ערבות בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערבות בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ: נתוני רקע ועובדות 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה דאז) יפעת מישורי מיום 1.07.09 בתיק הוצאה לפועל (להלן: "הוצל"פ") מס' 02-271280-99-2 אשר התנתה את בקשת המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בתנאים מסוימים וכן על החלטתה מיום 06.09.09 אשר דחתה את בקשת המערער לשנות את התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 1.07.09 (פתיחת התיק כתיק ערעור בזכות בטעות יסודה). ביום 26.11.09 התקיים דיון בבקשה. הצדדים הגישו סיכום קצר של טיעוניהם ועת להכריע בבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים הנני מחליט לתת רשות ערעור ולדון בבקשה רשות הערעור שלפניי, כבערעור. 2. המערער בן 65, הינו יהודי חרדי אשר צבר חובות בסכום העולה על 3 מיליון ₪. המערער ביקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ובה בעת הוא מבקש לצאת לנסיעה עסקית, לגירסתו, על חשבון תושב זר אשר יממן את הנסיעה. לטענתו יציאתו לחו"ל דרושה, נחוצה ומחויבת המציאות לצורך קיומו וקיום משפחתו שכן עקב אפשרויות כלכליות הגלומות בה, יש סיכוי לסילוק חובותיו היה ותצלח. המערער מנסה לטענתו לקדם עסקת תיווך לפיתוח חקלאי במערב אפריקה ועל כן הוא זקוק לצאת למדינות מערב אפריקה כדי לסגור עסקאות ולשוב לאחר מכ,ן לביתו בארץ. 3. בהחלטתה מיום 1.07.09 התנתה כב' הרשמת את יציאתו מהארץ של המערער בהפקדת 3,000 ₪ בנוסף לשלושה ערבים שהכנסתם מעל 10,000 ₪ נטו וגילם פחות מחמישים וחמש ותנאים נוספים כאמור בחלטה נשוא הערעור. המערער שאינו יכול לעמוד בתנאים אלה, סבור כי הם אינם סבירים שכן הכנסתו נמוכה ביותר, וסביבתו אינה שופעת בעלי ממון. כאמור בקשה של המערער לשנות את התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 1.07.09 נדחתה. 4. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המערער היה צריך להמשיך ולפעול במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ע"י הגשת בקשה בשל שינוי נסיבות. זאת ועוד, לטענת המשיב נסיבות נסיעתו של המערער לחו"ל לא ברורות. המערער לא מציין פרטי עסקה, לא פרטים של הגורמים שאיתם הוא אמור לערוך עסקאות, אין שום ראייה בדבר יצירת קשר עם גורם כל שהוא באפריקה והוויזה בה המערער ישתמש היא ויזת תיירות. לאור האמור המשיב סבור כי מטרת נסיעתו של המערער היא לעזוב את הארץ לצמיתות מבלי להבטיח את פירעון חובו למשיב. דיון 5. כאשר בוחנים מתן או ביטול של צו עיכוב יציאה מהארץ יש לאזן בצורה ראויה בין הערכים, האינטרסים והעקרונות השונים. בצד אחד של המאזניים יש להעמיד את זכותו החוקתית של כל אדם לצאת מישראל. זכות זו הוכרה כאחת מזכויות היסוד של האדם בישראל. היא נגזרת מהיותו של אדם בן חורין, מאפיה של המדינה כמדינה דמוקרטית, ומהיותנו חלק מהקהילה הבינלאומית, אשר במסגרתה זכות התנועה מוכרת כזכות אדם מנהגית. זכות זו אומצה ע"י חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר העניק לחופש היציאה מעמד חוקתי-על-חוקי (ראה: בג"צ 3914/92 - לאה לב נ' בית הדין הרבני האיזורי .תק-על 94(1), 1139). 6. כנגד הזכות החוקתית של כל אדם לצאת מהמדינה עומד האינטרס של בעל דין להגשמת הדין המהותי. זהו גם אינטרס ציבורי שהליכי השיפוט יהיו יעילים, שתביעות לא תשובשנה, ושפסקי דין יקוימו. העמדת צד למשפט בפני "שוקת שבורה" בשל יציאתו של הצד האחר מהארץ פוגע הן באינטרס האישי של הצד הנפגע והן באינטרס הציבורי בקיומם של הליכים שיפוטיים ראויים. זכותם של הנושים היא בגדר זכות קניין במובנה הרחב (ראו: ח' דגן, קניין על פרשת דרכים, עוד ראו: ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (2002), 278). הרי לולא חובו היה המבקש זכאי לעזוב את הארץ. זכות הקניין, הנתונה לנושים, גם היא זכתה למעמד חוקתי בחוק היסוד. כלומר, במקרה שהחוב טרם שולם יש לאזן בין זכותם של הנושים לקניין, לתשלום חובם, לבין זכותו של החייב לצאת את הארץ - איזון חוקתי. (על איזון בין זכויות יסוד ראו: א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, פרשנות חוקתית, (תשנ"ד-1994) 220). אם כך, מצד אחד עומד ערך היסוד בדבר חופש התנועה, ומצד שני עומד האינטרס של בעל דין להבטחת זכויותיו המהותיות באמצעות ההליך השיפוטי. ערכים אלה, הנוגדים זה את זה צריכים להיות מאוזנים בהחלטתו של בית המשפט (ראה: בג"צ 3914/92 - לאה לב נ' בית הדין הרבני האיזורי .תק-על 94(1), 1139). 7. במסגרת האיזונים והשיקולים יש לקחת בחשבון את גובה החוב, מה מקור החוב, זהות הנושים, התנהלות החייב במסגרת הליכי הוצל"פ, מטרת הנסיעה, משכה, והחשש להימלטות מהארץ. אין דין חוב נמוך שהחייב עומד בתשלומו כנגד חוב גבוה מאד שהחייב אינו משלם כלל. אין דין יציאה לביקור קרוב משפחה חולה כדין טיפול רפואי לחייב עצמו. על בית המשפט לערוך איזון בין זכויות הנושים לזכות החייב. יעקב וגנר - 8. ומן הכלל אל הפרט; במקרה שלפני אכן נסיבות נסיעתו של המערער לחו"ל לוטות בערפל ואינן ברורות דיין. המערער לא מציין פרטי עסקה, לא פרטים של הגורמים שאיתם הוא אמור לערוך עסקאות, אין שום ראייה בדבר יצירת קשר עם גורם כלשהו באפריקה והויזה בה המערער מתעד להשתמש היא ויזת תיירות. אם אומנם מדובר בעיסקה חשובה רשאי המערער להציע למשיב תנאים של הפקדה כספית (כפי שמבקש המשיב בסיכומיו). מכל מקום בנסיבות, על פי העובדות והמסמכים שעמדו בפניי כב' הרשמת בהחלטתה מיום 1.7.09 היא עשתה את האיזון הנדרש בין הזכויות לחובות המערער והתנתה את יציאתו של המערער בתנאים סבירים והוגנים גם כלפי הנושה-המשיב. לפיכך אין מקום להתערב בהחלטה נשוא הדיון. 9. אשר על כן הערעור נדחה. הנני מחייב את המערער לשלם למשיב הוצאות הערעור בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום ישולם מהפקדון שהופקד. יתרת הפקדון תוחזר למי שהפקידו. עיכוב יציאה מהארץצוויםערבות