גניבת פנקס צ'קים בזמן שהייה בחו"ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת פנקס צ'קים: 1. לפני תביעה שטרית. התובעת, סלטי גן בע"מ, הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 01-19424-05-4) 9 שיקים בסך כולל של 54,348.37 ₪ (להלן: "השיקים") משוכים לפקודתה מחשבונם של הנתבע, מר כהן דניאל ואשתו. 2. התובעת עוסקת ביצור ושיווק סלטים. בתקופה הרלבנטית היה הנתבע בעליה של חנות מכולת. 3. לטענת התובעת היא סיפקה סחורה לצד ג', מר אלי פנג'ל. כשמר פנג'ל נקלע לקשיים כלכליים הוא שילם לתובעת עבור סחורה שרכש ממנה בשיקים של הנתבע וזאת בתאום עם הנתבע ואשתו. 4. לטענת הנתבע, בזמן שהותו בחו"ל במהלך שנת 2002 מר פנג'ל גנב ממנו כ- 10 פנקסי שיקים ועשה בהם שימוש ללא רשותו. השיקים נשוא התביעה הם חלק מהשיקים שנגנבו והם מזוייפים. כמו כן טוען הנתבע להעדר תמורה. הראיות 5. התובעת הגישה תצהיר מנהלה, מר אברהם ששון וחוו"ד הגרפולוגית גב' אורה כבירי. לאחר חקירתו של מר ששון הוגש תצהיר משלים מטעמו והוא נחקר עליו. הנתבע הגיש תצהירו ונחקר. דיון 6. השיקים נשוא הדיון הינם תשעה שיקים משוכים מחשבונו של הנתבע בבנק דיסקונט (ח-ן 193461 סניף 99), שפרטיהם להלן: שיק מס' סכום תאריך פרעון 598 6531.51 ₪ 3.11.02 617 5805.42 ₪ 10.11.02 349 6166.31 ₪ 12.11.02 494 2500 ₪ 15.11.02 496 6491.02 ₪ 21.11.02 626 6782.21 ₪ 30.11.02 539 5714.25 ₪ 30.11.02 404 9730.65 ₪ 26.12.02 9981841 4627.00 ₪ 6.1.03 טענתו העיקרית של הנתבע היא כי השיקים נגנבו ממנו וחתימתו עליהם זויפה. 7. בדיני השטרות הנטל להוכיח כי החתימה על השיק היא אכן של הנתבע, מוטל על כתפי התובע. (ע"א 232/77 יעקב רוזנברג נ' עמנואל אברהמוף, פ"ד לב(2), 197, ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3), 240, 262-261). 8. אין הדברים דומים במקרה בו אין מחלוקת כי השיק הוצא מתוך פנקס השיקים של הנתבע ונמשך מחשבונו. אז מוטל על הנתבע הנטל להוכיח כיצד הגיע שיק שלו לידיים זרות. ההתנהלות בין הצדדים 9. בחקירתו במסגרת הליך ההתנגדות הבהיר הנתבע כי נמסרו לתובעת בעבר שיקים שלו אם כי הוא עצמו לא רכש ממנה סחורה. הוא ראה את מנהל התובעת כשזה הגיע לחנות המכולת של הנתבע יחד עם מר פנג'ל, הוריד סחורה, הניח אותה ליד החנות ומר פנג'ל לקח אותה (עמ' 2 ש' 5-12, עמ' 3 ש' 20). 10. בתצהיר עדותו הראשית הנתבע הצהיר: "בעבר נתנו על ידי שיקים למר אלי פניג'ל כנגד תשלום נגדי על ידו וכל השיקים אשר נתנו על ידי ונרשם הסכום בהם כובדו על ידי ואין קשר בין שיקים אלה לבין השקים נשוא התביעה כאן" (סע' 9). 11. בחקירתו הנגדית הנתבע כי בשנים הרלבנטיות לא היתה בינו ובין מר פנג'ל מערכת יחסים עסקית. הם מכירים מזה שנים. כשמר פנג'ל הסתבך כלכלית החליט הנתבע לעזור לו. הוא מסר לו שיקים שבהם מילא סכום וחתם והשאיר את שם הנפרע ריק (עמ' 23 ש' 7-12, 23-28). הנתבע מילא בשיק סכום מדויק, כולל אגורות, לפי חשבונית שהראה לו מר פנג'ל (עמ' 24 ש' 2-7).הוא תאר: " ש. אם פנג'ל הציג לך את החשבונית זאת אומרת שהיית צריך להיות איתו. ת. המשאית של פנג'ל היתה מגיעה לחנייה מאחורי החנות שלי. הם היו מעבירים את הסחורה מהאוטו של סלטי גן לאוטו של אלי פנג'ל. אלי פנג'ל הגיע אלי עם החשבונית, לפי זה הייתי ממלא. היה מצב של פעמים ספורות שאלי לא היה בסביבה אז הם הורידו את הסחורה מחוץ לחנות שלי ובתיאום טלפוני עם אלי הוצאתי להם שיק. ש. כל פעם כשהייתה ניתנת סחורה וחשבונית היית נוכח בעת מסירת הסחורה? ת. כן." (עמ' 24 ש' 10-16). 12. מן האמור לעיל ניתן ללמוד כי הנתבע הוא זה ששילם עבור סחורה שרכש מר פנג'ל מאת התובעת. הנתבע ידע למי נמסרים השיקים שלו, הסחורה עברה ידיים לצד חנות המכולת של הנתבע, הוא מסר את השיק במקום לפי החשבוניות שהוציאה התובעת. 13. מנהל התובעת הצהיר כי משנת 1999 מכרה התובעת סחורה למר פנג'ל וזה היה משלם עבורה בד"כ בשיקים דחויים (סע' 2,4). כשהחלו שיקים שמסר לחזור ללא שנפרעו, הודיעה לו התובעת שתפסיק לספק לו סחורה אלא אם ישלם במזומן או בשיקים של אחרים. מר פנג'ל הציע כי ישלם בשיקים של הנתבע. הנתבע ואשתו, יחד עם מר פנג'ל, יצרו קשר עם מנהל התובעת ואישרו כי ישלמו עבור הסחורה שרכש מר פנג'ל בשיקים שלהם. במשך תקופה ארוכה מסר מר פנג'ל לתובעת שיקים מחשבון הנתבע ואשתו, שנפרעו במלואם. עד לחודש נובמבר 2002 נפרעו שיקים רבים של הנתבע ואשתו שמסר לתובעת מר פנג'ל (סע' 5-6). 14. התובעת צרפה לתצהיר תדפיס בנק ובו מסומנים שיקים של הנתבע שמסר לה מר פנג'ל ואשר נפרעו, צורפו העתקי השיקים והקבלות שהוצאו בגינם (נספחים א-ג). המדובר בתשעה שקים שזמן פרעונם ביום 1.4.02 ל- 26.10.02. העניין זה תאום את עדות הנתבע על פיה במשך תקופה ממושכת הסכים למסור שיקים למר פנג'ל עבור התובעת, מר פנג'ל אמר לו את הסכום והנתבע משך את השיק (עמ' 24 ש' 2-16). הגניבה 15. הנתבע הגיש כראיה לגניבה שתי תלונות שהגיש במשטרה: ביום 4.11.02 הודעה אודות אובדן 10 פנקסי שיקים וביום 9.11.02 הודעה אודות גניבת שיקים (נספחים ב'-ג' לתצהירו). התלונות הוגשו כשנתיים לפני פתיחת תיק ההוצל"פ אולם מספר חודשים לאחר ארוע הגניבה הנטען ויום למחרת מועד פרעונו של השיק הראשון נשוא התביעה. 16. גרסתו של הנתבע ביחס לגניבת השיקים כפי שהועלתה במסגרת התצהיר התומך בבקשה לביצוע שטר הינה מצומצמת ביותר. נאמר בתצהיר: "השיקים נשוא תיק ההוצל"פ (להלן 'השיקים') גנובים המה ומזוייפים והם מהווים חלק קטן בין יתר 10 פנקסי שיקים שנגנבו מהחנות שבבעלותי, זאת בתקופה בה שהיתי בחו"ל. מיותר לציין כי תיק הוצל"פ זה מתווסף לתיקי הוצל"פ נוספים אשר נפתחו נגדי ונגד אשתי בגין סדרת השיקים אשר נגנבו בנסיבות שתוארו. בגין סדרת השיקים שנגנבו אף ניתנו בזמנו הוראות ביטול לבנק. אין ולא היה לי כל קשר עסקי עם המשיבה. מעולם לא התקבלה תמורה כלשהי עבור השיקים" (סע' 3-7 לתצהיר מיום 30.3.05). בתצהיר הנתבע אין גרסה מפורטת יותר מזו ולמעשה היא מהווה חזרה על האמור בהתנגדות בעניין זה. 17. בחקירתו במסגרת ההתנגדות העיד הנתבע כי החתימות בכל השיקים אינן שלו (עמ' 2 ש' 13-16). הוא העיד כי היה בחו"ל בסוף חודש 8/02 או 8/03 לכשבועיים. כשבועיים-שלושה לאחר חזרתו לארץ גילה כי נגנבו לו פנקסי שיקים. החלו לצאת שיקים לאחר כחודשיים - שלושה ולאחר שראה שזו כמות גדולה פנה למשטרה להגיש תלונה. הגיש תלונה כשהתחילו לצאת שיקים. נגנבו 10 פנקסי שיקים, חלקם חתומים וחלקם לא, לא היתה פריצה לחנות. הנתבע מחזיק בחנות 10-15 פנקסי שיקים, נגנבו בערך 10 פנקסים, ייתכן 8, ייתכן שגם חצאי פנקסים. כשגילה את הגניבה ביטל את השיקים בבנק, כשראה שיק שאינו מוכר לו ולא רשום בפנקס שלו פנה לבנק, עם התלונה שהגיש במשטרה וביטל את השיק (עמ' 3 לפרו' בבש"א 3087/05 ש' 3-19). 18. בחקירתו לפני הבהיר הנתבע כי פנקסי השיקים נמצאים בחנות במגירה שאינה נעולה. הוא בד"כ אינו משאיר פנקסים חתומים בחנות. אם אינו נמצא בחנות הוא משאיר שיק אצל ילדיו, חתום לטובת גורם מסויים (עמ' 22 ש' 24-32). "ש. האם אלי פנג'ל כבן בית היה לוקח בעצמו פנקסי שיקים? ת. ביום שהוא גנב את השיקים והייתי בחו"ל, אז כן. הילדים שלי היו שם. הם הכירו אותו. הוא היה אצלי פעמיים שלוש בבית ואכל אצלנו גם צהריים. עקב הקשרים שהיה לי איתו, הילדים שלי הילד הגדול היה אז בן 17. הוא עשה מה שעשה כשהוא גנב. ש. לגבי השיקים שנפרעו בעבר. האם הוא נכנס באופן עצמאי? ת. יש לי קלסר, לוח שנה, בפנים יש פנקס שיקים אחד השאר במגירה. אני מוציא את השיק, רושם אותו. מדפדף בתאריכים איפה אני יכול להכניס את השיק. יש לי גבול כמה אני יכול לתת ביום. אז אני רושם אותו ונותן. ש.ת. הוא לא יכול היה ללכת למגירה ולקחת שיקים. ש. אתה טוען שבתקופה שהיית בחו"ל, הוא נכנס לקח את השיקים על דעת עצמו וזייף אותם? ת. כן. ש. חזרת מחו"ל כעבור 8 ימים ואז גילית שחסרים לך 10 פנקסי שיקים? ת. גיליתי את זה רק אחרי שלושה ארבעה שבועות שאני רואה שיקים שיוצאים מהחשבון שלא רשומים אצלי בהוצאות. אחרי מספר שיקים שנפרעו ולא ידעתי מה הם החלטתי לעשות בדיקה יסודית" (עמ' 26 ש' 16-30). 19. הנתבע טוען כי הגניבה היתה בתקופת שהייתו בחו"ל בחודש 8/2002. לבקשת התובעת הוגשה תעודת נוסע ממשרד הפנים לפיה יצא התובע את הארץ ביום 15.8.02 ושב ביום 23.8.02. 20. בחינת מועדי מסירתם של השיקים נשוא התביעה מעלה כי חלקם נמסרו לתובעת לפני ארוע הגניבה הנטען, בתקופה בה שהה הנתבע בארץ: א. עבור שיק מס' 494 ע"ס 2500 ₪ ז.פ 15.11.02 הכלול ברשימת השיקים נשוא התביעה ושיק מס' 47495 ע"ס 5146 ₪ ז.פ 18.10.02, שנפרע ואינו כלול בתביעה, הוצאה קבלה אחת שמספרה 100867 ביום 31.7.02. ב. עבור שיק מס' 47540 ע"ס 4442 ₪ ז.פ 26.10.02 שנפרע ואינו כלול בתיעה, ושיק מס' 539 ע"ס 5714.25 ₪ הכלול בשיקים נשוא התביעה הוצאה קבלה אחת שמספרה 100899 ביום 8.8.02. ג. עבור שיק מס' 598 ע"ס 6531.51 ₪ ז.פ 3.11.02, מהשיקים נשוא התביעה, הוצאה קבלה שמספרה 100927 ביום 14.8.02. 21. הנתבע נשאל לגבי העובדה ששיקים שחזרו ושיקים שנפרעו נמסרו לתובעת לפני מועד נסיעתו לחו"ל והשיב: "ראשית, לא הייתה התפרצות לחנות. לא יודע להסביר את זה. זה לא כתב ידי זה לא חתימתי. זה שיקים שנגנבו ויכול להיות שנגנבו כשאני הייתי בחנות. עכשיו כשאני רואה את זה, יכול להיות שהוא גנב שיקים קודם ואני לא ראיתי את זה קודם. ש. בסדרת השיקים שאתה טוען שזוייפו ונגנבו, יש עוד שני שיקים שנמסרו עוד לפני אירוע הגניבה לו אתה טוען? ת. לפני רגע אמרתי, שהוא יכול להיות גנב שיקים עוד קודם. מהסיבה שלא יכולתי לעקוב אחרי הכל, עצרתי את החשבון הזה" (עמ' 29 ש' 1-7). הנתבע הבהיר כי הפך את החשבון למוגבל כדי שלא יספוג עוד הפסדים (עמ' 28 ש' 27-28). 22. הסבר זה בדבר לקיחה של שיקים לפני מועד הנסיעה לחו"ל עלה לראשונה כשעומת הנתבע עם העובדות המקשות על קבלת גרסתו. 23. לסיכום, טענת הגניבה לא הוכחה. ראשית, הטענה אינה מפורטת בכתבי הטענות או בתצהיר. הייתי מצפה למסירת גרסה ברורה. גם בחקירתו לא יכול היה הנתבע להסביר כיצד בדיוק נגנבו 10 פנקסי שיקים שלו, שהם למעשה כל או רוב הפנקסים אותם החזיק בעסק בלי שהרגיש בכך מיד עם שובו מחו"ל, אלא שלשושה ארבעה שבועות לאחר מכן. הטענה כי הגיש את התלונה במשטרה עם תחילת הצגתם של השיקים לפרעון אינה מתיישבת עם העובדה שמדובר בגניבה משמעותית של כ- 250 שיקים, שהנתבע כאיש עסקים יודע ולפחות צריך היה לדעת את חשיבותם ולפעול באופן מיידי בהתאם. שנית, היא אינה מתיישבת עם המועדים בהם נמסרו חלק מהשיקים נשוא התביעה, שקדמו למועד הגניבה הנטען. כשעומת הנתבע עם עניין זה העלה גרסה חדשה המקדימה את מועד הגניבה הנטענת, או חלקה וטוענת כ היו גניבות גם כאשר נכח בארץ. החתימה על השיקים 24. הנתבע לא הגיש חוו"ד גרפולוגית מטעמו. הגרפולוגית מטעם התובעת קבעה בחוות דעתה בסבירות הגבוהה ביותר כי אותו אדם חתם על דוגמת החתימה של הנתבע בבנק, על השיקים נשוא התביעה ועל תשעת השיקים שנמשכו בעבר לטובת התובעת מחשבון הנתבע ונפרעו. המומחית נחקרה על חוות דעתה ולא מצאתי כי זו נסתרה. השאלות שנשאלה נענו בצורה הגיונית ומלאה. לא היה מאומה בדבריה שיש בו כדי לפגוע במומחיותה או בתוכן חוות הדעת. 25. הנתבע נחקר לגבי השיקים שמסר לתובעת ואשר נפרעו. הוא אישר כי הוא חתום על השיקים שמספרם 40864, 44494 (2 השיקים הראשונים). הוא הכחיש חתימתו וכתב ידו על 7 השיקים האחרים (עמ' 27 ש' 26-עמ' 28 ש' 13). כשהתבקש להסביר כיצד שיקים אלה נפרעו השיב "יכול להיות שזו הייתה בעיה של ההפסדים שהיו לי באותה תקופה במכולת. החתימה שלי מאוד קלה לזיוף" (עמ' 28 ש' 19-20). טענה זו הועלתה לראשונה בחקירת הנתבע. מעולם לא טען שנגנבו ממנו שיקים לפני מועד נסיעתו לחו"ל. טענה זו עלתה בתשובה לשאלה בדבר משיכת שבעה מתוך אותם תשעה שיקים לפני מועד נסיעתו לחו"ל, מועד הגניבה הנטען במקור. 26. הנתבע מפנה לכך שהבנק החזיר את השיקים בשל בעיה בחתימה. אין להתעלם מטענה זו, אולם, אין בה די על מנת לעמוד לבדה אל מול הנימוקים אשר פרטתי לעיל. 27. נוכח האמור לעיל הננקי קובעת כי התבועת הוכיחה חתימת הנתבע על השקים נשוא התביעה. העדר תמורה 28. הנתבע טוען כי לא קיבל כל תמורה שהרי התובעת מסרה את הסחורה ישירות למר פנג'ל. הנני נכונה להניח לצורך הדיון כי הנתבע נחשב כמי שלא קיבל תמורה. אולם, איני מוצאת כי זה המבחן הנדרש לצורך הכרעה בחובתו לפרוע את השקים. 29. פקודת השטרות קובעת בסעיף 26 (ב)- "אוחז תמורת ערך (ב) משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן". הדגש הוא על מתן תמורה, לפיכך, די בכך כי התובעת נתנה תמורה בעד השקים. 30. לתצהיר התובעת צורפו חשבוניות בהן פרוט מלא של סוג הסחורה שנמכרה למר פנג'ל, כמותה ועלותה. מציין ב"כ הנתבע סכומי החשבוניות אינם תואמים במדויק את סכומי הקבלות והשיקים. למרות עובדה זו הנני מוצאת כי ניתן בברור לקבוע כי קיים קשר ברור בין החשבוניות לקבלות ולשקים. ראשית, ישנה התאמה בסכומים בין חלק מהשיקים לחשבוניות שבגינם הוצאו (שיק 496 וחשבונית 101606, שיק 626 וחשבונית 101650), או בין שיקים שנמסרו לבין יתרת החובה בחשבון מר פנג'ל (שיקים 539 ו-540 בסך כולל של 10,156.25 ₪ שהוצאה לגביהם קבלה מס' 100899 ביום 8.8.02 ויתרת החוב בכרטיס ליום 6.8.02, שיק מס' 598 ע"ס 6531.51 ₪ שקבלה בגינו הוצאה ביום 14.8.02 ויתרת החוב בכרטיס ליום 13.8.02). שנית, כשישנם פערים הרי שהחשבוניות בסכום גבוה מסכומי הקבלות בעשרות שקלים לכל היותר. שלישית, הקבלות הוצאו עבור כספים ששולמו בפועל בעוד שהחשבוניות משקפות את חובת התשלום. רביעית בכרטסת הנהלת חשבונות של מר פנג'ל שנוהלה אצל התובעת רשומות החשבוניות והקבלות (הכרטסת צורפה כנספח י"ד לתצהיר הראשון). לפיכך אני קובעת כי התובעת נתנה תמורה בעד השיקים. פירעון 31. בחקירתו נשאל מנהל התובעת באשר ליתרת החוב של מר פנג'ל בסיום ההתקשרות עימו והשיב כי מדובר בכ- 15,000 ₪ (עמ' 18 ש' 18-20). בתצהיר המשלים הבהיר כי תשובתו זו היתה שגויה, שכן לא התחשבה בשיקים חוזרים, מאחר והתביעה הוגשה בגין שיקים ולא בגין יתרת חובה. הובהר מהו סכום החוב המדוייק העומד על 52,392.32 ₪. כרטסת תנועות הלקוח שצורפה לתצהירו הראשון נכונה לסוף שנת 2002 ולא נלקחו בה בחשבון שיקים שחזרו בשנת 2003 (סע' 5-7 לתצהיר המשלים). צורפה לה כרטסת תנועות לקוח משלימה לתאריכים ינואר-אפריל 2003. המצהיר נחקר אודות התצהיר המשלים והבהיר כי ביום 8.1.03 מועד חזרת השיק האחרון נשוא התביעה ע"ס 4627 ₪ היתה יתרת החובה של מר פנג'ל אצל התובעת 7954 ₪ (עמ' 21 ש' 1-8). 32. הנתבע טוען למעשה טענה במישור הפרעון, קרי כי מר פנג'ל פרע את השיקים נשוא התביעה בדרך אחרת ולפיכך אין לחייב את הנתבע בסכום זה בשנית. טוענת התובעת כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. טענה זו לא עלתה בהליך ההתנגדות ולא בתצהיר הנתבע עצמו. בעקבות העלאת הטענה בישיבת ההוכחות, נוכח העדר תשובה של המנהל התובעת בדבר יתרת החוב העדכנית של מר פנג'ל אליה, הגישה התובעת תצהיר משלים אליו צורפה כרטסת עדכנית. יצויין כי התובעת הגישה תצהיר משלים זה תוך שהיא ממשיכה לטעון להרחבת חזית. התקיימה ישיבת הוכחות נוספת לעניין התצהיר המשלים. 33. מן הכרטסת, נספח א' לתצהיר המשלים וחקירתו של מנהל התובעת אודותיו ניתן ללמוד כדלהלן- מועד הפרעון של השיק האחרון (מבחינת מועדי פרעון), שנתן הנתבע לתובעת היה 6.1.03. השיק חזר, על פי הכרטסת ביום 8.1.03. יש לציין כי מנהל התובעת אישר כי זה השיק האחרון שחזר ולאחר מועד זה לא חזרו שיקים נוספים של הנתבע (עמ' 21 ש' 6-8). במועד החזרת השיק האחרון של הנתבע עמדה יתרת החוב של מר פנג'ל לתובעת על סך של 7,954 ₪. לאחר מכן בוצעו פעולות חיוב וזיכוי של החשבון וביום 16.1.03, יתרתו של מר פנג'ל אצל התובעת עמדה על 0 ₪. מעדותו של מנהל התובעת, כפי שפורטה בהרחה לעיל, ניתן ללמוד כי הוא יכול לקשור כל שיק לאספקת סחורה מסויימת או לתקופת חוב מסויימת (ראה סעיף 30 לעיל). ניתן אם כן ללמוד כי כל החובות, השקים וחזרתם, ארעו לפני המעוד בו "אופס" החשבון (ראה המועדים המפורטים בסעיף 30 לעיל). מכאן, כי כל החובות על פי השקים שנתנו על ידי הנתבע נפרעו. אם נוצרו חובות חדשים לאחר אותו מועד, כפי שמתברר מן הכרטסת, הרי אין לפני כל הוכחה בדבר כל קשר, עובדתי או משפטי, בינם לבין הנתבע. 34. התובעת טעונת להרחבת חזית. אכן, טענת פרעון החוב על פי השקים לא נטענה בהתנגדות לביצוע שיק או בתצהיר העדות הראשית של הנתבע. אולם, מאחר וכל מערכת ההתחשבנות בין התובעת לבין מר פנג'ל הייתה בברור בידיעת התובעת וספק אם בידיעת הנתבע והתובעת בחרה שלא להציגה לפני מועד הגשת התצהיר המשלים, הרי שלא ניתן לנתבע המידע הנחוץ לצורך העלאת טענה זו לפני המועד בו הועלתה לראשונה. לפיכך, הנני דוחה את טענת הרחבת החזית האסורה. אחרית דבר 35. על אף שכמעט כל טענות הנתבע נדחו על ידי, הרי משהוכח לפני כי החוב על פי השקים נפרע, דין התביעה להדחות. 36. הננ מורה על סיגרת תיק הוצל"פ 01-19424-05-4. התובעת תשלם נתבע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שיקיםגניבה