צמצום השתכרות ב 50% נכות כללית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב צמצום השתכרות ב 50% נכות כללית:

השופט עמירם רבינוביץ

1. סעיף 195(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן : חוק הביטוח הלאומי) קובע כי נכה הוא מי ש"כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב – 50% או יותר". השאלה המתעוררת בערעור זה היא, מהו הבסיס לחישוב הצמצום בהשתכרות. בית הדין האזורי בחיפה (בל 1751/05; , השופטת מהא סמיר-עמאר ונציג הציבור מר שלמה שפיר) קבע כי לצורך בחינת הצמצום בהשתכרות יש לערוך ממוצע של הצמצום בהשתכרות בשלושת החודשים שלאחר "התאריך הקובע" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, ומכאן ערעור המערער (להלן : המוסד).

הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי
2. המשיבה אובחנה כמי שלקתה במחלת סרטן השד ביום 25.6.2004. ביום 19.8.2004 הגישה המשיבה תביעה למוסד לקבלת קצבת נכות כללית ונקבעה לה נכות רפואית זמנית בשיעור 100% החל מיום 1.6.2004 ועד ליום 30.6.2005.

3. לצורך בחינת זכאותה לקצבת נכות כללית נבדק הצמצום בהכנסתה בחודשים יולי - ספטמבר 2004. על פי בדיקה זו היה שיעור הצמצום בהכנסותיה בחודשים אלה כדלקמן:
בחודש יולי 2004 צמצום בשיעור 53%.
בחודש אוגוסט 2004 צמצום בשיעור 30%.
בחודש יולי 2004 צמצום בשיעור 59%.

5. לאור בדיקה זו דחה המוסד את תביעתה לקצבת נכות כללית בנימוק שהכנסותיה מעבודתה לא צומצמו ב - 50% במשך 90 ימים רצופים.

6. המשיבה השיגה על החלטה זו של המוסד בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קיבל את תביעתה וקבע שאכן שיעור הצמצום בהכנסתה של המשיבה בתקופה הרלבנטית לתביעה הוא מעל ל - 50%, ולכן זכאית המשיבה לקצבת נכות.

7. בית הדין האזורי נימק את פסק דינו בכך שאת חישוב הכנסת המשיבה בתשעים הימים הרלבנטיים יש לבצע לפי ממוצע הצמצום בשלושת החודשים הרצופים ולא בחישוב חודשי מדי חודש בחודשו בהתאם למשכורתה החודשית אותה קיבלה בפועל מדי חודש.
לדידו של בית הדין האזורי, אין מקום לאבחנה בין חישוב ההכנסה של עובד שכיר לעומת זו של עצמאי, משום שאין ביטוי לאבחנה זו בחוק הביטוח הלאומי. עוד קבע בית הדין האזורי, כי הביטוי בסעיף 195(2) לחוק הביטוח הלאומי "צומצמו... בין בבת אחת ובין בהדרגה ב-50% או יותר" בצירוף המונח "התאריך הקובע" מצביע על כוונה לחישוב ממוצע של ההכנסה בתקופה הרלוונטית.

טענות הצדדים בערעור
8. בערעורו טען המוסד כי טעה בית הדין האזורי בקביעתו, לפיה הבסיס לחישוב הצמצום בהשתכרות הוא ממוצע הצמצום בשלושת החודשים שלאחר התאריך הקובע. המוסד הפנה לתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד – 1984 (להלן : התקנות) העוסקת ב"קביעת צמצום בהשתכרות". לטענת המוסד, הלשון בה נוקטת התקנה היא הכנסה "חודשית מעבודה" ולא הכנסה חודשית ממוצעת. המוסד הדגיש כי קביעתו של בית הדין האזורי מסכלת את מטרת החוק שכן "במקרים בהם אין צמצום כלל בהשתכרות או אף יש עליה בשניים משלושת החודשים ואילו בשלישי ישנה ירידה משמעותית...הממוצע יראה צמצום של 50% או יותר בהשתכרות בעוד ברי כי לא קיים צמצום אמיתי בכל התקופה".

9. המוסד הוסיף וטען, כי גם אם הייתה דרך החישוב בה נקט בית הדין האזורי נכונה, הרי שלא היה מקום לקבל את תביעת המשיבה, מן הטעם שעל פי הנתונים שהוצגו הצמצום הממוצע בשלושת החודשים שלאחר התאריך הקובע עמד על 47.3% בלבד.

10. המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי, תוך שהיא מדגישה, כי בהוראות חוק הביטוח הלאומי ובתקנות אין למצוא דרישה כי הצמצום בהשתכרות יבדק מדי חודש בחודשו.

הכרעה
11. יאמר מיד בתחילה, כי צדק המוסד בערעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר אכן שגה הן בקביעתו בשאלה העקרונית, כיצד לחשב את ההכנסה של שכיר לאחר התאריך הקובע, והן בחישוב שעשה על פי שיטתו שלו - ממוצע ההכנסה בשלושת החודשים הרלבנטיים – המצביע, לשיטתו, על צמצום של יותר מ - 50%.

12. על פי פסיקת בית הדין האזורי, חיבור שיעור ההכנסה בשלושת החודשים הרלוונטיים מראה על הכנסה ממוצעת של 47%, לפי החישוב הבא 47.3% = 53%+59%+30%. חישוב זה הוא מוטעה. שלושת הסכומים הנ"ל אינם מבטאים את שיעור ההכנסה הממוצעת לאחר הצמצום אלא את שיעור הצמצום בשלושת החודשים הללו. משכך השיעור הממוצע של הצמצום בהשתכרות הוא כ-47%, כלומר פחות מ-50%. יוצא, איפוא, שגם לפי עקרון החישוב המוטעה, לדעתנו, של בית הדין האזורי, לא צמצמה המשיבה את הכנסתה בתקופה הרלבנטית ב - 50% לפחות.

13. אשר לקביעה העקרונית של בית הדין האזורי בקשר לדרך חישוב הצמצום בהשתכרות – אין חולק, כי המשיבה היא שכירה. לפי תקנה 2 לתקנות, אופן קביעת הצמצום בהשתכרות הוא כדלקמן :

"לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לענין הגדרת 'נכה' בסעיף 127כא לחוק, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת, וכן הכנסתו החדשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע, כדלקמן:
(1) ההכנסה שהיתה למבוטח בתקופה הקובעת תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף באותה תקופה (להלן - ההכנסה הקובעת);
(2) ההכנסה שהיתה למבוטח לאחר התאריך הקובע תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף בתקופה שבה היתה למבוטח אותה הכנסה (להלן - הכנסה לאחר התאריך הקובע);
(3) שיעור הצמצום יקבע בהתאם לנוסחה הבאה:
100 x הכנסה לאחר תאריך קובע - 100"
ההכנסה הקובעת

14. תקנה 7 לתקנות שכותרתה - "הכנסה חודשית ממשלח יד לאחר התאריך הקובע" קובעת, כי "בקביעת הכנסתו של עובד עצמאי לאחר התאריך הקובע תובא בחשבון הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, מחולקת ב-12". תקנה זו קובעת במפורש, כי לגבי עצמאי ששומתו שנתית תחושב הכנסתו החודשית כהכנסה ממוצעת על ידי חלוקת ההכנסה השנתית ב-12.

15. דרך חישוב זו אין בה צורך לגבי שכיר, המקבל את משכורתו מדי חודש בחודשו. דווקא הקביעה המיוחדת לגבי חישוב הכנסתו של עצמאי בתקנה 7 לתקנות, מלמדת שבכל מקרה אחר של שכיר תקבע ההכנסה על פי משכורתו החודשית כפי שהייתה בתקופה הרלבנטית. זהו פשוטו של מקרא, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו.
לא למותר לציין, כי כשם שבתקנות קבע מחוקק המשנה במפורש מתי תחושב ההכנסה כממוצע, כך עשה המחוקק הראשי במקרים אחרים לדוגמא בסעיפים, 54, 98 ו-170 לחוק הביטוח הלאומי. משלא מצא המחוקק במקרה זה לקבוע שחישוב הכנסתו של שכיר יעשה על פי הכנסתו הממוצעת, מן הסתם לא התכוון לחישוב כזה.

16. יוטעם, כי נכות כללית היא גם נכות "כלכלית", היינו לא די בליקוי כדי לזכות את "הנכה" בקצבה. כדי להיות זכאי לקצבה צריך שהליקוי יגרום לירידה משמעותית בהכנסה. אכן, מקרים אלה בהם מבוטחים לוקים קשות בבריאותם, אך הכנסתם על פי הכללים שקבע החוק והתקנות לא מזכים בקצבה, הם קשים, אך זו גזירת הדין.

17. סוף דבר - ערעור המוסד מתקבל ופסק דינו של בית הדין האזורי מתבטל. אין צו להוצאות בערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספות לתלויים בנכה

  2. נכות כללית 40%

  3. נכות כללית הכנסות

  4. היוון קצבת נכות כללית

  5. נכות כללית 39 אחוז נכות

  6. ערעור לבית הדין לארצי לעבודה

  7. ערעור על 74% נכות כללית

  8. צמצום השתכרות אצל שכירים ועצמאיים

  9. נכות כללית - ערעור על ועדה רפואית

  10. צמצום השתכרות ב 50% נכות כללית

  11. הגשת תביעה לנכות כללית באיחור

  12. ערעור על זכאות לקצבת נכות כללית

  13. תשלום קצבת נכות כללית שנה אחורה

  14. קצבת נכות כללית עקב הפסקת עבודה

  15. קצבת נכות כללית המשולמת להורה הנכה

  16. שיפוי המל''ל בגין קצבת נכות כללית

  17. נכות כללית מול מומחה מטעם בית משפט

  18. נכות 49%: ערעור על החלטת הוועדה לעררים

  19. קצבת נכות כללית רטרואקטיבית לאדם שנפטר

  20. ניכוי קצבת נכות כללית לנפגע תאונת דרכים

  21. הצעת עבודה לנכה (נכות כללית ביטוח לאומי)

  22. שיפוי המוסד ביטוח לאומי בגין נכות כללית

  23. זכאות ל 25% כאשר התביעה לנכות כללית נבלעת

  24. ערעור מטעם ביטוח לאומי על קצבת נכות כללית

  25. שלילת קצבת נכות כללית בגלל חוב לביטוח לאומי

  26. 54% נכות: ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים

  27. האם נכות כללית ''נכות על פי דין'' לפי סעיף 6ב

  28. מה ההבדל בין ועדה רפואית בנכות כללית לנכות מעבודה ?

  29. ועדה לעררים בענף נכות כללית - איבוד 60% מהכושר להשתכר

  30. שאלת ביצוע חישוב הגמלאותעל פי קביעות של וועדות נכות כללית

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון