מיקרוטראומה בצוואר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיקרוטראומה בצוואר: השופטת רונית רוזנפלד 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט הראשי מיכאל שפיצר; בל 2879/06) , שדחה את תביעת המערערת להכיר בפגיעה ממנה היא סובלת בצווארה כ"תאונה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה. על פי קביעת בית הדין האזורי, ביצעה המערערת בעבודתה תנועות שונות ומגוונות, ומשכך,לא התקיימה בנסיבות הענין התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בפגיעה ממנה היא סובלת במסגרת תורת המיקרוטראומה. העובדות הרלבנטיות וההליך בבית הדין האזורי 2. המערערת, שעבדה כמזכירה במשרדי מס הכנסה בירושלים, מאז שנת 1973, הגישה תביעתה למשיב (להלן: המוסד לביטוח לאומי או המוסד) בה ביקשה להכיר בפגיעה ממנה היא סובלת בצווארה כפגיעה בעבודה. בטופס ה"הודעה על פגיעה בעבודה" תארה את עבודתה באלו המילים: "מזה 32 שנה עובדת מול המחשב. הרמת קרגלים מלאים וכבדים, תוך תנועה חדה כלפי הרצפה אל השולחן ופניות חדות מהמחשב למדפסת לרצפה להרים מסמכים וחומר. הפגיעה בחגורת הכתף, כאבים והגבלות בעמ"ש צווארי" בתשובותיה של המערערת לשאלון ששלח אליה המוסד, התייחסה המערערת לתחומי עיסוקה במהלך יום עבודה שגרתי ולפגיעתה בעבודה, באלו המילים: "2. תאר את עבודתך הרגילה ביום יום. קבלת קהל, מענה לטלפונים, טיפול בדואר, תיוק חומר, הקלדה במחשב, חלוקת דואר, העברת דואר ותיקים וכל חומר אחר לאחרים. 3. תאר את עבודתך בעת הפגיעה. הפגיעה הינה פגיעה מתמשכת ובאופן הדרגתי. 4. תאר כיצד נגרמה הפגיעה. עבודתי מחייבת : הרמת תיקים וחומר שחלקו כבד מהרצפה ולשולחן ולהיפך. כמו כן אני מפעילה רבות את שרירי הידיים, הצוואר והכתפיים בין המחשב למקלדת, למדפסת, לטלפון, לרצפה וכו' בתנועות סיבוביות. כתוצאה מכך נגרם נזק שורשי, שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי והגבלה בתנועה. 5. במידה והפגיעה היא תוצאה של הרמת משא: א. תאור המשא - תיקים עבירות של דוחות וחומר בקרגלים. ב. משקל המשא היה - מספר קילוגרמים בערך. ג. משקל המשא שהינך מרים בעבודה יום יום - כנ"ל. ד. בעבודתך הרמת משא זו הינה הרמת חומר וקרגלים מהרצפה לשולחן או למדף". תביעתה של המערערת נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מן הטעם שלא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה של המערערת, אשר הביאו לנזק הרפואי הנטען. 3. המערערת הגישה תביעה לבית הדין האזורי כנגד החלטת המוסד, בה ביקשה להכיר בפגיעה שאירעה לה בצווארה כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה. לתמיכה בטענתה הגישה תצהיר עדות ראשית, בו פירטה את עבודתה כדלקמן: "6. כמעט כל עבודתי מתבצעת מול המחשב, על דרך הקלדת נתונים למחשב, והפניית הגוף והצוואר, מהמקלדת למחשב, או מהמקלדת לפונה אליי ולמחשב, ומהמקלדת למדפסת. 7. אמנם במסגרת עבודתי, אני מקבלת קהל, מטפלת בדואר נכנס, מקלידה נתונים למחשב, ועונה לטלפונים, אולם כל העבודות מאופיינות באותה צורה של פעולה, על פי(ה) אני מניע(ה) את הצוואר כלפי המחשב. 8. אציין, כי כל הפעולות שתוארו לעיל, דורשות הקלדה במחשב... 9. אציין כי איני מקלידה בהקלדה עיוורת, על כן נדרשת ממני תנועת הפניית הצוואר, פעם אחר פעם עשרות ומאות פעמים ביום עבודה. 10. ...שולחני בנוי בצורה כזו, הצריך הפניית הצווא(ר) פעם אחר פעם." לתצהיר המערערת צורף מכתב של הממונה עליה, מר שלמה אוליצקי, המתאר את תחומי עיסוקה של המערערת, וחוזר על האמור בסעיף 7 לתצהירה. כמו כן מצוין במכתב, כי כמעט כל פעולותיה של המערערת מבוצעות באמצעות המחשב. לתצהיר המערערת צורפו תמונות של עמדת עבודתה. בנוסף, הגישה המערערת מכתב של הנוירולוגית, ד"ר לאה פרי, בו מצוין כי "ייתכן שהמחלה מחמירה עקב תנועות סיבוביות חוזרות במשך השנים בעבודתה". פסק הדין של בית הדין האזורי 4. בית הדין האזורי קבע כי תיאור המערערת את עבודתה, אינו מתיישב עם הדרישה לתנועות חוזרות ונשנות העומדת בבסיסה של תורת המיקרוטראומה. לפי קביעת בית הדין, מדובר בעבודה מזכירותית הכוללת מגוון רחב של פעולות ותנועות. בית הדין התייחס למכתב ד"ר פרי, וקבע כי במקרה הנדון לא הוכח כי עבודתה דרשה תנועות סיבוביות חוזרות. לאור האמור, דחה בית הדין האזורי את תביעתה של המערערת להכרה בפגיעה בצווארה כפגיעה בעבודה. על כך הערעור שבפנינו. הערעור 5. לטענת המערערת, עבודתה אמנם מגוונת, "אולם כל העבודה מאופיינת באותה צורה של פעולה על פיה היא מניעה את הצוואר כלפי המחשב". עוד טוענת המערערת, כי העובדה שאינה מקלידה הקלדה עיוורת, כמו גם מבנה שולחנה, מאלצים אותה להפנות את צווארה פעם אחר פעם. לטענתה, ניתן לייחד ולבודד את פעולות ההקלדה והפניית הראש מפעולותיה הנוספות. מוסיפה וטוענת המערערת כי התנועות שבגינן עשויות להיגרם פגיעות "זעירות" על פי תורת המיקרוטראומה, אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן" ובלבד שיפעלו במקום מוגדר, ותדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת. המערערת טוענת כי פנתה לנוירולוגית ורופא תעסוקה, אשר מצאו כי הפגיעה קשורה קשר ישיר לעבודה, וכי עליה לדרוש ממעבידה לשנות את עמדת העבודה. משלא הייתה אפשרות לכך, היא החליטה לפרוש מעבודתה. 6. המוסד טוען מנגד, כי יש להותיר על כנו את פסק דינו של בית הדין האזורי. לטענתו, הוכח בפני בית הדין האזורי כי עבודתה של המערערת מול המחשב מהווה רק חלק מהעבודה, ואף היא אינה מבוצעת ברצף אלא תוך ביצוע פעולות שונות ומגוונות הגורמות למערערת להתנועע בצורות שונות. המוסד הצביע על כך שבגרסת המערערת כפי שנמסרה בתביעה למוסד לביטוח לאומי, הושם דגש על כך שעבודתה כוללת הרמת תיקים, אולם בהליך בבית הדין קמא הוסט הדגש לכך שעבדה מול מחשב. דיון והכרעה 7. נקדים ונאמר כי לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות, ולא נמצא טעם משפטי המצדיק את התערבותנו בו. אי לכך הרינו מאשרים את פסק דינו של בית הדין האזורי בהתאם לתקנה 108 ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. על האמור נוסיף עוד הערות אחדות כמפורט להלן. 8. באשר להכרה בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה כבר נקבע כי : "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, ). וכן נקבע: "ב. יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה ..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. ג. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה." [עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (, 28.7.02); ההדגשה שלי, ר.ר.; וכן ראו לצורך השוואה - עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (, 20.12.07); עב"ל 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי (, 7.8.06)]. ומן הכלל אל הפרט 9. במקרה שלפנינו, כפי שקבע בית הדין האזורי בהסתמך על גרסתה של המערערת, המערערת ביצעה פעולות רבות ומגוונות במסגרת עבודתה, ובהן: עבודות משרדיות מול מחשב; מענה לטלפונים; קבלת דואר נכנס; תיוק; הקלדה; הרמת חומר. לאור האמור קבע בית הדין האזורי כי עבודתה של המערערת לא כללה תנועות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה. 10. המערערת טוענת כי יש לבודד מכלל הפעולות שביצעה בעבודה, את אותו חלק בעבודה שביצעה מול המחשב. לטענתה, עבודתה מול המחשב כללה תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר, אם בהטיית הראש הצידה, אם בהטייתו מטה ומעלה. אלא שעיון בתצהירה של המערערת מעלה כי גם עבודתה מול המחשב כללה פעולות שונות ומגוונות. נביא שוב מדברי המערערת בתצהירה: "כמעט כל עבודתי מתבצעת מול המחשב, על דרך הקלדת נתונים למחשב, והפניית הגוף והצוואר, מהמקלדת למחשב, או מהמקלדת לפונה אליי ולמחשב, ומהמקלדת למדפסת. "אמנם במסגרת עבודתי, אני מקבלת קהל, מטפלת בדואר נכנס, מקלידה נתונים למחשב, ועונה לטלפונים, אולם כל העבודות מאופיינות באותה צורה של פעולה, על פי(ה) אני מניע(ה) את הצוואר כלפי המחשב." (ההדגשות הוספו, ר.ר). הנה כי כן, המערערת מקבלת קהל, מקלידה, מטפלת בדואר נכנס ועונה לטלפונים. פעולותיה שונות ומגוונות. לא ניתן לבודד מתוכן תנועות בצווארה שהן חוזרות ונשנות, וזהות במהותן, ומבוצעות באופן רציף במשך פרקי זמן ארוכים. לכל היותר ניתן ללמוד על תנועות שונות של הטייה או הפנייה של הגוף לכיוונים שונים - כלפי מסך המחשב, כלפי המסמכים, כלפי הקהל, כלפי המדפסת, ולכיוון הטלפון. תנועות אלה בוצעו על ידי המערערת באופן משתנה, בלתי רציף ובלתי קבוע, ועל פי צרכי העבודה. 11. באשר למכתבה של הנוירולוגית, ד"ר פרי - לא ברור באילו נסיבות הוא נכתב. בכל מקרה, מדובר במסמך רפואי אשר אין לו נפקות בבחינת המסכת העובדתית הרלוונטית. 12. הנה כי כן, לאור כל האמור לא נותר אלא לקבוע כי צדק בית הדין האזורי בקבעו כי לא הוכחה תשתית עובדתית להוכחת קיומה של תאונת עבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה. אשר על כן דינו של הערעור להידחות. 13. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות. צווארמיקרוטראומה