור לעיל טוענים התובעים, כי הנתבעים או מי מהם חבים כלפיהם מכח דיני השליחות ו/או מכח אחריות שילוחית וכי אין להתיר לנתבעים או מי מהם להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות וזאת על רקע פעולותיהם הנגועות בחוסר תום לב בעליל ובמרמה וכי כל אחד מהם אחראי מתוקף מעשיו ו/או מחדליו ו/או הסכמתו לסייע ו/או לשתף פעולה ו/או כי שמו או אישיותו המשפטית תהווה חלק מהנתבעים או מי מהם ו/או במתן יד אקטיבית ו/או פסיבית לפעולות דלעיל, וכי על הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: תמורת המזדה -38,000 ₪; פיצויים כלליים - 10,000 ₪; הוצאות שנגרמו עד להגשת התביעה - 2,000 ₪; הוצאות חוו"ד - 580 ₪; הוצאות עדותו של השמאי -750 ₪. תמצית טענות הנתבעים הנתבעים 1, 2 ו-4 (להלן - הנתבעים) הגישו כתב הגנה וסיכומיהם יחד. בפתח הדברים מעלים הנתבעים מספר טענות מקדמיות. אין יריבות ואין עילת תביעה בין התובעים לבין נתבעים 2 ו-4, שכן מדובר בתביעה חוזית ונתבעים 2 ו-4 אינם חתומים על חוזה ו/או זכרון דברים לגבי מכירת הרכב. הנתבעים טוענים, כי התובענה אינה מגלה עילת תביעה במובן של הוכחת עצם האחריות ובמובן של גובה הנזק ואף המסמכים שצורפו לתובענה אינם תומכים בתובענה ובסכום. לגופו של עניין טוענים הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו איזה ליקוי נמצא ברכבם ואשר לא אותר בבדיקה מטעם הנתבע 3. עיון בדו"ח הבדיקה מטעם נתבע 3 מעלה, כך לטענת הנתבעים, כי נרשמו בו ליקויים גם במנוע וגם בפחחות ואף השמאי מטעם התובעים מאשר זאת. הטענה בדבר בעיה בתצרוכת שמן היא הרחבת חזית פסולה. מעבר לכך טוענים הנתבעים, כי התובעים לא הביאו כל ראיה בנוגע לליקוי בתצרוכת השמן, על אף שיכלו לעשות כן ומהראיות עולה, כי במועד הבדיקה לא הייתה ברכב כל בעיה בתצרוכת השמן. התובעים לא הציגו כל ראיה שיש בה כדי להעיד על ליקוי כלשהו שהיה קיים ברכב ואשר לא פורט בדו"ח מטעם נתבע 3. תמצית טענות הנתבע 3 לטענת נתבע 3, בהתאם לסעיף 2 לחוזה בדיקת הרכב, האחריות למצבו הטכני של הרכב על פי ממצאי הבדיקה היא לתקופה של חודש ימים או 1,000 קילומטר - מיום הבדיקה. בין המועד בו נבדק הרכב לבין המועד בו עבר בדיקה חדשה חלף למעלה מחודש ימים והרכב אף נסע הרבה מעל ל-1,000 ק"מ ועל כן חלפה תקופת האחריות. בהתאם לחוזה בדיקת הרכב, האחריות תינתן אך ורק למכללים שנמצאו תקינים ביום הבדיקה וכל הרכיבים עליהם מבססים התובעים את תביעתם נמצאו על ידי הנתבע כלא תקינים ואין לנתבע 3 אחריות בגינם. כל הליקויים שהיו ברכב עובר לבדיקתו, אותרו על ידי נתבע 3 ונרשמו על ידו בדו"ח ואף הוסברו לתובעים באופן שאינו משתמע לשתי פנים. כמו כן טוען הנתבע 3, כי השמאי מטעם התובעים אישר כי כל הליקויים אותם מצא ברכב פורטו על ידי הנתבע. כמו כן וכפועל יוצא מהאמור לעיל, טוען נתבע 3, כי לא עשה יד אחת עם הנתבעים, טענה שהנטל להוכיחה עולה על הנטל המקובל במשפט אזרחי ואין בהתנהגותו כל התרשלות שהיא. עוד טוען נתבע 3, כי התובעים עשו שימוש ברכב מבלי לתקן את הליקויים שהתגלו בבדיקתו ובכך החמירו את הליקויים ברכב. העדים שהעידו מטעם התובעים העידו התובעת 2 והתובע 1 וכן השמאי מר רפי דניאל. מטעם הנתבעים העידו נתבע 3 ונתבע 4. דיון על מנת להכריע במחלוקת שבפני יש לבחון שתי שאלות עיקריות, תחילה: הראשונה, מה היה מצב הרכב בעת שנמכר לתובעים והשנייה, מה ידעו התובעים בעת שרכשו את הרכב. מצב הרכב בעת הרכישה בטרם רכשו התובעים את הרכב, פנו לנתבע 3 על מנת שיבדוק אותו. בדו"ח הבדיקה (נספח 1ב' לתצהיר התובעת 2) פורטו הליקויים הבאים לעניין המנוע: קורוזיה ונזילות מים בצינורות המים - דרוש תיקון; תצרוכת דלק גבוה - דרוש כיוון; הזרקת דלק לקויה - דרוש ניקוי וטיפול מערכת הזרקה. לעניין שלדת המרכב מציין הדו"ח, תחת הכותרת "ליקויים בעלי משמעות נמוכה", כי נמצאו "תיקונים כלליים ותאונות בגוף המרכב פח וצבע מסביב ומאחור, פורקו תוקנו חלקי פח קדמי: כנפיים+מכסה מנוע כפופים פח חזית, כיפופי פח בתחתית הרכב., מעיכות ושריטות ב ח..". תחת "ליקויים בעלי משמעות שולית" נרשם בדו"ח הבדיקה "פגוש קדמי פגום..". בכתב יד נרשם על גבי הטופס "מנוע נכבה צריך טיפול תיקון". כאמור בתצהיר תובעת 2, מספר ימים לאחר שרכשו את רכב המזדה, נכנסה לתחנת דלק שם נאמר לה, כי יש להוסיף שמן לרכב וכך עשתה. כשבוע לאחר מכן, שוב נמצא כי ברכב חסר שמן, ומאז רכישת הרכב, יש למלא ברכב שמן כאחת לשבוע. כמו כן, מספר שבועות לאחר הרכישה, החל המנוע להוציא עשן לבן. מכיוון שסברו כי ברכב נזילת שמן, פנו התובעים למוסך מזדה ברוממה ירושלים. שם נאמר לתובעים, שיש חשד שהמנוע "שורף שמן" ושיש לערוך לרכב בדיקה נוספת (סעיפים 40 - 35 לתצהיר התובעת 2). האמור בתצהיר תובעת 2 לא נסתר. אני נותן אמון בתיאורי התובעים ביחס למצב הרכב, כפי שהתגלה להם ואשר הוביל אותם לשוב ולבדוק את הרכב במכון "טסט ליין". הדו"ח אותו קיבלה התובעת לאחר שערכה בדיקה מחודשת לרכב במכון "טסט ליין" (נספח 3 לתצהיר התובעת 2), מציג תמונה אחרת לגמרי מהדו"ח אותו קיבלו התובעים מידי נתבע 3. לעניין המנוע מפרט הדו"ח, כדלהלן: "בלאי פנימי גבוה, רעש מערכת תיזמון +שסתומים-לטפל, רעשים ונקישות פנימיות-3, סימני שרפת שמן, לבדוק תצרכת שמן בנסיעה, לבטל רעשים ולחזור לשמיעת מנוע, חייב ניקוי מנוע ומספרו ולחזור לבדיקה, קורוזיה ונזילת מים + ניקוי מערכת קרור, לטפל בכל מערכת קרור ולחזור לבדיקה, סיבובי מנוע לא יציבים, לטפל במערכת הזרקת הדלק, לתאם מנוע. לטפל במערכת הצתה...". לגבי שילדת מרכב, מציין הדו"ח תחת "ליקויים בעלי משמעות גבוהה", כי ברכב ישנה "פגיעה בדופן פנימית בתא מנוע". לגבי "העברת כח" בעוד שדו"ח נתבע 3 מציינו כתקין, מציין הדו"ח של "טסט ליין": "חופש צלבים, שילוב הילוך באחור, רעש מתיבת הילוכים (בלאי), שילוב הילוכים לא חלק, בדיקת תיבת ההילוכים אינה שלמה ואין אחריות, עד לתיקון הליקוי ובדיקה חוזרת". עוד נמצאה תקלה במערכת התאורה, אשר לא הופיעה בדו"ח נתבע 3. התובעים אף הגישו חוות דעת שמאי מטעמם. בטרם אתייחס לאמור בחוות הדעת עצמה יש לדחות את טענת הנתבעים, לפיה אין לייחס כל משקל לחוות הדעת כיוון שלא השמאי עצמו בדק את הרכב, כי אם הבדיקה הפיסית של הרכב נעשתה על ידי מנהל מוסך מזדה "אקספרס" בירושלים. לא מצאתי כל פגם בנוהל עבודה זה ומשכך אני דוחה את ההתנגדות. הבדיקה הפיסית נעשית על ידי אחר, אשר מוסר בידי השמאי את הנתונים הפיסיים. על פי דו"ח השמאי שהגישו התובעים, עולים הדברים הבאים: "א. צריכת שמן גבוהה מהרגיל ביחידת המנוע. לבקשתי נבדק המנוע ע"י מנהל הטכני של מזדה מר דוד צור במוסך נתן אקספרס, בבדיקה נתגלה צריכת שמן גבוהה מהרגיל, (צריכה של 2 ליטר שמן בנסיעה של 1000 ק"מ). לצורך זה יש לשפץ את מכללי המנוע או לסירוגין, החלפת יחידת המנוע במשומש, עלות החלפה כולל עבודה 6,373 כולל מע"מ. (ראה עבודות וחלקים בגוף הדו"ח). ב. סימני תיקון בדופן פנים לכנף קד' ימ' ופח חזית (ראה פרוט בסעיף 'ירידת ערך'). ג. פנסים ראשיים ניזוקו יש צורך בהחלפתן (... כמו כן נוכחנו בפנסים אשר ניזוקו והודבקו בצורה חובבנית). ד. שיפוץ מגן חזית (ראה פרוט 'עבודות' בגוף הדו'ח). ...". בהמשך חוות דעתו מאשר המומחה, כי ערך השוק של הרכב הוא 38,000 ₪. כמו כן מציין המומחה, כי הליקויים המנויים בסעיפים ג' ו-ד' יש בהם כדי להפחית 5% משוויו של הרכב. בפרק הסיכום של חוות הדעת מציין המומחה, כי ערך הרכב לאחר הליקויים אותם מצא ברכב הוא 25,000 ₪. עוד מציין המומחה: "ג. ציינו כי מד אוץ הראה 118,932 ק"מ אם כי איני משוכנע שאכן הק"מ הנדון משקף נכונה את הק"מ אשר עבר רכב זה. ד. ... מברור שנערך עם מר דוד צור מנהל מוסך מאזדה ירושלים, הבלאי למנוע איננו תוצאה של חודשיים אלא זמן הרבה יותר ממושך ולפיכך אין הוא נגרם בזמן שהרכב היה ברשות הגב' לוי. אני תוהה לסיבה כי מכון הרישוי אשר ערך בדיקה לרכב לא איתר את צריכת השמן המוגברת הנובעת מבלאי גבוהה של המנוע". לאור כל האמור הגעתי למסקנה, כי בהתחשב באמור בדו"חות הבדיקות השונות אשר נערכו לרכב לאחר הקניה הרי שברכב נמצאו שני ליקויים עיקריים: האחד, מנוע פגום. השני, תיבת הילוכים פגומה. מכיוון שהפגם בתיבת ההילוכים נזכר רק בדו"ח "טסט ליין", לא מצאתי לנכון להתייחס לפגם זה ולבסס ממצא על סמך הדו"ח. מבחינה פונקציונלית, מבקשים התובעים להשתמש לעניין זה בדו"ח כבחוות דעת מומחה. לשם כך, היה עליהם להגיש חוות דעת ערוכה כדין והיה על עורך חוות הדעת להתייצב לחקירה בבית המשפט. התובעים לא פעלו בדרך זו. נותרנו אם כן, עם דו"ח השמאי, אשר נחקר בבית המשפט ומתייחס למנוע הפגום. עתה יש לבחון מה ידעו התובעים בעת שרכשו את רכב המזדה. כאמור לעיל טוענים התובעים, כי הנתבעים כולם הציגו בפניהם מצג שווא, לפיו רכב המזדה במצב תקין, לא עבר תאונות קשות וכי את הליקויים שנמצאו ברכב, יתקנו הנתבעים על חשבונם והרכב יועבר לידי התובעים לאחר תיקון זה. הנתבעים טוענים, כי דו"ח הבדיקה מהנתבע 3 ודו"ח הבדיקה בטסט ליין תומכים במצג אותו הציגו לתובעים בעת הרכישה, שהרכב היה תקין. אין בידי לקבל את טענות הנתבעים. תובע 1 הצהיר, כי לאחר שראה את המודעה בה פרסמה נתבעת 2 את הרכב למכירה, התקשר ודיבר עם נתבע 4, אשר מסר לו, "שהמזדה 'שמורה במצב מצוין' וקיבלה לכל דרכה טיפול במוסך מורשה של מזדה" (סעיף 4 לתצהיר התובע 1). תובעת 2 הצהירה, כי מספר ימים לאחר שיחה זאת, שבה אף היא והתקשרה לנתבעת 2 ושוחחה עם נתבע 4, אשר חזר ואמר לה, כי "המזדה שמורה ובמצב מצוין מכאנית וכללית ושהיא טופלה כל הזמן ולכל דרכה במוסך מורשה של מזדה" (סעיף 7 לתצהיר תובעת 2). כמו כן הצהירה תובעת 2, כי בתום הבדיקה אשר נערכה אצל נתבע 3, הסביר להם האחרון, כי: "המזדה נמצאה לאחר הבדיקה במצב תקין ומצוין. גבאי ציין שאמנם המנוע נכבה, אולם הוסיף וציין ש'הדבר היחיד שצריך לעשות זה ניקוי אינג'קטורים ולהחליף צינורות קטנה של המים, שזה לא רציני אך כדאי להחליף אותה על כל מקרה'. שאלתי אותו 'מזה זה אינג'קטורים?' והוא ענה לי שזה ממש כלום ולא רציני וזה 'בעיה מינורית' ועושה קצת עשן שחור וזה בגלל תצרוכת הדלק וכי לאחר ניקוי האינג'קטורים הבעיה הזו תחלוף כאילו לא הייתה" (סעיף 18 לתצהיר). כמו כן הצהירה תובעת 2, כי שבה ושאלה את נתבע 3, האם המנוע ותיבת ההילוכים תקינים והוא חזר ואמר לה מפורשות, שהם במצב מצוין וכי אין לה כל סיבה לדאגה (סעיף 19 לתצהיר). הצהיר על כך גם התובע 1 בסעיפים 15 ו-16 לתצהירו. התובעת 2 נחקרה על האמור לעיל בתצהירה ועדותה זו נמצאה אמינה בעיניי. התרשמתי, כי תובעת 2 העידה בכנות על שאירע וכי באמת ובתמים האמינה, כי רכב המזדה במצב מצוין וכי הליקויים אשר נמצאו בבדיקה מינורים וניתנים לתיקון פשוט. גרסת התובעת 2 לא נסתרה כלל ועדותה הייתה קוהרנטית וברורה. גרסת התובעים לפיה הנתבעים התחייבו לתקן את כל הליקויים שהתגלו ברכב המזדה בבדיקה אצל נתבע 3 לא נסתרה. כאמור לעיל, אף לא הוצגה על ידי מי מהנתבעים גרסה לסתור. נתבע 4 אינו טוען בתצהירו דבר לעניין ביצוע התיקונים לאחר הבדיקה אצל נתבע 3. גם בעדותו לא נמצא דבר אשר יש בו כדי לסתור את טענת התובעים לעניין זה. תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה, שרכב המזדה נמכר לתובעים במחיר של 38,000 ₪ כאשר אין מחלוקת שמחיר זה הוא מחיר המחירון של הרכב הנרכש. מחיר זה משקף הבנה, כי מדובר ברכב אשר מערכותיו הבסיסיות ובמרכזן מנוע הרכב תקינות וכי רכב זה לא עבר תאונה משמעותית. עולה מכך, כי הרכב נרכש על ידי התובעים תחת ההנחה, כי מנוע הרכב תקין, אין בו בעיה מהותית וכי הרכב לא עבר תאונה קשה. בכך יש כדי תמיכה ישירה לטענה, כי הנתבעים אכן הציגו בפני התובעים מצג על פיו מצב המנוע תקין והרכב במצב "מצוין". המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי התובעים הצליחו להראות במידת הוודאות הדרושה, פגמים במנוע רכב המזדה, החורגים מאלו שפורטו בדו"ח מטעם הנתבע 3 ומהמצג אשר הוצג להם בעת רכישת רכב המזדה. כמו כן הראו התובעים, כי ברכב פגיעות שונות אשר גרמו לירידה ב-5% מערכו. הרכב הוצג לתובעים על ידי הנתבעים כרכב שמור במצב מצוין, בעוד שמדובר במנוע פגום אשר סובל מפגיעות ובלאי גבוה. לעניין הנתבעים 1, 2 ו-4 נתבע 4 טען בעדותו, כי הוא אינו זוכר מה השיב לתובעים כשהתקשרו לראשונה לשאול על מצב רכב המזדה (עמ' 27 לפרוטוקול). בהמשך החקירה הסביר נתבע 4, כי לא בדק את הרכב בטרם הציע אותו לתובעים וכי מטעם זה לא יכול היה לציין בפניהם כי הרכב במצב מצוין: "ש. והם באו את הנסיעה בלי לשאול מה מצב הרכב? ת. אמרתי שאני מניח שהם כן שאלו. ש. בלי ששמעו שהרכב במצב מצוין? ת. אני בטוח שלא אמרתי מצב מצוין, אני לא יכול לדעת את מצב הרכב, כי עדיין לא לקחתי את הרכב לבדיקה, אז אני לא יודע את מצב הרכב. ש. לפני דקה לא היית בטוח וכעת אתה בטוח, אתה יכול להסביר לי את הסתירה? ת. לא אמרתי שהרכב במצב מצוין, אני כמעט בטוח שלא אמרתי את זה. זה רכב ישן לא רכב חדש" (עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 9 - 16). נתבע 4 העיד, כי הנתונים היחידים אותם הציג בפני התובעים היו מספר הקילומטרים, מספר הבעלים ומצב ויזואלי של הרכב (עמ' 31 לפרוטוקול). משנשאל, מה אמר לתובעת 2 על מנת שתשקול לקחת את הרכב לבדיקה, השיב: "שהרכב מבחינה ויזואלית ללא תאונות שילדה, לגבי יתר הדברים, שתלך למכון בדיקה" (עמ' 33 לפרוטוקול, שורות 6 - 8). עדותו נמצאה מתחמקת ולא אמינה. לא ניתן לקבל את גרסת נתבע 4, כי לא ידע על הפגמים במנוע הרכב. עדותו המתחמקת עומדת בסתירה לעדותה המהימנה של התובעת 2 ובסתירה להגיונם של דברים ולנסיבות העסקה. כמו כן מצאתי, כי עדות נתבע 4 כסותרת את האמור בתצהירו. כך למשל הצהיר נתבע 4 כי: "התובעים לקחו את הרכב לבדיקה, מטעמם, במכון לבדיקת רכבים, שנבחר על ידם, לפני קנייה ועמדו על מצבו המכני והכללי" (סעיף 1.2 לתצהיר). בחקירתו הנגדית נאלץ להודות, כי בפועל, זה אשר בחר את במכון הבדיקה: "ש. ולקחת אותה לגבאי, אתה בחרת את גבאי. ת. אני לא בחרתי את גבאי, אמרתי שיש מספר מכוני בדיקה והיא אמרה לי תיסע. סתם החלטתי על גבאי, בלי שום סיבה מסויימת" (עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 17 - 19). לאור כל האמור לעיל באתי למסקנה, כי נתבעים 1, 2 ו-4 הפרו את החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן הטרום חוזי. הנתבעים הציגו מצג על פיו מנוע רכב המזדה תקין, בעוד שהיו ערים לכך, שמנוע המכונית אינו תקין וזאת, בלשון המעטה. סבורני, כי נתבעים 1, 2 ו-4 ידעו גם ידעו שהתובעים אינם מודעים לעובדה זו. נתבעים 1, 2 ו-4 אף הציגו מצג על פיו נערכו לרכב תיקונים בהתאם לדו"ח הבדיקה שערך נתבע 3. לא נטען ולא הוכח, כי הנתבעים אכן ביצעו את התיקונים. בכל אלה יש משום חוסר תום לב במשא ומתן הטרום חוזי, כאמור בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים) (ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1) 231, 240-238) ואף הטעיה, כאמור בסעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים. לעניין הנתבע 3 לא ניתן להכחיש לאור הממצאים שלעיל, כי תוצאות הבדיקה אותן ערך נתבע 3, לא שיקפו את מצבו האמיתי של רכב המזדה. לכל הפחות, עניין לנו ברשלנות בביצוע הבדיקה. למכון העוסק בבדיקת רכבים לצרכי קניה ומכירה קמה חובה, כחובה של בעל מקצוע כלפי מזמין השירות, להפעיל את הכלים במקצועיים שבידו ולפעול ברמת מיומנות סבירה, במטרה לגלות ליקויים בכלי הרכב הנבדק (על חובת הזהירות של בעל מקצוע כלפי המזמין, ראו - ע"א 341/80 חוסיין עסאד עלי נ' רחמים ששון, פ"ד לו(3) 281, 289-288). החובה עולה מתוך משלח היד, המקנה למכון את המומחיות והמיומנות הנדרשות לבצע בדיקת תקינות של רכב. אשר לחובת הזהירות הקונקרטית: ספק שירות, כמו נתבע 3, יכול וצריך לצפות, כי בדיקה רשלנית של הרכב עלולה לגרום נזק כספי ללקוח, שכן הבדיקה נערכה למטרת רכישת המכונית. מחומר הראיות עולה בבירור, כי הבדיקה אותה ערך נתבע 3, לא שיקפה את מצבו האמיתי של הרכב. כך גם הסבריו של נתבע 3, אשר ניתנו לתובעים לאחר ביצוע הבדיקה, לא תאמו את מצבו האמיתי של הרכב. בכך, התרשל נתבע 3 כלפי התובעים. משרכשו התובעים את רכב המזדה בהתבסס על המצג אשר הוצג להם על ידי הנתבעים בכלל והנתבע 3 בפרט ביחס למצב הרכב, יש לראות בנתבע 3 כמי שאחראי גם הוא לנזקי התובעים. זאת, הן מהפן הנזיקי והן מכוח ההתחייבות החוזית אשר נטל על עצמו נתבע 3 במסגרת החוזה לבדיקת רכב, אשר נחתם בין הצדדים (נספח 1ב' לתצהיר התובעת 2). לא נעלמה מעיני טענת נתבע 3, כי תוקף האחריות על ממצאי הבדיקה הוא לחודש ממועד הבדיקה או עד ל-1,000 ק"מ, כאמור בסעיף 2 לחוזה לבדיקת רכב עליו חתמו התובעים. עם זאת, משמצאתי, כי הנתבע התרשל בביצוע הבדיקה והציג בפני התובעים, בהסברים אותם נתן להם על הרכב מצג שווא וכי ידע או היה עליו לדעת על מצבו האמיתי של הרכב, אין כל תוקף לסעיף זה. כמו כן, לא נעלמה מעיני הוראת סעיף 7 לזכרון הדברים, אשר נחתם בין התובעים לבין נתבעת 1, על פיו, "הקונה מצהיר, שבדק את המכונית, את הרישוי ומקור הרכב ומצאה מתאימה עבורו ולצרכיו ולשביעות רצונו ואין לו ולא יהיו לו כל טענות שהן בגין טיבה או מחירה של המכונית". אין בהוראה זו כדי לשנות ממסקנות פסק הדין. התובעים הסכימו להוראה זו על רקע ועל יסוד המצג אשר הוצג להם על ידי נתבע 4, הן לעניין מצב המנוע והן לעניין ביצוע ההתחייבות לעניין תיקון הליקויים בו. משהתברר, כי המצג לא היה נכון וההתחייבות לא בוצעה בשלמותה, ממילא נשמט הבסיס מתחת להצהרתם האמורה של התובעים. טענות התובעים בדבר קנוניה על אף שהתרשמתי כי אכן, שיתפו ביניהם הנתבעים 4-1 פעולה ביצירת מצג שווא בפני התובעים, וכי לא בכדי "הובילו" נתבע 4 ו"דני" את התובעים לנתבע 3, הרי שלא מצאתי, כי הוכח במידה הנדרשת בהליך אזרחי מעשה קנוניה. הסעדים אל מול נתבעים 1, 2 ו-4 ראשית אציין, כי נתבעת 1 היא שמכרה לתובעים את הרכב ועל כן אחראית היא כלפיהם. כמו כן אציין, כי נתבעת 2, אשר פעלה בשיתוף פעולה עם נתבעת 1 למכירת רכב המזדה אחראית אף היא כמי שביצעה בפועל את כל הליכי המכירה באמצעות נתבע 4. לנתבע 4, כמי שהוביל את המשא ומתן למכירת הרכב וכמי שבאופן אקטיבי הציג מצגי שווא בפני התובעים, אחריות משל עצמו ואין לאפשר לו "להסתתר" מאחורי נתבעת 2 כחברה בע"מ. עם זאת, לא מצאתי לנכון לחייב את גב' לימור חכמון הרשומה כבעלת מניות בנתבעת 1, שכן לא הוכח חלקה בפרשה. ביטול ההסכם התובעים זכאים לבטל את ההסכם. ההפרה אותה הפרו הנתבעים את זיכרון הדברים היא הפרה יסודית, שכן היא מתייחסת לתקינותה של מערכת עיקרית ברכב שנרכש. הפרה זו מזכה את התובעים בסעד של ביטול ההסכם. הנתבעים פעלו בניגוד לאמור בסעיף 12 לחוק החוזים ואף הטעו את התובעים, כאמור בסעיפים 14 ו- 15 לחוק. הנתבעים הציגו בפני התובעים מצג על פיו מצבו של הרכב "מצוין" בעוד שבפועל נמצא כי ברכב ליקויים משמעותיים בכלל ובמנוע בעיקר. בכך נוצר פער בין המצב העובדתי אותו שיוו לנגד עיניהם התובעים, עת בחרו להתקשר בעסקה לבין המצב העובדתי לאשורו. יש לקבוע אם כן, כי אצל התובעים חלה טעות בעקבות מצגי השווא של הנתבעים. מצגי שווא אלו ביחס למנוע הרכב, הם שהובילו את התובעים לטעות והם שהובילו אותם לרכוש את הרכב. אין כל ספק, כי לו היו יודעים את מצב מנוע הרכב לאשורו, לא רק שלא היו משלמים עבורו את התמורה ששילמו, אלא כלל לא היו מתקשרים בעסקה מלכתחילה. השבה הדין לעניין הסכם אשר בוטל הוא, כי על כל צד להשיב לצד שכנגד את שקיבל על ידו. התובעים זכאים להשבת הכספים אשר שילמו. כנגד זאת עליהם להשיב את שקיבלו - רכב המזדה. כמו כן, יש לפצותם בגין נזקים נוספים אשר נגרמו להם כתוצאה מהעסקה אשר בוטלה. טענת הנתבעים, כי יש לחייב את התובעים בדמי שימוש ראויים, אינה מתקבלת. חיובי הצדדים לפי זכרון הדברים הם חיובים שלובים. התובעים הביעו נכונות, כבר בהודעת הביטול מייד לאחר הבדיקה ב"טסט ליין" והודעת הביטול מיום 3.1.2006 (נספח 5 לתצהיר התובעת 2) להשיב לנתבעים את רכב המזדה בכפוף להשבת הסכום אשר שולם על ידם, אולם פנייתם נענתה על ידי הנתבעים בשלילה. במצב דברים זה, אין הנתבעים יכולים ליהנות מתשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה הם עצמם נמנעו מלקבל את הרכב חזרה לידיהם, כשם שאין הם יכולים להישמע בטענה, כי הרכב איבד מערכו, עת שעמדה בפניהם האפשרות להקטין את נזקם על ידי קבלת הרכב לידיהם. כל זאת, כאשר הנתבעים יודעים, כי מכרו לתובעים רכב פגום. בהקשר זה יש אף לציין, כי הנתבעים לא הציגו כל ראייה בדבר שווי השימוש. על כך יש להוסיף, כי מדובר בעסקה "שלובה" ואף אם היה מקום לקבוע דמי שימוש לגבי רכב המזדה, הרי שהיה אף צורך לעשות כן לגבי רכב ההונדה. ביחס לנתבע 3 משמצאתי, כי נתבע 3 התרשל, לכל הפחות, כלפי התובעים, הרי שיש לראות אותו כאחראי לכל הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהעסקה. על כן אני קובע, כי על נתבע 3 לשלם לידי התובעים, יחד ולחוד עם הנתבעים האחרים, את כל הסכומים, כפי שייפסקו להלן. בהקשר זה יובהר, כי יש לחייב הן את המכון והן את מר גבאי ז'ק, אשר לקחת חלק פעיל במצגי השווא כלפי התובעים. כמו כן הנני דוחה את טענת הנתבעים בדבר אשם תורם. הנתבעים כולם טוענים, כי התובעים פעלו בניגוד להוראות הנתבע 3 ולא תיקנו את הליקויים עליהם הצביע נתבע 3 ומשלא עשו כן, פעלו בניגוד לחובה להקטין את הנזק. כאמור לעיל קבעתי, כי אני נותן אמון בטענת התובעים, כי נתבעים 1, 2 ו-4 התחייבו לתקן את כל הליקויים אשר נמצאו ברכב בבדיקת נתבע 3, מסרו לטענתם את הרכב לתיקון, וכי נתבע 3 אישר בבדיקה חוזרת שערך לרכב המזדה, כי כל הליקויים תוקנו. במצב זה, איני מוצא טעם לקבוע אשם תורם מצד התובעים. סוף דבר לאור כל האמור, הנתבעים כולם וכל אחד לחוד, ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים: החזר התמורה בגין רכישת הרכב - סך של 38,000 ₪; סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 6.3.06 ועד לתשלום בפועל. פיצויים כלליים, הוצאות ועוגמת נפש - סך של 5,000 ₪; הוצאות משפט - סך של 4,000 ₪ (כולל מע"מ); בנוסף, ישלמו הנתבעים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. עוד הנני קובע, כי על התובעים להשיב לנתבעים את רכב המאזדה וזאת מיד עם קבלת כל התשלומים שלעיל לידיהם (ולא לפני). התובעים יעמידו לרשות הנתבעים את מפתחות הרכב, ואין הם אינם אחראים להובלת הרכב אל הנתבעים. מאחר ומדובר בנתבעים שונים, הרכב ימסר לנתבע שישלם לתובעים את הסכום הפסוק.רכברכב משומשמנועביטול עסקה (רכב)קניית רכב