ביטול קנס מנהלי ללא שם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קנס מנהלי ללא שם המפקח: השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית הנשיא יהודית גלטנר-הופמן; בש 1016/08) , בו נדחתה בקשת המערער למתן סעד הצהרתי לביטול הודעת קנס מינהלי שניתנה לו בגין עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כדין. כן נדחתה בקשתו החלופית להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין הודעת הקנס. להלן עיקר עובדות המקרה והחלטתו של בית-הדין האזורי: 2. ביום 29.5.05 הוטל על המערער קנס מינהלי קצוב בסך של 30,000 ₪ מכוח חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 (להלן גם החוק), לאחר שבביקורת שנערכה במגרשו של המערער במושב גיאה נמצאו שלושה עובדים זרים מהרשות הפלסטינית שהועסקו על ידיו שלא כדין. הודעת הקנס הומצאה למערער כדין ביום 3.6.05. ביום 31.7.05 הגיש המערער למדינה טופס בקשה לתשלום הקנס בתשלומים וללא תוספת פיגור, ובמסגרת הטופס ויתר על הגשת בקשה לביטול הקנס ועל בקשה להישפט לפי סעיפים 8, 8א ו-13א לחוק. בקשתו נענתה והוא החל לשלם את הקנס בתשלומים, ושילם במסגרתם שני תשלומים בסך 2,500 ₪ כל אחד. אולם, המערער חדל לשלם את הקנס והגיש ביום 11.12.07 בקשה לביטולו ולהארכת מועד להגשת הבקשה לביטול הקנס בצירוף ראיות חדשות מטעמו. הבקשה נדחתה ביום 16.12.07 מהטעם שחלף המועד הקבוע בחוק ובשל חתימת המערער על טופס הוויתור כאמור לעיל. מכאן בקשת המערער נשוא ההחלטה בבית הדין האזורי. 3. המערער טען בבית הדין האזורי כי הודעת הקנס הוטלה על ידי גורם לא מוסמך (רכז קנסות) וכך גם ההודעה על דחיית בקשתו להארכת מועד לביטול הקנס. בנוסף טען כי אינו עונה על הגדרת "מעביד בפועל" לפי חוק עובדים זרים, הוא לא הכיר כלל את העובדים הלא חוקיים ואת מעמדם, משום שהועסקו על ידי קבלן בניין עמו הוא התקשר. כן הסביר המערער את האיחור בהגשת הבקשה לביטול הקנס בכך שהוא לא ידע את הדין ולא היה מיוצג באותה עת. המדינה טענה מנגד כי הקנס הוטל כדין ובסמכות, והבקשה הוגשה לבית הדין בשיהוי ניכר - לאחר כשלוש שנים מיום ביצוע העבירה ולמעלה משנה וחצי לאחר ביצוע התשלום השני של הקנס. 4. בית הדין האזורי, לאחר שפירט את סעיפי החוק הרלוונטיים ואת השיקולים שנקבעו בפסיקה בדיון בבקשה להארכת מועד להישפט, קבע כדלקמן: א. ברישום בהודעה על הטלת הקנס במקום בו אמור להיות שם המפקח צויין "רכז קנסות" בלבד, ללא פרטיו, אך בנסיבות העניין עומדת לרשות חזקת התקינות שהקנס הוטל כדין. הוכח שהודעת הקנס הוטלה על ידי מר רועי ביטון, שמשמש כרכז קנסות וכמפקח (להלן גם מר ביטון) - טענתה של המדינה בעניין לא נסתרה והדבר עולה מכך שמר ביטון דחה את הבקשה לביטול הודעת הקנס. על כן הודעת הקנס ניתנה כדין, ואין באי ציון שמו של המפקח בהודעה משום פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. ב. המערער נקט בשיהוי - הוא פנה אל המשיבה בבקשה לתשלום הקנס ביום 31.7.05 כאשר המועד האחרון על פי החוק להגשת בקשה לביטול הקנס או בקשה להישפט היה עד יום 3.7.05. בנוסף, הוא הגיש בקשה לביטול הקנס כשנה וחצי לאחר שהפסיק לשלם את התשלומים. הסיבה שהציג המערער לשיהוי בו נקט, לפיה הוא לא היה מיוצג באותה עת ולא הכיר את האפשרויות החוקיות העומדות בפניו, אינה מצדיקה את הגשת הבקשה באיחור. בנוסף לכך הוא השתהה בהגשת הבקשה לבית הדין האזורי - חמישה חודשים לאחר שקיבל את תשובת המדינה. כמו כן, טענת המערער לפיה הוא לא היה בגדר "מעסיק בפועל" במועד ביצוע העבירה אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה. לפיכך, קבע בית הדין האזורי כי לא הוכח שהודעת הקנס בטלה מעיקרה ולא הוצג טעם סביר המצדיק את השיהוי הרב בו נקט המערער ולכן דחה את הבקשה. מכאן הערעור שבפנינו. עיקר טענות הצדדים בערעור: 5. המערער טוען בפנינו כי יש לקבוע את בטלותן של הודעת הקנס ושל ההחלטה בבקשה להארכת מועד להישפט משניתנו בחוסר סמכות, ומוסיף את הטענות כדלקמן: א. באשר להודעה על הטלת הקנס - המדינה לא הציגה כל ראיה לכך שהודעת הקנס הוטלה על ידי מר ביטון. מעבר לכך, מר ביטון לא היה מוסמך להטילה משום שהוא רכז קנסות ולא מפקח או רשם על פי הנדרש בחוק. בנסיבות דומות בוטלה הודעת הקנס בעניין עפ"א 20/08 אהרון דגן נ' משרד התמ"ת (, 2.10.08). חזקת התקינות המנהלית נסתרה על ידי המסמכים שהוצגו בעניין. ב. באשר להחלטה בבקשה להארכת מועד להישפט - בית הדין האזורי התעלם מכך שהיא ניתנה על ידי רכז קנסות ולא הועברה לתובע המוסמך לפי החוק. זהו פגם מהותי המצדיק מתן הארכת מועד להגשת בקשה להישפט. ג. בית הדין האזורי טעה בכך שהפנה (בפסקה 27 להחלטה) לסעיף 8(ג) לחוק שדן בבקשה להישפט בעוד שהמערער הגיש בקשה להארכת מועד לביטול הודעת הקנס. 6. המדינה, מנגד, טוענת את הטענות הבאות: א. בית הדין האזורי צדק בדחותו את הבקשה להישפט משלא הובא בפניו טעם המצדיק את הארכת המועד להגשתה. ב. אין כל חובה בחוק או בתקנות לציין את שמו של המפקח ואת תפקידו כמפקח או רשם. יתרה מכך, בשנת 2003 תוקנו תקנות העבירות המנהליות כך שמטופס הודעת הקנס (טופס מס' 4) הוצאו במפורש חתימת המפקח ושם המפקח כפרטים שיש לכלול בטופס, ולכן לא היה צורך בציון פרטים אלה בהודעת הקנס ואין מדובר בפגמים מהותיים בהודעה. ג. הוכח כי מי שחתם על הודעת הקנס בפועל הוא מר ביטון ואין מדובר בענייננו רק בחזקת תקינותה של הודעת הקנס. ד. המערער צודק בטענתו לפיה הסמכות לדון בביטול קנס לפי סעיף 8א לחוק היא בידי התובע המוסמך. אולם בנסיבות העניין המיוחדות אין לראות בתשובה שהפנה אליו מר ביטון משום פגם מהותי היורד לשורשו של עניין - הוא כבר הסכים לשלם את הקנס והחל לשלם אותו והבקשה לביטול הקנס הוגשה באיחור משמעותי. ה. גם אם נפל פגם בהודעת הקנס, אין הוא מגיע לכדי פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, גם לפי דוקטרינת הבטלות היחסית וגם לפי דוקטרינת ההגנה מן הצדק. דיון והכרעה: 7. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית הרלוונטית ולהחלטתו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, והודעת הקנס בטלה מעיקרה. תחילה, נציין בקצרה את המסגרת הנורמטיבית הנחוצה לענייננו. 8. בסעיף 8(א) לחוק נקבע מיהו הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי, וכך קובע הסעיף: "היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה". הנה כי כן, הסמכות בהטלת קנס מינהלי מוטלת על מפקח או רשם. סעיף 5 לחוק עוסק במינוי מפקח, ונקבע בו כי השר הממונה על ביצועו של החוק הרלוונטי המנוי בתוספת הראשונה, או ראש רשות מקומית שהוסמך לכך, ימנה מפקח אשר "יהיה עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם לפי חוק ויקבל הכשרה למילוי תפקידו לעניין העבירות המינהליות שבתחום סמכותו". כן קבועה בסעיף 5(ג1) אפשרות למנות שוטר כמפקח לצורך החוק בעבירות מסוימות. סעיף 6 לחוק עוסק במינוי רשם לעניין החוק, ובו נקבע שרשם ימונה על ידי שר המשפטים, ובעניין הכשירות נקבע כי מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלום יהיה כשיר להתמנות כרשם לצורך החוק. כן נקבע, כי הודעות על מינוי רשם או מפקח תתפרסמנה ברשומות. 9. בתקנה 4 לתקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו-1986, נקבע כי הודעה על הטלת קנס מינהלי קצוב והודעה על בקשה להישפט יהיו לפי טופס 4 שבתוספת או הספח שלו. נוסח הטופס תוקן בתקנות העבירות המינהליות (תיקון), תשס"ג-2003. על אופיה ומהותה של הודעת הקנס עמד בית דין זה בעפ"א 14/06 ניסים סבן נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת (, 9.1.2007) במלים אלה: "הודעה על הטלת קנס בגין עבירה מינהלית לפי חוק עבירות מינהליות (להלן גם: הודעת קנס) כמוה כ"כתב אישום" בלבוש מינהלי. על כך למדים אנו מהוראתו של סעיף 8(א) לחוק לפיה: "היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה". הנחת הרשם או המפקח לקיומו של "יסוד סביר" לכך שנעברה העבירה מושא הודעת הקנס, מבוססת על חומר החקירה שערכה הרשות, ובהסתמך על אותו חומר, על הודעת הקנס להכיל פרטים אלה: שם הנקנס ומענו; תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה; ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה; ציון הוראות החיקוק שבהן נעברה העבירה; והקנס המוטל [סעיף 8(ב) לחוק]. ביקש הנקנס להישפט, הופכת הודעת הקנס, ככתבה וכלשונה ל"כתב אישום" בהליך הפלילי שיינקט כנגד הנקנס". מן הכלל אל הפרט: 10. בנסיבות העניין שבפנינו, אין חולק כי בהודעת הקנס לא צוין שמו של המפקח או הרשם המוסמך, אלא צוין "רכז קנסות". אנו סבורים, כי זהו פגם בהודעת הקנס היורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטולה. בנסיבות העניין, אין בידינו לקבל את מסקנתו של בית הדין האזורי לפיה עומדת למדינה חזקת התקינות המינהלית. כמו כן, אין בעובדה לפיה מר ביטון (שהוא מפקח מוסמך על פי החוק) חתום על ההחלטה בבקשה לביטול הקנס כדי להצביע על כך שהוא זה שגם הטיל את הקנס. בית הדין האזורי קבע כי טענת המדינה לפיה מר ביטון הוא זה שהטיל את הקנס לא נסתרה. לטעמנו טענה זו לא הוכחה במידה הנדרשת, זאת לאור הפגם שעולה מתוכה של הודעת הקנס. 11. לטענתה של המדינה, בתיקון לתקנות משנת 2003 הוחלף טופס 4 לתוספת כך שהוצאו ממנו במפורש חתימת המפקח ושמו כאחד מהפרטים הכלולים בטופס ההודעה על הטלת הקנס המינהלי. אולם, בנסיבות המקרה, השתמשה המדינה בטופס הישן בו מופיעה הדרישה לשם המפקח וחתימתו, ובכל מקרה אין בנסיבות המקרה כדי להצביע על כך שהקנס הוטל על ידי גורם שמוסמך להטילו על פי החוק, אלא נכתב "רכז קנסות" בלבד, אשר אין הוא בגדר הגורם המוסמך להטיל את הקנס. גם אם אין חובה כיום על פי הטופס החדש הקבוע בתקנות לכלול את שמו של המפקח או הרשם שהטיל את הקנס, אין בכך כדי לרפא את הפגם בהודעה שניתנה למערער. הודעת הקנס הינה בעלת תוקף רק כאשר היא חתומה על ידי גורם המוסמך על פי החוק להטיל קנס מנהלי קצוב (דהיינו מפקח או רשם כהגדרתם בחוק), ואשר שמו מפורט בה. מאחר ובמקרה שלנו חתומה הודעות הקנס על ידי גורם לא ידוע - הרי שאין לה כל תוקף. אין בידינו לקבל את טענת המדינה בדבר הפעלת תורת הבטלות היחסית, זאת משום שלטעמנו מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. מדובר בנסיבות הדומות לאלה שנדונו בעפ"א 20/08 אהרון דגן נ' משרד התמ"ת (, 2.10.2008), בו בוטלה הודעת קנס מינהלי קצוב עליה נרשם "שם המפקח: רכז קנסות". משקבענו כי הודעת הקנס מבוטלת - התייתר הדיון בעניין דחיית בקשתו של המערער להארכת מועד להישפט. 12. סוף דבר: הערעור מתקבל כך שהודעת הקנס המינהלי מיום 29.5.05 שניתנה למערער - בטלה מעיקרה. המדינה תחזיר למערער במלואם תשלומים ששילם על חשבון הקנס, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ביצוע התשלום על ידו ועד להחזר בפועל.קנס מנהליקנס