קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים לאחר תקופת ניסיון ללא שימוע: השופט שמואל צור 1. מר משה דרוט (להלן- המערער) הועסק על ידי המשיבה כמורה. לימים קיבל המערער הודעה על הפסקת עבודתו ועל רקע זה הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לביטול פיטוריו ולהשבתו לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר דן פיינר ומר דב אבדור; עב' 2799/07), , דחה את תביעת המערער וחייב אותו להשיב למשיבה את השכר ששולם לו לתקופה שמיום 1.9.07 ואילך. כמו כן חייב בית הדין את המערער בהוצאות המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח. על עניינים אלה נסוב הערעור בפנינו. 2. וזה הרקע העובדתי הנוגע לעניין: המערער, עובד הוראה בעל וותק של 10 שנים, הועסק על ידי המשיבה כמורה של"ח (שדה, לאום, חברה) בחטיבת הביניים של בית הספר במחוז דרום, במשך תקופות עבודה שונות. בין הצדדים התנהלו הליכים רבים וההליך הרלוונטי לענייננו הוא זה האחרון שהתנהל בעקבות החלטת המשיבה לפטר את המערער, בתום שנת הלימודים תשס"ו (2005-2006). בעקבות החלטה זו הגיש המערער תביעה ובקשה לסעד זמני לביטול פיטוריו ולהמשך העסקתו במעמד של עובד הוראה, עד לבירור התביעה העיקרית (עב' 2799/07). בדיון בסעד זמני הסכימו הצדדים לדיון מאוחד עם התיק העיקרי. עוד הוסכם כי המערער יקבל שכר עד חודש פברואר 2008 או עד למועד פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם. עוד הוסכם כי אם תדחה התביעה, יהיה על המערער להשיב למשיבה את השכר שקיבל בעבור התקופה שמיום 1.9.07 ואילך. על רקע זה התקיימו בין הצדדים מגעים אשר הסתיימו בהסכם של פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין מיום 31.8.06 (להלן- פסק הדין הקודם). בשל חשיבותו, מן הראוי להביא את עיקרי פסק הדין הקודם, כלשונם, לאמור: "א. המשיבה תעשה הכל כדי לשבץ את המבקש כמורה לגיאוגרפיה בהתאם לכישוריו בשנת הלימודים תשס"ז בהיקף של משרה מלאה, וכל זאת כפוף לצרכי המערכת . ... ג. המבקש ישובץ בשנת הלימודים תשס"ז כמורה בנסיון שנה ראשונה בהיקף משרה מלאה בהתאם לצרכי המערכת. במהלך שנת הלימודים תבדק עבודתו על ידי הנהלת בית הספר והפיקוח. ד. היה וחוות הדעת מטעם הפיקוח תהיה חיובית ויומלץ בה על קביעות - ישובץ המבקש לעבודה במעמד קבוע אצל המשיב . ה. היה וחוות הדעת מטעם הפיקוח על עבודתו של המבקש תהיה שלילית ויומלץ בה על פיטוריו - תופסק עבודתו אצל המשיב כדין עובד הוראה בתום שנת עבודתו הראשונה, קרי פיטורים מינהליים. הפיקוח על עבודתו לצורך מתן חוות הדעת כאמור לעיל יתייחס ללימודי גיאוגרפיה . מובהר כי הסכמה זו תעמוד בפני המפקחת בבואה לכתוב את חוות הדעת, על מנת שהיא תכתוב חוות דעת המתיישבת עם אחת החלופות דלעיל , כמפורט בסעיף ד' או ה' ". בהתאם לפסק הדין, שובץ המערער כמורה לגיאוגרפיה בבית ספר לכיתות ז'-ח' במקיף ז' בבאר-שבע, לשנת הלימודים תשס"ז (2007). במהלך שנת הלימודים ביקרה המפקחת בבית הספר בשלושה שיעורים שהעביר המערער: שיעור הראשון ביום 7.3.07 ועוד שני שיעורים ביום 9.5.07. בנוסף, ביקרו בשיעורים מנהלת בית הספר בו לימד המערער וסגניתה, אם כמנלוות למפקחת ואם באופן עצמאי. בכל שלושת השיעורים בהם צפתה המפקחת, התרשמותה לגבי יכולותיו הפדגוגית של המערער היתה שלילית. על התרשמות זו חזרה המפקחת בשתי שיחות משוב שקיימה עם המערער, במהלכן מסרה לו את הערותיה ונתנה לו אפשרות להתייחס אליהן. גם התרשמותן של מנהלת בית הספר וסגניתה, אשר אף הן צפו בשיעורים, היו שליליות. המפקחת כתבה דוחות לגבי כל אחד משלושת השיעורים בהם ביקרה. בכל אחד מהדוחות העניקה המפקחת למערער ציונים נמוכים ביותר לגבי יכולות ההוראה שלו. את הדו"חות הגישה המפקחת למנהלת מחלקת כוח אדם במשיבה ובנוסף המליצה להפסיק את עבודתו של המערער. על רקע זה, ביום 21.5.07 נשלח למערער מכתב המודיע לו על הפסקת עבודתו. ההליך בבית הדין האזורי 3. בעקבות פיטוריו האמורים, הגיש המערער לבית הדין האזורי תביעה חדשה - היא התביעה מושא ערעור זה - לקבוע כי ההחלטה לפטרו בטלה וכי על המשיבה להחזירו לעבודה בהתאם להיקף משרתו וכישוריו. כמו כן, תבע המערער סעדים כספיים נוספים. המערער טען כי ההחלטה על פיטוריו התקבלה בניגוד לפסק הדין הקודם, שכן באף אחת מחוות הדעת מטעם הפיקוח לא ניתנה המלצה מפורשת לפטרו. עוד טען המערער כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בכך שפיטרה אותו מבלי שקיימה לו שימוע בטרם פיטוריו, זאת למרות מצבו הבריאותי והמשפטי המיוחד. עוד טען המערער כי במהלך השיעור השלישי הוא חש שלא בטוב, אך המשיך בו לאור ביקורה של המפקחת וחשיבותו הרבה על עתידו המקצועי. המערער הוסיף וטען כי לאחר מכן התברר כי עבר אירוע לב בעקבותיו התאשפז ועבר צנתור וניתוח לב. כן טען המערער כי מכתב הפיטורים נשלח לכתובת שגויה בה התגורר בעבר ולמעשה נודע לו על פיטוריו בשיחה אקראית עם מנהלת בית הספר אותה ביקר במהלך חופשת המחלה. המשיבה הכחישה את טענות המערער וטענה כי הפסקת עבודתו נעשתה כראוי ובהתאם לפסק הדין הקודם. לטענתה, לאור שלוש חוות הדעת השליליות על יכולותיו המקצועיות של המערער, הודיעה המפקחת למנהלת כוח אדם במשיבה כי היא ממליצה על הפסקת עבודתו ועל רקע זה נשלחה לו הודעה על כך. המשיבה הוסיפה וטענה כי לאור ההליכים המתמשכים עם המערער, הוא ידע מהן הסיבות להפסקת עבודתו ואף השמיע לא פעם את טענותיו. פסיקת בית הדין האזורי בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער לביטול פיטוריו והשבתו לעבודה. בית הדין קבע, על יסוד הראיות שהובאו בפניו, כי המשיבה פעלה כדין וכי החלטתה שלא להמשיך את העסקתו היתה סבירה והתקבלה משיקולים ענייניים ובתום לב. 5. בית הדין קבע כי המערער פוטר בהתאם לפסק הדין הקודם. בקשר לכך נקבע כי המפקחת ביקרה בשלושה שיעורים שהעביר המערער, למרות שלא היה צורך בכך וניתן היה להסתפק בשיעור אחד או שניים. לדעת בית הדין, המפקחת עשתה כל שניתן כדי לאפשר למערער להצליח, מסרה לו על ליקויים שגילתה במהלך ביקורה הראשון ונתנה לו הזדמנות נוספת לשפר את עבודתו ולהוכיח את עצמו. כך, המפקחת ביקרה בעוד שני השיעורים והקדישה זמן ומחשבה כדי להיות שלמה עם ההמלצה שתינתן. בית הדין קבע כי שיחות המשוב אשר קויימו עם המערער לא השפיעו עליו והוא לא לקח לשימת ליבו את ההערות שהעירה המפקחת והעדיף להתווכח עימה. 6. בית הדין דחה את טענת המערער על העדר המלצה מפורשת לפיטוריו. בית הדין קבע, בהסתמך על עדותן של המפקחת ומנהלת כוח אדם להוראה אותן קיבל במלואן, כי המפקחת מסרה את הדוחות השליליים למנהלת כוח אדם במשיבה והעבירה את המלצתה להפסיק את עבודתו של המערער. בקשר לכך העידה המפקחת כי כאשר היא מגישה חוות דעת עם ציון נמוך (1 או 2 מתוך 5), כמו במקרה של המערער, היא מוסיפה גם דברים בעל-פה עם הגשת הדו"ח ועל רקע ציונים נמוכים שכאלה הרי ברור שמדובר בהמלצה להפסיק את העסקתו של המורה. לפיכך, כך קבע בית הדין, בעקבות הערכת המפקחת בדבר יכולותיו הפדגוגיות הנמוכים של המערער והמלצתה, נשלחה למערער הודעה על הפסקת עבודתו. לדעת בית הדין המשיבה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם ועשתה כן בתום לב. עוד קבע בית הדין כי גם אם נפל פגם טכני ביישום ספר המפקחים - דבר המוטל בספק - הרי שאין בו כדי לשלול את מעשה הפיטורים של המערער, זאת לאור ההמלצה החד המשמעית של המפקחת לסיים את העסקתו של המערער ולאור הציונים הנמוכים שקיבל, הנתמכים בהתרשמותן של המנהלת וסגניתה. 7. בית הדין קבע כי המשיבה קיימה את חובת השימוע, שכן בפני המערער הובאו מלוא הטענות נגדו וניתנה לו הזדמנות מלאה להשמיע את דבריו. בית הדין קבע כי לאחר פסק הדין הקודם, המערער היה מעורב לאורך כל הדרך בתהליך ההתרשמות ממנו. נקבע כי המפקחת ביקרה בשלושה שיעורים והתרשמותה נמסרה למערער באורח מפורט בשתי שיחות המשוב שקיימה עימו. לדעת בית הדין המערער הבין, כבר לאחר השיעור הראשון, כי המפקחת אינה שבעת רצון מיכולותיו הפדגוגיות. גם לאחר שיחת המשוב השניה, הבין המערער שהוא אינו עומד בציפיות לאחר שהמפקחת הבהירה לו זאת. בנסיבות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי המערער ידע היטב כי המפקחת תמליץ על הפסקת העסקתו, לאחר שפורטו בפניו כל הטענות נגדו וניתנה לו הזדמנות מלאה להשיב עליהן. 8. בית הדין דחה את טענת המערער כי במהלך השיעור השלישי הוא חש ברע, אך המשיך בשיעור לאור חשיבותו הרבה על עתידו המקצועי. בית הדין קבע, בהסתמך על עדויות האמינות והכנות של המפקחת וסגנית המנהלת אשר נכחו בשיעור, כי לא הבחינו בדבר המלמד על כך שהמערער לא חש בטוב. לפי עדויותיהן, אותן אימץ בית הדין במלואן, המערער לא אמר דבר במהלך השיעור עצמו ולא בשיחת המשוב אשר נערכה לאחר מכן. בית הדין קבע, לאחר שניתח את כל המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניו, כי המערער חש ברע במועד מאוחר יותר מזה של קיום השיעור השלישי. 9. בית הדין התייחס גם לטענתו של המערער, שהועלתה לראשונה בסיכומיו, כי המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע הלב שעבר כתאונת עבודה שאירעה ביום 9.5.07. בקשר לכך קבע בית הדין כי בהעדר מסמכים רפואיים, כולל התביעה שהגיש המערער למוסד, לא ניתן לבדוק מה הוא טען ומה קבע המוסד ולא ניתן ללמוד כי בזמן השיעור השלישי המערער לא חש בטוב. עוד נקבע כי משתי התעודות הרפואיות שהגיש המערער עולה שתאריך התאונה היה יום 14.5.07, כחמישה ימים לאחר השיעור בו ביקרה המפקחת. 10. בית הדין קבע, בהסתמך על עדותה של מנהלת כוח אדם במשיבה, אותה קיבל במלואה, כי המשיבה פעלה בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה ושלחה את מכתב הפיטורים בדואר רשום לכתובתו של המערער הרשומה בתיקו האישי ובנתוני משרד כוח אדם. עוד נקבע כי גם אם המערער ציין על גבי מסמך כזה או אחר כתובת אחרת, הרי שאין בכך משום דיווח מסודר על שינוי כתובת שאמור להגיע למשרדי כוח אדם במשיבה. בנסיבות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי מתקיימת חזקת המסירה של מכתב הפיטורים לפני יום 31.5.07. הערעור 11. בערעור בפנינו חוזר המערער על עיקרי טענותיו בבית הדין האזורי בעניין פיטוריו ומוסיף: א. המשיבה פיטרה אותו באופן בלתי חוקי תוך הפרת נהלים המחייבים אותה לעניין פיטורי עובד הוראה. לטענתו, בחוות הדעת של הפיקוח לא ניתנה המלצה מפורשת וחד משמעית לפיטוריו, כקבוע בפסק הדין הקודם ובהוראות תקנון שירות עובדי הוראה וספר המפקחים. ב. לא קיים הליך של שימוע לפני פיטוריו, שכן לא ניתנה לו הזדמנות להתייחס לאפשרות פיטוריו. לטענתו, בשיחת המשוב מיום 9.5.07, הוא חש ברע וכשלושה ימים לאחר מכן הוא אושפז בבית החולים ועבר ניתוח לב. בנסיבות אלה, כך טוען המערער, הוא לא ידע כי בתום השיחה תמליץ המפקחת על הפסקת עבודתו, כפי שבטעות קבע בית הדין האזורי. לטענתו, אף המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע הלב שעבר ביום 9.5.07 כתאונת עבודה. ג. טעה בית הדין האזורי בקובעו כי מכתב הפיטורים שוגר לכתובת אותה מסר לגורם מוסמך במשיב. לטענתו, הוכח כי ישנם מספר מכתבים שנשלחו לכתובתו החדשה ולכן הוא סבר שהמשיבה מעודכנת בכתובתו הנכונה. לטענת המערער, הודעת הפיטורים לא הגיעה אליו עד למועד הקבוע לפיטורי עובדי ההוראה (31 במאי 2007) בשל מחדלי המשיבה ולכן יש לראות את פיטוריו כבטלים. ד. טעה בית הדין האזורי בקובעו כי על המערער להשיב למשיבה את הסכומים ששולמו לו לפי פסק הדין הקודם וכן בפוסקו לחובתו הוצאות משפט. לטענתו, מדובר בקביעה בלתי מידתית, המתעלמת ממצבו האישי, הכלכלי והבריאותי, החורגת מהמקובל בכל הנוגע לתביעות עובדי הוראה. לטענת המערער הוא בן 58, נשוי ואב לארבעה, המפרנס את בני משפחתו ומאחר ופוטר באופן בלתי חוקי, הרי שביצוע פסק הדין יביא אותו למצוקה כלכלית ונפשית גדולה. 12. המשיבה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי וטוענת כי המערער פוטר כדין, משיקולים ענייניים ובתום לב. לטענתה, המערער לא הצביע על כל טעות משפטית שנפלה בפסק הדין. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין כל עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי המבוססות על ניתוח העדויות שהושמעו בפניו וקביעותיו בדבר מהימנות העדים. עוד נטען, כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשיבה, ככל שהדבר נוגע להחלטתה להפסיק את עבודתו של המערער, החלטה אשר עמדה לביקורתו של בית הדין האזורי. דיון והכרעה 13. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי ראוי פסק הדין להתאשר מטעמיו ומנימוקיו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. אף אנו סבורים כי נכון פסק בית הדין האזורי בדחותו את תביעת המערער ובקובעו כי המשיבה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם והחלטתה על הפסקת העסקתו של המערער היתה סבירה והתקבלה משיקולים ענייניים ובתום לב. כמו כן צדק בית הדין בקובעו כי למערער נערך שימוע, שכן ניתנה לו הזדמנות מלאה לשמוע את הטענות נגדו ולהשיב עליהן. כמו כן צדק בית הדין בקובעו כי מכתב הפיטורים התקבל על ידי המערער במועדו, בכתובתו הרשומה בתיקו האישי ולפי נתוני משרד כוח אדם המשיבה. מבלי לגרוע מן האמור, נוסיף ונרחיב מספר נקודות העולות מן הערעור שבפנינו. הפסקת עבודתו של המערער 14. יש לדחות את טענת המערער כי פוטר באופן בלתי חוקי ובניגוד להוראות פסק הדין הקודם. מעיון בפסק הדין הקודם עולה כי הוסכם בין הצדדים כי המערער ישובץ כמורה בניסיון בשנת לימודים אחת, במהלכה תיבדק עבודתו על ידי הנהלת בית הספר ועל ידי הפיקוח. כן עולה כי בפני הצדדים יעמדו שתי אפשרויות: הראשונה - מתן חוות הדעת חיובית מטעם הפיקוח והמלצה על קביעות, שאז ישובץ המערער אצל המשיבה במעמד קבוע, והשניה- מתן חוות דעת שלילית והמלצה על פיטוריו ואז תופסק עבודתו של המערער במסגרת של פיטורים מנהליים. 15. בית הדין האזורי בדק ומצא כי המשיבה פעלה בהתאם לפסק הדין הקודם שעה ששלחה למערער הודעה על הפסקת עבודתו ועשתה כן בתום לב. מן הראיות שהובאו בפניו, קבע בית הדין כי התקיימה האפשרות השניה הנזכרת בפסק הדין הקודם (חוות דעת שלילית) זאת בעקבות שלוש חוות דעת שליליות של המפקחת והמלצתה על פיטוריו. פסיקה זו של בית הדין נשענת על תשתית עובדתית ברורה ומסודרת שהובאה בפניו: (1) בית הדין האזורי קבע, על סמך תצהירה ועדותה של המפקחת, כי בהתאם להסכם הפשרה נעשו מאמצים לאפשר את שיבוצו של המערער ובסופו של דבר, הוא החל לעבוד כמורה לגיאוגרפיה. עוד נקבע, בהסתמך על הראיות שהובאו בפני בית הדין והעדויות שנשמעו, כי בפני מנהלת בית הספר וסגניתה, לא הובא שום מידע בקשר להליך המשפטי שקדם לשיבוץ המערער בבית הספר ולכן לא היתה להן כל דעה קדומה ביחס אליו. (2) המפקחת כתבה שלושה דו"חות ובהם העניקה למערער ציונים נמוכים ביותר בדבר יכולותיו הלימודיות (מוצגים ה', ו' ו- ז' לסיכומי המערער). בית הדין קבע כי מעדותן של המפקחת, של מנהלת בית הספר ושל סגניתה, עולה תמונה קשה ביותר על יכולת ההוראה של המערער ועדויותיהן לא נסתרו. הוכח כי כל הגורמים האלה היו תמימי דעים כי יש לסיים את העסקתו של המערער במשרד החינוך. בית הדין קבע כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך על עדותו של המערער, שכן הוא העיד עדות חמקמקה, התחמק מלהשיב לשאלות, הציג לעיתים מספר גרסאות בנושא אחד ואף טען טענות המנוגדות לראיות אובייקטיביות. בית הדין ציין כי במהלך ההליך המשפטי המערער בחר שלא להתמודד עם ההערות השליליות הנוגעות לרמתו הפדגוגית כפי שהתבטאו בחוות הדעת של המפקחת והתייחס להערות החיוביות בעניינו בלבד. לעומת זאת, בית הדין התרשם כי עדויותיהן של המפקחת, מנהלת בית הספר וסגניתה היו מהימנות וכנות ואימץ אותן במלואן. (4) הוכח כי היו תלונות על חוסר יכולתו של המערער להשליט סדר בכיתה ולנהל שיעור תקין, אשר נשלחו למנהלת בית הספר וסגניתה על ידי גורמים שונים. (5) בית הדין קבע, על סמך עדותה של המפקחת, כי בעקבות חוות דעתה השלישית אשר הועברה למנהלת כוח אדם במשיבה והמלצתה לפטר את המערער, נשלחה אליו הודעה על הפסקת עבודתו. המפקחת הסבירה בעדותה כי כאשר חוות הדעת מעניקה ציון 1 או 2 מתוך 5, היא מפנה את תשומת הלב לכך וברור שזו המלצה להפסיק העסקה. עוד ציינה המפקחת כי המלצה שכזו היא אומרת בעל פה למשרד החינוך ולא רושמת זאת בחוות הדעת (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 1.8.07 ועמ' 61 לפרוטוקול מיום 18.12.07). גם לגרסתה של גב' שרה ליכטנברג, מנהלת כוח אדם להוראה, המפקחת המליצה על הפסקת העסקתו של המערער בנוסף לדוחות השליליים שהגישה (עמ' 32 לפרוטוקול מיום 13.11.07). תשתית זו מדברת בעד עצמה והיא מעידה על הצדקה עניינית ומקצועית לפיטוריו של המערער. על יסוד תשתית זו אנו מאשרים את מסקנת בית הדין האזורי כי המשיבה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם ועשתה כן בתום לב. הוכח כי במהלך כל שנת הלימודים בה שובץ המערער כמורה בניסיון, הוא היה במעקב אחר תפקידו המקצועי. המפקחת ביקרה בשלושה שיעורים שהמערער העביר. המפקחת לא היתה היחידה שבדקה את יכולות ההוראה שלו ועשה זאת גם המנהלת וסגניתה. המפקחת חזרה על התרשמותה השלילית מן המערער בשתי שיחות משוב שקיימה עימו עוד לפני כתיבת הדו"ח. הוכח כי שיחת המשוב הראשונה לא השפיעה על המערער והוא לא לקח לשימת ליבו את ההערות שהשמיעה לו המפקחת. עוד הוכח כי כל הגורמים המעורבים בדבר היו תמימי דעים כי יש לסיים את העסקתו של המערער במשרד החינוך. בסופו של דבר הוכח כי המפקחת מסרה את הדוחות השליליים למנהלת כוח אדם במשיבה ובנוסף העבירה המלצה להפסיק את עבודתו של המערער. מן התשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי עולה בבירור כי למעשה לא היתה הצדקה להמשיך את עבודתו של המערער, כך שעל פני הדברים פיטוריו נעשו משיקולים ענייניים הנובעים מחוסר יכולותיו המקצועיות ובתום לב. שימוע 16. המשיבה היא גוף ציבורי ועליה לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי ולנהוג בתום לב ביחסי העבודה. בדבר תכליתו של הליך שימוע בהליך הפיטורים, הסברתי, לאמור: "החובה להקפיד על הגינות ועל סדרי מינהל בהליך פיטורים הינה חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב (ראה: מאמרו של הנשיא (בדימוס) מנחם גולדברג, "תום לב במשפט העבודה", בספר בר ניב, ע' 139 בע' 145 וגם בג"צ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לה(2) 649). לעניין תכליתו של הליך שימוע נאמר כי "מטרתו העיקרית של השימוע הוא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגירסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן כצעקתה" (ראה דב"ע נו/31-3 מדינת ישראל נ' ארנון בונה, לא פורסם). מעבר לכך הליך השימוע נועד להביא לקבלת החלטה נכונה ומושכלת על ידי בעל הסמכות להחליט, לאחר בחינת כל המידע והשיקולים הנוגעים לעניין". ובהמשך - "תכליתו של הליך השימוע הוא לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בטרם מתקבלת החלטה בעניינו וחשיבותו לא רק בעצם מתן הזדמנות להשמיע טענות אלא גם כדי לגרום למעסיק לגבש החלטה נכונה ומושכלת בנסיבות כל עניין. עם זאת, פגם בהליך השימוע - כשלעצמו - אין בו בהכרח כדי להביא לביטול ההחלטה המינהלית. הדבר תלוי בעוצמת הפגם, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לעניין הנדון ובמציאת נקודת האיזון הנכונה בנסיבות כל עניין". (ע"ע 269/06 X - עיריית בת-ים; לא פורסם , וניתן ביום 15.5.2007). 17. נשאלת השאלה האם, בנסיבות המקרה, ניתנה למערער הזדמנות אמיתית להביא את טענותיו בדבר אפשרות פיטוריו. אכן, למערער לא נערך הליך רשמי של שימוע. עם זאת, בית הדין האזורי בדק ומצא כי לאחר מתן פסק הדין הקודם, המערער היה מעורב לאור כל הדרך בתהליך ההתרשמות ממנו. בקשר לכך נקבע כי המפקחת ביקרה בשלושה שיעורים שהעביר המערער והתרשמותה נמסרה לו באורח מפורט בשתי שיחות משוב שקיימה עימו, האחת לאחר השיעור הראשון והשניה לאחר שני השיעורים הנוספים. כך, במהלך שיחת המשוב הראשונה שקיימה המפקחת עם המערער בטרם כתיבת הדו"ח, נמסרו לו הערות על יכולותיו המקצועית. בית הדין קבע כי במהלך שיחה זו ניתנה למערער אפשרות להתייחס להערות וניתנה לו הזדמנות נוספת לשפר את עבודתו ולהוכיח את עצמו. לעניין זה הוסיף בית הדין כי המפקחת עשתה הכל כדי לאפשר למערער להצליח. כך, המפקחת לא הסתפקה בביקור אחד, היא צפתה בעוד שני שיעורים והקדישה זמן ומחשבה כדי להיות שלמה עם ההמלצה. מנגד, המערער לא שיפר רמתו המקצועית. לאחר שיחת המשוב הנוספת, במהלכה פורטו בפני המערער כל הטענות נגדו וניתנה לו הזדמנות מלאה להשיב עליהן, הוא ידע למעשה שהוא לא עומד בניסיון והוא צפוי להפסקת עבודתו. בנסיבות אלה, קבע בית הדין ובצדק כי המשיבה קיימה למערער שימוע. 18. מן העדויות בבית הדין האזורי, כמו גם מן האמור בפסק הדין, עולה בבירור כי ניתנה למערער הזדמנות להביא את מלוא טעמי התנגדותו לאפשרות פיטוריו. בית הדין האזורי קבע כי המערער ידע, עוד במהלך שיחת המשוב הראשונה, מה הטענות כלפיו וניתנה לו אפשרות כנה ואמיתית לשנות את ההתרשמות השלילית ממנו. עוד קבע בית הדין כי המערער בחר לא לשים לב להערות המפקחת ובתום שיחת המשוב הנוספת הוא ידע היטב כי המפקחת תמליץ להפסיק את העסקתו. עוד נקבע כי ניתנה למערער במהלך שיחת המשוב הנוספת הזדמנות מלאה להשמיע את דבריו. אין לנו כל יסוד להתערב בקביעות עובדתיות אלה של בית הדין האזורי, הנראות על פניהן מבוססות כראוי. מכאן, החלטת המשיב להפסיק העסקתו של המערער היא עניינית ונכונה והתקבלה לאחר בחינת כלל השיקולים הראויים. יש לזכור שהעניין שבפנינו הוא מיוחד. אין מדובר בהחלטה רגילה על פיטוריו של עובד. בענייינו של המערער קיים רקע של הליך קודם בו הוגש הסדר של פשרה אשר קבע מסלול של ניסיון תפקודי על פני שנה שלמה עם מעקב מקצועי הדוק. המערער ידע על מעמדו תחת פיקוח ובחינה והוא אינו יכול לטעון שהופתע. ההחלטה על פיטוריו של המערער לא הייתה רגעית או ספונטנית. מדובר בהחלטה שהתקבלה על יסוד בדיקה מקצועית של יכולות המערער ועל מציאות מובהקת של אי עמידה בניסיון. למערער נערך משוב. הוא ידע בפני מה הוא עומד והייתה לו הזדמנות לא רק להשיב על הטענות אלא גם לשפר את תפקידו. זאת הוא לא עשה. למעשה נערך למערער שימוע על פני שנת לימודים שלמה. בנסיבות אלה, גם אם לא נערך למערער "אירוע" מוגדר של שימוע, לא תישמע טענתו כי נפל פגם בהחלטת פיטוריו בשל כך. מסירת מכתב הפיטורים 20. אשר לעניין קבלת מכתב הפיטורים - אין חולק כי ההודעה על הפסקת עבודתו של המערער נשלחה לכתובתו הרשומה בתיקו האישי, בתוך התקופה הקבועה למשלוח מכתבים מסוג זה למורים (לפני .31.5 של שנת הלימודים). בנסיבות אלה יש לראות את הודעת הפיטורים כהודעה שנמסרה במועדה, כפי שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו. השבת כספים 21. לא מצאנו מקום להתערב בפסיקת בית הדין להשבת כספים ששולמו למערער לפי פסק הדין הקודם. כאמור בסעיף 2 לעיל, במסגרת הדיון בסעד זמני, הסכימו הצדדים כי המערער יקבל משכורת במהלך המשפט למרות שלא עבד בפועל ואם תדחה התביעה, יהיה עליו להשיב למשיבה את הכספים שקיבל. המערער היה מודע לתנאי ההסכם וידע כי יהיה עליו להשיב את הכספים ששולמו אם תביעתו תידחה. הואיל ותביעת המערער נדחתה עליו לפעול לפי התחייבותו. טענת המערער כי ביצוע פסק הדין יביאו למצוקה כלכלית ונפשית אינה מהווה הצדקה לאי השבת הסכומים ששולמו לו במסגרת ההסכמה שהושגה אשר קיבלה תוקף של פסק דין. אנו ממליצים למשיבה לשקול הסכמה לפריסת הסכום הפסוק בדרך שתקל על המערער. 22. סכום ההוצאות שהוטל על המערער בבית הדין האזורי אינו חורג מן המקובל בבתי הדין לעבודה ובנסיבות אלה אין מקום להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בנקודה זו. 23. סוף דבר - הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור בסכום של 5,000 ש"ח. תקופת ניסיוןשימוע לפני פיטוריןשימועפיטורים