קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויים במטבח חדש: התובעים הזמינו מהנתבעת מטבח, בהזמנה מיום 2.2.03. ההזמנה כללה ארונות, שיש וברזים. התובעים שילמו עבור המטבח 35,000 ₪ (הקבלות צורפו כנספח ב' לתצהיר התובעת). המטבח סופק באמצע חודש מרץ 2003. התובעת העידה כי מיד הבחינה בליקויים במטבח. ביום 18.5.03 נשלחו המרכיב דימה ונציג הנתבעת, צדוק, על מנת לבדוק את תלונות התובעת. נערך דו"ח ליקויים ואף הוזמנו חלקים לצורך ביצוע תיקונים (נספח ג' לתצהיר התובעת). אין מחלוקת כי באוקטובר 2003 הוחלף המטבח. לטענת התובעת עקב הליקויים במטבח היא דרשה כבר אז לקבל את עלות המטבח, אולם אשת אביה שידלה אותה להסכים להחלפת המטבח ולכן הסכימה לכך (סעיף 11 לתצהיר התובעת). לטענת הנתבעת, המטבח הוחלף כמחווה של רצון טוב כלפי אביה של התובעת (שאול ששון, סעיף 11 לתצהיר). מתצהירו של שאול ששון עולה כי אכן היו ליקויים במטבח הראשון, אלא שלטענתו הם נבעו מתחזוקה כושלת של התובעת (שאול ששון, סעיף 9 לתצהיר). לטענת התובעת, גם המטבח החדש לקוי. בתביעה עותרים התובעים להשבת עלות המטבח וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת הנתבעת, עם הרכבת המטבח החדש, לשביעות רצון התובעת, הגיע העניין לקיצו. תקופת האחריות שניתנה למטבח הסתיימה לאחר שנה, כאשר במהלכה לא נקראה הנתבעת לתקן כל ליקוי במטבח השני של התובעת, ולו פעם אחת. הנתבעת טוענת עוד כי נודע לה לראשונה על הליקויים כשנתיים לאחר הרכבת המטבח השני. לטענתה, למרות האיחור היא ביקשה לאפשר לה לבצע תיקונים, אולם התובעת לא אפשרה לה זאת ודי בכך כדי לדחות את התביעה. טענה נוספת לנתבעת והיא כי הנזקים למטבח נגרמו עקב שימוש כושל של התובעת. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 1,378 ₪ בגין דמי הרכבה אשר לטענתה התובעים נותרו חייבים. התובעת נתנה עדות והגישה כראיה מטעמה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי שלום רזי. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת, שאול ששון. הנתבעת הגישה כראיה מטעמה חוות דעת שנערכה על ידי עמנואל אורנבוך. חוק המכר או חוק חוזה קבלנות בין הצדדים קיימת מחלוקת האם על היחסים ביניהם חל חוק המכר, תשכ"ח - 1968 או חוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974. סעיף 2 לחוק המכר קובע כי: "חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, רואים אותו כחוזה מכר, זולת אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים להפקת הנכס או לייצורו." סעיף 8(ב) לחוק חוזה קבלנות קובע כי: "על חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו והקבלן קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים לכך, יחולו הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1968" הנתבעת התחייבה לייצר את המטבח ואף סיפקה את עיקר החמרים הדרושים לכך, ולכן חל על המקרה חוק המכר. ראו לעניין זה גם את פסק הדין שניתן בע"א 1367/93 דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ נ' אברהם ירון, פ"ד מט(4) 215 (1996) וכן את ספריו של פרופ' אייל זמיר: חוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974, בסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי, עמוד 711 ו- חוק המכר, תשכ"ח - 1968 בסדרה פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי, עמוד 107. המטבח השני שלום רזי בדק את שני המטבחים שהותקנו בביתה של התובעת. בחוות דעתו הוא כתב כי מצא בארון החדש את הליקויים הבאים: "דלתות ופני מגירות עקומים. יחידות ארון סלים מגשים ומגירות שנופלות ארון תחתון ועליון לא מתאים למידה מקום קנטים בארון והדלתות פגועים נזק מחיבורי השיש תחתית הארון חלשה ולא תקינה לא סופקו כ- 38 ידיות לא סופקו מדף למיקרו ולטוסטר" שלום רזי קבע בחוות דעתו כי: "הואיל ועלות התיקון לפי הערכתי (26,200 ₪) גבוהה ביחס לעלות מטבח חדשה ולא יביא לשלמות גם לאחר ההשקעה, לפי דעתי יש להתקין מטבח חדש." בחקירה הנגדית הסביר שלום רזי כי: "היה צריך להחליף את כל הקנטים בארון, ואת כל הקנטים בדלתות, והיו דלתות עקומות" (עמוד 15 לפרוטוקול). מעדותו של שלום רזי עלה כי השיש במטבח שקע ונוצר חריץ אשר דרכו חדרו מים (עמוד 17 לפרוטוקול). התובעת הגישה לביהמ"ש תמונות של המטבח, אשר בהן רואים את הליקויים (נספח ה' לתצהיר, תמונות 1 - 20). הליקויים וחוסר ההתאמות במטבח עולים גם מחקירתו הנגדית של מומחה הנתבעת, מר אורנבוך. מעדותו של אורנבוך עולה כי נוצר מרווח בין המסילה לדופן המגירה וכתוצאה מכך המגירות והסלסלות נפלו (עמוד 26 לפרוטוקול). לפי עדותו יש לתקן ו/או להחליף את כל המגירות מצד ימין ואת הסלסלות מצד שמאל (עמוד 27 לפרוטוקול). למרות שבתחילת חקירתו השיב אורנבוך כי המרווח נוצר מכמה סיבות, כולל עומס יתר, שימוש רב ודופן שזזה ממקומה (עמוד 26 לפרוטוקול) הרי במהלך החקירה הוא הסכים כי קיימת עקמת בדופן (עמוד 27 לפרוטוקול) ובסיום החקירה הוא הסכים כי אם הסלסלות היו מותקנות נכון, הן לא היו נופלות (עמוד 43 לפרוטוקול). לשאלה למה המסילות עקומות, כפי שנראה בתמונה 4, השיב אורנבוך: "ברגע שהסלסלה נופלת, המסילה נופלת גם" (עמוד 40 לפרוטוקול). לשאלה מדוע הסלסלות נפלו, השיב אורנבוך: "ייתכן שברגים השתחררו" (עמוד 40 לפרוטוקול). לשאלה האם העובדה שכל הסלסלות נפלו לא אומרת משהו על עבודת הייצור, השיב אורנבוך: "אין לי הסבר מדויק למה כולם נפלו" (עמוד 40 לפרוטוקול). אורנבוך התבקש להתייחס לתמונה 16 בה רואים את המזווה והשיב: "ביחידה הזו, כנראה שהמגירות הסלסלות נפלו בגלל שהדופן השמאלית טיפה התעגלה, ולכן אני המלצתי, לא בחוות הדעת הזו אלא בכיתובים שלי, להוסיף מדף מקשר (עמוד 34 לפרוטוקול). אורנבוך העיד כי "סרגל הסיומת לא נסגר עד הסוף למטה, וזה אומר שצריך להחליף את סרגל הסיומת" (עמוד 32 לפרוטוקול; תמונה 3). מדובר בפס חיצוני שמכסה בין הדופן לקיר (עמוד 32 לפרוטוקול) לשאלת ביהמ"ש הסביר אורנבוך: "הפס הימני, חתכו אותו לא במדויק" (עמוד 32 לפרוטוקול). לפי עדותו, הדבר נחשב ליקוי (אורנבוך, עמוד 33 לפרוטוקול). כאשר הוצגה בפני אורנבוך תמונה מס' 1 הוא השיב: "מה שנראה כאן שהסרגל נותק מהקיר, הסרגל החיצוני שמכסה בין דופן הארון לקיר נותק". לשאלה האם מדובר בדבר שאמור לקרות, השיב אורנבוך: "הוא לא אמור להתנתק. בד"כ הוא מחובר ולא אמור להתנתק" (עמוד 35 לפרוטוקול). מחקירתו של אורנבוך עולה כי חיבור השיש לא תקין וההרכבה לא נכונה (עמוד 41 לפרוטוקול). לשאלה איזה תיקון יש לעשות בשיש הוא השיב: "השיש יש לחבר עם מרק וליישר. אני לא איש שיש" (עמוד 36 לפרוטוקול). מחקירתו של אורנבוך עולה כי כאשר מרימים את השיש יש סיכון שהוא ישבר (אורנבוך, עמוד 36 לפרוטוקול). מעדותו של אורנבוך עולה כי יש בעיה בתריס למיקסר שהורכב לא נכון ויש להרכיבו נכון (עמוד 40 לפרוטוקול; תמונה 7). עוד עולה מעדותו כי הארונית מעל הכיור לא הורכבה נכון (עמוד 40 לפרוטוקול). אורנבוך הסכים כי חסרות במטבח לפחות 30 ידיות (עמוד 26 לפרוטוקול). לפי עדותו, ידיות מורכבות בסיום הרכבת המטבח ויוצא דופן שמטבח יהיה בלי ידיות (עמוד 26 לפרוטוקול). אורנבוך מסכים כי קיימות במטבח בעיות של הרכבות לא נכונות (עמוד 41 לפרוטוקול) ותכנון לא נכון (אורנבוך, עמוד 41 לפרוטוקול). לפי עדותו, היום לא מתכננים ארון מעל כיריים, כמו במטבח שהותקן אצל התובעת, כי החום והאדים מקלקלים את מה שעומד מעל (עמוד 30 לפרוטוקול). אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה הליקויים במטבח נובעים משימוש בלתי סביר של התובעת. מעדותו של אורנבוך עולה כי כאשר הוא התייחס לשימוש יתר של התובעת הוא התכוון למשל לכך שבאחת הדלתות העליונות הפורמייקה נותקה בחלק מהדלת, ודבר זה יכול להיגרם מניקוי יתר של מים. לשאלת ביהמ"ש כיצד הוא מסביר שרק בדלת אחת נותקה הפורמייקה, כאשר יש להניח שאת כל הדלתות מנקים בצורה זהה, השיב אורנבוך: "לא בדקתי בדיוק למה אותה דלת. יתכן שבאותה דלת הקנט נותק" (עמוד 29 לפרוטוקול). בהמשך התברר כי מדובר בדלת מעל הכיריים, והפורמייקה נותקה עקב החום (עמוד 30 לפרוטוקול) וכי לא היה נכון להתקין ארון במקום זה (עמוד 30 לפרוטוקול). לשאלה האם התובעת עשתה שימוש אגרסיבי במטבח, השיב שלום רזי: "אני לא חושב שהיה אגרסיבי. לפי מה שראיתי, ליקויים בארונות ובצורת החיבור שלהם, אם זה היה בנוי עם מסילות או חיזוקים אחרים ואם הדלתות לא היו עקומות וכל הליקויים שהיו לא שייך אם זו משפחה של 2 או 7 ילדים. זה צריך לעמוד בכל מצב. אם באו וחיבלו ושברו, אם סוגרים מגירה והיא נופלת אחרי פעם פעמיים יש משהו לקוי בגלל שימוש. יש ליקויים שראיתי בארון, דפנות עקומות, המסילה הולכת בצד ונופלת" (עמוד 24 לפרוטוקול). אני מקבלת את טענת התובעת לפיה מדובר בהיקף בלתי סביר של ליקויים. אני מקבלת גם את טענת התובעת לפיה לאחר שניתנה לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים במטבח הראשון, ואף להחליפו, אין מקום לחייב אותה לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים, במיוחד בהתחשב בהיקף הליקויים כפי שפורטו לעיל. אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה יש להפריד בין המטבחים. החלפת המטבח הראשון בחדש מהווה חלק מהזדמנויות התיקון שניתנו לה. לשאלת ביהמ"ש האם נכון במצב הקיים להחליף את המטבח ולהתקין מטבח זהה, השיב אורנבוך כי מדובר בליקויים שרובם יכולים להיעשות על ידי מרכיב שייעזר בחומרים ובכלים לצורך העבודה (עמוד 43 לפרוטוקול). אינני מקבלת את עמדתו זו של אורנבוך ומעדיפה את עמדתו של שלום רזי לפיה במצב שנוצר יש להחליף את המטבח. סעיף 11 (3) לחוק המכר קובע כי המוכר לא קיים חיוביו אם מסר נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי. סעיף 11(5) לחוק המכר קובע כי המוכר לא קיים חיוביו אם מסר נכס שאינו מתאים למה שהוסכם בין הצדדים. אני מקבלת את טענת התובעת לפיה הנתבעת הפרה התחייבויות אלה. מסירת הודעה לאור המחלוקת באם מסרה התובעת לנתבעת הודעה על הליקויים, אתייחס גם לנושא זה. התובעת העידה כי עוד כשהמרכיב היה בביתה והתקין את המטבח השני, היא אמרה לו להוריד את המטבח, שכן אחרי שהוא התקין ארון אחד, נפל לו המדף. לפי עדותה: "אמרתי לו שישים לב שקורה מה שקרה בארון הקודם. התקנת לי את אותו מטבח בדיוק, חדש אותו דבר, אותו ערך, אותו שווי, אותה רמה" (עמוד 47 לפרוטוקול). לפי עדותה: "כשאמרתי לו את זה, לקח ברגים וניסה להכניס ברגים לדפנות כדי לחזק את הארון מדופן אחרת לדופן ליד ואז מה קרה? כאשר הוא ניסה להצמיד, כלומר, לקרב את הדפנות אחת לשניה ביחידה אחת, הדפנות ביחידה השניה התרחקו" (עמוד 47 לפרוטוקול). התובעת העידה כי שוחחה עם צדוק ועם שאול (עמוד 47 לפרוטוקול). לפי עדותה: "אני התקשרתי כאשר המרכיב יצא מביתי התקשרתי אליהם שיבואו הרגע לקחת את המטבח. עם מי דיברתי, לא יודעת, התקשרתי למפעל, אמרתי שיבואו לקחת ממני את המטבח, אני אומרת לך את זה בבירור. לא רציתי להכניס כלים לארונות, וגם לא יכולתי. הארון שהוא שם בו ברגים עד היום אין בו מדף. באותו רגע אמרתי לו קח את המטבח איתך, אל תלך, רבתי עם המרכיב, הבאת לי את אותה סחורה בדיוק" (עמוד 48 לפרוטוקול). לפי עדותה: "התקשרתי אליהם כל הזמן גם לחב' השיש התקשרתי" (עמוד 48 לפרוטוקול). שאול ששון הצהיר כי המטבח הורכב בסוף אוקטובר 2003 מאז ועד למכתב ב"כ התובעת מיום 24.11.05, למעלה משנתיים ממועד ההרכבה, הנתבעת לא קיבלה כל הודעה על פגם כלשהו במטבח (שאול ששון, סעיפים 13 ו- 14 לתצהיר). לתצהיר התובעת צורף העתק מכתב מיום 9.7.04 המופנה אל הנתבעת. במכתב זה כותבת התובעת: "הסכמתי עפי' הצעתכם לקבל מטבח חדש על אף שכבר שלמתי עבור חות דעת ועו"ד, ולצערי הרב גם מטבח זה הסב לי סבל רב ועגמת נפש שאינם ניתנים לתאור +הוצאות כספיות. (תינוקי בן 9 החדשים א"א להכניסו למטבח לבל יפגע מנפילת מדף, מגירה וכד'). אני דורשת את כספי בחזרה ללא שום פשרות עלות המטבח, השיש +המסד שעדיין לא קבלתי את כספו והוצאות רבות סביב, ובבעלי מקצוע הנלוים. סך הכל - 50,000 ₪" שאול ששון מתייחס בתצהירו למכתב זה וכותב: "מכתב זה לא נתקבל אצלנו. לכן מבחינתנו עד לפניית ב"כ התובעים בחודש 11/05 לא היתה אף פניה בענין המטבח החדש, ולכן סברנו כי אין במטבח החדש כלל בעיות. אולם אפילו היה המכתב מתקבל אצלנו, עדיין התובעת כפי שעשתה במטבח הראשון, לא מאפשרת את ביצוע התיקונים בו. כל מה שיש במכתב זה הינו דרישה כספית מבלי מתן אפשרות לתקן. כלומר - שוב התובעת לא מאפשרת ביצוע תיקונים." המתקין בהתקנה השניה היה אריק (שאול ששון, עמוד 66 לפרוטוקול). אריק לא הוזמן לתת עדות (עמוד 66 לפרוטוקול). גם השותף אורי ששון והפקידות של הנתבעת לא הוזמנו להעיד. לשאלה האם בירר האם התובעת התקשרה לשותף השני, אורי ששון, או לאחת המזכירות, השיב שאול ששון: "לא שאלתי אותו אם הוא קיבל שיחת טל' ממנה, גם לא שאלתי את המזכירה שלי" (עמוד 65 לפרוטוקול). אני מקבלת את עדות התובעת לפיה אמרה למתקין כי אינה מרוצה מהמטבח החדש וכי התקשרה אל הנתבעת ונציגיה לאחר שהותקן המטבח השני. העובדה שלא הותקנו במטבח ידיות וההסבר שנתנה לכך התובעת לפיו היא ביקשה תחילה שהמטבח יהיה תקין (עמוד 46 לפרוטוקול) תומך בעדותה. עגמת נפש התובעת דורשת פיצוי בגין עגמת הנפש אשר המטבח במצבו גרם לה ולמשפחתה. התובעת אכן זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש, אולם הפיצוי יקוזז עם שווי השימוש שעשתה התובעת במטבח עד היום. סיכום אני מקבלת את התביעה ואת טענת התובעים לפיה בנסיבות המקרה הם זכאים לקבל את כספם חזרה. הנתבעת תחזיר לתובעים את הסכום של 35,000 ₪ ששולם על ידם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל. כנגד החזרת הסכום, תהיה הנתבעת זכאית לקבל חזרה את המטבח. הנתבעת תתאם עם התובעים את מועד פירוק המטבח הקיים. לאור מסקנתי לפיה יש לבטל את העסקה ולהחזיר לתובעת את הסכומים ששילמה, אני דוחה את התביעה שכנגד, שכן לאור התוצאה שאליה הגעתי אין מקום לחייב את התובעים בתשלום דמי ההרכבה. אעיר כי ספק אם הנתבעת עמדה בנטל והוכיחה את אי תשלום דמי ההרכבה ואת זכותה לקבל סכום זה. הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן תחזיר לתובעים את הוצאות המשפט בהן נשאו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה. עפ"י החלטת הרשמת נמרודי מיום 15.3.06, לפיה ניתן לתובעים פטור מתשלום האגרה תוך שנקבע כי אם יזכו התובעים בתביעה, תשולם האגרה על ידי הנתבעת, תשלם הנתבעת את אגרת המשפט, במלואה, לקופת ביהמ"ש. תביעות מטבחים