קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי ידיעה שאין ביטוח חיים במשכנתא / העדר ביטוח חיים למשכנתא: בפניי תביעה כספית בסך 100,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת (להלן: "התובעת"), כנגד הבנק למשכנתאות (להלן: "הבנק" / "הנתבע") בגין רשלנות הנתבע באי מימוש ביטוח חיים למשכנתאות שנרשמו לטובתו, בגין הלוואות שנטלה התובעת ובעלה המנוח (להלן: "המנוח"), בשנת 1993. תמצית טענות התובעת התובעת ובעלה המנוח נטלו מהבנק במועדים שונים, את 3 הלוואות הבאות, הובטחו במשכנתא, עמ"נ לרכוש את דירתם, ברח' הרימון 335, במור הדסה: 1. הלוואה ראשונה מספר 10/2003627/-1/73, במסגרתה בוטחו הלווים בביטוח חיים מלא ועקב פטירת המנוח נפרעה. התשלומים העודפים, אשר שולמו עבור פירעון הלוואה זו לאחר פטירת המנוח, הועברו על ידי הנתבע, ללא הסכמת התובעת, לתשלום הלוואה אחרת שנטלו היא והמנוח. 2. הלוואה שנייה מספר 10/2010713/01/83 שלה היה כיסוי ביטוחי חלקי בשיעור 24.46%, אשר גם תשלומים עודפים ששולמו לפירעון הלוואה זו, הועברו על חשבון תשלומי הלוואות אחרות. 3. הלוואה שלישית שמספרה 10/2021311/01/86 שבמסגרתה לא נעשה ביטוח חיים. לטענת התובעת, בכל ההלוואות נחתמו אותם מסמכים ונעשתה אותה פרוצדורה והלווים מעולם לא בקשו לבטח, או שלא לבטח עצמם בביטוח חיים במסגרת ההלוואות ולא עסקו כלל בענייני הביטוח. אך הלווים סברו, כי נעשה ביטוח חיים לכל המשכנתאות, שכן כך הוסבר להם על ידי נציג הבנק. יתרה מכך, לאור סעיף 23(ב)(1) להסכם לפיו על הלווים לבטח עצמם בביטוח חיים, לא ברור מה השוני בין ההלוואה שבוטחה במלואה, לזו שבוטחה בחלקה ולזו שלא בוטחה כלל. לגרסתה, מעולם לא ידעה כי ההלוואה השנייה מבוטחת בביטוח חיים חלקי והלוואה השלישית לא מבוטחת כלל. זאת, כיוון שבכל שלושת ההלוואות נעשתה אותה פרוצדורה, מעולם הלווים לא קיבלו כל דרישה לעריכת ביטוח חיים ולכן סברו, כי לכל ההלוואות קיים על שם שני הלווים ביטוח חיים. תשלום ביטוח החיים בהלוואות בהן היה ביטוח כזה, שולם באמצעות תשלומי הקבע לבנק ולא במישרין לחברת הביטוח. לטענת התובעת, לאחר פטירת המנוח הסתבר לה, כי לא כל ההלוואות כוסו בביטוח חיים. במכתב מיום 1.3.07 טען הנתבע בפני התובעת, כי ביום 8.2.07 שילם, מתוך תגמולי הביטוח שקיבל בשם הלווים, בסך 391,712 ₪ באמצעותם סילק את ההלוואות כמפורט במכתב הנתבע. פירוט הסכומים אינו על דעת התובעת, אשר לא קיבלה לידיה את פרוט החשבון. התובעת טוענת לרשלנות הבנק, בכך שלא דאג לביטוח חיים למשכנתאות שנרשמו בגין ההלוואות ו/או חלקן, מבלי שיידע את הלווים והציג בפניהם מצג שווא לפיו כביכול כל ההלוואות מבוטחות בביטוח חיים. בנוסף, הפר הנתבע את הסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים. התובעת עותרת לחייב את הנתבע, ליתן לה פרוט מלא לגבי ההתחשבנויות המפורטות בכל ההלוואות, כולל חישובי הריבית, לשלם לה את כל סכומי ההלוואה ששילמה ביתר, כולל אלה שנזקפו ללא הסכמתה, על חשבו הלוואות אחרות, לפרוע את יתרת המשכנתאות ולהנפיק לתובעת שטרי ביטול משכנתא וביטול ההתחייבות לרישום משכנתא. תמצית טענות הנתבע הנתבע טוען, כי טענות התובעת מנוגדות למסמכים שנחתמו על ידה ועל ידי בעלה המנוח וכבר בעת נטילת ההלוואה , הובהר ללווים כי ביטוח החיים הקבוצתי בחב' "מגדל" שנערך בקשר להלוואות, הוגבל בכל מקרה לסך המצטבר בשקלים השווה ל- 120,000$. מגבלה זו הובאה לידיעתם בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה והלווים אישרו בחתימתם עובדה זו. את ההלוואה הראשונה, מסוג "בוליט", נטלו הלווים בחודש נובמבר 1993, לצורך מימון רכישת אוטובוס תיירים לשימוש המנוח. הלווים הצטרפו לביטוח החיים הקבוצתי של מקבלי הלוואות משכנתא בבנק וחתמו לשם כך, על בקשת הצטרפות, הצהרת בריאות ואישור הצטרפות לביטוח.(נספחים א-ב לכתב התביעה). ההלוואה השנייה הועמדה ללווים בחודש יוני 1995, בסך 150,000 ₪ לצורך גמר בניית הנכס והם חתמו על חוזה הלוואה. הלוואה זו הועמדה להם במספר מנות: 10,000 ₪ ביום 31.7.95, 40,000 ₪ ביום 31.7.95, 50,000 ₪ ביום 31.8.95, 39,000 ₪ ביום 5.10.95 ובסך הכל הועבר אליהם סך 139,000 ₪ מתוך סל של 150,000 ₪ שאושר להם. הואיל ובמעמד נטילת הלוואה זו היו ללווים הלוואות קודמות, והואיל אחד התנאים בביטוח החיים הקבוצתי הינו מגבלת סכום כולל שהביטוח לא יעלה על 120,000$, נערך ללווים בגין ההלוואה השנייה ביטוח חיים חלקי, רק על סך 34,000 ₪ מתוך כלל ההלוואה השנייה. הלווים אף אישרו בחתימתם, כי בגין הלוואה זו נערך ביטוח חלקי בסך 34,000 ₪ בלבד. (נספחים ג-ד לכתב התביעה). מסמכי ההלוואה השלישית, שמספרה 10/2021311/01/86, נחתמו על ידי הלווים ביום 27.1.99.בסך 132,500 ₪. כיוון שעוד קודם לחתימת מסמכי הלוואה זו, (ההלוואה השלישית), עלו סכומי ההלוואות על מגבלת סכום הביטוח, בהתאם להסדרי ביטוח החיים הקבוצתי, לא ניתן היה לצרף את הלווים להסדר הביטוחי ועובדה זו הודעה להם מפורשות. הלווים אישרו עובדה זו בחתימתם על גבי טופס מצב ביטוחים בעת ביצוע ההלוואה, בו צוין מפורשות, כי לא נעשה ביטוח חיים עקב מגבלת סכום מרבי. (נספחים ה-ו לכתב התביעה). לטענת הנתבע, ביטוח החיים משמש כבטוחה נוספת בידי הבנק, במקרה בו ילך אחד הלווים לעולמו. בפוליסת ביטוח זו, נקבע הבנק כמוטב ובמקרה של פטירת חד הלווים, פורעת חברת הביטוח ישירות לבנק את סכום הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה. הבנק טוען, כי יש לו שיקול דעת באיזה בטוחות להסתפק. הבנק, כמוטב בפוליסת הביטוח, בחר להצטרף להסדר הקבוצתי של ביטוח "מגדל" ולווים שבחרו להצטרף לביטוח במסגרת הצעת הבנק, הצטרפו לביטוח זה. לטענת הבנק, בביטוח זה מספר מגבלות, אשר אחת מהן היא מגבלת סכום הלוואות התחלתי לצרכי ביטוח שלא יעלה על סך מצטבר בכל ההלוואות שנטלו הלווים מהבנק השווה ל - 120,000$ כערכם השקלי במועד קבלת ההלוואה. מגבלה זאת, כמו מגבלות אחרות הובאו לידיעת כל לווי הבנק לרבות הלווים בהלוואות נשוא תביעה זו ובמקביל הם נהנו מיתרונות ההסדר שכללו תעריפים נוחים. כל לווה רשאי היה לרכוש ביטוח חיים אחר. טרם מתן ההלוואות הוסברו ללווים כל האפשרויות העומדות בפניהם לקבלת הלוואות, המגבלות בביטוח, כולל מגבלת סכום ביטוח החיים, האפשרות ובצע ביטוח בחברת ביטוח אחרת. פרטים אלה מצוינים בס' 23 לחוזה הלוואה ובס' ד' לתדריך ללווים בנושא קבלת ההלוואה. בנוסף, לאורך חיי ההלוואות קיבלו הלווים הודעות שוטפות לגבי מצבן. במסמכים אלה מופיעים כל תנאי הביטוחי ונושא ביטוחי החיים. סעיף 4(ב) לבקשת ההצטרפות לביטוח חיים קבוצתי מציין את מגבלת הביטוח ל- 120,000$. בטופס בקשת ההצטרפות צוין כי סכום ההלוואה הינו 150,000 ₪ וסכום ההלוואה המקורי לצרכי ביטוח הינו 34,000 ₪ ובהתאם לס' ג(1) סכום זה מהווה סכום מגבלת הביטוח. הלווים חתמו, בהתאם לדרישת הבנק, בסמוך לאזכור סכומי הביטוח כאמור, כראיה לכך שהם מודעים למגבלה זו ומסכימים לה. גם בתדריך ללווים בנושא קבלת הלוואה, עליו חתמו הלווים, צוין מפורשות כי סכום הביטוח המרבי הינו עד 120,000$ וכי הלווים רשאים לערוך ביטוח חיים בכל חברה אחרת, בכפוף לשעבוד לזכות הבנק. בטופס מצב הביטוחים בהלוואה השלישית צוין מפורשות, כי לא נערך ביטוח חיים בקשר עם הלוואה זו, עקב מגבלת סכום מרבי. הבנק אך שלח ללווים, מדי שנה תמצית חשבון, שבה פרוט תנועות ההלוואה במהלך השנה ובה מופיע סטאטוס ביטוח חים, ושיערוך הפרמיה שנגבה במסגרת ביטוח החיים, ככל שנערך ביטוח כזה. הלווים בחרו שלא לעיין בביטוח. הבנק הסביר ללווים, כי ההלוואה השנייה בוטחה באופן חלקי וההלוואה השלישית לא בוטחה ככל והם בחרו להתעלם מכך, וידעו כי זכותם לערוך ביטוח בכל חברה אחרת. עוד טוען הבנק, אין כל מקור חוקי המחייב אותו לכלול בכל הלוואה ולערוך בעבור הלווים ביטוח חיים. דיון הצדדים חלוקים בשאלה, האם הבנק הציג בפני התובעים, מצג שווא רשלני, לפיו הם מבוטחים בביטוח חיים עבור כל סכומי ההלוואות שנטלו בכל שלטושת ההלוואות שבגינם נרשמו משכנתאות על ביתם שבצור הדסה, לטובת הבנק. בחקירתה השיבה התובעת, כי המנוח הוא שטיפל בכל ההליכים שקדמו לנטילת שלושת ההלוואות. התובעת אישרה בעדותה, כי חתמה על כל מסמכי ההלוואה ובנספח ה'1 לתצהיר מר וייס (מטעם הבנק) ובנוסף חתמה גם בסמוך לטבלה הימנית שבמסמך. זהו טופס "בקשת הצטרפות לביטוח חיים של מקבלי משכנתא וערבים, הצהרת בריאות וויתור סודיות רפואית". התובעת אישרה כי חתמה על טופס "מצב ביטוחים בעת ביצוע הלוואה" (נספחו ז' לתצהיר וייס) הן בתחתית התוספת והן ברובריקות 1 ו- 19 בראשי תיבות. התובעת השיבה כי רק פעם אחת בחייה התעמקה וקראה את מסמכי הבנק, טרם שחתמה עליהם. זאת, בפעם הראשונה כאשר חתמה על מסמכי הלוואה ומשכנתא, כאשר הייתה בת 25, אז התעמקה וקראה את המסמכים טרם שחתמה עליהם, אך בהלוואה השנייה ראתה שמדובר באותם מסמכים ובחרה שלא להתעמק בפרוצדורה וסמכה על הפקיד שידאג לכספה ולבנק "באתי בתמימות רבה גם בגיל 25 וגם בגיל 40" (ע' 3 שורות 3-7). התובעת העידה, כי קיבלה את דו"ח פרוט התשלומים בגין ההלוואות, ונהגה לקבל על שמה 3 מעטפות נפרדות, אחת עבור כל הלוואה. לאחר שפתחה מעטפה אחת וראתה את התשלומים שירדו לטובת המשכנתאות וראתה שיש בראשונה ביטוח חיים וגם בשנייה: "...אני לא זוכרת אם פתחתי או לא פתחתי והתרשמתי......כשפתחתי את הדו"ח לגבי כל אחת מההלוואות...קיבלתי מדי שנה ששולה דו"חות, כל דו"ח הוא מעטפה, פתחתי את הראשונה, עברתי על מה שעברתי ומה שהבנתי, ראיתי שכתוב בראשונה ביטוח חיים קיים ובשנייה קיים. כך היה בדרך כלל ותמיד היה שהשניים שפתחתי היה בהם ביטוח חיים......הפעם הראשונה בה ראיתי והתחלתי להתייחס שאין ביטוח זה היה כשהיינו גרושים ובעלי לשעבר היה מאוד חולה וכבר לא ניתן היה לעשות פעולות. כשגיליתי זאת ניסיתי לברר והוא לא שיתף עמי פעולה, גם ניסיתי לברר מול הבנק". (ע' 3 ש' 27 ואילך לפרוטוקול). פקידת הבנק, הגב' אירית ג'ינו, פרטה את נוהלי העבודה של הבנק בעת החתמת לווים על מסכמי הלוואה ומשכנתא, והיא אישית טיפלה במסמכי ההלוואה השלישית נשוא תביעה זו, אם כי אינה זוכרת את פרטי החתמת הלווים. לגרסתה, יכול להיווצר מצב שרק אחד מבני זוג מטפל בניירת, אך שניהם חייבים לחתום על המסמכים. עד הבנק, מר יקיר ווייס העיד, כי ממסמכי ההלוואה הראשונה עולה כי, כל אחד מהלווים הגיעו לחתימה על המסמכים במועד אחר. שני עדי הבנק העידו, כי הליך החתמת לווה אורך כחצי שעה וזה הזמן הנדרש כדי לעבור על מסמכי ההלוואה, נהוג לעבור עם הלווים על פרטי ההלוואה, סכומיה, תקופות ההחזרים. קריאת מסמכי ההלוואה הלווים היו בגירים בעת נטילת ההלוואה, בוגרי לימודים גבוהים ובעלי תואר ראשון, כאשר התובעת נטלה הלוואות עוד קודם להלוואות נשוא תביעה זו. מטעם התובעת לא הועלתה טענה, כי נמנעה ממנה אפשרות שהות ראויה לעיין במסמכי ההלוואה, טרם שחתמה עליהם, אלא שכמפורט לעיל, התובעת אישרה בעדותה, כי בצעירותה, בעת שנטלה משכנתא קראה את המסמכים עליהם חתמה והיה באפשרותה, ללא מגבלה, לעשות כן. את מסמכי ההלוואות נשוא תביעה זו, בחרה שלא לקרוא, כיוון שסברה שמדובר באותם מסמכים. הלכה פסוקה היא, כי אדם נחזה כמי שיודע ומבין על מה הוא חותם, וכך נפסק: "על פי ההלכה המקובלת, קיימת חזקה לפיה חתימת אדם על גבי מסמך כלשהו מהווה למעשה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן האמור במסמך, לאחר שקרא והבין את מהותו (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117). דברים אלו ודאי נכונים, כאשר עסקינן במסמכים כה מהותיים, כגון שטר משכנתה" (ראו לעניין זה, ע"א  1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559; ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 376-375). (כב' השופט גרוניס ברע"א  11519/04 יפה לבקוביץ נ בנק הפועלים, ) במקרה הזה, בהתאם לעדות התובעת, יכולים היו הלווים לקרוא את טופסי ההלוואה טרם שחתמו עליהם ולא עשו כן. התובעת אף העידה, כי את מסמכי ההלוואה הראשונה אשר נטלה בהיותה בת 25 קראה והבינה, ובחרה, מפאת הדמיון בין המסמכים, שלא לעשות כן בהלוואה השנייה. לא מדובר במקרה בו הלווים לא ידעו קרוא וכתוב, ו/או בלווים שטופסי ההלוואה והמסמכים הנדרשים לצרכי קבלתה, מולאו והוכנו עבורם, טרם הגעתם לבנק ו/או במקרה בו האיצו בהם פקידי הבנק לחתום. התובעת, שסברה שמדובר באותם מסמכים כמו אלה שחתמה בפעם הראשונה כאשר חתמה על מסמכי הלוואה ומשכנתא, כאשר הייתה בת 25, שאז התעמקה וקראה את המסמכים טרם שחתמה עליהם, אך בהלוואה השנייה ראתה שמדובר באותם מסמכים ובחרה שלא להתעמק בפרוצדורה וסמכה על הפקיד שידאג לכספה ולבנק "באתי בתמימות רבה גם בגיל 25 וגם בגיל 40" (ע' 3 שורות3-7). ובסעיף 6 לתצהירה פרטה, כי לא קראה את מסמכי ההלוואה טרם שחתמה עליהם כיוון שסמכה על פקיד הבנק ועל בעלה המנוח. יתרה מכך, התובעת אישרה כי קיבלה דיווח שוטף מהבנק, לגבי פעולות שבוצעו בכל שלושת ההלוואות, כולל מצב ביטוחי החיים, אך תמיד פתחה רק שתי מעטפות שהיו שייכות לשתי ההלוואות הראשונות, בהן היה כתוב כי קיים ביטוח חיים ואת המעטפה הנוגעת להלוואה מעולם לא פתחה. (ע' 3 שורות 8-14 לפרוטוקול) טענה זו בעדותה תמוהה, שהרי לא ייתכן שתמיד הזדמנה לידיה המעטפה השייכת להלוואה הראשונה ו/או לשנייה, ומעולם לא פתחה את המעטפה הנוגעת להלוואה השלישית. גם אם אכן כך היה הדבר, אין לה להלין אלא על עצמה. התובעת והמנוח יכולה הייתה והיה עליה, לקרוא ולעיין בכל מסמכי ההלוואה טרם שחתמה עליהם ובחרה שלא לעשות כך, התובעת יכולה הייתה לבדוק את מסמכי הבנק השוטפים אשר הגיעו לביתה ובהם כל פרטי הפעולות שבוצעו בהלוואה. אין לתובעת להלין, אלא על עצמה, על כך שלא קראה את מסמכי ההלוואה טרם שחתמה עליהם, ועל כך שלא פתחה את הדיווח השוטף שנשלח אליה על ידי הבנק, ועל פי עדותה, אף הגיע אליה. אני דוחה את טענת התובעת, כי לא ידעה על איזה מסמכים היא חותמת. ביטוח חיים בהלוואות לטענת התובעת, הבנק היה חייב לכלול בכל ההלוואות ולערוך בעבור הלווים ביטוח חיים מלא, וכן לדאוג לשלם את הפרמיות מתוך כספי המשכנתא המשולמים באמצעות הבנק בהוראות קבע. לטענתה, משלא פעל כך הבנק ואף לא הבהיר לה, הוא חב כלפיה ברשלנות. עוד טוענת התובעת, כי הבנק התרשל בטפול הכרוך בהלוואה שנטלו הלווים, כיוון שלא הסביר ללווים, כי ההלוואה השנייה מבוטחת בחסר וההלוואה השלישית לא מבוטחת כלל. זאת, כאשר חלה על הבנק החובה לערוך ביטוח חיים לכל ההלוואות והוא אף הציג בפניה מצג, כביכול כל ההלוואות מבוטחות בביטוח חיים גם באמצעות שליח הדו"חות השנתיים. לטענת הבנק, בעת נטילת ההלוואה הראשונה, בחרו הלווים להצטרף לביטוח חיים קבוצתי של חברת מגדל שהוצע ללווי הבנק, אשר היה כפוף, בין היתר, למגבלת סכום ביטוח מקסימאלי, לפיה סכום הביטוח המקסימאלי לכל ההלוואות שנטלו הלווים מהבנק, לא יעלה על סך 120,000$. לאור מגבלה זו, לא דרש הבנק עשיית ביטוח חיים בגין חלק ההלוואות או ההלוואות העולות על 120,000$, גם אם סכום ההלוואות היה גבוה יותר. לכן, כשנטלו הלווים את ההלוואה השנייה בסך 150,000 ₪ נותר להם לצורך הביטוח, רק 34,000 ₪ ועל סכום זה בלבד נעשה ביטוח החיים. זו הסיבה שהלווים חתמו על טופס בקשת הצטרפות לביטוח, כשעליה צוין בברור כי לצרכי ביטוח עומד סכום ההלוואה על 34,000 ₪ בלבד. הלווים חתמו בסמוך לציון הסכום לצרכי ביטוח. בעת נטילת ההלוואה השלישית בסך 132,500 ₪, לא היה ניתן לצרפם לביטוח החיים הקבוצתי להלוואה זו ולכן, הם לא מילאו בקשת הצטרפות לביטוח חיים. הלווים, לצרכי ההלוואה השלישית, חתמו על טופס מצב ביטוחים, לפיו, "לא נעשה ביטוח עקב מגבלת סכום מירבי". לאור חתימת התובעת על המסמכים המפורטים, בהם מצוין במפורש כי בהלוואה השנייה בוצע ביטוח חיים חלקי ובהלוואה השלישית לא בוצע ביטוח כלל, אני קובעת, כי התובעת ידעה בוודאות, בעת חתימתה על מסמכי ההלוואות, שרק בהלוואה הראשונה בוצע ביטוח חיים מלא, בהלוואה השנייה בוצע ביטוח חיים חלקי ובשלישית לא בוצע ביטוח חיים כלל. התובעת טענה בעדותה, כי היא זוכרת שלא נאמר לה דבר לגבי נושאי ביטוחי החיים בהלוואה השנייה השלישית. אין לקבל עדותה זו לאור העובדה שפרט לעובדות אלה, לא זכרה דבר ממועד חתימת מסמכי ההלוואה. (ע' 4-5 לפרוטוקול). התובעת קיבלה את הדיווח השוטף מהבנק, לגבי כל אחת מההלוואות, ובדו"חות היה מפורט מצב ביטוח החיים: ש. תאשרי שאחת לשנה קיבלתם דו"ח המפרט את התשלומים בגין אותן הלוואות וכן תשלומים נוספים. ת. אני מאשרת. אני גם מחזיקה בידי כעת דוגמאות של דו"חות כנ"ל. ש. הבאת דוגמאות של שני דו"חות אך כל שנה קיבלת דו"חות כאלה. ת. נכון. קיבלתי שלוש מעטפות נפרדות, כל אחת על שמי, לגבי כ"א מההלוואות. פתחתי את הראשונה וראיתי שאני מקבלת דיווח, ראיתי את הדיווח בראשונה, את התשלומים שירדו לטובת המשכנתא, בראשונה שפתחתי ראיתי שיש ביטוח חיים וגם בשניה - אני לא זוכרת אם פתחתי או לא, פתחתי והתרשמתי. ש. הבאת להיום במקרה או לא, שני דוחות המתייחסים לשני ההלוואות הראשונות ולשלישית לא הבאת. יש לכך סיבה מיוחדת? ת. אין שום סיבה. ההלוואה השלישית כתוב בה שאין ביטוח......." (ע' 3 לפרוטוקול).. מהמקובץ לעיל עולה, כי התובעת ידעה ו/או היה עליה לדעת ו/או יכולה הייתה לדעת מראש, טרם חתימתה על מסמכי ההלוואה במסגרת איזה הלוואה בוצע ביטוח חיים מלא ו/או חלקי ו/או לא בוצע כלל ביטוח. היא חתמה מפורשות בכל הלוואה על טופס מצב ביטוחים מפורט. אני דוחה את טענת התובעת, כי לא גולה לה מצב ביטוחי החיים בכל הלוואה והלוואה. סוף דבר לא מצאתי כל תימוכין לטענות התובעת, לפיהן, הבנק ו/או מי מטעמו, התרשלו בטיפול בהלוואות ו/או הכרוך עמן. לא מצאתי, כי הבנק הפר חובה מחובותיו כלפי התובעת. לא מצאתי ראיה לכך, שהתובעת לא ידעה ו/או שהבנק לא יידע אותה לגבי עובדת מגבלת ביטוח החיים. אין חולק, כי על הבנק מוטלת חובת אמון ביחס ללקוחותיו אשר שמים בו מבטחם ולא מצאתי, כי במקרה זה הבנק הפר חובה זו. מהמקובץ בפסק דיני זה עולה, כי הבנק לא התרשל ולא הפר את חוזה ההלוואה עם הלווים. משכך, דין התביעה להידחות. התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 7,500 ₪, בתוספת מע"מ כדין. סכום יישא זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.ביטוח חייםמשכנתאמקרקעין