קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גידול שפיר בבלוטת התריס חוק הגזזת: השופט עמירם רבינוביץ 1. השאלה המשותפת המתעוררת בשלושת ההליכים שלעיל היא, האם יש להכיר בגידול שפיר בבלוטת התריס שנגרם כתוצאה מ"טיפול בהקרנה" כ"מחלה" על פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד- 1994 (להלן : חוק הגזזת או החוק). 2. בית הדין האזורי בתל אביב שדן בשאלה זו במותבים שונים במסגרת ערעורים על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מכוח חוק הגזזת (עב 7602/05 ; , השופטת חנה בן יוסף, עב 8622/05 , השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור מר המר ומר קפלן, עב 7406/07 ; , השופטת חנה בן יוסף) השיב עליה בשלילה, ומכאן הערעורים שבפנינו. 3. בנוסף, מתעוררים בשניים מהערעורים (ע"ע 81/08 ו - ע"ע 422/08) שאלות שאינן משותפות לשאר הערעורים. נדון תחילה בשאלה המשותפת לכל הערעורים ולאחר מכן נדון בשאלות הייחודיות המתעוררות בכל ערעור וערעור. גידול שפיר בבלוטת התריס 4. אין חולק, למעשה, שגידול שפיר בבלוטת התריס אינו כלול בתוספת לחוק הגזזת (להלן : התוספת), זאת להבדיל מגידול ממאיר בה הכלול בתוספת. במצב דברים זה ברור על פניו, שאין המערערות זכאיות לפיצוי על פי החוק, משום שגידול שפיר אינו בגדר מחלה המנויה בתוספת, אלא שלטענתו של בא כוחן של המערערות פסיקתו של בית דין זה, אינה אחידה ואיננה עקבית ולפחות בפרשת פלנר (עע 263/05 אורי פלנר -מדינת ישראל, לא פורסם, , ניתן ביום 15.11.2006, להלן- פס"ד פלנר) קבעה דעת הרוב כי אין הצדקה לשלול פיצוי על נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול בהקרנה רק משום שאין מדובר בגידול ממאיר. עוד טען בא כוח המערערות כי הניתוח לכריתת בלוטת התריס מבוצע במקרים רבים בעיקר בשל החשש לממאירות, וכי תוצאותיו של ניתוח זה, גם כשהגידול הוא שפיר, גורם לאחריו לתוצאות לוואי דומות לאלה של ניתוח להוצאת גידול ממאיר בבלוטת התריס. על פי טיעון בא כוח המערערות מצב דברים זה, בו חולים בגידול שפיר בבלוטת התריס, אינם זכאים לזכויות מכוח חוק הגזזת, למרות שגם הם נפגעי הקרנה, אינו צודק ויוצר אבחנה לא ראויה בין החולים בשני סוגי הגידולים. 5. המשיבה (להלן : המדינה) טענה, כי בהתאם לפסיקה האחרונה של בית דין זה בעע 55/06 מלכה שחר - מדינת ישראל, לא פורסם, , ניתן ביום 22.6.2006 (להלן: פס"ד שחר) ובבר"ע 203/08 אמרוסי - מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 1.6.2008 (להלן : עניין אמרוסי), אין הוועדות הרפואיות מוסמכות להעניק אחוזי נכות על פי החוק בגין גידול שפיר בבלוט התריס, וכי מסקנה זו עולה גם מן העקרונות שהתווה בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 11674/05 העמותה לקידום ענייני הגזזת ואח' נ' שר הבריאות ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 18.3.2007 (להלן : בג"צ הגידולים השפירים) ובבג"צ 625/06 העמותה לקידום ענייני מוקרני הגזזת ואח' נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח', לא פורסם, , ניתן ביום 2.8.2007 (להלן -בג"צ הרדיודרמטיטיס). לטענת המדינה, פסיקה זו שנתה את המצב המשפטי שהיה קיים בעקבות פסק דין פלנר ומיני אז המצב המשפטי ברור, ואין עוד ספקות לגביו. 6. ערעורים אלה אינם מצריכים אותנו להאריך בדברים במקום בו השדה נחרש חריש עמוק דיו בפסיקתו האחרונה של בית דין זה בפסק דין שחר ובעניין אמרוסי ובפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"צ הגידולים השפירים ובבג"צ הרדיודרמטיטיס. המצב המשפטי כיום הוא ברור לחלוטין, ולא יכול להיות לגביו כל ספק. לשון החוק היא ברורה, כאשר בתוספת לחוק יש חלוקה מפורשת וברורה בין רשימת הגידולים הממאירים המוכרים כ"מחלה" בסעיף 1א לתוספת, ובין הגידולים השפירים המוכרים כ"מחלה" המצויים בסעיף 1ב לתוספת. המחוקק ידע להבחין הבחן היטב בין הגידולים הממאירים ובין הגידולים השפירים ולמקם אותם בתוספת בצורה ברורה שאינה יכולה להטעות. הגידול בבלוטת התריס נמצא ברשימת הגידולים הממאירים. גידול שפיר בבלוטת התריס אינו נמצא בתוספת כלל. 7. אני יכול להסכים עם בא כוח המערערות, שאין זה המצב הרצוי, לאור הטענה שגידול שפיר בבלוטת התריס נגרם גם הוא, בין השאר, מהקרנה, אך המחוקק סרב להכניסו לתוספת ועתירה להתערב בנושא זה נדחתה בבג"צ הגידולים השפירים. בחוק אין לקונה, כפי שניסה לטעון בא כוח המערערות. התוספת היא רשימה סגורה (סעיף 5 לפס"ד שחר). כל מה שאין בה, לא ניתן לכלול בה על ידי פסיקה היוצרת יש מאין, כאשר קיים בחוק למעשה הסדר שלילי. בית הדין אינו יכול ליתן פירוש שכל כולו עקירת לשונו הברורה של החוק. הוא אינו מוסמך לעשות התאמות, שאינן אלא הכנסת מחלה נוספת לתוספת, סמכות הנתונה רק לשר בהתאם לסעיף 13 לחוק, והוא לא עשה בה שימוש, בשל שיקולים תקציביים. 8. בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית הערעורים תוך הצטרפות לתקווה שהביע בית המשפט העליון בבג"צ הגידולים השפירים, כי השר יבחן מחדש את האפשרות להוספת המחלה של גידול שפיר בבלוטת התריס לתוספת לכשיבשילו התנאים לכך. הגידול בעמוד השדרה בע"ע 81/08 מתעוררת השאלה, האם הגידול הממאיר שהתגלה בעמוד השדרה של המערערת (להלן : גב' גדסי) הוא "מחלה" כהגדרתה בחוק הגזזת. הוועדה הרפואית לעררים מכוח חוק הגזזת, מושא ערעור זה, כתבה לעניין זה את הדברים הבאים : "הוסבר לעו"ד פלג שהגידול בעמוד השדרה הוא גידול בעמוד השדרה הגבי ולא הצוארי ולכן אינו כלול בחוק והוועדה מחויבת לבטלו" (ההדגשה הוספה - ע.ר.). 10. בית הדין האזורי קבע לעניין זה את הדברים הבאים : "מדובר בטענות רפואיות לגבי הימצאותו של הגידול, האם נמצא ב'איזור הצואר' וככזה נופל בגדר 'מחלה' שבחוק, או שמדובר בגידול בעמוד השדרה,שאינו באיזור הראש והצואר, וככזה אינו מוכר ככזה המזכה באחוזי נכות על פי החוק". 11. גב' גדסי טענה, כי אין מדובר בשאלה רפואית אלא בשאלה משפטית. לטענתה, הגידול בו לקתה ממוקם באיזור הראש והצוואר, קרי בגב העליון, וככזה הוא בגדר מחלה המוכרת בחוק. 12. על טענות אלה של המערערת השיבה המדינה בזו הלשון: "67. סעיף 1(א) לתוספת לחוק, קובע כי 'מחלה' ע"פ דין היא 'כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר'. אלא שהמחוקק לא הסתפק בהגדרה כללית זו, אלא פירט במדוייק מהי שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר: גידולי מוח, גידולי גולגולות, גידולי בלוטת התריס, גידולים בבלוטת הרוק, וגידולי עור באזור ראש צוואר בלבד. הא ותו לא. 68. זאת ועוד. בסיפא של סעיף 1(א)(4) ליד ההגדרה "גידולי עור כגון מנלומה [צ.ל. מלנומה - ע.ר.] באזור ראש צוואר" הוספה המילה "בלבד"!. 69. מכאן שאין הכוונה היא לגידולים הממוקמים בסמוך לראש ולצוואר, כגון הכתפיים או הגב העליון, אלא, כאמור, ראש וצוואר בלבד. קרי גידולי עור המשתרעים על השטח שתחילתו בראש וסופו בצוואר. לא פחות ולא יותר. כפי שאף נטען בעניין הגידולים השפירים בבלוטת התריס, לו רצה המחוקק לכלול אף גידולי עור בעמוד השדרה הגבי, היה עושה זאת במפורש, כפי שעשה באשר למחלות אחרות, וודאי וודאי שלא מוצא היה לנכון להוסיף בסיפא של ס"ק 1(א)(4) את המילה 'בלבד'. 70. לשיטתה של המערערת - גם גידול הממוקם בסמוך לצוואר נכנס אף הוא למסגרת החוק, מאחר והוא 'באיזור' הצוואר, ולא ברור היכן עובד הגבול: האם הגב העליון כולו הוא 'איזור הצוואר'? האם גם הכתפיים? אולי גם הגב כולו? 71. לסיכום, הלשון בה נקט המחוקק הינה מפורשת, ברורה וחד משמעית. התוספת לחוק מונה רשימה סגורה של 'מחלות'. יש ליתן לה את המשמעות הטבעית והרגילה שלה. בענייננו, נקבע מפורשות בתוספת לחוק כי רק 'שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר' המוגדרת בין היתר כ'גידולי עור כגון מנלומה [צ.ל. מלנומה - ע.ר.] באזור ראש צוואר בלבד' מהווה 'מחלה' כמשמעותה בחוק. אין הגדרה זו משתרעת על פני גידולים בעמוד השדרה הגבי, העליון או התחתון" (ההדגשות במקור - ע.ר.). 13. פירוש המדינה להוראות התוספת שבחוק הוא אכן הפירוש הנכון. סעיף 1 לחוק מגדיר "מחלה" כ"אחת המחלות המנויות בתוספת".לשון התוספת בנויה בשיטת "כלל ופרט", כאשר אין בכלל אלא מה שבפרט. פירושו של דבר, שהביטוי הבא אחרי הביטוי הכללי מצמצם את היקפו של הביטוי הכללי. זהו אחד משלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל שהתורה נדרשת בהן, והמשמשות ככלי פרשנות גם לטקסטים שאינם נמנים על כתבי הקודש. כך הפכו הכללים כמו "קל וחומר", "גזירה שווה" ו - "בנין אב" לכלי פרשנות מקובלים בשדה המשפט ולא רק בו, וכך גם הכלל דנא "כלל ופרט- אין בכלל אלא מה שבפרט". 14. במקרה הנוכחי הכלל הוא הביטוי: "כל שאת ממאירה באיזור הראש והצואר". הפרט הוא כל מה שבא אחריו בפירוט המופיע בסעיפים הקטנים 1 עד 5. "גידולי מוח, גידולי גולגולת" וכך הלאה, והוא מצמצם את הביטוי הכללי של" כל שאת ממאירה באיזור הראש והצואר" ותוחם אותו לגדר ד' אמות של הפירוט המופיע אחריו. פירושו של דבר הוא, שלא כל "שאת ממאירה באיזור הראש והצואר" תיחשב כ"מחלה" אלא רק שאת ממאירה שהיא מסוג גידולי מוח, גידולי גולגולת, גידולים בבלוטת התריס וכן גידולי עור כגון : מלנומה באיזור ראש וצואר בלבד. הביטוי "אזור הראש והצואר" המופיע בשורה הראשונה של סעיף 1.א. לתוספת, לא ניתן לפרשו פירוש רחב הכולל כל גידול ממאיר באיזור הצואר והראש, אלא יש להגבילו אך ורק לגידולים המנויים בסעיפים קטנים 1-5 לסעיף 1.א. ואין בלתם. 15. הגידול של הגב' גדסי בעמוד השדרה לא ברור מהו. אם מדובר בגידול שאיננו גידול עור, אזי ודאי שאיננו נכלל בתוספת הכוללת רק גידולי עור כגון מלנומה באיזור הראש והצואר בלבד. אם מדובר בגידול עור בעמוד השדרה, הרי שאין מדובר בגידול באיזור הראש והצוואר, כדרישת החוק. איזור מבחינה לשונית פירושו חלק משטח. הצואר הוא "חלק בגוף החי המחבר את הראש עם הכתפים" (מילון אבן שושן). הצואר אינו נקודה, הוא שטח בגוף המחבר את הראש עם הכתפים. האיזור שבין הראש לכתפים הוא איזור הצואר. עמוד השדרה איננו בשום פנים איזור הצואר, ודאי גם לא איזור הראש שלגביו יש פירוט מהו בסעיפים קטנים 1,2 לסעיף1 א. לתוספת. אין זה סביר להרחיב את תחום הצוואר לתחום הגב. מדובר בחוק המקנה זכויות והטבות כספיות, ואין זה מתקבל על הדעת ליתן פירוש לחוק על בסיס הגדרות לא מדויקות שאינן תואמות את לשון החוק, קרי התוספת. כאמור, דברים אלה נכתבו אך ורק, אם מדובר בגידול עור. אם אין מדובר בגידול עור, ודאי שאין הוא נכלל בתוספת. סיכומו של דבר- ערעור הגב' גדסי כוכבה בנושא הגידול בעמוד השדרה נדחה . הליקוי הנפשי 16. הצדדים בע"ע 422/08 הסכימו כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לדיון מחדש בליקוייה הנפשיים והנמקת החלטתה בהתאם לפסיקה. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין. סוף דבר ערעור המערערות בנושא הכללת הגידול השפיר בבלוטת התריס ברשימת המחלות על פי חוק הגזזת נדחה. ערעור הגב' גדסי בנושא הכללת הגידול בעמוד השדרה ברשימת המחלות נדחה. בהסכמת הצדדים, מתקבל ערעור המערערת בע"ע 422/08 בכל הנוגע לליקוי הנפשי. בהתחשב בכלל נסיבות העניין, אין צו להוצאות.גזזתרפואהבלוטת התריססרטן