חבלה במונה חשמל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חבלה במונה חשמל:

א. מבוא
1. פסק דין זה עוסק בתביעה ובתביעה שכנגד שעניינן מחלוקת בעניין דרישת תשלום אגב צריכת חשמל. בתביעה העיקרית עותר התובע כנגד חברת חשמל למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי אין לתובע כל חוב עבר לחברת חשמל וכי יש להותיר חיבור החשמל בבית התובע על כנו ולהורות על השבת ערבון ופקדונות שהפקיד התובע אגב הליכי ביניים שניהלו הצדדים.
עוד עותר התובע לחייב חברת החשמל לשלם לו סך של 25,000 ₪ פיצוי בגין נזקים והשבת הוצאות אותם סבל התובע בגין ניתוק החשמל מביתו והעובדה כי הוכרח להוציא הוצאות לצורך ניהול ההליכים משפטיים נגד חברת חשמל.

2. בתביעה שכנגד עותרת חברת החשמל, בנוסף לעתירתה בכתב ההגנה שהוגש בתביעה העיקרית לדחות התביעה, גם לחייב התובע לשלם לה סך של 60,419.57 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
חברת החשמל טענה כי בבדיקה שנעשתה בחצרי התובע ביום 21.6.05, נתגלה שימוש בלתי חוקי בחשמל. נטען כי נתגלה מונה חשמל שהותקן בחצרי התובע חובל כדי שלא ירשום מלוא צריכת החשמל שנצרכה. החבלה התבטאה לטענת חברת החשמל, בכך שצריכת חשמל בשתי פאזות מתוך שלוש שהותקנו במונה החשמל, כלל לא נרשמה ובפועל רשם המונה רק 1/3 מהצריכה שנצרכה בפועל בבית התובע.
עוד טענה חברת החשמל, כי נסיונותיה להסדיר העניין מחוץ לכותלי בית המשפט נכשלו והתובע אף נקט כנגד חברת החשמל הליכים משפטיים לאחר שזרם החשמל לביתו נותק בשל סירובו לשלם חובו לחברת החשמל. נטען שכל בקשות התובע לצווים זמניים נדחו, ולמרות שאלו נדונו בבית המשפט השלום בחדרה בחר התובע, שלא כדין, ותוך ניהול הליכי משפט בחוסר תום לב, להגיש תביעתו דווקא בבית משפט זה.

3. אשר לגובה הסכום הנתבע בתביעה שכנגד הוסבר ע"י חברת החשמל כי הסכום חושב בהנחה שתקופת השימוש הבלתי חוקי בחשמל היתה מחודש ינואר 1999 ועד מועד החלפת המונה לאחר איתור החבלה ביום 21.6.05. הוסבר כי המועד של שנת 1999 נבחר משום שבמועד זה נרשמה צניחה בכמות צריכת החשמל בחצרי התובע בהשוואה לשנים קודמות.
עוד הוסבר כי סכום החוב חושב בהתאם לצריכה בפועל שנקראה במונה שחובל בהנחה שקריאה זו שיקפה 1/3 מצריכת החשמל שהיתה בפועל.

4. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הכחיש התובע כי ביצע חבלה כלשהי במונה החשמל. נטען כי נציגי חברת החשמל שהוזמנו במועדים קודמים לשנת 2005 לביתו לתקן תקלות, לא גילו כל בעיה במונה החשמל. התובע גם כפר בהנחות היסוד של חברת החשמל בנוגע לכמות צריכת החשמל בביתו במועדים הרלוונטיים אשר היוו בסיס לקביעת חובו הנתבע בתביעה שכנגד.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי להליכים שבפני קדמו הליכים בין הצדדים בבית משפט שלום בחדרה. בהליכים אלו הגיש התובע בקשה למתן צו זמני אשר יחייב חברת החשמל להשיב אספקת החשמל לביתו ויחייבה להמנע מלנתק החשמל מביתו עד למתן החלטה אחרת וזאת בבש"א 3106/05, .
ביום 26.9.05 נתן כב' השופט חננאל שרעבי החלטה בה דחה כל בקשות התובע. ההחלטה נתנה לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, במהלכו נחקרו התובע וכן המצהיר מטעם חברת החשמל מר שליפקה, אשר נפגש עם התובע והיה מעורב בעריכת החשבון על פיו הוגשה בתביעה שכנגד.
כב' השופט שרעבי קבע בהחלטתו כדלקמן:
I. לא הורם נטל ההוכחה המוטל על התובע להוכיח שהמונה בחצריו לא חובל על ידו.
II. סכום החשבון, שנשלח ע"י חברת החשמל לתשלום ע"י התובע בעבור צריכת החשמל בתקופת החבלה, נראה על פניו מדוייק.
III. משלא שולם החשבון במועדו ניתקה חברת החשמל כדין זרם החשמל לבית התובע.
IV. בכפוף להפקדת כספים בסך 20,000 ₪ במזומן ובערבות בנקאית בסך 15,000 ₪
תחודש אספקת החשמל מחדש לבית התובע.

6. על החלטת כב' השופט שרעבי הוגשה בקשת רשות ערעור בפני כב' השופטת בר זיו, אשר קבעה בהחלטתה מיום 10.10.05, כי יש להתערב בהחלטה כב' השופט שרעבי רק לעניין גובה הסכום המזומן אותו נדרש התובע להפקיד כתנאי לחידוש אספקת החשמל ולהקטינו לסך 15,000 ₪, כן הופחת סכום הערבות הבנקאית הנדרשת לאותו צורך לסך 5,000 ₪.


ב. הראיות
1. הצדדים בתיק זה נצטוו להגיש תצהירי עדות ראשית ולאחר הגשתם קוימה ישיבת קדם משפט. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע, ואחי התובע מר סובחי תאופיק, אשר אישר כי בין השנים 2003 – 2000 קיבל לביתו אספקת חשמל מבית התובע משום שבתקופה זו לא היה ביתו מחובר לרשת החשמל של חברת החשמל, כן הוגש תצהיר מטעם מר דאר אלחאג' זוהיר שכנו של התובע שאישר כי סופק חשמל לביתו מבית התובע בין השנים 1995-1998 משום שביתו לא היה מחובר באותה תקופה לרשת החשמל של חברת החשמל.

2. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם מר משה שליפקה ראש מדור שב"ח באיזור חדרה בחברת החשמל. כן הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מר יצחק לייבה משגיח במחוז הצפון בחברת החשמל, אשר תיקן תקלת חשמל בבית התובע ביום 17.8.98 והצהיר כי אין לו סמכות במסגרת תיקון תקלה כזו לפתוח מונה החשמל.
כן הגישה חברת חשמל חוות דעת מומחה, שנכתב על ידי, מר ברנרד זיוון. מר זיוון הינו מנהל מחלקת מונים בחברת החשמל ואחראי על בדיקת מונים ומערכת מניה במחוז צפון בחברת החשמל.

3. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית קיימתי ישיבת קדם משפט שלאחריה הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני אשר הודעה עליו נתנה לתיק בית המשפט ביום 31.10.08 וקיבלה תוקף של החלטה.
בהסדר הוסכם בין הצדדים כי המחלוקת בין הצדדים הינה רק באשר לאופן חישוב צריכת היתר ותקופת הזמן בגינה, מגיע אם מגיע, תשלום בגין צריכת יתר.
הוסכם כי הכרעת בית המשפט במחלוקות שנותרו בין הצדדים תנתן בפסק דין מנומק ללא צורך בשמיעת ראיות, כאשר בית המשפט לא יפסוק הוצאות.

4. בהתאמה הגישו הצדדים סיכום טענות בכתב.

ג. המסקנה
1. לאחר שעיינתי בתצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, בכתבי טענותיהם ובהסכמות, נחה דעתי, כי דין התביעה העיקרית להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל במלואה.
בהתאמה, על התובע לשלם לחברת החשמל סך של 60,419.57 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.8.05 ועד התשלום בפועל ובניכוי מקדמה ששולמה ע"י התובע לה יצטרפו הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד מועד מתן פסק הדין.
כמו כן, כספים שהופקדו ע"י התובע, לרבות ערבויות, בקופת בית המשפט יועברו לחברת החשמל וישמשו לפרעון חוב התובע עפ"י פסק הדין.

2. צודק ב"כ חברת החשמל בסיכומיו, כי משצומצם גדר המחלוקת בין הצדדים עפ"י האמור בהודעת הצדדים על הסדר דיוני שוב לא היה מקום להעלאת שלל הטענות שהעלה ב"כ התובע בסיכומיו באשר למעורבות התובע בחבלה שנתגלתה במונה החשמל. כן לא היה מקום להעלות שלל האפשרויות וההשערות שהועלו על ידו בסיכומיו בנוגע למקור החבלה.
אוסיף ואציין, כי גדר המחלוקת האמור בעמ' 2 לסכומי ב"כ התובע אינו תואם את ההסדר הדיוני בין הצדדים. ההסדר הדיוני אשר קיבל תוקף של החלטה הניח קיומה של חבלה במונה החשמל בבית התובע והניח כי היתה צריכה אחרת בפועל של חשמל בחצרי התובע, מזו שנרשמה.
המחלוקות בין הצדדים היו מה גודל הצריכה האחרת שהיתה וכיצד יש לחשב התשלום המגיע בגינה ובגין איזו תקופה.

3. עוד אוסיף, כי גם לו טעיתי באמור לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח כיצד ארעה החבלה במונה, אשר לגבי קיומה אין מחלוקת. עיינתי במסגרת הראיות שהוגשה לעיוני ובהתחשב בעובדה כי הצדדים ויתרו על הצורך בהבאת ראיות, ובחקירות נגדיות אין ספק בליבי כי נטל ראייה זה לא הורם.
שהרי חברת החשמל הביאה מטעמה חוות דעת מומחה ותצהיר נציגה אשר טיפל בתקלת החשמל בשנת 98, טיפול אשר נטען כי אפשר וגרם לנזק או לחבלה שנתגלתה רק בשנת 2005.
נציג זה הסביר מה עשה לתיקון התקלה בשנת 98 ומדוע אין זה סביר להניח שכלל נגע במונה החשמל אשר חובל.
במצב עניינים זה כאשר בפני השערות גרידא והנחות בדבר סבירות הקשר בין אנשי חברת חשמל והחבלה מחד ועדויות שלא נסתרו באשר לגורם החבלה ולהעדר אפשרות מעורבות אנשי חברת חשמל בהיווצרותה, מנגד, נחה דעתי, כי נטל ההוכחה המוטל על התובע לעניין זה לא הורם.
לכך יש להוסיף הערות וקביעות כב' השופט חננאל שרעבי בהחלטתו שתוארה לעיל, אשר לא נסתרו גם בעדויות שהובאו בפני. לכך יש להוסיף גם נכונות התובע להעניק לשכנו ולאחיו חשמל מחצריו מבלי ליידע בעניין איש מאנשי חברת החשמל וגירסאותיו השונות של התובע לעניין זה.
כל אלו תומכים במסקנתי כי גם לו נותרה מחלוקת בין הצדדים באשר למעורבות התובע בחבלה שנתגלה במונה החשמל בחצריו לא הורם נטל ההוכחה המוטל על התובע להזים קביעות חברת החשמל בעניין זה.

4. עוד נותר לדון במחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים באשר לתקופה במהלכה יש להניח כי
היה שימוש בלתי חוקי בחשמל ובגינה יש לחייב התובע בתשלום בגינו. אין מחלוקת בין הצדדים כי התקלה נתגלתה והמונה הוחלף ביום 21.6.05. המחלוקת הינה מהי תחילת התקופה בגינה יש לחשב חובו של התובע בגין צריכת החשמל שלא נרשמה.
לכאורה, יכולה היתה חברת החשמל לדרוש מהתובע תשלום בגין שבע שנים עד ליום 21.6.05. ואולם זו תבעה כספים בגין תקופה קצרה יותר, קרי, החל מחודש ינואר 1999 מועד בו נרשמה לטענתה, צניחה בצריכת חשמל יחסית לשנים קודמות.

5. התובע מציג מטעמו שלל אפשרויות לקביעת התקופה הרלוונטית לחיובים בגין צריכת חשמל בלתי חוקית, כך למשל טוען התובע כי המועד לתחולת התקופה צריך להיות לאחר יום 25.2.03, מדובר במועד בו הגיעו נציגי חברת חשמל לביתו של התובע משום שנתגלתה תקלה לטענת התובע מכיוון שבמועד זה לא נתגלה שימוש בלתי חוקי בחשמל, ומכאן יש להניח כי עד מועד זה לא היה שימוש בלתי חוקי בחשמל.
בטענה זו של התובע אין ממש. ראשית, לא נסתרה על ידו הטענה שנזכרה בתצהירי עדי חברת חשמל ומומחה מטעמה כי התקלה אשר נציגי חברת חשמל נקראו לתקן ביום 25.2.03, היתה תקלה שלא חייבה בדיקת מונה החשמל ולפיכך, אי גילוי השימוש הבלתי חוקי בחשמל בתאריך זה אינו מחייב המסקנה כי שימוש כזה לא נעשה לפני מועד זה.
עוד יש לזכור, כי טענה זו של התובע נשללת ע"י התובע עצמו. התובע צרף לכתב הגנתו תצהיר אחיו ושכנו שאותם ביקש לראות כחלק מתצהירי עדות ראשית מטעמו. עדים אלו כמו התובע, הודו בעצמם כי התובע העביר לשימושם חשמל מחצריו מבלי לדווח על כך לאיש.
האח, מר בישר סובחי תאופיק אף הבהיר כי אספקה זו של חשמל נמשכה גם בשנת 2003, אך סביר הוא כי מתן אפשרות לספק חשמל לאחר מביתו חייבה התובע לבצע פעולות במערכת החשמל בביתו לרבות במונה החשמל שבו נתגלה כי חובל. מכיוון שהתובע לא ציין תאריך מדויק בו החל לספק חשמל לשכנו ולאחיו או תאריך מדויק בו חדל מלעשות כן, אין ביכולתו לסתור טענת חברת החשמל לפיה יש לחייבו בצריכת יתר החל משנת 1999 אז נרשמה צניחה בצריכת חשמל בחצריו.
עוד אציין, כי התובע טוען טענות סותרות להגנתו. מחד בבואו לדון בסיכומיו בהעדר סבירות ההנחה כי היה מעורב בחבלה במונה החשמל בביתו, הוא טען כי תקלה זו אפשר ונוצרה ע"י עובדי חברת החשמל שתקנו תקלות בביתו או בשנת 2003 או בשנת 1998 -1997. אולם אם יש ממש בטענה זו, יש לחשב צריכת היתר כבר משנת 1997 או 1998 ולא רק משנת 1999 כמבוקש על ידי חברת החשמל. זאת עפ"י הנחת התובע כי עובדי חברת החשמל חיבלו במונה כבר בשנת 1997 או 1998.

6. בנוסף, בדקתי טענות התובע באשר לאופן חישוב חברת החשמל את חובו לה בגין צריכת החשמל הבלתי חוקית ולא מצאתי ממש בטענותיו.
התובע אינו מכחיש כי החל משנת 1999, קיימת ירידה חדה בצריכת החשמל בביתו בהשוואה לשנים קודמות. טיעוני התובע המסבירים הצניחה בעובדה כי בעבר סיפק חשמל לשכנו או לאחיו אינה מתיישבת עם נתוני חברת החשמל והימנעות התובע מלספק נתונים מדוייקים באשר לתאריכי אספקת החשמל לאחיו ולשכנו, ונתוני צריכתם חשמל במועדים שלאחר חיבורם העצמאי של חצרותיהם לרשת החשמל. כל אלו מונעים אפשרות קבלת טיעוני התובע כנגד תקפות אופן חישוב חובו של התובע לחברת החשמל שחושב ע"י נציגיה.

7. עוד מצאתי ממש בטענות חברת החשמל הדוחה טענות התובע באשר לדמיון בכמות צריכת החשמל של התובע בשנת 1999 ובשנים שלאחר התקנת המונה החדש.
אין בנתונים אלו כדי ללמוד על העדר תקפות אופן חישוב חשבון חובו של התובע לחברת החשמל בתקופה הרלוונטית. יש ממש בטענת חברת החשמל כי לאחר שהתגלתה התקלה הבין התובע חובתו לצמצם צריכת החשמל ולסגל מנהגי צריכה נכונים יותר.

8. לטעמי, כאשר התגלתה תקלה במונה החשמל מכוחה אין מחלקות כי רישום צריכת החשמל במונה בו נתגלתה התקלה שקף רק 1/3 מצריכת החשמל בתקופה הרלוונטית החישוב הנכון והסביר של היקף צריכת החשמל המלא בתקופה הרלוונטית הינו הכפלה נתוני הצריכה שכן נרשמו ב-2/3.
שיטת חישוב הנ"ל שננקטה ע"י חברת החשמל במקרה דנן הינה סבירה ביותר והינה השיטה הסבירה היחידה בהתחשב בהעדר נתונים מדויקים ונכונים אחרים. התובע כשל לענין זה להמציא נתונים מדוייקים אחרים שיאפשרו חישוב חובו, נתוני התובע מבוססים על השערות בלבד ואין בהם די כדי לסתור שיטת חישוב לחברת החשמל וסבירותה.

9. האמור לעיל מתחזק גם בקביעותיו של כב' השופט חננאל שרעבי בהחלטתו מיום 26.9.08, שתוארה לעיל. גם לדעתו של כב' השופט שרעבי סביר החוב שנדרש ע"י חברת החשמל וזה חושב עפ"י שיטת חישוב סבירה. קביעה נכונה זו אושרה על ידי, גם לאחר שבדקתי לפרטי הפרטים החשבון הנדרש לאור העדויות הראשית של נציגי חברת החשמל שהוגשו לי בתצהירים. עדויות אלו לא נסתרו בעדות אחרת מטעם התובע וגם לא הוגשה מטעמו חוות דעת מומחה אשר היה בכוחה לסתור עדויות סבירות אלו של אנשי חברת החשמל.

11. במצב עניינים שהוכח בפני כאשר מדובר בצריכה מוגברת ולא חוקית של חשמל עקב חבלה במונה חשמל, אשר לא הוכח שלתובע לא היה כל קשר אליה, ובמצב עניינים בו סיפק התובע גרסאות שונות באשר לצריכת החשמל בחצריו ואף הודה כי סיפק, ללא היתר וללא דווח, לאחרים חשמל מחצריו, ובהעדר ראיות לסתור סבירות חישובי חברת החשמל את חוב התובע אליה, נחה דעתי, כי כל טענות חברת החשמל הן באשר לאורך תקופת צריכת החשמל הבלתי חוקית והן לגבי אופן חישוב החוב הוכחו.


ד. סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה התביעה העיקרית ומקבלת במלואה התביעה שכנגד.
לאור ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, אין צו להוצאות, וכמו כן בגין הסדר זה, אני מורה על פטור מתשלום יתרת אגרה בהתאם לתקנות.
כספים שהופקדו ע"י התובע לרבות ערבויות יועברו לחברת החשמל לכיסוי חובו לה עפ"י פסק הדין, הכספים שהופקדו אם הופקדו לרבות ערבויות ע"י חברת החשמל יושבו לה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לחשמל

  2. חשמל כשר לשבת

  3. חבלה במונה חשמל

  4. פגיעה בכבל חשמל

  5. שיבוש מונה חשמל

  6. פגיעה בעמוד חשמל

  7. התנגשות בעמוד חשמל

  8. תביעת מונה חברת החשמל

  9. תאונת עבודה - מכת חשמל

  10. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  11. השעיית עובד בחברת חשמל

  12. ביטול החלטה לנתק חשמל

  13. נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

  14. ? תאונה עם מסור חשמלי – פיצויים

  15. נזקי חקלאות בגלל הפסקת חשמל

  16. תביעה בגין עבודות חשמל בבית

  17. נזקים חקלאיים עקב זרם חשמלי

  18. העמדה לדין של עובד חברת חשמל

  19. חוב שוכר לעירייה ולחברת חשמל

  20. חוב רטרואקטיבי על חשבון חשמל

  21. הפחתת צריכת חשמל - תאורת רחוב

  22. פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

  23. ניתוק חשמל למסעדה בשל עבירות בניה

  24. פיצוי מחברת החשמל - נחשולי מתח

  25. נזק למכשירי חשמל עקב הפסקת חשמל

  26. ביטול קניית מכשיר חשמלי עקב תקלות

  27. התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

  28. תביעה לתשלום על עבודות חשמל במשרד

  29. תביעה כספית בגין צריכת חשמל שלא כדין

  30. עתירת חשמלאי לשלם לו שכר עבודה בחנות

  31. טענת פלישת חברת החשמל לנחלה וגזילת שטח

  32. התנגדות לבניית עמוד חשמל עם שנאי במושב

  33. ניתוק חשמל לנכס בשל עבירות בניה (טופס 5)

  34. ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2"

  35. חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

  36. תביעה לתשלום שכר טרחה על עבודות חשמל שלא שולם

  37. בניית של חדר טרנספורמציה על פי דרישת חברת החשמל

  38. תביעה לתשלום שכרם בגין עבודות חשמל עבור מועצה מקומית

  39. עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

  40. הקמת מתקן שידור על גבי עמוד חשמל קיים והצבת ציוד נלווה

  41. מנוף פגע בכבל חשמל שנפל ופגע ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  42. ערר על התקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית

  43. ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

  44. ערר ליתן אישור לחיבור חשמל מים וטלפון (טופס 4) למבנה מגורים חד משפחתי

  45. תאונת עבודה על מכונה לגריסת צינורות פלסטיק המונעת באמצעות מנוע חשמלי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון