נזקים למכולות בנמל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים למכולות בנמל:

פסק דין זה ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין סך של 31,470 ₪. התביעה הוגשה בבית משפט השלום בחיפה והייתה קבועה בפני כב' השופט שאנן אשר ניהל מספר קדמי משפט בתיק, אך לאחר מכן החליט להעבירו לבית משפט השלום בתל-אביב. בתחילה הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, אך בהמשך נמחקה בקשה זו בהסכמת הצדדים.

מכתב התביעה עולה כי במועדים שונים נפרקו על-ידי הנתבעת בנמל חיפה (להלן: "הנמל") שש מכולות אשר לטענת התובעת שייכות לה או שיש לה הזכות להחזיק בהן. על-פי כתב התביעה, מכולות אלה נמסרו לחזקתה של הנתבעת לאחסנה על-ידה בתחום הנמל, כשהן שלמות ובמצב טוב ותקין, אך בתקופת הימצאן בחזקתה, באחריותה ובטיפולה של הנתבעת, נגרמו להן על-ידי הנתבעת או מי מטעמה נזקים בסך כולל של 7,867.47$ ארה"ב. לטענתו של ב"כ התובעת, הנתבעת אחראית באחריות ישירה או שילוחית לקרות הנזק, וזאת בין היתר מהטעמים של הפרת חובות חוזיות מפורשת או מכללא לשמור ולהשגיח על המכולות, הפרת ההתחייבויות המוטלת על הנתבעת כשומרת שכר והתרשלות בשמירה על המכולות.

בכתב ההגנה נטען כי כתב התביעה לוקה בחסר בגין חוסר בהירות והעדר פירוט. כך למשל, נטען כי לא פורט לגבי כל מכולה מתי והיכן יוצרה, מהי הפעילות שבוצעה באמצעותה, מהם המועדים והמקומות שבהם בוצעה ואילו תאונות וטיפולים עברה. הנתבעת טענה מספר טענות הגנה חלופיות וביניהן הטענות הבאות: (1) לא נגרם למכולות כל נזק בעת שהיו בחזקת הנתבעת, והן נמסרו באותו מצב שבו הגיעו לידיה; (2) הנתבעת לא הפרה חוזה כלשהו ולא התרשלה בכל הקשור במכולות, ואין להחיל בענייננו את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"; (3) המכולות לא עברו את הטיפולים הדרושים והיו חלשות, ישנות או ניזוקות עוד בטרם הגיעו לנמל; (4) המכולות מהוות כלי הובלה של המוביל הימי והן לא היו תקינות, לא נבנו מחומרים או בצורה נכונה, או שניזוקו בשל העדר סימון כראוי, אריזה לא טובה או בגלל המטענים שהיו בהם; (5) המכולות לא אוחסנו כראוי באוניה ולא ניתן היה לטפל בהן מבלי שייגרם להן נזק; (6) המכולות אינן של התובעת; (7) הנזק הינו נזק מסחרי צפוי וידוע; ו- (8) התובעת ידעה את שיטות העבודה הנהוגות בנמל והסכימה להן או שויתרה על התביעה ועל טענותיה. בנוסף נטענו טענות להעדר קשר סיבתי בין הנטען בכתב התביעה לבין הנזק, סכומי נזק מופרזים ומרוחקים, אי קיום חובת הקטנת הנזק ורשלנות תורמת של התובעת.

לאחר ניהול מספר קדמי משפט בפני כב' השופטת רונן ובפני כב' השופט יפרח, ניתן פסק דין שלפיו התביעה נמחקת בהעדר הגשת תצהירי עדות ראשית, אולם בהמשך ניתנה החלטה המאפשרת הגשת תצהירים בתיק, ולאחר מכן בוטל פסק הדין.

ב"כ התובעת הגיש בשם מרשתו תצהיר עדות ראשית של מר מוטי בן דוד. מר בן דוד הצהיר כי הוא משמש מפקח תיקוני מכולות אצל התובעת, ובמסגרת תפקידו אמון על הטיפול, המעקב והבקרה על כל נושא איתור נזקים, הערכת נזקים ותיקון מכולות השייכות לתובעת או שלתובעת הזכות להחזיק בהן. בתצהירו תיאר מר בן דוד נוהל עבודה לגבי טיפול במכולות, אשר התקיים לדבריו גם בכל המקרים נשוא כתב התביעה. לפי נוהל זה, מכולות נבדקות בעת פריקתן על-ידי חברת מונים מטעם התובעת, וכל הודעה בדבר נזק שנמצא במכולות מועברת ישירות אל מר בן דוד אשר ניגש בעצמו אל שטח הנמל, מאתר את המכולה ובודק את הנזק שהתגלה בה. על-פי התצהיר, באם מדובר בנזק חדש אשר נגרם כתוצאה מטיפול הנמל במכולה, דואג מר בן דוד להזמין את נציגי מחלקת הנזקים של הנמל לצורך בדיקה ורישום של אירוע הנזק. כמו-כן עולה מהתצהיר כי במקביל לדיווח לנמל מבצע מר בן דוד גם הערכה של היקף העבודה הנדרשת על-מנת לתקן את המכולה, מקבל הצעת מחיר מחברת גל מרין בע"מ (להלן: "גל מרין"), ובאם ההצעה סבירה, חותם על ביצוע התיקון. מר בן דוד התייחס לנזק שנגרם לדבריו לחמש מתוך שש המכולות שהוזכרו בכתב התביעה, והדגיש כי ראה באופן אישי כל מכולה וחתם על אישור הצעות המחיר. כמו-כן הצהיר כי הנזקים בכל אחת מהמכולות היו כל כך מהותיים וגלויים לעין, עד כי ברור כי אילו המכולות היו נפרקות כך מהאוניה הדבר היה בא לידי ביטוי הן בדפי המנייה והן על-ידי עובדי הנמל. לגבי חלק מהמכולות נטען כי הנמל לא הכחיש את אירוע הנזק ואת אחריותו בגינו. לבסוף הוצהר כי על-פי הנוהג הקיים בכלל ובמסגרת היחסים בין הצדדים, נהוג כי להוכחת תביעות בגין נזקים שנגרמים על-ידי הנמל נדרשת התובעת להציג הצעות מחיר ולא חוות דעת שמאיות, וכך עשתה התובעת גם במקרה זה.

בהמשך הוגש תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם התובעת של מר חיים חורש, אשר הצהיר כי הוא משמש מנהל בגל מרין – חברה אשר עוסקת בתיקון מכולות. מר חורש הצהיר כי מכולות שניזוקו מגיעות לגל מרין באמצעות חברות הספנות או סוכניהן, ונבדקות על-ידי עובדי גל מרין שהינם רשמים מדופלמים מטעם משרד התחבורה. על-פי תצהירו של מר חורש, הרשם בודק את המכולות ומעריך את הנזקים שנגרמו, כאשר המחירים הנקובים בהצעת המחיר נקבעים באמצעות תוכנת מחשב אשר הרשם מזין לתוכה את קוד הפעולה, שהוא תיאור העבודה הנדרשת. לגבי המכולות נשוא התביעה הוצהר כי הן עברו בדיקה אצל גל מרין כמקובל וכאמור לעיל, ובקשר לנזקים שנמצאו הוצאו ההערכות המצורפות לתצהיר. כמו-כן הוצהר כי מעיון בהצעות המחיר עולה כי למעט מכולה UXXU 421910 3 כל המכולות תוקנו והתובעת חויבה על-פי המחיר שננקב בהצעת המחיר.

הנתבעת הגישה הודעה לפיה היא אינה רואה צורך להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה, אולם היא שומרת על זכותה לזמן עדים נוספים אשר אינם בשליטתה, ולהגיש בהמשך תצהירי עדות ראשית מטעמה ככל שהדבר יידרש. בעקבות הודעה זו התקבלה החלטה לפיה העובדים שזימונם יתבקש יהיו עובדי חברת המנייה בלבד.

דיון ההוכחות התנהל בפני הח"מ ונשמע יחד עם תיק אחר (ת"א 80050/01). במהלך דיון ההוכחות הוגש תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם התובעת של מר משה פירוז, אשר הצהיר כי אף הוא משמש מפקח תיקוני מכולות אצל התובעת. בתצהירו חזר מר פירוז על תיאור נוהל העבודה המפורט בתצהיר הנ"ל של מר בן דוד, והצהיר כי הודעות בדבר נזק שנמצא במכולות של התובעת מועברות גם אליו ישירות, ועם קבלת הודעה כאמור הוא ניגש בעצמו אל שטח הנמל ובודק את הנזק שנתגלה בה. מר פירוז התייחס בתצהירו לנזק שנגרם למכולה הנוספת אשר נפרקה ביום 31/10/99 (ולא הוזכרה בתצהירו של מר בן דוד) והצהיר כי הוא אישית ראה את המכולה הניזוקה וחתם על אישור הצעת המחיר. גם לגבי מכולה זו הוצהר כי הנזק שנגרם לה היה כל כך מהותי וגלוי לעין, עד כי ברור כי אילו המכולה הייתה נפרקת כך מהאוניה הדבר היה בא לידי ביטוי הן בדף המנייה והן על-ידי עובדי הנמל. כמו-כן הצהיר מר פירוז כי הנמל לא הכחיש את עצם קרות האירוע ואת אחריותו לנזק.

במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון
התביעה הוגשה בגין נזקים אשר לטענת התובעת נגרמו למכולות השייכות לה או שיש לה זכות להחזיק בהן בעת שהיו בחזקתה, באחריותה ובטיפולה של הנתבעת.
תחילה אתייחס לשלוש המכולות שלהלן: (1) מכולה מספר GSTU 727469-4 שנפרקה מהאוניה ביום 15/6/99; (2) מכולה מספרUXXU 421910-3 שנפרקה מהאוניה ביום 22/1/99; ו- (3) מכולה מספרTOLU 891168-5 שנפרקה מהאוניה ביום 30/3/99.
לגבי שלוש המכולות הנ"ל צירף מר בן-דוד צירף לתצהירו דוחות Trailer Interchange Receipt (נספחים ו', יב'(2) ו- יח'(2) לתצהיר – להלן "הדוחות"), כאשר מהתצהיר עולה כי מדובר בתעודות העברה לתיקון שאושרו על-ידי נציגי הנתבעת (סעיפים 10.5, 11.7 ו- 13.9 לתצהיר). בחקירתו העיד מר בן-דוד כי מי שחתום על הדוחות הינו "בודק של המכולות מטעם המודיעין האזרחי בנמל. הוא היה מטעם ביקורת נזקים של הנמל" (עמוד 20 לפרוטוקול, תשובה 6 וכן ראו עמוד 21, תשובה 4). ב"כ הנתבעת התנגדה להגשת הדוחות אשר לא נערכו על-ידי מי מהמצהירים מטעם התובעת, אלא שלא נסתר כי מדובר במסמך שחתום על-ידי נציג מטעם הנתבעת. יתרה מזאת, בסיכומיה כלל לא הכחישה ב"כ הנתבעת כי מדובר בדוחות של מחלקת הנזקים של הנמל (סעיף 33 לסיכומים). עיון בדוחות מעלה כי סומן בהם שהנזקים נגרמו בנמל, וכן פורטו הנזקים שנגרמו לכל מכולה תוך ציון מיקום הנזק על גבי תרשים. לפיכך, משבחרה הנתבעת שלא להגיש תצהירי עדות ראשית או לזמן עדים כלשהם מטעמה על-מנת לסתור את תוכנם של הדוחות, אשר לא הוכחש כי נחתמו על-ידי נציג מטעמה, הרי שיש לקבלם כהודעת בעל דין לכך שאכן נגרמו למכולות נזקים בעת שהיו בנמל וכן לגבי סוג הנזקים שנגרמו.
משהרימה התובעת את הנטל הראשוני המוטל עליה על-מנת להוכיח כי נגרמו לשלוש המכולות הנ"ל נזקים כאשר היו בתחומי הנמל ובשליטתו, וכאשר בית משפט זה סבור כי על-פניו סוגם ואופיים של הנזקים המפורטים בדוחות מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה, הרי שהנטל עבר אל כתפיה של הנתבעת על-מנת לשלול התרשלות מצידה בעת הטיפול במכולות אלה (ראו לעניין זה בין היתר סעיף 2(ב) סיפא לחוק השומרים, תשכ"ז-1967 וסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). הנתבעת לא הציגה ראיות כלשהן לגבי אופן הטיפול במכולות, ומכאן שלא עלה בידיה להוכיח כי לא נגרמו להן נזקים עקב התרשלותה.
באשר לגובה הנזק, בדוח אשר מתייחס למכולה מספר GSTU 727469-4 (נספח ו' לתצהירו של מר בן-דוד) הוערך כי נגרם נזק של מעל 1,000$ וצוין כי הוזמן שמאי של הנמל. התובעת הגישה הצעת מחיר לתיקון המכולה שנערכה על-ידי גל מרין ונחתמה גם על-ידי מר בן-דוד, אשר על-פיה נגרמו למכולה נזקים בסך של 954$ ארה"ב. מר בן-דוד העיד כי הינו שמאי מכולות במקצועו (עמוד 17, תשובה 7), וכי ערך את טופס הבדיקה שבהצעת המחיר יחד עם הבודקים של גל מרין (ראו עמוד 20 לפרוטוקול, תשובה 3). כמו-כן העיד כי בתקופה הרלוונטית, כל מכולה אשר נגרם לה נזק בסך של 1,300 ₪ ומעלה נשלחה לגריסה (עמוד 22 לפרוטוקול, תשובה 3). עדותו של מר בן-סוס לא נסתרה. בנסיבות אלה, הנני קובע כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני המוטל עליה להוכחת הנזקים שנגרמו למכולה הנ"ל, והנטל עבר אל הנתבעת לסתור את גרסתה. לפיכך, בהעדר הצגת דוח השמאי של הנמל, וכאשר לא הובאו עדים כלשהם מטעם הנתבעת לגבי הנזקים כפי שהם משתקפים גם בנספח ו' הנ"ל, הרי שיש לקבל בעניין זה את גרסתה של התובעת.
בדוח שמתייחס למכולה TOLU 891168-5 (נספח יח'(2) לתצהירו של מר בן-דוד) צוין כי רצפת המכולה נשברה. התובעת הגישה הערכת תיקון של המכולה שנערכה על-ידי גל מרין ומר בן-דוד (עמוד 20 לפרוטוקול, תשובה 3 אשר הוזכרה לעיל), אשר על-פיה נגרמו למכולה נזקים בסך של 529.21$ ארה"ב. הפירוט אשר מופיע בהערכת התיקון מתיישב עם סוג הנזק שצוין בדוח, דהיינו תיקון רצפת המכולה. כמו-כן עולה מנספח יח' כי העבודה אושרה לביצוע בחתימתו של מר בן-דוד, וכי לא מדובר בהצעת מחיר בלבד אלא בכרטיס עבודה, כאשר מר חורש העיד כי "מה שמוגדר פה ככרטיס עבודה בוודאות תוקן" (עמוד 13 לפרוטוקול, תשובה 6). עדויותיהם של מר בן-דוד ומר חורש לא נסתרו. לפיכך, הנני קובע כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני המוטל עליה להוכחת הנזקים שנגרמו למכולה הנ"ל, ובהעדר ראיות לסתור את טענותיה לגבי הנזק אשר עולות בקנה אחד גם עם התיאור בנספח יח'(2) הנ"ל, הרי שיש לקבל את גרסתה גם לגבי מכולה זו.
לעומת זאת, בדוח שמתייחס למכולה UXXU 421910-3 (נספח יב'(2) לתצהירו של מר בן-דוד) לא הוערך סכום הנזק וצוין כי נוצר שקע בדופן שמאל בגודל של כ- 200 X 150 ס"מ. על-פי הצעת המחיר של גל מרין (נספח יב') בוצעו במכולה תיקונים רבים שאינם קשורים בהכרח לשקע שנוצר בדופן המכולה, ויש קושי להבין אילו תיקונים נובעים ישירות מהנזק שנגרם לכאורה בנמל. יצוין כי בצד הפירוט בעמוד השני של הצעת המחיר צוין בכתב יד "טלאים בגג מחלודה" (ראו עדותו של מר חורש בעמוד 14 לפרוטוקול, תשובה 3), כך שעל-פניו מדובר בבלאי ולא בנזק שנגרם על-ידי הנמל. כאשר נשאל מר חורש בחקירתו האם בוצעה הערכה של דברים שלא היו קשורים לנזק הישיר כגון טיפול בלאי או שגרתי הוסיף כי "כשאנחנו מקבלים בקשה כזו להצעת מחיר אנחנו מחשבים את כל הנזקים. אנחנו לא יודעים מאיפה בא הנזק" (עמוד 14, תשובה 2). כמו-כן יצוין כי מדובר בהצעת מחיר בלבד ומר חורש ציין בתצהירו כי מכולה זו לא כלל תוקנה בפועל. מכאן שלא עלה בידי התובעת להוכיח את גובה הנזק שנגרם לדבריה על-ידי הנמל למכולה הנ"ל.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי על התובעת לפצות את הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לשתי המכולות הנ"ל שמספרן GSTU 727469-4 ו-TOLU 891168-5 בסכום הנטען על-ידי הנתבעת, דהיינו סך של 954$ ארה"ב וסך של 529.21$ ארה"ב, ובערכם בש"ח לפי שער של 4 ₪ לדולר ארה"ב כעולה מכתב התביעה, סך של 5,933 ₪.
יצוין כי אמנם התובעת לא הציגה ייפוי כוח שעל-פיו היא מוסמכת לתבוע כספים בשם בעלי המכולות נשוא התביעה אולם מר מוטי בן-דוד העיד כי התובעת היא סוכנת של חברת "צים", וכל המכולות שאליהן התייחס בתצהירו הן של "צים" (עמוד 17 לפרוטוקול, תשובות 2-3), וכך אף עולה לכאורה מהמסמכים שהוצגו בפני. לפיכך, הנני קובע כי תשלום הפיצוי הנ"ל לתובעת יבוצע בכפוף להצגת ייפוי כוח מתאים המסמיך את התובעת להגיש תביעה כספית בשם בעלת המכולות.
כעת אתייחס לשלוש המכולות האחרות נשוא התביעה שבפני: (1) GSTU 240826-0; (2) TRLU 334447-6 ו- (3) TRIU 468236-5 (להלן: "המכולות הנוספות"). לגבי המכולות הנוספות לא הוגשו אותם דוחות אשר נערכו לכאורה על-ידי הנמל, והתובעת לא הגישה תצהירים ולא זימנה עדים שיכולים היו להעיד מידיעתם האישית מה היה מצבן של המכולות בעת שהגיעו לנמל, והאם אכן היו שלמות ובמצב טוב ותקין. מר מוטי בן-דוד ומר משה פירוז העידו כי לא היו נוכחים בעת הפריקה והטעינה של המכולות (עמוד 14 לפרוטוקול, תשובות 5 ו- 6; עמוד 18 תשובה 3; ועמוד 19 תשובות 1 ו- 6). כמו-כן העידו שהם מבססים את מסקנתם כי המכולות נפרקו בנמל במצב תקין על דוחות מנייה שנכתבו ונערכו על-ידי אחרים ועל "עדות ראיה של אנשים שלנו שהיו בשטח" (עדותו של מר בן דוד כעולה מעמוד 20 לפרוטוקול, תשובה 2; וכן ראו עדותו בעמוד 17, תשובות 9-11; ועמוד 18, תשובה ראשונה, ועדותו של מר פירוז בעמוד 15, תשובות 1 ו- 2). מר בן-דוד לא פירט על אילו עדויות ראייה הוא מסתמך, ומכל מקום מדובר בעדות מפי השמועה, הואיל ואותם עדי ראייה שאליהם התייחס לא הגישו תצהירים מטעם התובעת ולא זומנו ליתן עדות.
לטענת התובעת, הנזקים בכל אחת מהמכולות היו כל כך מהותיים וגלויים לעין, עד כי ברור כי אילו המכולות היו נפרקות כך מהאוניה הדבר היה בא לידי ביטוי הן בדפי המנייה והן על-ידי עובדי הנמל.
לגבי דוחות המנייה, על-פי תצהירי התובעת מדובר במסמכים שנערכים על-ידי חברת מנייה ששוכרת התובעת עצמה לשם בדיקת המכולות בעת הגעתן. עיון בדוחות מעלה כי הם מתייחסים בשורה אחת בלבד לכל מכולה, ובעיקר לפרטים הטכניים הקשורים אליה כגון מספר סידורי, תאריך ושעת הגעה, משקל, גודל וכו', ולא הוכח כי דוחות אלה משקפים באופן מלא וממצה את מצב המכולות ואת הנזקים אשר נתגלו בהן. על כל פנים, משלא הובאו בפני בית המשפט עדויות של מי שבדק את המכולות ותיעד את מצבן בעת שהגיעו לנמל, וזאת על אף שהבדיקות נערכו על-ידי עובדיה של חברה שנשכרה כאמור על-ידי התובעת – אין לקבל את הדוחות אשר צורפו כראיה למצב המכולות בעת הגעתן לנמל. בעניין זה יצוין כי התובעת לא טענה וודאי שלא הוכיחה שדוחות המנייה אשר צורפו הינם רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, וכן לא מדובר במסמכים דומים לאלה שנדונו בפסקי הדין שאליהם הפנה ב"כ התובעת בסיכומיו, שכן לא מדובר במסמכים ציבוריים עתיקים או מסמכים שהעדים אשר ערכו אותם נפטרו או שהבאתם לעדות אינה מתאפשרת באמצעים סבירים.
באשר לטענה כי עובדי הנמל לא הבחינו בנזק קודם לכן, לא הוצגה כל ראיה לכך שהמכולות הנוספות אכן נבדקו על-ידי מי מטעם הנמל. הדיווחים אשר מר בן-דוד ומר פירוז נוהגים למסור לטענתם לנמל אודות נזקים למכולות מועברים רק לאחר הפריקה, ועל כל פנים במקרים הספציפיים של כל אחת מהמכולות הנוספות, אין ראיה לדיווח אשר נמסר לנמל בסמוך למועד הפריקה אלא רק שבועות אחדים לאחר מכן.
הנני מקבל את טענתה של ב"כ הנתבעת בסיכומיה כי משלא הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה להוכיח שנגרם נזק למכולות הנוספות בעת שהיו בחזקתה של הנתבעת, אין להחיל לגביהן את החזקות להטלת אחריות הקבועות בסעיף 2(ב) חוק השומרים, תשכ"ז-1967 ובסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בהקשר של חוק השומרים יצוין כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהתקשרה עם הנתבעת בחוזה נפרד של שמירה על המכולות תמורת שכר, ויש לקבל את טענת הנתבעת כי השמירה על המכולות הייתה טפלה למטרה המרכזית של קליטתן בישראל ושינוען עבור התובעת. כמו-כן לא הוכח כאמור כי המכולות הגיעו לנמל כשהן תקינות לחלוטין והתובעת אף לא הצביעה ולו לכאורה על מעשה או מחדל כלשהו של הנתבעת אשר מהווה הפרת תנאי מפורש או מכללא של החוזה עם התובעת או התרשלות של הנתבעת בשמירה על המכולות.
בנוסף לכך, התובעת אף לא הוכיחה את גובה הנזק שנגרם לכל אחת מהמכולות הנוספות. הראיות היחידות שהציגה התובעת הינן הצעות המחיר של גל-מרין. מר חורש העיד כי הוא איננו שמאי או מהנדס (עמוד 12, תשובה 2) וכי לא ערך את ההצעות באופן אישי (עמוד 13, תשובה 1). מר פירוז העיד שלא היה שותף בהכנת הצעת המחיר הנוגעת למכולה שאליה התייחס בתצהירו (סוף עמוד 15 ותחילת עמוד 16 לפרוטוקול). מר בן-דוד העיד אמנם כי הכין את הצעות המחיר הרלוונטיות לתצהירו יחד עם הבודק של גל מרין, אך ההצעה אינה ערוכה כחוות דעת כדין ואף אין בתצהירו של מר בן-דוד תיאור מפורט של הבדיקות שביצע בכל מכולה והנזקים שנמצאו בצירוף תמונות להמחשת הנזקים. יודגש כי בניגוד לשלוש המכולות הראשונות שאליהם התייחסתי בפסק הדין, לגבי המכולות הנוספות לא צורפו דוחות חתומים על-ידי הנמל בצירוף תרשימים מתאימים לגבי הנזקים שנגרמו להן. כמו-כן וכפי שעולה גם מעדותו של מר חורש, המסמכים שהוגשו מטעם התובעת הינם הצעות מחיר בלבד ובהעדר קבלות על תשלום עבור התיקון, לא ברור האם המכולות הנוספות אכן תוקנו הלכה למעשה (עמוד 13, תשובות 4-6).
אין לקבל את טענתה של התובעת כי על-פי הנוהג הקיים בכלל ובמסגרת היחסים שבינה לבין הנתבעת, נהוג שלצורך הוכחת תביעות בגין נזקים שנגרמים על-ידי הנמל נדרשת התובעת להציג הצעות מחיר בלבד. לא הוכח כי הנתבעת קיבלה תביעות של התובעת אך ורק על סמך הצעות מחיר, מבלי לבצע בדיקות כלשהן מטעמה ומבלי מבלי לדרוש מהתובעת מסמכים נוספים.
אשר על כן, והואיל ולגבי המכולות הנוספות לא הציגה התובעת ראיות אחרות לנזקים שנגרמו פרט להצעות המחיר הנ"ל, הרי שלא עלה בידיה להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת אחריותו של הנמל לנזקים שנגרמו לגובה הנזק.
משלא הרימה התובעת ולו את הנטל הראשוני המוטל עליה להוכחת התביעה בכל הנוגע למכולות הנוספות, הרי שהנתבעת לא נדרשה להציג עדים מטעמה, ואין לזקוף זאת לחובתה. אילו סברה התובעת כי עדותם של הבודקים או השמאים מטעם הנתבעת יכולים היו לסייע לה להוכחת התביעה, הרי שהיה עליה להגיש בקשה לקבל פרטים אודותיהם עוד במהלך קדם המשפט ולזמנם לדיון ההוכחות. יצוין כי התובעת אף לא זימנה לצורך הוכחת תביעתה עדים נוספים שאינם בשליטת הנתבעת, כגון העובדים של חברת המנייה והבודקים של חברת גל מרין – חברות אשר התובעת היא ששכרה את שירותיהן.
מר בן-דוד ומר פירוז טענו כי הנמל לא הכחיש את הנזקים שנגרמו לחלק מהמכולות נשוא התביעה, אולם לא הוכח כי מכתבי הדרישה אכן הגיעו לידי הנתבעת בפועל, כאשר על פי עדותו של מר בן-דוד, מי שטיפלה בעניין זה מטעם התובעת הינה הגב' לילך ווגמן (עמוד 19, תשובה 3) אשר לא הגישה תצהיר מטעם התובעת. על כל פנים, בהעדר הודעה מפורשת של הנתבעת באחריותה לנזקים, יש לקבל את התביעה רק לגבי אותן מכולות שהתובעת הציגה לגביהן ראיות אשר די בהן כדי להרים את הנטל הראשוני המוטל עליה להוכחת טענותיה.
לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,933 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בבית משפט השלום בחיפה ועד למועד התשלום בפועל, וכן סך של 750 ₪ + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. התשלום יבוצעו כאמור בכפוף לכך שיומצא לידי הנתבעת ייפוי כוח שעל-פיו התובעת מוסמכת לתבוע כספים בשם בעלי המכולות נשוא התביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון