קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משק בית משותף עם גרושה - הבטחת הכנסה: השופטת רונית רוזנפלד 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין; בל 10619/06) , שדחה את תביעתה של המערערת לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה שהחל מחודש דצמבר 2005. בית הדין האזורי קבע, כי יש לראות את המערערת כמי שמנהלת משק בית במשותף עם גרושה מר מוחמד אבו טיר, ומשכך, בדין נדחתה תביעתה למוסד לביטוח לאומי בה ביקשה לבחון זכאותה לגמלה כ"נפרדת". 2. העובדות הרלבנטיות כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי הן כדלקמן: "א. התובעת ילידת 1956, אמא ל-7 ילדים ביניהם היו בתקופה הרלבנטית לתביעה שני ילדים קטינים. ב. בעלה של התובעת, מוחמד אבו טיר (להלן - מוחמד), ישב בכלא כאסיר בטחוני בין 21.9.98 ועד 20.9.05 (כמפורט באישור שצורף וסומן כ-נ/1). כמו כן, מיולי 2006 - יושב בכלא פעם נוספת. ג. ביום 30.1.94 הגישה התובעת תביעה ראשונה להבטחת הכנסה. משך השנים הגישה תביעות נוספות שכולן אושרו. כשמוחמד היה בכלא קיבלה התובעת קצבת הבטחת הכנסה מיוחדת בשל היותה אשת אסיר, לאחר שהציגה עצמה כאישה הנשואה לאסיר. בתביעות נוספות (חוזרות) (שצורפו לתיק כנ/12 ו-נ/13) שבה התובעת והצהירה כי אין שינוי במצבה, וכי בעלה עדיין בכלא ואינו מפרנס. ד. בשנת 2005, השתחרר מוחמד מהכלא, ואז נדרשה התובעת לסור למשרדי הנתבע יחד עם בעלה ולהגיש תביעה חדשה כבני זוג (היות ואינה זכאית עוד לקבל קצבה כאשר אסיר - קצבה בשיעור מיוחד), אולם התובעת לא עשתה כן. ה. ביום 18.12.05 הגישה התובעת תביעה חוזרת להבטחת הכנסה (שצורפה לתיק וסומנה כנ/11), שם רשמה כי: 'אני נפרדתי מבעלי משנת 2001, ערכנו רק גירושים ירדנים. לבעלי הייתה אישה בשם עולא וממנה בת משותפת. הבת גרה איתי למרות שלעולא יש אפוטרופסות עליה ומקבלת קצבת ילדים. בעלי רואה את הילדים כמעט כל יום. אני גרה בביתו בקומה למטה עם הבנות ובדירה לידי ישנים הבנים שלי אך גדלים אצלי. בקומה למעלה ישן מוחמד. אני גרה שם בגלל הילדים... אני לא עובדת ומוחמד עובד בווקף במסגד אצלנו בכפר. לא יודעת כמה מרוויח, לא מפרנס אותי בכלל, ולא משלם לילדים כלום. כל החשבונות על שם בעלי והוא משלם'. ו. ביום 8.2.06 קיבלה התובעת מכתב דחייה מהמוסד. בין השאר נכתב בו כי: 'ע"פ המידע שברשותנו אינך עונה לתנאי הנפרדות לפי תקנה 7 לתקנות מס' 2. הינך מתגוררת בנכס בעלך, לנה בביתו, חפצייך נמצאים ברשותו. בעלך נושא בהוצאות הבית השוטפות כגון: חשמל, מים, ארנונה, טלפון. חשבון הבנק שהמצאת עבורך משותף לשניכם. את מטפלת בבתו מאשתו הנוספת בעוד שאישה זו מתגוררת בבית נפרד מכם'". 3. השאלה כפי שעמדה להכרעת בית הדין האזורי הינה "האם מנהלים התובעת והגרוש שלה משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת". המערערת טענה, כי אין היא מנהלת משק בית משותף יחד עם גרושה, וכי יש להכיר בה כ"נפרדת ממנו". פסק הדין של בית הדין האזורי 4. בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על סתירות רבות שנתגלו בגרסת המערערת בנוגע למהות הקשר שלה עם בעלה/גרושה מוחמד אבו טיר. בית הדין האזורי ניתח ארוכות את עדותה של המערערת בקשר לידיעתה אודות גירושיה מבעלה, והמועד בו נודע לה על כך. בעוד שהמערערת העידה בתצהירה, כי נודע לה אודות גירושיה רק ביוני 2005, לאחר שחרורו של בעלה מן הכלא, התברר במהלך הדיון, כי נודע למערערת על גירושיה עוד בשנת 2000 וכי ביום 6.5.01 ניתנה בנוכחותה החלטת בית הדין השרעי בדבר "גירושין מוחלטים בתמורה לשיפוי מוחלט". בהתייחס לראיות כפי שנפרשו לפניו בנוגע למהות הקשר שבינה לבין גרושה מוחמד, דחה בית הדין את גרסת המערערת בדבר ניתוק כל קשר בינה לבין גרושה בתקופת מאסרו, משהתברר כי נהגה לבקרו במקום מאסרו, וכי גרושה תמך בה כלכלית בתקופת המאסר. המערערת אף הודתה בקיומו של חשבון בנק משותף לה ולגרושה עד שנת 2006. בית הדין האזורי עמד עוד על כך, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה המשיכה המערערת להתגורר בדירה השייכת לאבו טיר, בדירה הסמוכה לדירה שבה הוא התגורר עם אשתו השלישית. בית הדין ציין כי המערערת שטיפלה בבתו שנולדה לו מאשתו השנייה. בית הדין קבע עוד, כי לא היה כל שינוי ברמת ההשתתפות של אבו טיר בהוצאות הבית בתקופה שלפני הגירושין לעומת התקופה שלאחריהם וכי כל החשבונות היו רשומים על שמו. אשר על כן הגיע בית הדין האזורי למסקנה, כי יש לראות את המערערת כמי שמקיימת משק בית משותף עם גרושה וכי נכון החליט המוסד לביטוח לאומי, כי אין לבחון את זכאותה של המערערת לגמלה כ"נפרדת". הערעור 5. במסגרת הערעור טוענת המערערת, כי היא אישה גרושה המתגוררת עם ילדיה, כי אין לה כל הכנסה וכי גרושה אינו תומך בה. 6. המוסד לביטוח לאומי טוען כי בדין נדחתה תביעתה של המערערת כ"יחידה", נוכח העובדה שהיא מנהלת משק בית משותף עם גרושה מוחמד אבו טיר. המוסד מדגיש כי מוחמד אבו טיר ממשיך ומשלם את חשבונות החשמל והמים, וממשיך לכלכל את המערערת וילדיהם המשותפים. על השיתוף שבין המערערת למוחמד אבו טיר ניתן ללמוד גם מחשבון הבנק המשותף שלהם, שהופרד לפי טענת המערערת בבית הדין האזורי אך לפני כ"שנה וחצי". על ניהול משק הבית במשותף על ידי המערערת ומר אבו טיר ניתן אף ללמוד מכך שהמערערת גידלה את בתו של אבו טיר מאשתו השנייה. בהיותו של אבו טיר נשוי למספר נשים הוא מתגורר באותו מבנה בו מתגוררת המערערת, קומה אחת מעליה. בהיות פסיקת בית הדין האזורי מבוססת על קביעותיו בקשר למהימנות המערערת, על ערכאת הערעור להימנע מלהתערב בקביעותיו. דיון והכרעה 7. לאחר שנתנו דעתנו לפסק הדין שבערעור, לטענות הצדדים ולכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו העובדתית ובמסקנתו המשפטית, ולא נמצא בו טעות משפטית המצדיקה התערבותנו בו. אי לכך הרינו מאשרים את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. על האמור נוסיף עוד דברים אחדים כמפורט להלן. 8. תביעת המערערת בבית הדין האזורי התייחסה לתקופה שלאחר שחרורו מן הכלא של בעלה/גרושה מוחמד אבו טיר, מדצמבר 2005 ואילך. בית הדין נזקק לבחינת השאלה האם בתקופה זו ניהלה המערערת משק בית משותף עם אבו טיר. התייחסותו של בית הדין בפסק דינו לתקופה קודמת הייתה בעיקרו של דבר על מנת לבחון את מהימנות גרסתה של המערערת בכלל, ובנוגע לטענתה כי גרושה אינו מכלכל אותה ואינו מנהל עימה משק בית משותף, בפרט. בית הדין האזורי מצא את גרסת המערערת בלתי מהימנה לחלוטין. ואומנם, הסתירות שנמצאו בין גרסאותיה השונות, בין לגבי התקופה שלפני דצמבר 2005 ובין לגבי התקופה שלאחר מכן, גורמות לקושי אמיתי ליתן אמון כלשהו בעדותה של המערערת. לעניין זה יודגש כי בית דין זה כערכאה של ערעור לא יתערב בממצאים שבמהימנות, אלא במקרים חריגים. בנסיבות העניין שלפנינו, כפי שפורטו בהרחבה בפסק הדין, לא נמצא כל טעם להתערב בממצאיו של בית הדין האזורי. 9. על סמך התשתית העובדתית כפי שנפרשה בפניו, ובהסתמך על ההלכה הפסוקה הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המערערת ניהלה משק בית משותף עם גרושה ( ראו דב"ע מט 136-04 עזיז אל עביד - המוסד לביטוח לאומי, פדע כב' 309). משכך דחה בית הדין את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת מבעלה. על חשיבות המבחן של "ניהול משק בית משותף" לעניין חוק הבטחת הכנסה, ובקשר למשפחה הפוליגמית, עמד הנשיא סטיב אדלר במאמרו האישה הבדואית והבטחת הכנסה במשפחה פוליגמית (ראו בספר - מעמד האישה בחברה ומשפט ובעריכת פרנסיס רדאי, הוצאת שוקן, תשנ"ה-1995). יפים הדברים שם בשינויים המחויבים, לנסיבות המקרה שלפנינו. במאמרו, עומד הנשיא אדלר על מטרתו של חוק הבטחת הכנסה "להעניק גמלה לאלו הזקוקים לה, תוך הענקת גמלה אחת לתא המשפחה. המבחן של 'ניהול משק בית משותף' בחוק הבטחת הכנסה מטרתו לקבוע מי הם חברי המשפחה, וזאת על ידי קביעה האם 'בעל המשפחה' מנהל משק בית משותף עם בנות זוגו". לעניין זה אין חשיבות לשאלה האם בת הזוג הינה אשתו של אבי ילדיה. (ראו שם בעמ' 145). המבחנים שנקבעו לעניין קיומו של משק בית משותף הינם בעיקר כלכליים חברתיים: "האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזה, מה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעימן גר האיש, האם האישה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, האם חל שינוי במעמדה בגלל הגירושין... האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו'. עבור הבית שבו גרה האישה... האם לאישה יש חשבון בנק נפרד מזה של בן הזוג, האם לאישה יש מקורות הכנסה נוספים על אלה שמעניק לה בן הזוג. כמובן כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו" [שם בעמ' 141). 10. ואמנם, מנסיבות המקרה כפי שנפרשו לפני בית הדין האזורי עולה כי המערערת התגוררה בנכס של אבו טיר, בדירה המצויה בקומה מעל הדירה שבה הוא התגורר עם אשתו השלישית. אבו טיר המשיך כל השנים שלאחר הגירושין לרבות בתקופה שלאחר דצמבר 2005 להשתתף בהוצאות כלכלת הבית, וחשבונות החשמל והמים היו על שמו. המערערת אף קיבלה לאחר הגירושין חלק ממשכורתו של אבו טיר מן הווקף. המערערת היא שגידלה את בתו מנישואיו השניים, ואף לא נמצא, כי יש למערערת מקורות פרנסה נפרדים כלשהם. בשים לב לכך שעדותה של המערערת לא הייתה מהימנה על בית הדין האזורי, ולאור הנסיבות כפי שהתבררו בפניו, נכונה הייתה מסקנתו של בית הדין כי יש לראות את המערערת כמי שניהלה מנהלת משק בית משותף עם אבו טיר, ולא מצאנו כל עילה להתערב בה. אשר על כן, ונוכח כל האמור דינו של הערעור להידחות. 11. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.בתים משותפים