עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עזרת צד ג לפני תאונת דרכים לאדם שנפגע בתאונת דרכים: מבוא התובע, יליד 12.2.68, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 29.12.03. בכתב התביעה פירט התובע שהוא סובל משיתוק מוחין מלידה, ושהינו חסוי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962. עוד פירט התובע בכתב התביעה, שבמועד האירוע, שעה שנסע באוטובוס של נתבעת 2, המבוטח על ידי נתבעת 1, נאלץ לעמוד בשל העדרם של מקומות ישיבה. כתוצאה מעצירה פתאומית של האוטובוס נפל התובע ונחבל בגבו. לטענתו, אף שביקש מנהג האוטובוס להזמין עבורו אמבולנס, התעלם הנהג מבקשתו. לאחר שהתובע הורד מהאוטובוס, הזעיקו עוברים ושבים אמבולנס למקום, וזה פינה את התובע לבית החולים הדסה עין כרם. הנתבעת 1 הינה מבטחת הרכב, והיא אינה חולקת על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). הנכות הרפואית ד"ר א פרנקל מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי לבדיקת מצבו הרפואי של התובע. בחוות דעתו מיום 25.3.07 פירט המומחה שבבדיקה שנערכה בבית החולים סמוך לתאונה, אובחן התובע כ"סובל מדיפורמציה ישנה בכפות הרגליים ובבדיקות ההדמיה שבוצעו אובחן שבר דחיסה בחוליה 3L. אושפז במחלקה האורתופדית להערכה ובהמשך שוחרר עם המלצה לטיפול בתרופה לשיכוך כאב ובקורת. מאוחר יותר, טופל בקיבוע הגב בחגורה, למשך מספר חודשים". עוד ציין המומחה בחוות דעתו שבבדיקה שנערכה על ידו, מצא שהתובע מתהלך באיטיות, בהליכה ספסטית, תוך שהוא נעזר במקל. בעקבות ממצאיו קבע המומחה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 9.75%, 5% לפי סעיף 37(8)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות), ו-5% לפי סעיף 37(7)א' לתוספת לתקנות, מחולק בשניים. לשאלות הבהרה שהפנו הנתבעות למומחה ביום 18.10.07 השיב המומחה ביום 13.11.07 שאין ליחס את חלקה של הנכות למצב קודם. הצדדים לא חלקו על חוות הדעת ולא הזמינו את המומחה לחקירה, ולפיכך אני מאמצת את קביעתו. הנזקים נזק לא ממוני בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו - 1976, זכאי התובע לפיצוי של 18,813 ₪ בראש נזק זה, ובמעוגל- 18,850 ש"ח. הפסד השתכרות בעבר עובר לתאונה עבד התובע במפעל עבודה שיקומי בשם אלווין ישראל. כפי שפירט בתצהיר עדות ראשית, בעקבות התאונה לא היה באפשרותו לעבוד במשך כחודשיים. מאישור שצירף לתצהירו, עולה שהוא נעדר מעבודתו מיום 29.12.03 עד יום 16.2.04, אז שב למקום באישור רופא. אביו של התובע הצהיר בתצהיר עדות ראשית, ששכרו של התובע עובר לתאונה הסתכם בכ- 500 ₪ לחודש, ואולם לאחר תאונת הדרכים הוא נאלץ לעבור לעבודה אחרת, הנעשית בישיבה, שבה הוא משתכר סכום שאינו עולה על 200 ₪ לחודש. מתעודת עובד ציבור מיום 24.12.08, עליה חתומה גב' טובה פנחס, עובדת סוציאלית באלווין ישראל, עולה שהתובע שב לעבוד במסגרת אלווין במאי 2003 לאחר 3 שנים של עבודה בקהילה. בדוח תפקודי מיום 13.7.04 נכתב "חזרתו של אשר למע"ש נעשתה בשל קשיים שעלו בעבודתו בעיקר איחורים למקום העבודה ומריבות עם צוות". כן צוין שהתובע ביקש לשוב לעבוד בקהילה, ואולם בשל מוגבלויותיו הרפואיות לא נמצאה לו עבודה. לתעודת עובד ציבור האמורה צורפו פרטים בדבר השתכרותו של התובע באלווין במונחים שנתיים: בשנת 2004 - 810 ₪; בשנת 2005 - 3,364 ₪; בשנת 2006 - 3,980 ₪; בשנת 2007 - 1,037 ₪. להודעה שהוגשה לבית משפט ביום 3.5.09 צורפו תלושי שכר המעידים על הכנסה חודשית של כ- 350 ₪. התובע ואביו טענו בפני שעובר לתאונה עמדה הכנסתו החודשית של התובע על 500 ₪. במהלך דיון ההוכחות הודיע בא כוחו של הנאשם שהוא יגיש את תלושי השכר של התקופה שקדמה לתאונה, וכן את דפי הבנק המעידים על ההכנסות החודשיות, ואולם נתונים כאמור לא הוגשו. כידוע, טענה בדבר הפסד השתכרות בעבר טעונה הוכחה. מצאתי שההוכחה היחידה הינה לכך שלאחר התאונה לא עבד התובע במשך כחודשיים. לפיכך יש לפסוק לו בראש נזק זה סכום מעוגל של 1,000 ₪, בערכם היום. הגריעה מכושר ההשתכרות מצאתי שיש לייחס לתובע נכות תפקודית וגריעה מכושר ההשתכרות, שמקורם בתאונת הדרכים, בשיעור של 9.75% בגובה הנכות הרפואית שקבע המומחה בתחום האורתופדיה. אף שנכותו הרפואית של התובע, כפי שנקבעה על ידי המל"ל עובר לתאונה, הינה בשיעור של 79%, בשים לב לנסיבות, אני סבורה שלשם הערכת נזקיו של התובע בעקבות תאונת הדרכים יש להתייחס למלוא הנכות הרפואית שנקבעה על ידי המומחה, כעומדת בפני עצמה. לעניין חישוב הפיצוי בראש נזק זה, ראוי לזכור שמדובר בנכות המצטרפת לנכות קודמת, ועל כן ניתן לשער שמשקלה הסגולי גדול יותר מנכות בשיעור האמור ללא רקע קודם. בשל כך, אף שהתובע מתמיד ב"עיסוקו", מן הראוי לפסוק לו פיצוי בראש נזק זה על פי תחשיב אקטוארי מלא. לפיכך מצאתי שיש לקבוע את הגריעה מכושר ההשתכרות, בסכום מקורב של 15,000₪, ובהנחת המשך עבודתו של התובע עד גיל 67. עזרת הזולת התובע טען בתצהיר שלפני תאונת הדרכים אף שהתגורר בדיור מוגן במסגרת עמותת ש.ק.ל. וקיבל סיוע של מדריכים העובדים במסגרתה, היה עצמאי בפעולות היומיום, שכן היה באפשרותו להגיע ממקום למקום ללא ליווי, באמצעות אוטובוסים. כמו כן היה באפשרותו להתקלח לבד, וכיוצא בזאת. אביו של התובע, וכן מר אברהם סולומון אשר שימש כמדריך בעמותה והיה אחראי לטיפול התובע, העיד על כך שבעקבות תאונת הדרכים נזקק התובע לעזרה מוגברת, בשל הגבלת התנועה ממנה סבל, וכן בעקבות הכאבים שנגרמו לו. העזרה המוגברת הייתה נעוצה גם מחששו של התובע לצאת מהבית או לנסוע באוטובוסים. התובע עצמו העיד על מצבו היום וצין שכשם שנסע באוטובוסים לפני התאונה, כך הוא עושה גם כיום. כן הוא מתקלח בעצמו, כפי שעשה לפני תאונת הדרכים. התובע עתר בסיכומיו לפיצוי של 400,000 ₪ בראש נזק זה, 100,000 לעבר, ו- 300,000 ₪ לעתיד. הנתבעות טענו שהתובע נזקק בעקבות התאונה לאותה עזרה בדיוק שלה נזקק עובר לתאונה, ובדיוק באותה מתכונת. הנתבעות אף הפנו לכך שבפועל לא היו לתובע הוצאות בפועל, שכן הוא מקבל את מלוא העזרה שלה הוא נזקק במסגרת העמותה שבה הוא מתגורר. בשים לב לטיב הפגיעה ולנכויות הזמניות, ובשים לב לעזרה ולסיוע שמהם נהנה התובע בעקבות כלל נכותו, אני פוסקת לתובע סכום גלובלי בראש נזק זה, בסכום של 6,000 ₪. טיפולים רפואיים והוצאות התובע טופל בעקבות התאונה בטיפולים פיזיותראפיים. בשים לב לנכות, ניתן להניח שיהיו לתובע הוצאות רפואיות כלשהן מעבר לממומן על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, במיוחד בשים לב לנכויות הזמניות שנקבעו ולנכות הקודמת. אני אומדת את הסכום בראש נזק זה בסכום של - 4,000 ₪. סיכום אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע בסכומים המפורטים להלן- נזק לא ממוני - 18,850 ₪; הפסד הכנסות בעבר- 1,000 ₪; גריעה מכושר השתכרות - 15,000 ₪. עזרת הזולת - 6,000 ₪. הוצאות רפואיות- 4,000 ₪. סה"כ - 44,850 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאת כל הוצאה, וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בצירוף מס ערך מוסף. הנתבעות ישיבו לתובע אגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מהמועד שבו שולמה. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעות. ככל שלא ישולמו במועד האמור ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין עד יום התשלום בפועל.תאונת דרכיםעזרת הזולת / עזרת צד שלישי