קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עורך דין מייצוג: 1. זוהי תובענה על סך של 225,303 ₪ אשר הגישה תובעת כנגד עורכת דינה בטענה לרשלנות מקצועית ולגביית יתר של שכר טרחה. רקע עובדתי 2. התובעת הינה יועצת מס במקצועה אשר ניהלה משרד עצמאי. 3. הנתבעת הינה עורכת דין אליה פנתה התובעת על מנת שזו תטפל במספר תביעות עבורה, אולם, כנטען, הנתבעת התפטרה מן הייצוג, וכן נטען כי הטיפול טרם התפטרותה בתיקים לקוי היה ועל כן עליה להשיב כספי שכר הטרחה ששולמו, או חלקם, לידי התובעת. 4. התובעת דורשת החזר כספים מן הנתבעת אשר שילמה כשכר טרחה עבור טיפול בתיקים השונים אשר הופסק בתחילתו או באמצעותו. 5. הנתבעת גורסת כי טיפלה בתיקים במקצועיות, במסירות וביעילות ואין עליה חובה להחזיר כספי שכר טרחה אשר קיבלה מן התובעת. ראיות התובעת 6. בתצהירה ת/1 תיארה התובעת השתלשלות ניהולם של ארבעה תיקים משפטיים שטופלו ע"י הנתבעת, ואשר מן הטיפול בהם לא היתה מרוצה וגורסת היא כי יש להשיב שכר הטרחה ששילמה עבור הטיפול באלה, או למצער, להשיב חלקו לידיה. להלן פירוט תיקים אלה, כדלקמן: התביעה כנגד יהודה כהן 7. התובעת מסרה ביד הנתבעת תביעה לטיפול כנגד מר יהודה כהן בעילה של הפצת לשון הרע שסכומה היה 1,300,000 ₪. 8. עבור הטיפול בתביעה זו הוסכם ביום 17.10.01 בין הצדדים, לאחר משא ומתן, על שכר בסך של 7,777 דולר בתוספת דמי מע"מ ובצירוף 15% מכל סכום אשר ייפסק מעל ל - 50,000 ₪. 9. לעמדתה, כתב התביעה שהוגש ע"י הנתבעת היה לקוי באשר "לא צורפו אליו, כמתחייב, הפרסומים הפוגעניים המהווים את עילת התביעה, פירוט הזמנים שבהם נעשו, וניסוחו היה כללי ומעורפל, לרבות בעניין גובה הנזק, סך של 1.3 מיליון ש"ח, שננקב באופן גלובאלי, ללא כל הפירוט". (ראה: סעיף 12 ל - ת/1). 10. בעקבות התייעצות עם עורכי דין אחרים התברר לה כי התביעה הוגשה בחסר מקצועיות ועל כן סיכוייה להתקבל קלושים, ולמצג הנתבעת בדבר מומחיותה בתחום דיני לשון הרע, כפי שהציגה לה בעת התקשרותן, אין כל בסיס של ממש. 11. כן הציגה הנתבעת מצג כאילו שותפיה במשרד ייקחו חלק בניהול התיק, ואף הם מומחים בנושא, אך התברר, לבסוף, כי המדובר בחדר ששכרה במשרד אלה ותו לא. 12. לאחר שהעירה לנתבעת בדבר תפקודה ובדבר ניסוח כתב התביעה, הודיעה זו כי היא מתפטרת מייצוג. נוכח זאת, שכרה שרותיו של עורך דין מ. גולדשטיין, לו נאלצה לשלם שכר בסך של 5,000 דולר בצירוף דמי מע"מ ותוך התחייבות לשלם לו 22.5% מכל סכום אשר ייפסק לה. 13. בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה ביום 2.7.03 בבית משפט השלום ברחובות נאלצה, על פי המלצת בית המשפט, לאור הליקויים שמנתה, למחוק את כתב התביעה ולהגיש חדש תחתיו, וכן הושתו עליה הוצאות בגין כך לטובת הצד שכנגד בסך של 2,500 ₪, בצירוף דמי מע"מ, ובסך הכל שילמה 2,950 ₪. 14. לפיכך, מבקשת היא החזר שכר הטרחה או חלקו לידיה באשר לא יוצגה עד תם ע"י הנתבעת ובנוסף החזר ההוצאות עקב תיקון כתב התביעה, וכן בגין אבדן זמן ועגמת נפש, וכל זאת בסך כולל של 41,663 ₪. התביעה נגד מר יהודה שבח 15. בשנת 2000 הגישה תביעה בבית משפט השלום ברמלה כנגד מר יהודה שבח, באמצעות עורך דין קודם, מר א. פסי, תביעה אשר העבירה לטיפולה של הנתבעת. 16. תמורת הטיפול בתיק דרשה הנתבעת סך של 2,000 דולר בתוספת דמי מע"מ. סכום זה שולם כנגד חשבונית מיום 6.12.01 באמצעות המחאה כוללת על סך של 54,880 ₪ שבה נכללו תשלומי שכר טרחה ואגרות עבור תיקים אחרים ונוספים אשר בהם טיפלה הנתבעת עבורה. 17. במסגרת תיק זה, הוגש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר עדות ראשית מטעמה, ולצורך זה הוגש כל החומר שברשותה, לרבות קלטת ותמליל שיחה שבו הוקלט הנתבע. 18. הקלטת והתמליל לא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים, כפי הנראה, עקב רשלנות הנתבעת, ורק במהלך ישיבת קדם משפט ביום 25.2.02, לאחר שהוחתמה על מספר בקשות ביום הדיון, ביניהן בקשה להוספת הקלטת והתמליל כמוצג בנימוק שהקלטת אבדה ונמצאה זמן קצר טרם הדיון, הוגש חומר זה לבית המשפט. 19. עקב הגשת בקשות ביום הדיון נדחתה הישיבה לישיבת קדם משפט נוספת ליום 21.4.02. 20. לאחר פניות אל הנתבעת בדברי ביקורת, הנתבעת הודיעה ביום 6.10.02 על התפטרותה מייצוג בכל התיקים בהם טיפלה עבורה. 21. כל תיקיה הועברו לעו"ד דניאלה בן אשר ממשרד עו"ד אילן ירון, אשר ביקשה שכר טרחה בסך של 31,492 ₪, כולל דמי מע"מ, כשכר כולל עבור טיפול בתיקים אלה. 22. לאור אלה, ולאור העובדה שהנתבעת הופיעה בישיבת קדם משפט אחת בלבד, ביקשה ממנה החזר מסך 2,000 דולר בצירוף דמי מע"מ, אולם הנתבעת סירבה לכך. 23. לעמדתה, זכאית היא להחזר בסך של מחצית השכר ששילמה, לפחות, אם לא לכולו, באשר השכר היה עבור הטיפול בתיק עד לסיומו, דבר שלא אירע, ולפיכך מבקשת היא החזר בסך של 16,564 ₪. התביעה נגד מר יוסף קיטרו 24. בני הזוג קיטרו שכרו דירה בבעלותה, ונתבעו על ידה בבית משפט השלום ברחובות בגין אי תשלום שכר דירה, וזאת באמצעות עו"ד א. פסי. 25. אף תיק זה העבירה מעו"ד פסי לנתבעת והוסכם כי ישולם לה הסך 1,000 דולר בצירוף דמי מע"מ כשכרה. 26. סכום זה שולם באמצעות השיק הפתוח דנן אשר הפקידה בידי הנתבעת אשר במקורו ניתן לתשלום דמי אגרה בלבד, והנתבעת השתמשה בו לגביית שכר טרחה בלא הסכמתה, ואף גבתה שכר בסך 2,000 דולר במקום הסך של 1,000 דולר אודותיו הוסכם. 27. לאחר התפטרות הנתבעת, הועבר אף תיק זה לעו"ד ד. בן אשר דרשה שכר טרחה בסך של 15,000 ₪, כולל דמי מע"מ, סכום ששילמה לה ביום 2.2.03. 28. אף כאן סירבה הנתבעת, להחזיר חלק מדמי שכר הטרחה שגבתה, אף שלא טיפלה בתיק עד לסיומו, ועל כן מבקשת היא החזר של 12,857 ₪. גביית שיק בסך של 54,880 ₪ 29. שיק על החלק אשר הפקידה בידי הנתבעת לצורך תשלום שכר טרחה והוצאות מולא ע"י הנתבעת, בלא ליטול רשות או הסכמה ממנה, על סך כולל של 54,880 ₪. 30. שיק זה על החלק הועבר על ידיה לנתבעת לצורך תשלום אגרה בלבד בתיק מר כהן יהודה על סך של 16,250 ₪, אולם הנתבעת הוסיפה ונטלה אף שכר טרחה בסך של 33,017 ₪ באמצותו, על פי קבלה מ - 6.12.01. 31. לאחר בדיקתה, עלה כי הנתבעת גבתה ביתר שכר טרחה מוסכם בסכום של 2,000 דולר, טעות בה הודתה, לגרסתה, הנתבעת, אך אמרה כי לא תחזירו אלא תזקפו על חשבון שירותים עתידיים, אף שלא נותרו עוד יחסי עורך דין-לקוח ביניהן. דרישת "כתב ויתור" 32. בבואה לבקש כל תיקיה לידיה על מנת להעבירם לעורך דין אחר, סירבה הנתבעת לשחרר תיקיה כל עוד לא תחתום על הודעה כי היא זו אשר פיטרה את הנתבעת מייצוג וכי תמסור בידיה "כתב ויתור" שנוסח על ידה על פיו "אין ולא יהיו לי בעתיד כל תביעה ו/או תלונה מכל מין וסוג שהוא נגד עו"ד תאורי", דבר לו לא הסכימה. 33. הנתבעת לא הסכימה לשחרור התיקים ולפיכך פנתה לעורכת דין ענת גרין לטיפולה בעניין, וזו שלחה מכתב לנתבעת מיום 11.11.02 המתייחס לאי החזרת התיקים, לדרישה לכתב ויתור ולכך שהתובעת תיאלץ לפנות ללשכת עורכי הדין בעניין זה. 34. רק לאחר קבלת המכתב דנן מסרה הנתבעת תיקיה לידיה. 35. לאור אלה, גורסת התובעת כי בפנינו עוולות רשלנות, טענה להפרת הסכם, טענה לעשיית עשר ולא במשפט וכן טענה להפרת חובה חקוקה אשר גרמו לנזקים הממוניים נשוא התביעה, על פי הפירוט הבא: בגין הייצוג בתביעה נגד כהן סך של 41,663 ₪ בגין הייצוג בתביעה נגד שבח 16,564 ₪ בגין היצוג בתביעה נגד קיטרו 12,857 ₪ בגין גביית שכ"ט ביתר ע"י הנתבעת 10,714 ₪ בגין הפסד שעות עבודה ונסיעות 87,500 ₪ בגין עוגמת נפש עקב התנהגות הנתבעת 50,000 ₪ סך נזקי והפסדי התובעת 225,303 ₪ (ראה: סעיפים 49 ו - 50 לכתב התביעה). ראיות הנתבעת 36. הנתבעת טוענת בתצהירה נ/2 כי התובעת התייחסה אליה בפרק הזמן בו נתנה לה שירותים משפטיים באופן מחפיר, שכן הוציאה דיבתה רעה בכתב ובעל פה בפני חברים למקצוע ומכרים, מתוך מטרה פסולה לפגוע בה ובשמה הטוב. 37. לגרסתה, התובעת הינה תובעת סדרתית אשר תובעת באופן שיטתי כל מי שעימו באה במגע, לרבות עורכי דינה הרבים, אשר החליפה. 38. כן הסתבר לה כי התובעת נוהגת להקליט כל אדם עימו באה במגע, לרבות עורכי דינה, וברשותה מאות קלטות בהן עושה היא שימוש לרעה בהליכים משפטיים חסרי בסיס. 39. התובעת נהגה להתפרץ כלפיה בעל פה ובכתב, הפריעה לה במילוי עבודתה כעורכת דין עד שהייצוג נעשה בלתי אפשרי ועל כן הודיעה לה כי אינה מוכנה לסבול עוד התנהגות זו. 40. הרקע להתפטרותה מייצוג תואר על ידה כדלקמן: "עם זאת לאור תנודות קיצוניות במצבי רוחה של התובעת, הוחרפו היחסים ביני לבין התובעת והיא החלה משתלחת בי בהתטאויות חריפות וללא כל הצדקה. השיא הגיע לידי כך שהתובעת שסברה כי לא ייצגתי אותה כראות עיניה בתיק משה מלכה, שלחה פקס משפיל ופוגע למשרדי כאשר הפקס גלוי לעיני כל במשרד בו קיבלתי שירותי משרד ובו היא מכנה אותי בהתבטאויות חסרות תקדים כגון: "תינוקת מפונקת", "עשית סלט", "לא מבינה כלום". יש לציין כי התובעת זכתה בתיק זה וקיבלה פסק דין על מלוא הסכום בהתאם לכתב התביעה". (ראה: סעיף 12 ל - נ/2). 41. מאחר שלא רצתה לספוג עלבונות נוספים מהתובעת הודיעה לה בעל פה כי מבקשת היא שיחת הבהרה עימה באשר להמשך הייצוג ומשזו הודיעה לה כי אינה מעוניינת לקבוע פגישה, פנתה אליה במכתב, באמצעות הפקסימליה, בו ציינה כי תאלץ להתפטר מייצוגה. 42. התובעת הגיבה במכתבים מבזים תוך שהיא מכנה אותה "אשה איומה, שקרנית, רמאית, גיליתי את הפרצוף האמיתי שלך ואני בטוחה שתוציאי מהתיקים שלי את ההוכחות החשובות ביותר כדי להכשיל אותי". (ראה: סעיף 17 ל - נ/2). 43. כן התברר לה כי מאחורי גבה פנתה התובעת לשופטים, מבלי ליידעה, במכתבי השמצה בוטים. 44. התיקים רוכזו בשלושים קלסרים גדולים אשר נמסרו לתובעת, לאחר שזו ביקרה במשרדה, ללא תיאום עימה מראש, השתוללה והקימה מהומה עד אשר נאלצה להזמין את משטרת ישראל, ואז ברחה זו ממשרדה. 45. בדיעבד, לדבריה, הסתבר לה כי לתובעת היתה שיטה להתחמקות מתשלום שכר טרחה, במהלך הייצוג ואף בסיומו, על פיה נהגה לבוא בטענות כלפי עורכי הדין על דרך עבודתם, ללא כל בסיס, על מנת להשיב לידיה סכומים אשר שילמה - וכך אף נהגה כלפיה. 46. להלן מפרטת הנתבעת עמדתה כלפי כל "פרשה ופרשה". התביעה נגד מר יהודה כהן 47. התובעת השתהתה בהמצאת כל המסמכים התומכים בתובענה, ולפיכך חל שיהוי מה בנקיטת ההליכים, וכן השתהתה בחתימה על הסכם שכר הטרחה עימה, שנערך רק בחודש אוקטובר 2004. 48. שכר הטרחה אשר בקשה היה 10,000 דולר אולם לבקשת התובעת הפחיתה אותו לסך של 7,777 דולר. 49. לעדותה, לא הציגה בפני התובעת מצג שווא על פיו עבדה במשרד עם שותפים, וכל התכתבות נעשתה עימה בלבד, ולא עם מי מהם. 50. כתב התביעה אשר הוגש בעניין זה היה, לטעמה, "נכון, יסודי, עשוי במקצועיות ובהתאם לנתונים ולמידע שנמסרו לי ע"י התובעת אותה עת". (ראה: סעיף 32 ל - נ/2). 51. לעניין ניסיון גישור שנערך, אשר לטענת התובעת נפרס על פני שמונה חודשים, הרי שלא דחתה ניסיונות אלה אלא פנתה בעצמה לתובעת אשר דחתה אותה בלך ושוב. 52. הלכה למעשה, התובעת פיטרה אותה, וכיון ששכר הטרחה היה מורכב מסכום קבוע וכן מאחוזים המותנים בתוצאות, לא היה מקום, לעמדתה, להחזיר לתובעת דמי שכר טרחה, אלא להיפך, התובעת היא אשר נותרה חייבת לה כספים בתיק זה ובתיקים נוספים. 53. לתובעת לא נגרמה עוגמת נפש, אלא לה עצמה, ולו רק בשל כמות המכתבים הרבה שהתובעת שלחה אליה והצורך להתייחס אליהם ולהשמצותיה הפוגעות שנכללו בהם. התביעה כנגד מר יהודה שבח 54. התובעת העלתה נושא הקלטת, אולם היא זו אשר בקשה את הקלטת ותימלולה, בעוד שהתובעת חזרה ואמרה כי צריכה היא לחפשה. רק בהמשך הדברים, איתרה את הקלטת ומסרה התמלול לידיה. עוד מציינת היא כי האשימה כבר בעבר עורך דין אחר אשר ייצג אותה לפניה בהעלמות קלטת, על פי מכתב שצרפה לתצהירה. 55. פעולותיה בתיק זה היו ללא דופי, ונעשו בנאמנות ובמקצועיות, והפסקת עבודתה נעשתה על רקע טרוניות התובעת, אשר אמורה היתה לשלם יתרת שכרה. התביעה כנגד מר יוסף קיטרו 56. התובעת פנתה ובקשה כי תגיש תביעה בעניין זה, אף שהוגשה בעבר תביעה בעניין על פי שטר חוב. שכר הטרחה סוכם על סך של 2,000 דולר, שכר אודותיו הסכימה התובעת. 57. התובעת מסרה בידיה המחאה ריקה שנועדה לתשלום שכרה בתיק זה ובתיקים האחרים, וכן לתשלום האגרה בעניינה של התביעה כנגד מר יהודה כהן. 58. הפסקת עבודתה נעשתה אף כאן ביוזמת התובעת, כמפורט לעיל, והיא זו שגרמה להפסקת ייצוגה על ידיה. 59. ההמחאה דנן מולאה על פי הוראות התובעת, שרצתה כי תמלא המחאה אחת ולא שתיים. להלן דבריה בעניין זה: "... יובהר כי הסכום אשר נכלל בהמחאה, נכלל לבקשת התובעת ובהתאם להוראותיה וזאת לאחר שהתובעת לא היתה מעוניינת להוציא שתי המחאות. יצויין כי שמרתי את המכתב שבו התובעת מאשרת לי את שכר הטרחה וכן את העובדה כי ההמחאה מולאה בהתאם להוראותיה בהמחאה אחת במקום שתי המחאות. הנני מדגישה כי ביקשתי מהתובעת להמציא לי שתי המחאות והיתה היא זו אשר ביקשה ממני למלא את כל הסכום בהמחאה אחת ומאוחר יותר פנתה אלי בטענה כי הסכום לדבריה "עשה לה חור גדול בבנק"". (ראה: סעיף 44 - 45 ל - נ/2). 60. לעניין הטעות, כביכול, בחישוב של 500 דולר בשכר הטרחה הכולל, מובהר על ידה כי התובעת ביקשה להפריד בין שתי תביעות, לאמור, האחת כנגד חברה בשם מ. מלכה בע"מ והשניה כנגד מ. מלכה בנפרד, ואכן התובעת לא נדרשה לשלם שכר טרחה נוסף, כפי שציינה במכתבה לתובעת מ - 11.2.02. החתמה על "כתב ויתור" 61. לעדותה, לא ניסתה כלל להחתים את התובעת על כתב ויתור, אלא שהתובעת האשימה אותה כי תנסה להכשילה וכי תוציא מתיקיה מסמכים חשובים. על כן נאלצה להכין מסמך זה במטרה לאפשר לה למסור לתובעת כ- 30 קלסרים גדולים בלא שתהיינה טענות כלפיה בעתיד. 62. כן פנתה ללשכת עורכי הדין בשאלה בעניין זה ונענתה כי עליה לערוך פירוט מדוייק של כל מסמך ומסמך המצוי בקלסרים, וכך נהגה, על אף ריבוי המסמכים. 63. כן פנתה לבאת כוחה החדשה של התובעת, עורכת דין ענת גרין, כדי שזו תציג בפניה העתק של יפוי כח ואז תשיב לפנייתה לקבלת המסמכים. 64. לאחר סיכום בעניין זה, הוחזרו הקלסרים לתובעת, אף שמלוא שכרה בגין עבודתה לא שולם לה. יחסי התובעת והנתבעת 65. התובעת היא אשר הפרה הסכם הייצוג עימה, בהתנהגה כלפיה באופן המהווה התעללות, הוצאת דיבתה רעה ופגיעה בשמה הטוב. התובעת הציפה את משרדה במכתבים, התכתבה עם שופטים והפכה את עבודתה לבלתי אפשרית, תוך שנאלצה לעסוק במתן תשובות כמעט מידי יום ביומו, דבר שגזל מזמנה. הכרעה 66. תביעתה של התובעת מורכבת מפרטים רבים ושונים, ומהווה, איפוא, מספר תביעות במסגרתה של התובענה שבפני, שעניינן שונה האחת מרעותה, כמפורט להלן. התביעה כנגד יהודה כהן 67. הוסכם בין התובעת לנתבעת כי בגין טיפולה של הנתבעת בתביעה זו ישולם לה הסך של 7,777 דולר בתוספת דמי מע"מ ואכן, סכום זה שולם ע"י התובעת לנתבעת כשכר טרחתה. 68. התובעת סברה כי טיפולה של הנתבעת בתיק זה אינו מקצועי וראוי, וכתוצאה ממחלוקת זו התפטרה הנתבעת מייצוגה. 69. התובעת העבירה הטיפול בתיק זה לעורך דין מ. גולדשטיין, לו שילמה, לדבריה, 5,000 דולר בצירוף דמי מע"מ, והאחרון הגיש כתב תביעה מתוקן תחת כתב התביעה אשר הגישה הנתבעת, אשר לטעמה של התובעת היה מרושל ובלתי מקצועי, בכך שלא כלל דברי לשון הרע שבבסיס התובענה ולא כלל פירוט הנזק ואופן חישובו. 70. כמו כן, טענת התובעת הינה כי הנתבעת לא עשתה דבר בתיק זה, למעט הגשת כתב התביעה דנן, ואף לא הופיעה ולו בישיבת קדם משפט אחת. 71. עיינתי בכתב התביעה אשר ניסחה הנתבעת בשם התובעת, הוא נספח ג' 2 לתצהיר הנתבעת, בו נאמר, בין השאר, כי הנתבע דשם, חשבונאי ויועץ מס שעבד בעבר במשרד התובעת, הוציא דיבתה רעה במספר רב של מקרים באמירות כי התובעת "שותפה לגניבות" ביחד עם שותף בן משפחה שעבד עימה, קרי, גיסה, מר אשר לביא, אשר הורשע בפלילים עקב מעשי תרמית, שכן מעל בכספי לקוחותיה. 72. כן צויין בכתב התביעה כי בידי התובעת ראיות הכוללות עדויות עדים, דוחו"ת חקירה ותמלילי שיחות מוקלטות, אשר תציגם בהמשך הדיון. 73. על גבי טיוטת כתב התביעה הופיעו ברישומי עט תיקונים, תוספות והערות למכביר שנרשמו ע"י התובעת, שעשויים היו להיכלל בכתב התביעה, אולם ניסוחה המקורי מעלה עיקר פרשת התביעה, כפי שמסרה התובעת, לרבות טיב הביטויים שנאמרו ע"י הנתבע, כגון, כאמור, "שותפה לגניבות". משמע, אין לומר כי כתב התביעה היה נעדר האמירות להן יוחסה לשון הרע, וכן ניתן היה "לשפרו", על פי הערות התובעת הרבות שהוסיפה בכתב ידה. 74. עם זאת, אכן, לא ראיתי כל פירוט לדמי הנזק הגבוהים שנדרשו, לאמור, סכום של 1,300,000 ₪, אשר הינו משמעותי, לכל הדעות, וראוי היה כי זה יפורט כדבעי. 75. משכך, לא ראיתי יסוד של ממש לטענה כי כתב התביעה נוסח באופן רשלני שכן ניתן היה לתקנו, כפי שקורה לא אחת בפני בית המשפט, בכפוף לתשלום הוצאות, כפי שאירע לאחר שהתובעת העבירה הטיפול בעניין לעורך דין אחר, אשר סבר כי יש לשנות כתב התביעה מכל וכל. 76. להתרשמותי מהתכתבותה הענפה של התובעת שצופה לתצהיר הנתבעת, דרכיהן של התובעת והנתבעת נפרדו לא בשל הטענה לרשלנות בעריכת כתב התביעה או בשל ניסוח כזה או אחר, אלא בשל העובדה שהנתבעת, כעדותה, לא קיבלה עוד התנהגות התובעת אשר פגעה ועלבה בה פעם אחר פעם, ובחרה להתפטר מייצוג לאחר שנקלעה למצב ביש זה, צעד לגיטימי הנקוט בידי עורך דין שעה שחש הוא כי אין עוד יחסי אמון בין הלקוח ובינו. 77. לעניין זה, העידה הנתבעת בפני כדלקמן: "ש. אני מדבר על תביעת סרק כנגד מרשתי. ת. אני אגדיר מה זה תובעת סדרתית, היא תובעת כל אדם שבא איתה במגע, אם זה את הספר השכונתי, ואם זה את הלקוחות שלה, ואם זה את עוה"ד שלה, שכן אנו מדברים על סכסוך משפטי עם 7 עו"ד. לא הזמנתי אותם כעדים ומדוע לא הגשתי תביעה שכנגד, כי אינני מעוניינת לעשות מהפארסה הזו יותר ממה שמדובר, איני סבורה שאני צריכה להגדיל את הפלוגתאות, מדובר בהיקף מטורף של מסמכים שהיתה שולחת למשרדי מידי יום. אני החזקתי בציפורניים, בידיים, אני לא נשמתי, זה פגע לי בבריאות, היא הציקה לי כמו שאף לקוח במשך 9 שנים שאני עורכת דין, היא לא הציקה רק לי. ... ש. אם זה כפי שאת אומרת, למה לא התפטרת, למה לסבול? אם תיאורייך נכונים, מדוע היית צריכה לעבור את היסורים האלה והגשת התפטרות, מדוע לקחת שכ"ט, אנו סבורים שבערך 90,000 ₪ לקחת, המשכת לקחת כספים ולסבול? מדוע לא התפטרת? ת. אני אכן אדם הכי סובלני, אני אומרת את זה על עצמי, אני עו"ד היחידה וייצגו אותה 40 עו"ד מאז שאני הפסקתי את הייצוג, אני אתן רשימה, אני היחידה שהחזקתי איתה כמעט שנתיים, זה המון זמן". (ראה: פרוטוקול עמ' 29 שורות 5-22 ובעמ' 30 שורות 1 - 2). 78. בנסיבות קשות אלה, בהן הפך ייצוג התובעת לסבל מקצועי ונפשי מתמשך, נותרה לדיון השאלה האם מקום שעורכת הדין קיבלה כל שכרה בסך 7,777 דולר בצירוף דמי מע"מ מידי לקוחתה, סכום אשר נקבע לטיפול בתיק בשלמותו, ופרשה מן הטיפול לאחר הגשת כתב התביעה, טרם הדיונים, עקב התגלעות סכסוך עם לקוחתה, עליה להשיב סכום זה או חלקו. 79. סבורתני, כי בנסיבות אלה, בהן פרשה הנתבעת מטיפול בתביעה עקב התערערות יחסיה עם התובעת, דבר שלא היה, לטעמי, בשליטתה, תשייר הנתבעת בידיה סכום המהווה שכר ראוי עבור טיפולה בתביעה עד הפסקת הטיפול בה, בשלב המוקדם של עריכת כתב התביעה. 80. השארת מלוא הסכום החוזי עליו הוסכם בהסכם שכר הטרחה, עליו אין עוררין, אינה ראויה, לעמדתי, במקרה זה, ויש להורות, על מנת לאזן אינטרסי הצדדים, כי הנתבעת תשיב לתובעת 50% הימנו, דהיינו, הסך של 3,888 דולר כערכם בעת התשלום ע"י התובעת בצירוף מחצית דמי המע"מ ששילמה התובעת. 81. לעניין תשלום שכר ראוי עבור עבודה חלקית שבוצעה, במקום השכר החוזי המוסכם, בנסיבות המתאימות, נקבע בע"א 2578/04, שמעון וקנין נ' אברהם כהן, , כדלקמן:   "בנסיבות אלה לא ניתן לקבל שעורכי הדין יהיו זכאים לשכר טרחה כאילו הפרויקט אכן בוצע, שהרי אין כלל טענה שהלקוחות, בין אם קבוצת כהן ובין אם קבוצת גבאי, התחייבו לשלם את השכר כאמור במזכר ההבנה אפילו אם הפרויקט לא ימומש. הלכה פסוקה היא שהתקשרות בין עורך דין ללקוחו כוללת תנאי מכללא לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם פרקליטו בכל עת, טרם השלמת העסקה שלעניינה נשכרו שירותיו של עורך הדין, אלא שעל הלקוח לשאת בשכר ראוי עבור השירות שניתן." עוד ראה: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק פ"ד נח(5) 20, (2004), בעמ' 27, כדלהלן:   "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו ... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין... כמו-כן, ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו." 82. אשר לטרוניית התובעת באשר לקלטת שהוגשה כראיה באיחור, הרי שייתכן שהאיחור נעוץ דווקא בתובעת שהפנתה מכתב לנתבעת לעניין "חומר שבקשת" מיום 12.6.01 בו ציינה, בין השאר, כי "תמלול כל הקלטות אגיש בנפרד, זה בטיפול". (ראה: המכתב - ת/4). 83. אשר לדרישה כי הנתבעת תפצה את התובעת בהחזר השכר אשר שילמה לעורך דין מ. גולדשטיין בסך של 5,000 דולר בצירוף דמי מע"מ, הרי שדרישה זו אין לה, לגישתי, צידוק שכן התערערות יחסי הצדדים רובצת בשיעור מכריע לפתחה של התובעת אשר אכן "צרה" על הנתבעת במכתבים, בטלפונים ובפקסימליה, כעולה מנספחי תצהיר הנתבעת א' - ג', תוך הבעת אי - שביעות רצון מפעולותיה, ובכך גרמה לנתבעת לפרוש מטיפול בכל תיקיה המרובים שמסרה התובעת לנתבעת, לרבות מתיק זה. 84. כפועל יוצא, נצרכה זו לפנות לעורך דין אחר, לו שילמה, כמובן, בנפרד על המשך הטיפול בתיקיה, ואולם ההחזר דנא של מחצית השכר החוזי, ניתן לראותו כהחזר מימון שעשוי לשמש אף למטרה זו. התביעה כנגד מר יהודה שבח 85. תיק זה הועבר לטיפול הנתבעת לאחר שטיפל בו עורך דין קודם מטעם התובעת, הוא עורך דין פסי. 86. תמורת הטיפול בתיק זה סוכם כי התובעת תשלם לנתבעת סכום בסך 2,000 דולר בצירוף דמי מע"מ, ואכן סכום זה שולם. 87. סכום שכר הטרחה הועלה על הכתב במסגרת מכתב מהנתבעת לתובעת מיום 19.11.01, הוא המוצג ת/6, בו הועלו על הכתב "סיכום שכ"ט בתיקים השונים", ולגבי תיק יהודה שבח נקבע כי השכר יהא "2,000 דולר + מע"מ + 10% + מע"מ מהסכום שייפסק", וסכום זה אושר בכתב ידה של התובעת שרשמה על המכתב "יהודה שבח - 2,000 דולר + מע"מ", ולא חלקה על אזכורו ככזה. 88. התובעת גורסת כי הנתבעת התרשלה בכך שהגישה באיחור לבית המשפט קלטת ותמליל שמסרה בידיה מבעוד מועד, בלוויית בקשה מתאימה מטעם הנתבעת אשר בגין הגשתה בדיון קדם המשפט מ - 25.2.02 נדחתה ישיבה זו לישיבת קדם משפט נוספת. 89. תיק זה הועבר לאחר שהנתבעת הודיעה על התפטרותה מיצוג התובעת לעו"ד ד. בן אשר, עם שאר התיקים בהם טיפלה הנתבעת עבור התובעת, והאחרונה גבתה הסך של 31,492 ₪ עבור טיפולה בתיקים אלה. 90. בנסיבות דנן, בהן יחסי הצדדים התערערו, כמפורט לעיל, לא ראיתי יסוד להחזיר חלקו של הסך 2,000 דולר בצירוף דמי מע"מ אשר היווה תמורה נאותה עבור עבודת הנתבעת עד לשלב בו הוחזר התיק לידי התובעת. 91. משכך, דוחה אנכי פריט תביעה זה. התביעה כנגד מר יוסף קיטרו 92. אף תביעה זו הועברה לנתבעת ע"י התובעת לאחר שטופלה בתחילה ע"י עו"ד א. פסי, ולגביו הוסכם כי ישולם שכר טרחה בסך של 1,000 דולר בצירוף דמי מע"מ. 93. סכום זה אושר ע"י התובעת על גבי המכתב דנן ת/6, לאמור, נרשם על ידה "קיטרו 1,000 דולר + מע"מ". 94. לא ראיתי צידוק לדרישה להחזרו עם העברתו אף הוא לידי עו"ד ד. בן אשר שכן הנתבעת פעלה בו עד לשלב של הגשת תביעה וכן הליך נוסף של הגשת שטר לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל והשכר משקף בסבירות עבודתה זו. 95. שוב, יצויין, פרישתה של הנתבעת מטיפול אף בתיק זה נבעה מסכסוך הצדדים, דבר לו תרמה, כאמור, אף התובעת במידה מרובה, ולא ראיתי יסוד להחזר שכר במקרה זה או לנשיאה בתשלום לעורך דין בן אשר בסך של 15,000 ₪ אשר שילמה התובעת עבור טיפול בתיק זה. לפיכך, דוחה אנכי אף פריט תביעה זה. גביית שיק בסך של 54,880 ₪ 96. התובעת הפקידה בידי הנתבעת המחאה ריקה על מנת שהנתבעת תגבה כספים עבור תשלום אגרת בית משפט בסך של 16,250 ₪ בתיק יהודה כהן, וכן שכר טרחה המגיע לה. 97. לטענת התובעת, לא התכוונה כי הנתבעת תיטול לעצמה בשיק אחד סכום גבוה של 54,880 ₪, ואילו הנתבעת גורסת כי התובעת לא הורתה לשלם בשתי המחאות אלא באחת, כאמור, גם את דמי האגרה וגם את שכרה. סבורתני, כי התובעת מסרה במכוון המחאה אחת, בודדת, ולא שתיים, ורק בדיעבד התלוננה על מילוייה עקב הסכום הגדול, יחסית, שנרשם בה. 98. על גבי המכתב הנזכר ת/6 מ - 19.11.01 בו פירטה הנתבעת שכר טרחה בתיקים השונים, קרי, תיק יהודה שבח - 2,000 דולר, תיק יוסף קיטרו - 1,000 דולר, תיק כוכב זורח - 800 דולר ותיקי הוצל"פ גבייה - 20% + מע"מ מכל סכום אשר ייגבה, כתבה התובעת בכתב ידה כדלקמן: "אגרה יהודה כהן - 16,500 ש"ח יהודה שבח 2,000 דולר + מע"מ קיטרו 1,000 דולר + מע"מ זגדון - 500 כוכב זורח - 800 משה מלכה - 500 אלי מלכה - 500 פיש - 500 5,800 דולר + מע"מ לקחה לי 7,800 דולר + מע"מ + אגרה יהודה כהן 2,000 דולר + מע"מ טעות!!!" 99. משמע, התובעת מציינת כי היה עליה לשלם 5,800 דולר בצירוף דמי מע"מ במקום 7,800 דולר בצירוף דמי מע"מ ששולמו. דהיינו, מגיע לה, לחישובה, החזר על סך של 2,000 דולר בצירוף דמי מע"מ. 100. הנתבעת מודה כי חלה טעות בסך של 500 דולר בחישוב שכרה לעניין שתי תביעות שהוגשו כנגד מ. מלכה בע"מ ומ. מלכה בנפרד, שתי תביעות שהתובעת בקשה לאחדן, וכך עשתה. הנתבעת אף מודה כי דרשה בגין אלה שכר בסך של 500 דולר לכל תביעה ואולם במכתב מיום 3.12.01 ציינה התובעת על גב המכתב כי תביעות אלה אוחדו, כך שאף אליבא דגרסת הנתבעת יש לגבות 500 דולר בלבד - ולא 1,000 דולר בגין אלה. 101. הנתבעת גורסת במסגרת סיכומי בא כוחה כי טיפלה ב - 11 תיקים עבור התובעת וכן בתיקי הוצאה לפועל, ועל כן הסכום אשר גבתה בסך של 54,880 ₪ עמד על כמעט מחצית ממה שטוענת התובעת כי שילמה. 102. נראה הוא, כי על פי התכתבות הצדדים במכתבים מ - 1.12.01, לאמור, מכתב הנתבעת ותגובת התובעת על גביו בכתב ידה, מחלוקת הצדדים מצטמצמת לסך של 2,000 דולר בלבד, כשכר שנגבה ביתר במקום 7,800 דולר בצירוף דמי מע"מ ששולמו, דהיינו, מגיע לה החזר על סך של 2,000 דולר בצירוף דמי מע"מ. 103. מתוך סכום זה יש לאשר לתובעת החזר של 500 דולר באשר הנתבעת הודתה כי עם איחוד שתי התביעות בעניין חברת מלכה בע"מ, אין עוד צורך בגביית 1,000 דולר שנקבעו עבור שתי התביעות בנפרד. על כן, מאשרת אנכי החזר סכום של 500 דולר על פי ערכו ליום התשלום וכן דמי המע"מ ששולמו בגין סכום זה. יחסי הצדדים 104. הנתבעת גורסת כחוט השני כי התובעת היא אשר הביאה לדרדור היחסים ביניהן ועל כן נאלצה לפרוש מן היצוג. 105. אכן, הנתבעת הציגה מכתבי התובעת הרבים המהווים מכתבים בכתב יד, ארוכים, מפורטים ומרובי פרטים, הכוללים מידע אודות התביעות, ראיות שבידיה, וכן טרוניות ותלונות על עבודת הנתבעת. 106. אין פליאה כי שפע מלל זה גרם לנתבעת להירתע מהמשך עבודתה עם התובעת, שכן מכתבים אלה הותירו לה, כפי הנראה, זמן מועט ביותר לעבוד בעבודה משפטית ולהתרכז בה בלבד. 107. עוד יצויין, כי כטענתה הנוספת של הנתבעת, התובעת נוהגת להחליף עורכי דין בקצב מסחרר, ולהפנות אליהם אחר כך טענות מקצועיות ודרישות להחזר כספים ששילמה, ובתיק זה בלבד התחלפו ארבעה עורכי דין, קרי, עו"ד יאיר בן דוד, עו"ד ש. אוסלנדר, עו"ד יוסי פאר ועו"ד ליאור דגן. כמו כן, התובעת עצמה איזכרה בתצהירה ארבעה עורכי דין, לפחות, מהם העבירה תיקים לנתבעת, ומן האחרונה אליהם, לאמור, עורכי הדין א. פסי, מ. גולדשטיין, ד. בן אשר וע. גרין. 108. משמע, התובעת אכן נוטה להעסיק עורכי דין מתחלפים חדשות לבקרים, מפטרת עורכי דין בלא הרף, או שהללו מתפטרים מייצוגה עקב העדר קומוניקציה עימה, וזאת יש לקחת בחשבון אף בתביעה שבפני, באשר עצם שיטה זו תומכת בגירסת הנתבעת על פיה הובאה, לאחר כשנתיים ימים, להתפטרות מייצוג בעל כורחה, פרק זמן ארוך בו איש מעורכי הדין האחרים לא התמיד כלל. 109. נובע מכך, כי הדרישה לתשלום סכומי כסף נוספים בתביעה שבפני בסך של 137,500 שקל בגין טענה לאבדן זמן עבודה של התובעת ובגין טענה לעוגמת נפש נדחית עקב העדר שיתוף פעולה כן, יעיל ואמיתי של התובעת עם הנתבעת בעבודתה המשפטית. 110. הוצג בפני פסק דינה של כבוד השופטת אסתר שטמר מיום 2.7.03, בת.א. 2617/03 , בבית משפט השלום ברחובות, אשר בו דנה בתיק התובעת כנגד מר יהודה כהן, פסק דין בו הגיעה למסקנות דומות בדחיית התביעה, בלשון זו: "חשוב לציין לעניין זה, כי תקלות פרוצדורליות רבות אפיינו את התנהלות התובעת למרות שלדעתה הדבר נובע מחוסר מקצועיות של עורכי הדין שייצגו אותה. לאחר ששמעתי דבריה והסבריה, אני סבורה כי התובעת היא שגרמה לכך, בין בתקשורת לקויה עם מייצגיה, ובין בשכנועם לפעול כפי שסברה לנכון, גם אם לא היה לדבר רגליים מבחינה משפטית". (ראה: סעיף 2 לפסק הדין). 111. כן הביעה דעתה על הצפת שולחן השופטת במכתבים אישיים ארוכים, דבר הפסול מעיקרו, כדלקמן: "התובעת הציפה את בית המשפט במכתבים אישיים ארוכים ולא ממוקדים. בחלקם הפניות להתכתבות עם באי כחה, שאינה מעניינו של בית המשפט, בחלקם התייחסות אישית מיותרת, ואחד מהם, מיום 12.2.2006 שמטרתו פשוט היתה בלתי ברורה. מתגובת ב"כ הנתבע ניתן היה להבין כי לא קיבל העתק מן המכתב, למרות שהחלטה מפורשת בעניין דומה ניתנה בעבר. שוב היה צורך בהחלטה, שוב היה צורך במשלוח הבקשה, ובקבלת תגובת הנתבע. לשון ההתכתבות, בעיקר כלפי ב"כ הנתבע, אך גם לצדדים אחרים, גולשת לעתים קרובות ללשון של איומים ושל השתלחות בנמען. הדבר אינו ראוי כלל, ובהליכים משפטיים בפרט". (ראה: המשך סעיף 2 בפסק הדין). 112. אף בענייננו, רואים אנו כי הצפת עורכת הדין הנתבעת בפניות, טרוניות והגיגים, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם האפשרות לאפשר מתן שרות משפטי יעיל, ויש לקבוע כי הסיבה העיקרית לפרישת הנתבעת מטיפולה בתיקי התובעת היתה התנהגות התובעת, כמתואר לעיל. סיכום: 113. התביעה נדחית, בחלקה הארי, ומתקבלת באשר לעניינים הבאים: א. הנתבעת תשיב לתובעת הסך של 3,888 דולר כערכו ליום התשלום על ידי התובעת לנתבעת בצירוף מחצית דמי המע"מ אשר שולמו בעת התשלום עבור הטיפול בתביעת מר כהן יהודה. ב. הנתבעת תשלם הסך של 500 דולר כהחזר מסך של 1,000 דולר שנגבה עבור הטיפול בתיקי מ. מלכה בע"מ אשר כהודאת הנתבעת שולם עבור שתי תביעות, אשר אוחדו בהמשך הדברים. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה בלבד מיום תשלומם לידי הנתבעת ועד לתשלומם בפועל, על פי פסק דין זה. בנסיבות העניין, לאחר שרובה ככולה של התובענה נדחתה, יישא כל צד בהוצאותיו.רשלנות מקצועיתרשלנותעורך דיןהתפטרות