קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי מס ממענק פרישה: השופט עמירם רבינוביץ 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 2005/04; , השופטת דינה אפרתי ונציגת הציבור הגב' רונית כהן), בו נדחתה תביעת המערערת נגד המשיבה (להלן : הבנק) לתשלום סכום של 45,429 ש"ח בגין נזק שנגרם לה בשל טעויות שנפלו בחישוב המס שעל הבנק היה לנכות ממענק הפרישה לו היתה זכאית. הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי 2. המערערת עבדה בתפקידים שונים בבנק כ - 27 שנה. בשנת 2000 ביקשה המערערת לפרוש מעבודתה. טרם פרישתה ערך עבורה הבנק מסמך מיום 21.11.2000 ובו פורטו התשלומים להם זכאית המערערת עם פרישתה (מסמך זה יכונה להלן גם : מסמך הבנק). לפי העולה מהמסמך זכאית המערערת לפיצויים בגובה 952,573 ש"ח. הסכום הפטור ממס מהסך הכולל של הפיצויים עמד על פי אותו מסמך על סכום של 252,922 ש"ח והסכום החייב במס עמד על 698,875 ש"ח. במסמך פורטה האפשרות לפרוס את סכום הפיצויים החייב במס לשש שנים, כך שבכל שנה בין השנים 2001 - 2006 תשלם המערערת מס על סכום בגובה 116,479 ש"ח. אחוזי המס לכל שנה מפורטים אף הם באותו מסמך. לפי האמור במסמך סכום המס הכולל שעל המערערת לשלם הוא 85,029 ש"ח. יוטעם כי בסיפא של המסמך נכתב כי הסכומים המפורטים לעיל הם "לפי הוראות מס הכנסה הידועות לנו היום". 3. באותו היום בו נכתב המסמך הנפיק הבנק למערערת טופס 161 - הוא טופס "הודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה". בטופס 161 פירט הבנק את סכום המענק לו זכאית המערערת. בהמשכו של הטופס מצוי אישורו של פקיד השומה מיום 25.12.2000 לסכומים הפטורים ממס. כמו כן אושרה פריסת המענק החייב במס לשש שנים וכן אושרו מדרגות המס כפי שפורטו במסמך שהוכן על ידי הבנק, כאמור, ביום 21.11.2000. באישור פקיד השומה נכתב כי : "חישוב זה של מס הינו זמני, המס יקבע סופית בשומה האישית של העובד, לאחר שיגיש דו"ח שנתי על הכנסתיו [כך במקור - ע.ר.], בכל אחת משנות הפריסה". 4. לטענת המערערת, עת פנתה לפקיד השומה לצורך תיאום המס נודע לה כי הבנק טעה בחישוב מדרגות המס שעליה לשלם מדי שנה וכי המס שתחויב בו גבוה מסכום המס המפורט במסמך הבנק. המערערת הדגישה כי הפער בין חישוב הבנק לחישוב פקיד השומה אינו נובע משינוי שנערך במדרגות המס, אלא משיעורים מוטעים של מדרגות המס שפורטו במסמך הבנק. 5. לאור האמור, הגישה המערערת תביעה נגד הבנק. לכתב התביעה צירפה המערערת חוות דעת מאת רואה חשבון ממנו עולה כי הפרש המס שעל המערערת לשלם עומד על סכום של 45,429 ש"ח. יוער, כי בחוות דעתו של רואה החשבון נלקחו בחשבון השנים 2002 - 2006, בעוד בחישוב הבנק נלקחה בחשבון גם שנת 2001. 5. הבנק הכחיש מכל וכל את טענותיה של המערערת וטען, כי מסמך הבנק הוכן על פי הפרמטרים שהיו ידועים לבנק באותה עת, ובינם הוראות מס הכנסה וההסדר הנוהג עם רשויות המס. הבנק הוסיף וטען, כי הסכומים המפורטים במסמך, לרבות מדרגות המס קיבלו אישורו של פקיד השומה, ולכן אין מקום לטענתה של המערערת כאילו הוטעתה על ידי הבנק. הבנק הדגיש כי בחוות הדעת שהוגשה מטעם המערערת נפלו מספר פגמים, וכי המערערת נמנעה מלהביא נתונים באשר לסכומי המס שנדרשה לשלם בפועל. פסק דינו של בית הדין האזורי 6. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערת. בית הדין האזורי פירט את הוראת סעיף 164 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן : פקודת מס הכנסה), ממנה עולה כי על המעביד מוטלת החובה לנכות ממענק שהתקבל עקב פרישה "מס באופן ובשיעורים שנקבעו". בית הדין האזורי קבע, כי הוכח כי הבנק פעל על פי הוראות פקודת מס הכנסה, וכי שיעורי המס המנוכים, לרבות פירוט מדרגות המס אושרו על ידי פקיד השומה ביום 25.12.2000. על פי פסיקת בית הדין האזורי "ממועד שאושר הסדר הפריסה על ידי פקיד השומה, הרי ששוב אין לבנק כל מעורבות בדבר שיעורי המס הסופיים שייקבעו על ידו". 7. למרות שלא הוכח כי נפל פגם כלשהוא בהתנהלות הבנק פנה בית הדין האזורי לבחון את השאלה, האם השכילה המערערת להוכיח, כי נגרם לה נזק כלשהוא. בעניין זה קבע בית הדין, כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המערערת הינה חלקית, שכן לא ניתן למצוא בה נתונים לגבי שנת 2001, בה ככל הנראה הייתה זכאית המערערת להחזר בגובה כ - 20,000 ש"ח ממס הכנסה. טענות הצדדים בערעור 8. בערעורה טענה המערערת, כי הבנק התעלם מהוראות החוק ולא ניכה מס לפי מדרגות המס הידועות לו במועד הפרישה, וכי מחקירתה הנגדית של העדה מטעם הבנק עלה לראשונה כי הבנק לא ניכה מס לפי מדרגות המס הקבועות בפקודת מס הכנסה אלא על פי הוראות בעל פה שקיבל מפקיד השומה. לטענת המערערת, התנהלות זו מנוגדת להוראת סעיף 146 לפקודת מס הכנסה. המערערת הלינה גם על החלטתו של בית הדין האזורי בה נדחתה בקשתה להביא למתן עדות גורמים מרשות המסים. 9. הבנק טען, כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו, וכי לא הוכח כל נזק שנגרם למערערת. הבנק עמד על כך שבחוות הדעת שהוצגה מטעם המערערת בשנת 2002, היינו טרם שילמה המערערת סכומים כלשהם למס הכנסה נטען, כי הנזק שנגרם לה עומד על 45,429 ₪, ואולם בחקירתו הנגדית של מר נתיב שערך את חוות הדעת שהתקיימה בשנת 2006, עת היו ידועים כבר שיעורי המס ששילמה המערערת בפועל עלה, כי הנזק שנגרם לה עומד על 22,840 ש"ח. הבנק הדגיש כי יש להביא בחשבון גם החזר מס שקיבלה המערערת עבור שנת 2001 בגובה 20,000 ש"ח ולפיכך לא נגרם לה כל נזק. 10. בהתייחסו לטענת המערערת, לפיה היה על הבנק לפרט במסמך את מדרגות המס הקבועים בפקודה ולא את מדרגות המס כפי שניתנו על ידי פקיד השומה בעל פה - טען הבנק כי לפי הוראתו של סעיף 164 לפקודה על הבנק היה לנכות מס במקור, ואולם בעשותו כן משמש הבנק צינור בלבד להעברת חוב המס של העובד לרשויות המס. במקרה הנוכחי, פעל הבנק על פי הוראות פקיד השומה, כפי שמצאו ביטוים באישורו מיום 25.12.2000, ולכן לא נפל כל פגם בהתנהלותו. הכרעה 11. לאחר שעיינו בטענות הצדדים כפי שמצאו ביטוים בכתב ובעל פה הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, שכן לא הוכח כי נפל פגם כלשהוא בהתנהלות הבנק המחייב פסיקת סעד לטובת המערערת. 12. לפי העולה מחומר הראיות טרם פרישתה קיבלה המערערת לידיה מסמך שהוכן על ידי הבנק ובו פורטו תנאי פרישתה, לרבות מדרגות המס ושיעורי המס שיהיה על המערערת לשלם לאחר פרישתה. הרקע להכנת המסמך פורט בחקירתה הנגדית של הגב' עופרה גוטמן שהעידה מטעם הבנק, בזו הלשון : "אני ערכתי את החשוב לפי הוראות מס הכנסה. הבנק בעצם עושה איזה שהוא שירות לעובדים שלו, במקום לשלוח את העובד למס הכנסה, הוא מקבל ממס הכנסה הוראות איך להוריד בפריסה את סכום המס" (עמוד 18 לפרוטוקול בית הדין האזורי). 13. כשנשאלה הגב' גוטמן כיצד מתקבלות הוראות פקיד השומה טרם עריכת החישוב הפרטני לכל עובד ועובד השיבה : "אנחנו נפגשים מדי שנה עם מס הכנסה, ומתאמים את צורת החישוב לגבי שנה הבאה, אם יש שינויים וצריכים אנחנו נפגשים גם במהלך השנה". 14. עיננו הרואות, הנתונים המפורטים במסמך הבנק התקבלו בהתאם להוראות פקיד השומה. אין הוכחה טובה יותר לטענה זו מאשר אישור מסמך הבנק על ידי פקיד השומה על גבי טופס 161 המאשר את נכונות אחוזי המס המוצגים במסמך הבנק ככתבם וכלשונם. אשור זה של פקיד השומה קובע, למעשה, כי האמור בתחתית מסמך הבנק, לפיו המס ינוכה "לפי הוראות מס הכנסה הידועות לנו היום" אכן כך נעשה. מסקנת הדברים היא שמסמך זה של פקיד השומה קובע בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי הבנק מילא כדין אחר התחייבותו במסמך הבנק, ולא הייתה לו באותה עת כל חובה לנהוג אחרת, אלא הוא היה חייב לנהוג אך ורק לפי הוראות אלה של פקיד השומה. בכך יצא הבנק ידי חובתו והתחייבותו, וכל שינוי באחוזי המס ככל שהיה, לא היה כבר בתחום אחריותו של הבנק שהייתה מוגבלת למידע הקיים לגבי אחוזי המס בתאריך הקובע במקרה זה- הוא מועד הוצאת מסמך הבנק. במועד זה, כפי שקבע פקיד השומה, היה המידע שהוצג על ידי הבנק נכון. נתון זה לא נסתר. יש להדגיש כי מדובר בחישוב לגבי תקופה עתידית באורך של שש שנים, שמלכתחילה חייב היה להיות משוער ללא יכולת לצפות בדיוק, מה יהיה גובה המס בתקופה עתידית זו. ככל שלאחר זמן הסתבר, כי אחוזי המס היו גבוהים יותר, הרי אין לבנק כל אחריות לכך, כאשר, כאמור, הוכח באמצעות האישור הנ"ל של פקיד השומה, כי בתאריך הקובע, מועד הוצאת מסמך הבנק, נהג הוא כמתחייב מהתחייבותו באותו מסמך. יוטעם, כי במסמך הבנק והן באישור פקיד השומה צוין מפורשות, כי השיעורים המפורטים באותם מסמכים הינם זמניים בלבד, וכי השיעורים הסופיים יקבעו לפי השומה הסופית של המערערת שתינתן לאחר שיומצאו כל הנתונים הרלוונטיים לאותה שנת מס כגון עבודה נוספת או נסיבות אישיות אחרות. המערערת, שניהלה משא ומתן ממושך עובר לפרישתה מוחזקת כמי שהייתה מודעת לתנאים אלה והסכימה להם עובר לפרישתה. למעשה, היינו יכולים להסתפק בנימוקים אלה כדי לדחות את ערעור המערערת, אך מצאנו מקום להתייחס גם לעניין הנזק הנטען על ידי המערערת. 15. המערערת סמכה את טענתה לגובה הנזק שנגרם לה על חוות דעת רואה החשבון. ברם, חוות דעת זו מסתבר שהיא חסרה ומוטעית, ולא ניתן לבסס עליה כל קביעה לגבי גובה הנזק שנגרם למערערת לטענתה. יצוין כי בחקירתו הנגדית ציין רואה החשבון, שערך את חוות הדעת שהוצגה מטעם המערערת, כי הנתונים עליהם מבוססת חוות דעתו הינם נתונים משוערים, וכי אילו היה עורך את חישוביו על פי נתוני האמת כפי שהיו ידועים בשנת 2006 הייתה התוצאה אחרת מזו שפורטה בחוות דעתו (ראה עמוד 8 לפרוטוקול בית הדין האזורי). בהקשר זה יצוין גם שבחישוב הנזק לא הובאה בחשבון שנת 2001, בה הייתה זכאית המערערת להחזר מס. המסקנה המתבקשת היא שלא הוכח נזק שנגרם למערערת. 16. סוף דבר - מכל הטעמים דלעיל נדחה הערעור. המערערת תשלם לבנק שכר טרחת עורך דין בסך 5000 ש"ח. לא ישולם הסכום האמור תוך 30 יום ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד המצאת פסק הדין למערערת ועד התשלום בפועל. מענק פרישהמענקפרישהמיסיםניכוי מס