קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה בקידום מכירות יחסי עובד מעביד: השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (הנשיאה עליה פוגל; עב' 2380/04) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר במעמדו כעובד של המשיבה (להלן גם: "ידיעות אחרונות") ולשלם לו את זכויותיו הנובעות ממעמדו כ"עובד". 2. הרקע העובדתי ופסק דינו של בית הדין האזורי א. תפקידו של המערער בידיעות אחרונות היה מקדם מכירות ונותן שירותי גביה וויסות (השלמת חוסרים). תחילת ההתקשרות עם ידיעות אחרונות הייתה ביום 1.9.98 עד לסוף שנת 2002 - תחילת שנת 2003. ב. אין חולק, כי המערער היה בעלים של עסק עצמאי והתמורה עבור שירותיו לידיעות אחרונות ניתנה כנגד חשבוניות. ג. בית הדין האזורי בחן את העדויות שהובאו בפניו לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין קביעת יחסי עובד ומעביד ומסקנתו היתה, כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד. מסקנתו זו התבססה בעיקר על העדפת עדויותיהם של העדים מטעם ידיעות אחרונות על פני עדותו של המערער לגבי אופי עבודתו ותפקידו בידיעות אחרונות. בית הדין האזורי קבע, כי לא מתקיים הפן החיובי בכך שהמערער לא השתלב במערך הארגוני והתפעולי של ידיעות אחרונות אלא סיפק לו שירותים כגורם חיצוני עצמאי. המערער הגיע בבוקר לקחת את העיתונים אותם היה עליו להפיץ והגיע למחרת להחזיר עיתונים, ובין לבין לא היה עליו כל פיקוח וכל השירות היה מחוץ למשרדי ידיעות אחרונות. כן קבע בית הדין האזורי, כי לא התקיים במערער הפן השלילי של מבחן ההשתלבות מאחר ולמערער היה עסק עצמאי. המערער ביצע עבודות עבור לקוח נוסף ואף ביצע גביית כספים עבור נותני שירותים אחרים של ידיעות אחרונות וזאת לפי שיקול דעתו אם להיענות לבקשה לבצע את העבודה אם לאו. בית הדין האזורי אף שקל את העובדה שהמערער העסיק עובדים בעסק שלו שלעיתים מילאו את מקומו וכך גם עולה מהדו"חות למס הכנסה. לאחר שקילת כל הנתונים קבע בית הדין האזורי, כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין ידיעות אחרונות. ועל כך הערעור שבפנינו. 3. תמצית טענות באי כוח הצדדים א. בא כוח המערער טען, כי בית הדין האזורי טעה בקביעתו, כי לא נתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות במערער, בעוד ידיעות אחרונות לא טענה כי עבודת המערער לא הייתה חלק מן המערך הארגוני שלה. כמו כן לטענתו בית הדין האזורי התעלם ממכלול הראיות והעדויות מהן עולה במפורש, כי על המערער היה פיקוח הדוק ויום יומי וכי שעות עבודתו היו קבועות. באשר לקיומו של הפן השלילי במבחן ההשתלבות, טעה בית הדין האזורי בקביעותיו, כי למערער היו עבודות נוספות בעסקו וכי נתן משקל יתר לעובדה שהמערער השתמש ברכבו ואף העסיק לתקופה מוגבלת את בן אחותו. לסיכום, בא כוח המערער מבקש לבטל את ההוצאות הכספיות שנפסקו לחובתו של המערער ולחלופין להפחיתן באופן משמעותי. ב. באי כוח ידיעות אחרונות השיבו לטיעוניו של המערער, כי יש לקבל את מסקנות בית הדין האזורי אשר מעוגנות בראיות ובעדויות וכי המבחנים מצביעים על כך שההתקשרות בין ידיעות אחרונות לבין המערער הייתה עסקית בלבד. לכך הוסיפו באי כוח ידיעות אחרונות כי גם מטעמים של חוסר תום לב, השתק ומניעות יש לדחות את הערעור. 4. דיון והכרעה א. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בערעור נקדים אחרית לראשית וכבר נאמר, כי דין הערעור להידחות בעיקר מטעמיו של בית הדין האזורי. לכך אוסיף מספר הערות שמן הראוי להדגישם: פסיקתו של בית הדין האזורי מתבססת בעיקרה על העדויות שנשמעו בפניו והתרשמותו מאותן עדויות וכידוע כלל הוא שערכאת הערעור לא תתערב באותן התרשמויות והקביעות העובדתיות, אלא מטעמים מיוחדים. במקרה זה לא הובא בפנינו טעם מיוחד המצדיק התערבות באותן קביעות עובדתיות. על בסיס אותן קביעות עובדתיות כאמור לעיל, מצא בית הדין האזורי שלא התקיים הפן החיובי והפן השלילי של מבחן ההשתלבות. ב. באשר לפן החיובי - קביעתו של בית הדין האזורי, כי במערער לא התקיים הפן החיובי, מאחר שעבודתו של המערער לא הייתה חלק מן המערך הארגוני והתפעולי של ידיעות אחרונות - אינה מקובלת עלינו. המערער ביצע פעולות של שיווק והפצת העיתונים, גבה כספים עבור ידיעות אחרונות. פעילויות אלה הן בוודאי חלק מפעילותה של ידיעות אחרונות שמעבר להוצאת העיתון כחלק אינטגרלי מפעולותיה הוא גם שיווק והפצת העיתונים, כמו גם דאגה לגביית כספים בגין מכירתם. לכן, אין כל ספק בעיניי כי הפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים במערער וכי עבודתו היוותה חלק מפעילותה של ידיעות האחרונות. ג. שאלה אחרת היא - האם התקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. דהיינו, האם המערער הוא בעלים של עסק עצמאי? בעניין זה בית הדין האזורי שמע את העדויות ובחן את הראיות שהובאו בפניו וקבע ממצאים עובדתיים, כי במועד ההתקשרות עם ידיעות אחרונות פנו אל אנשי ידיעות אחרונות המערער ואשתו כבעלי עסק עצמאי, וביקשו להתקשר וליתן שירותים של הפצה קידום מכירות ושירותי גביה. עוד נקבע, כי ידיעות אחרונות התקשרה עימם כבעלי עסק עצמאי וכי זו הייתה כוונתם. בית הדין האזורי בחן את פנקס החשבוניות של המערער ומצא כי המערער ביצע במסגרת העסק שלו עבודות הובלה עבור לקוח אחר וכך ביצע פעולות גביה במקומם של נותני שירות אחרים לידיעות אחרונות ותמורת עבודה זו גבה כספים מאותו נותן שירות ולא מידיעות אחרונות. בית הדין האזורי אף קבע עובדתית כי את המטלות הנוספות ביצע לפי שיקול דעתו ולא כחלק מעבודתו בידיעות אחרונות. לכך יש להוסיף את העובדה שהמערער השתמש ברכב שבבעלותו ובמיוחד העסיק עובדים אחרים ושילם להם משכורות. כן, עולה מדו"חות ההכנסות שהוגשו למס הכנסה, כי המערער כילכל את עסקו כעסק עצמאי לכל דבר ודיווח על הוצאות משרדיות, כיבודים, הובלות, הוצאות אחזקת רכב ומשכורות, הוצאות שהיוו חלק נכבד ביחס לגובה הכנסותיו. באשר למסקנה כי למערער עסק עצמאי, הרי שקביעותיו אלה של בית הדין האזורי מבוססות ומעוגנות היטב בחומר הראיות שהובאו בפניו ובמיוחד בהתרשמותו מן העדויות ששמע, והתרשם מהן ישירות. ולכן לא מצאנו כי יש מקום להתערב במסקנה הנובעת מאותן עובדות לפיה למערער היה עסק עצמאי ומשכך הם פני הדברים לא מתקיים בו הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. ה. סיכומו של האמור לעיל, כי דין הערעור להידחות בהעדרם של יחסי עובד ומעביד בין המערער לבין ידיעות אחרונות. ו. באשר לערעור על גובה ההוצאות, בהתחשב בנסיבותיו של המערער סכום שכ"ט עו"ד יופחת לסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ וסכום זה יכלול גם את ההוצאות בערעור. 5. סוף דבר - הערעור נדחה והמערער ישא בשכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ שישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.קידום עבודהיחסי עובד מעביד