קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת שקר של עורך דין בבקשת דחייה לבית המשפט / מעקב של עורך דין אחרי עורך דין אחר באמצעות חוקר פרטי: 1. התביעה: לפניי תביעת התובע - עורך דין במקצועו ועיסוקו, בה ביקש ליתן פסק דין הצהרתי ובו לקבוע כי הנתבע - עורך דין במקצועו ועיסוקו, הפר חובותיו כלפי בתי המשפט, במסרו דיווח והצהרות כוזבות, בכוונת זדון ותרמית למען טובת הנאה אישית, במגמה לעכב הליכים משפטיים וכן לחייב את הנתבע לשפותו בגין הוצאות מעקב וחקירה ונזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל עיכוב הליכי בית המשפט בעקבות מעשי הנתבע. בתביעתו טען התובע כי בימים 22-23.9.08, הגיש הנתבע בקשה לדחיית מועד דיון (שנקבע בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן לפני כב' השופט נחמני - בש"א 10240/08) וכן בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה (בבית המשפט המחוזי בתל אביב לכב' השופטת שטופמן - בש"א 17473/08), בנמקו בקשותיו אלה כי נבצר ממנו לעבוד עקב מצבו הרפואי והתפקודי, תוצאת חבלה קשה בתאונת דרכים בהיותו מרותק למיטתו ללא יכולת תזוזה תוך שהייה בביתו לשם החלמה. התובע, הסתמך על ממצאי מעקב וחקירה אחר הנתבע בהם נצפה נוהג במכוניתו ושוהה במשרדו, בטענו כי הנתבע הטעה את בתי המשפט שקיבלו את בקשותיו על סמך מצגיו השקריים. 2. ההגנה: הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה או למוחקה על הסף, בהעדר עילה המוכרת בדין ולחלופין לדחותה, בהיותה טורדנית, שהגשתה נגועה בחוסר תום לב וממניעי נקמנות, על רקע ייצוג הנתבע את בת זוגו של התובע. בכתב הגנתו טען הנתבע כי נחבל קשות בתאונה, רגלו גובסה מיום 5.9.08 עד ליום 12.10.08 והוא נזקק לחופשת מחלה משכך נבצר ממנו לתפקד בעיסוקו. הנתבע הודה כי למרות מצבו עבד חלקית והגיע למשרדו כדי לטפל בסוגיות דחופות. הנתבע אישר כי אכן ביקש לדחות דיונים שונים שהיו קבועים בבתי משפט, וכי חלק מהבקשות הוגשו ע"י עורכי דין ממשרדו ולא על ידו אישית. לחילופין טען הנתבע כי התובע לא הצביע על נזק שנגרם לו בשל דחיית מועד הדיון או הארכת המועד להגשת תגובה כך שיש לדחות התביעה ולחייב את התובע בהוצאותיו. 3. הסכמה דיונית: לאחר הגשת תצהירי עדות ומוצגים, חקירה נגדית קצרה של התובע וחלק מעדי ההגנה, קיבלו בעלי הדין ובאי כוחם את המלצתי, לוותר הדדית על המשך החקירות הנגדיות ולהסתפק בסיכומים על סמך כל התיעוד והראיות שלפניי (ראה הסכמת בעלי הדין בפרוטוקול ישיבת 8.7.09). 4. דיון והכרעה: לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירי העדות ובמוצגים, צפיה בצילומים ועיון בסיכומי ב"כ בעלי הדין, החלטתי כדלקמן: א. תביעה זו לידתה במעידה והפרזה של הנתבע, בתיאור מצבו בנסיון לשכנע את בתי המשפט בצדקת בקשותיו. אין חולק כי הנתבע אכן נפצע בתאונה וכי סבל מחבלות לא קלות שהקשו על תפקודו השוטף. יחד עם זאת, טוב היה עושה הנתבע לו הסתפק באמירות פחות קיצוניות ללא העצמת מגבלותיו. אין לקבל הסברי הנתבע באשר לאחריותו המוגבלת לנטען בבקשותיו שכן אם התיר למי ממשרדו להגיש בקשות אלה בשמו, הוא אחראי אישית על תוכנן. מיותר לציין כי עורך דין הפונה לבית המשפט בעל פה או בכתב, חייב לדייק במסירת עובדות, שכן בנוסף לנאמנותו ללקוחו, הוא אמור לסייע לבית המשפט במלאכתו, כקצין בית המשפט. ב. לא הוכח כי מעשיו של הנתבע כולל הפרזותיו בתיאור מצבו הגיעו לכדי "תרמית" או שנעשו ב"כוונת זדון" כטענת התובע. הנתבע שגה והפריז בתיאוריו אך לכדי זדון ותרמית לא הגיע. ג. מנגד עולה גם כי התובע ניצל את טעותו והפרזותיו של הנתבע כדי לבוא עימו חשבון תוך עירוב עניינים וגלישה למחלוקת אישית, שכעורך דין טוב היה לו נמנע הימנה. ד. סכסוכים בין עורכי דין, שעניינן הפרת כללי האתיקה, אמורים להידון במוסדות לשכת עורכי הדין ולא בבתי המשפט ואין מקום לאפשר בירורם במסגרת תביעה אזרחית, על חשבון הזמן והמשאבים המוקדשים לבירור מחלוקות וסכסוכים בין בעלי דין. ה. לאחר בחינה מדוקדקת של כתב התביעה וראיות התובע על סיכומיו לא מצאתי שמץ של ביסוס להוכחת עילת תביעה אזרחית ברת תביעה המוכרת בדין. בקשה לסעד הצהרתי אמורה לשרת עילת תביעה מוכרת ובית המשפט אינו אמור להצהיר על "עובדות" ללא קשר לזכות המוכרת בדין. ו. התובע בחר לפתוח בהליך אזרחי תחת נקיטת הליך משמעתי בלשכת עורכי הדין או לחלופין פניה למשטרת ישראל בהגשת תלונה, ככל שקיימת לו עילה לעשות כן. ז. בערבו של יום לא מצאתי שמץ של ראיה להוכחת נזק שנגרם לתובע בשל בקשות הנתבע והחלטות בתי המשפט בעטיין. הוצאות חקירה והוצאות משפט אינן נזק ישיר אלא נזק עקיף, הנגרר אחר נזק עיקרי ונזק עיקרי כזה לא הוכח. 5. סוף דבר: לנוכח מסקנותיי דלעיל, שוכנעתי למחוק את התביעה ולהמנע מקביעות עובדתיות או מתן סעד הצהרתי כלשהו, זאת כדי לאפשר לתובע לשקול ברור טענותיו בפני הפורום המתאים, אם יחפוץ בכך. בנסיבות העניין, לנוכח טעות הנתבע והפרזותיו בתיאור מצבו, שגרמו לתובע להוציא הוצאות שונות, החלטתי לחייב את הנתבע לשפות את התובע בגין הוצאות החקירה והמעקב וכן לחייבו בחלק מהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד ולפיכך הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום כולל ומשוערך של 25,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. עורך דיןדחיית מועד דיוןמועד דיוןדיון