קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל: בפני תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח ופיצוי על נזקי התובעת, עקב שבר שנגרם ליצירת אומנות, אותה שלחה התובעת לחו"ל באמצעות הנתבעת. יצירת האומנות בוטחה בביטוח מורחב על ידי הנתבעת, באמצעות שירות E.M.S.. התובעת טוענת, כי ביום 14.7.05 שלחה לארה"ב חבילה באמצעות הנתבעת, הכוללת פסל יקר ערך שהוערך על ידה ב-4,500$ וכי הפסל נארז על ידה בצורה קפדנית, לרבות בחומר הקצפה ובתוך קופסת עץ סגורה. למגינת ליבו, התברר למנהל התובעת כי בעת שהמשלוח הגיע ליעדו בחו"ל, הפסל היה שבור. לפיכך ובהתאם לתנאי הביטוח, עותרת התובעת לפצות אותה בגין הנזק שנגרם ליצירת האומנות לפי ערכה כפי שהוערך על ידה במעמד רכישת הביטוח וכן עתרה לפיצויים בגין פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה ובגין עוגמת נפש וביטול זמן. מנגד, הנתבעת דוחה את טענות התובעת וטוענת, כי בהתאם לתנאי האחריות שבמדריך הדואר היא פטורה מאחריות, בין אם בשל טיב המשלוח ובין אם בשל אריזה לא נאותה בו נארז המשלוח לפי טיב התכולה. הנתבעת טוענת, כי דינה אינו כדין מבטחת והוראות המפקח על הביטוח אינן חלות עליה. אחריותה, ככל שתוכח, היא אחריות מוגבלת בכפוף לתקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(3) לחוק) (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ועל פי הוראות מדריך הדואר וההודעה, בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר לשירות בין לאומי. בנוסף ניטען, כי התובעת לא עמדה בסף הראייתי להוכיח את תביעתה בדבר קרות הנזק, לרבות שיעור הנזק ואומדנו. המסכת העובדתית: מנהל התובעת מר מיכאל קלימובסקי (להלן - "מנהל התובעת") העיד, כי עיסוקו במכירת פסלים לרבות הצגה, אריזה, משלוח וגבייה וכי הוא מעסיק עובדים, בין השאר, לצורך כך. לעניין תכולת המשלוח נשוא התביעה העיד, כי מדובר בפסל דמוי ליצן, אותו עיצבה האומנית דורית לוינשטיין, העשוי ברונזה וברזל ומידותיו כחצי מטר עד 60 ס"מ. לגבי אופן האריזה העיד, כי הוא זה שארז את יצירת האומנות בקופסת עץ עם הקצפה באמצעות מכונה בקל-קר וכי הפסל, נעטף על ידו בעטיפת בועות (עמ' 8 שורות 2-1). בנוגע לאופן ביצוע המשלוח בשירות E.M.S. לא ידע מנהל התובעת להשיב, אם פקיד הקבלה ראה את תכולת המשלוח (עמ' 8 שורות 16-3). בנוסף העיד מנהל התובעת כי הנמען, שקיבל את תכולת המשלוח (להלן - "הלקוח"), התלונן בפניו על הנזק שנגרם ליצירת האומנות לאחר שפתח את ארגז העץ. לדבריו, פתיחת הארגז, בהתאם למבנהו, נעשית בהברגה (עמ' 8 שורות 29-25). בעדותו, הכחיש מנהל התובעת כי לאחר גילוי הנזק הוא נדרש על ידי נציגי הנתבעת להתלונן על הנזק בפני פקיד הדואר בארה"ב (עמ' 9 שורה 21) אף שקודם לכן העיד בנדון, כי אינו זוכר אם הוא נדרש לעשות כן (עמ' 8 שורה 13). לעניין הנזק לפסל העיד, כי הלקוח בחו"ל הודיע לו בהודעה אלקטרונית כי הנזק התגלה מיד בעת פתיחת ארגז העץ וכי לארגז, לא נגרם כל נזק חיצוני (עמ' 10 שורות 3-1). הנזק, שנגרם לפסל הוא במיקום בו הוא עשוי בעובי דק וכי אלמלא כך היה המצב, אזי היה ניתן לתקן את הנזק שנגרם לפסל (עמ' 10 שורות 9-4) אך גם אז לדבריו, אין לו את אותו הערך האומנותי אשר עבורו הוא נרכש. הודעת הדואר האלקטרוני מאת הלקוח המדווח לו על הנזק, הוצגה ע"י מנהל התובעת ומטבע הדברים, הלקוח לא הוזמן מחו"ל על מנת ליתן עדות בנידון. הלקוח, אינו בעל עניין בתביעה זו ולהיפך, הוא הניזוק העיקרי מקבלת הפסל השבור, תוך שהוא נאלץ להמתין למשלוח מחדש או לבטל את ההזמנה, לאור השבר שהתגלה לו בפסל ובהודעת הדואר, תאר עצם קיומו של נזק ואיפיונו. לוח הזמנים הקצר, בנוגע לדיווח של הלקוח לתובעת על גילוי הנזק ועד לעדכון של התובעת את הנתבעת בכתב, למחרת קבלת ההודעה האלקטרונית בדבר הנזק (נספח ב-3), יש בו כדי לתמוך בגירסת התובעת על קרות האירוע. הדיווח, כפי שיובא להלן, נמסר בדחיפות כמצוות סעיף 12.4.8 למדריך הדואר. מר יואל אופנהיימר מטעם הנתבעת (להלן - "נציג הנתבעת") השיב בעדותו, כי שירות E.M.S. יכול לכלול ביטוח במידת הצורך וכי ביטוח זה, מעניק פיצוי בגובה הביטוח. לדבריו, במקרים מסויימים בו התבקש ביטוח באחריות מורחבת, ניתן לקבל את עלות הנזק, בכפוף לבירור ואישור המנהל של רשות הדואר בחו"ל לנזק (עמ' 3 שורות 4-1). לעניין עלות דמי הביטוח העיד, כי נכון לשנת 2005 היה מדובר ב-4.2 ₪ עבור כל 1,000 ₪ וכי בהתאם למדריך הדואר, ניתן לשלוח פסל באמצעות הנתבעת, מאחר שזה אינו פריט האסור למשלוח (עמ' 13 שורה 12). לעניין מכתב הסירוב לתשלום הנזק לפי האחריות המורחבת העיד נציג הנתבעת, כי הנימוק השני לסירוב בשל היעדר ביטוח לנזק, נובע מהסייג המופיע על פרטי העיסקה במשלוח בשירות E.M.S. וכי יתר טיעוני הנתבעת שנטענו בכתב ההגנה, הם פועל יוצא של מכתב הסירוב לתמתן פיצוי במסגרת האחריות המוגדלת(נספח א' לתצהיר התובע) ובתצהירו הרחיב בנידון (עמ' 14 שורה 23). לגירסתו, האריזה לא היתה כנדרש עקב תכולת המשלוח. בנוסף נטען, כי הואיל ולא היה תיעוד של הסתייגות הלקוח בחו"ל בעת קבלת המשלוח, לא הוכח כי אין מדובר בנזק מוקדם שאירע ליצירת האומנות שלא בגין המשלוח. נציג הנתבעת אישר בעדותו כי הוא מעולם לא ראה את המשלוח (עמ' 15 שורה 8) . בנוסף, לאור תשובת מינהל הדואר בארה"ב (להלן - "מינהל הדואר") לא ראתה הנתבעת צורך בעריכת בירור נוסף, בנוגע למצבה של חבילת המשלוח (עמ' 15 שורות 11-6). לדברי העד, רשות הדואר לא שלחה נציג מטעמה לבדוק את החבילה, מאחר ולא פועלים בנדון באופן זה כי אם מינהל הדואר בארה"ב, הוא המודיע אם קיים אישור לנזק, אם לאו (עמ' 15 שורות 15-11 לעדות של נציג הנתבעת). לפיכך, בהתאם לנ/1, נ/2 ונ/3 לא קיימת הסתייגות של הלקוח על דבר הדואר שנמסר לו בחו"ל ומשלא נרשם כי היה נזק חיצוני על החבילה (עמ' 15 שורות 18-13), הבהיר העד כי הנתבעת פטורה מאחריות לנזק. לעניין שווי המשלוח הודה נציג הנתבעת, כי לא היתה כל הסתייגות מצידה לאומדנה של התובעת בנידון ובהתאם לכך, אכן שולמה לנתבעת הפרמיה בגין האחריות המוגדלת (עמ' 16 שורה 26 ,עמ' 17 שורה 1). דיון ומסקנות: על פי סעיף 10 להודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר לדבר דואר ולחבילה בשירות הבינלאומי (להלן - "ההודעה"), האחריות לדבר דואר מהיר היא בהתאם להוראות מדריך הדואר. על כך אין מחלוקת בין בעלי הדין ואין חולק גם כי לפי הוראת סעיף 14.4 למדריך הדואר, הרשות בידי השולח להגדיל את אחריות רשות הדואר וכי התובעת קיבלה מהנתבעת שירות כיצואן (מספר מנוי 1833). כך גם מוסכם כי הנתבעת גבתה מהתובעת תשלום בגין הרחבת האחריות על המשלוח, בהתאם לשווי התכולה ובכפוף להערכת התובעת את שוויה של יצירת האומנות בסך 20,250 ₪ (כאמור בנספח א-1 לכתב ההגנה, להלן - "טופס המשלוח"). לאור זאת, חלה אחריות מורחבת של הנתבעת על המשלוח, בהתאם לסעיף 14.4 למדריך הדואר. לפי הוראות מדריך הדואר לשירות דואר מבוטח למנויי "שירות יצואן" ובהתאם לסיפא לטופס המשלוח בו נירשם ערך התכולה 'כולל ביטוח'; לאור גביית תשלום בגין דבר הדואר המבוטח ובנוסף לכל אלו, בהתאם לתנאי "שירות מבוטח לדואר בין- לאומי מהיר E.M.S." כפי שהללו התפרסמו בת/1 אני קובעת, כי התובעת רכשה כיסוי ביטוחי מוגדל עבור המשלוח. אילו סברה הנתבעת לשיטתה, כי היא אינה מבטחת הרי שבהתנהגותה ומסמכיה היא הציגה מתג בפני התובעת על היותה מבטחת, בכפוף לתנאי האחריות המוגדלת, אשר עבורה שילמה התובעת תשלומי ביטוח. כך גם עולה ממשלוח מכתב הסירוב ומעדותו של נציג הנתבעת, אשר לא סתר את טענת התובעת בנוגע לרכישת ביטוח. לפיכך, אם יוכח שנגרם נזק לתכולת המשלוח לאחר ביצוע המשלוח ובטרם מסירתו ללקוח, תהא התובעת זכאית לדמי הביטוח לפי הערכת שוויו של המשלוח בטופס המשלוח. אין בידי לקבל את פרשנותה של הנתבעת עליה העיד נציגה וכפי שנאמר במכתב הסירוב, כי אחריות הנתבעת אינה כוללת פיצוי עבור נזק, כי אם רק בגין אובדן, שריפה, שוד וגניבה. הדבר אינו מתיישב עם סעיפים 12.4 ו-13.1 לפרק ג' במדריך הדואר בדבר דואר בין לאומי, הכולל אחריות לפיצוי בגין נזק ולא רק בגין האירועים האחרים שהוזכרו ע"י נציג הנתבעת. לעניין הנזק הניטען , עמדה לנתבעת האפשרות והזכות לבדוק את האירוע על מנת לסתור את הודעת התובעת על קרות הנזק. ככל שסברה הנתבעת שמדובר בדיווח כוזב או בגילוי חלקי של עובדות ע"י התובעת על המשלוח ובכלל זה על האריזה או תכולתה קודם למשלוח, עליה לברר את טענותיה ולבססן והנטל הראייתי מוטל עליה. לאור תניות הפטור מאחריות למשלוח כאמור במדריך הדואר, צפוי היה שהנתבעת תדאג במועד המשלוח לבחון את אריזתו ו/או תכולתו לפי שיקול דעתה. בנוסף, לאחר שהתקבלה ההודעה על קרות הנזק, צפוי היה שהנתבעת או מינהל הגדואר מטעמה יאספו את הראיות כנגד השולח - התובעת על מנת להיפטר מאחריות (ראה: בר"ע 1182/05, 1191/05 אסולין חביב נ' הפניקס הישראלי ואח' ניתן ביום 9.1.05, עמ' 6 , ע"א 1064/03 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל, , ע"א 1845/90 חוני סיני נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ, פד"י מז(5) 661). נכונים הדברים, גם היכן שהנתבעת טסבורה לשיטתה כי היא אינה מבטחת למרות שיצרה מצג כזה כאמור , הואיל והיא מבקשת להוכיח את קיומן של תניות הפטור במסגרת התנאים לאחריות מוגדלת. הנתבעת, לא טרחה באמצעות מינהל הדואר לבדוק מה מצב התכולה של המשלוח אף שלדברי נציג הנתבעת, המינהל בודק את התלונה. הדבר עולה מהודעת המינהל (נ/3) כי האירוע בחקירה, אך בפועל לא הוכח כי בוצעה חקירה, בהיעדר תלונה עם מסירת המשלוח לנמען. לא הוכח, כי מינהל הדואר או הנתבעת, דרשו מהתובעת או מהלקוח בחו"ל, להציג בפניהם את המשלוח על מנת להיווכח בקיומו של הנזק. כך גם אין בהוראות מדריך הדואר, הוראה המחייבת את השולח או הנמען להתייצב בפני מינהל הדואר על מנת להוכיח את הנזק ואין הוראה המחייבת את פתיחת המשלוח, בנוכחות השליח מטעם מינהל הדואר (ראה סעיף 12.4 לחלק ג' במדריך הדואר). כל שנידרש הוא מתן דיווח, תוך זמן סביר ועמידה בתנאי המשלוח. הנתבעת, הכחישה את אחריותה לנזק הואיל והחבילה, נארזה על ידי התובעת באריזה שאינה מתאימה להגנה על טיב התכולה. לטענתה, מהודעת הדואר האלקטרוני של הלקוח עולה כי הפסל הגיע עם שבר אך האריזה, נמצאה ללא נזק חצוני כלשהו (נ/1-נ/4). מכאן ניתן ללמוד כדבריה, על התרשלות התובעת בהכנת אריזה אשר אינה מגנה על תכולת המשלוח, מפני טלטולי הדרך. הנתבעת לא הביאה ראיה להפרכת עדותו של מנהל התובעת על ניסיונו ב-12 שנות עיסוק בנידון וכן לא סתרה את גירסתו על האריזות השונות בהן נארז המשלוח שכן, מננעה מלבחון את המשלוח קודם ליציאתו לחו"ל ולאחר שהגיע ליעדו. בנוסף, הנתבעת לא טענה בדבר אריזות אחרות, ראויות יותר שהיה על התובעת לארוז בהן את המשלוח. מעדותו של נציג הנתבעת עולה, כי בעת מסירת המשלוח לנתבעת אין היא דורשת לבדוק את טיב האריזה וכי השיקוף המבוצע אז, הוא לצורך בדיקת רשויות המכס, ללא בחינה נוספת מצד הנתבעת. מנהל הנתבעת העיד על כך שהוא אישית, ארז את המשלוח באופן שתואר על ידו כמובא לעיל. התובעת, היא לקוחה של הנתבעת מזה זמן רב ומנויה על משלוח דברי דואר בשירות יצואן ב-E.M.S., באמצעות הנתבעת. באין ראיה לסתור ולאור עדותו המפורטת והקוהרנטית של מנהל התובעת שעשה עלי רושם מהימן בעדותו, לא מצאתי מקום להטיל דופי באופן האריזה כפי שתואר על ידו. בפרט, לאור שיגרת עיסוקו וניסיונו במשלוחים רבים דומים לנידון ובאופן אריזה זהה ומבלי שהיו אירועי נזק למשלוחים האחרים שנשלחו על ידי הנתבעת באמצעותו ולא נטען כי התובעת מרבה להגיש תביעות בנידון. בנסיבות אלו אני קובעת, כי התובעת עמדה בתנאי המשלוח לפי מדריך הדואר בנוגע לאריזה ראויה ומתאימה ליצירת האומנות. אין לנתבעת להלין כנגד האריזה, בהסכימה לקבל את המשלוח באופן בו הוכן ומבלי שהוכיחה, שהאריזה אינה ראויה לטיב במשלוח. לפיכך, לא באריזה נעוצה הסיבה לנזק שנגרם לפסל וכל עוד העברת החבילה ע"י הנתבעת היתה מבוצעת באופן סביר וראוי, לא צפוי היה שייגרם נזק לפסל. עוד יוער, כי אין אינטרס לתובעת לשלוח מוצר שאריזתו פגומה, או לשלוח יצירה פגומה, באופן העשוי לגרום לאי ביצוע הזמנת הלקוח כנידרש ולטירחה לתובעת במשלוח חוזר. הנתבעת הוסיפה וטענה כנגד מועד הדיווח על הנזק. השאלה בדבר חובת הסתייגות ממצב משלוח ע"י נמען, בעת קבלת המשלוח או בהזדמנות סבירה לאחר מכן, צריכה להיבחן לאור לוח הזמנים עד להגשת התלונה בכתב לנתבעת לאחר קבלת ההודעה, נספח ב-1 לכתב התביעה ולאור נ/1-נ/4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מנספח א-1 לכתב התביעה עולה, שהמשלוח היה ביום 14.7.05 והגיע ליעדו על פי נ/4 ביום 22.7.05. כבר ביום 23.7.05 , שלח הנמען דואר אלקטרוני לתובעת בו התלונן על היות פסל פגום ועל פי נספח ב-3 לכתב התביעה, ביום 24.7.05 הודיע התובעת לנתבעת על הגעת המשלוח שבור. בנסיבות אלו, התובעת עמדה בדרישת סעיף 12.4.8 בחלק ג' פרק ו' של מדריך הדואר והודיע לנתבעת את הסתייגותה, בתוך זמן סביר. אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר נזק הנובע מטיב התכולה של החבילה בהתאם לסעיף 12.4.9 בחלק ג' פרק ו' של מדריך הדואר, לאור עדותו של נציגה (עמ' 13 שורה 12), שפסל אינו פריט האסור למשלוח וכן לנוכח עדותו ותצהירו של מנהל התובעת שהוא נוהג לשלוח פסלים כעניין שבשגרה והללו לא ניזוקו. בכך יש כדי להעיד שאין מדובר בתכולה שבירה יתר על המידה, אשר לא ניתן להעבירה באמצעות הנתבעת. בנוסף, סביר להניח שלא היה ניתן לתובעת מנוי לשירות כיצואן, אילו עיסוקו לא תאם למשלוח באמצעות הנתבעת. עיון בהוראות הסעיף הנ"ל במדריך הדואר מלמד, כי ההגבלה היא על תכולה שהינה שבירה במיוחד, מה שאינו כן בענייננו. בסיפא של הסעיף, ישנן דוגמאות לתכולה שבירה במיוחד הכוללת חומרים מחמר, זכוכית, נוזלים וחומרים נמסים, ולא מצינו ביניהם ברונזה וברזל, מהם עשוי הפסל הנידון. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת הפרה את תנאי המשלוח שהובאו במדריך הדואר והנתבעת נושאת באחריות לנזק שנגרם ליצירת האומנות. אומדן מחירו של המשלוח הוא בהתאם לנספח א- 1 לכתב התביעה בו הוערך שווי התכולה הוערך על ידי התובעת בסך של 20,250 ₪ ואושר ע"י הנתבעת, בגביית דמי הביטוח לפיו. אין מחלוקת, כי בעת קבלת המשלוח הנתבעת לא הסתייגה משווי המשלוח. זאת ועוד, על פי סעיף 6.3 לנספח ג-1 לכתב התביעה, תנאי משלוח בשירות E.M.S. הפיצוי ינתן לשולח, בהתאם לערך המוצר הרשום בתעודה. לפיכך, אני קובעת כי שווי המשלוח נאמד ב-20,250 ₪. התובע, דורש פיצוי בגין פגיעה במוניטין ובשמו הטוב. בהתאם לסעיף 12.2 סיפא בחלק ג' פרק ו' של מדריך הדאור, הפיצוי המגיע לתובע הוא על נזק ישיר בלבד. כך גם על פי סעיף 6.3 לנספח ג-1 לכתב התביעה, תנאי משלוח בשירות E.M.S. הוא, שהפיצוי יינתן לנזק ישיר בלבד. מעבר לכך, הואיל ומדובר בנזק למשלוח אחד בלבד וללקוח אחד בלבד של התובעת ובעוד הלקוח, יכול היה להיווכח כי התובעת עשתה מלאכתה נאמנה בביצוע ההזמנה ובאריזה ראויה, לא השתכנעתי כי יש בנזק שנגרם לפסל כדי לפגוע במוניטין של התובעת או בשמה הטוב. יתירה מכך, לא התרשמתי מתוכנה של הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה ע"י הלקוח לתובעת, כי היתה לו תרעומת על רשלנות או כנגד חוסר מקצועיות של התובעת. בנסיבות אלו, אני דוחה את הדרישה לפיצוי בגין רכיב נזק של פגיעה במוניטין ובשמה הטוב של התובעת, הן בשל תנאי הביטוח והן בהיעדר ראיה על פגיעה כאמור. התובעת, דרשה פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל עוגמת נפש. התובעת, היא חברה ואין לפסוק לה פיצוי בגין נזק בשל עגמת נפש, הרלוונטי לתחושותיו הסובייקיביות של פרט. בה בשעה, הוכח כי לתובעת נגרמו הכבדה ואובדן זמן, בניסיונה ומאמציה לממש את זכותה לקבלת התשלומים שהגיעו לה בגין נזקי הפסל, במסגרת האחריות המוגדלת אשר בגינה היא שילמה דמי ביטוח. לא היה מקום בנסיבות שבפני, להטריח את התובעת בנידון, בפרט בעוד הנתבעת לא טרחה לברר ולבסס את טענותיה כנגד רשלנות מצד התובעת. לפיכך, אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת את הפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לפסל בגין אובדן ערכו לנוכח השבר שקרה לו, בסך 20,250 ₪. התשלום ישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגעת המשלוח ללקוח ביום 22.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעת בסך של 2,500 ₪ בגין נזקיה העקיפים בהכבדה ובאובדן הזמן שנגרמו לה למימוש זכותה לקבלת הפיצוי בגין נזקה הישיר. הנתבעת, תשלם לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. התשלומים, ישולמו תוך 15 יום מהיום, וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. פיצוייםמשלוח