הפרת הסכם חלוקת רווחים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם חלוקת רווחים:


1. זוהי תובענה על סך של 1,027,000 ₪ שעניינה דרישה לקבלת פיצויים בגין טענה להפרת חוזה.

רקע עובדתי

2. התובעים והנתבעים הינם אומנים בתחום מוסיקת ה"ראפ" וה"היפ-הופ" אשר פעלו יחדיו במסגרת "להקת כלא 6".

3. התובעים גורסים כי חתמו עם הנתבעים על הסכם לשיתוף פעולה אמנותי ולחלוקת רווחים, אך הנתבעים לא קיימוהו.

4. הנתבעים טוענים כי ההסכם לא הופר על ידם, אלא נהפוך הוא, התובעים הם אלו שגרמו להפרתו ועל כן על התובעים לפצותם בסכום של 150,000 ₪ בגינו הגישו תביעה שכנגד, אשר הועמדה על הסך של 100,000 ₪.

ראיות התובעים

5. התובע מס' 1, מר אריה אבטן, העיד בתצהירו ת/3, כי הינו אמן בתחום "המוסיקה השחורה" מזה כ-16 שנה והשתתף כמפיק וכמבצע באירועי מוסיקה ובפסטיבלים בתחום זה.

6. כמו כן, הינו בעלים של חנות לבגדי "ראפ" מאז שנת 1996 בה נמכרים פרטי לבוש ואביזרים הנלווים לבצוע מוסיקה זו.

7. במסגרת היכרותו עם התובע מס' 2, מר נמרוד רשף, מוסיקאי אף הוא, יסד שותפות בעלת הכינוי המסחרי "יאגא".

(להלן: "שותפות יאגא").

8. את הנתבעים מס' 1 ו - 2 הכיר כמבקרים בחנותו, והללו הצטרפו אליו לאולפן מקצועי, כשאלה מסרו בידיו מילים בלבד, ללא לחן, והוא היה מעבד המילים, יוצר פזמונים ועושה "קאוצ'ינג", שכן היה "ראפר" משנת 1987.

9. כן החל לשבצם בהופעות בעזרת קשריו, ללא שגבה תשלום, ויתר על כן, תרם מכספו ומזמנו עבורם ונחשב כאמרגנם.

10. לאחר אלו, הצטרף הנתבע מס' 3 לראשונים, ויחדיו כונו להקת
"כלא 6".
11. בשיתוף עם נמרוד רשף טיפחו את הנתבעים, העמידו לרשותם אולפן הקלטות ופעלו כדי שיהיו מוכרים בתקשורת.

12. נמרוד רשף עסק בעיקר בפעילויות ארגוניות וניהוליות ואילו הוא עסק בהפקה בפועל, קרי, בפזמונאות, בעיבודים מוזיקליים ובקאוצ'ינג.

13. אודות נתק שחל בין הצדדים, לאחר דברים אלה, העיד מר נמרוד רשף, התובע מס' 2, בתצהירו ת/1.

14. לעדותו של זה, ביום 20.10.03 נחתם בינו לבין שותפו והנתבעים חוזה לשיתוף פעולה בין האמנים, לפרק זמן של 60 חודשים.

(להלן: "החוזה").

15. על פי החוזה, על התובעים, שותפי "יאגא", ליתן שרותי ייצוג, הפקה וניהול מוסיקלי ללהקת "כלא 6".

16. יחדיו נתנו התובעים לנתבעים כל המערך הדרוש לפעילותם ופנו לקידומם לחברות "הליקון", "הד ארצי", "פינוקול" ו- ""NMC, חברה אשר הסכימה להדפיס, להפיץ ולשווק את "כלא 6", ועימה נחתם חוזה הקלטה.

17. פעילות זו מומנה על ידי השותפות בעוד שהנתבעים לא שילמו מאומה מכיסם.

18. כמו כן, הפעילו קשריהם במסגרת יחסי ציבור ענפים, אשר פתחו ללהקה דלתות בעיתונות, ברדיו ובערוצי הטלביזיה.

19. בהמשך לאלה, נחתם החוזה הנזכר בין הצדדים בין 20.10.03, ולאחר מכן התקשרו בהסכם עם הזמרת הילה הררי, דבר שגרם לסינגל של הלהקה בשם "זה היה ביתי" להצליח ביותר.

20. בחדש דצמבר 2004, ביקשו הנתבעים לקיים ישיבת בירור חשבונות, ואכן, ישבו עם מר אביב אליאסי, אחיו של הנתבע מס' 3, אשר אף ליווה את הלהקה, ובתום ארבע פגישות נוכח זה לדעת שהחשבונות מסודרים והביע שביעות רצונו מנהולם.

21. בחלוף כשבועיים, התקבל ביום 16.1.05 מכתב באת כוח הנתבעים המודיעה על ביטול חד צדדי של התקשרות הנתבעים עימם.

22. בין הצדדים התקיימה חלופת מכתבים, ולטיעונו, נזק רב נגרם עקב ביטול הופעות מחמת התעלמות הנתבעים מכל פניות התובעים אליהם לקיום החוזה.

23. לדידו, נגרמו לתובעים ההוצאות כדלקמן:

א. הוצאות למימון הלהקה – לאחר הפחתת הכנסות - 70,000 ₪
ב. החזר ערבות - 11,250 ₪
ג. שווי תרומת עבודתו האישית שלא בתחום האמנותי - 50,000 ₪

24. כן מציין הוא, כי התובעים הינם הבעלים היחידים של ההקלטות הראשיות, קרי, "המאסטר", וכל ביצוע של שירי הלהקה דורש הסכמתם מראש בכתב.

לתביעה צירף כל החשבונות והקבלות שהוצאו למימון הלהקה – וכן אלה שנבעו מפעילותה.
(ראה: נספחים ח' ו- ט' לתצהיר).

25. כן העיד מטעם התובעים העד מר אדי סומרן, מפיק מוסיקלי, כי התובע מס' 1 קישרו לנתבעים על מנת לעזור בהפקת הדיסק "כלא 6", וכי עזרתו בהקלטות נפרשה על פני כ- 40-60 שעות, תמורתן שילמה שותפות "יאגא", אולם בחקירתו הנגדית שלל כי שולם לו, בסופו של דבר, סך של 3,600 ₪.

(ראה: פרטיכל עמ' 11 שורות 13-30; עמ' 15 שורות 23-30).

ראיות הנתבעים

26. הנתבע מס' 1, מר עמית אלק, העיד בתצהירו נ/1 כי טרם התקשרותם עם התובעים, בהיותם כבני 15-16 שנים בלבד, היו בעלי קשרים עם להקת "סבלימינל והצל", באשר הנתבע מס' 3 הינו אחיו הצעיר של יואב אליאסי, המכונה "הצל", וכן כתבו שיר אשר הופץ על גבי "סינגל" בהשתתפות הזמר מומי לוי.

27. התובע מס' 1 הפעיל עליו לחץ להיות אמרגנם וסוכנם של הנתבעים והבטיח כי ינחה אותם להצלחה.

התובע אף הוציא, בהפקתו שלו, שני אלבומי "אוספים" של שירי "היפ הופ" ישראלי וביקש כי שניים משירי הסינגל שלהם יתווספו לאוספים אלה.

על פעולותיו בעריכת שני האוספים הללו לא ניתנה לו כל תמורה כספית.

28. סוכנים ולהקות אחרים ביקשו לשמש כאמרגניהם אך הם "נכנעו" ללחצי התובע מס' 1 "הממולח", כדבריו, והסכימו להתקשר בחוזה, כל זאת בהיותם פחות מבני 18 שנה.

29. לאחר מכן, הצטרף להסכם התובע מס' 2, אשר התברר כי אין לו קשרים בענף זה, כפי שתיאר תחילה, כי חסר הוא ניסיון כלשהו בניהול ובשיווק של להקות וזמרים וכי קשריהם שלהם היו בעלי משקל לא פחות מקשריו שלו בענף זה.

30. הדבר בא לידי ביטוי בכך שלא איתרו מיד חברת תקליטים אשר תפיק עבורם אלבום. כמו כן, הופיעו במועדונים שונים, בזכות קשריהם הטובים שלהם טרם שהכירו את התובעים.

31. התובעים יצרו אולפן הקלטות בו הקליטו שעות מרובות, אולם הנתבעים ביקשו לעבור ולהקליט באולפן אחר, אצל אנשי מקצוע שעיסוקם בדבר.

32. רוב החומר עבור הדיסק שהוציאו כלל מילים ולחן שנכתבו על ידי הנתבעים או על ידי אמנים אחרים אשר פנו אליהם בזכות קשריהם הטובים, קשרים שנרקמו טרם שיוצגו על ידי התובעים. על כן, חולק הוא על גרסת התובעים כי הם אלו שיצרו התכנים והמלל המוסיקליים.

33. החוזה נחתם, לדידו, תחת לחץ התובעים אשר הפצירו בהם לחתום טרם גיוסו לצה"ל של הנתבע מס' 2, אמיר פז.

34. לאחר חתימת החוזה, יצא הסינגל "פצצת זמן" אשר, לעדותו, כל כולו מלא בתכנים שהנתבעים כתבו, ואשר הצליח בשווקים.

35. לאחר מכן, יצא האלבום "כלא 6" אשר נכתב, רובו ככולו, על ידי הנתבעים וכן אף לחניו. האלבום לא הצליח מסחרית, כמצופה, והתובעים הפחיתו התעניינותם בהם ובפעילותם.

36. התובע נשמע אומר, לעדותו, כי הלהקה היתה אפיזודה חולפת וכי "הם בדרך למטה". אכן, לטיעונו, הללו זנחו את להקת "כלא 6" והשקיעו כל מרצם בזמרים אחרים.

37. כן לא עשו כל ניסיון למצוא להם חברת תקליטים אשר תעבוד עימם על אלבום נוסף.

38. התובעים חדלו לשבצם להופעות, והם עצמם עשו זאת באמצעות אשת יחסי הציבור הגב' עדי ורצברגר-מלין וחברת "סברס".

39. עוד מלין הוא על כך כי במקום שהתובעים יעסקו בעבודות שיווק, ואילו הנתבעים ביצירה, הרי שהנתבעים עשו כל הקשור בשיבוץ הופעות, והפנו הפונים אליהם כדי שיחתמו על הסכמים עם התובעים, על מנת לעמוד בתנאי החוזה, אף שהתובעים עצמם לא עשו דבר בעניין זה.

40. התובעים אף לא סייעו בארגון ההופעות, קרי, אספקת הסעות, מלבושים, סטיילינג, העמדה, סאונד, לוגיסטיקה וסידור במה, והנתבעים עשו זאת בעצמם, בעזרת אחרים.

41. כמו כן, מסר המחאת בטחון על סך של 60,000 ₪ לספק ציוד הגברה, שכן אלמלא נתן אותה, כעצת התובעים, היה האירוע המוסיקלי בעניין זה מתבטל.

42. אף בערב השקת האלבום דנן אשר נערך במועדון "בארבי", ארגנו הנתבעים כל המופע, לרבות הזמנת זמרים, אורחים, משלוח הזמנות, הכנת סאונד, ורק בסיום כל אלה הגיחו התובעים כדי לגבות רווחיהם.

43. התובעים, כסוכניהם, נטלו את כל הרווחים לעצמם, לא שילמו שכרם, לא עדכנו אותם בדבר הרווחים או התשלומים, לרבות הצגת החשבוניות, גם כאשר ביקשו לעיין באלה.

44. כאשר שאלו לגבי חלקם בכספים וביקשו לעיין בדוחו"ת נדחו, ואחר כך נתברר כי התובעים נטלו כספים לכיסם עוד טרם שילמו לספקים.

45. בנקודה זו, הבינו כי התובעים הטעו אותם וכי הפרו החוזה עימם. לפיכך, ניסו לבוא בדברים עימם ולהסדיר הנושא, ונערכו בעניין מספר פגישות אף בשיתוף משפחותיהם, מפאת גילם הצעיר, ורק בשלב זה הסכימו התובעים לשלם סך של 5,000 ₪, לכל זמר, עבור ההופעות אשר הופיעו.

46. ביום 16.1.05, נשלחה הודעת ביטול החוזה על רקע זה שהנתבעים לא קיבלו חלקם ברווחים, לאמור, 100 דולר לכל זמר עבור כל הופעה ולסוכן עצמו, על פי סעיף 9 לחוזה דנן.

47. כספי התמורה, בניכוי אלה, אמורים היו להיות משולמים, לאחר תשלום הוצאות, בשיעור של 40% לסוכן ו-60% לחברי הלהקה.

48. בדיעבד, התברר להם כי קודם לכל נטלו התובעים 40% מהכספים עבור עצמם, ורק אחר כך הפרישו סכומים לכיסוי ההוצאות, כך ששיעור 60% המגיע להם כחלקם בתשלום כמעט ונעלם.

49. התשלום בסך של 5,000 ₪ לכל אחד הינו, כביכול, עבור עשר הופעות, אך היו להם מספר רב של הופעות מעבר לזאת, בגינן לא קיבלו כל תשלום.

50. כן התברר שהעבירו זכויותיהם ברווחי אקו"ם ביחס לשיר "זה היה ביתי" לזמר מני בגר, בלא לבקש רשותם לדבר. כן קיבלו התובעים כספים מעיריית תל אביב עבור מופעי "עיר הבירה" ומחברת "פונוקול" מבלי לדווח להם אודותיהם ומבלי להעביר להם חלקם. דברים אלה, כנטען, התבררו בשלב גילוי המסמכים בתיק דנא.

51. בהמשך הדברים, לאחר חלוף מספר חודשים ממשלוח הודעת הביטול של החוזה, התקשרו עם סוכן חדש, אשר הכין כל הקשור בארגון המופעים, כך שהנתבעים עסקו בעבודה מוסיקלית בלבד וקיבלו תמורה כספית הולמת עבור עמלם.

52. בעקבות אלה, הצליחו בעבודתם, הופק אלבום חדש, ואז ניסו התובעים לקבל "נתח" מן ההצלחה, וזאת עשו באמצעות הגשת תביעה זו.

53. כן העידו בפני הנתבע מס' 2 מר אמיר פז בתצהירו נ/3 ומר איתמר אליאסי בתצהירו נ/4 דברים זהים אודות אופן התקשרותם עם התובעים ואורח עבודתם המשותפת, לרבות טענותיהם לקיפוחם הכספי.

54. עוד העידו בפני אמהות הנתבעים, לאמור, הגב' תמרה אלק, אימו של הנתבע מס' 1, העידה בתצהירה נ/5 כי ליוותה היא את בנה מראשית הקריירה המוסיקלית שלו.

55. לדבריה, בנה ביקש להתקדם ולהצליח כזמר בתעשיית המוסיקה, ועל כן, חבר לתובע מס' 1, אשר הפיק עבורו שני דיסקים ללא כל תמורה.

56. לאחר זמן מה, נודע לה כי על מנת שבנה ימשיך לעבוד עם התובעים, עליו לחתום על החוזה אשר הציגו לו. כשנה לאחר החתימה על החוזה, התוודעו, היא ובנה, להפרות רבות של החוזה מטעם התובעים, לאמור, אי קבלת שכר כלל על אף שבחוזה נקבע כי כל אחד מחברי הלהקה יקבל סך של 100$ עבור כל הופעת במה.

57. כמו כן, התובעים, כסוכנים, לא דאגו להסעות לזמרים להופעות הרבות, ועל כן, נאלצה היא להעמיד את רכבה הפרטי לרשות חברי הלהקה, על מנת שיוכלו להגיע לחזרות ולהופעות.

58. כן זכור לה כי לפני אחת ההופעות, שלחו התובעים את בנה לשכור ציוד הגברה ומיקרופונים מחברת הגברה במושב משמר השבעה, והיא הסיעה אותו לשם, על אף שאין זה מתפקידו. כן סירבו הם להעניק שיק ביטחון לחברת ההגברה ובנה נאלץ ליתן שיק בטחון על שמו על סך של כעשרים אלף ₪.

59. עוד גורסת היא, כי גם בשאר ההופעות הרבות, בנה התעסק עם עבודות הלוגיסטיקה, שאינן מעניינו.

60. כן העידה הגב' זהבה אביצרור פז, אימו של הנתבע מס' 2, בתצהירה נ/6, כי בנה הכיר את התובע מס' 1 עוד בהיותו בן 15, וכבר אז דרש זה ממנו סך של 3,900 ₪ על מנת שיקליט אותו שר ויכניס זאת לדיסק שהוא עורך.

61. כן הוסיפה כי בתחילת דרכם הופיעו חברי הלהקה במועדונים ובהופעות, בלא שנחתם עימם הסכם, ובלא ששולם להם שכר, וכמו כן, נסעו הם להופעות ברכבם הפרטי.

62. יום לפני שבנה התגייס לצה"ל, נחתם הסכם עם התובעים, ולכל אורך הדרך, בנה לא היה שבע רצון מהתנהלותם, שכן חברי הלהקה נאלצו לבצע את עבודות הלוגיסטיקה בעצמם, לתאם שכירת מיקרופונים להופעות, לתלות בעצמם את הפליירים והפלקטים להופעות, להתקשר לאומנים ולסוכני ייצוג, כאשר אין זה מתפקידם.

63. יתרה מזאת, התובעים לא שילמו את שכרם של הנתבעים, למעט סכום זעיר, אותו קיבלו בעבור עשר הופעות בלבד.


הכרעה

64. התביעה שבפני עניינה מחלוקת בין שותפים בענף המוסיקה על חלוקת כספים ביחס למופעי מוסיקה אשר הפיקו יחדיו, בכוחות משותפים, מהופעות במה מוסיקליות בסגנון "הראפ" וה"היפ הופ" של להקת "כלא 6".

65. בין הצדדים נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום המוסיקלי ביום 20.10.03 על פיו התובעים, קרי, "שותפות יאגא", יקבלו מן הרווחים 40% לאחר "כיסוי הוצאות", כמפורט בסעיף 9 (ג') לו, והנתבעים יקבלו 60% הנותרים מהרווחים שיוותרו.

66. התובעים גורסים כי השקיעו רבות בטיפוח הנתבעים כזמרים וכלהקה, החל בפן המוסיקלי, בחיבור שירי הלהקה, וכלה בשיווק ההופעות ובהכנת מערך יחסי חוץ עם גורמים העשויים לבקש הופעות מן הלהקה.

67. הנתבעים חולקים כולם על קביעת התובעים דנן, וגורסים כי בפועל ארגון ההופעות נמסר לידיהם, לרבות הכנת סאונד, ארגון הבמה, וכלה בהשקעה בתכנים המוסיקליים, תפקידים אשר לא אמורים היו להימסר לטיפולם ולביצועם, והללו ביצעו אותם מתוך כורח ובאין ברירה.

(ראה: פרטיכל בעמוד 62 שורות 15-29; עמוד 71 שורות 1-9; עמוד 72 שורות 14-15).

68. הנתבעים הגישו, איפוא, תביעה שכנגד בגין טענותיהם אלה בסך של 100,000 ₪, כשבפיהם שלל טענות להפרת חוזה, לרשלנות, להפרת זכויות יוצרים, להפצת לשון הרע ולפגיעה בפרטיות, בעיקר כתוצאה מהפצת "ספרי קומיקס" בהם מופיעות דמויותיהם המאויירות.

69. התובעים תמכו תביעתם בדף ריכוז של "הוצאות" וכן בדף נוסף של "ריכוז הכנסות", הוא נספח ז' לתצהירי התובעים.

70. פעילותם המשותפת של הצדדים הינה בפרק זמן קצר, יחסית, של כ - 14.5 חודשים, בין התאריכים 20.10.03, מועד חתימת החוזה, לבין משלוח הודעה על בטלות החוזה על ידי באת כוח הנתבעים, עורכת דין איריס בן-גד, מיום 16.1.05.

71. במכתב זה, מונים הנתבעים הפרות יסודיות רבות, לגישתם, של החוזה על ידי התובעים, לאמור, עיכוב רב בהקלטות שירים של הלהקה והוצאתם לציבור, אספקת אמצעים לקויים לצורך בצוע ההקלטות, יחסי אנוש עכורים, מצג שווא לעניין כישוריהם וניסיונם, ביצוע פעולות ללא תיאום עם הלהקה, נטילת כספים להם זכאים חברי הלהקה שלא כדין, תוך גזל ועושק, עיכוב בצוע תשלומים ללהקה אף בהתייחס לתשלומים אשר אינם במחלוקת, העדר דיווח חשבונאי מלא ומפורט והסתרת נתונים כספיים מחברי הלהקה.

72. עולה מאלה, כי הנתבעים, לדידם, סבורים כי התובעים הפרו הפרות יסודיות את ההסכם בכל הנוגע להצגת כישוריהם, לטיפולם בתפקוד הלהקה ובחלוקת הכספים.

אכן, הפרות אלה, אשר רובן ככולן התרחשו בעת העבודה המשותפת, כעולה מעדויות הנתבעים אשר לא נסתרו בחקירותיהם הנגדיות בפני, מהוות בסיס משפטי נאות למשלוח ההודעה בכתב על ביטול החוזה, שכן מהוות הן הפרות יסודיות מצטברות של החוזה.

73. לעניין משלוח הודעה על ביטול חוזה כדין עקב הפרה יסודית קובע סעיף 7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, כדלקמן:

"הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית."

סעיף 8 לחוק קובע כדלקמן:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה".

קובעת ההלכה בנידון זה בע"א 6319/05 קנדרה (ישראל) בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, , תק-על 2009(1), 298, כדלקמן:

"זכותו של צד הנפגע מהפרת חוזה לבטל את החוזה קבועה בסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן - חוק התרופות). בעניין זה קיימת הבחנה מהותית בין הפרה יסודית, המזכה את הנפגע באפשרות לבטל את החוזה מיד לאחר ההפרה, לבין הפרה לא יסודית, המחייבת מתן ארכה לתיקונה. במקרה דנא מדובר בהפרה שבחוזה הפיתוח הוסכם כי תיחשב להפרה יסודית (ראו סעיף 6 לחוק התרופות). על כן זכאי היה המינהל לבטל את החוזה בלא מתן ארכה. אכן, הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים בהם עמידה על זכות הביטול של החוזה בגין הפרתו תיחשב לפעולה בחוסר תום לב, הנוגדת את סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה(1) 828, 836 (1980); ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לו(4) 793, 811 (1982)). גם כאשר מדובר בהפרה יסודית עלול ביטולו של החוזה להיחשב כפעולה בחוסר תום לב, אולם זאת רק במקרים יוצאי דופן. עמד על כך בית משפט זה, באומרו כי:
"אכן, ייתכנו נסיבות שעמידה על זכות הביטול תיחשב בהן, גם בעקבות הפרה יסודית, כנגועה בחוסר תום-לב, עם זאת ברי כי כאשר בהפרה של תנאי יסודי עסקינן, יתמעטו המקרים ששימוש בזכות הביטול ייחשב בהם כסותר את חובת תום-הלב, ורק בנסיבות יוצאות-דופן ייבצר מהנפגע להפעיל את תרופת הביטול הקנויה לו"."

עוד ראה: ע"א 9371/00 אלבשארה לעידוד תיירות בע"מ נ' קוסטודיה פרנציסקנה דה טרה סנקטה, פ"ד נו(4) 798, כדלקמן:

"חוק התרופות קובע כי מקום שחוזה מופר, "זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן" (סעיף 2). נמצא, כי הפרת החוזה אין בה, כשלעצמה, להביא לסיום החוזה. המפר את החוזה אינו יכול להשתחרר מהחוזה על-ידי הפרתו. ההפרה מעניקה לצד הנפגע ברירה: ירצה, יתעלם מההפרה, תוך שהחוזה ימשיך לעמוד בעינו. אין בכך כדי להשפיע על חיוביו שלו או על זכותו לפיצויים בגין הפרת החוזה; ירצה, יתחשב בהפרה ויבטל את החוזה. חוק התרופות ממשיך וקובע כי ביטול החוזה בגין הפרתו אפשרי אם ההפרה היא יסודית (סעיף 7(א)). אם ההפרה אינה יסודית, מותנית הזכות לבטל את החוזה במתן ארכה (סעיף 7(ב)). נמצא, כי אם חוזה הופר הפרה יסודית, מעניק חוק התרופות לצד הנפגע את הכוח לבטל את החוזה. כנגד כוח זה של הנפגע עומדת כפיפותו של המפר לתוצאות ההפרה (ראו ד' אבן "משמעותה של ה'זכות' לתרופות בגין הפרת חוזה" [18]). את כוח הביטול יש כמובן להפעיל בתום-לב. יש להודיע על הביטול למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה (סעיף 8 לחוק התרופות). נמצא כי הביטול הוא פעולה משפטית חד-צדדית אשר שכלולה מחייב קליטה (אך לא הסכמה) של המפר."

ובענייננו, הודעת ביטול החוזה נשלחה בתוך זמן סביר, ואף קצר, מעת שנודע לנפגעים על ההפרות, לאחר בדיקות כספיות שעשו, וההודעה נשלחה בתום לב על ידי אלה.

74. בנסיבות אלה, אין, לגישתי, בסיס לדרישת התובעים לפצותם על הפסדים לעתיד של רווחים מהופעות הנתבעים בסכום של 500,000 ₪, בהתייחס לתקופה 16.1.06 – 20.10.08, עם תום 60 חדשים, או לדרישה לקבלת רווחים מיציר כפיהם של התובעים שיופקו, כנטען, גם לאחר סיום 60 חדשי החוזה המקוריים ביום 20.10.08, בסך כולל של 300,000 ₪ נוספים, דרישה שהיא לבר חוזית, וכפי הנראה, באה להוסיף רכיב נוסף לתביעה, ותו לא.



סעיף 10 לחוזה קובע כדלהלן:

" 10. תקופת ההתקשרות
א. משך ההסכם הינו לשני אריכי נגן או 60 חודשים מיום חתימתו.
ב. הצדדים יהיו רשאים להאריך את תוקפו של ההסכם לשנתיים נוספות בהסכמה ובתם כל שנתיים לשנתיים נוספות."

משמע, אין לגלות פנים בחוזה כי קיימת "הסכמה" להארכת תוקף החוזה לשנתיים נוספות, לאחר שהנתבעים פרשו ממנו לאחר 14.5 חודשים בלבד, מתוך 60 החודשים, על פי החוזה, בטריקת דלת.

75. נותרו לדיון סכומים אשר התובעים גורסים כי מגיעים הם להם בגין תקופת העבר, קרי, 100,000 ₪, שווי תרומת התובע מס' 1 והתובע מס' 2 לפיזמונאות, להלבשה, לסטיילינג, לכתיבת מילים, לחנים, קאוצ'ינג, כטיעונם, ותרומה באיורים ובגרפיקה.

76. סכומים אלה כלולים, לטעמי, לחלוטין בחוזה הצדדים שכן כל הפעולות הנמנות לעיל הינן מתפקידי התובעים על פי סעיפים 3 ו-4 לחוזה, בדבר "פעילות אמנותית" ו"פעולות הניהול וההפקה" החלות על התובעים ועל "שותפות יאגא" שבניהולם.

להלן לשון סעיפים אלה בחוזה:

"3. המינוי
א. יאגא הינה בעלת המאסטרים, המנהלת, המפיקה, בא כוחה ונציגתה הבלעדית של הלהקה בכל הנוגע לפעילותה האמנותית בארץ ובחו"ל. בהתאם לכך, משמשת כמנהלת ו/או כנציגה ו/או כסוכנת או כמיופת כח מטעמה וזאת בתיאום עם הלהקה.
ב. "פעילות אמנותית" בהסכם זה משמע – כל פעילות אמנותית בה עוסקת הלהקה ו/או כל אחד מיחידיה היום ו/או בתקופת ההסכם וכל פעילות אמנותית או עסקית שהינה פועל יוצא מפעילות אמנותית כנ"ל או נלווית אליה, לרבות, אך מבלי לגרוע מכלליות הנ"ל, פעילות בתחום היצירה והביצוע של מוסיקה, שירים, הקלטות, צילומים, בידור, שעשועים, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, ספרות, עיתונאות, תיאטרון, אינטרנט, פרסומות, מרצ'נדייס, חסויות מסחריות, וכיו"ב.
ג. למען הסר ספק, מדובר בפעילות אמנותית החל מחתימת החוזה ועד לסיומו.

4. פעילות הניהול וההפקה
א. מוסכם הזאת בין הצדדים כי הניהול וההפקה (לעיל) כוללים: ייצוג והתקשרויות עם מזמני מופיעים (בוקינג), חברות הפרה, חברות תקליטים, מוציאים לאור, חברות ייצור והפצה של מוצרים, אמרגנים, גופים משדרים, אולפנים, שחקנים אחרים ונציגיהם, סוכני אמנים, וזאת בכל שטחי עיסוקם, שהם פועל יוצא מפעילותם כלהקה, ולרבות: שירה, הקלטות, משחק, הופעות, כתיבה, בידור, פרסום, תאטרון, טלוויזיה, קולנוע, וידאו, קרינות, עיתונאות, רדיו, חסויות.
ב. יאגא תחתום הסכמים עם מזמיני שירותים, ספקים, לקוחות, נותני שירותים, חברות תקליטים, אמרגנים, סוכנים מתווכים, אולפנים, גופים משדרים, חברות, תאגידים, אמנים אחרים ונציגיהם, בתיאום עם הלהקה, בכל הקשור להופעות, לפרסומים, להפקות, להוצאות לאור, שהלהקה ו/או אחד מחבריה ישתתפו בהם ו/או יטלו בהם חלק ו/או יעשה שימוש בשמם, בקולם, בתמונתם.
ג. במידה ומשרד בוקינג חיצוני יסגור הופעות ללהקה, יאגא תפחית 20% מרווחיה.
ד. במידה וחברת תקליטים לא תהיה מעוניינת בהתקשרות עם הלהקה, יאגא תתחייב להפיק אריך נגן, חוברת מהודרת ועטיפה יפה, 2,500 פוסטרים, 20,000 מדבקות לפחות ואף תקציב פרומו ויחצנו"ת, הכולל ארבעה סינגלים, לפחות, בכמות מספקת.
ה. יאגא תפקח על הצדדים השלישיים בביצוע התחייבויותיהם על פי הסכמי ההתקשרות.
ו. יאגא תהיה זמינה לשאלות הלהקה ותעביר דיווח לגבי חשבון הוצאות/הכנסות בתום כל רבעון שנתי החל מחתימת החוזה.
ז. הלהקה תהא רשאית להעזר בשירותי משרד יאגא, בשעות עבודה מקובלות של המשרד.
ח. למען הסר ספק מוסכם בזה כי במקביל לפעילותה על פי ההסכם תהא יאגא רשאית לפעול בתחום הבידור והמוסיקה כמנהלת, כאמרגנית, כמפיקה, כסוכנת או בדרך אחרת לגבי כל אדם, אמן או גוף אחר כלשהו, לרבות במקרה שמדובר בפעילות משותפת ללהקה ולאותו צד שלישי, מבלי לפגוע במעמד הלהקה."

מילים אחרות, כל הפעולות אשר מנו התובעים לעיל כלולות, כאמור, בסעיפים הללו, ואין הצדקה לפסיקת סכום נוסף של 100,000 ₪ על השקעת התובעים במה שהתחייבו לו, בנוסף לשכרם אשר משכו מן הרווחים בעת הרלוונטית.

77. התובעים מבקשים עוד לגזור שיעור של 40% מהכנסות הלהקה לאחר פירודם, מחדש ינואר 2005 – ועד לחדש אוגוסט 2007, ותומכים טיעונם זה בחשבוניות ובקבלות אשר ניתנו על ידי הנתבעים במהלך קדמי המשפט בתיק, וזאת בתקופת עבודת הלהקה תחת אמרגנם האחר, "סברס".

על יסוד אלה, ערך ב"כ התובעים ריכוז של "הכנסות", "הוצאות" ו"הכנסות לאחר הוצאות" – אשר אלה האחרונות מסתכמות, לחשבונו, בסך של 599,685 ₪.

78. מסכום זה דורשים התובעים כיום, כאמור, 40% - בסך כולל של 239,874 ₪.

79. סבורתני, כי אין לראות בתובעים "שותפים" של הנתבעים גם לאחר פרידתם, שכן עם היפרדם טיפל בנתבעים אמרגן אחר, אשר מן הסתם, השקעותיו, ארגונו ויחסי הציבור שערך שונים ואחרים מאלה שנתנו התובעים, ואין לייחס, אוטומטית, הכנסות הלהקה בפרק זמן זה לפועלם של התובעים. ממה נפשך, אף האמרגן החדש נטל חלקו בהכנסות הנתבעים, כך שאין להשית על אלה תשלום לאמרגן בכפל, על יסוד חוזה שבוטל כדין.

80. עוד, אוסיף, כי התובעים לא הגישו חוות דעת חשבונאי או רואה חשבון לתימוכין בחישוביהם, והעיבוד של שלל התרשומות והחשבונות שנערכו, על עשרות דפיהם, אם לא מאות, אין בו ליתן חישובים מקצועיים של ממש, מה גם שהמדובר בתביעה בסדר גודל נכבד ביותר שדרוש וראוי היה לתמכה בחוות דעת שכאלה.

אשר על כן, לאור טעמים אלה, דוחה אנוכי התביעה.

התביעה שכנגד

81. התביעה שכנגד אשר הוגשה על הסך של 100,000 ₪, נשענת, רובה ככולה, על טענה להוצאות "כתבי קומיקס", מכירתם והפצתם על ידי התובעים תוך שימוש בדמויותיהם באיורים אלה.

82. התובעים שכנגד גורסים כי הדבר מהווה עוולה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, עוולה על פי חוק זכויות יוצרים - 1911 ופגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981.

83. נושא "הקומיקס" לא הועלה במילה או מחצית המילה במכתב הודעת ביטול החוזה מ- 16.1.05, ועל כן נראה שהגשת התביעה שכנגד הינה אך מלאכותית, כדי להוות "משקל נגד" כנגד הגשת התביעה העיקרית.

84. ועוד, יש להעריך כי פרסום דמויות הנתבעים בחוברות "קומיקס" תרם לפרסומם האישי ולקידום הלהקה באשר קהל מגוון נחשף לאלה, ובעיקר בני נוער, שהם המאזינים העיקריים ללהקה.


85. כמו כן, בעת הרלבנטית להוצאת החוברות לא מחו הנתבעים על אלה ולא שיגרו ולו מכתב אחד בדבר עמדה זו אחרת בעניין זה, דבר המאשש המסקנה כי התובעים שכנגד לא סברו אל נכון כי בפרסומם בכתבי ה"קומיקס" נגרם להם נזק מכל סוג שהוא.

86. לפיכך, דוחה אנכי את התביעה שכנגד.

87. לאור טעמים אלה, נדחות התביעה והתביעה שכנגד.

88. בנסיבות העניין - יישא כל צד בהוצאותיו.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה

  2. הפרת חוזה מכר

  3. הפרת הסכם סולחה

  4. הפרת חוזה פרסום

  5. הפרת חוזה נמשכת

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. הפרת הסכמה דיונית

  8. הפרת חוזה מכר מגרש

  9. הפרת הסכם רכישת משק

  10. מה נחשב להפרת חוזה ?

  11. עורך דין הפרת חוזה

  12. הפרת הסכם בין שכנים

  13. הפרת חוזה עם אדריכל

  14. הפרת הסכם שיפוץ דירה

  15. הפרת הסכם פתיחת חנות

  16. השלכות של הפרת חוזה

  17. הפרת הסכם הסעת עובדים

  18. הפרת הסכם בהליך משפטי

  19. הפרת הסכם קואליציוני

  20. ארכה לתיקון הפרת חוזה

  21. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  22. הפרת חוזה שירותי הגירה

  23. פיצוי חלקי על הפרת חוזה

  24. הפרת חוזה פירוק שותפות

  25. תביעה בגין הפרת הסכם הפצה

  26. הפרת חוזה מכר דירה בחדרה

  27. הפרת הסכם הלוואה עם הבנק

  28. הפרת חוזה תוכנית טלוויזיה

  29. כפל פיצוי בגין הפרת חוזה

  30. פיצוי ציפייה על הפרת חוזה

  31. הפרת הסכם עקב הפסקת מימון

  32. הפרת הסכם פשרה בתשלום שכר

  33. הפרת הסכם בניה עצמית במגרש

  34. הפרת הסכם שיתוף פעולה עסקי

  35. תביעה על הפרת הסכם שותפות

  36. הפרת הסכם להקמת מפעל בטון

  37. הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח

  38. הפרת חוזה להובלה ימית - ערעור

  39. התיישנות תביעה בגין הפרת הסכם

  40. הוכחת גובה הנזק בגין הפרת הסכם

  41. תביעה בגין הפרת הסכם קונסיגנציה

  42. הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה

  43. הפרת הסכם לביצוע עבודות זיפות גג

  44. תביעה בגין הפרת הסכם עבודות הריסה

  45. הפרת הסכם להצבת מכונות אוטומטיות

  46. שיפוי מחברת ביטוח בגין הפרת חוזה

  47. בוררות בעניין הפרת חוזה מכר דירה

  48. הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט

  49. תביעה נגד ועד הורים בגין הפרת הסכם

  50. הפרת חוזה לתקופה קצובה של עובד בכיר

  51. פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה

  52. הפרת הסכם למכירת רכב שנכרת בין הצדדים

  53. הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  54. היתר המצאה לחו''ל עקב הפרת חוזה בישראל

  55. הפרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין

  56. האם אי עמידה בתנאי מכרז מהווה הפרת חוזה ?

  57. הפרת הסכם לרכישת דירה בגין אי רישום זכויות

  58. הפרת הסכם שותפים בקליניקה לרפואה אלטרנטיבית

  59. תביעה לתשלום פיצויים בטענת הפרת הסכם לרכישת חול

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון