התנגדות לעיקול נכסים שעבוד צף עם תניה מגבילה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לעיקול נכסים בשעבוד צף עם תניה מגבילה:

1. פסק דין זה דן בשאלת זכותה של חברה, ששיעבדה את נכסיה לבנק בשעבוד צף, להתנגד לעיקול שהטיל נושה צד שלישי על אותם נכסים (או חלק מהם).

העובדות ועמדות הצדדים
2. המבקשת, חברה העוסקת בענף האלקטרוניקה, שעבדה לטובתו של המשיב 2 (להלן – הבנק) את כל נכסיה, הכספיים והאחרים, בשעבוד צף בדרך של אגרת חוב (נספחי ד' לתובענה), וזאת כבטוחה לאשראי בנקאי שנזקקה לו לצורך פעילותה.
השעבוד הצף כלל הגבלה בנוסח המקובל, לפיו התחייבה המבקשת "שלא למכור, לא למשכן בדרגה כלשהיא, לא לשעבד בדרגה כלשהי, ולא להעביר את הנכסים הממושכנים או כל חלק מהם, או לעשות בהם פעולה אחרת, ללא הסכמת הבנק (בעל המשכנתא ו/או בעל השעבוד) בכתב ומראש לכך."
השעבוד נרשם כדין ברשם החברות.

3. המבקשת חבה למשיבה 1 (להלן – המשיבה) חובות ארנונה ומים בסכום של למעלה ממליון ₪ (נכון לתקופת הטלת העיקול).
לגביית החוב פתחה המשיבה בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה).
במסגרת הליכים אלה, הטילה המשיבה עיקול על הכספים והזכויות הכספיות של המבקשת המצויים אצל הבנק.

4. זהו הרקע לתובענה זו, במסגרתה עותרת המבקשת למתן סעדים הצהרתיים, לפיהם נכסיה שאצל הבנק אינם ניתנים לעיקול בשל קיומו של השעבוד הצף וכי המשיבה אינה רשאית לממש את העיקול בשל קיומה של תנית ההגבלה האמורה.
המשיבה טוענת בתשובתה, כי השעבוד הצף, על תנית ההגבלה הכלולה בו, אינו מונע הטלת עיקולים על נכסי המבקשת, ושאלת עדיפותו של השעבוד הצף מול העיקול צריכה לידון בשלב מימושו של אחד מהם.
עוד טוענת המשיבה, כי בעל דינה בשאלה זו הינו הבנק ולא המבקשת.
הבנק טוען בתגובתו כי העיקול צריך להידחות מפני השעבוד הצף, אך בדיון שהתקיים הודיעה באת כוחו כי היא משאירה את השאלה הנדונה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון
5. שעבוד צף מוגדר בסעיף 1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ד-1983 (סעיף ההגדרות בחוק החברות, התשנ"ט-1999, סעיף 1, מפנה להגדרתו של השעבוד הצף להגדרה בפקודה):

"שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם; "

אולם, כהערתו של פרופ' שלום לרנר בספרו: שעבוד נכסי חברה (להלן – לרנר) (בעמ' 55), הגדרה זו היא כללית ורמת הדיוק שלה נופלת מן המקובל בהגדרות משפטיות אחרות. לפיכך, נפנה להגדרה שהתגבשה בפסיקה, כפי שסוכמה בפסק דינה של כב' השופטת חיות ב-ע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (2005) (סעיף 9 בפסק הדין):

"השעבוד הצף (floating charge) נקלט במשפטנו מן הדין האנגלי. שעבוד זה נועד לאפשר לחברה לגייס אשראי כנגד העמדת נכסי החברה כבטוחה, מבלי שהדבר ימנע בעדה מלהמשיך ולסחור באותם נכסים, לרבות מכירתם או שעבודם בשעבוד קבוע ...
שעבוד צף, על פי מהותו, אינו מתייחס לנכס מסוים וקבוע אלא למסגרת כללית של נכסים, המתחלפים מזמן לזמן, בהתאם לפעילותה העסקית של החברה. ייחודו של השעבוד הצף הוא בכך שהתהוותו נעשית בשני שלבים, ולא במהלך אחד: השלב הראשון הוא שלב עריכת השעבוד בו נוצרת בטוחה "המרחפת" על הנכסים ששועבדו, אך היא אינה מגבילה את כוחה של החברה לסחור בהם כרצונה. השלב השני הוא שלב גיבוש השעבוד. בשלב זה יורד השעבוד ולוכד ברשתו את אותם נכסים מבין הנכסים ששועבדו, המצויים באותה שעה בידי החברה."

6. ראינו, אם כן, כי עד לגיבושו של השעבוד הצף, רשאית החברה החייבת לסחור בנכסיה ולנהוג בהם כרצונה, וזאת בכפוף לאמור בתנית ההגבלה.
האם קיומו של שעבוד צף מונע הטלת עיקול על הנכסים המשועבדים, והאם קיומה של תניית הגבלה עשויה לשנות את התשובה לשאלה זו?
לשם כך יש לדון בטיבו של העיקול.

העיקול הוא פעולה חד צדדית הנעשית ביוזמת הנושה ויש לו השלכות דיוניות בלבד (לרנר, עמ' 245), כמאמרו של בית המשפט העליון ב-ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' התסדרות הרבנים דאמריקה ואח', פ"ד מט(1) 177, 189:
"עיקול הוא פעולה משפטית המופנית נגד בעליו של נכס או מחזיק בו, אשר באה להגביל את הסחרות של הנכס ואת יכולת השימוש בו, באופן שהמעקל יוכל להפרע ממנו עבור חוב המגיע לו. העיקול מהווה סעד דיוני בלבד, אשר בא למנוע את בעל הנכס או המחזיק בו מלסכל את פרעון החוב על ידי הברחת הנכס או העברת זכויות בו לאחרים."

7. התוצאה הנובעת מכך היא, שאין כל מניעה להטיל עיקול על נכסים המשועבדים בשעבוד צף, כיוון שעצם הטלת העיקול אינו מקנה לנושה המעקל כל זכות מהותית העשויה לפגוע בזכותו של בעל השעבוד הצף.
גם תנית הגבלה הכלולה במסמך יוצר השעבוד אינה מונעת הטלת עיקול, הן מהטעם הנזכר שהעיקול אינו קובע כל זכות מהותית, והן משום שהעיקול אינו נעשה ביוזמת החברה החייבת או בהסכמתה, אלא ביוזמה חד צדדית של הנושה המעקל.

8. ואמנם, שאלת עדיפותו של השעבוד הצף, בודאי כשהוא כולל תניה מגבילה, עוד עשויה להתעורר בעתיד, בשלב מימושו של השעבוד או בשלב מימושו של העיקול, אך אין בכך כדי למנוע מראש הטלת עיקול.
כך עולה, למעשה, גם מפסק הדין שהבנק הפנה אליו בתגובתו: ע"א 542/85 המועצה הישראלית לייצור ושיווק כותנה בע"מ נ' אתא חברה לטקסטיל בע"מ ואח', פ"ד מב(4) 559.
במקרה שנדון בפסק דין זה הטילה המועצה עיקול על נכסי אתא שהיו משועבדים לבנק לאומי בשעבוד צף שכלל תניה מגבילה בנוסח המקובל. לבקשת הבנק מונו כונסי נכסים למימוש השעבוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות אותו מקרה התגבש השעבוד עם מינוי כונסי הנכסים ולפני מימושו של העיקול ועל כן העדיף את זכויותיו של הבנק בעל השעבוד הצף על פני זכויות המועצה המעקלת.
אולם, החשוב לענייננו הוא, שמפסק דין זה עולה גם המסקנה, שקיומו של שעבוד צף, גם אם הוא כולל תניה מגבילה, אינו מונע הטלתו של עיקול על הנכסים המשועבדים.
מתוך פסק דין (עמ' 564):

"כל עוד לא נסתיימו הליכי ההוצאה לפועל, מעמדו של הנושה המעקל אינו מקנה לו כל זכות מהותית בנכס המעוקל. זהו סעד דיוני בלבד, שבא לייחד נכס מסוים לצורך הליכי הוצאה לפועל, ולמנוע את בעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר...
העיקול אינו מקנה למעקל כל זכות של משכנתא או כעין משכנתא לטובתו, והוא מכוון יותר כנגד החייב, במעמדו כבעל הנכס, מאשר כלפי הנכס עצמו. לפיכך, אין העיקול יכול לתפוס יותר זכויות ממה שיש לחייב באותו נכס, והוא כפוף לזכויות שרכשו בו אחרים קודם לכן...
לאור דברים אלה, ברי לי, כי כל עוד לא נגבו כספי החוב המעוקל מידי טתה, הרי מעמדה של המועצה הוא כשל מעקל שפתח בהליכים. אין היא בעלת זכות קניינית כלשהי בנכס, וכל יתרונה הוא הזכות להמשיך בהליכי הוצאה לפועל כל עוד לא נזעק בעל השעבוד הצף להגן על זכויותיו בנכס ולמנוע מכירתו שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה.
במקרה דנן, מונו כונסי הנכסים בטרם נסתיימו הליכי ההוצאה לפועל, ובכך התגבש השעבוד הצף והפך להיות שעבוד קבוע על כל אחד מנכסי החברה, ובכללם גם החוב שחבה טתה לאתא. התגבשות השעבוד איננה מופרעת על-ידי העיקול שהטילה מועצת הכותנה, שכן עיקול זה מוגבל, כאמור, לזכויותיה של אתא בנכס, ואלה כפופים לזכויות בעל השעבוד הצף."

(לדיון בשאלת עדיפותו של השעבוד הצף אל מול העיקול, ראו: לרנר, עמ' 245-255).

9. טוענת המבקשת, כי אם ברורה מראש שאלת עדיפותו של השעבוד הצף בעל התניה המגבילה, הרי שאין טעם בהטלת העיקול.
מסקנה זו אינה מחויבת המציאות. יתכן שכלל לא יווצר הצורך בגיבושו או במימושו של השעבוד הצף, אם משום שהחוב המובטח על ידו נפרע ממקור אחר ואם מטעם אחר, ואזי לא תהא מניעה למימושו של העיקול. ויתכן גם שנכסיה של המבקשת יספיקו הן לפירעון החוב המובטח על ידי השעבוד הצף והן לפירעון, מלא או חלקי, של החוב שלגבייתו הוטל העיקול.
המסקנה היא שאין למנוע הטלת עיקול על נכסים המשועבדים בשעבוד צף, גם אם הוא כולל תניה מגבילה, משום העדיפות הצפויה של השעבוד מול העיקול.

10. טעם אחר לדחייתה של התובענה הוא, שבעל הדין הנכון להתדיינות עם המשיבה בשאלת ההתנגשות האפשרית בין השעבוד הצף לבין העיקול הוא הבנק ולא המבקשת, החברה-החייבת.
בין אם השעבוד ימנע את מימושו של העיקול ובין אם לאו, השאלה נוגעת לבעליהם של השעבוד והעיקול , ולמבקשת אין כל מעמד במחלוקת אפשרית זו.

11. עוד טוענת המבקשת, כי העיקול מונע ממנה לנהל את עסקיה ולסחור בנכסים, בעוד שהשעבוד הצף נועד לאפשר זאת.
טענה זו, ודאי שדינה להידחות.
השעבוד הצף לא נועד להעניק חסינות לחברה החייבת מפני דברים שהיתה צפויה להם אילולא השעבוד הצף, ובכללם הטלת עיקול על נכסיה על ידי נושיה.
מבחינה זו, מצבה של חברה ששעבדה נכסיה בשעבוד צף ודאי שאינו יכול להיות טוב מזה של חברה שלא נזקקה לכל שעבוד ושרשאית לסחור בנכסיה ולנהל את עסקיה ללא כל הגבלה.

12. המבקשת מפנה עוד להליך משפטי קודם שהתנהל בינה ובין המשיבה, אודות עיקול שהטילה המשיבה על מטלטלין במשרדי המבקשת (ה"פ 175631/02, בית משפט השלום תל אביב-יפו).
באותו הליך הסכימה המשיבה לבטל את העיקול וניתן פסק דין המבטא הסכמה זו (נספח ב' לתובענה).
ודאי, שאין בפסק דין זה שניתן בהסכמה ושלא דן בסוגיות שהועלו כדי להשפיע על הדיון בשאלות שהועלו כאן.

תוצאה
13. התובענה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו עיקול ?

  2. עיקול עצמי

  3. עיקול במשרד

  4. עיקול קופת גמל

  5. הסרת עיקול זמני

  6. אישור עיקול זמני

  7. הכבדה עיקול זמני

  8. המרת עיקול בערובה

  9. עורך דין עיקולים

  10. עיקול בבית ההורים

  11. עיקול זמני ברישום

  12. עיקול נכסים במושב

  13. בקשה לאישור עיקולים

  14. מתנה לילד לפני עיקול

  15. ערעור על אישור עיקול

  16. נכסים הניתנים לעיקול

  17. המצאת צו עיקול זמני

  18. עיקול סיוע בשכר דירה

  19. עיקול פיצויי פיטורין

  20. עיקול על דירת הגרושה

  21. בקשה להסרת עיקול זמני

  22. עיקול מכונית יד שניה

  23. בקשה לביטול עיקול רכב

  24. מאזן הנוחות עיקול זמני

  25. איחור במסירת צו עיקול

  26. עיקול משכורת אצל צד ג

  27. עיקול חנות לאחר מכירה

  28. נכסים שאינם ברי עיקול

  29. עיקול דירה רשומה במינהל

  30. החזרת עיקול זמני שבוטל

  31. אי מתן תשובה לצו עיקול

  32. בקשה למתן צו עיקול עצמי

  33. עיקול זמני במעמד צד אחד

  34. קניית קרקע עם עיקול רשום

  35. קניית רכב בדיקת עיקולים

  36. בקשה בהולה לביטול העיקולים

  37. עיקול זמני על חברת ביטוח

  38. הפרת צו עיקול של בית משפט

  39. עיקול בגין דו"ח חניה בודד

  40. ערעור על הטלת עיקול זמני

  41. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין

  42. עיקול נכסים של ילדי החייב

  43. עיקול זמני בבית הדין לעבודה

  44. עיקול פיצויים מחברת ביטוח

  45. עיקול חשבון בבנק דיסקונט

  46. דחיית בקשה לביטול עיקול זמני

  47. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  48. פגיעה בשם הטוב מימוש עיקול

  49. מאזן הנוחות עיקולים זמניים

  50. עיקול בגין חוב דמי שכירות

  51. המרצת פתיחה להסרת עיקולים

  52. ביטול עיקול עקב חוסן כלכלי

  53. עיקול במסגרת תביעת קופת גמל

  54. עיקול על כספים בתיק הוצל''פ

  55. מימוש עיקול שהטיל הבעל המנוח

  56. בקשה לביטול עיקול חשבון בנק

  57. בקשת עיקול על נכס שכבר מעוקל

  58. ביטול עיקול זמני על מקרקעין

  59. התחייבות לתת מתנה מול עיקול

  60. עיקול צד ג' בגין חוב מזונות

  61. עיקול זמני על נכסי חברה זרה

  62. פיצויים על עיקול שנעשה בטעות

  63. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  64. עיקול זמני שלא אושר בפסק דין

  65. הפרת התחייבות לא להטיל עיקול

  66. בקשת עיקול על הרשות הפלסטינית

  67. משיכת בקשה לביטול עיקול זמני

  68. חובת הגילוי בבקשת עיקול זמני

  69. עיקולים בגלל חובות הבעל שנפטר

  70. קיזוז משכרו של עובד עקב עיקול

  71. בעלות על דירה שהוטל עליה עיקול

  72. פיצוי על נזקים בגין עיקול זמני

  73. עיקול דירה הרשומה בחברה המשכנת

  74. בקשה לביטול עיקולים על סמך הסכם

  75. קניית רכב עם עיקולים ללא ידיעה

  76. עיקול דירה בגלל רשלנות עורך דין

  77. תביעה לביטול עיקול על חשבון בנק

  78. שעבוד צף בנק מול עיקול נושה פרטי

  79. עיקול על חוב ארנונה של אדם שנפטר

  80. בקשה לביטול צו עיקול זמני שנדחתה

  81. הגדלת סכום ערובה - פקיעת צו עיקול

  82. ביטול עיקול לאחר פסק דין בהעדר הגנה

  83. בקשה לביטול צו עיקול זמני ע''י צד ג

  84. עיקול חשבון בנק להבטחת תביעה עתידית

  85. פיצוי על עיקול במסגרת תביעה שנדחתה

  86. בקשה להטלת עיקול זמני בנושא שכר טרחה

  87. ביטול עיקול עקב עיכוב ביצוע פסק דין

  88. עיקול משכורת - עיקול פיצויי פיטורים

  89. עיקול כספי פיצויים לנפגע תאונת דרכים

  90. חיוב אישי על צד שלישי שהפר צו עיקול

  91. עיקול זמני בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  92. עיקול דירת האישה בגלל חוב בעלה שנפטר

  93. עיקול רכוש האישה ע''י נושים של הגרוש

  94. עיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי

  95. פיצוי בגין הפרת צו עיקול בידי צד שלישי

  96. בקשה לביטול צו עיקול זמני בתביעה כספית

  97. ערעור על ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד

  98. ערעור על החלטת רשם לביטול עיקולים זמניים

  99. התראה לפני עיקול בדואר רגיל או דואר רשום

  100. בקשה לעיקול חשבון בנק לצורך תשלום מזונות

  101. זכות לקבל חלק מהכסף על עיקול דירה ע''י הבנק

  102. עיקול זמני עד לקיום פסק דין בבית הדין לעבודה

  103. התנגדות לעיקול נכסים שעבוד צף עם תניה מגבילה

  104. עיקול חשבונות בנק של עובד בחשד לגניבה ממעביד

  105. ערעור לבטל עיקולים שהוטלו על זכויות בתיק העיקרי

  106. בקשה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה להטלת עיקולים

  107. נקבע כי במקום צווי העיקול שבוטלו ניתן צו עיקול ברישום

  108. בקשה למתן צו עיקול זמני על דירה בבעלות רעייתו המנוחה

  109. ביטול עיקול על כספי פיצויים מחברת ביטוח על תאונת דרכים

  110. טענה כי הרכב נקנה לפני הטלת העיקולים ולכן גובר המכר על העיקול

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון