קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיקרוטראומה שחקן כדורסל: השופט יגאל פליטמן 1. המבקש, אליעזר גורדון, היה שחקן כדורסל. לטענתו ליקויו בעמוד השידרה המותני, הינו תוצאה של עבודתו ככדורסלן מקצועי, בגין זאת הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בליקוי בגב כפגיעת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית הנשיא אורלי סלע; בל 4808/07) , מינה תחילה את ד"ר סלטי כמומחה מטעמו. ד"ר סלטי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות הבהרה - לא מצא קשר סיבתי בין תנאי עבודת המבקש ככדורסלן לבין ליקויו בגב התחתון. אחר ד"ר סלטי מינה בית הדין קמא את ד"ר צינמן כמומחה אחר. גם על פי חוות דעת ד"ר צינמן ותשובתו לשאלות ההבהרה - לא קיים קשר סיבתי רפואי בין עבודת המבקש למחלתו. בעקבות ערעור המבקש לבית הדין הארצי, שהתקבל, מונה ד"ר בלנקשטיין כמומחה רפואי אחר. גם ד"ר בלנקשטיין המומחה השלישי שמונה בתיק, סבר, שאין קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של המבקש כשחקן כדורסל לבין מחלתו ומנה לא פחות מ-4 סיבות לכך. אותו מומחה דבק בדעתו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. נוכח שתי חוות דעתו של ד"ר בלנקנשטיין, הגיש המבקש בקשה לבית הדין האזורי למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. בית הדין קמא, (סגנית הנשיא אורלי סלע בש"א 2178/08) דחה כאמור את הבקשה ועל כך הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו. 2. בבקשת רשות הערעור נטען, כי בכל חוות דעתו משך השנים שלל ד"ר בלנקנשטיין קשר סיבתי בין תנאי עבודה לבין ליקוי בגב, כאשר נדרש להשיב לכך לאורה של תורת המיקרוטראומה. מכאן הוסק שמדובר בעמדה השוללת באופן עקרוני קשר סיבתי שכזה. בנוסף נטען, על פי חוות דעת ד"ר בלנקנשטיין,בתיק אחר (בל (ת"א) 8151/04 ראובן עובדיה - המוסד לביטוח לאומי, , להלן - תיק ראובן עובדיה) שם הוא קבע,כי "בבעיות צוואריות לא ניתן לדבר על מיקרוטראומה. מיקרוטראומה מאופיינת בפעולות חד גוניות החוזרות על עצמן מאות ואלפי פעמים באזור מסויים - בד"כ בגפיים העליונות", יש ללמוד על גישתו של המומחה בדבר אי תחולתה של תורת המיקרוטראומה כאשר מדובר בעמוד שדרה (להבדיל מן הגפיים העליונות), ולפיכך יש צידוק להחלפתו ולו "למען מראית פני הצדק". 3. המוסד התבקש להגיב על אותה בקשה, ולאחר סקירה ממצה של ההסטוריה רבת השנים של גלגולי התיק נטען על ידו, כי "במקרה הנדון לא ניתן להסיק שהמומחה חרג מהעובדות המוסכמות ו/או טעה בנקודת המוצא שלו". 4. באי כוח הצדדים זומנו להשמיע טיעוניהם בפנינו בעל פה כאילו ניתנה בקשת רשות ערעור. 5. לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בכל חומר התיק, סבורים אנו, כי החלטת בית הדין האזורי לדחיית הבקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף ראויה להתאשר מטעמיה. מעבר לכך יודגשו ההדגשים הבאים: א. יש טעם לפגם בכך, שהבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף הוגשה לבית הדין קמא אחר קבלת חוות דעת ד"ר בלנקנשטיין ותשובותיו לשאלות הבהרה, השוללות את הקשר הסיבתי בין עבודת המבקש ככדורסלן וליקויו בגבו, ולא לפניהן. ב. אכן, ככל שמומחה הממונה על ידי בית הדין שולל קטיגורית את תורת המיקרוטראומה, יש להמירו באחר. אולם, כדי להוכיח שלילת אותה תורה באופן שכזה יש להניח תשתית עובדתית שתאשש אותו טיעון. תשתית עובדתית שכזאת אפשר שתיסמך על חוות דעת קודמות בתיקים אחרים של המומחה שמונה. ג. ב"כ המבקשת אכן צירף חוות דעת קודמת של ד"ר בלנקנשטיין, אלא שמחוות דעת זו אין להסיק שלילה קטגורית של המומחה את אפשרות קיום קשר סיבתי בין לקוי בעמוד שדרה מותני לבין רצף של תנועות חוזרות ונישנות זהות או דומות כמהותן, על פני ציר הזמן על פי תורת המיקרוטראומה. ד. באשר לכך, יש ליתן הדעת, כי לפני שנדרש המומחה להשיב לשאלת אופן קרות הנזק המיקרוטראומטי, הוא משיב לשאלת עצם קיום הקשר הסיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה. ומשהמומחה שולל קשר סיבתי בין השניים על סמך מומחיותו, קודם שהוא נדרש לתורת המיקרוטראומה לגבי אופן קרות הליקוי - אין לומר לגביו כי הוא שולל מכל וכל את אותה התורה. ה. במקרה שלפנינו אין להסיק מחוות דעתו של ד"ר בלנקנשטיין בתיקים אחרים, כי אין הוא מכיר במיקרוטראומה גבית. טענתו הכללית של המבקש לעניין זה הינה סתמית, חסרת איבחון וגורפת מדי, מכדי שאפשר יהיה להשתית עליה את מסקנה המצדיקה פסילת ד"ר בלנקנשטיין. ו. באשר לחוות דעתו של אותו מומחה בתיק ראובן עובדיה; אכן לאור איפיוני המיקרוטראומה יש קושי הוכחתי בהנחת תשתית עובדתית לגביה, של רצף תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן, ככל שמדובר בתנועות עמוד השדרה הצווארי. ברם, מהקושי בהוכחת היסוד העובדתי של המיקרוטראומה הצווארית, אין להסיק קיומה בהכרח של הגישה עקרונית אצל ד"ר בלנקנשטיין לפיה ככל שקיים אותו יסוד עובדתי - לעולם לא יכונן קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בעמוד השדרה הצווארי. מעבר לכך יצויין, כי האמור לעיל אינו מתייחס למקרה שלפנינו בו הטענה הינה למיקרוטראומה בגב התחתון להבדיל ממיקרוטראומה צווארית. 6. סוף דבר - לאור האמור יש לדחות את בקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות. הנשיא סטיב אדלר אני מסכים לאמור בפסק דינו של השופט יגאל פליטמן. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט פליטמן, אך ברצוני להוסיף שתי הערות: כאשר המערער מוצא פגם במומחה, בשל טענה לאסכולה השוללת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בגבו, מן הראוי שיגיש בקשה המונעת את מינויו בטרם המינוי ולא לאחריו, כאשר המומחה כבר חיוה את דעתו, משום שמן הסתם ידע כבר בא כוח המערער על האסכולה של המומחה. חוות דעת המומחה במקרה הנוכחי מבארת באר היטב, מדוע הליקוי בגבו של המערער אינו נובע מעבודתו כשחקן כדורסל ללא כל קשר לאסכולה כלשהי. לכן, רק בשל כך דין הערעור להידחות ללא כל צורך להידרש כלל לשאלת האסכולה. נציג עובדים מר יצחק שילון אני מסכים לאמור בחוות דעתו של השופט פליטמן. נציג מעבידים מר מיכאל הילב אני מצטרף לדעתו של השופט פליטמן סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית כאמור בפסק דינו של השופט פליטמן. אין צו להוצאות.דיני ספורטמיקרוטראומהכדורסל