קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סניף לא פעיל בחוק יישום תוכנית ההתנתקות: 1. לפנינו ערעור, שהוגש ביום 12.06.08, על החלטת ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה - 2005 (להלן - החוק), אשר ניתנה בעניינה של המערערת ביום01.02.06 (להלן - ההחלטה). המערערת טוענת כי נפלו טעויות מהותיות בהחלטה, הסותרות את לשונו של החוק ואת מטרתו, בכך שנקבע בה כי המערערת אינה זכאית לפיצוי לפי השווי הפיננסי בהתאם לחוק (ולמעשה אינה זכאית כלל לפיצוי), הואיל ולא נגרמה לה, כתוצאה מההתנתקות, פגיעה ניכרת בהכנסותיה. הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים 2. המערערת הינה חברה פרטית הפועלת למעלה מ- 30 שנים כחברה תעשייתית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של ריהוט וציוד רפואי לבתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים. המערערת פועלת באזור התעשיה הצפוני של אשדוד, במבנה שכור בשטח של כ- 4000 מ"ר, והחלה לפעול באזור התעשיה ארז בשנת 1992, עד לפינוי. 3. לטענת המערערת, היא פעלה באזור ארז במבנה שכור בשטח של כ- 420 מ"ר, בו העסיקה כ- 12 עובדים פלשתינאים מעזה. רובם המכריע של מוצרי המערערת (כ- 90%) עברו עיבוד גולמי, שכלל ריתוך, השחזה וליטוש באזור ארז, והיו מועברים להמשך הייצור, לרבות צביעה, הרכבה ואיבזור, לאתר באשדוד. לטענתה, הפעלת העסק נעשתה בצורה האמורה, חרף הקשיים בשל הריחוק הגיאוגרפי, הואיל והדבר היה כדאי מבחינה כלכלית עקב עלות העסקתם הנמוכה של העובדים הפלשתינאים ומאידך, יעילותם הגבוהה מאוד, הן מבחינת התפוקה והן מבחינת איכות העבודה. 4. לאחר הפינוי החלה המערערת לגייס עובדים חדשים (רתכים ועוזרי רתכים) במקום אלה שעבדו באזור ארז, ונערכה גם מבחינה פיזית על ידי הרחבת שטח המפעל באשדוד בכ- 200 מ"ר נוספים, ושימוש בקבלני משנה ונותני שירותים חיצוניים. לטענת המערערת, איכות עבודתם של קבלני המשנה התגלתה כירודה, דבר שגרם לפגיעה במוניטין שלה, ומאידך, עלותם ייקרה את עלות מוצריה באופן חד. 5. בתביעה לפיצוי בגין עסק, שהגישה המערערת לועדת הזכאות בשנת 2005, ובתגובתה לחוות דעתם של עורכי הדין מטעם המינהלת טענה המערערת, ביום 26.01.06, כי בעקבות הפסקת הפעילות בשטח המפונה תיפגע פעילותה פגיעה ניכרת באופן שהכנסותיה יקטנו בהיקף ניכר. המערערת טענה כי היא עונה להגדרה של "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" לפי סעיף 62 לחוק, ולכן זכאית לפיצוי פיננסי. עוד נאמר בתגובת המערערת, כי במידה והועדה לא תקבל עמדה זו, מבקשת היא לטעון בפני הועדה המיוחדת, לפי סעיף 68(ב) לחוק. 6. בהחלטתה מיום 01.02.06, שהיא ההחלטה נשוא הערעור, קבעה המשיבה כי העסק של המערערת באזור המפונה הוא שלוחה של עסק שפעל באשדוד וכי פעילותה של המערערת, בעלת השלוחה, לא תיפגע פגיעה ניכרת עקב הפסקת פעילותה של השלוחה באופן שהכנסותיה של המערערת יקטנו באופן ניכר. המשיבה קבעה כי השלוחה לא היתה פעילה ביום הקובע, וכי לא ניתן לפצות את המערערת בגין "סניף שלא היה פעיל ביום הקובע" הואיל ולא היו לסניף מקרקעין או מבנה. עוד קבעה המשיבה בהחלטתה, כי הקריטריון לפגיעה הוא בדיקת הירידה בהכנסות ולא ירידה ברווח, וכי היא היתה רשאית להסתמך על מאזני בוחן לשנים 2005-2004, המאוחרים ליום הקובע, לצורך בחינה אם היתה פגיעה ניכרת בהכנסות. יצויין, כי היתה גם דעת מיעוט בהחלטה, של רו"ח אברהם קרלמן נציג הציבור, לפיה ההתייחסות ל"הכנסות" לענין הפגיעה הניכרת הינה למעשה ל"רווח" של העסק. 7. בעקבות דחיית תביעתה של המערערת, המליצה ועדת הזכאות בפני הועדה המיוחדת להפעיל את שיקול דעתה ולפצות את המערערת, חרף אי קיום התנאים הפורמאליים שבחוק לצורך הגדרתה כסניף פעיל, ולהעניק לה פיצוי בסכום של 267,000 ₪, הוא הסכום אשר לו היתה זכאית המערערת, לפי מסלול השווי הפיננסי, אילו היתה עומדת בתנאי החוק. 8. בהחלטתה מיום 15.05.08 קבעה הועדה המיוחדת פיצוי למערערת בסך של 702,860 ₪, כמעט פי 3 ממה שהמליצה ועדת הזכאות. בהקשר זה קיבלה הועדה המיוחדת, לפנים משורת הדין, את טענות המערערת לפיהן יש לקבוע את חלקה של הפעילות בארז לפי מספר העובדים ולא לפי שכרם, וכי יש להחזיר לעסק חלק משכרם של דובי ורן צימבליסטה, בני משפחה של בעלי העסק, שהיה גבוה בהרבה מתרומתם האמיתית לעסק, ולכן הגדילה הועדה המיוחדת באופן משמעותי את סכום הפיצוי מעבר להמלצת ועדת הזכאות. 9. המסגרת הנורמטיבית "סניף" מוגדר בסעיף 62 לחוק כך: "סניף, לרבות שלוחה, של עסק שאינו עסק בשטח מפונה, שפעל, במועד כלשהו לפני היום הקובע, במקרקעין בשטח מפונה, ושביום הקובע התקיימו לגביו שני אלה: (1) בעל העסק היה ישראלי; (2) לעסק, לבעל העסק או לתאגיד שבשליטת מי מהם היתה זכות במקרקעין שבהם פעל הסניף". 10. לצורך הפיצוי, מבחין החוק בין "סניף שהיה פעיל ביום הקובע", הזכאי לפיצוי על פי סעיף 66 לחוק לפי שווי הנכסים של הסניף או לפי השווי הפיננסי, לפי בחירת הזכאי, לבין "סניף שלא היה פעיל ביום ביום הקובע", הזכאי לפיצוי על פי סעיף 67 לחוק בסכום ההוצאות שהוציא לרכישת הזכות במקרקעין שבהם פעל הסניף ולבניית המבנה על המקרקעין, הרחבתו או התאמתו. 11. "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" מוגדר בסעיף 62 לחוק כך: "סניף שהתקיימו לגביו כל אלה: (1) הועסקו בו עובדים בתקופה של 6 חודשים מתוך 12 החודשים שבתכוף לפני היום הקובע; (2) היה העסק בעל הסניף חייב בהגשת דוחות תקופתיים לפי חוק מע"מ - העסק הגיש דוחות תקופתיים לתקופה כאמור בפסקה (1) שבהם נכללו נתונים לגבי פעילותו של הסניף; (3) ועדת זכאות קבעה כי פעילותו הכלכלית של העסק בעל הסניף תיפגע פגיעה ניכרת עקב הפסקת הפעילות של הסניף, באופן שהכנסותיו של העסק יקטנו בהיקף ניכר". טענות המערערת 12. בכתב הערעור טוענת המערערת שתי טענות מרכזיות: (א) יש לסווג את פעילות המערערת באזור התעשיה ארז כפעילות של סניף פעיל כהגדרתו בסניף 62 לחוק, וזאת עקב שלוש הנמקות עיקריות: (1) שגתה המשיבה שעה שביססה את החלטתה בענין "הפגיעה הניכרת" על מאזני בוחן לשנים 2005-2004 ולא על סמך נתונים ומסמכים שצירפה המערערת לבקשתה לפיצוי והמתייחסים לפעילות העסק עד ליום 31.12.03. בסיכומי התשובה מבססת המערערת את טענתה זו על האמור בפסק דין בוע 200/08 בענין הגרעין בע"מ שניתן על ידי ביום 7.7.09 (להלן - פס"ד הגרעין); (2) שגתה המשיבה שעה שפירשה את המושג "הכנסות" לענין "הפגיעה הניכרת" באופן מילולי, ולא במובנו המהותי, דהיינו הכנסות נטו שמשמעותן למעשה "רווח", ולכן הפגיעה הניכרת משמעה למעשה פגיעה ברווחיות העסק; (3) שגתה המשיבה שעה שהתעלמה מהוכחות שהובאו על ידי המערערת לכך שאכן נגרמה לה בפועל פגיעה כלכלית ניכרת מהפסקת הפעילות באזור התעשיה בארז. לחלופין, כי אין לסווג כלל את פעילותה של המערערת באזור התעשיה ארז כפעילות של "סניף" כהגדרתו בחוק, שכן "סניף" יכול להיות רק ל"קונצרנים גדולים" כדוגמת בנקים, ולא לעסקים מן הסוג של המערערת. לטענת המערערת בסעיף 4.7 לסיכומי התשובה, קיימת לאקונה בחוק ושום עסק שהפעיל סניף או שלוחה באזור לא קיבל פיצוי בהתאם לחוק אלא בדרך של פשרה או תשלום שהוכר על ידי הוועדה המיוחדת. 13. לענין התשלום שקבעה הועדה המיוחדת טוענת המערערת, כי מגיע לה פיצוי גבוה בהרבה מהסכום שקיבלה, ובוודאי גבוה בהרבה מהפיצוי שנקבע לה על ידי ועדת הזכאות. לטענתה, אם יתקבלו טענותיה וייקבע שמגיע לה פיצוי לפי השווי הפיננסי - כי אז תצטרך ועדת הזכאות לקבוע מהו הפיצוי המגיע, שנע לטענתה בין 2.4 מיליון ₪ לבין 3.8 מיליון ₪, ומכל פיצוי שייקבע יופחתו הסכומים שנתקבלו על ידי המערערת. בסעיף 3 לסיכומי התשובה טוענת המערערת בענין זה, כי לא היתה למשיבה כל סמכות לקבוע אם המערערת זכאית לפיצוי אם לאו, ובוודאי שלא היתה לה כל סמכות לקבוע את שיעור הפיצוי שאינו בהתאם לחוק אלא רק פרי יצירה של ועדת הזכאות בלבד. בסעיף 5.4 לסיכומי התשובה מבקשת המערערת להבחין בין עסקים שפעלו בגוש קטיף לבין עסקים שפעלו בארז. בעוד שאלה שפעלו בגוש קטיף הוקמו ופעלו על מנת לספק את צרכי תושבי האזור, הרי שהעסקים בארז הוקמו ופעלו על בסיס זמינות פועלי הייצור ועלותם הנמוכה, ולאור שינוי מהותי זה אין לגזור גזירה שווה בין העסקים בשני האזורים. טענות המשיבה 14. לטענת המשיבה, במסגרת ההחלטה של הועדה המיוחדת קיבלה המערערת פיצוי מעל ומעבר למגיע לה על פי החוק. מטרת החוק היא להביא לכך שהמפונים יקבלו פיצוי הוגן וראוי, וכל עוד הפיצוי המשולם בפועל, בין "מכיסה" של ועדת הזכאות ובין אם "מכיסה" של הועדה המיוחדת, הוא ראוי והוגן - לא יכולה להיות למערערת כל טענה ,ולא היה כלל מקום לערעור. 15. המשיבה טוענת, כי המערערת אינה עונה להגדרת "סניף פעיל" לפי סעיף 62 לחוק. לטענתה, הואיל ובמקרה דנן לא מדובר בסניף שמוכר מוצרים ללקוחות הרי שממילא לא מדובר בסניף שמניב הכנסות ולכן אין להניח כי פינויו בהכרח יגרום לפגיעה כלשהי בהכנסות המערערת, ובוודאי שלא ניתן להניח שתיגרם פגיעה ניכרת. בהקשר זה נטען עוד, כי לא רק שההכנסות של המערערת לא קטנו בהיקף ניכר אלא שהן גדלו, כפי שעולה מהדו"חות הכספיים לשנים 2005-2004, ואין בסיס לטענת המערערת כי הועדה חייבת לעצום עיניים נוכח נתוני האמת. עוד נטען, כי החוק נוקט במבחן הפגיעה בהכנסות ולא במבחן הפגיעה ברווחים. 16. המשיבה הודפת את טענתה החלופית של המערערת לפיה פעילותה באזור התעשיה ארז לא היתה כלל פעילות של "סניף", וטוענת בהקשר זה, כי קבלת עמדת המערערת תביא לפגיעה קשה במפונים מסוגה, שכן אם אין המדובר ב"סניף" הרי שהמערערת גם לא עונה על הגדרת "עסק פעיל ביום הקובע" וגם לא על הגדרת "עסק שאינו פעיל ביום הקובע" (בשתיהן נדרש תנאי לפיו עיקר פעילותו של העסק היה בשטח מפונה), ולכן התוצאה תהא שאין המערערת זכאית לפיצוי כלל. 17. לטענת המשיבה, על אף שהמערערת אינה עונה להגדרת "סניף פעיל", הרי שהחלטת הועדה המיוחדת העניקה לה פיצוי שהעמיד אותה, הלכה למעשה, במצב כאילו היתה סניף פעיל, תוך שהיא מניחה הנחות שהקלו עד מאוד עם המערערת, ולכן אין נפקא מינא אם המערערת היא "סניף" אם לאו. דיון 18. השאלה הראשונה שעלינו לבחון הינה, האם אותו חלק מן העסק של המערערת שהתנהל באזור התעשיה ארז הוא בגדר "סניף" כמשמעותו בחוק, אם לאו. 19. הגדרת "סניף" בסניף 62 לחוק כוללת גם שלוחה של עסק שאינו בשטח מפונה אשר פעל, במועד כלשהו לפני היום הקובע, במקרקעין בשטח מפונה. החוק נוקט בלשון מרחיבה, ולמעשה כל חלק של עסק שאינו בשטח מפונה, שפעל בצורה כזו או אחרת ובמועד כלשהו בשטח מפונה לפני היום הקובע, נחשב ל"סניף", וזכאי לפיצוי, אם נתמלאו לגביו כל תנאי ההגדרה של "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" שבסעיף 62 לחוק. בדרך זו מרחיבה הגדרת "סניף" את מעגל הזכאים לפיצוי על פי החוק. יצויין, כי לא מצאתי בחוק סימוכין לטענת המערערת לפיה אין לגזור גזירה שווה בין העסקים בגוש קטיף לבין העסקים בארז. החוק מתייחס ל"שטח מפונה" ולעסקים בשטח זה, ואין מקום לפרשנות המוצעת על ידי המערערת בענין זה. 20. המערערת טוענת כי בחוקקו את ההוראות לענין "סניף" התכוון המחוקק לנטרל את האפשרות שקונצרנים גדולים, כדוגמת בנקים, שהפגיעה בהם בעקבות הפסקת פעילותו של סניף שלהם באזור מפונה היתה קטנה, אם בכלל, יגישו תביעה לפיצוי לפי השווי הפיננסי. לטענת המערערת ,לא היתה כוונה להחיל את הגדרת "סניף" על עסק מסוגה של המערערת ויש להתייחס לעסק כזה, שהגיע לאזור על מנת להקים יחידת ייצור שנהנית מכח עבודה זול וזמין, כמו אל עסק שפעל באזור מפונה בלבד וזכאי לפיצוי לפי השווי הפיננסי. אין בידי לקבל טענה זו. אין בחוק רמז לטענה כאילו רק לקונצרנים גדולים דוגמת בנקים יכול להיות "סניף". ההיפך הוא הנכון - כפי שנאמר לעיל, כל חלק מעסק וכל פעילות כלכלית יכולים להיחשב כסניף, ובלבד שמתקיימים לגביהם תנאי הגדרת "סניף" שבסניף 62 לחוק, דהיינו שמרכז פעילותו של העסק בעל הסניף הוא מחוץ לשטח המפונה, וביום הקובע בעל העסק היה ישראלי והיתה לעסק או לבעליו זכות במקרקעין שבהם פעל הסניף בשטח המפונה. 21. בסעיף 68(ב) לחוק, שעניינו סמכותה של הועדה המיוחדת להגדיל פיצוי במקרים יוצאי דופן, נקבע כי במסגרת סמכותה רשאית הועדה המיוחדת להחליט כי "עסק שהוא סניף, לרבות סניף של בנק" יקבל פיצוי לפי השווי הפיננסי שלו, וזאת בהתחשב בהוראות סעיף 66 לחוק, שעניינו כזכור פיצוי בשל סניף פעיל ביום הקובע. מכאן, שבמלה "סניף" התכוון המחוקק לסניף מכל סוג שהוא ,לרבות סניף של בנק, ולאו דווקא לסניף של "קונצרן גדול" שלא ברור מה נכלל במונח זה ואשר, כאמור, אין לו זכר בחוק. 22. המסקנה היא אם כן, שהשלוחה של המערערת באזור התעשיה ארז, אשר בה התקיימו חלק מתהליכי הייצור של מוצריה, דהיינו העיבוד הגולמי שלהם, היתה בגדר "סניף" כהגדרתו בסניף 62 לחוק. לאור המסקנה האמורה, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם השלוחה היתה "עסק שהיה פעיל ביום הקובע" כהגדרתו בחוק וזכאית לפיצוי לפי סעיף 66 או "עסק שלא היה פעיל ביום הקובע" וזכאית לפיצוי לפי סניף 67 לחוק, או שמא לא היתה זכאית לפיצוי כלל הואיל ולא מילאה אף אחת מן ההגדרות האמורות. 23. משקבעתי שהשלוחה של המערערת הינה "סניף" כהגדרתו בסניף 62 לחוק, יש לבחון כעת האם התקיימו כל התנאים המצטברים שבהגדרה "סניף שהיה פעיל ביום הקובע", על מנת להעניק למערערת פיצוי לפי השווי הפיננסי לפי סניף 66 לחוק. 24. בהקשר זה, מוכנה אני להניח שלגבי השלוחה של המערערת התקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) להגדרת "סניף שהיה פעיל ביום הקובע", דהיינו הועסקו בשלוחה עובדים בתקופה של 6 חודשים מתוך 12 החודשים שבתכוף ליום הקובע (המערערת הצהירה שבשלוחה בארז הועסקו עד לפינוי 12 עובדים פלשתינאים), וכי המערערת הגישה דו"חות תקופתיים למע"מ שבהם נכללו נתונים לגבי פעילותה של השלוחה. השאלה הינה אם כן, האם התקיימו לגבי השלוחה של המערערת תנאי פסקה (3) להגדרה, דהיינו כי פעילותה הכלכלית של המערערת תיפגע פגיעה ניכרת עקב הפסקת הפעילות של הסניף, באופן שהכנסותיה של המערערת יקטנו בהיקף ניכר. 25. פרשנותו של התנאי שבפסקה (3) להגדרה "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" שבסעיף 62 לחוק נדונה בהרחבה בפסק דינה של כב' השופטת זינגר בוע 164/07 פז חברת נפט בע"מ נ' ועדת הזכאות (להלן - פסק דין פז) וכן בפסק דין הגרעין, ודומה שאין צורך לחזור על האמור בפסקי דין אלה כאן. 26. בניגוד למסקנתה של כב' השופטת זינגר בפסק דין פז הרי שבפסק דין הגרעין מסקנתי היתה, ואינני חוזרת בי ממסקנה זו, כי הפגיעה עקב הפסקת הפעילות של הסניף צריכה להיות פגיעה ממשית ולא בגדר זוטי דברים בלבד, כי הפגיעה צריכה להיות בהכנסות העסק ולא ברווחיו, כי אין להתייחס לענין הפגיעה בהכנסות לנתונים מאוחרים מתקופת הפינוי עצמו, וכי אין "להעניש" עסק שהגיע לגידול בהכנסותיו בתקופה שלאחר הפינוי, בין היתר, עקב פעולות התייעלות שביצע לאחר הפינוי ואשר הוכתרו בהצלחה והשפיעו לטובה על הכנסותיו. 27. על אף מסקנותי האמורות בפסק דין הגרעין, נראה שהמקרה של המערערת שונה בתכלית השינוי מן הסניף של חברת הגרעין בע"מ ביישוב גני טל בגוש קטיף, שלגביו התקבל הערעור בפסק דין הגרעין, ואף מן הסניף של חברת "פז" תחנת התדלוק בנווה דקלים, נשוא פסק דין פז. בניגוד לסניף של חברת הגרעין בע"מ, שנוהל באזור המפונה כיחידה עצמאית מיתר סניפי העסק והיווה את המוקד המרכזי לחקלאים בגוש קטיף לרכישת תשומות חקלאיות על ידם, הרי במקרה של המערערת אין המדובר בסניף שביצע מכירות ללקוחות, אלא היווה רק חלק קטן משרשרת הייצור, וממילא לא הניב הכנסות. בסעיף 3.3 לסיכומיה מפרטת המערערת כי בסניף המדובר באזור התעשיה ארז בוצעו עבודות השחזה, ריתוך וליטוש של חומר גלם, כאשר המשך תהליך הייצור התבצע במפעל של המערערת באשדוד. אמנם, עלות עבודתם של העובדים בסניף בארז היתה נמוכה מזו של עובדים מאותו סוג שגוייסו על ידי המערערת לאחר הפינוי לצורך המשך קיומו של חלק זה מתהליך הייצור בחצרי המפעל באשדוד, אולם משנקבע שהסניף לא הניב הכנסות, ממילא אין מקום להניח כי פינויו בהכרח יגרום לפגיעה בהכנסות המערערת, ובוודאי שלא ניתן להניח שתיגרם פגיעה ניכרת, וזאת גם בלי להתייחס לנתוני האמת מהשנים 2005-2004, המאששים הנחה זו ומראים שלא רק לא היתה פגיעה ניכרת אלא שהיה אף גידול בהכנסות. 28. בהקשר להתייחסות לנתוני אמת של עסק לאחר הפינוי יובהר, כי על אף מסקנתי בפסק דין הגרעין, אין הכוונה כי על המשיבה לעצום עיניים נוכח נתוני האמת. נתוני האמת הם אינדיקציה שצריכה להיבחן ויכולה להיבחן, והמשקל שיינתן לנתוני אמת אלה יכול וישתנה ממקרה למקרה. בפסק דין הגרעין סברתי שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה אין ליתן משקל לנתוני האמת, ומאידך במקרה שלפנינו, עקב ההבדל הגדול בין פעילותה ואופיה של השלוחה של המערערת, לבין הסניף של חברת הגרעין, מהווים נתוני האמת אינדיקציה נוספת לכך שפינויה של השלוחה לא גרם לפגיעה ניכרת בהכנסותיה של המערערת במובן האמור בפסקה (3) להגדרה של "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" בסניף 62 לחוק. 29. זאת ועוד, המערערת לא הציגה נתונים שיכולים לבסס טענה כי הכנסותיה יקטנו באופן ניכר. אמנם בפרק השני לכתב הערעור ובסעיף 10 לסיכומי המערערת נטען כי הפסקת פעילות הסניף גרמה למערערת פגיעה כלכלית ניכרת, אולם טענה זו מתבססת בעיקר על גידול בעלויות הייצור עקב אי היכולת למצוא עובדים מיומנים במקום העובדים הפלשתינאים שהועסקו בסניף באזור התעשיה ארז, ועקב העליה המשמעותית בעלויות שכר העבודה. אין בידי לקבל טענות אלה, שכן לא מדובר בפגיעה, אם אכן היתה, עקב הפינוי עצמו אלא עקב שיקולי המערערת איזה סוג של עובדים להעסיק מלכתחילה. אילו היתה המערערת מקבלת היתר להעסיק בסניף עובדים מקצועיים זרים, שהיו עוברים לעבוד במפעל באשדוד לאחר הפינוי, באותם תנאי עבודה - האם גם אז היתה יכולה לטעון שנגרמה לה פגיעה ניכרת בהכנסות עקב הפינוי? דומה כי התשובה לכך ברורה ואין צורך להרחיב. 30. עוד יצויין, כי ראיתי לקבל את טענת המשיבה המפורטת בסעיף 43 לסיכומיה, לפיה אילו היתה הנחה, בעת חקיקתו של החוק, כי לכל עסק תיגרם פגיעה ניכרת כתוצאה מפינוי סניף שהפעיל באזור מפונה, אזי ממילא המחוקק היה החוק קובע כי כל עסק כאמור יפוצה, ומלכתחילה לא היה נקבע מבחן "הפגיעה הניכרת". 31. המסקנה היא אם כן, שהסניף של המערערת באזור התעשיה ארז לא עמד בתנאי ההגדרה "סניף שהיה פעיל ביום הקובע" שבסעיף 62 לחוק, ולכן לא נתגלה פגם בהחלטת המשיבה עת קבעה כי המערערת אינה זכאית לפיצוי לפי השווי הפיננסי עקב פינויו של הסניף. 32. לאור ההחלטה האמורה של המשיבה, היה זה אך הוגן מצידה לבצע תחשיב מוצע של פיצוי למערערת שהיה מוענק לה אילו היתה קמה לה זכאות לפיצוי על פי הוראות החוק, ולהמליץ בפני הועדה המיוחדת לפסוק למערערת את פיצוי המוצע בסך של 267,000 ₪. כפי שעולה מסעיף 13 להחלטת הועדה המיוחדת, באשרה תשלום מיוחד לפי סעיף 137 לחוק צעדה הועדה המיוחדת, לפחות בתחילת הדרך, במסלול שהותווה על ידי המשיבה בהמלצתה. במילים אחרות, הועדה המיוחדת אישרה את אופן החישוב של המשיבה, ובנוסף מצאה לנכון להקל עם המערערת ולהגדיל את הפיצוי לסכום של 702,860 ₪. אם סברה המערערת כי שגתה הועדה המיוחדת כאשר אישרה את התחשיב שהוצע לה על ידי המשיבה - עמדה לה הזכות להגיש עתירה מינהלית לפי סעיף 137 (ד) לחוק. 33. לפיכך, אני קובעת כי המערערת קיבלה בסופו של דבר פיצוי הוגן וראוי, בהתאם למטרותיו של החוק כפי שפורטו בסעיף 1 לחוק, ולכן אין היא זכאית לכל פיצוי נוסף. סוף דבר 34. לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבה תוך 30 ימים, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. תוכנית ההתנתקות / מפונים